GamersPack ישראל

תגית: Omega Force

Pokémon Pokopia: Bubbly Basin ביקורת: צוללים עמוק יותר

הרחבת Bubbly Basin לוקחת את הלופ הממכר של Pokémon Pokopia, זורקת אותו למים ומגלה שלדיטו יש עוד לא מעט טריקים בשרוול. מיקום חדש ויפהפה, בנייה תת־ימית עם אפשרויות חדשות ושורה ארוכה של שיפורי איכות חיים הופכים את Pokopia למשחק טוב יותר. רק חבל שחלק מהדברים הכי טובים כאן בכלל לא שייכים להרחבה בתשלום.

הרחבת Bubbly Basin של Pokemon Pokopia היא החלק הראשון מתוך Expansion Pass בן שלושה חלקים, והפעם אנחנו צוללים עמוק מתחת למים לעיר תת־ימית חדשה עם פוקימונים נוספים, ריהוט, תלבושות וכמובן עוד המון סיבות להזיז בלוקים במשך שעה ואז להבין שהמבנה היה יפה יותר לפני שהתחלתם.

Pokémon Pokopia היה מלכתחילה ניסוי קצת מוזר – זה משחק פוקימון בלי מאמנים, קרבות, או כל מה שהפך את המותג למה שהוא. במקום זה, המשחק התמקד במה שחשוב – האם הצ'רמנדר שלי שלי ממש חייב לגור ליד המדורה הקטנה או שבכל זאת עדיף להזיז לו את הבית שני בלוקים שמאלה?

והמוזר מכל? זה עבד!

המשחק המקורי בנה את כל החוויה סביב שיקום העולם, יצירת בתי גידול, איסוף חומרים ובנייה כמעט בלתי מוגבלת. במקום לתפוס פוקימונים כדי להפוך למאמן הכי חזק, דיטו מחזיר אותם הביתה ובונה עבורם עולם חדש. זה היה הלופ שהפך את Pokopia למשחק רגוע וממכר באופן כמעט מסוכן.

דיטו יורד למעמקים

החידוש הגדול שמאפשר לכל הדבר הזה לעבוד הוא היכולת החדשה של דיטו, Dive. דיטו יכול כעת לצלול בחופשיות מתחת למים, לנוע במרחב תלת־ממדי ולהשתמש ביכולות בנייה גם בקרקעית הים. כדי להיכנס ל-Bubbly Basin צריך ללמוד את Dive ולהשלים את המשימה המרכזית "Raise the environment level!" ב-Bleak Beach.

אולם, מה שמעניין הוא שהיכולת Dive בפני עצמה איננה חלק מה-DLC בתשלום, אלא כחלק מעדכון 2.0 החינמי של המשחק! כמו כן, גם הבנייה מתחת למים אינה מוגבלת רק ל-Bubbly Basin, ומרגע שפתחתם את היכולת, תוכלו לבנות מתחת למים גם באזורים אחרים בעולם.

מצד אחד, זה נהדר. אין כאן מצב שבו מכניקת תנועה בסיסית ננעלת מאחורי תשלום. מצד שני, זה אומר שצריך להפריד בין שני דברים שהגיעו כמעט באותו זמן, ועם מטרות שונות לגמרי; Bubbly Basin מרחיבה את העולם של Pokopia ואילו עדכון 2.0 הופך אותו לטוב הרבה יותר.

העיר השקועה

Bubbly Basin היא הרבה יותר מאשר "עוד אזור, אבל כחול". העיר שואבת השראה מ-Cerulean City הקלאסית, העיר של מכון המים האגדי של מיסטי, אלא שהפעם חלק גדול ממנה שקוע מתחת למים. יש כאן מנהרות מוצפות, שרידים שמבצבצים מעל פני הים, תהומות עמוקים ואזורים חשוכים שדורשים מכם להאיר אותם כדי להבין בכלל מה מסתתר שם.

זה מתאים ל-Pokopia כמעט בצורה מחשידה. המשחק המקורי בנוי סביב פירוק והרכבה מחדש של המרחב, ודווקא עיר תת־ימית מאפשרת למערכת הזו להשתחרר מכמה מהמגבלות של בניה על הקרקע: עכשיו לא צריך לחשוב רק ימינה, שמאלה, למעלה ולמטה; אפשר לבנות סביב חללים שקועים, לחבר בין גבהים שונים ולנצל את התהומות כחלק מהעיצוב.

וזה בדיוק מה שהופך את האזור החדש למעניין: המים אינם רק תפאורה. הם משנים את הדרך שבה מסתכלים על הסביבה. מערכת המים מתמודדת יפה עם הריסה והצבה של בלוקים, בלי להפוך כל ניסיון לבנות חלון תת־ימי לגרסת פוקימון של אסון הסכר ההולנדי הגדול.

ונדוג את כולם!

עיר חדשה ב-Pokopia לא שווה הרבה בלי פוקימונים שצריך לשכנע לעבור אליה, ו-Bubbly Basin לא חוסכת כאן. האזור כולל כ-50 פוקימונים חדשים וכ-36 בתי גידול שימשכו אותם אליכם, כאשר באופן טבעי חלק גדול מהקאסט מורכב מפוקימונים ימיים או כאלה שמתאימים לסביבה.

כמו במשחק הבסיס, לא תמיד תגשו לפוקימון שצץ והוא יצטרף אליכם כך סתם, ולפעמים תצטרכו להבין מה הוא רוצה, ליצור עבורו בית גידול מתאים, להפוך את הסביבה למקום שבו הוא ירצה לחיות או סתם למצוא חפץ שהלך לו לאיבוד במעמקים.

כבר שכחתי כמה זה כיף שכל מפגש עם יצור חדש הופך לחידה קטנה: מה הסביבה שמתאימה לו? איזה פריטים הוא צריך? ואיך אני גורם לכל זה להיראות נורמלי ולא כאילו ועדת התכנון של Palette Town הייתה מורכבת משלושה סיידאקים עם כאב ראש גדול?

גם החקירה קיבלה קצת יותר הצדקה. ב-Bubbly Basin אפשר למצוא מפות אוצר שמובילות לחפצים הדרושים ליצירת בתי גידול מסוימים, כולל משימה סביב שישה סוגים של פוכדורים הדרושים לבית הגידול של הכוכב שקיבל לאחרונה צורת מגה, סטארמי. כך כלים כמו ה-Dowsing Machine ויכולות החיפוש מקבלים שימוש משמעותי יותר מאשר פשוט לסרוק עוד חתיכת אדמה בתקווה שמשהו יצפצף.

אדריכלות תת-ימית

כמובן שאי אפשר להוסיף אזור חדש ל-Pokopia בלי לתת למי שבילה עשרות שעות במצב בנייה עוד צעצועים; Bubbly Basin מביאה איתה שתי שפות עיצוב בולטות: אחת מבוססת צדפים ואלמוגים, והשנייה מושפעת ממקדשים יפניים, והשילוב הזה עובד טוב הרבה יותר ממה שהוא נשמע.

