Stellar Blade ביקורת: לא מכוון

Stellar Blade יצר ציפייה גדולה, ואיתה אכזבה לא קטנה. הוא מציע סיפור מעניין לצד משימות משמימות, עיצוב דמויות ואויבים נהדר לצד עולם ריק מתוכן ומערכת קרב שיכלה להיות פשוט פנומנלית אם היא הייתה מדוייקת יותר

---

נחשפתי לראשונה למשחק Stellar Blade יחד עם שאר העולם, במהלך PlayStation Showcase 2021, שם הוא הוכרז בשם קוד: Project EVE. ככל שהשקת המשחק התקדמה הציפייה שלי לנסות אותו גדלה; על פניו בטריילרים המשחק נראה מצויין, מעניין ועם הרבה אופי. לצערי, חלק לא מבוטל מהדברים הללו נשארו ברמת הטריילרים.

מתחילים מבראשית עם אדם ו-EVE

נתחיל מההתחלה. הסיפור זורק אותנו, פשוטו כמשמעו, לכדור הארץ, או למה שנשאר ממנו, בחלק מיחידה מיוחדת שמטרתה היא להביס את אויבי האנושות, ה-Nytiba. מדובר בזן של מפלצות גרוטסקיות למדי שבראשן עומדים האלפא נייטיבה והנייטיבה העליון, ה-Elder Nytiba. גיבורת המשחק, איב (EVE), היא התקווה האחרונה של האנושות, אחרי שהיא נשארה השורדת היחידה מהפשיטה לכדור הארץ.

במסעה היא מתחברת לשתי דמויות עיקריות שמלוות אותה לאורך הדרך. הראשון הוא אדם (Adam), מהשורדים האנושיים היחידים על כדור הארץ שחבר למנהיג הרוחני של שארית הפליטה האנושית, האורקל (Oracle) במטרה לשקם את החורבן. הדמות השנייה היא לילי (Lily), גם היא חלק מהיחידות המיוחדות, רק שהיא מהצד ההנדסי ולא מהצד הלוחם.

במהלך המשחק תיצרו קשר גם עם דמויות נוספות שיעזרו לכם לחשוף את המיסתורין בעולם או סתם את המיסתורין הפרטי שלהן. עלילת המשחק מעניינת אם כי צפויה לפרקים, אבל הטוויסטים שכן הצליחו להפתיע אותי היו ממש טובים. מה שמאוד היה חסר שם, ובעיני היה מוסיף המון בפן הסיפורי הוא הרגש של הדמויות, שגם במקרים הכי רגשניים הרגיש מעט "פרווה". עם זאת, אציין שהקטעים הסינמטיים במשחק, ובפרט הקטעים רוויי האקשן, היו ממש טובים.

שממה ודממה

איב וחבריה יחקרו יחד מקומות שונים בעולם המשחק, שהוא כזכור כדור הארץ במצב פוסט אפוקליפטי. אדם ולילי ילוו אתכם מרחוק בעזרת רחפן קטן שיש לו גם יכולת לסרוק לכם את השטח ולחשוף סודות (וגם להפוך לרובה, אבל על זה בהמשך). עם זאת, חקר העולם מתבצע לרוב רגלית, (לעיתים תצלחו כל מיני מקורות מים), שזה די איטי. תוכלו לנוע ממחנות אספקה שתמצאו בדרך, אבל לרוב עדיין תצטרכו להסתובב המון ברגל. יש לציין שעולם המשחק מורכב מכמה "ארגזי חול", כלומר לא ממש עולם פתוח, וגם המקומות היחסית גדולים לא מאפשרים הרבה גמישות מבחינת טיפוס על סלעים או אובייקטים אחרים.

במהלך חקר העולם תידרשו לא מעט פעמים לבצע מספר פעולות פלטפורמינג כדי להגיע למקומות מסויימים, חלקם גם נדרשים לצורך קידום העלילה. הבעיה היא שהפלטפורמינג לא מספיק טוב, וליפול שוב ושוב באותו המקום סתם כי עכשיו איב החליטה שהיא קופצת לכיוון הלא נכון, זה מתסכל. לדעתי נדרש שם fine-tuning שיוריד את הקלאנקיות משמעותית כדי שחווית המשחק תהיה חיובית בפן הזה.

אבל מילא ללכת בעולם בצורה לא אידיאלית, לפחות שיהיה מעניין להסתובב, נכון? אז לא בדיוק. העולם אמנם אמור להיראות שומם, אבל ב-Stellar Blade זה נראה שכאילו לקחו את זה לקיצון. מעבר לכך שרוב האזורים בהם נסתובב הם מדבריים וצחיחים, כך שהם מרגישים מעט משעממים כברירת מחדל, הצליחו להפוך את זה לעוד יותר משמים.

בכל האזורים אותם חקרתי, אין כמעט נקודות עניין שמשכו לי את העין, וכנראה שלא הייתי בודק אותם סתם כך בעצמי אילולא עשיתי את זה כחלק ממשימות הצד שלקחתי על עצמי. זה ממש חבל כי לעולם הזה יש פוטנציאל להיות כזה שממש מעניין לחקור ולהבין בדיוק מה קרה שם ואיך האנושות הגיעה למצב שהגיעה.

