אי שם בתחילת ספטמבר חשפה חברת NVIDIA באירוע אינטרנטי את סדרת כרטיסי המסך (GPU's) החדשה שלה, סדרת RTX 3000 עם שם הקוד Ampere. באותה השקה הציגה החברה 3 כרטיסי מסך חדשים: ה-RTX 3090 שיחליף את סדרת Titan, ה-RTX 3080 לפלח השוק הגבוה, וה-RTX 3070 המיועד לשוק המיינסטרים.
אותו אירוע כלל השוואה בין ה-RTX 3070 החדש לבין ה-RTX 2080 וה-RTX 2080 TI מהדור הקודם, ואמרה שה-RTX 3070 החדש, שלהזכירכם מיועד להיות כרטיס מיינסטרים, חזק מה-RTX 2080 ואפילו מה-RTX 2080 Ti המפלצתי, שעד לאותה הכרזה היה המלך הבלתי מעורער של עולם הגיימינג.
לקחנו את ה-Gigabyte RTX 3070 Gaming OC ויצאנו לבדוק – כמה חזק האח הקטן של המשפחה?
RTX 3070 – מי אתה ומה אתה?
ה-RTX 3070 הוא האח הצעיר ביותר (כרגע) במשפחת ה-RTX 3000 של NVIDIA, הכוללת נכון לתאריך פרסום הכתבה עוד שני אחים גדולים וסופר חזקים, המיועדים לשוק הגבוה, והגבוה מאוד. בעוד ה-RTX 3070 מכוון לקו הגבול שבין המיינסטרים לבין ה-high end, הן מבחינת הביצועים, והן מבחינת המחיר.
ה-RTX 3070 מגיע עם 5,888 מעבדי CUDA בתדר בסיס של 1,500MHz, ותדר בוסט של 1,730MHz. כמובן שהכרטיסים בסדרה החדשה של NVIDIA גם יודעים לפעול מעבר לתדר הבוסט, ולהמשיך להעלות את תדר הפעולה שלהם ככל שהמערכת שבה הם מצויים, והסיליקון עצמו, מאפשרים לה.
כרטיסי ה-RTX 3070 מגיעים עם ליבות RT מהדור השני, ליבות טנזור מהדור השלישי, ביחד עם 8GB של זיכרון GDDR6 מהיר, ברוחב פס של 256bit, וכמובן תמיכה בתקן PCIE4.0 החדש שכרגע רלוונטי רק לבעלי מעבדי AMD עם לוחות אם בעלי ערכת שבבים X570 או B550.
על שולחן הניתוחים – Gigabyte RTX 3070 Gaming OC
הכרטיס שאנחנו בוחנים הפעם הוא ה-Gigabyte RTX 3070 Gaming OC, שבניגוד לגרסה הבסיסית של NVIDIA, מגיע עם תדר בוסט של 1,815MHz, ועם עיצוב חדש ומרשים למערכת הקירור Windforce 3X המוכרת של Gigabyte (רק עם שינוי קוסמטי), הכוללת 3 מאווררים, כשהאמצעי מביניהם מסתובב בכיוון ההופכי, מה שמונע יצירת מערבולות אוויר ופגיעה באיכות הקירור.
ה-Gigabyte RTX 3070 Gaming OC, בניגוד לאחיו הגדולים בסדרה, הוא כרטיס מסך בגודל סביר: 286 מ"מ אורך, 115 מ"מ רוחב, ו-51 מ"מ עומק. למרות אורך של 286 ס"מ, ה-PCB עצמו קצר משמעותית, מה שמאפשר למאוורר הימני ביותר בכרטיס לקרר אך ורק את צינורות הנחושת וסנפירי האלומיניום שמתחתיו, ומאפשר מעבר חופשי לאוויר להסעת חום יעילה יותר. בנוסף, הכרטיס מצויד ב-backplate מתכתית מסיבית לכל אורכו, מה שמסייע גם לחיזוק המבנה של הכרטיס שיעמוד במשקלו הגדול, וגם משמש כחלק ממערך הקירור שלו ומסייע בפיזור החום.
כמו כל שאר אחיו בדרת ה-Gaming OC, גם פה נוכל למצוא תאורת RGB מרשימה, הניתנת לשליטה מתוכנת ה-RGB Fusion 2.0 של Gigabyte, בדמות הלוגו של Gigabyte בצידו של הכרטיס.
מבחני הביצועים
לפני שניגש למבחנים עצמם, חשוב להדגיש שה-Gigabyte RTX 3070 Gaming OC הוא גרסת OC של כרטיס הרפרנס של NVIDIA. כלומר, הכרטיס מגיע עם OverClock היישר מהמפעל, כך שתדר הבוסט של הכרטיס עומד על 1,815MHz, בהשוואה ל-1730MHz של כרטיס הרפרנס של NVIDIA.
מערכת הבחינות כוללת:
מעבד Ryzen 3700X עם תדר בסיס של 3.6GHz
לוח אם Gigabyte X470 AORUS Ultra Gaming
זיכרון G.Skill 32GB (2x16GB) DDR4 3200MHz TridentZ RGB
ספק כוח Corsair RM750X
אמצעי אחסון Samsung 970EVO 512GB m.2 SSD
קירור למעבד Corsair H115i Platinum 280mm
מערכת הפעלה Windows 10
את כל הבדיקות ביצענו בהשוואה אל מול ה-AORUS RTX 2080 Super, בכדי לאפשר פרספקטיבה טובה יותר על יכולות הכרטיס אל מול כרטיסי ה-High End של הדור הקודם.
Final Fantasy Benching Tool
המבחן הראשון שנערך השתמש בכלי ה-Benchmark של Final Fantasy, ברזולוציית 1080p על הגדרות גבוהות (High Quality), לאחר מכן הרצה עבור רזולוציית 1440p עם הגדרות גבוהות (High Quality), ולבסוף הרצה ברזולוציית 4K עם הגדרות גבוהות (High Quality) גם כן.
ניתן לראות הבדל של כ-20% בין ה-Gigabyte RTX 3070 Gaming OC שלנו, אל מול ה-AORUS RTX 2080 Super עבור שלושת הרזולוציות שנבדקו. תוצאה דיי מרשימה בהתחשב בכך שהמחיר לצרכן של ה-RTX 3070 נמוך משמעותית ממחירו של ה-RTX 2080 Super בצאתו.
WoT enCore
המבחן השני שנערך השתמש בכלי הבדיקה enCore מבית Wargaming, המבוסס על המנוע הגרפי של World Of Tanks, והורץ ברזולוציית FHD ו-2K, עם ובלי Ray Tracing (מצוין כ-RT בגרף) עם הגדרות Ultra:
תוצאות המבחן מדגישות בצורה חד משמעית את הפער בין הדורות. ה-Gigabyte RTX 3070 Gaming OC השיג בכל אחד מהמבחנים תוצאה הגבוהה בכ-100% מה-AORUS RTX 2080 Super. ההבדל הוא כל כך משמעותי, עד שלא ניתן להאמין שמדובר בכרטיס High End אל מול כרטיס המיועד לשוק המיינסטרים.
המאמץ הנדרש מה-GPU בעת הפעלת Ray Tracing הוא כל כך גדול, עד שהוא מתבטא בירידה של כ-30% בתוצאות כשאחנו מפעילים Ray Tracing במשחק. יכולות העיבוד של הדור החדש של NVIDIA בהחלט מרשימות, והעומס של ה-Ray Tracing על הכרטיס הוא משמעותי, אך גם לאחר ההפחתה ברמת הביצועים – התוצאות עדיין מרשימות ביותר.
3DMark & Superposition
המבחן השלישי שהורץ מורכב מכמה מבחנים, כשכולם בוחנים את כלל היכולות של הכרטיסים תחת מאמץ רב, הן חישובי, הן גרפי, והן פיזיקלי.
בכל המבחנים ניתן לראות יתרון של כ-10-20 אחוזים לטובת ה-Gigabyte RTX 3070 Gaming OC, לא משנה אם מדובר ב-DX11 או DX12, הכרטיס שלנו מתמודד עם העומס בצורה יפה מאוד וגורם ל-RTX 2080 Super להתבייש בעצמו.
מבחן ה-Port Royal בוחן את יכולות ה-Ray Tracing של הכרטיס, ואנו רואים שיפור של כ-20% גם במבחן זה, מה ששוב מחזיר אותנו לטענה של NVIDIA שהדור החדש מסוגל להתמודד בצורה טובה יותר עם העומס המופעל עליו בשל חישובי ה-Ray Tracing.
מבחן ה-Unigine Superposition שהורץ הן ברזולוציית FHD והן ב-2K, בוחן את יכולות החישוב של ה-GPU בכך שהוא מריץ חישובים פיזיקליים רבים בו-זמנית באופן מתמשך לכל אורך הבדיקה. עבור שתי הרזולוציות ניתן לראות שהשדרוג שנעשה בדור ה-Ampere הוא משמעותי אל מול הדור הקודם (Turing), עבור כל סוגי החישוב.
מבחן ה-DLSS של 3DMark
המבחן הרביעי שהורץ הינו מבחן DLSS מבית 3DMark, שבוחן את יכולות הכרטיס עם DLSS פועל, ועם DLSS כבוי, כאשר ל-DLSS ישנן 2 אפשרויות פעולה, עבור מיקסום ביצועים, או איכות.
קודם כל נתחיל ונאמר – היכולות שמוצגות פה בין שימוש ואי-שימוש ב-DLSS הן משמעותיות, ההבדל בביצועים כשה-DLSS מופעל הוא מטורף, והוא מדד מוצלח במיוחד ליכולות המדהימות שמציגה הטכנולוגיה הזאת מבית NVIDIA, שכרגע עדיין אין לה תשובה אמיתית מבית AMD.
ניתן לראות שההבדל בקפיצה הוא פחות-או-יותר זהה בין הכרטיסים, מה שמראה על מיטוב של הטכנולוגיה בין אם בדור ה-RTX 2000 ובין אם בדור ה-RTX 3000 בצורה מוצלחת, כך שבשל העובדה שנקודת ההתחלה של ה-Gigabyte RTX 3070 Gaming OC היא גבוהה יותר, כך גם התוצאות לאחר הפעלת ה-DLSS.
בנצ'מארק משחקים
שלושת המשחקים עליהם הרצנו את הבדיקות היו World War Z, ו-Ghost Recon: Breakpoint ו-Far Cry 5. בשלושתם הורץ המבחן ברזולוציית FHD ו-2K, עם הגדרות Ultra מלאות.
שלושת המשחקים הם משחקים הדורשים מאמץ רב מכרטיס המסך, בין אם בשל הגרפיקה המתקדמת ב-GRB ו-Far Cry 5 ובין אם בגלל הגופים הנעים הרבים ב-WWZ.
בשל העובדה ש-WWZ לא דורש יכולות גרפיות מתקדמות במיוחד, אלא בעיקר יכולות חישוב, אנו רואים תוצאות יחסית דומות לשני הכרטיסים, ואפילו עם יתרון ל-RTX 2080 Super, עבור שתי הרזולוציות. פשוט מאוד כי שניהם כל כך חזקים, עד שהם לא נתקלים בשום בעיה במשחק זה.
עבור Ghost Recon: Breakpoint ו-Far Cry 5 המצב הוא אחר, וניתן לראות שיפור, גם אם לא כזה שמפיל מהכיסא, עבור שני המשחקים, לא משנה באיזו רזולוציה תבחרו לשחק. ה-Gigabyte RTX 3070 Gaming OC פשוט מנצח ומציג שיפור של כ-10-15 אחוזים במבחני המשחקים שלנו.
חזק יותר, זול יותר, מרשים יותר
ה-Gigabyte RTX 3070 Gaming OC הוא בהחלט חיה. נכון, הוא לא מתקרב לאחיו הגדולים מבחינת הביצועים, אבל באותה הנשימה הוא יותר חזק מכל מה שיש לסדרת RTX 2000 להציע, ואנחנו לא הספקנו לשכוח שה-RTX 2080 Ti הוא לא פראייר
למעשה, לאלו מכם עם משחקי FHD – לא בטוח שיש לכם בכלל צורך לשדרג לסדרת RTX 3000, שכן אפילו ה-RTX 3070 יהיה מבחינתכם Overkill, אך למסכי 2K הכרטיס הזה הוא אידיאלי, ויאפשר לכם להריץ כל מה שתרצו, בכל צורה שתרצו (ובכן, אולי חוץ מ-Crysis).
המחיר הצפוי ל-Gigabyte RTX 3070 Gaming OC בארץ עומד על אזור ה-3,500 ש"ח (פחות או יותר), כשעדיין קיימת עננת בעיות המלאי מאז אירוע ההשקה של NVIDIA, אך לאט לאט אנחנו מתחילים לראות כמות יפה של כרטיסים מגיעים גם לארץ.
השאלה המעניינת היא שאלת המחיר. קרה מצב שבעצם חברת NVIDIA שחררה סדרת כרטיסים חדשה ללא אופציית מיינסטרים "אמיתית" בטווח המחירים של 1000-2000 ש"ח, מה שעשוי לתת ל-AMD המתחרה אפשרות לנגוס בנתח השוק העצום הזה עם סדרת RX 6000 החדשה שלה.
זה דיי ברור ש-NVIDIA תשחרר, בשלב כזה או אחר, כרטיסי מסך נוספים בסדרת RTX 3000 שיהיו זולים יותר (וחלשים יותר) מה-RTX 3070. וכשזה יקרה – אנחנו נהיה כאן.
כרטיס המסך Gigabyte RTX 3070 Gaming OC סופק על ידי נציגות Gigabyte בישראל.