הסט הימי נותן לנו מספיק כלים כדי לבנות אזורים שנראים כאילו הם באמת נוצרו מתחת למים ולא כמו בית רגיל שנפל במקרה לאקווריום. האלמוגים והצמחייה החדשה שימושיים גם מחוץ לעיר עצמה, כך שחובבי הבנייה יכולים לקחת אותם חזרה לאזורים ישנים ולרענן אותם.

וזה אולי אחד הדברים החשובים ביותר בהרחבה למשחק שכזה: תוכן טוב לא צריך להישאר כלוא באזור החדש. הוא צריך לתת לכם סיבה להסתובב אחורה ולהגיד "רגע, עכשיו יש לי רעיון". אם אתם מסוג האנשים שבילו ארבע שעות בבניית בית לפיקאצ'ו ואז עוד שעתיים בשינוי הגדר כי "הזווית לא יושבת", תנחומיי. Bubbly Basin הולכת לקחת לכם את סוף השבוע. וגם את זה שאחריו. ואת הבא בתור.

מה זה? זה בחינם???

ועכשיו צריך לדבר על הדונפן שבחדר. או הווילורד באקווריום הענק שלכם. יחד עם Bubbly Basin הגיע עדכון 2.0, והוא מטפל בכמות מפתיעה של החיכוכים הקטנים שהצטברו במשחק הבסיס; אפשר סוף סוף להעביר פריטים בין התיק למחסן בכמויות; נוספה אפשרות למחוק פריטים דרך פחי אשפה; יש שליטה מדויקת יותר במיקום של חלונות ודלתות;ניתן להעריך עד עשרה Relics יחד; מספר הגנרטורים המקסימלי הוכפל מ־64 ל־128.

וזה ממש לא הכל. בין כל השיפורים, ממש שמחתי לראות שדרוג של Surf כך שתוכלו להפוך ללפרס גם מתחת למים (אם תשתו שייק – אוכל חדש שתוכלו להכין), יחד עם השיפור שתומך בהרס זמני – פוקימון שבית הגידול שלו נהרס יחזור אליו אוטומטית אם בניתם אותו מחדש בקרבת מקום. אל תפחדו להשתמש בצורת הגרוולר שלכם!

יש גם Portal Pod, שמאפשר ליצור נקודות מעבר בין אזורים, לצד פתרונות אחסון חדשים שמפחיתים משמעותית את ההתעסקות הלוגיסטית. אלה אינם דברים סקסיים שאפשר לשים באמצע טריילר עם קריין דרמטי, אבל אחרי עשרות שעות במשחק בנייה, אלה בדיוק השינויים שהופכים את הלופ למשומן היטב, יותר ממה שהוא כבר היה.

כחול עמוק

Pokopia כבר היה משחק צבעוני מאוד, עם עולם שנראה לעיתים כמו דיורמה ענקית, ו-Bubbly Basin מנצלת את הסגנון הזה היטב. המים, האלמוגים, הצמחייה, התאורה והמבנים יוצרים אזור שמרגיש חי בהרבה מחלק מהאזורים העכורים יותר במשחק המקורי.

בפני עצמה, Bubbly Basin מציעה כמות תוכן מכובדת: עיר גדולה, עשרות פוקימונים, בתי גידול, קווסטים וחומרי בנייה חדשים, וזה בדיוק סוג ההרחבה ש-Pokemon Pokopia צריך. היא לא מנסה להמציא מחדש את המשחק, אלא לוקחת את הדברים שהוא כבר עושה טוב: חקירה, יצירת בתי גידול ובנייה חופשית, ונותנת להם סביבת משחק שמאפשרת להם להתפתח לכיוון חדש.

העיר התת־ימית היא שינוי אסתטי ומכני משמעותי, מגוון הפוקימונים ובתי הגידול מספק עוד סיבות לחקור ולבנות, והפריטים החדשים יכולים להמשיך לחיות גם בפרויקטים שלכם מחוץ ל-Bubbly Basin. בגלל שהיא רק חלק ראשון של האקספנשן פאס יש לנו עוד דברים לצפות אליהם.

מפתחת: Game Freak, Omega Force

מפיצה: Nintendo

תאריך יציאה: 5 באוגוסט, 2026

ז'אנר: סימולטור חיים

זמין על: Nintendo Switch 2

בוקר על: Nintendo Switch 2

עותק הביקורת של Pokemon Pokopia Expansion Pass סופק על ידי נינטנדו ישראל.

20/08/2026
Pokemon Pokopia ביקורת: הטרנספורמציה הכי טובה של דיטו

ב-Pokemon Pokopia תשחקו דיטו שמתחפש לבן אדם ומנסה לשקם את העולם, והכל בעטיפה ממכרת ורגועה של בניה, תגליות וצ'יל. זו חווית פוקימון שלא ידעתם שאתם צריכים.

כש-Pokemon Pokopia הוכרז, חשבתי לעצמי "היי, זה עוד שיבוט של Animal Crossing, אין סיכוי שאני אוהב את זה". אני מודה ומתוודה – ממש לא ציפיתי שהוא יהפוך לאחת החוויות הכי מרגיעות וממכרות ששיחקתי בהן השנה. זה לא משחק פוקימון "קלאסי" עם לכידת פוקימונים, קרבות ומכונים, אלא כל המסביב שהופך את המותג הזה לקסום. אבל קודם כל, בואו נבין מה זה בעצם Pokopia.

המאמן דיטו

המשחק מתרחש בגרסה פוסט-אפוקליפטית של אזור קאנטו. עולם המשחק הפך להיות בלתי ראוי למגורים בשל תופעות מסתוריות, וכעת אין כל סימן לאנושות, ואפילו פוקימונים כמעט ולא נראים. במשחק אנחנו נשחק כדיטו, פוקימון שינוי הצורה, שלוקח את הצורה של המאמן שלו – מזכרונותיו הרחוקים. הפוקימון הראשון שנפגוש הוא טאנגרות' (Tangrowth, ההתפתחות של טאנגלה) שמשמש כפרופסור של המשחק (הפעם יש פרופסור שהוא אשכרה צמח ולא רק עם שם של עץ).

בארגז מלא גרוטאות נמצא פוקדקס ישן ונתחיל לשקם את עולם הפוקימונים, תוך קבלת עצות מפרופסור טאנגרות'. ככל שמתקדמים במשחק, דיטו מתחבר עם יותר ויותר פוקימונים ולאט לאט חושף את המסתורין שהותיר את הפוקימונים לבד, ללא מגע יד אדם. הסיפור פה משני, אך נוכח, ויש רגעים שבאמת פורטים על מיתרי הרגש. בטוח יותר טוב מעלילת פוקימון רגילה, זה בטוח.

לאורך הדרך נגלה יומנים של בני אדם שמצד אחד יכולים להטיל מעט אור על מה שהתרחש או לחלופין לזרוק לנו רפרנסים שמעלים חיוך. אבל מה שממכר במשחק הזה זו לא העלילה, אלא המשחקיות שמשלבת בניה, יצירתיות ולולאת משחקיות שגרמה לי להשאר ער עמוק לתוך הלילה.