לדעתי זה גם המקום לומר שמשימות הצד, ברובן, פשוט לא מוצלחות. או שהן קלות מדי, סטייל "לך תביא" או שהן מאוד לא מובנות ומייגעות כמו לפתור חידה שדורשת ממך להסתובב בכל העיר ואז לנסות לפענח משהו כמעט בלי היגיון. מזל שהייתה רק אחת כזו. הדברים היחידים שיצאו לי מהמשימות זה ניסיון, משאבים וזה שלפחות הרגשתי שהסתובבתי בעולם המשחק כדי לדבר עליו, אבל לא הרגשתי שיש להן ערך מוסף מבחינתי. בגדול, לקח לי כ-30 שעות לסיים את המשחק ועשיתי חלק מאוד גדול ממשימות הצד.

למות בקרב

מערכת הקרב של Stellar Blade היא אולי גולת הכותרת של המשחק. איב נלחמת באויביה בעזרת חרב ארוכה ומדי פעם גם שווה להשתמש ברחפן כרובה (כל-כך מדי פעם שהמשחק ממש צריך לנטרל את החרב לעיתים כדי שתאלצו להשתמש בו). הקרבות לרוב מהירים ומרשימים באנימציות שלהם, בטח כשמדובר בקרבות בוס אבל גם בקרבות רגילים.

במהלך המשחק תפתחו כל מיני יכולות שיעזרו לכם להתמודד עם האויבים, ונקראות "יכולות בטא". היכולות האלו משתמשות באנרגיה שתצברו ממהלכים נכונים שעשיתם בקרב ויעזרו לכם להתמודד עם האויבים, ובייחוד היכולת לשבירת מגן שתעשה לכם את החיים טיפה יותר קלים. כמובן, גם המתקפות הללו מלוות באנימציות מרהיבות שעושות כיף בעיניים בזמן הקרב.

בנוסף, ניכר שההשקעה באויבים, החל מהעיצובים הייחודיים שלהם ועד לסט המתקפות שיש לכל סוג מפלצת, הייתה גדולה, וזו אולי הנקודה הכי מוצלחת שמצאתי במשחק, באופן אישי. עם זאת, מערכת הקרב מביאה נוסחה שמתגמלת על דיוקים וניואנסים ומענישה מאוד כשאתה לא עומד בהם. הבעיה היא, שמאוד לא ברור איך עומדים בהם, כי בעוד המפלצות מכות את איב בחן, היא לא תמיד יודעת מתי צריך ללחוץ בשביל הדיפה או התחמקות.

ואני לא אומר את זה סתם – הטלגרפינג של האויבים פשוט לא ברור ולא מהודק כמו במשחקים אחרים, והתוצאה היא שהרבה פעמים הייתי בתחושה של "איך לא הצלחתי להדוף? לחצתי בזמן!" וכמובן גם להיפך – "איך הצלחתי להדוף? לא לחצתי בזמן!". ככל שהתקדמתי במשחק פיתחתי יותר אינטואיציה למתי צריך ללחוץ במדויק, אבל זה לא מוריד מהעובדה שגם פה חסרים מאוד טאצ'ים של כוונון עדין של המערכת.

כמו שהזכרתי, המערכת מתגמלת על דיוק, אבל לא הרבה מדי. אם ב-Sekiro הצלחה בהדיפות תגרור להורדת נתח משמעותי מהחיים של הבוס, כאן זה כמעט לא משתלם בפן הזה, אלא בעיקר כדי לקבל אנרגיה מיוחדת להפעלת יכולות וכמובן, לשמור על מד חיים מלא יותר. כשמדובר באויבים רגילים, לרוב כבר תצליחו להרוג אותם הרבה לפני שתצליחו לעשות להם את הכמות הנדרשת של הדיפות מושלמות, ובבוסים, כאמור, לא רק שזה לא משתלם מבחינת כמות החיים שמורידים להם, זה גם דורש כמות פסיכית של הדיפות כאלה.

בסך הכל הרגשתי שיש פה בסיס טוב למערכת קרב, ושעם מעט שיפורים הייתי ממש נהנה ממנה ולא חווה תסכולים מיותרים. לצורך השוואה, באלדן רינג שאפילו לא מבוסס על מכניקת הדיפות גם מתתי מלא פעמים, אבל הרגשתי שזה בעיקר כי אני לא דייקתי ולא בגלל בעיה במערכת עצמה. ואם כבר אני מתלונן על המערכת, היו לא מעט פעמים שלחצתי על כפתורים מסויימים בלי לקבל בכלל תגובה, שזה ממש לא כיף בקרבות בוס.

בכיוון, אך לא שם

Stellar Blade לא סיפק לי את הסחורה שרציתי. חלק מזה אולי נובע מהציפיות הגבוהות שלי למשחק הזה ואולי מחוסר היכולת להבין איך הוא באמת עובד (אם כי אני חושד שזו לא הסיבה). מצד שני, מדובר במשחק AAA ראשון של סטודיו די לא מוכר (Shift Up), שניסה לפרוץ קדימה. הוא אמנם לא עמד בעיני בציפיות שהוא יצר, אך הוא בהחלט עשה עבודה מרשימה ולא רעה, בשקלול הסופי.

בסך הכל, הייתי מתייחס לזה כמו שהתייחסתי בזמנו ל-Hogwarts Legacy; אם המפתחים יקחו את הפידבקים מהשחקנים (ככל שהם חושבים כמוני, לפחות) ויטמיעו את השיפורים במשחקי ההמשך, הם יוכלו להוציא משחקים מעולים ברמה גבוהה מאוד.

עותק הביקורת של Stellar Blade סופק על ידי ישפאר