Persona 5 Royal ביקורת: יגנוב לכם את הלב, במלואו

Persona 5 Royal הוא הגרסה האולטימטיבית של המשחק המוצלח והמרגש Persona 5. הוא בונה על המשחק המקורי בכל צורה אפשרית, ומהווה את אחד ממשחקי התפקידים המעולים של הדור.

תמיד ידעתי ש-Persona היא סדרת משחקים שאוהב – אווירה אותנטית של החיים ביפן, דמויות כיפיות, אנימציה איכותית וכמובן, סגנון קורן מכל פינה. Persona 5 Royal היתה ההזדמנות המצויינת בשבילי להכנס לסדרה המעולה, בתור מעריץ משחקי תפקידים ותיק שלא שיחק בסדרה לפני. לא תיארתי לעצמי כמה חזק אשאב לתוכה.

Persona 5 Royal בונה על המשחק המקורי, מוסיף אלמנטים חדשים לקרבות, לחיי היום יום במשחק, ומוסיף סימסטר נוסף לסיפור יחד עם זוג דמויות חדשות וסוף חדש למשחק. הוא עומד בפני עצמו בתוך הסדרה, כמו שאר הכותרים, ולא תצטרכו לשחק במשחקים הקודמים בסדרה או ב-Persona 5 הרגיל כדי להנות ממנו.

התעורר, קום, צא לשם

ב-Persona 5 Royal אתם משחקים תלמיד תיכון שעובר לגור בטוקיו. לאחר שרשרת אירועים גורלית, הוא מקבל את היכולת להשתמש בפרסונה – ההתעוררות של נפש הנעורים המרדנית. ביחד עם חברים ללימודים עם כוחות דומים, וחתול מדבר בשם מורגנה (Morgana) שמדריך אותם, הצעירים מקימים חבורה של לוחמי צדק בשם ה-Phantom Thieves of Hearts.

עם הכוחות החדשים שלהם, השודדים יכולים להכנס לעולם התת מודע של אנשים שהתודעה שלהם הושחתה והתעוותה כל כך, שהם פשוט תופסים את המציאות בצורה מעוותת במיוחד והופכים לסכנה ממשית עבור הסובבים אותם. כדי לעצור אותם, ה-Phantom Thieves צריכים "לגנוב להם את הלב" – לחדור לתוך עולם התודעה של אותם אנשים, ולמצוא את הייצר הפנימי שגורר את ההתנהגות המעוותת הזו – האוצר שלהם. בכך הם גורמים למהפך בהתנהגות – Change of Heart – כדי לגרום לאותם אנשים לחזור למוטב.

לאורך המשחק אתם ניצבים מול אויבים חדשים בכל פעם. למרות שהתהליך ברור וצפוי, המשחק מספר אותו בצורה שתמיד יש תחושה שתמיד יש סיכוי שמשהו ישתבש. בעוד שבקווים כלליים, העלילה הזו נשמעת כמעט מגוחכת, מהר מאוד נהיה ברור שהעולם של Persona 5 Royal הוא אפל, לא הוגן, וכואב. האנשים שהתודעה שלהם התעוותה בשלל צורות כוללים מורים שמתעללים פיזית בתלמידים שלהם, והורים שמשדלים את הבת הקטינה שלהם להצטלם לתמונות פרובוקטיביות כדי שהם יוכלו למכור אותן ולחיות על חשבונה, והמשחק מתעסק בנושאים כבדים מאוד כמו אונס והתאבדות. זו אחת הדרכים שבהן המשחק מרגש ומשפיע עליכם.

אבל הדרך השניה, ואולי המשמעותית ביותר שבה המשחק מרגש אתכם, היא דרך הדמויות שלו. לאורך הסיפור, אתם יוצרים קשרים עם שלל דמויות, ובונים אותם לאט לאט. הדמויות הללו כוללות רופאה שמשתמשת בכם כדי לבחון תרופות לא מאושרות ואולי טיפה מסוכנות, ושאר דמויות צבעוניות ומרתקות. דרך הקשרים הללו אתם מקבלים יכולות חדשות, אבל בעיקר – נחשפים לעלילות המרגשות של כל הגיבורים הטרגיים של המשחק. הסיפורים הללו גורמים גם לדמויות הצד היותר שוליות להרגיש משמעותיות, מעניינות, ועמוקות, בעיקר בזכות ההתעסקות הרבה ברגשות והמצב הנפשי של הדמויות. התחרות על תואר ה-Best Boy וה-Best Girl קשה מתמיד.