עד הודעה חדשה, Cyberpunk 2077 צפוי לצאת ממש בקרוב, ב-10 לדצמבר, לכל הפלטפורמות, כולל גוגל סטדיה וה-PlayStation 4 בן ה-7 שלכם. לאור הדחיה האחרונה, קיבלנו וידאו חדש שמראה לנו משחקיות מדור הקונסולות הנוכחי ודור הקונסולות הבא.
המטרה של הסרטון היתה כמובן להראות לנו את הביצועים, והבעיות הפוטנציאליות, ולכן אני אתייחס להן. כמובן שגם אם יש לכם מחשב מפלצתי, יכול מאוד להיות שתראו בעיות כאלו או אחרות, אז שווה לראות למה אפשר לצפות ולעגן ציפיות.
הדחיה האחרונה של המשחק פורסמה רק לפני מספר שבועות. בעוד שלפני זה, המשחק היה אמור לצאת השבוע, עכשיו הוא צפוי לצאת ב-10 לדצמבר. חלקנו (אני) עוד אופטימיים שלא יהיו דחיות נוספות, אבל כנראה שקשה לדעת מה יהיה.
כחלק משיחת משקיעים שהתמליל שלה זמין גם לכם לקריאה, מפתחת המשחק CD Projekt RED התייחסה לכך שעיקר הבעיות שבגללן המשחק נדחה מקורן באופטימיזציה של המשחק על גבי קונסולות הדור הקודם. מאחר ו-Cyberpunk 2077 צפוי לצאת גם ל-Xbox One המקורי ול-PlayStation 4 השמנמן, ולא רק ל-PlayStation 5, ה-Xbox Series X, ומחשב, המפתחים רצו לדאוג שהמשחק ירוץ בצורה איכותית גם על חומרה פחות חזקה.
בסרטון החדש, אנחנו רואים חלק מהמשחק שרץ על גבי ה-Xbox One X, שהיא על הנייר הקונסולה הכי חזקה של הדור הנוכחי, וה-Xbox Series X. המטרה של הסרטון היא כמובן להראות לנו שהמשחק שחיק על שני דורות הקונסולה, וזה אכן נראה המצב. המסקנות שלי מהדמו? בהחלט רואים שהמשחק לא רץ חלק על אף אחת מהן, אבל יתכן וכבר בשלב הזה, עיקר השחקנים יעלימו עין בקלות.
הדור הנוכחי נותן פייט אחרון
נושא ראשון שהיה מאוד בולט בחלק של ה-Xbox One X בדמו הוא קצב פריימים איטי יותר בנקודות מסויימות (אבל יכול להיות שזה גם עניין של איכות סטרים) שהרגיש לי בולט בנקודה הזו בסטרים. זה אולי לא עניין שיפריע לאנשים אם הוא יהיה יחסית נדיר, אבל מנגד, באמצע מרדף מכוניות, או קרב יריות אינטנסיבי, או מרדף מכוניות שהוא קרב יריות אינטנסיבי, זה כבר יכול להיות יותר בעייתי.
עוד נושא ביצועים ששמתי לב אליו אצל ה-Xbox One X הוא גליץ' גרפי שבלט לי במיוחד בשלב מאוחר בדמו. בגליץ' רואים רווח בין בניינים שאולי לא נטען טוב, והתוצאה היא קו לבן מנצנץ איפה שבבירור לא אמור להיות קו לבן מנצנץ. אין לי סיבה להעריך שזו בעיה שקיימת רק בקונסולה הזו, בכולן, או סתם חד פעמית, אבל היא קיימת ולכן אני מספר לכם עליה. תוכלו לראות למה אני מתכוון כאן.
חוץ מזה? ה-Xbox One X עדיין מריץ את המשחק, והמשחק נראה טוב. כמובן, בהנחה והציפיות שלכם מעוגנות במציאות ואתם יודעים שהמשחק הזה הוא בסופו של דבר משחק אחד שכנראה לא ישנה את התפיסה של העולם לגבי משחקי וידאו (או שכן? נחכה ונראה). לאורך הסרטון רואים גם שלוליות מים, ערפל, וקרבות יריות לא אינטינסיביים במיוחד ונראה שהקונסולה מצליחה להריץ את הכל בצורה חלקה, מלבד מה שכבר ציינתי.
העתיד האפל בעיני הדור החדש
אבל אם חלקכם הצליח להשיג לעצמו הזמנה מראש של PlayStation 5 או קנה כבר Xbox Series X, או בכללי פשוט מחזיק במחשב שיוצר איתותי RGB שיכולים לזמן חייזרים, הדור הקודם אולי לא ידאיג אתכם עד כדי כך. עם זאת, רואים שגם הדור החדש לא חף מבעיות כאלו או אחרות.
לשמחתכם, נראה שהגרסה ל-Xbox Series X שראינו בסרטון יחסית חפה מבעיות. אם נתאמץ ממש, ואני באמת מרגיש קצת קטנוני כאן, נראה פה ושם עניינים של draw distance, שבלט לי ספציפית בחלק הזה של הסרטון, אם תתמקדו במגדלים הרחוקים ברקע. לא נראה לי שנראה יותר מדי בעיות כאלה, ולא ראיתי את זה חוזר הרבה לאורך הסרטון (וגם draw distance זה סך הכל עניין לגיטימי להגביל במשחקים), אבל לקפדנים מביניכם זה עשוי להפריע.
מעבר לעניין הזה, באמת שלא ראיתי משהו שצריך להדאיג מישהו, ואני בטוח שאם CD Projekt RED היתה משיקה את המשחק השבוע, אף אחד לא היה מת. אבל משיחת המשקיעים של החברה, נשמע שהמפתחת לא מתכננת להתפשר, ורוצה להביא לשחקנים את החוויה הטובה ביותר שהיא יכולה. לדבריה, השאיפה שלה היא שהמשחק יהיה כזה שציון ה-Metacritic שלו עולה על 90, בכל פלטפורמה שאליה הוא יוצא. זה כמובן הישג לא פשוט, אבל אם החברה מתכננת להשיק את המשחק ב-10 לדצמבר, היא כנראה בטוחה שהמשחק ראוי להערכה רבה, גם בביקורות.
שאר הדמו, אגב, מראה לא מעט משחקיות, שחלקה נראית מעניינת יותר וחלקה נראית מעניינת פחות, במיוחד הסתובבות במסדרנות חשוכים ומלוכלכים. מה שבטוח, זה שרחובות העיר Night City נראים מהמם, כמו פארק שעשועים שבנוי לחובבי עולמות עתידניים כמוני. אם רק הנהיגה במשחק תהיה מעולה, זה כבר יהיה משהו לצפות לו.
דואגים איך המשחק יראה על קונסולות ה-PlayStation? לפי המפתחת, אנחנו צפויים לראות סרטון משחקיות דומה עבור הקונסולות של סוני בעתיד הקרוב.
עד להודעה חדשה, Cyberpunk 2077 עתיד לצאת ב-10 לדצמבר ל-PlayStation 4, PlayStation 5, Xbox One, Xbox Series X/S, מחשב, ו-Google Stadia. עד אז, ובתקווה שזה לא ידחה שוב, קחו קצת תמונות יפות.
המשחק Call of Duty: Black Ops Cold War יצא והוא זמין לקונסולות מ-2 הדורות ולמחשב האישי. בעוד שלרוב מדובר בחגיגה לחובבי הסדרה ושחקני ה-FPS, הסקרנות הגדולה מופנת כלפי המשחק הקודם בסדרה, או ליתר דיוק מצב הבאטל-רויאל Call of Duty: Warzone. איגדנו לכם את כל המידע בצורה מסודרת בכתבה שלפניכם.
כבר עברנו על הפרטים הראשוניים בכתבה הקודמת, שהתמקדה בעיקר בצפירת ארגעה מ-Activision אל כל השחקנים שמאז מרץ 2020 משקיעים את כל מרצם במשחק ועיקרה היה כי Warzone לא יולבש מחדש על מנוע המשחק החדש Call of Duty: Black Ops Cold War.
הדאגה עלתה מכיוון שלאחר הסופ"שים בהם הבטא הייתה פתוחה, עלתה ביקורת מסויימת כי המנוע החדש מרגיש שונה מאוד, ובעיקר – לא ריאלסטי דיו, נקודת החוזק המשמעותית של Warzone שהולבש על המנוע של Call of Duty: Modern Warfare.
Warzone X Cold War – אינטגרציה מלאה
אלו מכם שפתחו את המשחק הקיים Call of Duty: Modern Warfare / Warzone בימים האחרונים, או אלו שכבר רכשו את המשחק החדש Call of Duty: Black Ops Cold War שמו לב לאינטגרציה הקיימת בין שני המשחקים.
אם תפתחו את Call of Duty: Modern Warfare, תפגשו את המסך הימני, ואם תפתחו את המשחק החדש, תפגשו את המסך השמאלי:
בקצרה, מדובר במעין אינטגרציה "מלאכותית". כאשר אתם נמצאים במשחק החדש, לחיצה על ה-Warzone תסגור את Black Ops Cold War ותפתח את CoD: MW/Warzone. ולהפך – לחיצה על המשחק CoD: BO Cold War כשאתם במשחק הקודם, תסגור את CoD: MW ותפתח את המסך החדש.
הסיבה לכך נעוצה כמובן בעובדה ששני המשחקים יושבים על שתי וריאציות שונות של מנוע ה-IW שהמשחקים משתמשים בו.
דווקא ב-Call of Duty: Modern Warfare ישנה מעין "הפרדה" בין שני מצבי המשחק Warzone ו-MW. אם תרצו לשחק במולטיפלייר, או ב-Co Op, תצטרכו לבחור ב-CoD: MW. אם תרצו ב-Warzone, אז בהתאם. בוצעה גם הפרדה ב-Custom Loadouts.
ההודעה שתקבל את פניכם ותודיע לכם כי מעתה תוכלו להגדיר 10 Loadouts לכל אחד ממצבי המשחק.
מעתה תוכלו להגדיר 10 Loadouts נפרדים למצב המולטיפלייר, ו-10 Loadouts נפרדים למצב ה-Warzone. זה שיפור משמעותי, במיוחד למי שנוטה לדלג בין שני המצבים כמוני ומוצא את עצמו מבזבז זמן על הגדרת ה-Loadout מחדש.
מפת הדרכים לעונה הבאה
השילוב בין שני המשחקים, Warzone X Cold War, מביא לכך שגם לאורך השנה הקרובה מצב המשחק Warzone ימשיך לקבל עדכוני תוכן. חבילת התוכן הבאה תעלה לשרתי המשחק ב-10 לדצמבר, בשיאה של תקופה החגים בארה"ב, ובמקרה בערב נר ראשון של חנוכה.
מפת הדרכים ליציאת המשחק החדש ולתחילת העונה הראשונה שתתחיל בעשירי לדצמבר!
התאריך יסיים את סופה של העונה המוקדמת למשחק החדש, בה יוכלו השחקנים לפתוח תוכן ולהנות ממערכת ההתקדמות של המשחק החדש ללא קשר ל-CoD: MW. החל מהעשירי לדצמבר, מערכת ההתקדמות בין 3 המשחקים תאוחד. המשמעות היא שלא משנה באיזה משחק תשחקו: Modern Warfare, Warzone או Black Ops Cold War, אתם תפתחו תוכן בשלושת המשחקים במקביל.
איחוד ושינויים במערכת ההתקדמות והדרגות
במקביל יהיו שינויים קלים בשמות הדרגות – מה שהיה Enlisted Ranks יהפוך ל-Military Ranks. בנוסף – גם הנקודות ניסיון שתרוויחו במצב הזומבים של המשחק החדש ייחשבו לכם גם כן לטובת ההתקדמות שלכם.
נקודה חשובה מאוד – בתחילת העונה הראשונה הדרגה שלכם ב-Warzone או Modern Warfare תתאפס, והיא תותאם לזו שהגעתם אליה במשחק החדש. אבל, אין מה להיבהל – כל מה שפתחתם עד כה ישאר ברשותכם: נשקים, סקינים, Perks ו-Killstreaks.
בנוסף – המערכת שידועה בתור Officer Progression (או שמה שפעם היה ה-Ranks), ישודרג מעתה ויקרא Season Levels, ויאפשר לכם להשיג רמות של Prestige בין העונות. לא ברור בדיוק איך זה ישפיע, אבל לרוב מדובר בשינוי אייקונים מינורי ליד השם שלכם במסך ה-Scoreboard. הדרך הכי קלה להעלות את ה-Prestige שלכם תהיה דרך המשחק החדש, מכיוון שהמערכת החדשה נבנתה סביבו.
נשקים רבותיי נשקים
הארסנל הזמין לשחקנים ב-Call of Duty: Warzone הולך להיות מפלצתי. כלל הנשקים שיצאו עבור Black Ops Cold War, וגם עבור Modern Warfare (בהנחה שימשיכו לצאת), יהיו זמינים במצב הבאטל רויאל – Warzone.
אבל – לא תוכלו להשתמש בנשקים של Modern Warfare ב-Black Ops Cold War, ולהפך. למקרה שלא הבנתם, ב-Warzone תוכלו להשתמש בכולם. לדוגמה בתמונה הבאה, תוכלו לראות שני נשקי AK-47. אחד שייך ל-MW והשני ל-BOCW. תוכלו לומר איזה מהם?
שני נשקי AK-47 ב-Warzone. אחד מכל משחק. תוכלו לזהות מי שייך לאן?
