Persona 5 Strikers ממשיך את הסיפור של הסדרה תוך שהוא מפתח אותו ונותן לו משמעויות חדשות ומעניינות. הוא לוקח את המשחקיות המוכרת של הסדרה ומתרגם אותה לאקשן מסוגנן.
Persona 5 Strikers לוקח את הגיבורים שלנו למסע מחוץ לטוקיו, וברחבי יפן. המסע הזה מלא ברגשות של עצב ושמחה, שלל רגעים מצחיקים, והרבה מאוד אקשן. המשחק מצליח לשמר את המאפיינים של Persona 5, אבל לשכלל אותם למשחקיות האקשן שהוא מציע.
ממשיכים מאיפה שעצרנו
Persona 5 Strikers לוקח אותנו 4 חודשים אחרי הסוף של Persona 5 (על כל הוריאציות שלו). גיבור המשחק חוזר לטוקיו לחופשת הקיץ ומתאחד עם החברים שלו, רק כדי לגלות שיש תקרית חדשה שדורשת את הטיפול המסור של ה-Phantom Thieves, שודדי הלבבות.
התקרית החדשה הזו דורשת מהשודדים לאחד כוחות עם ארגון משטרתי בשם Public Security, והחקירה לוקחת אותם לרחבי יפן, בשונה מהמשחק הקודם שנשאר רק במחוזות טוקיו. זה מקנה למשחק תחושה של הרפתקה שנותנת לנו ללמוד עוד קצת על יפן והמקומות השונים בה, וזה תענוג למי שאוהב את האספקט הזה במשחקים.
הגיבורים שלנו פוגשים שלל דמויות חדשות, ביניהן סופיה (Sophia), דמות מיסתורית וחמודה ביותר שנותנת לנו הזדמנות לקבל פרספקטיבה נוספת על ההתרחשויות בסיפור. לצידה מגיע מצטרף משמעותי נוסף בשם זנקיצ'י (Zenkichi), מפקח משטרתי שעוזר לשודדים בחקירה, ונותן נקודת מבט יותר בוגרת וצינית, שגם מוסיפה עוד עומק לסיפור.
גם הנבלים ב-Persona 5 Strikers מציגים יותר עומק, והם גורמים לרוב המוחלט של הנבלים מהמשחק הקודם להרגיש רדודים. עם זאת, הרבה מהאירועים במשחק מכים הרבה פחות חזק מהמשחק המקורי. אין את הבניה ואת הקטרזיס החזקים שהיו במהלך כל פרק במשחק הקודם. זה בסדר, כי בכל זאת מדובר רק במשחק ספינאוף, ואם אתם באים למשחק מוכנים לעלילה פחות כבדה, ויותר כיפית, אתם תקבלו בדיוק את זה.
המשחק מלא בקטעים שבהם הדמויות משתעשעות יחד, כי בכל זאת, מדובר בחופשת קיץ. בין אם זה בישול בחוץ, שיחות בזמן נסיעה בקרוואן, או טיול כזה או אחר – רואים שלדמויות שלנו כיף, והפן של ה-Slice of Life שכל כך משמעותי במשחקים בסדרה, חזק מתמיד.
שודדי דרכים
ב-Persona 5 Strikers לא תראו בכלל את הפן של סימולציה שאתם מכירים ואוהבים מהמשחקים הראשיים בסדרה. מצד אחד אין פה את האספקט של ללכת לבית ספר, לעבוד במשרה חלקית, ולבנות את החברויות שלכם עם הדמויות השונות, אבל מצד שני, גם אין פה את הלחץ לסיים את המבוכים כמה שיותר מהר כדי שיהיה לכם זמן להתקדם בקשרים עם הדמויות. זה לא נגמר שם – המשחק מפשט הרבה מהמערכות השונות שלו לטובת פשטות ונוחות מצד אחד, ומצד שני, כדי שתוכלו לחוות כמה שיותר מהחלקים הכיפיים שיש למשחק להציע.
