קטגוריה: חדשות

זה לא סוד שתעשיית המשחקים הישראלית מתקשה לקבל מימון ביחס לחברות הזנק אחרות בישראל. בעוד שתחום ההייטק פורח בישראל, חברות הגיימינג אינן זוכות להשקעות כמו שאר התעשיה וזו אולי הסיבה שתעשיית המשחקים הישראלית מתקשה לפרוץ את תקרת הזכוכית ולהקים אולפני משחקים גדולים כמו בשאר העולם.

מאז, קמה קרן השקעות חדשה העונה לשם VGames והיא קרן הון סיכון ששמה לה למטרה להשקיע בתעשיית המשחקים הישראלית ולהיות קרן השקעות ייעודית לחברות משחקים. על אף שיש קרנות שהשקיעו ומשקיעות בחברות משחקים, קרן VGames היא קרן ייעודית לתחום ובזה היא שונה משאר הקרנות, לכן ישבתי עם איתן רייסל, שותף מנהל ומייסד הקרן לשיחה על השקעות באולפני משחקים בתחילת דרכן.

איתן רייסל התחיל בתור יזם בעצמו, הוא הקים חברה להקמת אתרים עוד לפני ש-Wix הפכה לחברת ענק. זו היתה דריסת הרגל הראשונה שלו בעולם האינטרנט וב-2010 הצטרף ל-Google כחלק מצוות הפיתוח העסקי שקם בארץ. בסוף 2013 חברת Google החליטה ללכת אסטרטגית על עולם הגיימינג ורייסל קיבל לנהל את את Google Games.

לאחר מספר שנים שם, הוא פרש למקומות אחרים אך תחום הגיימינג בער בו, ולאחר כמה השקעות פרטיות החליט לפתוח את קרן VGames כקרן ייעודית להשקעות בתעשיה עם דגש על השוק הישראלי.

קרן VGames קמה בתחילת 2020 וכבר כארבעה חודשים להקמתה השקיעה בשבע חברות בארץ ובחו"ל. הקרן מייעדת 50% מההון להשקעות בישראל, והשאר בחו"ל. הקרן מקבלת היום בממוצע שני לידים חדשים בשבוע, החל ממפתח קטן שיושב במרתף, ועד חברות משחקים של יוצאי חברות ותיקות. חלק מהמטרה של שילוב ישראל וחו"ל הוא בשביל ליצור שיתופי פעולה בין חברות ישראליות לזרות.

הדבר הראשון שחשוב לדבר עליו הוא Investment Deck. מדובר במעין מצגת או מסמך שמציג את עיקר הנקודות של הסטודיו. בין אם זה הצוות, הרקע, מה הוא עושה היום, ומה היעדים להמשך. רייסל מסביר שזה איננו כלי מיון, אלא תקציר מנהלים שחוסך לו זמן לפני הפגישה. "אני מאוד פתוח וחושב שההזדמנויות יבואו מהביישנים גם כן, ולא רק מאלה שבנו מצגת מצוינת עם שקפים מדויקים, לכן זה לא הדבר היחיד שחשוב, אלא כלי עזר."

רייסל בוחן השקעות בגיימינג לפי שלושה פרמטרים עיקריים: צוות, ז'אנר, ושלב הפיתוח והדאטא של המשחק. "כמובן שלכל כלל יש יוצא מן הכלל, אני אף פעם לא פוסל אוטומטית צוות, ז'אנר, או מצב משחק. אני תמיד מוכן לבחון הכל ולשקלל הכל בהתאם." לפי רייסל, צוות טוב הוא הבסיס להצלחה. צוות עם ניסיון וגיוון תמיד יהיה מועדף על צוות ללא ניסיון וללא היסטוריה. "אני אעדיף צוות שניסה להוציא משחק ונכשל מצוות שעבד בחברה גדולה." רייסל מאמין שהניסיון של צוות מכישלונות חשוב לא פחות מהצלחות.

פרמטר נוסף וחשוב לא פחות הוא הקטגוריה אליה משתייך המשחק, כאן מאמין רייסל שמדובר בעניין מאוד אינדיבידואלי. "אני צריך להאמין בז'אנר עצמו. יש כיום מקומות שפחות מעניינים אותי כמשקיע, ולא כי הם לא מעניינים, אלא כי הפוטנציאל העסקי לא מספיק מעניין לטעמי."

הקודקוד השלישי הוא מצב המשחק. באיזה שלב הוא נמצא, ואם הוא כבר יצא, אז בודקים נתוני מפתח כמו Engagement, מונטיזציה ועוד (KPI או Key Performance Indicators).