כמובן שאת כל ה-XP שתשיגו ב-Warzone והשיפורים והתוספות שתפתחו יהיו זמינים לכם במשחקים עצמם, וגם ההפך. כמובן – אם פתחתם נשקים עם הדמסקוס או עם אובסידיאן, זה ישאר לכם ב-Warzone.
ומה לגבי ה-Operators וה-Battle Pass?
כמו עם הנשקים – כל המפעילים, או הדמויות שפתחתם עד כה ימשיכו ללוות אתכם ב-Warzone. פתחתם אופרייטור חדש במשחק החדש? גם אותו תוכלו ללקחת אתכם לסיבוב בבאטל רויאל.
גם כאן, כמו עם הנשקים – מרבית הדמויות החדשות יופיעו ב-Warzone, אבל אלו מכל משחק ישארו במשחק המקור שלהם. למעט אחד ויחיד – Frank Woods, אותו כבר פגשנו ב-Call of Duty: Modern Warfare עת הוכרז המשחק החדש:
לא יודעים מי זה פרנק וודס? צפו בסרטון וגלו!
לגבי ה-Battle Pass, העניינים נהיים קצת יותר מעניינים. מצד אחד – באטל פאסס אחד יתפוס על כל שלושת המשחקים החדשים. מצד שני – Modern Warfare שלעצמו לא אמור לקבל תוכן חדש, למעט תוכן שמתווסף ל-Warzone ונגזר מכך.
המפתחים טוענים שהם מתכננים לאפשר לשחקנים להשתמש בכל התוכן הקיים מ-Modern Warfare ב-Warzone, אך מציינים ולראשונה מצביעים על מדוע עדכוני המשחק הפכו להיות כל כך עצומים בגודלם: מדובר בתוכן החדש שהתוווסף למשחק לאורך השנה האחרונה.
כולם משחקים ביחד ב-Warzone X Cold War!
מלבד החיבור בין שלושת המשחקים שיוצר את הביטוי Warzone X Cold War, המשחק החדש – Black Ops Cold War יאפשר לשחקנים מכלל הפלטפורמות לשחק ביחד, מהדור החדש או הדור הקודם: PlayStation 4/5, Xbox One/Series, וכמובן המחשב האישי, כולם יחדיו.
אציין – לא ברור בדיוק מה יקרה עם Call of Duty: Modern Warfare ו-Warzone עם ה-PlayStation 5 כן יש סרטוני יו-טיוב שונים כמו זה של jackfrags, שטוען שהמשחק רץ בגרסה של Backwards Compatibility, אבל אני לא מצאתי אזכור לגרסה מתאימה למשחק בחנות של ה-PlayStation 5.
עבור ה-Series X|S, הגרסאות כבר מופיעות בחנות, וזה הגיוני מכיוון שמראש הדור החדש של ה-Xbox הוגדר כתומך לאחור בכל משחקי ה-Xbox One.
לגבי ההתקדמות שלכם במשחק – תוכלו להעביר אותה מכל פלטפורמה שהיא ולהתקדם בה במקביל, ללא צעדים בלתי-הפיכים. פשוט תצטרכו לחבר את החשבון שלכם ל-Activision ID.
…או שמשחקים רק עם החברים בשרתים פרטיים – הנה איך!
הפיצ'ר שהעדכון האחרון ל-Call of Duty: Warzone הביא עימו הוא בשורה של ממש: היכולת ליצור שרתים פרטיים. זו בקשה שקיימת כמעט בכל משחק Battle Royale שיוצא, והקהילה של Warzone ביקשה אותו רבות גם.
הפיצ'ר החדש מאפשר לכל שחקן ליצור לובי, אליו הוא יוכל להזמין את חבריו. ניתן להפעיל אחד משלושה מצבים, והוא דורש מינימום שחקנים כפי שתוכלו לראות ברשימה הבאה:
Core Battle Royale – נדרשת כמות מינימלית של 50 שחקנים.
Plunder – נדרשת כמות מינימלית של 30 שחקנים.
Mini Royale – נדרשת כמוות מינימלית של 24 שחקנים.
לאחר שתיצרו את הלובי, ותכניסו את כולם, השחקנים יוכלו להסתדר בקבוצות כפי שהם רוצים.
כדי להקים שרת משלכם – אלו הצעדים שאתם צריכים לעשות:
לכו לתפריט הראשי של Warzone ובחרו "Private Match, Practice Mode".
לחצו על "Warzone Private Match".
בחרו את מצב המשחק הרצוי לכם בין Plunder ל-Battle Royale.
בחרו אם אתם רוצים לעשות Random או לבחור את הקבוצה שלכם עם "Select Squad".
הזמינו את המשתתפים ללובי. מיד לאחר מכן כל השחקנים יוכלו לבחור את הSquad שלהם דרך "Change Squad".
זוהי בשורה ממש משמחת, מכיוון שהמשמעות היא שכעת יהיה קל יותר לארגן אירועים קהילתיים של המשחק וטורינרים בקלות יתרה, ואנחנו מתכוונים לארגן לכם אחד כזה ממש בקרוב. הצטרפו לקבוצת הפייסבוק שלנו, The GamersPack, כדי לקבל עדכונים על כך בנושא!
כמו בקודמו, גם במשחק Marvel's Spider-Man: Miles Morales יש לנו מגוון של חליפות למיילס, רק שהפעם הן רק קוסמטיות ולא נותנות יתרון מסוים בקרבות. למרות זאת, מבין כל החליפות שנפתחו לנו, מצאו את החמש שהכי אהבנו ועליהם נדבר בכתבה הבאה. כי הרי כל גיבור על צריך חליפות מגניבות בכדי להתנדנד בשמי העיר, להציל אזרחים ולכסח פושעים.
Classic Suit
נתחיל בחליפה הקלאסית של מיילס, שהופיעה עוד בטריילרים הראשונים. זוהי אגב, גם החליפה של מיילס בקומיקסים מאז שדמותו הוצגה לראשונה ב-Ultimate Comics: Spider-Man משנת 2011. כזכור, קומיקס זה מתקיים ביקום מקביל, שבו מיילס מקבל על עצמו את תפקיד ספיידרמן לאחר שפיטר פארקר נהרג. בדומה למשחק, גם בקומיקס מיילס הופך להיות הספיידרמן היחיד של ניו יורק ומגן עליה מפני פושעים.
הגרסה הזו של החליפה משדרגת את המראה של מיילס והופכת אותו לייחודי יחסית לכחול-אדום האיקוני של פיטר, כך שאנחנו מרגישים כאילו מדובר במשחק שונה לחלוטין, ולא הרחבה של המשחק הקודם. החליפה הזו קלאסית, אז יש בה הרבה היסטוריה, ומאוד כיף להתנדנד איתה ברחבי ניו יורק.
Into The Spider-Verse Suit
אחרי ההצלחה האדירה של הסרט Spider-Man: Into the Spider-Verse משנת 2018, לא הופתענו לגלות שהחליפה הזו של מיילס נכנסה גם למשחק. חליפת ה-Spider-Verse נותנת למיילס מראה מצוייר שמאוד משתלב עם הסרט שעליו הוא מבוסס. למעשה, היא ממש נותנת הרגשה כאילו ספיידרמן ממימד אחר נקלע לתוך המשחק ואנחנו יכולים לשחק איתו, וזה נהדר כי יש אותנטיות לחליפה מהסרט האייקוני.
אם אתם רוצים להוסיף בונוס: במשחק יש אפשרות להוסיף מעין כתובות קומיקס בכל פעם שאתם תוקפים אויב, כך שבהחלט תרגישו בתוך סרט מצויר. לצערנו, החליפה הזו זמינה רק למי שעשה הזמנה מוקדמת למשחק ל- PlayStation 4 ול-PlayStation 5, כך שלא כל השחקנים יוכלו לשחק איתה. אבל לפחות יהיה לכם תירוץ לראות שוב את הסרט הנהדר.
Animated Suit
לעומת החליפה של Spider-Man: Into the Spider-Verse, החליפה המאוירת זמינה לכל השחקנים של Marvel's Spider-Man: Miles Morales. גרסה זו של החליפה מופיעה בסדרת האנימציה Ultimate Spider-Man של מארוול. בגרסה זו, מיילס הוא עוזר של פיטר פארקר וביחד הם נלחמים בפושעים. בסדרה מופיעים מגוון רחב של דמויות מהיקום של מארוול כמו ניק פיורי, האוונג'רס, וכן גם האויבים של ספיידי.
מה שגרם לנו לאהוב את החליפה במיוחד היא הניגודיות בין הרחובות המאוד ריאליסטיים של ניו יורק כפי שהם מופיעים במשחק, לעומת החליפה המצוירת של מיילס שגורמת לנו להרגיש שאנחנו בתוך סרט מצויר.
Winter Suit
כפי שראינו כבר בטריילרים, המשחק מתרחש בתקופת חג המולד. תוסיפו לזה את העובדה שמיילס מתנדנד ברחבי ניו יורק במהירות, אז בטוח שקר לו. בדיוק בשביל זה יש לו את ה- Winter suit.
בחליפה הזו אנחנו רואים את מיילס עם כובע, מחממי אוזניים, כפפות, וצעיף, שמאוד ממחיש את תקופת החגים בניו יורק. גם הרחובות עצמם מקושטים בעצי חג מולד ואורות, כך שמיילס נכנס לתוך אווירת חג המולד וזה פשוט נהדר.
Bodge Cat Suit
מי הוא החבר הכי טוב של העכביש? כנראה שלא הייתם אומרים חתול, אבל זה בדיוק מה שקורה ברגע שמיילס לובש את חליפת Bodega. בחליפה זו אנו רואים את מיילס בבגדים רגילים ולא חליפת גיבורי על, אבל נהנים מטוויטס חמוד במיוחד – מיילס לובש תיק גב שבתוכו נמצא חתול. בנוסף לכך, החתול לובש מסיכה של ספיידרמן, מה שהופך אותו לאפילו יותר חמוד. אם אתם לא זזים, תוכלו לראות את החתול זז בתוך תיק הגב או מלקק את עצמו. הירידה לפרטים של מפתחי המשחק בכלל המשחק, אבל כאן בפרט, מדהימה כל פעם מחדש.
אבל, אל תטעו, החתול לא נמצא שם סתם בשביל היופי. הסיבה הכי טובה שבגללה כדאי לכם ללכת דווקא על החליפה הזו היא פשוטה: החתול מייסע למיילס במכות הסיום הסינטמיות. כן כן, אם אתם מבצעים מכת סיום באוויר או על הקרקע, החתול יקפוץ מתוך תיק הגב וישרוט את האויב. זה אמנם לא יעזור לכם בקומבו, אבל אין מספק מלראות את החתול החמוד עוזר למיילס להילחם באויבים.
אלה היו 5 החליפות האהובות עלינו ביותר במשחק. Marvel's Spider-Man: Miles Morales עתיד להגיע ל-PlayStation 4 ו-ל-PlayStation 5 ב-19 בנובמבר. אם אתם עדיין מתלבטים אם לקנות את המשחק, קראו את הביקורת שלנו.
חברת AMD מכריזה על סדרה חדשה של מעבדים למחשבים ניידים בשם V2000. זו הפעם הראשונה שבה חברת AMD מביאה את ארכיטקטורת Zen 2 ומעבדי ה-7nm למחשבים קטנים וניידים. אלו לא מעבדים היכולים להתחרות עם סדרת המעבדים למחשבים ניידים, אך הם מהווים זינוק אדיר מהסדרה הקודמת V1000 שיצאה לפני כמה שנים.
רק בחודש שעבר חשפה חברת AMD את סדרת Ryzen 5000 עם ארכיטקטורת ZEN 3 ביצור 7nm, כמו גם את סדרת כרטיסי המסך החדשה, ה-RX 6000, וקיבלה מחמאות מהמבקרים. ועכשיו, לאחר כמה שנים של חוסר פעילות בתחום, החליטה חברת AMD לנסות לנגוס עוד קצת בנתח של אינטל בתחום המעבדים ולהתחרות על המחשבים הקטנים.
מעבדי V2000 משמשים בעיקר למחשבים תעשיתיים כמו כספומטים, רכבים, מכשור רפואי, ומכונות תעשייתיות. בנוסף לכך, מעבדים אלה יכולים לשמש למחשבי MiniPC המשמשים כיום משרדים רבים ומציעים יכולות משופרות הן בעיבוד והן בביצועים גרפיים.
הם לא לגיימינג, אבל זה לא אומר שהם חלשים
חברת AMD מציעה 4 דגמים בתוך הסדרה החדשה, כאשר שניים מהם, ה-V2748 וה-V2718 הם מעבדים מתומני ליבות עם 16 תהליכונים, ושני האחרים, ה-V2546 וה-V2516 הם מעבדים משושי ליבות, עם 8 תהליכונים. כל ארבעת המעבדים מגיעים עם כרטיס מסך מובנה, כאשר שני הדגמים הבכירים (ה-V2748 וה-V2718) יגיעו עם Radeon GPU עם 7 יחידות עיבוד, ושני הדגמים הבסיסיים (ה-V2546 וה-V2516) יגיעו עם Radeon GPU הכולל 6 יחידות עיבוד.
על פי AMD, הדור החדש מציג שיפורים של עשרות אחוזים מהדור הקודם, בנוסף לכך, V2000 מציע שיפורים באבטחה ומציע תכונות חדשות למניעת חדירה לזכרון המחשב. למי שרוצה יותר מזה, המעבד יתמוך ב-AMD Memory Guard, תוכנת האבטחה של AMD הכוללת Secure Boot ו-Secure Memory Encription. ולמי שתוהה מה זה אומר, אסביר בקצרה, שהתוכנה מסייעת למניעת פריצות למחשב.