גם הטוויסטים העלילתיים במשחק הם מהטובים ביותר שנתקלתי בהם – כמעט כמו קסם, המשחק מערים עליכם כל פעם מחדש, מבלי באמת להסתיר מכם שום דבר. בכל פעם שנתקלתי בטוויסט שכזה, נותרתי עם הפה פעור, והייתי צריך לקחת הפסקה לכמה רגעים כדי להתאושש מהשוק, אם לא יותר. חלק מהרגעים הללו הולכים להשאר איתי עוד הרבה זמן.

בשילוב עם העלילה והדמויות, Persona 5 הוא אחד המשחקים המרגשים והמעולים של הדור הזה. לשמחתנו, Persona 5 Royal מקפיץ את כל אלה למדרגה הראשונה.

לשנות את החיים

אם אתם מצליחים לענות על דרישות מאוד מסויימות, המשחק ממשיך מעבר לסוף של Persona 5 המקורי, ומתקדם לפרק חדש. הפרק החדש מכיל טווסטים מרגשים ומוצלחים עוד יותר מאלה של המשחק הרגיל, ונבל מיסתורי מהסוג הטוב ביותר – כזה שגורם לכם לשקול אם יכול להיות שהוא צודק.

ב-Persona 5 Royal מצטרפות אלינו שתי דמויות חדשות. מוקדם בסיפור אתם פוגשים את קאזומי יושיזאווה (Kasumi Yoshizawa), תלמידת שנה ראשונה מצטיינת ומתעמלת קרקע ברמה לאומית. קאזומי מלווה אותנו לאורך העלילה, אבל הופכת לדמות שחיקה רק בפרק החדש של העלילה, ורק אז נחשף סיפור הרקע המרתק שלה, שלדעתי מתעלה על סיפורי הרקע הנהדרים של שאר הקאסט בכמה רמות.

בנוסף לקאזומי, אתם פוגשים את טאקוטו מארוקי (Takuto Maruki), יועץ תלמידים מעט גמלוני שמגיע לבית הספר שלכם אחרי התקריות של תחילת המשחק כדי לטפל בתלמידים. מארוקי מהר מאוד הופך לאחת הדמויות המעניינות במשחק, מספק פרשנות על החוקים הבדיוניים של המשחק, ומעלה מספר שאלות פילוסופיות מסקרנות.

לרוע המזל, התנאים כדי לפתוח את הדמות החדשה, קאזומי, ואת הסוף החדש של המשחק, לא מאוד ברורים. נאלצתי לבדוק באינטרנט כדי להבין מה אני צריך לעשות כדי לפתוח את הסוף החדש והדמות החדשה. במשחק ארוך ומתיש רגשית שכזה, זה יכול להיות מאוד מאכזב להגיע לסוף שאתם לא מעוניינים בו, או לפספס את הדמות החדשה והמלהיבה של המשחק.

כחלק מהשינויים של Persona 5 Royal, ניתן להעביר זמן עם כמה דמויות שלא היה ניתן להעביר איתן זמן לפני זה. תוכלו לבלות את הזמן הפנוי שלכם עם גורו אקצ'י (Goro Akechi), אחת הדמויות המגניבות של Persona 5, שבמשחק המקורי לא היה ניתן להעביר איתו זמן כלל. בנוסף לאקצ'י, ניתן גם להעביר זמן עם התאומות ג'סטין (Justine) וקרולין (Caroline), דמויות מיסתוריות ולא אנושיות שמפקחות על התפתחות הכוחות שלכם. כשאתם מעבירים איתן זמן, הן דורשות מכם לקחת אותן לשלל מקומות כדי ללמוד על האנושות, וזה לרוב מלווה בדיאלוגים מגוחכים וכיפיים.

לבסוף הגרסה המשופרת מוסיפה לסיפור גם קטעי דיאלוג חדשים אחרי שאתם מעבירים זמן עם דמויות. בסוף מפגש, הדמויות יתקשרו אליכם לטלפון הסלולרי ותזכו לדבר איתן עוד קצת, שזו סך הכל תוספת נחמדה.

סך כל התוספת העלילתית של Persona 5 Royal על הסיפור המקורי לא גדולה כמותית, ומספקת רק סביב 20 שעות משחק נוספות, אבל הפרק החדש הוא כזה שלא יכולתי לדמיין את המשחק בלעדיו, ומתעלה על כל הרגעים שקודמים לו.

מאחורי המסיכה

Persona 5 Royal הוא משחק תפקידים שבו המשאב המשמעותי ביותר שלנו הוא זמן. המשחק מתקדם לפי ימים, כשכמעט בכל יום נתחיל את היום בבית הספר, שם נענה על שאלות, ובסוף היום נוכל לבחור איך להעביר את הזמן בחיי היום יום של הדמות שלנו. מלבד ביצוע משימות, שבזה ניגע עוד מעט, ניתן להעביר את הזמן עם דמויות הצד השונות, או לנהל את חיי היום יום שלנו בטוקיו.