השקעה בחברות הזנק מכילה כמה סבבי השקעה. שלב ה-Pre-Seed, שלב ה-Seed ולאחר מכן סבבי השקעה נוספים כמו A ו-B. קרן VGames נכנסת בשלבים Seed או Pre-Seed וA.. " המודלים הללו לא ייחודיים לנו, אלה מודלים שקיימים בכל העולם ואפילו בישראל. מה שמייחד את הקרן שלנו זו ההשקעה במשחקים בלבד. אני חושב שהערך המוסף שלנו הוא בהבנת היזמים ובהיכרות עם אנשי המפתח בתעשייה העולמית."

There is no "I" in Team

איתן רייסל מאמין גדול בצוות, לדעתו זה אחד הפרמטרים הכי חשובים בהשקעה בסטודיו. "קח חברות כמו Playrix, שרוב הרכישות שלהם הן בכלל של מפתחים שלא הצליחו עם משחקים. גם הרבה מפיצים קונים היום חברות משחקים בגלל הצוות שלהם." לכן רייסל מאמין שרקע וניסיון עבר הם חשובים מאוד. כמובן שזה לא חד משמעי, אבל צוות שלא הוציא מעולם מוצר, לא נגע במונטיזציה או בשיווק יהיה פחות אטרקטיבי למשקיע.

כשביקשתי מרייסל לנסות ולהגיד מה מה הדבר הכי חשוב הוא ענה לי "קילר אינסטינקט, זה אולי הדבר החשוב ביותר שצריך להיות בצוות. עולם הגיימינג זז מהר וצריך לדעת לזוז בו מהר." הדבר הנוסף החשוב הוא הגיוון בצוות. כדי שצוות יוכל להתמודד עם האתגרים הרבים, צריך שבצוות יהיה ידע מצטבר רב. היכולת לבצע מונטיזציה וכלכלת משחק חשובה לא פחות מהיצירתיות של המשחק, ולכן רייסל תמיד ישמח לראות מישהו מעולם הכלכלה או המונטיזציה.

פן נוסף שפחות קיים בארץ, אך צובר תאוצה, זה הארט. "אין הרבה צוותים בישראל שיש איש של אמנות בצוות הפיתוח" מעיר רייסל "אך זה הולך ומשתנה, ובעולם הם כבר חלק אינטגרלי מהצוות. זה נובע בגלל שישראלים יותר ריאליים ופחות אומנותיים אני חושב."

באיזה משחק להשקיע?

רייסל מסדר את המשחקים מקטגוריית היפר-קז'ואל (משחקים עם משך חיים קצר, שמרוויחים בעיקר מפרסומות ולא מצריכים מכניקה מורכבת) עד משחקי פרמיום, שאלה המשחקים הגדולים שמייצרים האולפנים הגדולים. "דבר ראשון, אני צריך להבין איפה המשחק יושב על הציר." רייסל מוסיף, "נתונים כמו engagement, retention, ופניה לשווקים תלויים ומשתנים לפי המיקום של המשחק על הציר."

הטרנד העולמי היום הוא לחבר קטגוריות, לשלב אלמנטים של קז'ואל עם פרמיום. הרעיון הוא להרחיב את המודל העסקי כך שיפנה גם לצרכנים גדולים (Whales) וגם לשחקן הממוצע. "מכיוון שהשיווק הרבה יותר יקר בימינו, אני רוצה לפתוח את המשחק לכל מיני סגמנטים." אך החיבור הזה איננו מובן מאליו, רייסל מרחיב כאן ואומר "כשאני מסתכל על משחקים כאלה שהם קטגוריות משולבות, בין משחקי פרמיום לקז'ואל. אנחנו צריכים לראות שיש לוגיקה בחיבור, לראות שהחיבור מתאים לסיפור, שהמכניקה של המשחק מתאימה וגם שהחיבור מתאים דמוגרפית לקהלי היעד השונים, ולכן צריך לראות שהכל משתלב נכון."

בקרן VGames רואים בחשיבות אלמנטים חברתיים בתוך משחקים, וזה שיקול בבחירת משחק. "היתה לי שיחה עם מנכ"ל של חברת משחקים בינלאומית והוא סיפר לי שהמספרים מראים מעל לכל ספק שבזמן הקורונה, משחקים חברתיים עשו לאין שיעור יותר ממשחקים לשחקן יחיד. זה לא מפתיע, אבל אין לי ספק שזו רק ההתחלה." משחקים של קרבות בין שחקנים (PvP) או עם תוכן קבוצתי זוכים לעניין רב יותר כיום. הביקוש לזה גדל בעולם החדש, אבל בנוסף, משחקי תפקידים מרובי משתתפים מקלים על עלויות הפיתוח, כי התוכן מתגלגל ומחזיק את השחקנים לאורך זמן. 