לאורך הסיפור אתם תדלגו מעיר לעיר ברחבי יפן. כל עיר מציעה איזור מאוד מצומצם שתוכלו לחקור, אבל המגוון גדול וכל מקום שונה מהקודמים. למרבה הצער, רוב המקומות הללו לא מציעים יותר מאשר סט שונה של חנויות, ונוף שונה.
בכל פרק, אתם תגיעו לעיר חדשה, שבה שרשרת האירועים תכיר אתכם לנבל של אותו הפרק. כמו במשחק המקורי, המשחק יוביל אתכם ל-Metaverse ולעולם של אותו הנבל (שהפעם נקרא כלא, לעומת הארמונות של המשחק הקודם). בנוהל, אתם תצטרכו להשלים את המבוך ולהלחם בבוס כדי להביס את הנבל.
פה המשחק משכלל את הנוסחה של Persona 5, כדי שתתאים למפות הפתוחות של משחקים של Koei Tecmo. התוצאה מספקת מאוד מצד אחד, ומצד שני, נותנת תחושה שהשודדים שלנו מתמודדים עם בעיה חדשה בסדר גודל רציני יותר.
לאורך כל התהליך הזה, אתם יכולים לעבור בחופשיות בין העולם המקביל לעולם הרגיל, מבלי שיעבור זמן משחק, כדי לרפא את עצמכם. זה מוריד הרבה מאוד מהלחץ שהיה בחלקים הללו במשחק הקודם, שזה מצויין. מנגד, זה אומר שכל פעם שאתם רוצים לשמור ולרפא את עצמכם, אתה צריכים לדלג חזרה לעולם הרגיל, ואז חזרה לעולם המקביל, וסתם לעבור שני מסכי טעינה כדי לרפא אתכם, שזה לא בדיוק הדבר הכי נוח בעולם.
מכים שנית
אבל החלק המרכזי של המשחק הוא הטיול והקרבות בעולם של כל נבל, שנקרא הפעם כלא, בשונה מהארמונות של המשחק הקודם. בכלא אתם תתגנבו, תטפסו על דברים, תלחמו בצללים, ובאופן כללי תעשו כל מה שאתם רגילים לעשות במשחק פרסונה, אבל כשהוא מתורגם למערכות של משחקי Warriors של המפתחת.
בשונה ממשחק Warriors (או Musou) ממוצע, אתם תבלו את רוב הזמן שלכם בכלא בהתגנבות ופלטפורמינג קליל. רק כשאתם תפתיעו אוייב או תתגלו, הוא יזמן חבורה של עשרות צללים כדי להלחם בכם. זה גורם למשחקיות הרגילה של משחקי פרסונה להרגיש כאילו היא התפתחה למשחק אקשן באופן טבעי.
התרגום לאקשן עובד בצורה מצויינת – יש לכם התקפות רגילות ואקדח, את הפרסונה שלכם תוכלו לזמן כדי להפעיל יכולות שאתם מכירים מהמשחק המקורי, ואם תפגעו בחולשות של אויבים הם יפלו ותוכלו להפעיל All Out Attack כדי לטפל בהרבה אויבים בקלות. אתם גם יכולים להחליף בין דמויות בחבורה שלכם בעזרת Baton Pass כדי להפעיל יכולות מסויימות ולגרום ליותר נזק. השיא של מערכת הקרב הוא בהתקפות ה-Showtime שהן סינמטיות ועוצמתיות. כל המערכות הללו משתלבות כדי ליצור קרב שהוא מאוד אינטרקטיבי ובהחלט לא חוזר על עצמו בכל פעם.
מערכת הקרב כאן לא מציעה את אותה הטקטיקה שנדרשת מכם במשחק פרסונה רגיל. יש מנגנון של חולשות וחוזקות, יש יכולות תמיכה, ויש יכולות שירדימו, ישרפו, או יבלבלו את האויבים שלכם, אבל המשמעות של כל אלה כאן היא שולית ביותר. הסיבה המרכזית שזה המצב, זה כי המשחק נותן לכם מעט מאוד נקודות SP כדי להפעיל יכולות כאלו, ולוקח הרבה מאוד זמן עד שיש לכם מספיק מהן ומספיק יכולות ריפוי כדי שהם יהוו אפשרות סבירה. זה מרגיש כמו קצת פוטנציאל מבוזבז מהפן הזה, אבל זה לא מונע ממערכת המשחק להיות כיפית.