קח לך פוקימון ובנה לו בית גידול

הלב של Pokopia הוא מסע של שיקום העולם, והחזרת הפוקימונים למקומות הגידול שלהם. במשחק יש כ-300 פוקימונים, ולכל אחד יש בתי גידול מועדפים, שבהם הוא עשוי להופיע, והם יכולים להיות פשוטים או מסובכים ליצירה. למשל, יש פוקימונים שצריכים רק ארבעה בלוקים של צמחיה (דשא או פרחים), ויש כאלה שתצטרכו מערכת גיימינג רצינית עם מלא RGB (כן מטאגרוס, אני מסתכל עליך).

כחלק ממלאכת השיקום שלנו, אנחנו נקבל עזרה מהפוקימונים שנצליח להחזיר. חלקם יעזרו לנו במשימות כמו בניית מבנים חדשים, לחלקם יש יכולות ספציפיות שיכולות לעזור לנו (למשל יכולת אש שתעזור לנו להדליק מדורות, לבשל ואף להתיך מתכות גולמיות למטילים), וחלקם ילמדו אותנו שינוי צורה שיאפשר לנו לחקור את העולם בצורה טובה יותר.

בין היכולות שנקבל במשחק יש את היכולת של סקווירטל לירות מים כדי להרוות אדמה ולהשקות צמחים, את היכולת של בלבאזור לגדל צמחיה והיכולת של סייטר לחתוך דברים. יש עוד יכולות מגניבות הרבה יותר, אבל חבל לי סתם להרוס לכם את החוויה במציאת יכולות חדשות שמשדרגות את איך ששיחקתם עד כה. אני חייב לציין שמבחינת הקצב – פתיחת יכולות חדשות לא הרגישו לי מוקדם מדי או מאוחר מדי, אלא בדיוק בזמן, וזה משהו חיוני וחשוב במשחק שפשוט אין לו קצב ספציפי בכלל.

כדי לשקם את הסביבה, תצטרכו גם לאסוף חומרים; תשוטטו בעולם העצום של פוקופיה ותמצאו דברים שונים ומשונים. מאבנים קטנות דרך פירות וסוגי מזון שונים ועד לחיישני תנועה וגנרטורים. יש פה הכל מהכל. חומרי גלם וריהוט שלם. הכל יכול לעזור לכם במסע. בעזרת חומרי הגלם תוכלו ליצור דברים חדשים – את ה"מתכונים" לכך לפעמים תקבלו כהשראה פתאומית של דיטו, כפרס על מילוי משימות ואת חלקם תצטרכו פשוט לרכוש במחשב של מרכז הפוקימונים.

זה יוצר מגוון גדול של אפשרויות, ואם תסתכלו על סרטונים ברשת, אנשים כבר הספיקו לעשות דברים מטורפים כמו להביא את כל הפוקימונים שנראים כמו דינוזאורים למקום אחד ולהכין אזור שמזכיר את פארק היורה, או לעשות רכבות הרים ממסילות ועגלת מכרות. לפעמים יש הרבה פארמינג שצריך לעשות, אבל זה לא הרגיש לי כמו משהו נורא ואיום. למעשה, תוך כדי הפארמינג קפצו לי לעין כל כך הרבה דברים מעניינים לבדוק ולנסות שבקושי הרגשתי אותו.

איפה התחיל להרגיש לי קצת מציק? ככל שתעשו יותר פארמינג, התיק שלכם יתמלא מהר יותר. השדרוגים במהלך המשחק עוזרים, אבל לפעמים בא לי פשוט ללכת ולאסוף דברים בלי לחשוב מה אני זורק. זה ברמת הניטפיקינג, אני יודע, אבל עדיין. מה שכן, במשחק יש מערכת זמן אמת של 24 שעות, עם כל המשתמע. אור שמש יהיה רק בחלק מהזמן ולילה יהיה בחלק השני – זה אומר שפוקימונים מסוימים יופיעו רק בלילה, למשל. כמו כן, כאשר תרצו לבנות בתים עבורכם ועבור הפוקימונים שלכם, תצטרכו לחכות זמן מוגדר, ולפעמים זה שעות רבות.

כמובן, בינתיים יש לכם עוד הרבה דברים שתוכלו לעשות, אבל אם כבר טרחתי, אספתי את כל המשאבים וכל הפוקימונים שצריך כדי לבנות, הייתי מעדיף שתהיה לי את האפשרות לקבל את המבנה בצורה מהירה יותר. מצד שני, כשהתחלתי לבנות וכל הפוקימונים שלי היו עסוקים בזה, אולי אפשר לומר שהמשחק אותת לי שהגיע הזמן שלי ללכת לישון וכשאקום הכל יהיה מוכן.

מה שלא ציינתי מספיק עד עכשיו זה שהעולם של פוקופיה עצום ורחב. הוא מורכב ממספר אזורים, חלקם נעולים מאחורי הרמה שלכם כמאמנים – כל סביבה שתשקמו לרמה מסויימת תעלה את רמת המאמן שלכם ותפתח לכם עוד אזורים, שגם אותם תדרשו לשקם. בכל אזור יש דברים מיוחדים לו, כמו פוקימונים, חפצים ומשאבים שתוכלו למצוא, וכשהכל יהיה פתוח לכם באמת שמגוון האפשרויות הוא אינסופי.

עולם גדול במסך קטן

באופן מרשים מאוד, העולם היפהפה של פוקופיה רץ באופן חלק על הסוויץ' 2. הגרפיקה צבעונית, נקייה והסגנון החזותי מצועצע וחמוד – כמו דגם פלסטיק ענק. אם מתקרבים היטב לדברים מסויימים ניתן לראות גם חשיבה על פרטים, למשל חריטות על רהיטים, כריות על הספות ועוד. האפקטים של המשחק נראים מצויין, למשל התזת מים, ולא זיהיתי נפילות בקצב הרענון, גם במצב נייח וגם במצב נייד (וכן, לקחתי את זה לממ"ד, הבנות שלי ממש נהנו לצפות תוך כדי שהן מטפסות לי על הראש).

חלק מהלופ המרגיע והממכר נובע מפס הקול של המשחק. המוסיקה לרוב נעימה ומרגיעה, ובחלקה נוסטלגית ומציגה גרסאות רכות של מנגינות נושא קלאסיות של פוקימון. במהלך המשחק תפגשו את די-ג'יי רוטום (רוטום שהשתלט על מערכת סטראו) או שתשיגו נגן דיסקים, ותוכלו להזין לשם דיסקים שתמצאו בעולם, עם מנגינות מוכרות, ועם סגנונות שונים שתוכלו לבחור (למשל גרסת 8 ביט נוסטלגית מול גרסת תזמורת עם כלים אמיתיים). זה מאוד תורם לאווירה.

