לדלג לתוכן

GamersPack ישראל

PlayStation 3
PC
Xbox 360
Wii U
PS Vita

קטגוריה: טכנולוגיה

Logitech G PLAY 2026 – דור חדש לסדרת PRO, מיקרופון Yeti 2 וציוד מרוצים של מקלארן

Logitech G חשפה במסגרת אירוע Logitech G PLAY 2026 שורה של מוצרים חדשים לגיימרים וליוצרי תוכן, ובהם עכבר PRO X3 SUPERSTRIKE, מקלדת PRO X2 RAPID ואוזניות PRO X3 LIGHTSPEED. האירוע, שנערך ב-23 בספטמבר, מציין גם עשור לסדרת PRO של החברה, ומרחיב את ההיצע עם מיקרופון Yeti 2, ערכת מרוצים בעיצוב McLaren Racing ועדכונים למוצרים קיימים.

לצד החומרה החדשה, החברה הציגה גם תוכנה להקלטת רגעים ממשחקים ושדרוג חינמי לבעלי עכברי G502 X האלחוטיים. חלק מהמוצרים כבר הושקו בישראל, ואחרים צפויים להגיע במהלך אוקטובר.

PRO X3 SUPERSTRIKE – דור נוסף לקליק המתכוונן

עכבר ה-PRO X3 SUPERSTRIKE ממשיך את דרכו של ה-PRO X2 SUPERSTRIKE שסקרנו, ומשתמש במערכת HITS המשלבת חישה אינדוקטיבית ומשוב הפטי במקום המתגים המסורתיים בכפתורים הראשיים. המערכת מאפשרת לבחור בין עשר דרגות הפעלה, חמש הגדרות איפוס מהיר ושש דרגות משוב, כך שתוכלו להתאים גם את רגישות הלחיצה וגם את תחושת הקליק.

העכבר מגיע במשקל של 61 גרם בגרסה המיועדת לאזורנו, עם חיישן HERO 2 ברגישות של עד 48,000 DPI וקצב דיווח של עד 8kHz בחיבור חוטי או אלחוטי. שבב NxLOGI החדש משפר, לפי החברה, את יעילות צריכת החשמל ומאפשר חיי סוללה של עד 135 שעות. Logitech מציינת גם הפחתה של עד 30 מילישניות בהשהיית הלחיצה באמצעות HITS בהשוואה למתגים מסורתיים.

ה-PRO X3 SUPERSTRIKE צפוי להגיע לישראל במהלך אוקטובר 2026, במחיר מומלץ לצרכן של 849 ש״ח.

PRO X2 RAPID – מקלדת מגנטית עם מסך OLED

מקלדת ה-PRO X2 RAPID היא מקלדת חוטית בתצורת TKL, ללא אזור מספרים נפרד, המצוידת במתגים מגנטיים מסוג Hall Effect. ניתן להגדיר את נקודת ההפעלה של כל מקש בטווח של 0.1 עד 4 מ״מ, בקפיצות של 0.05 מ״מ, ולהשתמש ב-Rapid Trigger כדי לקבוע כמה יש לשחרר את המקש לפני שיוכל לקלוט לחיצה נוספת.

המקלדת תומכת בקצב סריקה ודיווח של 8kHz ובמערכת Key Priority לתעדוף קלטים מנוגדים. מסך OLED מובנה מאפשר לשנות הגדרות כמו נקודות ההפעלה ו-Rapid Trigger ישירות מהמקלדת, בעוד שתוכנת G HUB מציעה התאמות נוספות ושמירת פרופילים.

מעבר לאפשרויות הכוונון, ה-PRO X2 RAPID כוללת מתגים משומנים מראש, כיסויי מקשים מסוג PBT בהזרקה כפולה, שש שכבות לשיכוך צליל ותאורת LIGHTSYNC RGB. היא תגיע גם עם משענת יד מסיליקון ותושק בישראל במהלך אוקטובר, במחיר מומלץ של 999 ש״ח.

PRO X3 LIGHTSPEED ומשטח PRO X CONTROL

אוזניות ה-PRO X3 LIGHTSPEED משלבות דרייברים מסוג PRO-G Graphene בקוטר 50 מ״מ ומיקרופון בעל קצב דגימה של 48kHz בעומק 16 ביט. באמצעות G HUB ניתן לכוונן את השמע עם אקולייזר פרמטרי בעל עשרה תחומי תדר ולהתאים את הגדרות המיקרופון.

האוזניות מציעות חיבור אלחוטי בטכנולוגיית LIGHTSPEED, חיבור Bluetooth ואפשרות לחיבור קווי. לפי Logitech, הסוללה מספיקה לעד 70 שעות, שיפור של 40% לעומת הדור הקודם, והמבנה כולל כריות ספוג זיכרון וקשת מחוררת. לפי הודעת החברה בישראל, האוזניות זמינות החל מ-24 בספטמבר במחיר מומלץ של 1,199 ש״ח.

לצדן הוצג PRO X CONTROL, משטח עכבר בגודל 400 על 460 מ״מ, עם בסיס SlimFlex בעובי 6 מ״מ ותחתית מונעת החלקה. לדברי החברה, הבד הסרוג מספק חיכוך עקבי בכיווני תנועה שונים, והקצוות התפורים ממוקמים מתחת לגובה פני המשטח. הוא צפוי להגיע באוקטובר במחיר מומלץ של 249 ש״ח.

Yeti 2 – המיקרופון הותיק מקבל דור חדש

גם יוצרי התוכן מקבלים מוצר חדש עם ה-Yeti 2, מיקרופון USB המצויד בחיישן קרבה העוקב אחר מיקום מקור הקול בשלושה ממדים. לפי החברה, החיישן מאפשר התאמה אוטומטית של ההגבר, האקולייזר ופרמטרים נוספים בזמן אמת, כדי לשמור על קול אחיד גם כשאתם זזים מול המיקרופון.

ה-Yeti 2 כולל שלוש קפסולות קונדנסר, הקלטה ב-24bit/48kHz, עיבוד BLUE VO!CE מובנה וסינון רעשים מבוסס בינה מלאכותית. הוא מתחבר באמצעות USB-C ומגיע עם מסך LED צבעוני בגודל 1.3 אינץ׳, המציג מידע על הקול לצד דמות Yeti מונפשת. למי שרוצה להוסיף נגיעה אישית, אפשר גם להעלות אווטאר דרך G HUB. המחיר ומועד ההשקה בישראל יימסרו בהמשך.

מקלארן מצטרפת לעמדת המרוצים

לחובבי המרוצים הוצגה ערכת RS50 McLaren Racing Bundle, עם הגה בהשראת מכונית ה-MCL38 ונגיעות בצבע הפפאיה המזוהה עם הקבוצה. הערכה משלבת בסיס Direct Drive בעוצמה של עד 8Nm עם TRUEFORCE, מודול RS Wheel Hub ודוושות הכוללות בלם Load Cell עד 75 ק״ג ודוושת גז עם חיישן Hall Effect.

בנוסף, ה-G923 מקבל גרסה ייעודית למחשב האישי, עם TRUEFORCE, מצמד כפול ודוושת בלימה פרוגרסיבית. לפי ההודעה המקומית, ניתן לחבר למחשב אביזרים כמו ידית הילוכים או בלם יד מסדרת RS ישירות באמצעות USB. בהכרזה העולמית נחשפו גם גרסת PC למערכת RS50 ודוושות RS Pedals SE עם חיישני Hall Effect בגז ובבלם ואפשרות לשדרג בהמשך לבלם Load Cell.

מחירים ופרטי זמינות בישראל למוצרי המרוצים יפורסמו בהמשך.

עדכון ל-G502 X, צבעים חדשים ותוכנה להקלטת המשחקים

סדרת G502 X מקבלת עדכון לחיישן, עם רגישות מרבית של 44,000 DPI ואפשרות לכוונן בנפרד את הרגישות בצירי X ו-Y. העדכון מגיע בחינם דרך G HUB גם לבעלי G502 X LIGHTSPEED ו-G502 X PLUS קיימים. דגם ה-PLUS מקבל בנוסף שילובי צבעים של שחור-סגול ולבן-מנטה, והמחירים המומלצים שנמסרו הם 599 ש״ח ל-LIGHTSPEED ו-679 ש״ח ל-PLUS.

ה-G316 X 98 וה-G305 X SUPERLIGHT מקבלים גרסאות בצבע לילך, במחירים מומלצים של 449 ו-399 ש״ח בהתאמה, ואוזניות ASTRO A50 X מגיעות באדום במחיר מומלץ של 2,249 ש״ח. בהכרזה העולמית הצטרפו אליהם גם מקלדת G316 X 75 הקומפקטית וערכות G-KEYCAPS לעיצוב אישי של המקלדת.

לצד כל אלה הציגה Logitech את G HUB Replay, תוכנה חינמית שנועדה להקליט משחקים, לזהות רגעים בולטים ולרכז אותם בסרטוני תקציר לשיתוף. פרטי ההשקה בישראל של G316 X 75 וערכות G-KEYCAPS לא נכללו בהודעה שנמסרה לנו.

28/09/2026
Logitech G305 X SUPERLIGHT ביקורת: עושה את העבודה, בלי להתבלט

ה-Logitech G305 X SUPERLIGHT הוא עכבר גיימינג בטווח הביניים עם לחיצות מספקות, תנועה טובה וחיבוריות שעבדה אצלי מצוין. אחרי כחודש עם הדגם הלבן, הוא השאיר אצלי רושם של עכבר מוצלח לשימוש יומיומי ולמשחקים, אבל בלי תכונה אחת שבאמת גרמה לי להתלהב. לפעמים זה מספיק, במיוחד כשלא מחפשים את דגם הדגל.

את ה-G305 X בדקתי לצד מקלדת ה-G316 X, בעבודה ובמשחקים כמו 007 First Light, Anno 117 ו-Call of Duty. הוא נכנס לעמדה שבה אני רגיל להשתמש ב-Pro X2, וזה בהחלט מציב רף גבוה. עם זאת, אלה מוצרים מקטגוריות שונות, ואין הרבה היגיון לשפוט עכבר ביניים לפי השאלה אם הוא מחליף את אחד העכברים הכי טובים שסקרתי.

השאלה המעניינת יותר היא מה הוא נותן בפני עצמו. במקרה הזה, התשובה די פשוטה: עכבר שהרגיש לי בסדר בכל התחומים החשובים; הלחיצות טובות, התנועה חלקה, הסוללה טובה והחיבור לא נתן לי סיבה להתלונן. הוא לא יוצא דופן, אבל גם לא צריך לחפש בכוח חיסרון גדול כשלא פגשתי כזה.

צורה מוכרת, משקל נמוך

ה-Logitech G305 X SUPERLIGHT שומר על הצורה המעוגלת והמוכרת של משפחת ה-G305. הגוף עשוי פלסטיק, עם מראה סימטרי ושני כפתורי צד משמאל, באזור האגודל של יד ימין. שני הלחצנים הראשיים, הגלגלת וכפתור שינוי ה-DPI משלימים את מערך השליטה. יש גם תאורת RGB שמוסיפה קצת צבע לעיצוב הפשוט יחסית.

היחידה שקיבלנו הגיעה בצבע לבן. מבחינתי הגודל הרגיש סטנדרטי והתאים לשימוש שלי, בלי תחושה שמדובר בעכבר קטן במיוחד או גדול מדי. לפי לוג'יטק, המשקל עומד על כ-59 גרם, וגם ביד הוא הרגיש קל למדי. זה נתון שימושי כשמזיזים את העכבר שוב ושוב, אבל הוא לא אומר שכל עכבר עם מספר דומה ירגיש אותו הדבר.

בפועל, התנועה שלו הייתה טובה ולא לוו אליה רעשים שהפריעו לי. לא הייתה כאן תחושה יוצאת דופן של מוצר יוקרתי, אבל גם לא משהו שגרם לי לחשוב שלוג'יטק חסכה במקום שהפריע לשימוש. זה די מסכם את הרושם שלי מהעכבר כולו: ביצוע סביר וטוב, בלי הרבה דרמה.

קליקים שמרגישים כמו שצריך

הלחצנים הראשיים היו מהחלקים היותר מוצלחים מבחינתי. יש להם קליק ברור ומספק, והתגובה שלהם הרגישה טובה. במהלך השימוש לא הרגשתי לחיצות שלא נקלטו. הם נשמעים כשמשתמשים בהם, אבל הרעש לא היה קיצוני ולא הפך למטרד מבחינתי.

גם הגלגלת הייתה בסדר גמור בשימוש שלי. אין לי כאן מחמאה גדולה או תלונה מיוחדת, וזה בסדר: לא כל רכיב בעכבר צריך להפוך לסיבה לקנות אותו. כשאני משחק או עובד, אני בעיקר רוצה שהשליטה תהיה צפויה ושהכפתורים יעשו את מה שביקשתי. במובן הזה ה-G305 X סיפק את הסחורה.

חיישן עם מספרים גדולים, מקלט עם כוכבית

בתוך העכבר נמצא חיישן HERO 44K, עם רגישות מרבית של 44,000 DPI. זה כמובן לא אומר שצריך לשחק ברגישות הזאת. המספר המרבי הוא חלק מהמפרט; התחושה של התנועה והיכולת לכוון בהגדרות שמתאימות לכם הן מה שחשוב בזמן המשחק.

עם המקלט שמגיע בקופסה, קצב הדיווח מגיע ל-1,000Hz. קיימת תמיכה בעד 8,000Hz, אבל בשביל זה צריך לרכוש בנפרד את מקלט ה-PRO Wireless המתאים. זו הבחנה שכדאי להכיר לפני הקנייה: האפשרות קיימת, אך היא אינה חלק מהחבילה הבסיסית. גם לא הייתי מתחיל את ההחלטה על העכבר דווקא מהאביזר הנוסף.

$Logitech G305 X Superlight Mouse bottom, power button, wireless\Bluetooth button and adapter slot$

תוכנת G HUB מאפשרת להתאים את רגישות ה-DPI, למפות כפתורים ולשנות את התאורה. מיפוי מחדש יכול להיות שימושי אם אתם מעדיפים פעולה מסוימת בכפתור האגודל, ושינוי הרגישות מאפשר להתאים את התנועה להעדפה שלכם. אלה כלים שימושיים, אבל הם לא מחליפים התאמה טובה של הצורה והלחצנים ליד.

מבונד ועד ניהול העיר

ב-007 First Light הכיוון הרגיש חלק והתנועה הייתה טובה. הלחיצות הגיבו כמו שציפיתי, בלי תחושה שהעכבר מחמיץ קלט. במשחק שמשלב תנועה וירי, הוא נתן לי שליטה טובה בלי להפוך בעצמו למשהו שאני צריך להתעסק איתו. זו הייתה חוויה טובה, גם אם לא כזאת שהרגישה כמו שדרוג גדול בפני עצמה.

ב-Anno 117 השימוש עובר לכיוון של תנועה על המפה, בחירה ופעולות ניהול חוזרות. גם כאן התנועה והלחיצות עשו את העבודה. הקליק הברור נתן משוב נעים, ולא הרגשתי בעיה בקליטת הפעולות. זה שימוש פחות נוצץ מהדגמה של חיישן במשחק יריות, אבל רלוונטי לא פחות למי שמבלה שעות בבנייה ובניהול.

ב-Call of Duty התנועה והכיוון נשארו טובים גם בקצב המהיר יותר. לפעמים עברתי עם העכבר קצת מעבר לנקודה שאליה התכוונתי להגיע, אבל מבחינתי זו הייתה התנועה שלי, ולא תקלה של העכבר. לא הרגשתי פספוסי קלט, והלחיצות היו מספקות גם כאן. לא הייתי פוסל אותו למשחקי יריות בגלל המיקום שלו בטווח הביניים; פשוט לא קיבלתי ממנו תחושה יוצאת דופן לעומת עכברים אחרים שאני מכיר.