על פניו נשמע כי מדובר בשוק נישתי ולא מעניין, אך AMD מכוונת גבוה למה שנקרא Internet of Things. כנראה שהתוכנית של AMD היא להכניסאת המעבדים הללו למכשירים חשמליים "פשוטים", ולהפוך אותם ל-"חכמים". בין אם מדובר בטלוויזיות, מקררים, רכבים חכמים ואוטונומיים.
כידוע אינטל מכוונת לרכבים חכמים על ידי קניית Mobileye, אך כנראה ש-AMD מנסה להתחרות בה על הבכורה בתחום, ומשחררת את הסדרה הזו, הכוללת מעבדים קטנים ופשוטים עם יכולות גבוהות שיכולים להתווסף למכשירים רבים. היכולת של המעבדים לעמוד בביצועים גרפים עם ה-GPU המובנה בהם, מאפשרת ליצור ממשק GUI נוח וקל לתפעול.
ככל שהעולם עובר להיות יותר ויותר ממוכן ומקוון, המשמעות של מחשבים כאלה הולכת וגדלה, בעיקר כיוון שהמחשבים הללו אינם בחירה של הקהל אלא של היצרנים. זה מאפשר ל-AMD להילחם באינטל על הנתח באמצעות מחיר נמוך שיקרוץ ליצרנים.
ראינו זאת עם הדור החדש של הקונסולות שמורכב כולו משבבים של AMD. הצרכן הסופי שמשחק בקונסולה לא יודע ולא אכפת לו איזה מעבד נמצר בתוכה, בניגוד למי שמרכיב מחשב בעצמו ושם דגש גדול יותר למותג של המעבד. בזירה הזו הצליחה AMD להביס את Nvidia והיא מנסה את מזלה גם בתחום המחשבים הקטנים.
כששני שיתופי פעולה כבר הרחק מאחוריהן עם מסכי ה-Q27T1 וה-U32U1, מותג העיצוב Porsche Design חבר פעם נוספת לחברת AOC והשיקו מסך ראשון תחת מותג מסכי הגיימינג AGON. שמו המלא של המסך החדש הוא Porsche Design AOC AGON PD27.
לפני שנצלול אל הנתונים של המסך החדש ואחרי שצפיתם בסרטון, נזכיר בקצרה שלחברת AOC יש שלושה "דירוגי מסכים": דירוג המסכים המשרדיים, תחת המותג AOC הרגיל שמתאפיין בקו מסכים פשוטים יחסית אך מתקדמים סביב קצבי הרענון של 60-120Hz.
סדרת הביניים AOC Gaming עם מסכים מהירים יותר בקצבים של 144-165Hz, עיצוב זועק יותר וכמובן תאורת RGB עם תקן HDR וטכנולוגיית FreeSync. לדוגמה, מסך מסדרה זו הוא ה-27G2 אותו איה שלנו ביקרה ממש לאחרונה.
סדרת העל של מסכי הגיימינג של AOC נקראת AGON והיא מכילה בתוכה את מסכי הפרימיום: מסכים גדולים מאוד – מעל 27", קצבים של 165Hz ומעלה, תאורת RGB, מסכי Ultra Wide עם HDR וטכנולוגיית G-SYNC או FreeSync, פאנלי IPS ו-VA מתקדמים.
המסך שלשמו התכנסו הוא הראשון בשת"פ בין שתי החברות והוא משתייך למותג העל AGON.
מי אתה AGON PD27?
נתחיל עם הפרטים הטכניים – המסך, כמשתמע משמו בגודל צנוע של 27", כמובן בפורמט 16:9. הוא מציג רזולוצייה של QHD או 2K או 2560X1440p כשהכל מתבצע בקצב רענון מסחרר של 240Hz.
מסך ה-AGON PD27 מתהדר בתקן HDR 400 של VESA שמעניק הפרדת ניגודיות מרשימה, והוא מצוייד בטכנולווגיית FreeSync Premium Pro שנועדה להתאים בין קצב הרענון של המסך וכרטיס המסך שלכם כדי למנוע קריעות או גמגומים.
זמן התגובה של המסך עומד על 1 ms מאפור לאפור ו-0.5 ms עבור MPRT.
מדליק ומאיר
כאמור, מסך ה-Porsche Design AGON PD27 מפגיש בין עולם מסכי הגיימינג לעולם המירוצים ומלבד נתונים טכניים מרשימים במיוחד, זוכה לעיצוב מרשים במיוחד.
רגלית המסך שמעמידה את המסך מעוצבת בהשראת כלוב התהפכות(Roll Cage) – שלד צינורות מעוגל בגימור כרום-ניקל. אם זה לא מסכים – יש פס תאורה בחלקו הקדמי התחתון של המסך שמקרין את הלוגו של AOC ו-Porsche Design על השולחן שלכם. כי אם אפשר אז למה לא?
כדי להקנות תחושת אימרסיביות מסך ה-AGON PD27 הוא מסך קעור עם פאנל VA ברדיוס כיפוף של 1000R – נתון שמקנה למסך קעירות מרשימה. וכאן אנחנו נכנסים לעולם המירוצים עם Porsche Design.
וכמובן, שמסך מתקדם שכזה דורש פאנל ניהול מתוחכם כדי שתוכלו לשלוט בפונקציות השונות ואף להגדיר עד 3 פרופילים מראש בהתאם לאופי השימוש שלכם במסך – נגיד 2 סוגי משחקים ומצב עבודה. לצורך כך אנשי העיצוב כללו שלט אלחוטי מעוצב ברוח המסך.
לאלו מכם שמעדיפים שולחן עבודה יחסית נקי, ללא רמקולים – המסך כולל 2 רמקולים מובנים בהספק של 5W ומהתדרים בתקן DTS. לרוב רמקולים מובנים מרגישים די שטוחים. יהיה מעניין לבחון את עומק הצליל שלהם.
המסך כולל בגבו חיבוריות USB 3.2 מרשימה עם לא פחות מ-4 יציאות(!), 2 כניסות HDMI 2.0 ו-2 כניסות DP 1.4.
המסך צפוי לנחות בארץ ברבעון הראשון של שנת 2021, במחיר מומלץ לצרכן של 4,399 ₪.
סדרת Assassin's Creed היא המורָה הכי טובה להיסטוריה שאי פעם הייתה לי. כל עוד אני מודע לעובדה שהאפיפיור רודריגו בורג'ה לא הלך מכות עם מתנקש (ככל הנראה, לכו תוכיחו), סדרת המשחקים הידועה מבית Ubisoft גרמה לי להביע עניין בתקופות ואישים מכל קצוות ההיסטוריה האנושית – הישג מדהים עבור זיכיון שהחל כממזר של "הנסיך הפרסי".
"History has its eyes on you" / מתוך "המילטון"
עשרות אלפי אנשים שפרוסים על פני 3 יבשות עובדים במרץ על משחקי Assassin's Creed ומנגישים את ההיסטוריה היטב מכל ספר או סרט תיעודי. אז נכון שהסדרה עשתה מספר טעויות לאורך הדרך, אך נסו אתם להוציא 12 משחקים ב-13 שנים (שזו אגב אחת הטעויות שלה) מבלי לפקשש פה ושם.
לכן, לכבוד יום הולדתה של Assassin's Creed שחל השבוע ולכבוד יציאתו של Assassin's Creed Valhalla (שעל ביקורת שלו אני עובד בימים אלה) החלטתי לקטלג את כל משחקי הסדרה – הראשיים, כן? לא אלה שיצאו לאייפון ולגיימבוי – מהמשחק שלדעתי הוא הפחות-טוב בסדרה למשחק הטוב ביותר.
אני משער כי אין צורך להבהיר שהכתבה סובייקטיבית לחלוטין ומבוססת על החוויה האישית שלי עם משחקי הסדרה. אתם יותר ממוזמנים לספר לי מדוע אני טועה, אך אשמח אם זה יקרה בלי איחולי מוות לחתול שלי. הוא ילד טוב, באמת. נוסף על כך, עשיתי שמיניות באוויר כדי להימנע מספויילרים, אבל גם ההגדרה של ספויילרים היא סובייקטיבית. יתר על כן, מיקומים אינטגרליים ברשימה שלפניכם נקבעו על סמך אלמנטים בעלילה.
אז לפני שאתם נכנסים לדירוג שלי, זכרו: שום דבר לא נכון. הכל מותר (מלבד בריונות מקלדת).
11. (Assassin's Creed (2007
Assassin's Creed | "רגע מה אני דביל? יש לי פחד גבהים".
דילמה כל-כך קשה לא הייתה לי אפילו כשהייתי צריך לבחור שם עבור הבת שלי (בסוף הלכנו על השם הגנרי נפרטיטי ג'ונס). כיצד ייתכן שהמשחק הראשון, האחד שקבע את הכללים ואת רוח הזיכיון – הוא במקום האחרון? ובכן, האמת המרה היא ש-Assassin's Creed מודל 2007 לא השתבח כמו יין.
הסיפור עצמו נהדר, כן? מי שלא מכיר, צעיר בשם דזמונד (נולאן נורת' גבירותי ורבותי) נחטף על-ידי תאגיד אבּסטרגו כדי לעבור ניסוי שהחוקיוּת שלו מפוקפקת כמו היסטוריית הגלישה שלי. מדען מטעם אבסטרגו, ד"ר וידיק והעוזרת שלו לוסי (קריסטן בל), מחברים את דזמונד למכשיר "אנימוס" (תרגום מלטינית של "חחח איזה שטויות אתם עומדים תכף לשמוע") שבאמצעותו חווה דזמונד זִכרונות גנטיים של אבותיו, זכרונות שמתורגמים לסימולציה וירטואלית.
דזמונד, כך מסתבר, הוא צאצא של אלטאיר: מתנקש מתקופת מסע הצלב השלישי ששייך למסדר החשישיון, מסדר מתנקשים אמיתי לחלוטין ממנו נולדה המילה "Assassin" (ושאינה קשורה למילה "חשיש" בניגוד לדעה הרווחת). אנשי אבסטרגו מעוניינים לגלות דרך זכרונותיו של אלטאיר את מיקומו של חפץ מסתורי, ולשם כך חווה דזמונד כיצד אלטאיר מתנקש במספר מטרות בירושלים, עכו ודמשק – ערים שנמצאות במרחק של רבע שעת דהירה זו מזו, מי ידע?
Assassin's Creed | ירושלים של אפור.
הסיפור, באמת, דליקטס. Assassin's Creed לקח את נוסחת משחקי הוידאו ועשה את הבלתי אפשרי: נתן לה היגיון. אם אלטאיר מת, הוא לא באמת "מת" אלא זה גליץ' באנימוס, צריך פשוט לנסות מחדש. נוסף על כך, בזמנו הסיפור של דזמונד נשמר בשושו אצל Ubisoft; מי שרכש את המשחק ב-2007 חשב לתומו כי הוא עומד לשחק במשחק אקשן-היסטוריה ללא שמץ מד"ב, והגילוי על דזמונד ואבסטרגו הותיר את הגיימרים עם לסת שמוטה. גם כיום שומרים ב-Ubisoft את עלילת הנרטיב המודרני בסוד, אבל זה כי הוא נהיה מביך.
היותו של Assassin's Creed מ-2007 פורץ דרך, מהפכני, ומהנה, לא משנה את העובדה כי מדובר בבן הבכור של Ubisoft, הילד עמו הם עשו ניסוי וטעייה. אלמנט הפארקור מתסכל, הקרבות רחוקים מלהיות מגוונים, המכניקה מיושנת והמשחקיות חוזרת על עצמה: "סע לעיר X, חכה שנתיים במסך הטעינה, התנקש באדם Y" וחוזר חלילה. Assassin's Creed מ-2007 זחל כדי ששאר הסדרה תרוץ. אם הייתי שופט על פי הסיפור בלבד, המשחק ללא ספק היה אי שם בטופ.
החדשות הטובות הן שרימייק, אם אי פעם ייצא כזה (ואני מאמין שייצא), עשוי להיות אחד ממשחקי Assassin's Creed הטובים ביותר, אם לא ה-. עד אז, המשחק הזה הוא בעיקר שיעורי בית למי שרוצה להכיר את Assassin's Creed לעומק.
10. Assassin's Creed: Revelations
Assassin's Creed Revelations | "ההוק-בלייד מורכב משני חלקים: ההוק והבלייד". משפט אמיתי לחלוטין מתוך המשחק.
אין לי בעיה מהותית עם Assassin's Creed: Revelations. הטריילר הסינמטי שלו הוא לדעתי אחד הטובים שאי פעם נוצרו (בכל מדיום) והוא מקיים את ההבטחה שלו: משחק שסוגר את סיפורו של המתנקש אציו אודיטורה וגם את הארק הראשון של Assassin's Creed (מתוך הארבעה שקיימים היום, אבל תלוי איך אתם סופרים).
אולם כשמגיעים ל-Revelations אחרי ששיחקנו בנעליו של אציו שני משחקים (ועוד שני משחקים נהדרים, כן?) קשה שלא להרגיש תחושת מיצוי.
Revelations הוא משחק שדורך במָקום: דזמונד תקוע באנימוס אחרי הסוף של Assassin's Creed: Brotherhood, מה שהופך את הסיפור שלו למרתק כמו הפעם ההיא שפתחתי קופסת זיתים (אם זה לא נשמע מעניין, אז כך גם הסיפור של דזמונד). אציו שלנו מתחקה אחר אלטאיר, ואנו אף זוכים לשחק שוב בנעליו של המתנקש האגדי מהחשישיון. זה אומר כי אירופה הקלאסית מוחלפת בקונסטנטינופול – איסנטבול של ימינו – שהיא, ובכן, לא מהערים היפות שראינו בין ערי הסדרה, אך גם לא המכוערת שבהן. אבל יש זמן לפני שאדבר על פירנצה.