אפקטי הקול גם מצויינים, זרימת מים, רשרוש עלים כשפוקימון חדש הגיע לבית גידול וגם אפקטים נוסטלגיים כמו מנגינת ההתפתחות כשדיטו לומד יכולת חדשה או הרפרנס לסאונד של תנועת הפוכדור שלוש פעמים בעת לכידת פוקימון בשניות לפני שפוקימון חדש נחשף. זה הופך את החוויה לפוקימונית במיוחד ותורמת לשקיעה העמוקה במשחק.

עשו סוויץ'?

Pokémon Pokopia הוא לא סתם ספין-אוף – הוא ההוכחה ש-Game Freak (עם עזרה מ-Omega Force) יכולים לעשות משהו שונה לגמרי ולהצליח (ואולי נראה את זה גם ב-Beast of reincarnation). היציבות שלו על הסוויץ' 2 מרשימה, ואפילו יש שימוש חכם במצב העכבר למי שמחפש דיוק מושלם בהשמדת בלוקים או הנחתם במקום הרצוי (למרות שלגמרי הסתדרתי בלי).

המשחק הזה הוא בלי ספק משחק הפוקימון המוצלח ביותר שיצא בשנים האחרונות – והוא אפילו לא משחק פוקימון ראשי. הוא לוקח את המותג האהוב והמוכר הזה ואורז אותו באריזה שכיף לחזור אליה פעם אחר פעם, ולמשך שעות ארוכות. להפתעתי, גם אני, שלא נהנתי בכלל ממשחקים כמו Animal Crossing ו-Stardew Valley לא הצלחתי להוריד ממנו את הידיים.

Pokemon Pokopia הוא אולי הריפוי בעיסוק הדיגיטלי המוצלח ביותר שיש לעולם להציע היום, ואם הייתי חושב על משפט אחד שמתאר אותו נאמנה זה "הסיכוי לבנות מחדש הוא גם הסיכוי לרפא". עכשיו תסלחו לי, הצ'ארמנדר שלי לא אוהב להיות בחוץ בגשם, יש לי בקתה לבנות לו.

מפתחת: Game Freak, Omega Force

מפיצה: Nintendo

תאריך יציאה: 5 במרץ, 2026

ז'אנר: סימולטור חיים

זמין על: Nintendo Switch 2

בוקר על: Nintendo Switch 2

עותק הביקורת של Pokemon Pokopia סופק על ידי נינטנדו ישראל.

17/03/2026
Touken Ranbu Warriors – להציל את העבר בכוח החרב

השנה היא 2205, ואנשים בעלי מניע לא מובן מנסים לשכתב את ההיסטוריה היפנית. כדי למנוע זאת, מועצת הזמן ממנה את הטוקן דאנשי (Touken Danshi), חרבות מפורסמות שלקחו צורה של לוחמים, להיות מגני ההיסטוריה. צפו בטריילר ההכרזה הרשמי של Touken Ranbu Warriors:

הסיפור הכללי של המשחק מאוד מזכיר לי את העלילה של משחקי Dragon Ball Xenoverse, אך הפעם נשחק לוחמי חרב מוכשרים בסגנון ה-Warriors המפורסם והאהוב של חברת Koei Tecmo, שהציגו לנו לאחרונה את Hyrule Warriors: Age of Calamity ואת Samurai Warriors 5. המשחק מבוסס על משחק דפדפן הנקרא Touken Ranbu ONLINE, ובמשחק החדש נראה 15 לוחמים משם.

המשחק נראה כמו משחק ווריורז טיפוסי, אך הוא יפהפה למראה ומלא בהתקפות שנראות מגניבות ממש, עם הרבה דגש על עלי פריחת הדובדבן שמתעופפים לכל כיוון. הדמויות לבושות בסגנון יפני עתיק ומסורתי, ושומרות על צבעוניות שמתאימה מאוד לסגנון המשחק המהיר הזה. בנוסף לכך, נוכל להלחם צד אל צד עם דמויות פרטנר ואף להנות מדו-קרב בקרבות ראש-בראש.

מהטריילר נראה שיהיה הרבה אקשן, ונראה שהאויבים העיקריים הם שדים מאיזה שהוא סוג. על פי החבר'ה ב-Koei Tecmo נצפה לקרבות של 1 נגד 1000, שזה תמיד כיף. את האקשן האמיתי נוכל לראות בתערוכת Tokyo Game Show 2021 ב-2 באוקטובר, 2021 בשעה 17:00.

Touken Ranbu Warriors הוא המשחק הראשון של Touken Ranbu שמגיע לקונסולה כלשהי, ונכון לעכשיו הוא מגיע אך ורק ל-Nintendo Switch ב-24 במאי, 2022.

25/09/2021
Samurai Warriors 5 ביקורת: היסטוריה, אקשן, והכיף שביניהם

Samurai Warriors 5 נותן לכם לחוות את הקרבות ההיסטוריים מעברה של יפן בצורה מעניינת ומלאת אקשן. הוא עמוס באקשן מוגזם ומרשים מאוד טכנית, ועם שלל המשימות שהוא מציע, לא תתעייפו מלחתוך עוד ועוד אויבים שוב ושוב.

Samurai Warriors 5 הוא משחק שמספר לכם את ההיסטוריה של יפן בצורה קצת שונה. כל הסמוראים הגדולים ודמויות המפתח של המשחק הם דמויות אנימה עם התקפות שגורפות הרים של חיילים בכל הנפה של חרב. הוא מלא באקשן ומציע מגוון עשיר של דמויות, תוכן, וסיפור.

היסטוריה, אבל אנימה

סדרת Samurai Warriors מלווה את אודה נובונאגה (Oda Nobunaga), סמוראי בולט מההיסטוריה של יפן ששאף לכבוש את כל יפן ולאחד אותה. המשחק החדש לוקח אותנו להתחלה של הכיבוש של נובונאגה, ובונה את הסיפור לאט לאט משם. זה כבר הופך אותו למשחק מצויין למי שחדש לסדרה.

לאורך הסיפור אנחנו רואים איך נובונאגה פגש את כל אחד מהשותפים שלו, האויבים שלו, ומי שביניהם. ברור שהעלילה לא מאוד מדוייקת היסטורית, אבל הנגיעה בהיסטוריה כן נותנת למשחק רובד של עניין שאני באופן אישי מאוד מעריך.

הסיפור עצמו מחולק לפרקים, שבכל פרק אנחנו נראה כמה סצינות של סיפור, יהיה איזה קרב גדול עם שלל משימות ואתגרים, ולבסוף יהיו עוד כמה סצינות סיפור לפני שנוכל להמשיך לפרק הבא.

הדיאלוגים עצמם בסיפור מרגישים ברובם קלישאתיים, ולא כולם מאוד מעניינים, אבל מדי פעם המשחק מפתיע, מאט את הקצב ומציג סצינה דרמטית ומשמעותית שלגמרי תופסת את תשומת הלב שלכם. בשביל הרגעים האלה אתם תרצו להמשיך ולהתקדם בסיפור ולהכיר את שלל הדמויות.