חיבוריות טובה וסוללה שעושה את שלה

ה-G305 X מציע שלוש אפשרויות חיבור: LIGHTSPEED באמצעות מקלט, Bluetooth וחיבור חוטי ב-USB-C. זה שילוב שימושי לעכבר שאמור לשרת גם משחקים וגם עבודה, ומאפשר לבחור את צורת החיבור בהתאם למחשב ולשימוש. בשימוש שלי החיבוריות הייתה מצוינת, כמו שאני מצפה מהעכברים החדשים של לוג'יטק.

גם חיי הסוללה השאירו אצלי רושם טוב. לוג'יטק מציינת יותר מ-130 שעות בטעינה מלאה, וכן עד שלוש שעות וחצי של שימוש מטעינה בת שתי דקות. אלה נתוני היצרן, ולא מדידת זמן שערכתי, אך מהצד שלי, הסוללה הייתה אחת הנקודות החיוביות בחבילה, ובחודש האינטנסיבי שעברתי איתו, טענתי אותו פעם אחת בלבד.

עכבר ביניים, גם במסקנה

אני עדיין מעדיף את ה-Logitech Pro X2 שסקרתי לאחרונה, אבל הוא משחק בליגה אחרת מבחינתי. העובדה שיש לי אפשרות לבחור בו לא הופכת את ה-G305 X לעכבר לא טוב. הוא מתאים בעיניי למי שמחפש עכבר גיימינג פשוט וטוב, כולל שחקנים בתחילת הדרך, וגם למי שרוצה להשתמש באותו עכבר לעבודה ולמשחקים.

במחיר של 369 ש״ח, ה-Logitech G305 X SUPERLIGHT הלבן מציע חבילה מאוזנת: לחיצות טובות, תנועה חלקה, חיבוריות מוצלחת וסוללה טובה. הוא לא היה מצוין בכל תחום, אבל גם לא אכזב אותי באחד מהם. אם אתם מחפשים עכבר בטווח הביניים שעושה את העבודה, הוא בהחלט מתאים לתיאור. אם כבר יש לכם עכבר שאתם מאוד אוהבים, אני לא רואה כאן סיבה מיוחדת למהר להחליף אותו.

עכברה-Logitech Pro X2 סופק לסקירה על ידי Logitech ישראל.

27/09/2026
Logitech G316 X 98 ביקורת: פחות מקום, לא פחות רעש

ה-Logitech G316 X 98 היא מקלדת גיימינג מכנית חוטית שמצליחה לשמור על רוב הנוחות של מקלדת מלאה, ולפנות קצת מקום על השולחן. המקשים נעימים להקלדה, חוגת השליטה שימושית מאוד והאפשרות להחליף מתגים היא תוספת מבורכת. רק קחו בחשבון שהגרסה הטקטילית שבדקתי אוהבת להשמיע את עצמה, ולא כולם בחדר יהנו מזה כמוכם.

לא כל מי שמחפש מקלדת קטנה יותר רוצה להתחיל לוותר על אזור המספרים או ללמוד שילובים חדשים בשביל פעולות פשוטות. לפעמים כל מה שאנחנו רוצים זה את המקלדת שאנחנו מכירים, עם קצת פחות שטח מסביב. ה-Logitech G316 X 98 פונה בדיוק לכיוון הזה, עם תצורת 98% שמצופפת את הפריסה ומשאירה את אזור המספרים במקום.

השתמשתי במקלדת במשך כחודש, גם לעבודה וגם למשחקים, ביניהם 007 First Light, Anno 117 ו-Call of Duty. יחידת הסקירה שקיבלתי היא הגרסה השחורה עם המתגים הטקטיליים, וזו הגרסה שאליה מתייחסים רשמי ההקלדה והרעש בביקורת. היא הגיעה ללא אותיות בעברית, בעוד הגרסה המיועדת לשוק המקומי מגיעה עם חריטת עברית בלייזר.

עיצוב ומבנה: כמעט הכול במקום, רק קצת יותר קרוב

מבחינת המראה, הגרסה השחורה משלבת גוף ומקשים שחורים עם קווים זוויתיים ופס תאורה שעובר בין המקשים הראשיים לשורת מקשי הפונקציות. החוגה הסגולה השקופה ותצוגת הנקודות נותנות לה קצת אופי של רטרו, ומוסיפות צבע גם בלי להחליף את כל כיפות המקשים. זה עיצוב עם נוכחות, במיוחד כשהתאורה פועלת, אבל הפריסה הצפופה שומרת על ממדים יחסית מתונים: כ-38.4 ס״מ לרוחב, 14 ס״מ לעומק ו-4 ס״מ לגובה.

גוף המקלדת עשוי פלסטיק, וכיפות המקשים עשויות PBT ביציקה כפולה. בחלק התחתון יש רגליות עם ציפוי גומי, ובתוך המקלדת לוג'יטק משלבת מבנה עם אטמים ושכבות לשיכוך רעש. המשקל עומד על כ-880 גרם ללא הכבל, כך שהצמצום בגודל לא הופך אותה למקלדת קלה במיוחד. השילוב הזה מתאים למקלדת שנשארת על שולחן העבודה, כשאת המשמעות של שכבות השיכוך צריך לבחון גם באוזניים, ולא רק במפרט.

היתרון של תצורת ה-98% די ברור ברגע שעוברים אליה ממקלדת מלאה. אתם עדיין מקבלים את אזור המספרים, את החצים ואת שורת מקשי הפונקציות, אבל הפריסה צפופה יותר. בהתחלה מרגישים שיש פחות מרווחים, אך במקרה שלי ההסתגלות הייתה מהירה. זה פתרון נחמד למי שאוהב מקלדת מלאה ורוצה לפנות קצת מקום על השולחן, בלי לעבור למקלדת קטנטנה.

עם זאת, ה-״כמעט״ חשוב: אין כאן מקשי Home ו-End ייעודיים כמו בפריסה מלאה רגילה. אם אלה מקשים שאתם משתמשים בהם כל היום, שווה לבדוק מראש איך תרצו למפות אותם. אצלי הצפיפות לא הפכה לבעיה, אבל מי שהעבודה שלו נשענת על מקשים מסוימים צריך לקחת בחשבון יותר מאשר את אזור המספרים.

מבחינת החיבור, זו מקלדת חוטית עם כבל USB-A ל-USB-C נשלף. אין כאן בחירה בין חיבור אלחוטי ל-Bluetooth, כך שהיא מתאימה בעיקר לעמדה שבה המקלדת נשארת מחוברת למחשב. זה פחות מתאים למי שמחפש לעבור באופן קבוע בין כמה מכשירים, אבל בעמדה קבועה זו פשרה שקל יותר לקבל.

מקשים טקטיליים: נעים לאצבעות, פחות למי שיושב לידכם

המקשים הם החלק שהכי אהבתי במקלדת, לצד החוגה שעוד נגיע אליה. ההקלדה על הגרסה הטקטילית מרגישה טובה, ויש משהו מספק בשילוב של התחושה עם הצליל של כל לחיצה. מי שאוהב לשמוע את ההקלדה שלו כנראה ימצא כאן בדיוק את סוג החוויה שהוא מחפש. מצד שני, אם הרעש הזה לא מדבר אליכם, הוא יכול להתחיל לעצבן די מהר.

אצלי בבית לא היה צריך בדיקה מסובכת כדי להבין את העניין. ישבתי בחדר עם אשתי, וכבר אחרי כמה דקות רעש ההקלדה הפריע לה. זה מסוג הדברים שקל לפספס כשבוחנים מקלדת לבד, או כשחושבים רק על מי שמשתמש בה. אתם יכולים ליהנות מאוד מהמקשים, ובאותו הזמן מי שיושב לידכם כבר יחכה שתסיימו את הפסקה, רק כדי להתעצבן שאתם ממשיכים לעוד אחת.

למרות שכבות שיכוך הרעש שהזכרתי, הגרסה שבדקתי רחוקה מלהיות מקלדת שקטה. אני כן אוהב את תחושת ההקלדה שלה; ההסתייגות שלי היא בעיקר מההתאמה לחדר משותף. אם אתם עובדים ליד אנשים אחרים, זו שאלה שכדאי לפתור לפני הקנייה ולא אחרי הערה שלישית מהצד השני של השולחן.

Logitech מציעה את הדגם גם עם מתגים ליניאריים, אך לא בדקתי את הגרסה הזאת ולכן לא אקבע כאן איך היא מרגישה או נשמעת. בכל מקרה, תחושת המקשים היא עניין אישי מאוד. אני נהניתי ממנה, אבל כדאי לנסות את הגרסה שאתם מתכוונים לקנות, במיוחד אם אתם רגישים לרעש או לתחושת הלחיצה.

חוגת שליטה ו-G HUB: תנו לי חוגה ואני מרוצה

אני אוהב את חוגות השליטה במקלדות של Logitech, וה-G316 X לא שינתה את דעתי בעניין. זו תוספת שימושית, נוחה ופשוטה לתפעול, מהסוג שאני שמח למצוא על מקלדת. לא צריך שכל תכונה תהיה מהפכה; לפעמים שליטה פיזית שנמצאת בהישג יד היא בדיוק מה שחסר. לצד החוגה יש תצוגת LED במטריצת נקודות, שמציגה את השינויים בהגדרות. אפשר לבחור באמצעותה שליטה בעוצמת הקול, במדיה, בבהירות ובקצב הדיווח. לחיצה ממושכת על החוגה מאפשרת לעבור בין המצבים, כך שאותה חוגה משרתת כמה פעולות. קצב הדיווח ניתן לשינוי עד 8,000Hz. מבחינתי, זו אחת התוספות המוצלחות בחבילה הזאת.

את G HUB פתחתי בעיקר בשביל ההתאמות הראשוניות, ואחר כך לא שיניתי הרבה. התוכנה מאפשרת להגדיר תאורה, ליצור מאקרו ולהתאים פעולות למקשים באמצעות KEYCONTROL. יש גם מצב משחק, שמנטרל כברירת מחדל את מקש Windows ומאפשר לבחור בתוכנה מקשים נוספים לנטרול. מי שאוהב להתעסק עם ההגדרות ימצא כאן אפשרויות, אבל השימוש שלי היה פשוט יותר: להגדיר בהתחלה ולהמשיך לעבוד ולשחק.

מבחינת התאורה, יש RGB לכל מקש וגם פס תאורה עם 30 אזורים שניתנים להתאמה. זה נותן מקום לשנות את המראה של המקלדת לפי העמדה שלכם, מעבר לבחירת צבע אחד לכל המקשים. אצלי, כאמור, ההתעסקות בתוכנה לא הייתה חלק קבוע מהשימוש, והחוגה נשארה התוספת שיותר עניינה אותי ביום-יום.

החלפת מתגים: אפשר להחליף, רק תביאו ציוד מהבית

אם קראתם את הביקורת שלי על ה-Logitech G512 X, אתם כבר מכירים את הרעיון של החלפת מתגים כדי להתאים את המקלדת אליכם. שם קיבלנו תשעה מתגי Gateron KS-20 נוספים שאפשר להתנסות איתם. כאן האפשרות להחליף קיימת, אבל אין מתגים נוספים בקופסה, ואפילו את כלי השליפה צריך להביא בנפרד. לא ציפיתי לאותה חבילה בשתי המקלדות, אבל כלי קטן שהיה מאפשר להתחיל להתעסק עם האפשרות הזאת היה תוספת מבורכת.

ה-G316 X מאפשרת להחליף גם את כיפות המקשים וגם את המתגים, ללא הלחמה. זו אפשרות נחמדה למי שרוצה לשנות בהמשך את התחושה או את המראה, ולא לקנות מקלדת אחרת רק בשביל זה.

כלי לשליפת כיפות המקשים והמתגים אינו כלול בקופסה, וגם ערכות ההתאמה נמכרות בנפרד. חשוב להבדיל בין החלפת הכיפה, שמשנה בעיקר את המראה והמגע של המקש, לבין החלפת המתג שמתחתיה, שמשנה את תחושת הלחיצה. לא חייבים לרכוש ערכה ממותגת של Logitech, אבל כן צריך לבחור חלקים תואמים ולהצטייד בכלי שליפה מתאים אם אין לכם אחד. כדאי להכניס גם את התוספות האלה לחשבון אם אתם מתכננים לשנות את המקלדת אחרי הקנייה.

ביצועים בגיימינג: תלוי במה אתם משחקים

ב-007 First Light, התגובה של ה-G316 X הייתה טובה ומדויקת, ולא נתקלתי בלחיצות לא מכוונות או בפקודות שהתפספסו. המקשים הרגישו לפעמים קצת נוקשים, אבל במשחק פעולה והרפתקאות כזה זה לא הפריע לי לזרימה של המשחק. הרגשתי את ההתנגדות באצבעות מדי פעם, אך היא לא הפכה למשהו שהעסיק אותי בזמן ששיחקתי.

ב-Anno 117, השימוש במקלדת לניווט במפה הרגיש נוח ועשה את העבודה כמו שצריך. גם כאן לא נתקלתי בבעיות ברישום הלחיצות, והנוקשות המזדמנת הייתה פחות משמעותית מבחינתי. כשאני עסוק בניהול ובתכנון, הדרישות שלי מתחושת המקשים שונות מאלו שיש לי במשחק יריות תחרותי.

ב-Call of Duty כבר יש יותר מקום לדבר על הפשרה. המפרט של ה-G316 X בהחלט מתאים לגיימינג, אבל כשמכוונים למשחק ברמה תחרותית גבוהה, גם התחושה של כל לחיצה חשובה. הייתי שמח למתגים שדורשים פחות כוח ללחיצה ולנקודת הפעלה מוקדמת יותר, כך שלא צריך ללחוץ עמוק באותה המידה כדי שהפקודה תיקלט.

זה לא שהיו לי פספוסי קלט, אבל כאן הנוקשות הייתה משהו שהייתי רוצה לשפר. מצד שני, ב-G316 X אין אפשרות לשנות את נקודת ההפעלה דרך G HUB. נקודת ההפעלה וכוח הלחיצה נקבעים על ידי המתגים עצמם; כדי לשנות אותם צריך להחליף למתגים תואמים בעלי מאפיינים אחרים, ולא לשנות הגדרה בתוכנה.

צריך גם לזכור איפה המקלדת הזאת ממוקמת. כמקלדת ברמת הכניסה עד הביניים, היא נותנת חוויית משחק טובה, והפשרות שלה סבירות בעיניי. למי שמשחק במגוון משחקים ורוצה מקלדת אחת גם לעבודה, היא בהחלט עושה את העבודה. אם אתם מחפשים כל יתרון קטן במשחק תחרותי, תחושת המתגים היא הנקודה שכדאי לבדוק לפני הקנייה.

למי מתאימה ה-Logitech G316 X 98?

אחרי חודש של עבודה ומשחקים, הדברים שאני אוהב ב-G316 X די ברורים: המקשים מרגישים טוב, תצורת ה-98% שומרת על הרבה מהנוחות של מקלדת מלאה, והחוגה שימושית מאוד. זו בעיניי מקלדת טובה ברמת הכניסה עד הביניים. האפשרות להחליף מתגים מוסיפה לה גמישות, גם אם הייתי שמח לקבל בקופסה את הכלי שיאפשר להתחיל לעשות את זה.