אלמנט נוסף חשוב לא פחות הוא עלויות השיווק. בשוק המשחקים מודדים בשיווק את העלות להתקנת המשחק (CPI), כשמשחקים הם מרובי משתתפים נוצרים מקרים רבים של חבר מביא חבר. זה מקטין את עלויות השיווק, ומגדיל את מספר השחקנים.

רייסל מספר על החוויות בצפייה במשחקים בשידור חי (Streaming), "הבחנתי במשהו מענין, גם כשהסטרים נגמר, אנשים ממשיכים לשבת בערוץ ולשוחח על הסטרים, גם שעה וחצי אחרי. לכן, אני, כמשקיע, הרבה יותר מחפש סגמנטים חברתיים ושיתופי פעולה במשחקים שאני משקיע בהם."

ומה לגבי ז'אנרים של משחקים? רייסל מסרב לפסול ז'אנרים של משחקים. לטענתו תמיד אפשר למצוא משהו מעניין, תמיד אפשר לעשות טוויסט בעלילה או במכניקה. גם ז'אנרים עמוסים לעייפה כמו Battle Royale יכולים להיות מעניינים אם עושים אותם כמו שצריך. "אני חושב שאפשר להמציא מחדש גם משחק כמו FIFA, כל מה שצריך זה לחשוב על דרך יצירתית להגיש אותו." כשאני זורק לו על משחק הכדורגל של מכוניות (Rocket League) הוא עונה "דוגמה מעולה, אם אני ואתה היינו מסתכלים על המשחק כמשקיעים, היינו חושבים לעצמנו מה זה לעזאזל?"

רייסל לא מאמין בהייפר-קז'ואל, קזינו חברתי, או הימורים, כהזדמנויות השקעה ולא יחפש להשקיע שם. אבל כל ז'אנר יכול למצוא עניין בעיניו אם יש משהו חדש ומעניין, אם יש מודלים כלכליים נכונים או אפילו אם יש במשחק נכסים אינטלקטואלים מעניינים ושונים (IP). "אנחנו נמצאים על סף של מהפיכה בכל התחום של משחקים. טכנולוגיות חדשות שנכנסות כל הזמן ומשנות את הדרך בה אנחנו צורכים משחקים, ואני אפילו לא מדבר על מציאות מדומה ומציאות רבודה."

לטענת רייסל "טכנולוגיות כמו 5G יכולות לשנות לגמרי משחקים שאנחנו עושים היום, ולכן כשאני רואה משחק ירי היום, הוא יכול להיראות אחרת לגמרי בעוד שנה. גם טכנולוגיות משחק בענן כמו Stadia יכולות לשנות את הז'אנרים מקצה לקצה, אז אני לא מוכן להגיד שיש ז'אנר שאני לא אשקיע בו. הכול תלוי בפרמטרים רבים."

לשחק עם המספרים

הפרמטר היבש ביותר אך החשוב לא פחות הוא הנתונים היבשים. לאחר שהמשחק משתבץ על הנקודה שלו בציר אפשר לדעת מה הנתונים שיש לו או שצריכים להיות לו. "כאשר אני בוחן חברה, אני בודק אם יש לה כבר נתונים התחלתיים, או האם יש סימני נפט." הקרן משקיעה לעיתים בשלב Pre-seed או Seed, ואז לא ניתן עדיין לקבל נתוני אמת, אך בהחלט אפשר לדעת לאיזה נתונים ניתן לשאוף.

החלק החשוב מבחינת הקרן הוא לעשות תיאום ציפיות, ולהבין לאן המשחק הולך בהתאם למדדי המפתח (KPI). "הנתון החשוב ביותר הוא מעורבות של שחקנים (Enagement)," אומר רייסל, "חשוב לי להבין כמה תהיה חשובה מעורבות השחקנים ביום השביעי להשקה, ביום 14 להשקה, וכך הלאה." אמדנים כאלה הינם קשים מאוד לניבוי, מכיוון שמשחקים יכולים להשתנות הרבה אחרי 90 יום מההשקה. אך אלו נתונים חשובים שעל הצוות להכיר אותם כשהוא מגיע למפגש עם משקיעים.