את הסיפור אתם לא תחוו רק מנקודת המבט של נובונאגה, אלא גם מנקודת המבט של דמויות אחרות, דרך נתיב עלילה נוסף וסיפורי צד. כל אלה יאפשרו לכם גם לחוות עוד אירועים וצדדים, וגם יפתחו בפניכם עוד דמויות שתוכלו אחר כך לשחק במצבי המשחק השונים.

כמו הוריקן שנלחם בנמלים

כמובן שעם כל הכיף שהסיפור של Samurai Warriors 5 יודע להציע, עיקר המשחק הוא בקרבות, וכאן המשחק בהחלט יודע להפציץ בכל הכוח. גם ביחס למשחקים אחרים של המפתחת ובסדרה, ממה שאני ראיתי ושיחקתי כמובן, המשחק מציע המון אקשן מהיר ועוצמתי שיגרום לכם להרגיש לא רק כמו סמוראים, אלא כמו אלים על פני אדמות.

כל אחת מהדמויות שאתם תפגשו במשחק תציע שלל מהלכים ותוכל להשתמש בכל אחד מהנשקים במשחק, ובכך המשחק מציע לכם מגוון עצום. האקשן בקרבות לא עוצר לרגע – אתם רצים, רוכבים, וגורפים הרים של אויבים כדי להדוף את צבאות האויב שתלחמו מולם. המשחק מעודד אתכם ללכוד כמה שיותר חיילים בתוך ההתקפות שלכם, והתחושה הזו מדהימה.

הקרבות במשחק מבוססים על מטרות שאתם צריכים להשלים, כשלשלבים יש מטרות סודיות ומטרות בונוס, ואתם מקבלים ניקוד לפי כמה טוב השלמתם את המפות. זה גם מוביל לכך שיהיו לכם סיבות לחזור ולשחק את הקרבות, אבל גם משאיר אתכם דרוכים לכל דבר קטן שקורה במפה. במידה מסויימת, זה כמעט מרגיש כמו משחק אסטרטגיה בזמן אמת, כשאתם משחקים את היד של אלוהים כמו ב-Black & White הקלאסי ומשמידים כל מה שעומד בדרך שלכם.

עם כל אלה, מדי פעם קרה לי ששיחקתי עם דמות ברמה נמוכה יותר, והרגשתי משמעותית חלש יותר. לא במידה שאני לא מצליח להתמודד עם האויבים, אלא שהייתי צריך לחתוך אותם במשך דקות ארוכות כדי לעשות להם נזק. אלה הרגעים שבהם הקצב של המשחק יורד והופך לקצת רפטטיבי ופחות כיפי.

התופעה הזו יכולה לקרות גם כשאתם משחקים ברמת קושי גבוהה, אבל המעצור המרכזי כאן הוא הרמה של הדמות שלכם ולא רמת הקושי, ועם דמות חזקה, תוכלו להגיע לניקוד גבוה והרבה בלגן איכותי גם ברמה קשה.

אבל ברוב המקרים, אתם תרגישו כמו כוח בלתי מנוצח ששורף את דרכו דרך שדה הקרב וההרגשה הזו מדהימה. הקרבות ב-Samurai Warriors 5 מגוונים, מלאים באקשן, וכיפיים, אפילו אם מדי פעם תמצאו את עצמכם מוחצים את אותם הכפתורים בלי הפסקה.

סמוראים מהבסיס

אחד הדברים שמוסיפים עומק לקרבות של Samurai Warriors 5 הוא מבחר אפשרויות הקסטומיזציה שיש למשחק להציע. כל דמות שאתם יכולים לשחק יכולה להשתמש בכל אחד מהנשקים הקיימים, כשפשוט יש כמה נשקים שהיא תתמחה בהם יותר בזריזות.

המשחק נותן לכם לשדרג כל דמות, לשדרג נשקים, ואפילו לשדרג את הסוסים. זו לא מערכת משחק תפקידים מאוד מתוחכמת או משהו כזה, אבל היא מציעה הרבה אפשרויות מצד אחד, ומצד שני נותנת לכם שלל הישגים קטנים לשאוף אליהם.

בנוסף לכל אלה, יש למשחק מערכת ניהול ושדרוג בסיס, אבל היא מינימלית ביותר. אתם יכולים לאסוף חומרים דרך מגוון קרבות צד קצרים, ובעזרתם תוכלו לשדרג את המתקנים השונים בבסיס כדי לפתוח שדרוגים לרמות גבוהות יותר במגוון התחומים שיש למשחק להציע.

סך הכל על כל התחומים של המשחק, הוא בנוי כך שאם תרצו, תוכלו לחזור ולשחק בו עוד ועוד. האפשרות לשחק לעומק כפי שאתם רוצים היא נהדרת, ומאוד נהניתי מהמשחק במובן הזה.

קומבואים יפים, גם בדרכים

מה שהכי הלהיב אותי ב-Samurai Warriors היה שהוא רץ בצורה נהדרת על גבי ה-Switch שלי. גם במצב נייד, גם במשחק קו-אופ במסך מפוצל. המשחק המשיך להציג לי מאות אויבים חסרי אונים בזמן שקצצתי אותם עם החרב שלי, בלי להוריד את קצב הרענון או להתפשר על הגרפיקה. זה מפתיע באופן יחסי, כי משחקים רבים של Omega Force לא רצו טוב על הקונסולה, ולכן זה מצויין שדווקא הפעם המשחק רץ בצורה מצויינת.

המשחק נראה טוב, הדמויות מפורטות, ולכל אחת יש עיצוב שמבליט אותה ומייחד אותה. המשחק מציע התאמת שפתיים לדיבוב, שזה גם נחמד. הדבר היחיד שהפריע לי בגרפיקה הוא שבסצינות הפתיחה של כל פרק, הסרטון היה נראה כאילו הוא נע בקצב רענון נמוך, אבל אני חושב שמדובר בהחלטה עיצובית דווקא.

המשחק גם נשמע טוב, עם מוזיקות קרב מדליקות וקליטות שמצאתי את עצמי מזמזם תוך כדי משחק, צלילי נשקים עוצמתיים, ודיבוב איכותי ביפנית עם קאסט מדבבים מצויין.

Samurai Warriors 5 הוא משחק אקשן מצויין, עם סיפור מהנה שיכול להיות הכניסה של שחקנים לסדרת המשחקים. הקרבות שלו מהנים ומעניינים, ואתם תהנו מהם כל פעם מחדש, גם אם תחזרו עליהם כדי להשלים אותם ברמת קושי גבוהה יותר או תנסו להשלים חלק מהאתגרים שהם מציעים.

הדמויות שלו מגוונות, והמשחק מציע לכם עומק בבניית הדמויות וההתאמה שלהן עבור סגנון המשחק שלכם. בכל שלב במשחק יש לכם אתגרים חדשים לשאוף אליהם ודמויות אחרות שתוכלו לשדרג, וזה באמת כיף.