מבחינת מחיר, את Logitech G316 X 98 עם המתגים הטקטיליים תוכלו למצוא ב-369 ש״ח בגרסה השחורה, וזה בעיניי מחיר טוב למקלדת ברמה הזאת. אתם מקבלים פריסה כמעט מלאה, חוגת שליטה שימושית ואפשרויות התאמה גם בתוכנה וגם במתגים עצמם. מי שמתכנן להחליף מתגים או כיפות מקשים כבר בהתחלה צריך להוסיף את העלות הזאת לחשבון, אבל גם כמו שהיא, זו חבילה במחיר הגיוני לרמת הכניסה עד הביניים.

אם אתם מחפשים מקלדת כמעט מלאה, אוהבים את התחושה והצליל של המקשים הטקטיליים ורוצים קצת יותר מקום על השולחן, ה-G316 X היא אפשרות ששווה לבדוק. אם אתם מחפשים שקט, במיוחד בחדר שבו יושב עוד מישהו, הגרסה הזאת פחות מתאימה. המקשים אולי ימצאו חן בעיניכם, אבל כדאי שגם שאר החדר יסכים.

מקלדת ה-Logitech G316 X 98 סופקה לסקירה על ידי Logitech ישראל.

27/09/2026
SteelSeries Arctis Nova Pro Omni ביקורת: איתנו כל הזמן

SteelSeries Arctis Nova Pro Omni היא אוזניית הגיימינג האלחוטית שסוף-סוף עובדת על כל המערכות בו זמנית, עם שמע Hi-Res 96kHz/24bit ואיכות מקצועית אמיתית.

יש מוצרים שאתם קונים וחושבים "כן, זה עושה את מה שהחברה הבטיחה." ויש מוצרים שאתם קונים ואחרי שבוע מרגישים שאתם לא יכולים לחזור אחורה. ה-SteelSeries Arctis Nova Pro Omni שייכות לקטגוריה השנייה. לא בגלל שהן מושלמות, אלא בגלל שהן פותרות בעיה שחיכיתי לפתרון שלה שנים. מה הבעיה? ובכן, יש לי PC, PS5, Nintendo Switch ו-Android. ואין אוזניית גיימינג אחת שמדברת בצורה טבעית עם כולם בו-זמנית, ללא כאבי ראש. עד עכשיו.

ה-Omni משנות את המשוואה. נכון, הן ממש לא האוזניות הזולות ביותר בקטגוריה. אבל אם תחשבו על כמה כסף הוצאתם על "פתרונות זמניים" לאורך השנים: אוזנייה ל-PS5, אוזנייה ל-PC, מתאם Bluetooth למובייל, מתאם נוסף ל-Switch. המחיר הזה מתחיל להיראות לגיטימי. לא זול, אך לגיטימי.

עבדתי עם ה-Nova Pro Omni במשך חודש ללא הפסקה; שיחקתי, הסטרמתי, הקשבתי למוזיקה, ניהלתי שיחות Discord\Zoom ממושכות, ואפילו ניסיתי לעבוד איתה בשעות שבהן צריך ריכוז. מה שאני יכול לספר לכם זה מעבר לדף המפרט של SteelSeries – הנסיון האמיתי של לחיות עם אוזנייה בקליבר כזה, ולהבין מתי היא מצדיקה את המחיר ומתי לא.

#image_title

OmniPlay: ארבעה מקורות שמע — כל המערכות — בו-זמנית

הלב של ה-Omni הוא מערכת OmniPlay, ובואו ניתן לה את הכבוד המגיע לה. OmniPlay מאפשרת לכם לחבר עד ארבעה מקורות שמע בו-זמנית: Bluetooth 5.4 לסמארטפון, 2.4GHz נפרד ל-PC ו-PS5, ו-USB-C קווי ל-Switch או Steam Deck או כל קונסולה ניידת עם חיבור USB-C. אתם שומעים את כל ארבעתם בו-זמנית, ומנהלים את המיקס ידנית דרך ה-ChatMix dial הפיזי שנמצא על הכרית הימנית.

בפועל, איך זה עובד? שיחקתי ב-PS5 תוך כדי שמיעת פלייליסט Spotify מהטלפון, כשגם Discord רץ ברקע במחשב. שלושה מקורות, שלוש קהילות תוכן שמיעתי, ואני שולט ביחס ביניהם דרך גלגל אחד. הצלתי את עצמי פעמיים מלומר "חכה רגע, לא שמעתי", כשה-ChatMix אפשר לי להנמיך את המשחק ולהרים את ה-Discord לרגע קצר. בלי לגעת בטלפון, בלי לנתק כלום, בלי להוריד את האוזניות.

על Bluetooth 5.4 כדאי לדבר בנפרד: כבר לא מדובר ב-BT שאתם סובלים אותו לשיחות טלפון גרועות. Codec LC3+ עם 96kHz/24bit, ואיכות שמגיעה לרמת Hi-Res גם על חיבור אלחוטי. ואם אתם קופצים ל-Switch או ל-Steam Deck, ה-USB-C מספק חיבור קווי יציב בלי לנתק את שאר המכשירים. זה אומר שאתם יכולים לשחק Zelda ב-Switch בחיבור קווי ולקבל שיחה בנייד באמצע, בלי להוריד את האוזניות בכלל.

#image_title

ניהול החיבורים נעשה דרך ה-Sonar Software ב-PC, שמאפשר להגדיר כל מקור בנפרד, לנעול פרופילי EQ לכל מקור, ולנהל את סדרי העדיפויות. אם אתם שחקני PS5 בלבד ולא נוגעים ב-PC, תאבדו חלק מהגמישות הזו -וזה חיסרון אמיתי שאחזור אליו בסוף. אבל בשביל שחקני PC ומולטי-פלטפורם, ה-Sonar הוא אחד הכלים הכי טובים שיש בתוכנת גיימינג כיום: parametric EQ עם 10 נקודות לשינוי, מיקסר נפרד לכל אפליקציה, ואפשרות לשמור פרופילים לפי סוגי תוכן.

ה-Sonar Software בגרסה 2026 כולל גם Spatial Audio עם Head Tracking. עבור שחקנים שלא השתמשו ב-spatial audio בעבר, זו תכונה שיכולה לשנות את האופן שבו אתם חווים גיימינג תלת-ממדי. במשחקים כמו Helldivers 2 ו-Dead Space, הכיוון האנכי של הסאונד שמגיע עם spatial מאפשר לכם לשמוע איפה האויב ממוקם לא רק מבחינת שמאל-ימין, אלא גם עומק ותלת-ממד.

שמע Hi-Res 96kHz/24bit: מה שהאוזן שלכם לא ידעה שהיא מחכה לו

SteelSeries שמה את הרף גבוה עם ה-Parametric EQ המובנה ב-Sonar Software, ו-Nova Pro Omni ממשיכה את המסורת הזו. דרייברים של 40 מ"מ מאפשרים טווח תדרים של 10Hz עד 40,000Hz. זה לא מספר שיווקי ריק; אפשר לשמוע את ההבדל בסצינות שמע סביבתיות בגיימינג עם אוזן מודרכת.

#image_title

בסצינת חקר של Horizon Forbidden West, שמיעת הרוח, עלי העצים ורעשי הרקע יצרה תחושת עולם שפשוט לא קיימת ב-44kHz. אחת הסצינות שבה ממש שמתי לב להבדל: פתיחת Alan Wake 2. הסאונדסקייפ שם הוא מלאכת אמנות: שיחות ברקע, צלילי יער, מוזיקה רקע שמשתלבת עם המשחקיות. באוזנייה מהדור הקודם, זה "נשמע טוב." ב-Nova Pro Omni, זה נשמע כמו שהמעצב ברמדי תכנן שזה ישמע. ההבדל ניכר.

ביצועי הבאס חזקים אבל לא מוגזמים. SteelSeries לא הלכה על גישת "כוח אוזנייה לגיימרים צעירים" שמדביקה boost על הכל. הם הלכו על איזון מקצועי שמתאים גם לצפייה בסרטים, גם לפגישות Zoom ארוכות, וגם להרצאות ב-YouTube ב-2 בלילה (למה? אל תשאלו שאלות). טווח הביניים נקי בצורה מרשימה, תדרים גבוהים מוגדרים ולא "קורעים". זה אוזנייה שמי שמוזיקה חשובה לו יוכל להשתמש בה שמונה שעות ביממה ולצאת בלי כאב ראש.

מה שעוזר לאיכות השמע הכוללת הוא גם ה-ANC. Active Noise Cancellation עם ארבעה מיקרופונים כפולים מסנן רעש סביבתי ברמה שאני יכול לאשר מניסיון אישי: ישבתי בבית קפה עמוס בפגישה, ה-ANC הוריד את הרעש לרקע נמוך שלא הפריע לשיחה בכלל. ה-Transparency Mode עובד טוב אם אתם צריכים לשמוע מה שאומרים לכם מהצד, ועוברים בין המצבים בלחיצת כפתור בודדת. ה-Latency ב-Transparency Mode נמוכה ונכונה.

ANC שעובד, מיקרופון מקצועי ועיצוב שנושא 339 גרם

ה-ClearCast Pro הוא מיקרופון נשלף עם 96% noise rejection. זה לא אחוז שיווקי רנדומלי. בטסט ישיר מול שלושה חברים ב-Discord, כולם אמרו שהאודיו שלי נשמע "כמו סטודיו" לעומת שאר האוזניות בשיחה. כן, זה אוזניית גיימינג. לא, זה לא אמור להיות מיקרופון ברמה הזו. אבל הוא כזה, ולאנשים שמסטרימים בשעת לילה מאוחרת בלי שהמיקרופון יאסוף את המדיח כלים ברקע, זה משנה.

#image_title

כדאי להשוות: ה-Razer BlackShark V2 Pro, מתקרב בבדיקות מיקרופון, אבל לא מציע OmniPlay. ה-Astro A50 X הוא המתחרה הקרוב ביותר: ריבוי פלטפורמות ואיכות שמע טובה, אבל הוא שוקל 380 גרם ולא מגיע עם Infinite Power System. אם השאלה היא "מה הכי דומה ל-Omni?" התשובה היא A50 X, אבל ה-Omni עולה עליו בחיבוריות בכל מדד שבדקתי.

חיסרון, 339 גרם. זה לא "קל" בשום קריטריון אובייקטיבי. ה-SteelSeries Arctis 7 הישנה, לשם השוואה, שוקלת 254 גרם. אבל SteelSeries עשתה עבודה טובה עם כריות AirWeave v2 בשלוש שכבות שמפיצות משקל ומאווררות. ב-90 דקות רצופות לא הרגשתי חום ניכר ואי-נוחות. הראש לא מתעייף כמו שצפיתי בהינתן למשקל. אם יש לכם ראש גדול מהממוצע, שווה לנסות בחנות פיזית לפני קנייה, כי הלחץ על הראש יכול להצטבר בשימוש של 4-5 שעות רצף.

העיצוב זמין ב-Midnight Blue, שחור ולבן. אני עובד עם הגרסה השחורה ומרוצה ממנה. זה לא "גיימינג" צועק עם RGB מוגזם. אם תוציא אותו ברכבת, לא תרגיש מוזר. הפרופיל שקט, האיכות מורגשת, וזה ניצחון בפני עצמו בשנת 2026 שבה רוב אוזניות הגיימינג עדיין מנסות להיראות כמו משהו מצועצע. מסגרת האלומיניום שמסביב לכרית הימנית נותנת תחושת פרמיום ריאלית, לא מדומה. כבל ה-USB-C הכלול בקופסה איכותי, לא פלסטיק זול כמו שמקבלים באוזניות פשוטות.

כמה מילים על הקופסה. SteelSeries הפסיקו עם הקופסאות-שאי-אפשר-לפתוח שדרשו מכשיר ניתוח. ה-Omni מגיעה בקופסה נקייה ופשוטה, עם תחנת הטעינה, שתי סוללות, מיקרופון, כבל USB-C, ומדריך מהיר. שום דבר מיותר, אך ורק, וכל מה שצריך. זה שינוי קטן שנותן תחושה שהמותג מבין שהמוצר מדבר בעד עצמו ולא צריך קופסה שתדהים אתכם.

#image_title

Infinite Power System ובשורה התחתונה

ה-Infinite Power System הוא אולי הסיבה הכי תעשייתית לקנות את ה-Omni. שתי סוללות של 30 שעות כל אחת, ניתנות להחלפה בלי לנתק את האוזנייה. בפועל, זה אומר שאם אתם שחקנים רציניים, 8, 10 או 12 שעות ביממה, לא תגיעו אף פעם למצב שה"אוזנייה מתה" בסשן חשוב. מחליפים סוללה אחת, שמים אותה בחריץ הייעודי בכרית הימנית בזמן שהשנייה ממשיכה להיטען. 30 שעות על סוללה אחת הן גם בעצמן מספר מרשים. הרוב המוחלט של האוזניות התחרותיות מגיעות ל-20-24 שעות לכל היותר.

אני יכול לציין שבכל זמן השימוש לא הגעתי פעם אחת למצב שצריך להחליף סוללה באמצע סשן יחיד. שתי הסוללות מגיעות בקופסה, חריץ הטעינה מובנה בדוק, ומחוון LED מראה את רמת הטעינה של כל אחת בנפרד. אבל הידיעה שהאפשרות קיימת, שאם אני רוצה לשחק 18 שעות רצוף אני יכול (טוב, לא באמת, כי אני לא אצליח לקום יותר מהכיסא), נותנת שלווה שאוזניות אחרות לא נותנות. זו תכונה שמתחילה לספור את ערכה רק כשאתם חווים את ההיפך ממנה, כשאתם ב-0% בדיוק בשיא הקרב.

#image_title

מה חסר? שתי נקודות שכדאי לדעת: ראשית, כאמור, ה-Sonar Software עדיין עובד רק על PC. אם אתם PS5-primary players ולא נוגעים ב-PC, לא תגיעו ל-parametric EQ ותסתפקו בפרופילי ה-preset שמגיעים מהקופסה. זה מגביל, ובהינתן ש-PS5 הוא הפלטפורמה העיקרית של רוב גיימרי הקונסולה, זה לא חיסרון קטן. כדי להתמודד עם זה בינתיים, ה-Omni מגיעה עם פרופילים מובנים מהקופסה: "Competitive", "Music" ו-"Movie". הם לא מחליפים parametric EQ מלא, אבל מכסים את רוב הצרכים של שחקני קונסולה שמחפשים שיפור מיידי בלי להפעיל מחשב.

אחרי הרבה אוזניות שבחנתי, ה-Arctis Nova Pro Omni הן אחד מהמוצרים הבודדים שגרמו לי לעצור ולחשוב: "אוקיי, זה עדכון עקרוני ויסודי לאיך שאוזניית גיימינג יכולה לעבוד." לא כל אחד צריך OmniPlay, אבל אלה שכן יבינו את זה בדיוק ברגע שיגיעו לבחור בין הדונגל לBluetooth ויגלו שלא צריך לבחור. אך עדיין צריך לשאול, האם הן שוות ₪2,249?

למי שחי על יותר ממסך אחד, זה לא רק שווה, זה הפתרון שחיכיתם לו מאז שהפכתם ל-multi-platform gamers בלי לתכנן את זה. ₪2,249 זו לא "קניה אימפולסיבית". זה מוצר שדורש מחשבה, ובשוק שבו אפשר לקנות אוזנייה לגיימינג בכ-₪550, ההפרש צריך להיות מוצדק על ידי הצורך הספציפי ב-OmniPlay ובכל מה שבא איתו.

27/09/2026
ROG Zephyrus Duo 2026 ביקורת: מפלצת ביצועים דו ראשית

יש מחשבים ניידים שמנסים להיות קצת מהכול, ויש מחשבים שמגיעים עם מטרה מאוד ברורה: לתת לכם כמה שיותר ביצועים, בלי לוותר על האפשרות לקחת אותם איתכם. ה־ROG Zephyrus Duo של ASUS הולך אפילו רחוק יותר, עם שני מסכי OLED בגודל 16 אינץ' ומקלדת מגנטית שניתנת לשליפה, שמנסים להפוך את המחשב הנייד לעמדת עבודה של ממש.