תוכלו להסתובב כמה שתרצו במגוון המקומות שיפתחו לאט לאט בטוקיו, החל מהרכבת התחתית המפורטת שכבר מההתחלה נותנת תחושת אימרסיביות, וכלה בשדרות פחות מוכרות בעיר כמו קיצ'יג'וג'י (Kichijoji).

את הזמן שלכם אתם תעבירו בפעילויות שונות ומגוונות, כמו קריאה בספרים, למידה, עבודה במשרה חלקית במגוון חנויות, בישול קפה ועוד. כחלק מהתוספות של Persona 5 Royal, תוכלו להעביר את הזמן גם במועדון ג'אז, ובמשחקיה שבה תוכלו לשחק ביליארד ובזריקת חיצים למטרה.

ההסתובבות בעיר והפעילויות השונות שאפשר לבצע גורמים לתחושת אימרסיביות נהדרת. אין כמו ללמוד אל תוך הלילה בבית הקפה שבו אתם גרים, תוך כדי שיורד גשם סוער בחוץ, והאווירה שנוצרת נהדרת. בתקופה שבה אי אפשר לטוס לטייל ביפן, המשחק הזה מאפשר לטיול וירטואלי מוצלח ביותר.

עם זאת, בתחילת המשחק, גם עם מגוון הפעילויות, אתם עשויים להרגיש תחושת החמצה על כל פעילות שלא תבצעו. היו לא מעט ימים שהייתי צריך לבחור בין האפשרות ללכת לסרט עם הדמות האהובה עלי או ללכת לעבוד באחת החנויות כדי להעלות את אחת התכונות שלי רמה, כדי להצליח לעשות משהו אחר בהמשך. ברגע שאתם נכנסים למחזור המשחק, וכל עוד אתם דואגים להעזר ב-16 השמירות השונות שלכם כדי לטעון שמירות מוקדמות במקרה ועשיתם טעות, תחושת הפספוס הזו נעלמת, והמשחק נכנס לקצב האמיתי שלו.

זמן להשתלט

לאורך הסיפור, הדמויות שלנו מחליטות לגנוב את הלבבות של אנשים שונים עם רצונות מעוותים. בכל פעם שזה קורה, אתם מקבלים מועד שעד אליו צריך לבצע את השוד. עד אז, אתם יכולים לבחור אם להעביר את הזמן בשלל הדרכים שכבר ציינו, או לפלוש לארמון התודעה (Cognitive Palace) של אותם אנשים ולהתחיל לעבוד על השוד.

שוד כזה מתחלק לרוב לשני חלקים – בחלק הראשון של השוד, אתם פולשים לארמון התודעה של המטרה שלכם, וממפים את הדרך לאוצר. לאורך הארמונות השונים אתם תתקלו בפאזלים שונים שתצטרכו לפתור, מבוכים שתצטרכו לעבור, ומגוון סודות שתוכלו לגלות, כמו תיבות אוצר. ב-Persona 5 Royal, אתם מצויידים בוו תפיסה חדש שמאפשר לכם להגיע למקומות חדשים בארמונות ובכללי להתנייד בסגנון, אבל בנוסף, יוביל אתכם לחפצים חדשים שתוכלו לגלות בארמונות בשם Will Seeds.

חקר ארמונות יתבצע לרוב תוך הסתננות, אבל מדי פעם תוכלו להסתער על צללים מרושעים שמסתובבים שם ולהלחם בהם. הקרבות ב-Persona 5 Royal הם בתורות, עם חולשות וחוזקות ומגוון מכניקות מגניבות שהופכות את המשחק לסינמטי ומגניב. עם זאת, לוקח הרבה זמן ללמוד את כל המכניקות הללו. כשאתם מתחילים את המשחק, הרבה דברים פשוט קורים מבלי שתבינו למה ואיך, ולמעשה, גם אחרי 10 שעות משחק עדיין ממשיכות להפתח עוד ועוד מכניקות. המשחק לא מסביר אותן בצורה טובה, וקל מאוד להתבלבל ביניהן, אבל אחרי מספר ארמונות, בסוף תשתלטו על כל המכניקות.

ב-Persona 5 Royal נפתחת בפניכם מכניקת קרב חדשה בשם מתקפות Showtime. מדי פעם, זוג דמויות יוכל לתקוף בהתקפה משותפת וסינמטית, ואלה מהקטעים האדירים ביותר שיכולים להתרחש בזמן קרב.