זו תחושה שמלווה עוד אספקטים במשחק כמו למשל ה-Velvet Room ושילוב פרסונות, ועוד מלא דברים אחרים. המשחק מצד אחד הופך דברים ליותר פשוטים, ומצד שני ליותר נוחים, אבל בסופו של דבר – התוצאה היא שכיף להשתמש בכל המערכות שלו והוא נותן לכם להתמקד באקשן.
ממשיך בסגנון
Persona 5 Strikers הוא משחק פרסונה חדש, וזה אומר שהוא מוצף במוזיקה חדשה וטובה, גרפיקה מסוגננת, ודמויות צבעוניות ויפות. איפה שהמשחק כן קצת מחמיץ את הסטנדרטים הגבוהים של Persona 5 הרגיל, זה בתפריטים השונים, שמרגישים פחות מלוטשים כאן.
הויזואליות של המשחק מושפעת מאוד מהמנוע של Omega Force שעליו בנוי המשחק. הוא מתאפיין בצבעי מט שנראים טוב על כל פלטפורמה, אבל גם על ידי Aliasing בולט שיגרום לכל קו ישר להראות מקווקו.
דבר נוסף שמאפיין את המשחק הוא זמני טעינה קצת יותר ארוכים מהרגיל. זה לא פוגע משמעותית בחוויית המשחק, ואני בטוח שכל שחקן יחווה את המשחק בצורה שונה, במיוחד כי לא שיחקתי על SSD או משהו כזה, אבל זה כן מרגיש כמו משהו ראוי לציון.
השירים החדשים במשחק מעצימים, ומחזקים את הרגעים שבהם הם מתנגנים, והרבה מהשירים של Persona 5 הרגיל חוזרים כדי להתנגן בקטעי הסיפור המתאימים להם. בנוסף לאלה, שירי הקרבות מהמשחק הקודם קיבלו רימיקסים חדשים כדי שיתאימו לסגנון של המנגינות שמאפיינות את משחקי Warriors למיניהם. אם זה לא מספיק, המשחק מציע גם DLC שיוסיף מנגינות ממשחקים קודמים בסדרה, כדי שיהיה לכם עוד קצת מגוון.
לבסוף, הדיבוב במשחק הוא מצויין, כמצופה. הקאסט של המשחק מדובב על ידי מדבבים מהמדרגה הראשונה, בין אם אתם משחקים באנגלית או ביפנית. לשחקנים שמשחקים באנגלית מחכה הפתעה נחמדה – אפליקציית הניווט של המשחק, EMMA, מדובבת על ידי לא אחרת מאשר סוזן בנט, המוכרת גם בתור הקול של העוזרת Siri במכשירי Apple.
אם שיחקתם ואהבתם את Persona 5 או Persona 5 Royal, אתם תרגישו בבית עם הדמויות והסיפור של Persona 5 Strikers. הדמויות החדשות שמצטרפות לסדרה מעניקות פרספקטיבה חדשה לנושאים הכלליים של המשחק, ומעשירות את הסדרה באופן כללי.
האלמנטים השונים של משחק התפקידים בתורות מתורגמים בצורה נהדרת למשחקיות האקשן. בעוד שלא הכל מקבל ביטוי, וחלק מהאלמנטים במשחק מרגישים פחות משמעותיים פה, התוצאה כיפית ואנרגטית. לא הייתי מתנגד לעוד משחקים בסגנון הזה בסדרה.
אז אם אהבתם את הסיפור והדמויות של Persona 5, אתם תהנו לא פחות מהפרק הבא בעלילותיהם ב-Persona 5 Strikers.