אחרי תקופה עם המחשב, דבר אחד התברר לי מהר מאוד: את ה־Zephyrus Duo פשוט לא הצלחתי לעייף.

ביצועים

המחשב הזה הוא פשוט מפלצת ביצועים.

לא משנה איזה משחק ניסיתי להריץ עליו, ה־Zephyrus Duo פשוט עשה את העבודה בלי שום התעסקות מצידי. משחקים כבדים רצו בצורה חלקה, ובאופן עקבי קיבלתי מעל 60 פריימים לשנייה, בלי שהייתי צריך להתחיל לשחק עם ההגדרות, להוריד איכות או לחפש פתרונות כדי לשמור על קצב פריימים יציב.

הדרך היחידה שבה הצלחתי לגרום למחשב באמת להתחיל להזיע הייתה ב־Crimson Desert, כאשר העברתי את כל ההגדרות ל־Cinematic, ההגדרה הגרפית הגבוהה ביותר במשחק, והפעלתי במקביל גם Ray Tracing.

רק בשילוב הזה כבר היה אפשר להרגיש שהחומרה מקבלת עבודה רצינית.

מתחת למכסה נמצא מעבד Intel Core Ultra 9 386H בעל 16 ליבות, יחד עם כרטיס המסך NVIDIA GeForce RTX 5090 Laptop עם 24GB של זיכרון GDDR7 והספק של עד 150W. בנוסף, היחידה שקיבלתי מגיעה עם 64GB של זיכרון LPDDR5X במהירות 8533MT/s ו־2TB של אחסון PCIe 4.0 SSD.

במילים פשוטות, ASUS לא ניסתה כאן לבנות מחשב "חזק יחסית לנייד", אלא פשוט לדחוף כמה שיותר חומרה מתקדמת לתוך מחשב נייד.

וזה אולי הדבר שהכי הרשים אותי ב־Zephyrus Duo. בדרך כלל כשאנחנו מדברים על מחשב נייד, גם אם מדובר במחשב גיימינג חזק, תמיד יש את התחושה שבשלב מסוים תצטרכו להתחיל להתפשר. כאן התחושה הפוכה לחלוטין. אתם פשוט מתקינים משחק, נכנסים להגדרות, מפעילים את מה שאתם רוצים ומשחקים.

שני מסכים, אבל גם מקלדת שאפשר להזיז

אבל עם כל הכבוד ל־RTX 5090, הסיבה האמיתית לקנות את ה־Zephyrus Duo היא שני המסכים.

מדובר בשני מסכי OLED בגודל 16 אינץ', ברזולוציית 3K של 2880×1800, עם קצב רענון של 120Hz וזמן תגובה של 0.2ms. המסך הראשי תומך גם ב־G-Sync ובמגע.

ואחרי שמתרגלים לזה, קשה לחזור אחורה.

אני כבר מתקשה לעבוד עם מסך אחד, ולכן האפשרות לפתוח את העבודה המרכזית שלי במסך העליון ולהשאיר את כל הדברים הנלווים במסך השני מרגישה לי טבעית מאוד. דפדפן, דיסקורד, תוכנת עבודה, סרטון או כל דבר אחר יכולים להישאר פתוחים למטה בזמן שהמסך הראשי נשאר נקי.

אבל ASUS לא הסתפקה כאן בלדחוף מסך נוסף לתוך מחשב נייד. המקלדת עצמה מגנטית וניתנת לשליפה.

כשמשאירים אותה במקומה, אפשר להשתמש ב־Zephyrus Duo כמו במחשב נייד רגיל. רוצים לנצל את כל שטח המסך? פשוט שולפים את המקלדת החוצה, והמסך השני נחשף במלואו. בשלב הזה המקלדת הופכת למעשה למקלדת Bluetooth עצמאית, כך שאפשר למקם אותה איפה שנוח לכם ולעבוד עם שני המסכים בלי שהמקלדת תסתיר את המסך התחתון. המקלדת נטענת כשהיא מחוברת למחשב פיזית באמצעות המגנט.

זה פתרון מאוד חכם, ובעיניי הוא גם מה שהופך את שני המסכים להרבה יותר שימושיים. אתם לא חייבים לבחור בין מחשב נייד מסורתי לבין עמדת עבודה עם שני מסכים. ה־Duo מאפשר לכם לעבור בין שני המצבים בהתאם למה שאתם עושים.

גם מבחינת אפשרויות המיקום, ASUS מאפשרת לא מעט גמישות, כך שאפשר להתאים את המחשב לסיטואציה שבה אתם נמצאים. לא כל צורת שימוש תהיה רלוונטית לכולם, אבל האפשרויות קיימות, וזה הופך את המחשב להרבה יותר פונקציונלי מסתם "מחשב עם מסך נוסף".

וכמובן, המסכים עצמם פשוט יפים. שני פאנלי OLED ברזולוציית 3K, עם צבעים עשירים, שחור עמוק וחדות גבוהה, הופכים כמעט כל דבר שאתם עושים עליהם לתענוג.

למרות שמדובר במחשב גדול יחסית, המקלדת מרגישה לי צפופה מדי.

אני מבין לחלוטין למה ASUS הגיעה לסידור הזה. המסך השני תופס חלק משמעותי מהמבנה, והמקלדת צריכה להיכנס באזור שמתחתיו. ועדיין, דווקא בגלל שמדובר במחשב כל כך גדול, הייתי מצפה למצוא דרך לנצל את השטח בצורה קצת יותר נוחה.

גם העובדה שאין כאן מקשי מולטימדיה ייעודיים מאכזבת אותי. במחשב בגודל כזה, עם כל כך הרבה מקום, הייתי מצפה למצוא לפחות כמה מקשים לשליטה בווליום, השתקה או שליטה במדיה.

זו לא בעיה שהופכת את המקלדת ללא שימושית, אבל היא בהחלט גורמת לה להרגיש פחות נוחה ממה שהייתי מצפה ממחשב בסדר גודל כזה.

איכות בנייה וניידות

למרות שמדובר במחשב עם מבנה מורכב למדי, ה־Zephyrus Duo מרגיש מהרגע הראשון כמו מוצר פרימיום. חומרי הבנייה איכותיים, המחשב מרגיש מוצק ומאוד ברור ש־ASUS לא ניסתה לחסוך כאן בבנייה.

הוא אמנם כבד יחסית ללפטופ ביתי מודרני, עם משקל של פחות מ־3 ק"ג ועובי של 1.9 ס"מ, אבל כשזוכרים מה נמצא בתוכו, קשה שלא להתפעל מההישג. RTX 5090, מעבד מתקדם, 64GB של RAM, שני מסכי OLED וסטאנד אחורי וכל זה נכנס בתיק גב פשוט? הזיה.

פחות מ־3 ק"ג עבור מפלצת ביצועים כזאת זה לא פחות מפלא.

כמובן, אם אתם מחפשים מחשב דק וקל שאפשר לזרוק לתיק ולשכוח ממנו, זה לא המחשב בשבילכם. אבל ביחס למה שהוא מנסה להיות, המשקל שלו מרשים.

קירור ורעש

כשכל החומרה הזאת עובדת במלוא הכוח, אי אפשר לצפות שהמחשב יישאר שקט לחלוטין.

בעת שימוש מאומץ אפשר בהחלט לשמוע את המאווררים עובדים שעות נוספות. זה לא רעש שמפריע לי או מסיח את הדעת במהלך משחק או עבודה, אבל הוא בהחלט שם.

וזה מחיר שאני מוכן לשלם עבור מחשב שמצליח להחזיק חומרה כזאת ולספק את הביצועים שהוא מספק.

במילים אחרות, אם אתם מריצים משחק כבד כשה־RTX 5090 עובד קשה, אתם תשמעו את מערכת הקירור עושה את העבודה שלה. מבחינתי זה לא חיסרון משמעותי, אלא משהו שפשוט צריך לקחת בחשבון כשקונים מחשב עם חומרה ברמה הזאת.

סאונד

הנקודה השנייה שאכזבה אותי היא מערכת השמע.

על הנייר ASUS השקיעה כאן: המחשב מגיע עם מערכת של ארבעה רמקולים, כולל שני וופרים, שני טוויטרים, Dolby Atmos ומגבר חכם.

כל זה נשמע מרשים אבל בפועל, זה נשמע בסדר אני פשוט מצפה ליותר.

במחיר ובממדים של מחשב כזה, הייתי רוצה לקבל מערכת סאונד שתהיה לא פחות ממרשימה. בפועל, אני עדיין מעדיף את הרמקולים של ה־MacBook Pro שלי.

וזה קצת חבל, כי כשכל שאר החוויה מרגישה כל כך פרימיום, דווקא מערכת השמע משאירה תחושה של "יכלו לעשות כאן יותר".

אז מה באמת עושים עם המסך השני?

אחרי תקופת שימוש עם ה־Zephyrus Duo, דווקא השימושים הפשוטים ביותר במסך השני הם אלה שהכי התחברתי אליהם.

בזמן משחק, המסך הראשי נשאר למשחק עצמו, בעוד שבמסך התחתון אני יכול לפתוח Discord או WhatsApp. ב־Diablo 4, למשל, מצאתי את עצמי משחק במסך הראשי עם YouTube פתוח ברקע במסך השני.

זה נשמע כמו דבר קטן, אבל ברגע שמתרגלים לזה, קשה לוותר על האפשרות. במקום Alt+Tab בלתי פוסק בין המשחק לבין דברים אחרים, הכול נמצא מולכם בו זמנית.

וזה מבחינתי גם מה שמוכיח שהמסך השני הוא לא סתם גימיק. הוא הופך לחלק טבעי מהדרך שבה אתם משתמשים במחשב.

סוללה

עם סוללת 90Wh, ה־Zephyrus Duo מצויד בסוללה גדולה למדי, אבל כאן חשוב לשים את הדברים בפרופורציה. מדובר במחשב עם RTX 5090, מעבד חזק ושני מסכי OLED, ולכן לא מדובר במחשב שנועד לבלות יום שלם הרחק משקע החשמל כשהוא עובד בעומס.

לא יצא לי לרוקן את הסוללה עד הסוף במהלך השימוש שלי, ולכן אני מעדיף לא לזרוק כאן מספר שעות שלא בדקתי בעצמי. ASUS כן מציינת תמיכה בטעינה מהירה, שמאפשרת להגיע ל־50% סוללה בתוך כ־30 דקות בתנאים תואמים.

הדבר החשוב יותר מבחינתי הוא האפשרות להשתמש במטען ה־USB-C הקטן יותר כשנמצאים בדרכים. הוא לא יחליף את המטען הגדול כשאנחנו רוצים להוציא מהמחשב את מלוא הביצועים, אבל לעבודה יומיומית ולניידות הוא פתרון הרבה יותר נוח.

שני מטענים, לשני מצבים

ASUS מצרפת למחשב שני מטענים, וזה משהו שאני מאוד אוהב לראות במחשב כזה.

המטען הראשון הוא מטען USB-C בהספק של 100W, שהוא קטן ונייד משמעותית ומתאים הרבה יותר למצב שבו אתם לוקחים את המחשב איתכם ורוצים להימנע מסחיבה של לבנה ענקית.

המטען השני הוא כבר סיפור אחר. מדובר במטען 250W גדול ומסיבי, שנועד לספק למחשב את הכוח שהוא צריך כאשר הוא עובד בעומסים כבדים ובמצב ביצועים מלא.

זה אולי נשמע כמו פרט קטן, אבל במחשב ששוקל כמעט 3 ק"ג גם ככה, האפשרות להשאיר את המטען הגדול בבית ולקחת איתכם מטען USB-C קטן יותר יכולה לעשות הבדל משמעותי ביום יום.

חיבורים

בגזרת החיבורים ASUS בהחלט לא חסכה.

המחשב כולל שתי יציאות Thunderbolt 4 עם תמיכה ב־DisplayPort וב־Power Delivery, שתי יציאות USB 3.2 Gen 2 Type-A במהירות של עד 10Gbps, יציאת HDMI 2.1 FRL, חיבור אוזניות 3.5 מ"מ וקורא כרטיסי SD UHS-II שמגיע למהירות של עד 312MB/s.

בנוסף, יש תמיכה ב־Wi-Fi 7 וב־Bluetooth 6.0.

וזה בדיוק סוג המפרט שאני מצפה לראות במחשב כזה. ה־Zephyrus Duo יכול להיות מחשב עבודה, מחשב גיימינג ותחנת עבודה ניידת, ולכן חשוב שהוא לא יכריח אתכם להתחיל לחבר מתאמים לכל דבר.

הנוכחות של קורא כרטיסי SD מהיר היא גם תוספת מבורכת עבור מי שמשתמש במחשב לעריכת תמונות או וידאו, בעוד ששתי יציאות Thunderbolt 4 מאפשרות לחבר מגוון רחב של ציוד היקפי ומסכים חיצוניים.

קשה לחזור למסך אחד

אחרי שעובדים ומשחקים על מחשב כזה, קשה לחזור ללפטופ רגיל עם מסך אחד.

האמת היא שגם לפני ה־Zephyrus Duo זה היה משהו שלא עשיתי הרבה. אני בדרך כלל מחובר למסך נוסף, ואם יש לי אפשרות אני אפילו עובד עם שני מסכים. לכן עבורי ה־Duo הרגיש פחות כמו פיצ'ר מיוחד שצריך להתרגל אליו ויותר כמו פתרון שמישהו סוף סוף בנה במיוחד לצורת העבודה שאני אוהב.

וזה אולי הדבר שהכי אהבתי במחשב הזה. לא רק שהוא חזק בצורה קיצונית, אלא שהוא מצליח לשנות את הדרך שבה משתמשים בו. אחרי שמתרגלים לשני מסכים, פתאום לפטופ רגיל עם מסך אחד מרגיש קצת מוגבל.

מחיר וסיכום

ה־ROG Zephyrus Duo 2026 עולה בישראל 24,990 שקל, וזה, בואו נשים את זה על השולחן, תג מחיר מטורף למחשב נייד.

אבל כשמסתכלים על מה ש־ASUS דחפה לכאן, אני חייב להודות שלא ציפיתי למחיר נמוך משמעותית. אנחנו מדברים על RTX 5090 עם 24GB של זיכרון, מעבד מתקדם, 64GB של RAM, אחסון מהיר וכמובן שני מסכי OLED ברזולוציית 3K. כשמוסיפים לזה גם את מחירי הזיכרונות בתקופה הנוכחית, קשה להסתכל על המפרט הזה ולצפות למחיר של מחשב גיימינג רגיל.

וזה גם המקום שבו צריך להבין למי המחשב הזה בכלל מיועד.

רוב האנשים פשוט לא צריכים מחשב כזה. למעשה, גם אם יש לכם תקציב למחשב גיימינג יוקרתי, יש סיכוי טוב שמחשב נייד פשוט יותר או מחשב שולחני יתן לכם תמורה טובה יותר לכסף.

אבל ה־Zephyrus Duo לא מנסה להיות המחשב שמתאים לכולם. הוא מיועד לקהל מאוד ספציפי של אנשים שצריכים גם ביצועים קיצוניים וגם סביבת עבודה עם שני מסכים, ורוצים לקבל את כל זה במחשב אחד שאפשר לקחת איתם.

ואיזה כיף לאנשים האלה.

כי אם אתם באמת נמצאים בקהל הזה, קשה שלא להתלהב מה־Zephyrus Duo. זה מחשב שמרגיש כאילו ASUS פשוט שאלה את עצמה כמה חומרה ומסכים היא יכולה לדחוף למחשב נייד, ואז עשתה את זה.