בחלק השני של השוד, אתם שולחים כרטיס ביקור למטרה שלכם כדי ליידע אותה שאתם באים לגנוב לה את הלב, ואז נכנסים לארמון התודעה כדי לגנוב את האוצר. בחלק זה אתם מעבירים מעט מאוד זמן בהתקדמות במבוך עצמו ועיקר חלק זה הוא קרב בוס אפי. הבוסים מאתגרים ומעניינים, וכולם בנויים ממספר חלקים שונים וידרשו מכם להסתגל להתקפות חדשות ומצבים מסוכנים אחרים.

את הצללים שאתם נלחמים בהם אתם יכולים גם לגייס אליכם ולהפוך אותם לפרסונה שלכם כדי להנות ממגוון היכולות שלהם. זה לא עוצר שם – אתם יכולים גם לקחת כמה פרסונות שונות שגייסתם ולשלב ביניהן דרך "הוצאה להורג", כדי להשיג פרסונות חזקות יותר. כך אתם נכנסים למעגל של איסוף ושדרוג עם מעט מאוד מגבלות, במטרה לאסוף כמה שיותר פרסונות ולהפוך אותן לשוברות משחק בצורה הכי טובה שיש.

פרט לארמונות, אתם תפלשו למטהוורס (Metaverse), עולם התודעה, כדי לחקור איזור בשם ממנטוס (Mementos). זה ארמון מיוחד שנפתח באופן הדרגתי ופועל בדומה למשחקי רוגלייק, כשבכל ביקור תחקרו קומות חדשות ורנדומליות. לרוע המזל, זה האיזור הכי משעמם במשחק, הוא ארוך יתר על המידה וזה בכלל לא עוזר שהמוזיקה שלו היא הכי רפטטיבית ומייגעת במשחק.

צבעים עפים באוויר

לשמחתי הרבה, שאר המוזיקה במשחק נהדרת, ומעבר. המשחק מלווה במוזיקת רוק וג'אז כולל מספר מקטעים ווקליים מעולים וקליטים. אחד מהקטעים החדשים ב-Persona 5 Royal הוא השיר "Take Over" שמלווה קרבות מארב שתבצעו, (שאלה רוב הקרבות) ובאופן מפתיע, מצליח להתעלות על שיר הקרב המעולה של המשחק המקורי, "Last Surprise". שאר מנגינות הרקע מתאימות את האווירה בצורה מושלמת, והופכות את המשחק למרגש כפי שהוא.

הויזואליות של המשחק קיבלה רענון מאז Persona 5 שיצא ב-2017. יש לא מעט איזורים במשחק שנראים פחות טוב, כמו חול ושמים, אבל מרבית האיזורים מפורטים ונראים טוב, למרות שקיימים כבר לא מעט משחקי תפקידים יפניים שנראים עוד יותר טוב היום.

אבל איפה שבויזאוליות טכנית המשחק לא מצליח להתעלות, הוא מצליח עם סגנון – התפריטים, המעברים בינים, וממשק המשתמש, כולם לוקחים את המוטיב של כרטיס הביקור של השודדים ומכתבי כופר, ומגבירים אותו עד המקסימום. לאלה מצטרפים קטעי האנימציה המצויירים שמלווים חלקים נכבדים במשחק ומוסיפים עוד חיים וצבע לדמויות הנהדרות.

את כל קטעי האנימציה והמנגינות השונות ניתן לחוות מחדש בלובי חדש במשחק בשם ה-Thieves Den. זהו איזור חדש עם מגוון דיאלוגים קצרים וחדשים, ופינה שבה ניתן לאסוף תמונות וציורי קונספט מפיתוח המשחק. ב-Thieves Den ניתן גם להשלים אתגרים שונים, שנותנים עוד סיבה לחזור למשחק גם אחרי שהשלמתם אותו, ומוסיפים עוד שעות משחק רבות.

Persona 5 Royal הוא משחק מאוד ארוך, אבל כמעט כל רגע בו מלא בתוכן מרתק. ברגע שאתם נכנסים למחזור המשחקיות ולומדים איך להעביר את הזמן ועם מי, הוא הופך לחוויה ממכרת שתחזיק אתכם ממוגנטים למשחק עד סוף הסיפור.

הסיפור שלו הוא מהטובים שיצא לי לחוות, ומלא בתפניות מפוצצות ודמויות חמודות שתרצו לבלות איתן כמה שיותר. נקשרתי אליהן כל כך עד שברגעים האחרונים של הסיפור, לא יכולתי לעצור את עצמי מלדמוע – וזה בסדר, כי בכל זאת, מדובר במשחק מרגש ביותר.

הרגעים האיטיים והפחות מלהיבים במשחק נבלעים בכמות התוכן האיכותי, בין אם זה הסגנון הייחודי של המשחק או התפניות המפתיעות שבו. בכך Persona 5 Royal באמת הופך ליצירת מופת בתחום משחקי התפקידים היפניים שאני מפציר בכל אחד שמתעניין בתחום לשחק.