לאחר שכל הפרמטרים משוקללים, כל סטודיו מקבל ניקוד והקרן מחליטה האם להשקיע או לא. "בתעשיית המשחקים אין סבבים רבים של גיוס כמו בחברות סטארט אפ רגילות, לכן חשוב לבוא עם היכולת לכתוב צ'קים גדולים כבר בהתחלה כי האחיזה שלנו בחברה מתבטאת בסבב אחד או שניים לכל היותר."

כיום יש הרבה אלטרנטיבות לקרנות הון סיכון, אולפני משחקים רבים לוקחים הלוואות כדי לממן את עלות הפיתוח, ולא מוכרים חלק מהחברה לקרנות ההשקעה. גם עסקאות עם מפיצים, כמו שמציעה Epic Games, הן בעצם עסקאות למימון פיתוח המשחק. רייסל מסביר שתעשיית המשחקים היא פחות בינארית ממה שנראה, וניתן כבר לראות סימנים להצלחה לפני ההשקעה. "כשאני ניגש בסבב A כבר יש איתי משקיעים אחרים שמבינים את התחום ואפשר להתמקד במה שאני טוב בו, פיתוח עסקי ומודלים כלכליים. להיכנס בשלבים מוקדמים יותר זה סיכון מטורף, אני אישית אוהב את זה, אבל זה פחות מתאים לאופי של הקרן."

כשהקים את הקרן, גילה רייסל שאין כמעט נתונים על התעשיה העולמית. לפי מחקר שהוא עשה, והוא מסייג את זה לעולם המערבי בלבד, נתוני ההצלחה של חברות משחקים עומדים על 5%. למי שזה נשמע מעט, אני אציין שהסטטיסטיקה של סטארט-אפים בכלליות עומדת על 2%. רייסל חושב שזה נובע בגלל הגמישות הייחודית של חברות משחקים. "כשאתה בונה משחק וגיבשת צוות ומודל כלכלי, וכל הפרמטרים עובדים כמו שצריך, לעומת אולי נקודה בודדה שכשלה והפילה את המשחק, יש עדיין הרבה ערך לאולפן הזה." גם אם המשחק נכשל, רייסל מסביר, הצוות עדיין מעניין. מהסיבה הזו, ניתן לראות הרבה רכישות של אולפנים על ידי חברות גדולות. היכולת להצליח בתחום לא תלויה באופן ישיר להצלחות העבר, כך טוען רייסל.

שותפים לדרך

קרן VGames עומדת כיום על יותר מארבעים מיליון דולר ומייעדת את עצמה ל-60 מיליון דולר. המודל של הקרן הוא תשלומים גדולים בסדרי גודל של שני מיליון לחברה. "אנחנו לא מחפשים לעשות הרבה תשלומים קטנים לחברות. זו אולי אסטרטגיה טובה כלכלית, אבל אנחנו לא באמת נותנים לחברה את ההזדמנות להצליח." רייסל מעיד על עצמו שהתובנה הזו גרמה לו להקים את הקרן, לאחר שהבין שבתור Angel הוא לא יכול לעזור לחברה לממש את הפוטנציאל, כי הוא יכול לקחת אותה רק עד נקודה מסוימת. הקרן משקיעה כיום בחמש חברות, מהן ארבע בישראל, ואחת בחו"ל. יש עוד חברות שנבחנות בימים אלו, וביניהן גם משחק מרובה משתתפים (MMO) ומשחקי פלטפורמה.

בקרן יש משקיעים רבים, ביניהם בכירים בתעשייה, ויזמים של חברות טכנולוגיה בעצמם, כמו גם קרן ויולה המשמשת כמשקיע עוגן. "אחד הדברים שהכי כיף לי לעשות בקרן זה השקעות משותפות. פתאום המשקיעים מביאים כסף משלהם כי הם מאמינים כמוך בחברה."

אחד הדברים שרייסל עומל עליו בימים אלו הוא בניית מאגר סטטיסטי של תעשיית המשחקים. "אני רוצה לראות עוד קרנות כמוני שבאות לתעשייה. אני לא מחפש להיות המשקיע היחיד פה, ואני אשמח לעזור לתעשייה לגדול כאן."

אם אתם מאמינים שיש לכם את מה שהקרן מחפשת, אתם מוזמנים לפנות אליה דרך הקישור כאן. אבל רייסל מוסיף ואומר שניתן לפנות אליו בכל פלטפורמה אפשרית. "אני רוצה להיפגש עם כמה שיותר. בסוף לכולנו אינטרס משותף בלקדם את תעשיית המשחקים הישראלית על המפה העולמית."