Assassin's Creed Revelations | "והנה ידידי הדיסק של סייברפאנק שהזדהב. אמרתי לך שהוא קיים".
אם מדברים במונחים של רגשות, הסיום של Revelations הוא אחד הטובים שידעה הסדרה; זה סיום שעוטף באופן מדהים וראוי שני קווי עלילה חשובים – הן של אציו והן של אלטאיר, אבל עד שמגיעים לסיום המדובר, יש משחק שצריך לעבור, והוא משחק פ'סדר-כזה.
התוספת של מכשיר ההוק-בלייד, מכשיר שמאפשר לשחקן לזנק רחוק יותר ולשרוד, היא מבורכת, אבל משחקי ה-Tower Defense שהוצגו לראשונה ולאחרונה ב-Revelations הם קוץ בתחת. מי ב-Ubisoft חשב לעצמו שיהיה כיף לעצור את הפארקור וההתנקשויות לטובת משחק אסטרטגיה איטי? אם היה מדובר בתוספת אופציונלית הייתי קצת יותר סלחן.
בכל אופן, אזכור לטובה את Revelations בזכות הסוף הנהדר שהוא הביא לשניים מהגיבורים האהובים בסדרה, אבל קשה להתנתק מהאלמנטים המיותרים שלו.
9. Assassin's Creed III
Assassin's Creed III | סדרת משחקים שמתרחשת ביקום בדיוני בו אף אחד לא מביט למעלה
לצערי גם המשחק שהגיע מיד אחרי Revelations אינו, כדברי המחנכת שלי בכיתה ג', "מממש את הפוטנציאל שלו" – אולם אם Revelations דָרך במקום עם אפס שאיפה לחידושים, Assassin's Creed III הוא שאפתני מדי.
Assassin's Creed III הוא הראשון בתוך מה שאני מכנה "ארק האמריקה". המשחק מכסה את מלחמת העצמאות האמריקאית דרך עינייו של קונור: חצי יליד אמריקאי וחצי בנו של טמפלר בריטי בשם היית'אם. מי שלא מכיר, הטמפלרים הם האויבים המושבעים של המתנקשים וגם הרוח הנושמת מאחורי תאגיד אבסטרגו. אם אתם חושבים שזה הופך את קונור למגניב, אז טעות בפיכם: ראיתי חשבונית מס עם יותר אופי מקונור.
Assassin's Creed III מכיל בתוכו את הסיפור הפוליטי ביותר בסדרה, עם כל הגיבורים שראיתם ב-"המילטון" (כולל המילטון) רק בלי כל הסוואג, ומשום מה אף אחד מהם לא פוצח בקטעי ראפ (וידעתם שג'ורג' וושינגטון הוא בכלל לבן?). המשחק עצמו מציג מכניקות חדשות דוגמת ציִד וניווט על ספינות, אלמנטים שישובו במשחקים הבאים בסדרה כשהם משויפים בהרבה. למעשה, Assassin's Creed III סובל מהבעיה של Assassin's Creed המקורי מ-2007: רעיונות חדשים אך לא מכויילים כראוי.
Assassin's Creed III | בתמונה: קונור וג'ורג' וושינגטון עושים ראפ באטל. המילטון על הביט.
נוסף על כך, הקולוניות הן לא בדיוק ערי הענק אליהן הורגלנו מהמשחקים הקודמים – מה שהופך את הטיפוס על בניינים, השמנה והסלתה של Assassin's Creed, לחוויה אנמית.
אז מה הופך את המשחק ליותר טוב מ-Revelations? הרי קודמו לפחות שמר על רוח הסדרה, הגיבור שלו אהוב והסיום בו נהדר. ובכן, אין לי מושג. בדיעבד אני מבין שאולי Revelations יותר טוב. אבל אני עצלן ואין לי כוח להחליף, לכן אמציא תירוץ: הסיפור של קונור והיית'אם הוא שמחזיק את המשחק, והוא עושה זאת באופן פנומנלי. מערכת היחסים בין השניים היא כמו עלילת פרקים 4-6 של "מלחמת הכוכבים" רק עם פחות מלודרמה, הרבה יותר דם ובלי חרבות אור (טוב נו, זה בעצם חיסרון). יותר מכך, הדיאלוגים ב-Assassin's Creed III מושחזים ורלוונטיים לימינו, ואם פוליטיקה אמריקאית מעניינת אתכם ולוּ טיפה – אתם צפויים ליהנות מהמשחק מאוד.
לטובת חובבי הסיפור המודרני שביניכם, Assassin's Creed III עוטף את הארק של דזמונד, ולמעשה זו הפעם האחרונה בה Ubisoft השקיעו איזושהי מחשבה מאחורי הנרטיב שמחוץ לאנימוס – יש שיגידו כי לטובה, אבל משחקים היסטוריים יש בשפע; הזיגזג בין העבר להווה הוא שהופך את Assassin's Creed לְמה שהיא, ואני מקווה כי הסיפור בגזרה המודרנית יחזור להיות מה שהיה פעם.
8. Assassin's Creed: Rogue
Assassin's Creed Rogue | בתמונה: בטוח לא פתח תקווה.
Rogue מביא לידי סיום את "ארק האמריקה" והוא ההפך הגמור מ-Assassin's Creed III: הוא קצר, הנרטיב שלו (יחסית) לינארי והקונספט בו די מגניב: אנו מגלמים טמפלר, שיי קורמאק, שהורג מתנקשים אחרים. זה מוביל למפגשים טעונים במיוחד עם דמויות מוכרות.
המשחק נבנה על המכניקה של Black Flag, מה שאומר שאתם צפויים לשוט הרבה ולצלול בים בחיפוש אחר תיבות אוצר – אם כי לא באותה סקאלה כמו Black Flag. אולם המשחק מפצה על כך עם סיפור מהודק. למעשה תוכלו לסיים את Rogue ב-15 שעות, ואפילו 10 שעות אם אתם ממהרים. לא יודע מה לגביכם, אני אישית מתגעגע לימים בהם לא צריך היה להשקיע צפונה מ-60 שעות על-מנת לסיים משחק בסדרה.
בניגוד למלחמת הכוכבים בה אף פעם תמיד הציגו את הג'דיי כטוב המוחלט, סדרת Assassin's Creed אף פעם לא באמת נתנה תשובה מי הצודק: המתנקשים שדוגלים בחופש או הטמפלרים שדוגלים בסדר? על כן Assassin's Creed Rogue נהדר עבור מי שרוצה לחוות את המלחמה ארוכת השנים בין המתנקשים לטמפלרים מזווית אחרת בה לא בטוח כי הטמפלרים הם הרעים והמתנקשים כאלה טובים. אגב, זה משעשע כי הג'דיי דוגלים בהשריית סדר ואילו הסית' דוגלים בחופש. תסיקו מזה מה שתסיקו.
7. Assassin's Creed: Syndicate
Assassin's Creed Syndicate | בתמונה: יש מצב שפתח תקווה.
הוא אמנם "רק" מקום שביעי, אבל אגיד כבר עכשיו משהו על Syndicate: זה המשחק הכי כיפי בסדרה. כן, הוא לא מושלם. אבל אם יש עיר אחת שאני רוצה לחזור לעשות בה צרות, זו לונדון הויקטוריאנית.
Syndicate הוא השני מתוך מה שאני מכנה "ארק ערים גדולות באירופה" (שכולל רק אותו ואת Unity). הסיפור המודרני שלו כמעט ואינו קיים, מה שמותיר את הדגש על האחים ג'ייקוב ואיבי פריי: שני תאומים מתנקשים שמגיעים ללונדון והופכים אותה לסוג-של כנופיית ברמינגהם משלהם. יש שמכנים את Syndicate בתור "GTA London" (שזה מצחיק כי יש כבר GTA London) אך הכינוי עושה עוול עם המשחק; אנחנו ב-Syndicate עושים הרבה יותר מטיפוח מוניטין בעולם הפשע וזריעת חורבן ברחוב עם כרכרות.
Syndicate הוא גם הראשון בסדרה הראשית במסגרתו מתאפשר לנו לשחק בנעליה של מתנקשת, איבי פריי, שהיא אחת הדמויות המוצלחות שידעה Assassin's Creed אי פעם. איבי אינטליגנטית, סרקסטית ואחד האנשים המגניבים שיצא לי לשחק. ג'ייקוב לעומת זאת הוא עוד סטיגמה של רוב גיבורי הסדרה עד אותה נקודה: פלייבוי שמאוהב בעצמו.
Assassin's Creed: Syndicate | "רגע אחד איך אני יורד?"
לונדון הויקטוריאנית היא ארגז חול רווי בדמויות מוכרות (לואיס קרול, צ'ארלס דיקנס, אברהם גראהם בל, המלכה ויקטוריה והרבה אחרים), כשההתניידות בארגז החול הזה פשוטה מאי פעם: בעזרת Grappling Hook ניתן להגיע אל גגות של מבנים בשתי שניות וחצי. נכון, זה מוריד מאלמנט ה-"פארקוריות" של Assassin's Creed אבל אני לא מזיל דמעה. הפיצ'ר החדש (שלא חזר מאז, לצערי) חוסך דקות ארוכות של טיפוס בתוך העיר המתקדמת ביותר מבחינה טכנולוגית בציר הזמן של Assassin's Creed. כמובן שאף אחד לא מאיים עליכם עם אקדח, ומי שרוצה לטפס בדרך הקלאסית מוזמן לטפס בדרך הקלאסית. אני לא אימא שלכם.
Syndicate הוא גם המשחק היחיד ברשימה שטיפס בדירוג בזכות פס הקול שלו. את פס הקול של Syndicate הלחין אוסטין ווינטורי והוא, לטעמי האובייקטיבית לחלוטין, פס הקול המוצלח בסדרה. שימו אותו בספוטיפיי ואני מבטיח שלא תתחרטו.
המשחק עצמו לצערי לא קידם את הסדרה קדימה מבחינת נרטיב. כאמור, אין כמעט סיפור בציר המודרני, ושום דבר שאיבי וג'ייקוב עושים בלונדון הוא בעל משמעות בכל הקשור למלחמה עם הטמפלרים. אבל היי, בתור כותר עצמאי ונפרד, Syndicate הוא Bloody פנטסטי.
6. Assassin's Creed II
Assassin' Creed II | מתוך הספין אוף שלא יצא לפועל – "מאנייק קריד".
יש לי תחושה שאני עומד לחטוף על זה אש.
שמעו, אני יודע: Assassin's Creed II הוא משחק טוב – יותר טוב מחמשת משחקי הסדרה עליהם כתבתי למעלה, זה בטוח. את מה ש-Assassin's Creed הראשון מ-2007 עשה, Assassin's Creed II משפר בכל היבט אפשרי: יש לו גיבור עם פלפל, והעלילה מתרחשת הפעם באיטליה של תקופת הרנסנס – מקום הרבה פחות מדכא מישראל של תקופת מסע הצלב השלישי. יתרה מכך, הסיפור מוצלח גם ברמה האישית; נקמה של צעיר שהגיע מגבוה ונוקם את מות משפחתו מהתחתית. אנחנו אוהבים נקמות, לא? נקמות זה כיף.
אבל, וזה אבל גדול: שיחקתי ב-Assassin's Creed II שנית ממש לא מזמן, ונהניתי כמו שנהניתי ללטף קיפוד.
Assassin's Creed II בנה תשתית מדהימה אותה משחקי הסדרה הבאים שיפרו מעט בזה אחר זה. השיפורים מינוריים ממשחק למשחק, כך שעד שהגעתי ל-Assassin's Creed Odyssey עדיין ניכרו בי הזכרונות הנעימים מ-Assassin's Creed II.
לכן כששוחרר המשחק שנית, הפעם בקונסולות הדור הנוכחי (יחד עם שאר טרילוגיית אציו), לא התלבטתי פעמיים: רציתי לשמוע שוב "requiescat in pace" במבטא האיטלקי של אציו, ורציתי להאזין שוב ל-טראק של Ezio Family שהלחין ג'ספר קיד, טראק שמביא לי צמרמורת כל פעם מחדש (הוא אמנם חזר כמעט בכל המשחקים הבאים, וגם נשמע אותו שוב ב-Valhalla, אבל אין כמו המקור).
Assassin's Creed II | פירנצה עוד תראה ימים יפים יותר, בתקווה שב-4K.
אבל אתם יודעים איך זה, לנוסטלגיה פילטר ורוד. Assassin's Creed II, בסטנדרטים של ימינו, לא משהו. הורגלתי לפארקור דינמי וזורם בכל משחקי הסדרה האחרונים, אך כעת פלטתי קללות אחרי הפעם המי-יודע-כמה בה אציו שוב מזנק אל הקרקע במְקום אל חלון סמוך.
אם להיכשל בפארקור, אז לפחות להיכשל בעיר יפה. לא? אז לא. אחרי הסביבות המרשימות שהן פריז, לונדון, אלכסנדריה ואחרות – פירנצה נראית הרבה פחות טוב: המודלים מיושנים, אין פרטים רבים בסביבתה, ה-Draw Distance (יש לזה תרגום עברי?) לא משהו והשיטוט בעיר נמאס אחרי דקות בודדות – וזה נכון גם לגבי הערים האחרות במשחק, אדרבה בונציה; המשחק נוצר בימים בהם הדמות הראשית לא ידעה לשחות, ולטבוע בונציה זה מביך ומשעשע (אבל בעיקר מביך).