גם אם הוא מדי פעם מרגיש כמו מחיצת כפתורים, האקשן של Samurai Warriors 5 משלהב ומהנה. וכל האקשן הנהדר הזה רץ נהדר גם על ה-Switch, לא משנה כמה כאוס אתם יוצרים על המסך ברגע נתון.

אז למה אתם מחכים? קחו את הקטאנה שלכם ולכו לאחד את יפן תחת הדגל של אודה נובונאגה.

מפתחת: Omega Force

מפיצה: Koei Tecmo

תאריך יציאה: 27 ביולי , 2021

ז'אנר: אקשן

זמין על: Switch, PC, PS4, XBO

בוקר על: Switch

עותק הביקורת של Samurai Warriors 5 סופק על ידי המפיצה.

27/07/2021
Samurai Warriors 5 – דמויות חדשות מצטרפות לסדרת המשחקים המצליחה

השנה האחרונה הייתה שנה לא רעה בכלל לחובבי ז'אנר הווריורז. ראינו את One Piece: Pirate Warriors 4 מוביל אותנו אל העולם החדש, הצלנו את היירול ב-Hyrule Warriors: Age of Calamity וקיבלנו הרפתקה חדשה עם ג'וקר והצוות שלו ב-Persona 5: Strikers. כותר הווריורז החדש שבקנה, Samurai Warriors 5, עתיד לצאת ממש בקרוב, וכעת הפתיעו אותנו עם דמויות חדשות שיגיעו למשחק.

המשחק מהווה ריבוט לסדרה, הן מבחינת הסיפור והן מבחינת עיצוב הדמויות והויזואליות החדשה של המשחק. אמנם התקופה ההיסטורית היא תקופת סנגוקו כמו במשחקים הקודמים, תקופה בת כ-158 שנים בה התרחשה מלחמת אזרחים קשה וארוכה ביפן, אך הפעם נעקוב אחרי שרשרת אירועים אחרת.

בין כל הדמויות שהטריילר מציג יש גם מספר דמויות חדשות: האטורי האנזו (Hattori Hanzō), נינג'ה מיומן ומפחיד, ומאגויצ'י סאיקה (Magoichi Saika) שכיר חרב חסר מוסר, הסמוראי הדגול יאסוקה (Yasuke) וסאנדאיו מומוצ'י (Sandayū Momochi) המומחה בכלי הנשק הקרוי kusarigama. בנוסף לאלו, נוכל לשחק הפעם את הגרסאות המבוגרות של שתי הדמויות הראשיות, נובונאגה אודה (Nobunaga Oda) ומיטסוהידה אקצ'י (Mitsuhide Akechi).

בסך הכל, יש כרגע 27 דמויות שחיקות במשחק, וצפויות לצאת עוד בהמשך בתור DLC, יחד עם פרקי סיפור חדשים. אבל זה עוד רחוק, ועד שזה יגיע כבר תביסו עשרות אלפי אויבים, מיד אחרי ש-Samurai Warriors 5 יצא ב-27 ליולי, 2021 ל-PlayStation 4, Xbox One, Xbox Series X|S, Nintendo Switch ולמחשב האישי.

סאנדאיו מומוצ'י וה-kusarigama שלו

25/04/2021
Persona 5 Strikers ביקורת: מכים חזק יותר
Persona 5 Strikers ממשיך את הסיפור של הסדרה תוך שהוא מפתח אותו ונותן לו משמעויות חדשות ומעניינות. הוא לוקח את המשחקיות המוכרת של הסדרה ומתרגם אותה לאקשן מסוגנן.

Persona 5 Strikers לוקח את הגיבורים שלנו למסע מחוץ לטוקיו, וברחבי יפן. המסע הזה מלא ברגשות של עצב ושמחה, שלל רגעים מצחיקים, והרבה מאוד אקשן. המשחק מצליח לשמר את המאפיינים של Persona 5, אבל לשכלל אותם למשחקיות האקשן שהוא מציע.

ממשיכים מאיפה שעצרנו

Persona 5 Strikers לוקח אותנו 4 חודשים אחרי הסוף של Persona 5 (על כל הוריאציות שלו). גיבור המשחק חוזר לטוקיו לחופשת הקיץ ומתאחד עם החברים שלו, רק כדי לגלות שיש תקרית חדשה שדורשת את הטיפול המסור של ה-Phantom Thieves, שודדי הלבבות.

התקרית החדשה הזו דורשת מהשודדים לאחד כוחות עם ארגון משטרתי בשם Public Security, והחקירה לוקחת אותם לרחבי יפן, בשונה מהמשחק הקודם שנשאר רק במחוזות טוקיו. זה מקנה למשחק תחושה של הרפתקה שנותנת לנו ללמוד עוד קצת על יפן והמקומות השונים בה, וזה תענוג למי שאוהב את האספקט הזה במשחקים.

הגיבורים שלנו פוגשים שלל דמויות חדשות, ביניהן סופיה (Sophia), דמות מיסתורית וחמודה ביותר שנותנת לנו הזדמנות לקבל פרספקטיבה נוספת על ההתרחשויות בסיפור. לצידה מגיע מצטרף משמעותי נוסף בשם זנקיצ'י (Zenkichi), מפקח משטרתי שעוזר לשודדים בחקירה, ונותן נקודת מבט יותר בוגרת וצינית, שגם מוסיפה עוד עומק לסיפור.
גם הנבלים ב-Persona 5 Strikers מציגים יותר עומק, והם גורמים לרוב המוחלט של הנבלים מהמשחק הקודם להרגיש רדודים. עם זאת, הרבה מהאירועים במשחק מכים הרבה פחות חזק מהמשחק המקורי. אין את הבניה ואת הקטרזיס החזקים שהיו במהלך כל פרק במשחק הקודם. זה בסדר, כי בכל זאת מדובר רק במשחק ספינאוף, ואם אתם באים למשחק מוכנים לעלילה פחות כבדה, ויותר כיפית, אתם תקבלו בדיוק את זה.

המשחק מלא בקטעים שבהם הדמויות משתעשעות יחד, כי בכל זאת, מדובר בחופשת קיץ. בין אם זה בישול בחוץ, שיחות בזמן נסיעה בקרוואן, או טיול כזה או אחר – רואים שלדמויות שלנו כיף, והפן של ה-Slice of Life שכל כך משמעותי במשחקים בסדרה, חזק מתמיד.

שודדי דרכים

ב-Persona 5 Strikers לא תראו בכלל את הפן של סימולציה שאתם מכירים ואוהבים מהמשחקים הראשיים בסדרה. מצד אחד אין פה את האספקט של ללכת לבית ספר, לעבוד במשרה חלקית, ולבנות את החברויות שלכם עם הדמויות השונות, אבל מצד שני, גם אין פה את הלחץ לסיים את המבוכים כמה שיותר מהר כדי שיהיה לכם זמן להתקדם בקשרים עם הדמויות. זה לא נגמר שם – המשחק מפשט הרבה מהמערכות השונות שלו לטובת פשטות ונוחות מצד אחד, ומצד שני, כדי שתוכלו לחוות כמה שיותר מהחלקים הכיפיים שיש למשחק להציע.