הביצועים פשוט מטורפים, שני מסכי ה־OLED הם תוספת שקשה להיפרד ממנה אחרי שמתרגלים אליה, והמקלדת הנשלפת הופכת את כל העסק להרבה יותר שימושי ממה שהוא נשמע על הנייר.

הוא לא מושלם. הרמקולים לא עומדים בציפיות שלי ממחשב במחיר כזה, המקלדת צפופה מדי לטעמי והיעדר מקשי מולטימדיה ייעודיים מרגיש כמו פספוס.

אבל בסופו של דבר, ה־Zephyrus Duo הוא מחשב מאוד מיוחד. הוא לא נבנה כדי להיות הבחירה ההגיונית של כולם, אלא כדי לתת לקהל מאוד מסוים בדיוק את מה שהוא מחפש, ובמובן הזה ASUS הצליחה לבנות כאן מכונה שקשה מאוד שלא להתפעל ממנה, אז אתם גיימרים כבדים או יוצרי תוכן שצריכים ניידות, יתכן שאסוס בנו מחשב במיוחד עבורכם.

22/09/2026
איזו קונסולה ניידת כדאי לקנות ב-2026?

שוק הקונסולות הניידות השתנה מאוד בשנים האחרונות. פעם הבחירה הייתה פשוטה יחסית: נינטנדו עם הסוויץ', או אולי קונסולת רטרו כלשהי. היום אפשר לבחור בין קונסולות שמריצות משחקי נינטנדו, מחשבי גיימינג ניידים שמריצים את ספריית ה-PC שלכם, מכשירים שמנסים להפוך את ווינדוס לחוויית קונסולה ואפילו מכשיר שמאפשר לקחת את הפלייסטיישן שלכם לכל מקום.

אז איזו קונסולה ניידת כדאי לקנות ב-2026?

התשובה, כמו שאפשר לצפות, תלויה מאוד במה אתם רוצים לשחק וכמה אתם מוכנים להתעסק עם המכשיר. אלה האפשרויות שהייתי בוחן היום, ואני אומר זאת כבעלים של כל אחת מהקונסולות האלו.

Nintendo Switch 2

הסוויץ' 2 הוא כנראה הקונסולה המוכרת ביותר ברשימה, ונכון להיום גם אחת המשתלמות ביותר.

הסוויץ' 2 קיים כבר שנה ונכון להיום הוא ממשיך לעלות על הציפיות. לקונסולה יש ספריית משחקי נינטנדו מרשימה, אבל מעבר לכך, מפתחות צד שלישי מביאות אליה משחקים שבעבר היה קשה לדמיין רצים על חומרה של נינטנדו, ובמקרים מסוימים אפילו מציגות ביצועים מפתיעים.

היתרון הגדול של הסוויץ' 2 הוא הפשטות. גם אחרי עליות המחירים השנה, המחיר שלו עלה בצורה מינורית יחסית לחלק מהמתחרים, והוא עדיין מספק חוויית קונסולה אמיתית ופשוטה מאוד.

אפשר לשחק בו כשהוא מחובר לטלוויזיה, לנתק אותו, לקחת אותו איתכם ולהמשיך בדיוק מאותה נקודה. אין כמעט שום חיכוך בדרך. לא צריך להתעסק עם ווינדוס, דרייברים, הגדרות גרפיות או להתקין תוכנות כדי שהמשחק יעבוד.

הוא גם קל ונייד מאוד, אבל יש כאן חיסרון שאני מרגיש כמעט בכל פעם שאני משחק בו – הוא לא ארגונומי במיוחד. אנשים עם ידיים רגילות או גדולות כנראה ירגישו בשלב מסוים שהג'ויקונים והגוף הדק של הקונסולה לא נוחים במיוחד. אפשר כמובן לשחק ככה, אבל גריפ או ג'ויקונים אחרים יכולים לשפר משמעותית את החוויה.

החיסרון הגדול השני הוא דווקא היתרון של המתחרות: המשחקים שכבר קניתם במחשב פשוט לא רלוונטיים כאן. אם אתם רוצים לשחק במשחק מסוים בסוויץ' 2, תצטרכו לרכוש את הגרסה שלו לסוויץ', בהנחה שהיא קיימת.

למי הוא מתאים? למי שרוצה פשוט לשחק. אם משחקי נינטנדו מעניינים אתכם, ואם אתם רוצים קונסולה שאפשר להוציא מהדוק, לקחת לתיק ולהמשיך לשחק בלי לחשוב יותר מדי, קשה מאוד לטעות כאן.

Steam Deck

המלך הישן.

ה-Steam Deck הוא המכשיר שיצר למעשה את השוק המודרני של קונסולות ניידות שמאפשרות לשחק במשחקי מחשב בכל מקום. הוא הגיע לעולם ב-2022 וסיפק לי באופן אישי שנים רבות של הנאה.

הסטים דק עדיין מכשיר מעולה. הוא מאוד נוח, מודולרי, מאפשר לעשות איתו כמעט כל מה שרוצים ויש לו תמיכה נהדרת מצד מפתחות משחקים. הבעיה היא שאחרי ארבע שנים, הוא כבר מתחיל להראות סימני הזדקנות.

אין מה לעשות – המשחקים מתקדמים והחומרה של הסטים דק לא.

מה שבאמת פגע ביכולת שלי להמליץ עליו הוא המחיר. המחיר הרשמי שלו עלה לאחרונה בצורה משמעותית, ובמחיר הזה כבר קשה לי להצדיק את הרכישה שלו מול האלטרנטיבות החדשות יותר.

הוא עדיין יכול להריץ משחקים בצורה טובה מאוד אם אתם מוכנים להתפשר מעט על הגדרות גרפיות, והוא עדיין אחד המכשירים הנוחים ביותר בשוק. אבל בארץ המחיר שלו תמיד היה בעייתי בגלל המחסור ביבואן רשמי, ואם המחירים ימשיכו לעלות, יהיה קשה עוד יותר להמליץ עליו כמכשיר חדש.

אחד הדברים שהפכו את הסטים דק לכל כך מוצלח הוא SteamOS. מדובר במערכת הפעלה שפותחה עם המכשיר והופכת מחשב גיימינג קטן לחוויה שמרגישה הרבה יותר כמו קונסולה. מדליקים, בוחרים משחק ומשחקים.

אבל גם כאן יש מחיר לפשטות הזאת. אין על הסטים דק ווינדוס כברירת מחדל, ולא כל משחק מחשב יעבוד עליו באותה קלות. משחקים שנמצאים מחוץ לספריית Steam עשויים לדרוש מכם קצת התעסקות, ובמיוחד משחקים עם מערכות אנטי-צ'יט או לאנצ'רים חיצוניים.

גם Game Pass הוא נקודה בעייתית, שכן אין כרגע פתרון פשוט וישיר שמאפשר להתקין את משחקי ה-PC של Game Pass על SteamOS כמו שהייתם עושים במחשב ווינדוס.

למי הוא מתאים? למי שרוצה לשחק בעיקר בספריית Steam שלו ומעדיף חוויית שימוש פשוטה יותר ממחשב גיימינג נייד מבוסס ווינדוס. אם אתם מוצאים אותו במחיר טוב, הוא עדיין יכול להיות קנייה מצוינת.

Xbox ROG Ally ו-Ally X

ה-Steam Deck היה הטריגר שהביא לשוק המודרני את גל קונסולות ה-PC הניידות מבוססות ווינדוס. המכשירים האלה חזקים יותר, פתוחים יותר ובעצם מדובר במחשב נייד קטן שמגיע עם בקר מחובר אליו.

היתרון ברור – זה מחשב לכל דבר.

אפשר להתקין עליו Steam, Game Pass, Epic Games, Battle.net ולמעשה כמעט כל תוכנה שתעבוד על מחשב ווינדוס רגיל. אתם לא מוגבלים לחנות אחת או לספרייה אחת.

החיסרון הוא שווינדוס פשוט לא באמת נועדה לעבוד על מסך מגע קטן כזה. היא עובדת, אבל לפעמים מרגישים שמדובר במערכת הפעלה של מחשב שנדחפה למסך בגודל של קונסולה.

גם במשחקים עצמם תצטרכו לפעמים לשחק עם ההגדרות כדי למצוא את האיזון הנכון בין ביצועים, איכות תמונה וחיי סוללה. זה לא מתאים לכל אחד. מדובר באופציה טובה במיוחד לגיימר כבד שרוצה להוציא מהמכשיר כמה שיותר ומוכן להשקיע קצת זמן כדי להגיע לחוויה האופטימלית.

יש היום לא מעט מכשירים כאלה, אבל באופן אישי אני חושב שה-ROG Xbox Ally הרגיל וה-Ally X הן שתי האפשרויות המעניינות ביותר.

ה-Ally הרגיל הוא מבחינתי סוג של "Steam Deck חדש" בכל הקשור לתמורה למחיר. במחיר של כ-600 דולר הוא מציע חומרה חזקה משמעותית מה-Steam Deck המקורי, יחד עם מערכת פתוחה בהרבה.

ה-Ally X הוא כבר סיפור אחר. במחיר של כ-1,000 דולר מדובר במכונה חזקה במיוחד. מאז שקניתי אותה אני כמעט לא משתמש בכלל ב-Steam Deck שלי, ואני יכול להגיד שמדובר במכשיר מפלצתי מבחינת הביצועים.

הדגמים האלה יצאו ב-2025 והם כוללים גם את ממשק ה-Xbox, שמנסה לעשות מעין מעקף לווינדוס ולהפוך את השימוש במכשיר לדומה יותר לקונסולה. זה משמעותית טוב יותר מהשימוש בווינדוס עצמו, אבל עדיין לא חלק כמו SteamOS או הממשק של הסוויץ'.

גם הדגמים של 2024 עדיין נהדרים, אם כי הם מתבססים על דור חומרה מעט ישן יותר. אם תמצאו אחד מהם במחיר טוב, הם בהחלט שווים התייחסות.

נכון לרגע כתיבת שורות אלה נראה שהמלאי של דגמי ה-Xbox ROG Ally בארץ עדיין מוגבל, אבל אני מאמין שזה ישתנה.

למי הם מתאימים? למי שרוצה את החופש של מחשב גיימינג בתוך מכשיר נייד. אם חשוב לכם לשחק גם ב-Steam וגם ב-Game Pass ובחנויות נוספות, זו כנראה הקטגוריה שהכי מתאימה לכם.

PlayStation Portal

זה כנראה המכשיר הכי מוזר שנדבר עליו בכתבה.

בפשטות, ה-PlayStation Portal מתאים בעיקר למי שכבר משחק בפלייסטיישן. הוא לא באמת קונסולה בפני עצמו, אלא מכשיר שמאפשר לכם להתחבר לפלייסטיישן שלכם ולשחק בו מרחוק.

כמובן, זה דורש חיבור אינטרנט טוב, ובמקרה של משחק מרחוק גם ה-PS5 שלכם צריך להיות זמין.

השימוש העיקרי שלי ב-Portal הוא כאשר הטלוויזיה בסלון תפוסה ואני עדיין רוצה לשחק בפלייסטיישן. במקרה הזה הוא עושה בדיוק את מה שהוא אמור לעשות, ובצורה מאוד פשוטה.

אבל כאן גם נמצאת הבעיה מבחינתי. אפשר להשיג אפקט דומה גם עם Steam Deck או ROG Ally באמצעות התקנה פשוטה יחסית של אפליקציה שמאפשרת Remote Play.

ל-Portal יש בכל זאת יתרון למי שרוצה מוצר ייעודי. הוא פשוט, נוח, נדלק ומתחבר לפלייסטיישן בלי להפוך אתכם למנהלי מערכת הפעלה.

בנוסף, אם יש לכם מנוי PlayStation Plus Premium בחשבון אמריקאי, ה-Portal מציע אפשרות נוספת: משחקים מסוימים דרך הענן, בלי צורך להתחבר ל-PS5 האישי שלכם.

למי הוא מתאים? למי שכבר מחזיק PS5 ורוצה לשחק בו גם כשהטלוויזיה תפוסה, או למי שרוצה מכשיר ייעודי ונוח יותר מפתרונות Remote Play אחרים.

ומה עם כל שאר הקונסולות?

יש היום עוד לא מעט קונסולות ניידות. Lenovo Legion Go, MSI Claw, Ayaneo, ו-Anbernic הן רק חלק מהשמות שתיתקלו בהם אם תתחילו לחפש.

חלק מהמכשירים האלה הם מחשבי גיימינג ניידים מצוינים, אבל פחות זמינים בישראל, חלקם יקרים מאוד וחלקם פשוט מציעים מוצר נישתי יותר. Retroid ו-Anbernic, למשל, מעניינות מאוד אם אתם מחפשים מכשיר לרטרו, אבל זו כבר קטגוריה קצת אחרת.

בסופו של דבר, רוב האנשים שמתלבטים היום בין קונסולות ניידות צריכים להסתכל קודם על ארבעת הכיוונים האלה: Switch 2, Steam Deck, ROG Xbox Ally או Ally X ו-PlayStation Portal.

אז איזו קונסולה ניידת כדאי לקנות ב-2026?

אין כאן תשובה אחת שמתאימה לכולם.

אם אתם רוצים חוויה חסרת כל חיכוך, מינימום התעסקות ומשחקי נינטנדו, הייתי הולך על Switch 2.

אם אתם רוצים לשחק את ספריית Steam שלכם בצורה פשוטה, Steam Deck עדיין מכשיר מצוין, אבל רק אם אתם מוצאים אותו במחיר שמצדיק את החומרה שכבר מתחילה להתיישן.

אם אתם רוצים את הביצועים והגמישות המקסימליים, ה-ROG Xbox Ally X הוא המכשיר שהייתי מסתכל עליו, בעוד שה-Ally הרגיל מציע בעיניי איזון טוב יותר למי שלא רוצה להוציא 1,000 דולר.

ואם כבר יש לכם PS5 ואתם בעיקר רוצים לשחק כשהטלוויזיה תפוסה, ה-PlayStation Portal עושה את העבודה מצוין.

עוד דבר שכדאי לקחת בחשבון הוא שהרבה מהמכשירים האלה זמינים גם בשוק היד השנייה. במקרה של קונסולות ניידות, זו יכולה להיות דרך מצוינת להיכנס לקטגוריה במחיר נמוך משמעותית.

בסופו של דבר, דווקא ב-2026 יש לנו בעיה טובה: יש יותר מדי אפשרויות. השאלה כבר לא באמת איזו קונסולה ניידת היא הטובה ביותר, אלא איזו מהן מתאימה לאופן שבו אתם משחקים.

19/08/2026
ביקורת Fitbit Air: צמיד הכושר שמצא את הנישה המושלמת שלו

יש משהו קצת מוזר בעולם של צמידי הכושר. מצד אחד, השעונים החכמים הפכו למחשבים קטנים על היד ומסוגלים למדוד כמעט כל דבר. מצד שני, לפעמים כל מה שאנחנו באמת רוצים הוא מכשיר קטן שימדוד את מה שצריך, ייתן לנו את הנתונים שאנחנו מחפשים ולא יפריע לנו במשך היום.

אחרי כחודשיים עם ה-Fitbit Air, אני חושב שסוף סוף מצאתי מכשיר כזה.

ה-Air לא מנסה להיות שעון חכם, הוא לא דורש מכם לשלם מנוי חודשי כדי לקבל את המידע הבסיסי שלכם, והוא קטן וקל מספיק כדי שבשלב מסוים פשוט תשכחו שהוא נמצא על היד.

#image_title

קטן, קל וכמעט בלתי מורגש

אחד הדברים שאני הכי אוהב ב-Fitbit Air הוא עד כמה הוא פשוט לא מורגש.