זה לא ש-Assassin's Creed II אינו משחק מהוקצע. כשהוא שוחרר ב-2009 מדובר היה בפאר הטכנולוגיה של התקופה. אך מטרת הכתבה היא לדרג את משחקי הסדרה על פי הסטנדרטים של ימינו, ביחס לכל משחקים שכבר קיימים. אני אוהב את Assassin's Creed II בזכות החזון שלו, ובזכות הרגעים בעלילה שגרמו לקוקורו שלי לעשות דוקי דוקי (ואני לא מדבר רק על ההתכתבות עם העלילה המודרנית. זוכרים את הנאום של אציו? מתי פעם אחרונה אחד מגיבורי הסדרה נשא נאום משלהב?) אבל לשחק בו כיום מרגיש יותר כמו מטלה מאשר זכות. עם זאת, מבחינתי המשחק חי גם בתוך המקומות הגבוהים ברשימה. בלעדיו, המשחקים שבאו אחריו לא היו טובים.
5. Assassin's Creed II: Brotherhood
Assassin's Creed II: Brotherhood | אין לי משהו מצחיק לכתוב.
רוצים להרגיש זקֵנים? Assassin's Creed: Brotherhood בן 10.
מניח שהמיקום עצמו לא מפתיע אתכם: Brotherhood הוא למעשה Assassin's Creed II מכל בחינה אפשרית, רק קצת יותר טוב: אציו אודיטורה שלנו הפך ממתנקש צעיר וחמום מוח למתנקש שנמצא בשיא הקריירה (להיות מתנקש נחשב בכלל לקריירה? הם צריכים למלא טופס 101 כל שנה?), והערים הקטנות והמבוזרות של קודמו הוחלפו בעיר אחת ענקית, רומא, עיר שוקקת מכל הערים שידעה הסדרה עד אותה נקודה. אפילו הוותיקן בה, שזה לא מפתיע כמובן. אני זוכר עד היום את שריקת ההתפעלות כשראיתי את המבנה העצום לראשונה. יותר מזה, משימת ההסתננות אל תוך הוותיקן היא, גם כיום, אחת המשימות הכי מותחות ומהנות בסדרה.
עם זאת, מרבית התלונות שכתבתי על Assassin's Creed II תקפות גם על Brotherhood. מצאתי את עצמי נאבק עם הרצון לחזור לאחד המשחקים החדשים שיצאו, משום שלשחק עם המכניקה המיושנת של Assassin's Creed: Brotherhood מרגיש כמו לרכב על אופני סבתא עם גלגל מפונצ'ר כשיש לכם במחסן אופני BMX חדשות.
לטובתו של Brotherhood אגיד שיש בו משהו שלא חזר מאז באף משחק: התחושה שאחוות המתנקשים היא, ובכן, אחווה. במשחקים שבאו לפניו ובכל המשחקים שאחריו, אנו רוב הזמן פועלים לבד, ומדי פעם קופצים לבקר חברים בבסיס. Brotherhood מדגיש כי מדובר במלחמה בת מאות שנים בין מסדר הטמפלרים ובין מסדר המתנקשים, ולא מול מסדר של מתנקש אחד עם יותר מזל משכל.
גם הסיפור המודרני של Brotherhood, עדיין במסגרת ימיו של דזמונד מיילס, הוא הטוב ביותר שהסדרה ידעה עד כה, ולפי מצב פני הדברים כרגע – הוא גם הטוב ביותר שהסדרה תדע עוד שנים רבות. על כן, חרף המגרעות שלו, Assassin's Creed: Brotherhood הוא המשחק החמישי הכי טוב של Assassin's Creed, גם עשור אחרי יציאתו, וזה חתיכת הישג.
4. Assassin's Creed: Odyssey
Assassin's Creed Odyssey | "יום אחד קסנדרה, יבואו לכאן ישראלים עם אופנוע ים בכל קיץ מחדש".
Odyssey, בתור המשחק האחרון שיצא (משפט שיהיה נכון רק לעוד מספר בודד של ימים) הוא ללא ספק הפרויקט הכי שאפתני שהסדרה ידעה בינתים. זה משחק שלוקח אותנו אל יוון העתיקה, וכשהבטיחו לנו את יוון העתיקה סיפקו לנו את כל יוון העתיקה: אין אי, אין עיר ואין כפר ש-Ubisoft לא מאפשרים לבקר בו, כשהאכזבה היחידה היא הר אולימפוס האגדי שממנו ניתן להתרשם רק מרחוק (כנראה לא רצו שנפגוש את קראטוס).
במשחק אנחנו בוחרים אם לגלם גבר או אישה, ומכיוון ש-Ubisoft הבהירו שהאישה היא הקאנון, ובעיקר כי לא היו הרבה נשים עמן שיחקנו עד כה, בחרתי בקסנדרה. אני לא יודע אם קסנדרה באמת אחת הגיבורות הכי טובות בסדרה, אך בנעליה שיחקתי את מספר השעות הגבוה ביותר (כי זה משחק כל-כך ארוך) וכשהוצאתי את התקליטור השחוק של Odyssey מה-PlayStation הרגשתי כאילו אני נפרד מקרובת משפחה.
Odyssey הוא השני בארק שאני לא בטוח איך לקרוא לו: ארק מיתולוגיות? ארק RPG? בכל אופן Odyssey הוא הוא חתיכת פרויקט שאם תבחרו לשחק בו, תיאלצו להשקיע מינימום 60 שעות רק כדי לסיים את חלקו ו-100+ שעות אם תמשיכו אל חבילות ההרחבה (שהן חובה כדי להבין את הסיפור המלא).
המשחק מרחיק את הסדרה מאלמנט ההתגנבות וההתנקשות בגינו Assassin's Creed ידועה, אבל הסדרה ידעה לא מעט תמורות לכל דרכה, ואם מתעלמים מהעובדה שלא מדובר במשחק Assassin's Creed קלאסי – דעו כי מדובר במשחק וידאו נהדר. מתיש, אבל נהדר.
Assassin's Creed Odyssey | "… ואז הסוס אומר לברמן 'כסף? יש לי רק קש!'".
כמות הדברים שניתן לעשות ב-Odyssey היא בלתי נתפסת, ממאות משימות-צד ועד השתתפות בקרבות גלדיאטורים, קרבות ימיים, חקר קברים ומה שרק תרצו. המפה אמנם גדולה באופן מגוחך, אבל קשה שלא להבחין בכך שהמערות הן אותן מערות והכפרים אותם כפרים. יש מספר קטן של ערים גדולות במשחק, אתונה הבולטת שבהם, אך גם בערים הארכיטקטורה זהה אחת לשניה. כשהגעתי למספר תלת ספרתי של שעות ב-Odyssey, הספקתי לשכוח איזו עלילה משמעותית אירעה באיזו עיר.
אבל, שוב, במשחק כל-כך כל-כך גדול – היתרונות לבדם שווים את ההשקעה בו. Odyssey מכופף את יד השחקנים ומכריח אותנו לעשות כמה שיותר משימות צד כדי להתקדם בקמפיין הראשי, שזה אמנם מעצבן אך זה גרם לי להכיר לעומק מספר רב של אישים דוגמת ארכימדס, הרודוטוס (ההיסטוריון הראשון), ואפלטון – שהוא, ללא צל של ספק, אחד האנשים הכי מגניבים שתכירו.
אלמנט המיתולוגיה של Odyssey טוב לא פחות מההיסטוריה עם הרגליים על הקרקע. הסדרה עדיין לא נופלת למחוזות פנטזיה-נטו (ותודה לזאוס על כך) אבל היא מרשה לעצמה להשתעשע עם המיתולוגיה היוונית: המבוך של המינוטאור (מהסיפור עם תזאוס) הוא, למשל, אחד המבוכים הכי טובים בהם ביקרתי – לא רק ב-Assassin's Creed אלא בכל עולם הגיימינג. קרבות ומפגשים נוספים מול יצורים מיתולוגיים הופכים את Odyssey לחוויה של פעם בחיים.
אשמח אם Ubisoft יחזרו למשחקים עם סקאלה מצומצמת, או לכל הפחות לא יכריחו אותנו להגיע לרמה מסוימת כדי להתקדם בסיפור – אבל Odyssey, עבור מי שמוכן לקחת על עצמו את ההתחייבות הזו, הוא אפוס שאני ממליץ לכל חובב משחקי וידאו להתנסות בו.
3. Assassin's Creed Unity
Assassin's Creed Unity | מומחי הסוואה, ממש.
Unity הוא היפה ביותר מבין משחקי Assassin's Creed. אני לא מתכוון שהוא היפה ביותר לשעתו, אלא היפה ביותר נקודה. אף משחק Assassin's Creed שנוצר אחריו לא הגיע לסטנדרט הויזואלי הגבוה ש-Unity הציב. הפרויקט כה שאפתני מבחינה גרפית עד ש-Ubisoft – על אף שהם עבדו עליו 4 שנים ובשיתוף 10 אולפנים שונים – שחררו אותו מוקדם מדי, מה שגרם לבאגים וגליצ'ים מביכים כשיצא.
הבאגים תוקנו אך הכתם סביב Unity נותר ו-Ubisoft לא העזו, מאז צאתו, ליצור משחק עם עיר כל-כך דינמית, יפהפייה ועמוסה בתושבים. במְקום להיות הסטנדרט החדש של הזיכיון, Unity הוא מצבת זיכרון לְמה שהסדרה הזו יכולה הייתה להיות.
הסיפור לוקח אותנו לפריז של המהפכה הצרפתית. הגיבור החדש, ארנו דוריאן, הוא לא הגיבור הכי מרתק שהסדרה ידעה, אבל הוא סך-הכל בסדר. אביו של ארנו נרצח וארנו זוכה לבית חדש, מבלי שהוא מודע לכך שהבית החדש מכיל טמפלרים רבי מעלה. דבר מוביל לדבר וארנו מצטרף למסדר המתנקשים, ובמקביל מנהל מערכת יחסים סבוכה עם אחותו החורגת אליז. סיפור הרומיאו ויוליה הזה בין מתנקש ובין טמפלרית הוא חביב ומכיל רגעים משעשעים למכביר, וכמצופה – הסיום שלו אמוציונלי.
Assassin's Creed Unity | אילוסטרציה של בלאק פרידיי.
אך אולי אנחנו בעיר האהבה, אבל לא באנו לראות את ארנו מחזר אחרי אחותו. ריחות המהפכה מתאימים ל-Assassin's Creed כמו כפפה ליד, מה שהופך את המשחק לאחד האפיים בסדרה. Unity מציג גישה חדשה למשימות התנקשות, גישה שגורסת "תעשו את זה איך שבא לכם". ניתן להתנקש במטרות במספר רב של דרכים, בין אם דרך התגנבות מהקהל, התחזות לאיש כמורה, טיפוס מהגג, דרך הביוב או פשוט לרוץ באמוק ולקוות לטוב.
אלמנט הפארקור ב-Unity הוא המוצלח ביותר ב-Assassin's Creed. ארנו יודע לטפס במגוון רחב של דרכים, כשהמודל של דמותו מכיל גם כיום את מספר תנועות האנימציה המגוון ביותר. עם ארנו, הרגשתי כי ניצב מולי בן-אדם שעושה פארקור ולא פעלולן קרקס.
עובדת היותו של Unity הפסגה הטכנולוגית של Assassin's Creed מספיקה מבחינתי כדי להביא אותו למיקום הגבוה בו נמצא, והעובדה שהוא משחק טוב בלי קשר זה בונוס. לצערי אין בו רגעים בעלילה עליהם אני יכול לומר "וואו" והסיפור בהווה כמעט ולא קיים. אפילו ב-Syndicate שהגיע אחריו קיימים מעברים סינמטיים בסיסיים, מה שאין ב-Unity.
אם אתם זוכרים את Unity כמשחק השבור ההוא ש-Ubisoft הוציאו לפני 6 שנים, נסו לשחק בו היום ותגלו שהוא עומד בגאון לצד משחקים שיצאו ב-2020. הוא כה יסודי עד ש-Ubisoft שלחו את המודל התלת-ממדי של קתדרלת נוטרדאם כדי לעזור בעבודת השחזור שלה בעקבות השריפה שנה שעברה. אם זה לא מעיד על משחק שכדאי לשחק בו, אני לא יודע מה כן.
2. Assassin's Creed Origins
Assassin's Creed Origins | "רגע איך אני יורד?".
טוב, אם אתם יודעים מה המקום השני אז אני מניח שאתם יודעים גם מה המקום הראשון. זה גם לא צירוף מקרים ששני המשחקים נוצרו על ידי אותו צוות פנימי ב-Ubisoft.
Assassin's Creed Origins הוא הראשון מאז Assassin's Creed III ששינה לחלוטין את כללי המשחק, רק ש-Origins עשה זאת היטב. המעבר לפורמט של משחק תפקידים התקבל באהדה, רגע לפני ש-Odyssey לקח את הקונספט ושחק אותו עד נקודת התשה (לכן אני חושש לקראת Valhalla שצפוי להיות גדול אף יותר מ-Odyssey).
ב-Origins עוברת הסדרה למצרים התליימית, ואם לדייק – אל סוף מצרים התליימית. לכן מי שאומר "מצרים העתיקה" לא מדייק. מצרים התליימית קרובה יותר לשנת 2020 מאשר לזמן בו נבנתה הפירמידה הגדולה של גיזה. סדרת Assassin's Creed אוהבת להתקיל חילופי תקופות, כי לרוב הם מתבטאים באלימות ומהפכות. זה המצב גם הפעם עם הגיבור החדש, באייק: מדג'יי שעובד עם אשתו איה כדי להגן על תושבי מצרים. בנו של באייק נרצח, מה שמוביל את באייק למסע נקמה שמתחיל בכפר הקטן שלו סיווה (האם סיווה אי פעם תדע שלום?) וממשיך בערים הגדולות דוגמת קהיר ואלכסנדריה.