לאורך הסיפור אתם תדלגו מעיר לעיר ברחבי יפן. כל עיר מציעה איזור מאוד מצומצם שתוכלו לחקור, אבל המגוון גדול וכל מקום שונה מהקודמים. למרבה הצער, רוב המקומות הללו לא מציעים יותר מאשר סט שונה של חנויות, ונוף שונה.

בכל פרק, אתם תגיעו לעיר חדשה, שבה שרשרת האירועים תכיר אתכם לנבל של אותו הפרק. כמו במשחק המקורי, המשחק יוביל אתכם ל-Metaverse ולעולם של אותו הנבל (שהפעם נקרא כלא, לעומת הארמונות של המשחק הקודם). בנוהל, אתם תצטרכו להשלים את המבוך ולהלחם בבוס כדי להביס את הנבל.

פה המשחק משכלל את הנוסחה של Persona 5, כדי שתתאים למפות הפתוחות של משחקים של Koei Tecmo. התוצאה מספקת מאוד מצד אחד, ומצד שני, נותנת תחושה שהשודדים שלנו מתמודדים עם בעיה חדשה בסדר גודל רציני יותר.

לאורך כל התהליך הזה, אתם יכולים לעבור בחופשיות בין העולם המקביל לעולם הרגיל, מבלי שיעבור זמן משחק, כדי לרפא את עצמכם. זה מוריד הרבה מאוד מהלחץ שהיה בחלקים הללו במשחק הקודם, שזה מצויין. מנגד, זה אומר שכל פעם שאתם רוצים לשמור ולרפא את עצמכם, אתה צריכים לדלג חזרה לעולם הרגיל, ואז חזרה לעולם המקביל, וסתם לעבור שני מסכי טעינה כדי לרפא אתכם, שזה לא בדיוק הדבר הכי נוח בעולם.
מכים שנית

אבל החלק המרכזי של המשחק הוא הטיול והקרבות בעולם של כל נבל, שנקרא הפעם כלא, בשונה מהארמונות של המשחק הקודם. בכלא אתם תתגנבו, תטפסו על דברים, תלחמו בצללים, ובאופן כללי תעשו כל מה שאתם רגילים לעשות במשחק פרסונה, אבל כשהוא מתורגם למערכות של משחקי Warriors של המפתחת.

בשונה ממשחק Warriors (או Musou) ממוצע, אתם תבלו את רוב הזמן שלכם בכלא בהתגנבות ופלטפורמינג קליל. רק כשאתם תפתיעו אוייב או תתגלו, הוא יזמן חבורה של עשרות צללים כדי להלחם בכם. זה גורם למשחקיות הרגילה של משחקי פרסונה להרגיש כאילו היא התפתחה למשחק אקשן באופן טבעי.

התרגום לאקשן עובד בצורה מצויינת – יש לכם התקפות רגילות ואקדח, את הפרסונה שלכם תוכלו לזמן כדי להפעיל יכולות שאתם מכירים מהמשחק המקורי, ואם תפגעו בחולשות של אויבים הם יפלו ותוכלו להפעיל All Out Attack כדי לטפל בהרבה אויבים בקלות. אתם גם יכולים להחליף בין דמויות בחבורה שלכם בעזרת Baton Pass כדי להפעיל יכולות מסויימות ולגרום ליותר נזק. השיא של מערכת הקרב הוא בהתקפות ה-Showtime שהן סינמטיות ועוצמתיות. כל המערכות הללו משתלבות כדי ליצור קרב שהוא מאוד אינטרקטיבי ובהחלט לא חוזר על עצמו בכל פעם.

מערכת הקרב כאן לא מציעה את אותה הטקטיקה שנדרשת מכם במשחק פרסונה רגיל. יש מנגנון של חולשות וחוזקות, יש יכולות תמיכה, ויש יכולות שירדימו, ישרפו, או יבלבלו את האויבים שלכם, אבל המשמעות של כל אלה כאן היא שולית ביותר. הסיבה המרכזית שזה המצב, זה כי המשחק נותן לכם מעט מאוד נקודות SP כדי להפעיל יכולות כאלו, ולוקח הרבה מאוד זמן עד שיש לכם מספיק מהן ומספיק יכולות ריפוי כדי שהם יהוו אפשרות סבירה. זה מרגיש כמו קצת פוטנציאל מבוזבז מהפן הזה, אבל זה לא מונע ממערכת המשחק להיות כיפית.

זו תחושה שמלווה עוד אספקטים במשחק כמו למשל ה-Velvet Room ושילוב פרסונות, ועוד מלא דברים אחרים. המשחק מצד אחד הופך דברים ליותר פשוטים, ומצד שני ליותר נוחים, אבל בסופו של דבר – התוצאה היא שכיף להשתמש בכל המערכות שלו והוא נותן לכם להתמקד באקשן.

ממשיך בסגנון

Persona 5 Strikers הוא משחק פרסונה חדש, וזה אומר שהוא מוצף במוזיקה חדשה וטובה, גרפיקה מסוגננת, ודמויות צבעוניות ויפות. איפה שהמשחק כן קצת מחמיץ את הסטנדרטים הגבוהים של Persona 5 הרגיל, זה בתפריטים השונים, שמרגישים פחות מלוטשים כאן.

הויזואליות של המשחק מושפעת מאוד מהמנוע של Omega Force שעליו בנוי המשחק. הוא מתאפיין בצבעי מט שנראים טוב על כל פלטפורמה, אבל גם על ידי Aliasing בולט שיגרום לכל קו ישר להראות מקווקו.

דבר נוסף שמאפיין את המשחק הוא זמני טעינה קצת יותר ארוכים מהרגיל. זה לא פוגע משמעותית בחוויית המשחק, ואני בטוח שכל שחקן יחווה את המשחק בצורה שונה, במיוחד כי לא שיחקתי על SSD או משהו כזה, אבל זה כן מרגיש כמו משהו ראוי לציון.

השירים החדשים במשחק מעצימים, ומחזקים את הרגעים שבהם הם מתנגנים, והרבה מהשירים של Persona 5 הרגיל חוזרים כדי להתנגן בקטעי הסיפור המתאימים להם. בנוסף לאלה, שירי הקרבות מהמשחק הקודם קיבלו רימיקסים חדשים כדי שיתאימו לסגנון של המנגינות שמאפיינות את משחקי Warriors למיניהם. אם זה לא מספיק, המשחק מציע גם DLC שיוסיף מנגינות ממשחקים קודמים בסדרה, כדי שיהיה לכם עוד קצת מגוון.

לבסוף, הדיבוב במשחק הוא מצויין, כמצופה. הקאסט של המשחק מדובב על ידי מדבבים מהמדרגה הראשונה, בין אם אתם משחקים באנגלית או ביפנית. לשחקנים שמשחקים באנגלית מחכה הפתעה נחמדה – אפליקציית הניווט של המשחק, EMMA, מדובבת על ידי לא אחרת מאשר סוזן בנט, המוכרת גם בתור הקול של העוזרת Siri במכשירי Apple.