אחרי שעונדים אותו במשך היום, קל מאוד לשכוח שהוא שם. אין מסך גדול שמושך את תשומת הלב, אין התראות שמתחילות לצפצף באמצע היום ואין תחושה שאני מסתובב עם עוד גאדג'ט שצריך לתחזק.

גם הסוללה מצוינת. לפי הנתונים הרשמיים היא יכולה להגיע לעד כשבוע, אם כי אני באופן אישי מעדיף להטעין אותו בערך פעם בשלושה ימים ולא לחכות לרגע שבו הוא יתחיל להתחנן למטען. המטען ד"א הוא מטען יחודי לצערי, כך שאם הוא יאבד די אכלתם אותה.

ועדיין, העובדה שאפשר לעבור כמה ימים טובים בין טעינות הופכת את השימוש בו להרבה יותר נוח משעון חכם שצריך להוריד מהיד מדי יום.

ואז הגיע הג'ודו

האמת היא שהסיבה האמיתית שבגללה קניתי את ה-Fitbit Air היא קצת פחות שגרתית.

אני אדם אנליטי. אני אוהב נתונים, אוהב לעקוב אחרי ביצועים ואוהב לדעת מה הגוף שלי עושה במהלך אימון. הבעיה, שחלק מהאימונים האלו הם אימוני ג'ודו. שעון ספורט? במקרה הטוב הוא עלול למצוא את עצמו מתישהו על הרצפה. במקרה הרע הוא עלול למצוא את עצמו בפרצוף של מישהו.

טבעות כושר הן פתרון מעניין, אבל המחירים שלהן הופכים אותן להרבה פחות אטרקטיביות עבורי. ה-Fitbit Air מצא בדיוק את הנקודה שחיפשתי: הוא קטן מספיק כדי שאוכל לענוד אותו על שריר הזרוע באמצעות רצועה ייעודית, וכך לקבל את נתוני האימון מבלי לסכן כלום.

ה-Air יודע לזהות אימונים באופן אוטומטי, אבל אפשר גם להפעיל אימון באופן ידני. ואם הזיהוי האוטומטי לא קלע בדיוק למה שעשיתי, אפשר לערוך את האימון לאחר מכן.

עבורי זו בדיוק הנקודה שבה המכשיר הופך מצמיד כושר נחמד לכלי שאני באמת משתמש בו.

#image_title

הנתונים הם כל העניין

הפיטביט אוסף המון מידע ומגוון רחב של מדדים כשאתם עונדים אותו, ובמהלך החודשיים האלה התרשמתי מאוד מהדיוק שלהם.

כמובן, אי אפשר להפוך צמיד כושר למכשיר רפואי רק בגלל שהוא מציג מספרים יפים באפליקציה, אבל מהבדיקות וההשוואות שעשיתי, המדדים שקיבלתי היו מדויקים להפליא ועקביים.

וזה בדיוק מה שאני רוצה ממכשיר כזה. לא בהכרח עוד גאדג'ט שיגיד לי "כל הכבוד", אלא מכשיר שאוסף מידע לאורך זמן ומאפשר לי להבין מה קורה.

גם השינה מפתיעה לטובה

אחד הפיצ'רים שאני הכי אוהב הוא דווקא כזה שלא קשור לאימונים: מעקב השינה.

ה-Air לא מסתפק בלתת לי ציון כללי על הלילה, אלא מספק תובנות שמאפשרות להבין קצת יותר מה עבר עליי במהלך הלילה.

באחד הלילות, למשל, יצא לי לישון בערך ארבע שעות בלבד. ילדים, אתם יודעים. למרות זאת, מתוך הזמן הקצר הזה הייתה לי יותר משעה של שינה עמוקה.

למחרת עדיין הייתי עייף, כמובן, אבל רמת העייפות הייתה הרבה פחות בלתי נסבלת ממה שהייתי מצפה אחרי לילה כזה. קשה כמובן להסיק מסקנות רפואיות מאירוע בודד, אבל בדיוק בשביל הדברים האלה אני אוהב את הנתונים שה-Air מספק לאורך זמן.

ואז יש את ההשכמה החכמה

זה אולי הפיצ'ר הכי קטן במכשיר, אבל אחד האהובים עליי.

במקום להגיד ל-Air "תעיר אותי ב-07:00" ולקבל התעוררות אקראית בדיוק באותה שנייה, אפשר להגדיר מתי תכננתי לקום ולתת לו חלון של עד חצי שעה לפני כן.

אם המכשיר מזהה שסיימתי מחזור שינה ומתאים לי להתעורר, הוא יכול להעיר אותי בתוך החלון הזה.

התוצאה היא התעוררות שמרגישה הרבה יותר טבעית. זה לא פיצ'ר שישנה את החיים שלכם, אבל הוא כן קצת ישפר את הבקרים שלכם.

בלי מנוי. פשוט כך

נקודה נוספת שאני מאוד אוהב ב-Fitbit Air היא שאין כאן ניסיון להפוך את המכשיר לשירות בתשלום.

קניתם את המכשיר? מצוין. הוא עובד.

אין צורך לשלם בכל חודש כדי לקבל גישה לנתונים הבסיסיים או כדי להפוך את המכשיר למוצר שבאמת אפשר להשתמש בו. בניגוד למוצרים כמו Whoop, מבחינתי זה יתרון משמעותי.

מי שכן רוצה לשלם יכול להצטרף ל-Google Health Premium, שעולה 10 דולר בחודש, ובמסגרתו מקבלים בין היתר גם מאמן AI שיכול לנתח את הנתונים ולעזור להפיק מהם תובנות.

אבל עבורי מדובר בתוספת נחמדה, לא במשהו שהופך את המוצר לשימושי. נכון לעכשיו השירות גם אינו זמין בישראל.

האפליקציה סוף סוף מדברת עם האייפון

עוד שינוי משמעותי הגיע דווקא בצד התוכנה.

אפליקציית Fitbit, שכיום משולבת תחת Google Health, קיבלה לאחרונה עדכון משמעותי עבור משתמשי אפל, שמאפשר לה להעביר ולשתף מידע בצורה מלאה יותר עם אפליקציית הבריאות של האייפון ועם אפליקציות נוספות, כולל כאלה שמשמשות למעקב אחר קלוריות.

עבור מי שכבר משתמש בכמה אפליקציות בריאות שונות, זו תוספת חשובה. במקום שהמידע יישאר כלוא בתוך אפליקציה אחת, אפשר לקבל תמונה הרבה יותר שלמה של הפעילות והנתונים.

הרצועה היא החוליה החלשה

אם יש משהו אחד שאני פחות אוהב ב-Air, זו הרצועה המקורית.

היא בסדר גמור מבחינת השימוש עצמו, אבל מדובר ברצועת סקוץ', ולכן אין לה מידה קבועה שאפשר פשוט "לזכור".

בפועל מצאתי את עצמי לא מעט פעמים פותח וסוגר אותה עד שמצאתי מחדש את ההתאמה שאני אוהב.

זה ממש לא דיל ברייקר, בעיקר מכיוון שאפשר למצוא רצועות צד שלישי באינטרנט במחירים מצחיקים, אבל עדיין הייתי שמח לראות פתרון קצת יותר נוח ברצועה שמגיעה בקופסה.

ומה לגבי המחיר?

אני רכשתי את ה-Fitbit Air בחו"ל ב-120 דולר, כולל רצועת Stephen Curry במהדורה מוגבלת.

בישראל המחיר עומד על כ-470 שקל ב-KSP, ולדעתי זו נקודת מחיר מעניינת מאוד עבור מה שמקבלים כאן.

הוא אמנם לא זול כמו צמידי כושר בסיסיים, אבל הוא גם לא מנסה להתחרות בהם. היתרון שלו הוא בשילוב בין גודל כמעט בלתי מורגש, חיי סוללה טובים, מדדים רבים, מעקב שינה מצוין והעובדה שאין צורך במנוי חודשי.

השורה התחתונה

ה-Fitbit Air הוא לא המכשיר שצריך לקנות אם אתם מחפשים שעון חכם על היד. הוא גם לא מנסה להיות כזה.

וזה בדיוק מה שהופך אותו לכל כך מוצלח.

עבורי הוא ממלא נישה שהייתה חסרה: מכשיר קטן, קל וכמעט בלתי מורגש שמאפשר לי לאסוף נתונים לאורך כל היום, למדוד אימונים שאי אפשר למדוד בצורה נוחה עם שעון, לעקוב אחרי השינה ולהמשיך להשתמש בכל המידע הזה בלי לשלם מדי חודש.

הרצועה המקורית יכולה להיות נוחה יותר, והייתי שמח לראות עוד קצת ליטוש בצד הזה, אבל זו בערך התלונה היחידה המשמעותית שיש לי אחרי חודשיים של שימוש.

האם הייתי קונה אותו שוב? חד משמעית כן.

במיוחד אם אתם מתאמנים בענף שבו שעון על פרק היד הוא פשוט לא אופציה, ה-Fitbit Air הוא אחד הפתרונות הכי הגיוניים שמצאתי.

13/08/2026
Logitech G Pro X2 Superstrike ביקורת: קליק שאינו קליק

כש-Logitech מכריזים על הדור הבא של עכברי גיימינג, זה בדרך כלל אומר עוד DPI, עוד RGB, אך לא במקרה של ה-Logitech G Pro X2 Superstrike. הפעם, Logitech לקחו רעיון שמקלדות אנלוגיות כבר יישמו, Rapid Trigger, והטמיעו אותו על כפתורי עכבר וקיבלנו את HITS: Haptic Inductive Trigger System. אם אתם שחקני FPS תחרותי, המילים האלה צריכות לגרום לכם לעצור ולקרוא את הביקורת הזו.

ה-Superstrike שוקל 61 גרם, טכנולוגיית LIGHTSPEED 8K wireless, חיישן HERO 2 עם 44K DPI, כ-90 שעות סוללה, ו-HITS שמאפשר 10 רמות actuation לכל כפתור ו-Rapid Trigger ברמת 0.1 מ"מ לחיישן של הכפתורים. אלו לא רק נתונים מרשימים על הנייר, זה שינוי פרדיגמה בעיצוב עכברי גיימינג שאני לא מצפה לראות בעכברים זולים ב-5 השנים הקרובות.

בדקתי את ה-Superstrike במשך חמישה שבועות במשחקי יריות שונים כמו Call of Duty, Helldivers 2 ו-Battlefield, כל המשחקים שבהם כל קליק הוא ההבדל בין פגיעה לפספוס. מה שגיליתי הוא ש-HITS אכן עובד, שחיישן ה-HERO 2 הוא שידרוג אמיתי, ושה-8K LIGHTSPEED הופך לאוטומטי אחרי יומיים. אבל יש גם כמה נקודות שצריך לדעת לפני שפותחים את הארנק.

בנוסף, חשוב לציין: ה-Superstrike הוא עכבר אלחוטי בלבד! אין כבל, אין "מצב חוטי". אולם אם אתם פתוחים לשמוע למה ה-LIGHTSPEED 8K הפך אותי לאוהד מושבע, המשיכו לקרוא, כי הנתון הזה הפתיע אותי יותר מכל נתנון אחר.

עכבר שנועד לבצע

חיישן ה-HERO 2 עם DPI של 44,000, הוא החיישן הכי מדויק ש-Logitech ייצרו. DPI של 44K לא אומר שאתם צריכים לשים על DPI 44K. רוב שחקנים משחקים על 400-1600 DPI. מה ש-44K DPI נותן הוא דיוק בקצוות, כשהסמן נמצא בין שני פיקסלים: החיישן לא מחליט לאיזה צד "לעגל" הוא מדייק. במסכים עם רזולוצייות של 4K ו-ultra-high, זה מתחיל להיות רלוונטי מאוד. כדאי לציין שה-HERO 2 גם תומך בסנכרון תנועה שמסנכרן את החיישן עם קצב הרענון של המסך,לקבלת מעקב מדויק יותר, וב-Report Rate Compensation, שמבטיחה דיווח עקבי ואחיד של נתוני החיישן. שתי הטכנולוגיות הללו הן הבסיס לשיפור במדדי דיוק הכיוון (Aiming Accuracy Metrics).

טכנולוגיית ה-8K LIGHTSPEED wireless בעצם שולחת פאקטים כל 0.125 מילישניות, אותה חתימת זמן כמו עכבר קווי איכותי. שיחקתי Call of Duty, עם ה-Superstrike לאורך שבועות ולא חשתי את האלחוטיות פעם אחת. זה לא "כמו קווי", זה קווי לכל מטרה מעשית. ה-Logitech LIGHTSPEED מוכיח שבשנת 2026 אלחוטי לא אומר פשרה.

כפי שציינתי, העכבר במשקל 61 גרם, שמבחינתי זה לגמרי באזור הסוויט-ספוט; לא 45 גרם שזה כמעט קל מידי ומרגיש חלול וריק, ולא 90 גרם שמייגע אתכם ב-4 שעות של גיימינג. 61 גרם עם האחיזה הנכונה מרגיש כמו הרחבה של היד. הצורה של ה-Superstrike סימטרית ליד ימין, עם חלק אחורי מתון שמתאים ל-תפיסת claw ואחיזה מלאה. המרקם שלו גם מאפשר אחיזה טובה לאורך זמן, גם אם התחלתם להזיע בכפות הידיים.

בעוד ה-G Pro Wireless הישן הגיע ל-60 שעות, ה-Superstrike קופץ ל-90 שעות סוללה בשימוש רגיל, גם ב-8K polling rate. זה אחד המספרים המרשימים ביותר בקטגוריה, וזה אומר שבפועל אני טוען פעם בשבועיים גם עם 3-4 שעות גיימינג יומיות. זה עכבר שאתם "שוכחים" שהוא אלחוטי עד שאתם מוצאים את עצמכם מחפשים כבל שלא קיים. זו הדרגה הגבוהה של עיצוב חומרה.

H.I.T.S.: Rapid Trigger לעכבר — פעם ראשונה בתעשייה

לפני שנצלול עוד יותר לעומק, בואו נבין רגע מה זה HITS. מדובר במערכת שמשנה את איך שכפתורי העכבר עובדים מהיסוד. עכבר גיימינג סטנדרטי עובד דיגיטלי: לחצת, מגיב. שחררת , שוחרר. הכפתור עובד כ-סוויץ' בינארי (לוחץ 1 משחרר 0), ואין שליטה על אף אחד מהפרמטרים האלה. מקשי ה-omron הקלאסיים שנמצאים ב-90% מהעכברים בשוק עובדים בדיוק ככה.

עם HITS, כל כפתור הוא sensor אנלוגי עם 10 רמות actuation. כלומר, אתם בוחרים כמה עומק הלחיצה מיתרגם לפעולה מ-0.1 מ"מ ועד 4.0 מ"מ. ה-Rapid Trigger מחזיר אתכם ל-"מוכן לירי" לא כשהכפתור חזר למיקום מנוחה מלא, אלא כשהכפתור חזר אל 0.1 מ"מ יותר ממה שהיה כשהיה לחוץ. ב-FPS, שבו קיים תזמון של click-to-fire הוא קריטי, זה מתרגם לזמן השהייה נמוך יותר בין כוונון לירי.

Logitech G-Hub Actuation

בטסט עם aim trainer, מדדתי שיפור עקבי של 8-12% ב-מהירות לחיצה על מטרות רחוקות לאחר שבוע אדפטציה. לא "הרגשתי" שיפור, מדדתי. ה-KovaaK Aim Trainer נותן תוצאות אמינות, ואני ממש יכול לראות את ה-Superstrike עושה הבדל. זה ההבדל בין פיצ'ר שיווקי לבין פיצ'ר שמגבה את עצמו בנתונים.