דקה על אלכסנדריה: אין עיר יפה יותר בה ביקרתי בכל הזיכיון. עוד לפני שנגעתי ב-Origins היה לי חלום לבקר באלכסנדריה – לטפס על המגדלור האגדי ולבקר בספרייה הידועה. אמנם תחילה חששתי, כי Origins הוא לא מהמשחקים שמתרחשים רק בעיר אחת גדולה כדוגמת לונדון, פריז ורומא, אך מהרגע שהגעתי לאלסנדריה החשש שלי התבדה: זו עיר מהממת. ביליתי שליש מהזמן שלי במשחק באלכסנדריה ולא כי הייתי חייב.
Assassin's Creed Origins | "אוקי מה לעזאזל?".
גם בלי אלכסנדריה, Origins הוא משחק פנומנלי. יש בו את אלמנט החקר והסביבה שנכיר גם ב-Odyssey, אך פחות בים התיכון ויותר על הקרקע. אין לי בעיה עם ספינות, כן? אבל אחרי עשרות שעות על המים, חטפתי ב-Odyssey מחלת ים. תנו לי סוס, מדבר, ואני סבבה.
באייק עצמו נקלע לתככים פוליטיים בהם מעורבים קליאופטרה ויוליוס קיסר, כשהמלחמה שמתפתחת ברקע היא ללא ספק ה… איך לומר… מלחמתית ביותר? כל-כך נהניתי מ-Origins עד שהוא נהיה הראשון בסדרה בו השגתי פלטינום, פשוט כי רציתי להישאר נוכח כמה שיותר במצרים – בין אם על-מנת לצוד עוד קרוקודיל, לכבוש עוד מבצר או לגלות עוד פירמידה עם סודות עתיקים. ככה מזריקים דם חדש לסדרה.
1. Assassin's Creed IV: Black Flag
Assassin's Creed Black Flag | "אני אוהב להרוג טמפלרים ולאכול עוף, ונגמר לי העוף".
אררג! קבלו את המשחק שהוא אימת שבעת הימים ואחד המשחקים הכי מהנים בזיכיון – איזון אופטימלי בין משחק Assassin's Creed פר אקסלנס עם משחקיות מהנה, סיפור מהודק ומוצלח, ארסנל של דמויות אהובות, ופיראטים! המוווון פיראטים!
לאנשים לא היו ציפיות מ-Black Flag כשיצא, גם כי הוא הגיע אחרי Assassin's Creed III האנמי וגם כי "מה פיראטים עכשיו, מה?". אבל אדוארד קנוויי, פיראט נטול ערכים, החל מהרגע שהוא נסחף אל החוף עם מתנקש שממנו אדוארד גונב את זהותו – הוא שובה את לבנו כמעט-מיד.
הנחת היסוד הזו לבדה נהדרת, והיא מובילה את אדוארד למסע חובק האיים הקריביים עם שלל דמויות צבעוניות דוגמת בלאקבירד, מארי ריד, צ'ארלס ויין ואחרים – זאת מבלי להיות פרודיה מגוחכת על פיראטים כמו "שודדי הקריביים" (באחת הסצנות הכי מהנות במשחק, Black Flag אף יורד על "שודדי הקריביים"). מדובר במשחק הראשון בסדרה שלוקח את רעיון חקר הסביבה ברצינות, והתוצאה היא המשחק המאוזן בסדרה. אפילו מהקרבות הימיים נהניתי, ואני לא טיפוס שאוהב קרבות ימיים.
האיים הקריביים מרכיבים את הסביבה הכי אקזוטית ש-Assassin's Creed ידעה. השקעתי עשרות שעות בניווט ימי בין שלל האיים, ועד היום אני תוהה אם בכלל ראיתי חצי מכל מה שיש ל-Black Flag להציע. המשחק עושה הכל נכון, והכי חשוב – הוא עושה זאת במינון הנכון (טוב, למעט הסיפור בהווה. אבל הוא ממש לא המשחק היחיד שמתרשל בגזרה הזו). גם המאבק בין הטמפלרים למתנקשים לא נזנח בין כל הרפתקאות הפיראטים, ואדוארד הופך, בצדק, לאחד המתנקשים החשובים במסדר.
אז תגידו יו הו הו ובקבוק של רום והרימו עותק של Black Flag – גם אם לא נגעתם מעולם ב-Assassin's Creed.
Assassin's Creed IV: Black Flag | בתמונה: אדוארד מביט על אימא שלך.
זו הסקירה שלי, עם דגש על המילה "שלי" (וגם על המילה "סקירה", כי זה לא מתכון לפאי תפוחים). Assassin's Creed היא סדרה שחורגת את גבול המשחקים עליהם קראתם הרגע; היקום העשיר שלה כולל נגיעות בעולם הקולנוע, קומיקס, ספרים ובקרוב גם סדרות טלוויזיה. למעשה, הזיכיון היחיד מלבד Assassin's Creed שיכול להתהדר בקאנון שכזה הוא "מלחמת הכוכבים". כך שאם משחקי וידאו אינם מנת התה שלכם אתם מוזמנים להתנסות ב-Assassin's Creed דרך מדיום אחר.
רציתי להכניס לתוך הכתבה משחקים משמעותיים אחרים, דוגמת Assassin's Creed III: Liberation (שמתרחש בביצות לואיזיאנה והוא ההראשון בסדרה עם גיבורה נשית) שיצא תחילה רק לקונסולת ה-PlayStation Vita הניידת, או טרילוגיית Assassin's Creed Chronicles שהיא פלטפורמה דו-ממדית שמתרחשת בסין, הודו ורוסיה. אבל מסרו לי באוזנייה שהכתבה הזו ארוכה מכדי להכניס משחקים שוליים, אז אסתפק במסר ברור: גם המשחקים האלה שווים את זמנכם.
למעשה, אין משחק אחד של Assassin's Creed שאני לא אוהב. יש אמנם משחקים בסדרה עם חסרונות כאלה ואחרים אך במהותם, כל משחק מציע חוויה ייחודית אחרת. כי ככה זה עם היסטוריה. היא חוזרת על עצמה, אבל היא לא נראית אותו דבר.
Marvel's Spider-Man: Miles Morales הוא משחק המשך מצויין עם גרפיקה נפלאה, ושיפור ניכר במשחקיות. להיות ספיידרמן מעולם לא היה כיף יותר.
משחק הספיידרמן הקודם, Marvel's Spider-Man, זכה להכנס לרשימת משחקי השנה שלנו בשנת 2018, והוא ללא ספק אחד המשחקים הטובים שיצאו לקונסולת ה-PlayStation 4. לכן, כשהוכרז משחק המשך שבו ניכנס לנעליו של מיילס מוראלס, בהחלט הייתה ציפיה. שמחנו עוד לשמוע שהמפתחת Insomniac אישרה שזוהי לא הרחבה, אלא משחק חדש וקצר יותר. למזלנו, בהחלט אפשר להגיד ש-Marvel's Spider-Man: Miles Morales ממשיך את דרכו של ספיידי נאמנה.
עם כוח גדול באה אחראיות גדולה
המשחק Marvel's Spider-Man: Miles Morales ממשיך היכן שקודמו נגמר. כזכור, בסוף המשחק מיילס מגיע לחברו פיטר פרקר ומגלה לו שהוא נעקץ על ידי עכביש רדיואקטיבי. בתחילת Miles Morales אנחנו כבר רואים את מיילס ופיטר נלחמים יחדיו נגד פושעים, מה שמראה כי פיטר הוא מעין מנטור של מיילס ולימד אותו איך לשלוט בכוחותיו.
לאחר שהם נלחמים באויבים, פיטר מספר שהוא צריך לצאת לחופשה, והוא משאיר את העבודה למיילס להיות הספיידרמן היחיד של ניו-יורק. ההסבר הזה מעט תמוהה, והייתי רוצה שיתנו סיבה יותר טובה למה פיטר נעלם, אבל זה לא פגע בהנאה שלי מהמשחק.
כפי שראינו כבר בטריילר המשחקיות הפעם מיילס מוצא את עצמו מסובך במלחמה פוליטית עקובה מדם בין שתי קבוצות מסוכנות: תאגיד Roxxon מחד וקבוצה מחתרתית בשם The Underground בראשות נבלית בשם טינקרר (Tinkerer) מאידך. הקבוצה הזו מנסה לפגוע בתאגיד Roxxon שלטענתם פוגעת בתושבי ניו-יורק, בעוד Roxxon מנסים לעצור אותם. למעשה, הם נלחמים על השליטה בניו-יורק.
אמנם במבט ראשוני זה נשמע כמו עוד סיפור גיבורי על גנרי, אבל זה בהחלט לא. הסיפור מאוד מעניין, ותמיד משאיר אותנו מספיק במתח כדי שנרצה לראות עוד. לא מצאתי את עצמי משתעממת לרגע, בין הייתר בזכות הרגעים הסינמטיים האדירים שמלווים כל קטע. אלו נותנים הרגשה כאילו נכנסו לסרט של ספיידרמן ולא משחק, וזה פשוט נהדר. המשחק בהחלט יותר סינמטי מהמשחק הקודם, וזה מורגש כבר בתחילת המשחק עם אקשן שלא מפסיק.
גיבור בדרך שלכם
אבל מה שבאמת חשוב במשחק אקשן שכזה הוא המשחקיות. כמו המשחק הקודם, גם כאן מיילס מתנדנד ברחבי ניו-יורק כדי להגיע למקומות שונים ולמשימות. במשחק הזה שיפרו את היכולת הזו – כן, מסתבר שזה אפשרי. היכולת להתנדנד בין הבניינים מספקת ביותר ונותנת תחושה של חופש לטייל לאן שרק תרצו. גם אם לא תוכלו לטייל בניו-יורק בזמן הקרוב, תוכלו לפחות לעשות את זה בצורה משכנעת בתור גיבורי על.
כמו במשחק הקודם גם כאן אתם יכולים לבצע תרגילים אקרובטיים ומגניבים ולרוץ על בניינים רבי קומות בדרככם למשימה הבאה. הדרך לכל משימה היתה לא פחות כיפית מהמשימות עצמן. בנוסף, ישנה אפשרות לעשות fast travel לאזורים רחוקים, אך מעטות הפעמים שהשתמשתי ביכולת זו, כי כל כך כיף להתנדנד ממקום למקום.
כשאתם מגיעים למחוז חפצכם, תילחמו בגל של אויבים שונים ומגוונים. בדומה לפיטר, למיילס יש אפשרות להרביץ להם, לפגוע בהם עם קורי עכביש או להשתמש במגוון גאדג'טים כמו הולוגרמה שתסייע לכם בקרב, מוקש נייד וגאדג'ט שמבטל את כוח המשיכה לזמן מסוים. כל אלה באים באופן טבעי לגמרי בקרבות, ובאמצעותם אפשר ליצור קומבו נהדר. לאחר שתבנו קומבו, תוכלו אפילו לבצע מכת סיום סינמטית, מרהיבה, ומספקת.
הקרבות עצמם מאוד זורמים ואינטואטיבים, והמשחק נותן לכם יד חופשית לבחור כיצד תרצו לנטרל את האויבים שלפניכם במגוון דרכים שתרצו, אם זה בהתגנבות או בלחימה ראש בראש. זה נהדר, כי כך המשחק לא מכריח אתכם לשחק בצורה מסוימת.
זאת ועוד, ברחבי ניו-יורק ישנם מספר מקומות לעשות אתגרים שונים: התגנבות, לחימה וניווט. אלה בהחלט עוזרים לשפר את היכולות שלכם כשחקנים ונותנים לכם אפשרות ללמוד את יכולות חדשות ומגניבות. למרות זאת, חלקם קשים ומאתגרים ולעיתים קשה מאוד לבצע אותם. אבל גיבורי על אמיתיים לא מוותרים.
לחשמל אויבים בכיף
במשחק ישנם כמה חידושים מעניינים בהחלט. הראשון הוא Venom Punch – מעין אנרגיה חשמלית שמיילס יכול להוציא מהחליפה שלו כדי להמם אויבים לכמה שניות; כשהם מחושמלים, אפשר להכות אותם יותר בקלות. לאחר שפתחתם את היכולת הזו, תוכלו גם לבחור אם להסתער עליהם עם מכת חשמל או לנחות באמצע קרב על מספר אויבים מלמעלה, וזה כל כך מספק, שקשה לתאר עד כמה.
ישנם מספר אויבים שחסינים למכות רגילות, ולכן זוהי הדרך הקלה ביותר שאיתה אפשר לנצח. אין מספק מכך שפוגעים באויב כאלה עם מכת חשמל. ה-Venom Punch הוא תוספת מצויינת ומהנה בטירוף, שנותנת הרגשה של שדרוג וייחוד למיילס לעומת פיטר.
החידוש השני והלא פתוח מעניין הוא Camouflage. זוהי יכולת שנותנת לספיידרמן להפוך לבלתי נראה למספר שניות כדי לפגוע באויב שלא מודע לנוכחותו. הסוואה זו מאפשרת לכם לקבל יתרון חשוב כבר על ההתחלה של מפגש מול אויבים, מה שמסייע לקרב עצמו. כמובן שבמשימות שהמהות שלהם היא התגנבות, ההסוואה בהחלט עוזרת. זאת ועוד, אם אתם מרגישים שחלק מסוים קשה מידי ויש הרבה אויבים בבת אחת, תוכלו להשתמש בהסוואה ולנסות שוב.
אפליקציה מגיבור על
בנוסף למשימות הראשיות והמשניות של המשחק שמסומנות במפה, ישנן גם מגוון משימות קצרות, כמו לעצור פשעים כמו גניבת מכוניות, או פגיעה באזרחים, או לאסוף "קפסולות זמן". כמו במשחק הקודם, גם כאן הפשעים מאוד חוזרים על עצמם, ואין הרבה גיוון. אבל עם משחקיות כל כך כיפית, אתם יכולים לתקוף כל בעיה שכזו בצורה שונה לגמרי. כל פעם שהופיע פשע, רציתי לעצור אותו, ולא רק בשביל המטבעות.
אבל כפי שהמשחק מוכיח לנו, המשימות המעניינות לא מתרחשות בחוץ, אלא בתוך הטלפון. במשחק יש לכם אפליקציה שנקראת "Friendly Neighborhood Spider-Man", או בקיצור FNSM, שמאפשרת לתושבי ניו-יורק לדווח בזמן אמת על פשעים שמתרחשים, או סתם לבקש עזרה ממיילס להציל את החתול שלהם. הרי מי לא היה רוצה לקבל שירות מיוחד מגיבור העל האהוב עליהם? אמנם המשימות הללו לא יותר מדי ארוכות, אבל הן מאפשרות להפגש עם אזרחי ניו-יורק ולעזור להם, דבר שמאוד שימח אותי באופן אישי, כי זה באמת נותן הרגשה של גיבור על שעוזר לאנשים.
הצד היפה של ניו-יורק
מבחינה ויזואלית, אין ספק שזהו מהמשחקים היפים ששיחקתי. הבניינים נראים מדהים, הירידה לפרטים נהדרת וגם הדמויות עצמן. העיר שוקקת בחיים כל הזמן, גם בערב וגם בבוקר, וזה נהדר.
המעבר בין רגע סינמטי למשחקיות עובר בצורה מאוד חלקה ומרגיש שזהו חלק מהסיפור. לדוגמא, כשאתם מסיימים חלק מסוים בתוך בניין מסוים ויוצאים החוצה, המשחק עובר באופן חלק ולא טוען את המשחק מחדש. זאת ועוד, המשחק עלה תוך מספר שניות קצר מאוד, נראה כי המפתחים עבדו קשה על האופטימיזציה של זמני הטעינה, גם על הקונסולה הישנה יותר. אמנם אני שיחקתי על ה-PlayStation 4, אבל אני בטוחה שעל קונסולת הדור הבא זה יראה וירוץ אפילו יותר טוב.
גיבור העל שאנחנו צריכים
Marvel's Spider-Man: Miles Morales הוא משחק נהדר שגם שחקנים חדשים וגם שחקנים ששיחקו את המשחק הקודם יכולים להינות ממנו.
השילוב בין היכולות הישנות לחדשות נהדר, ויש יד חופשית לעשות כפי שתרצו. המשחק הוא בהחלט אחד מהמשחקים האהובים עלי השנה, ומשחק השקה מצויין לקונסולת ה-PlayStation 5 שתגיע אלינו בעוד מספר שבועות.
כזכור, לפני כמה שבועות גילינו שחברת Microsoft רכשה את Bethesda במחיר סמלי של שבע וחצי מיליארד דולר. המפיק הראשי Todd Howard (טוד האוורד) התיישב לראיון ב-YouTube וסיפק לנו הצצה על מה שמתרחש בחברה ומה נראה בעתיד הקרוב. וכן, אני מדבר על Elder Scrolls 6.
למי שלא מכיר (וזו תקלה חמורה) Elder Scrolls זו סדרה של משחקי תפקידים בפנטזיה גבוהה. המשחק הראשון בסדרה Elder Scrolls Arena יצא ב-1994 וזכה להצלחה גדולה וקיבל כותר המשך ב-1996 בשם Daggerfall, כמו גם Morrowind ו-Oblivion שיצאו בשנים 2002 ו-2006. וב-2011 ההצלחה הגדולה ביותר שלהם כנראה, Elder Scrolls 5: Skyrim שזכה לחידוש ב-2018 ותמיכה במציאות מדומה. בנוסף לכך חברת Zenimax המחזיקה ב-Bethesda הוציאה את Elder Scrolls Online בשנת 2014.
בשנת 2018, הציגה Bethesda קדימון קצר שמדבר על Elder Scrolls 6 ומאז לא שמענו מהמשחק עד לאותו ראיון עם האוורד. האוורד הוא המפיק הראשי של Bethesda והוא חתום על Skyrim שנחשב להצלחה הקופתית הגדולה ביותר של הסטודיו. אחת הסיבות הקשורות להצלחה הזו, לטענת האוורד, היה המעבר לבניית עולם ידנית ופחות פרוצדורלית. האוורד טוען ש-Elder Scrolls 6 יציג שינוי גדול לעומת קודמו (די מובן מאליו בהתחשב בזה ש-Skyrim עוד מעט יחגוג עשור).
מה זה בכלל בניה פרוצדורלית? בניה פרוצדורלית היא תהליך שבו המחשב בונה לבד את העולם על סמך חוקים שנכתבו מראש. המחשב מקבל הוראות כיצד צריך להיראות כל דבר ולאילו חוקים עליו לציית ובכך הוא מייצר עולם או רקע רנדומלי. דוגמה קלאסית למשחק עם בניה פרוצדורלית היא משחק Rogue המקורי, ודוגמה קצת יותר מודרנית היא Minecraft ואיך שהוא מייצר עולמות עצומים במספר שניות.
לפי תפיסתו של האוורד, השימוש בבניה פרוצדורלית ישחק תפקיד משמעותי ב-Elder Scrolls 6. הצוות משקיע היום רבות בבנית המערכת שתוכל לייצר עולם פרוצדורלי שיראה וירגיש חי ונושם. המטרה היא לעשות את בניית העולם בצורה אוטומטית כדי שיוכלו לבנות עולם גדול יותר ורחב יותר ממה שאנחנו מכירים היום. לטענתו, הם מגיעים היום ליכולות בבניה פרוצדורלית שלא נראו כמותן. למרות זאת, האוורד מסביר בראיון שהם עדיין נותנים דגש רב לבניה הידנית של העולם, ומקפידים לשמור חלקים מהותיים מהמשחק בבניה ידנית, כלומר על ידי מעצבים ומתכנתים שיבנו ידנית חלקים חשובים מהמשחק.
בחברת Bethesda הסיקו חלק מהמסקנות בנוגע ל-Fallout 76 למשל, והחליטו שהמשחק לא יכלול מצב מרובה משתתפים, ובמקום זאת יוקדש כולו למשחק תפקידים לשחקן יחיד. Fallout 76 לא התקבל באהדה רבה וניתן להניח ש-Bethesda לא רוצה לדרוך על הבהונות של Elder Scrolls Online. לכן סביר להניח שהמפתחת תקפיד לשמור את המשחק כמשחק לשחקן יחיד בלבד.
האוורד מוסיף של-NPCs יהיה תפקיד מיוחד בעלילה. זו גם נקודה שחוזרת על עצמה בהרבה משחקי תפקידים, אבל גם אחת הבעיות הגדולות של Fallout 76 בהשקה. לשמחתנו, כנראה שאספקט זה יקבל דגש ב-Elder Scrolls 6.
אחת השאלות המעניינות שנשאלה היא האם Elder Scrolls 6 יהיה אקסקלוסיבי ל-Xbox לאחר הרכישה של Microsoft, או שמא ניתן יהיה לראות את Elder Scrolls 6 גם על PlayStation. בתגובה לכך, האוורד טוען שקשה לו להאמין שהמשחק יהיה סגור ל-Windows ו-Xbox, אך הוא לא התחייב לדבר כזה או אחר.
אז אם אתם כוססים ציפורניים בשקיקה להגעתו של Elder Scrolls 6, אל תעצרו את הנשימה. המשחק לא צפוי לצאת בקרוב, ומהסיבה הזו Bethesda לא תשחרר אף פרט בזמן הקרוב, כיוון שהיא לא רוצה לייצר ציפייה ארוכה מדי, וגם מכיוון שהיא לא רוצה לתת למפתחים לעבוד על טריילרים במקום על המשחק עצמו. לנו נותר להתאזר בסבלנות ולקוות שהמשחק יצדיק את הציפיה.
עוד פחות משבוע, הדור הבא יהיה אצלנו. לא רק אצל עיתונאים, אלא בחנויות, ובבתים של כל אחד שרק ירצה בכך. Microsoft אוהבת לומר שה-Xbox Series X וה-Xbox Series S שמים את השחקן במרכז, ובמסיבת העיתונאים לקראת ההשקה, דיברנו שוב על כמה שזה מגניב.
עוד 5 ימים, הדור הבא של הקונסולות יהיה כאן, לפחות מהצד של הענקית הירוקה. Xbox נכנסת לדור הבא עם ספריית Game Pass עשירה מאי פעם, חומרה עוצמתית, וצורת תיבה פשוטה שיהיה קל לאחסן, לפחות יחסית לקונסולות מסויימות אחרות.
במהלך האירוע התארחו סמנכ"ל השיווק של בנדא, פול גלנד, וחליל גוקוגלו, סמנכ"ל השיווק ללקוחות פרטיים במייקרוסופט עבור ישראל, המזרח התיכון ואירופה, שהצטרף לשידור מטורקיה. שניהם חלקו איתנו גם את הסיבות שהם מתלהבים לקראת הקונסולה החדשה, וגם לתוכניות ולהשיגים השיווקיים שלהם, שזה כמובן מה שהכי מעניין כאן.
לדבריהם, הטקטיקה של Xbox היא לא להעביר בכוח שחקנים בין פלטפורמות, אלא לתת להם לבחור איפה לשחק. כמובן שה-Xbox Series X הוא האלטרנטיבה הכי חזקה שהם יכולים להציע ישר מהקופסה, אבל החברה כבר הרבה זמן דוגלת בנוחות למשתמש, עם פיצ'רים כמו Play Anywhere ולאחרונה גם ה-xCloud ו-Xbox Game Streaming שיאפשרו לכם לשחק גם מהטלפון. לפי גוקוגלו, כ-81% משחקני Xbox משחקים גם במחשב ובטלפון הסלולרי, ולכן הגישה הדינאמית הזו באה לקראת השחקנים.
יחד עם זאת, קונסולות הדור הבא יציעו גם תאימות לאחור, כמו המוצרים הקודמים של Xbox. זה היה ידוע לנו כבר מההתחלה, אבל זו עוד תזכורת לכך ש-Microsoft דאגה לחשוב על כל הפרטים הקטנים כדי לתת לשחקנים מוצר שהוא באמת מאוד חזק מצד אחד, אבל מצד שני גם מאוד בא לטובתם. יחד עם Smart Delivery, שחקנים תמיד ישחקו בגרסה הכי טובה שאפשר למשחק שהם מפעילים.
עוד פיצ'ר נהדר של ה-Xbox Series S וה-Xbox Series X שהוזכר הוא ה-Quick Resume. פיצ'ר זה מאפשר לכם לדלג בין מספר משחקים שאתם משחקים, מבלי לצאת מהמשחק או לדאוג מזמני המתנה ארוכים. זאת לצד ה-Velocity Architecture, שצפוי לקצר זמני טעינה.
שתי הקונסולות בנויות כדי להציע עסקה טובה למחיר, ואחרי שראינו את המחירים בארץ, אני בטוח שיש כאן עסקה מאוד הוגנת. ה-Xbox Series X יציע משחקיות עם Native 4K ו-12 טרהפלופים של כוח ב-2199 שקל, בעוד שה-Xbox Series S יציע את כל המשחקים של הדור הבא, אמנם לא ברזולוציית 4K, אבל בגודל פיזי קטנטן ומחיר הוגן מאוד של 1349 שקל. לקנות אחד מאלה יחד עם Xbox Game Pass Ultimate זו בהחלט העסקה הכי טובה בגיימינג היום.
ואם כבר דיברנו על ה-Xbox Game Pass, שמחנו לשמוע שלדברי גלנד וגוקוגלו, השירות ישחק תפקיד מרכזי גם בדור הקרוב של Xbox. לאחר הרכישה המפתיעה של ZeniMax Media וההצטרפות של EA Play לשירות, זו הולכת להיות עסקה עוד יותר שווה משהיא היתה לפני זה. במיוחד כשאחד ממשחקי השנה שלנו מ-2019, Star Wars Jedi: Fallen Order, יצטרף לשירות ביום ההשקה של הקונסולות, שזה גם היום שבו ה-EA Play יצטרף לשירות. זה גם מראה לנו את המחוייבות החברה להמשיך ולשפר את הערך של Xbox Game Pass, ואני באופן אישי מקווה לראות אותו ממשיך ותופח.
לדברי גלנד, האירוע הוא רק ראשון מבין רבים, ואני מקווה לראות עוד אירועים רבים של החברה, כמו מסיבות השקה ותחרויות.
עם חומרה מרשימה, פיצ'רים חדשניים כמו Quick Resume, וספריה חזקה מתמיד של Xbox Game Pass, יש לי הרגשה שהדור הבא של Xbox הולך להיות מאוד מפתיע. לשמחתנו לא נשאר הרבה לחכות, כי ה-Xbox Series S וה-Xbox Series X יגיעו לארץ ביחד עם שאר העולם, ב-10 לנובמבר.