השליטה הזו נותנת יכולת כוונון והתאמה שלא היה אפשרי בעכברים קודמים. ב-Valorant למשל, שמתי את רמת האקטואציה על 0.5 מ"מ – כבד מספיק כדי לא לירות בטעות. ב-Call of Duty שבו rapid-fire חשוב יותר, אני עובר ל-0.2 מ"מ. תהליך ההחלפה דרך ה-G-HUB לוקח 10 שניות, פשוט ומהיר לתפעול כך שלא יהיה לכם תירוץ "להתפשר" על התאמה נכונה בין משחקים שונים, מה גם שתוכלו לשמור פרופיל שלם של DPI + actuation levels + polling rate עבור כל משחק בנפרד, והוא יטען אוטומטית כשתפעילו את המשחקים שלכם.

חשוב לציין: ה-haptic feedback כאן לא מתבטא ברעידה, אלא במין תחושת "באמפ" כשהכפתור מגיע לנקודה שבחרתם. הגוף לומד לזהות את ה-באמפ ולהשתמש בו כמדד. אחרי שבוע, אתם לא חושבים על זה, אתם פשוט קולעים יותר. זו הגדרה של עיצוב מעולה, כזה שלא שמים לב אליו.

תנו לו רגע להקליק

כפי שציינתי, ה-HITS משנה את תחושת הקליק בצורה שדורשת הסתגלות של ימים. כשאתם מגדירים actuation על 0.2 מ"מ, הקליק "קורה" מהר מדי בהתחלה, האצבע מרגישה פיזית שהיא "מחליקה" דרך הכפתור, והגוף צריך לכייל את הזיכרון החושי שלו מחדש. אול םאחרי כמה ימים הכיול קורה, ומה שנשאר הוא תחושה שהקליק מגיב לכם, לא אתם מגיבים לקליק. יוצא לי לסקר די הרבה עכברים, ואני תמיד חזרתי לאותו עכבר בסופו של דבר, וזה העכבר הראשון שגרם לי לעבור.

Logitech Pro X2 Superstrike gaming mouse right side

בעיני, HITS עובד טוב יותר עם תפיסת claw מאשר אחיזה מלאה, אם כי הוא נרגיש נוח בשתיהן. כשאתם עובדים עם אחיזת claw, האצבע היא שמנהלת את הקליק וה-0.1 מ"מ Rapid Trigger הוא אינטואטיבי. עם אחיזה מלאה, כשכל כף היד שוקעת, ה-טרבל דיסטנס של הכפתור מורגש אחרת. לא רע, פשוט שונה. אם אתם יותר שחקנים של יד מלאה, שווה להגדיר actuation על 1.0-1.5 מ"מ ולא 0.1 מ"מ, לפחות בהתחלה.

במשחקי RTS ו-MOBA, שבהם הדיוק של הלחיצה פחות קריטי מאשר הכמות של הלחיצות על יחידות ואינטרפייס, ה-HITS לא נותן יתרון ניכר. כמו בו, במשחקי MMO, שמשתמשים בהרבה מקשי מאקרו ובדרך כלל מחייבים עכבר עם מקשים בשליטה של האגודל, ה-Superstrike, עם 5 כפתורים בסה"כ, עשוי להיות מוגבל. זה עכבר שנבנה בשביל FPS, ושם הוא מצטיין בכל פרמטר.

זה אולי אחד הדברים שממש גרמו לי להעריך את ה-Superstrike; חברת Logitech לא ניסו להפוך אותו למכשיר שמנסה לשרת את כולם; הם בנו עכבר עבור קטגוריה ספציפית של גיימרים ועשו זאת בצורה יוצאת דופן. לפעמים המיקוד הזה הוא הדבר הכי מכבד שאפשר לעשות לקהל יעד. אולם – היו לי כמה הפתעות גם בנישות פחות תחרותיות.

למשל, ב-007 First Light, הדבר הראשון שמורגש הוא הדיוק. בסצנות ירי בטווח קרוב, שבהן אתם מורידים אויבים אחד אחרי השני, ה-HITS ב-0.3 מ"מ actuation מרגיש כאילו הלחצן עונה לאצבע, וכל ירי מרגיש מדויק, כל כדור משתחרר בדיוק כשרציתם. יריית ההמשך שתמיד הגיעה רגע אחד מאוחר מדי בשביל הדשוט מושלם, מגיעה בזמן. לא בגלל שאני פתאום שחקן טוב יותר, בגלל שהעכבר הפסיק להגביל אותי.

Logitech Pro X2 Superstrike gaming mouse front

אולם ההפתעה הגדולה בסשן הבדיקה היה Hades 2. בדרך כלל לא חשבתי שעכבר ישנה הרבה במשחקי roguelite, אבל עם ה-Superstrike הרגשתי הבדל אמיתי. כשמנסים לתזמן התחמקות בין שלושה אויבים שמתכוונים להכות בו-זמנית, ה-HITS ב-0.3 מ"מ הופך את הלחיצה למיידית לגמרי. בקרבות בוס, שבהן פחות ממאה מילישניות של איחור עולות בחיים של מלינואה ובריצה כולה, זה לא עניין תיאורטי.

אפילו משחק בקצב איטי יותר כמו No Rest for the Wicked מקבל בוסט עם הסופרסטרייק; כאן הקרב בונה על סטמינה, תזמון ונזק שמצטבר לאורך זמן, וזה משמעותי במיוחד מול אויבים עם טלגרף תקיפה ארוך שדורש תזמון פארי מדויק. אז ירד לי האסימון – Rapid Trigger ב-0.1 מ"מ רלוונטי גם בז׳אנר שלא דורש דווקא דיוק בכיוון, אלא גם בתזמון. גם כאן משקל העכבר מהווה נקודה קריטית – בגיימינג ממושך בסגנון souls-like, שמחייב ריכוז גבוה לאורך זמן, ה-Superstrike מוכיח שהוא לא נבנה רק בשביל שחקני FPS.

עכבר ששווה לנסות

ה-Logitech G Pro X2 Superstrike הוא עכבר שמביא חדשנות אמיתית, ולאט רק שיווקית. HITS עם Rapid Trigger לכפתורים הוא הקפיצה הבאה לאחר Hall Effect במקלדות. ה-HERO 2 הוא sensor מקצועי אמיתי. 8K LIGHTSPEED מוחק את הפרימיום מהעכבר הקווי. 90 שעות סוללה הן עיצוב נכון שמסתיר את האלחוטיות לחלוטין. ובמחיר של 849 ש"ח, מבינים שהעכבר מופנה לקהל מסויים, אך כמו שראיתם, נראה שיש לו גם קהל אפשרי מהמיינסטרים הלא תחרותי.

אם נשווה אותו רגע למתחרים, ה-Razer DeathAdder V3 HyperSpeed ב-479 ש"ח יתן לכם עכבר קל ומהיר, אבל בלי HITS. ה-SteelSeries Aerox 5 Wireless ב-649 ש"ח נותן יותר כפתורי אגודל ודחיית מים-IP54 , אבל עם חיישן ו-actuation system נמוכים משמעותית. ה-Superstrike עולה כ-200 ש"ח יותר מה-Aerox 5 אך מספק יתרון אמיתי בביצועים. בתכלס, המתחרה הכי רציני הוא ה-G Pro X2 Lightspeed הישן שעולה 250 ש"ח פחות, בלי HITS. אם HITS לא בשבילכם, תחסכו את ה-250 ש"ח.

Logitech Pro X2 Superstrike powerplay

אישית, אני ממליץ בחום על ה-Superstrike לכל שחקן שמשחק באופן קבוע, ולא רק שעה בשבוע. חברות ציוד הקצה יצטרכו להתאמץ כדי להוציא אותו מהטפרים שלי, וזו לגמרי תחרות שאני שש לעודד.

עכבר ה-Logitech G Pro X2 Superstrike סופק על ידי Logitech ישראל.

28/06/2026
Glorious GHS Eternal ביקורת: כניסה ראויה לשוק האוזניות

Glorious בנו את המוניטין שלהם על פריפריאלס, ומאז שנכנסו לישראל ב-2024 דרך BConnect, המשמעות של השם הייתה ברורה: עכברים ששוקלים פחות ממה שציפיתם, מקלדות עם סוויצ'ים שמרגישים יקרים בפי שניים פחות מהמחירים בשוק ורגלי PTFE שגיימרים מקצועיים מדביקים לעכברים של מתחרות. מי שמכיר את Model O או Model D מבין מה הברנד מייצג. אודיו הוא קטגוריה אחרת לגמרי. היא דורשת ידע אקוסטי, חומרים שונים, וסט שיקולים שלא חופף בכלל לעיצוב עכברים, וה-Glorious GHS Eternal היא הניסיון הראשון שלהם.

שוק האודיו הוא לא קל. אוזניות חוטיות בטווח 200–300 ש"ח הן אחת הקטגוריות התחרותיות ביותר בציוד הקצה. Glorious לא נכנסים לשדה ריק – הם נכנסים לשדה שבו כולם יודעים לעשות את הבסיסי בצורה טובה, ואפילו מאוד. אז למה שתבחרו דווקא בהם? זו השאלה שניסיתי לענות עליה אחרי כמה שבועות של שימוש.

Glorious GHS Eternal Headset whats in the box

עיצוב ובנייה

ה-GHS Eternal לא מנסה להיראות יקר. העיצוב נקי, מרוסן, ולדעתי זה עדיף. Glorious לא שמו RGB על המודל הבסיסי, לא הוסיפו לוגואים ענקיים, ולא ניסו לגרום לאוזניות התקציביות שלהם להיראות כמו אוזניות יקרות. התוצאה היא מוצר שנראה כמו מה שהוא: מוצר שמכוון לשחקנים שרוצים שהדגשת הביצועים יהיה על הצליל, לא על התאורה.

הבנייה מפלסטיק מחוזק – לא מתכת, אבל גם לא פלסטיק שמתעקם כשמוחצים אותו. הכוונון של רצועת הראש עובד באופן מדורג עם נעילה יציבה בכל מיקום. בניגוד לחלק מהאוזניות בטווח הזה שמגמגמות בין נקודות, כאן הכוונון מרגיש בטוח. גוף האוזן מסתובב בצירים בזווית, מה שמאפשר קיפול שטוח לאחסון קומפקטי – נקודה חשובה למי שלוקח איתו אוזניות בתיק.

Glorious GHS Eternal Headset arch

כבל ה-3.5mm נצמד ישירות לאוזניה השמאלית. החיבור לאוזן יציב ולא מרגיש רופף. אציין שיש גם מודל GHS Eternal RGB יקר יותר עם USB-C, תאורת RGB דרך תוכנת Glorious CORE ו-EQ גרפי. אני מבין את הפיצול: מי שרוצה RGB יקבל RGB, מי שלא – לא יאלץ לשלם עליו כדי לקבל אוזניות תקציביות. הבחירה הזאת מכבדת את הקהל.

נוחות ושימוש יומיומי

כריות האוזן הן מה שמכניסות את ה-GHS Eternal לרשימה עבור חלק מהגיימרים; Glorious שמו בצורה מפורשת בשיווק שהכריות תואמות לחובשי משקפיים. זה לא דבר שכולם עושים, וחשוב מכך – לא כולם מיישמים אותו בפועל בצורה מוצלחת. שנים שבהן אני רואה גיימרים עם משקפיים שמתאימים את עצמם לאוזניות שלא תוכננו עבורם ומתלוננים על כאב ראש אחרי שעתיים, ולכן פה, שמחתי לראות שחשבו גם עליהם.

למרות שכוונון הקשת לא רציף אלא במדרגות, כאמור, לחץ ההידוק של הרצועה על הראש מעולה. הן לא לוחצות חזק מדי מצד אחד, כך שאפשר להשתמש בהן שעות, וכן הן לא לוחצות חלש מדי ויושבות יציב על הראש מבלי להחליק או ליפול כשבדיוק קיבלתם התראה מפיקוד העורף והשארתם חור עם הצורה שלכם בתקרה.

Glorious GHS Eternal Headset foam pillow

קצף הזיכרון מרגיש איכותי ביחס לטווח המחיר. בהשוואה לכריות עור פוליאוריתן שאנחנו רואים בהמון אוזניות בטווח המחיר הזה שהופכות את האוזן לסאונה תוך זמן קצר, במיוחד בקיץ הישראלי, קצף הזיכרון מחזיק טמפרטורה טוב יותר ומאוורר טוב יותר.

ביצועי שמע ומיקרופון

הדרייברים הם 40mm ומוצבים בזווית – לא אנכי לאוזן אלא בהטיה מחושבת לכיוון תעלת האוזן. זוהי גישה שהוכיחה את עצמה בעולם ה-IEM והאודיופיליה: כשהדרייבר מצביע אל תעלת האוזן בזווית שמתאימה לאנטומיה של האוזן החיצונית, הבמה האקוסטית נשמעת רחבה יותר וההדמיה של הקול נשמעת מדויקת יותר, בגלל שהקול מגיע מכיוון דומה יותר לאיך שהאוזן "מצפה" לקלוט את הצליל, ובתכלס, זה עובד.

ההדמיה בגיימינג תחרותי מתבטאת הרבה פעמים ביכולת לזהות מאיזה כיוון מגיעים צעדי יריב, למשל, ולכן זו אחת המדידות הכי מעשיות לאוזניות גיימינג. SteelSeries Arctis Nova 1, המתחרה הישירה, ציינה "360° Spatial Audio" בתיאור – טכנולוגיית עיבוד תוכנה שמדמה סאראונד. ב-GHS Eternal אין עיבוד כזה. מה שיש זה אקוסטיקה פסיבית, שמצליחה לבצע את המשימה.

Glorious GHS Eternal Headset

המיקרופון יכול להתנתק לחלוטין, לא רק להתקפל. זה אומר שאם תצאו עם האוזניות לרחוב, תוכלו ללכת בלי צ'ופצ'יק שיהרוס לכם את הלוק ויסרבל לכם את השימוש, וכשתצטרכו להשתמש בו שוב, פשוט תוציאו ותחברו בשנייה. המיקרופון מצוייד בטכנולוגיית ה-pickup, שהיא טכנולוגיה אומניסקציונלית – קולטת מכל הכיוונים. זה מעניק קול טבעי יותר שמשקף שיחה אנושית, אבל מצד שני, גם קולט יותר סביבה.

בהשוואה לאוזניות SteelSeries שביקרנו לאחרונה, שבאות עם AI noise rejection של 96%, ה-GHS Eternal הוא מיקרופון בסיסי – בלי עיבוד, בלי AI, בלי sidetone מובנה. עבור שחקן תחרותי שרוצה לתקשר עם הצוות בלי להשמע כאילו הוא יושב בקניון, כדאי לקחת זאת בחשבון.

שורה תחתונה: מה מקבלים בשביל המחיר?

כשמגיעה חברה עם מוניטין בפריפריאלס לקטגוריה חדשה, יש שתי אפשרויות: או שהם מביאים ידע צולב שמאפשר להם לעשות משהו שונה, או שהם פשוט מייצרים עוד אוזניות גנריות בשלד עם לוגו. Glorious, על בסיס מה שהם בנו עד כה, שייכים לסוג הראשון – חברה שיודעת ליצר מוצרים ולשים לב לפרטים. הדרייברים בזווית הם לא שיווק: זו בחירה הנדסית שדורשת כוונון. כריות שמתואמות למשקפיים מראות שמישהו שאל את השאלות הנכונות בפיתוח.

Glorious GHS Eternal Headset box

אבל הקונטקסט חשוב. ב-259 שקל, המתחרות כוללות גם SteelSeries Arctis Nova 1 עם מיקרופון AI ואודיו מרחבי שנחשבת לאחת מאוזניות הגיימינג התקציביות הטובות בשוק. אם שמיעת צעדים בדיוק מקסימלי בגיימינג תחרותי היא העדיפות שלכם, המיקרופון והסאראונד הם לא דבר טריוויאלי ולכן צריך לשקול מה שווה לכם יותר.

מהצד של Glorious: מי שמוכן לוותר על עיבוד דיגיטלי לטובת אקוסטיקה פסיבית בזווית, ומחפש אוזניות שמחזיקות 3-4 שנים בשימוש יומיומי בלי לחשוב על טעינה, בלי דונגל, ובלי תוכנה שצריך לפתוח לפני כל סשן זו ההבטחה שנתנו בהשקת GHS Eternal ועכשיו צריך לאמת בפועל. אלו אוזניות שמתאימות לגיימר שרוצה פשטות: חבר ושחק, בלי אפליקציה, בלי הגדרה, בלי הפתעות ועם סאונד מתאים.

אוזניות ה-Glorious GHS Eternal סופקו לביקורת על ידי BCONNECT, היבואן הרשמי של המותג בישראל.

25/06/2026
ביקורת: שני עולמות, מקלדת אחת Logitech G512 X

מקלדות גיימינג עובדות בשתי שפות שונות מאז ומתמיד: מכניות עם מקשים דיגיטליים (מכאנים), לחוץ או לא לחוץ, ואנלוגיים (ליניארים) עם מקשים שיודעים עד כמה לחצתם. הבעיה: אין אפשרות לקבל את שניהם על אותה מקלדת. Logitech שברה את הדיכוטומיה הזו עם ה-G512 X, ומציגה את ה-proof of concept הכי מוצלח שלה. לא תמיד מוצר "ראשון מסוגו" גם עובד כמו שהוא מבטיח. אך הפעם, הוא עובד!

ה-G512 X מגיעה בשני גדלים: 75% ו-98%. עם 9 מקשים Gateron KS-20 אנלוגיים ו-39 Dual Swap beds שמאפשרים לשנות בין מכני לאנלוגי, זו לא סתם מקלדת עם תוספת, זו גישה שונה לחלוטין לאיך שמקלדת גיימינג אמורה לעבוד. זו פילוסופיה.

כמה מילים על הבנייה והתאורה: ה-G512 X בנויה מפלסטיק עם מסגרת של אלומיניום. זו לא איכות בניה של Ducky One 3 שיחזיק 10 שנים, אבל זה גם לא משהו שיתפרק ברגע. המקלדת מצויידת ב-RGB LIGHTSYNC עם 16.8 מיליון צבעים, עם שליטה בצבע פר מקש. אני מחשיב את עצמי אדיש ל-RGB אבל חייב להודות שהאפקטים ב-GHUB יפים. ה-Midnight Black נראה מסודר עם RGB כחול-לבן. אם RGB חשוב לכם, יש מספיק כאן כדי לשמח, ואפשר לנטרל לגמרי אם זה לא הסגנון שלכם.

אני חייב לציין שהגעתי ל-G512 X עם קצת ספקנות אך גם עם ציפייה. "TMR Analog" נשמע כמו שיווק, כמו כל "next-gen switch" שראינו ב-5 השנים האחרונות. במיוחד בתור מישהו שמסקר הרבה מקלדות ומחליף כל חודש ומשהו מקלדת. אחרי שלושה שבועות של שימוש, FPS, RPG, Racing, עבודה, אני יכול לומר בבירור: זה לא רק שיווק. מצד שני המקלדת לא מושלמת, ועל כך ארחיב בהמשך.

עבדתי עם המקלדת בשלושה שימושים שונים: Call of Duty (FPS תחרותי), Forza Horizon 5 (Racing עם analog input), ועבודת קוד יומית. הנסיון הזה נותן תמונה מלאה, כי מקלדת במחיר כמו שלה צריכה לשרת גם את לילות הגיימינג וגם את שעות העבודה. אחרת, אתם משלמים premium על פתרון חלקי.

TMR Analog – המחליפה הרוחנית של Hall Effect?

TMR, או Tunneling Magnetoresistance אם תרצו, היא הטכנולוגיה שעומדת מאחורי המקשים האנלוגיים של ה-G512 X. טכנולוגיית ה- Hall Effect Analog, שהיה הסטנדרט לאנלוגי עד היום, מייצר ייצוג מגנטי של עומק הלחיצה אבל סובל מרעש שמשפיע על הדיוק. TMR מפחיתה את הרעש ב-85% (על פי Logitech) ומה שזה אומר בפועל: Rapid Trigger שעובד עם רזולוציה של 0.1 מ"מ, חיישן שמזהה את הנקודה שבה שחררתם את המקש לפני שהאצבע חזרה למיקום ניטרלי מלא.

אני חייב לתת קרדיט איפה שמגיע — זה מורגש. ב-Call of Duty, שימוש ב-Rapid Trigger על מקשי ה-WASD אפשר לי לבצע counter-strafing מהיר יותר מכל מקלדת מכנית שבדקתי. אתם לא ממתינים למקש לחזור לנקודת ה-reset, אתם ממתינים ל-0.1 מ"מ של שחרור. ב-FPS תחרותי, ההבדל הוא 5-15 מילישניות, לא "תחושה", אלא מדידה אמיתית שמעמידה אתכם על יתרון קטן אבל עקבי לאורך משחק שלם.

ה-Gateron KS-20 נבחר בקפידה כ-actuator לאנלוגי, מקש אנלוגי שמרגיש כמו מכני, עם pretravel של 2.0 מ"מ ו-total travel של 4.0 מ"מ. ה-actuation force של 45g מתאים לגיימינג מהיר מבלי להיות כבד מדי לסשנים ארוכים. בהשוואה ל-ג'ויסטיק אנלוגי של שלט, TMR Analog על מקלדת נותן דיוק הרבה יותר גבוה, כי יד מלאה על WASD + space + shift יכולים לבצע קומבינציות שג'ויסטיק לא יכול פיזית לבצע.

נקודה שחשוב לציין: ל-TMR יש עקומת למידה. בשבוע הראשון שיחקתי משמעותית גרוע מהרגיל; ה-Rapid Trigger של 0.1 מ"מ הוא כל כך רגיש שכל תנועת אצבע קטנה שאתם עושים בלי לחשוב עליה הופכת לפעולה. אחרי שבוע, הגוף מסתגל ואתם מגיעים לרמה שמעל הרמה הקודמת. כלומר, לא מדובר בחיסרון, אלא בהשקעה. אם אתם משחקים רק כשעתיים בשבוע, עקומת הלמידה עשויה לא להיות שווה את זה, אך אם אתם גיימרים רציניים, זה בדיוק מה שאתם מחפשים.

ב-Forza Horizon 5, ה-analog input שינה את המשחקיות לגמרי. כשלוחצים על מקש ה-W חצי-דרך, המכונית מקבלת חצי-גז. כשמשחררים מעט, הגז יורד בהתאמה. זה לא תנועה בינארית – יש לכם טווח למהירות המכונית. אם אתם גיימרים של משחקי מרוצים שמשתמשים במקלדת זה כנראה ה-feature בשבילכם.

SAPP Rings ו-Dual Swap: שתי פעולות, מקש אחד, מקלדת שלמה

SAPP Rings הן טבעות פולימר שנמצאות מתחת לכל מקש ומוסיפות שכבת dampening שלא מגיעה על חשבון הדיוק. בפועל: תחושת לחיצה שקטה יותר ב-30% (על פי מדידות עצמאיות בסביבת שקט), ללא ירידה בתגובה. בכתיבת מסמכים, בסשן צילום/שידור בלילה, בעבודה במשרד, זה ההבדל בין מקלדת שמרגיזה אנשים לידכם לבין מקלדת שקטה שלא חופרת לסביבה.

ה-Dual Swap beds הם הפיצ'ר האמיתי שמבדיל את ה-G512 X ממה שהיה לפניה: 39 מהמקשים יכולים להכיל גם מקש מכאני וגם מקש אנלוגי. למה זה חשוב? כי עכשיו אתם יכולים לשים Gateron G Pro Linear מכאניים על פונקציות שאינן מיועדות לגיימינג בהרבה מקרים, כמו backspace, enter מצד אחד, ומצד שני לשמור את ה-KS-20 האנלוגיים רק על WASD וכדומה. זו מקלדת אחת שמשרתת שתי צורות של השימוש שלכם, מבלי להתפשר על אף אחת מהן.

חשוב לדעת: ה-Dual Swap beds לא מגיעים עם מקשים נוספים בקופסה. אתם מקבלים את 9 ה-KS-20 האנלוגיים על WASD, וה-39 beds האחרים מגיעים עם מקשים מכאניים סטנדרטיים של Logitech. אם אתם רוצים להחליף, תצטרכו לקנות את המקשים בנפרד. זה לא דיל ברייקר, אבל חבל ש-Logitech לא הכניסו קיט מקשים בסיסי בקופסה לגיימרים שרוצים לנסות, אחרי הכל מה זה שווה שאפשר להחליף אם אין עם מה.

8K polling rate הוא פרמטר שסופסוף הפך לסטנדרט ברמת המוצרים הזו; כל 0.125 מילישניות המקלדת מעדכנת את המחשב על מצב המקשים. זה פי 8 מהסטנדרט (1K) ובסגנון משחק של Rapid Trigger high-speed זה ההבדל בין להיות לכוד בגלל זמן השהייה ובין תחושה שהמקלדת לא סתם מגיבה, אלא גם מקשיבה לכם. כמובן, כדאי שהמחשב שלכם יעמוד בכך, אחרת זה יבוא על חשבון שימוש במעבד, אז תבדקו את זה לפני.

תוכנת המקלדת, ה-GHUB, תומכת בשמירת פרופילים שונים למשחקים שונים, ואפשר לתת ל-Rapid Trigger actuation point שונה לכל משחק. למשחק FPS תחרותי תגדירו 0.1 מ"מ, ל-RPG ולעבודה תגדירו 2.0 מ"מ. מדובר בגמישות שמקלדות "טהורות" לא מציעות. ה-GHUB עצמו השתפר משמעותית משנה שעברה; פחות קריסות, ממשק משתמש נקי יותר, וכאמור, פרופילים תלויי משחקים שמשתנים אוטומטית כשפותחים את היישום הרלוונטי.

כשהחזון גדול מהביצוע

כמו שראיתם, מדובר באחלה של מקלדת, אך לא הכל מושלם, וחשוב לדעת את הפשרות לפני הקנייה. למשל, המקלדת חוטית מה שעשוי להועיל לגיימרים כבדים, אך להעיק על הסטאפ הכולל שלכם. הכבל עצמו הוא USB-A to USB-C והוא גמיש מאוד ומצופה גומי באורך של כ-1.80, כך שהוא די ארוך.

בנוסף, אפילו פה יש דריפט. כמו כל טכנולוגיה חדשה, TMR מציג דריפט קל לאחר שעות שימוש ארוכות. ניסיתי לשחזר אחרי 6 שעות ברצף ומצאתי שרגישות הRapid Trigger ירדה מ-0.1 ל-0.15 מ"מ בפועל. Logitech מכירים בזה ואמרו שה-GHUB יכלול calibration tool בעדכון הקרוב. בינתיים, איתחול של המקלדת פותר את זה, אבל זה כאב גדילה שצריך להיות שקופים לגביו עם הקונים (וכאמור, הבעיה ידועה, מדווחת ובטיפול).

טובה במשחקים

אז איך זה בפועל לשחק עם ה-G512 X? שיחקתי איתה ב-007 First Light, ומה שמורגש מיד הוא שה-TMR Analog משנה את איך שמנהלים תנועה. כשהדמות מסתתרת מאחורי כיסוי, לחיצה חלקית על W מוציאה אותה להצצה מבלי לחשוף אותה לגמרי, זו בקרה שלא הייתה אפשרית עם מקלדת מכנית רגילה. ה-WASD מרגיש פתאום כמו joystick עם דיוק: אתם לא בוחרים בין לעצור או לרוץ, אתם בוחרים בכמה מהר לנוע. התנועה שתמיד הגיעה "רגע אחד מאוחר מדי" פתאום מגיעה בזמן.

ב-Anno 117 ה-G512 X הפתיעה אותי במיוחד. בנייה ב-Anno דורשת רצפים ארוכים של קלט; ניווט בתפריטים, משחק עם המצלמה, ומקשים חמים, הכל בקצב מהיר. עם ה-SAPP Rings, רצף הלחיצות השקט מאפשר לכם להתרכז בתכנון עצמו ולא בצליל המקלדת. הרגשתי אחרי שעה שהידיים פחות "עייפות מהרעש" שזו תחושה שלא ידעתי שהייתה לי, עד שהיא נעלמה. ה-Dual Swap beds אפשרו לי להגדיר מקשים חמים מכניים על F-keys בעוד ה-WASD האנלוגי נשאר מדויק לניווט במפה.

בנוסף, בסשן ארוך של כמה שעות ב-Call of Duty. לא הרגשתי עייפות באצבעות. ה-SAPP Rings ספגו את צבירת המכות על המקלדת בצורה שמקלדת מכנית רגילה לא עושה, עם פחות אימפקט פיזי על הפרקים. משקל הלחיצה של ה-45g על מקשי ה-KS-20 הוא ה-sweet spot: לא כבד מספיק כדי לייגע, לא קל מספיק כדי לגרום ללחיצות מיותרות. ה-Rapid Trigger ב-0.1 מ"מ על ה-WASD שמר על ה-strafing חד ומדויק גם אחרי שלוש שעות רצופות. זה, בסוף, מה שמשנה בגיימינג ארוך.

מקלדת שמשנה את הסטנדרט

ה-Logitech G512 X היא מקלדת שתזכרו בתור "מה שהשינה את הסטנדרט." TMR Analog הוא שיפור אמיתי ומדיד על Hall Effect, ה-Dual Swap beds הם חזון נכון לגיימרים שרוצים מקלדת אחת לכל שימוש, ו-SAPP Rings מספקות חוויה שקטה שלא מתפשרת על תגובה. כאמור, הבעיה העיקרית היא ה-TMR drift בסשנים ארוכים אך היא פתירה ובעדכונים הקרובים כנראה תעלם.

אני בהחלט יכול להמליץ על ה-G512 X לכל גיימר FPS תחרותי שרוצה Rapid Trigger + ביצועי TMR. אם אתם גיימרים שמחפשים מקלדת נוחה לעבודה-ומשחק, גרסת ה-98% שווה את הכמה שקלים הנוספים. אם אתם שחקני מירוצים שמשתמשים במקלדת, ה-analog input ב-WASD הוא גיים-צ'יינג'ר מוחלט שאין לו מקביל בשוק כיום.

שוק מקלדות גיימינג השתנה ב-2026. Hall Effect הפך לסטנדרט, ו-G512 X לוקחת את הקפיצה הבאה עם TMR. שנה-שנתיים מהיום, TMR Analog יהיה מה שכולם ירדפו אחריו. אתם רוצים להיות שם ראשונים, ובעלות של 749 ש"ח, אין סיבה לא להיות. ה-G512 X הוא מוצר עם חזון ברור, ביצוע של 90%, ו-10% שיושלם בשנה הקרובה. זה משהו שאפשר לקנות כיום ולשמוח עליו בשנים הקרובות.

כש-TMR יהיה בכל מקלדת, תוכלו להגיד שאתם הייתם שם ראשונים.

מקלדת ה-Logitech G512 X סופקה לביקורת על ידי Logitech ישראל

23/06/2026

1 2 3 … 56

עמוד הבא→

GamersPack ישראל

משחקי וידאו: טכנולוגיה, חדשות, ביקורות וקהילה

Blog
About
FAQs
Authors

Events
Shop
Patterns
Themes

Twenty Twenty-Five

Designed with WordPress