אם שיחקתם ואהבתם את Persona 5 או Persona 5 Royal, אתם תרגישו בבית עם הדמויות והסיפור של Persona 5 Strikers. הדמויות החדשות שמצטרפות לסדרה מעניקות פרספקטיבה חדשה לנושאים הכלליים של המשחק, ומעשירות את הסדרה באופן כללי.

האלמנטים השונים של משחק התפקידים בתורות מתורגמים בצורה נהדרת למשחקיות האקשן. בעוד שלא הכל מקבל ביטוי, וחלק מהאלמנטים במשחק מרגישים פחות משמעותיים פה, התוצאה כיפית ואנרגטית. לא הייתי מתנגד לעוד משחקים בסגנון הזה בסדרה.

אז אם אהבתם את הסיפור והדמויות של Persona 5, אתם תהנו לא פחות מהפרק הבא בעלילותיהם ב-Persona 5 Strikers.

מפתחת: Koei Tecmo, Atlus

מפיצה: Atlus

תאריך יציאה: 23 לפברואר, 2021

ז'אנר: תפקידים, אקשן

זמין על: Switch, PC, PS4

בוקר על: PC
26/02/2021
Hyrule Warriors: Age of Calamity – הרחבה חדשה בשני גלים

המשחק Hyrule Warriors: Age of Calamity הותיר עליי רושם מעולה – הוא היה מהיר, עמוס באקשן והכי חשוב, הוסיף למשוואה את העלילה, ועשה זאת טוב. כעת, הוכרזה הרחבה חדשה שתגיע אלינו בשלבים במהלך החודשים הבאים.

בגל הראשון של ההרחבה שיהיה בחודש יוני, 2021, נקבל הרחבה של הרוסטר, ניתקל באויבים מאתגרים ונוכל להשיג נשקים חדשים. בנוסף, תיפתח לנו אפשרות לאתגרים מבית היוצר של החוקרים רובי ופורה במעבדת הטכנולוגיה העתיקה, כך שלא סביר שהם יהפכו לדמויות שחיקות בהרחבה זו.

בגל השני של ההרחבה שיעוט עלינו בנובמבר, 2021, נקבל הרחבה נוספת של הרוסטר, והפעם נקבל גם עיצובים חדשים לחלק מהדמויות, כמו גם זירות קרב חדשות ויכולות חדשות לדמויות.

נכון לעכשיו לא ידוע על כמה דמויות יתווספו בכל שלב, והאם זה יהיה יותר מאחת בכל פעם, או אפילו האם הם נשארים כבולים לעולם של של Breath of the Wild או האם הם יביאו דמויות אחרות מהזלדהוורס כמו לינקל (Linkle). בינתיים הם יכולים להביא דמויות כגון לוחם הייגה האימתני סוגה (Sooga), בידל (Beedle) הרוכל הנודד ואפילו קאס (Kass), המשורר המסתורי.

זו לינקל, נעים להכיר

לצערי אין כל דיבור על הבאת קטעי סיפור נוספים, אך אני מרשה לעצמי להיות מעט אופטימי ולקוות שעוד לא ראינו הכל. מי שירכוש את ההרחבה (במחיר של כ-20$) יקבל גם סט של נשק ותחפושת עבור לינק החל מה-28 במאי, 2021. בסך הכל נראה כי אין סיבה למהר עם רכישת ההרחבה של Hyrule Warriors: Age of Calamity, ואחכה לדעת עוד פרטים לפני שארכוש בעצמי.

19/02/2021
Persona 5 Strikers – משחק ההמשך לפרסונה 5 הוכרז רשמית למערב
אחרי המתנה ארוכה מאוד, משחק ההמשך של Persona 5 עתיד להגיע למערב. Persona 5 Strikers הוא ספינאוף המשך בסגנון Warriors של חברת Koei Tecmo, ועתיד לצאת בשנה הבאה ל-PlayStation 4, Switch ובאופן מפתיע, Steam.

אם אתם אוהבים משחקי תפקידים, אי אפשר שלא להכיר את Persona 5, ואם אתם בכתבה הזו, רוב הסיכויים שכבר שיחקתם בו או בגרסה המשופרת שלו, Persona 5 Royal. סדרת Persona השפיעה לאורך השנים על הרבה משחקים, והפכה לאיקונית, במיוחד בזכות העלילה הטובה שלה, הדמויות הכיפיות, השילוב של חיים רגילים ו-slice of life יחד עם הדרמה שבסיפור, ומערכת התאריכים המיוחדת שלה.

כבר לא רק משחק תפקידים

Persona 5 Strikers הוא ספינאוף בסגנון Musou (או באנגלית Warriors). זה אומר שהוא משחק אקשן, בראש ובראשונה. לפחות במערב, Persona לא תהיה הסדרה הראשונה שמקבלת משחק ספינאוף עלילתי עם משחקיות שכזו, שכן קיבלנו ממש לפני כמה שבועות את Hyrule Warriors: Age of Calamity.

אבל מה זה אומר? זה אומר שב-Persona 5 Strikers אנחנו נלחם מול המוני אויבים ונשמיד אותם בהתקפות מסוגננות בקרבות אפיים. המשחק יקח אותנו בטיול מסביב ליפן, כשבכל מקום נצטרך להתמודד עם איום חדש. בשונה מ-Persona 5, הפעם נוכל לשחק בתור כל אחת מהדמויות בחבורה, אבל מנגד, משחקיות התפקידים נשמרת בצורה זו או אחרת. דמויות עדיין צפויות לעלות רמות, ואתם עדיין תוכלו לשלב פרסונות כדי ליצור פרסונות חזקות יותר ב-Velvet Room.
בנוסף, במשחק החדש צפוייה להיות מערכת תאריכים ועולם שנוכל לטייל בו גם שלא במסגרת הקרבות, וקשרים חדשים להתקדם בהם. זה אמנם לא בדיוק אותו המשחק כמו Persona 5, אבל נראה שבהחלט הכוונה כאן היתה ליצור את אותה האווירה, אבל בסדר גודל אפי יותר.

מאיפה ממשיכים

המשחק Persona 5 Strikers ממשיך את העלילה של הדמויות מ-Persona 5, ולכן תרצו לכל הפחות לשחק בו לפני. אם שיחקתם את Persona 5 Royal, שהוא גרסה משופרת של Persona 5 שמכילה דמויות חדשות ועוד חלקי עלילה אחרי סוף המשחק של Persona 5 הרגיל, אתם בטח תוהים מה קרה להמשכיות.

ובכן, Persona 5 Strikers צפוי להתייחס רק לחלקים שמשותפים בין העלילה של המשחק המקורי ושל Royal, מבלי להתייחס לאירועים והדמויות החדשות שלו. זה אומר שנכון לעכשיו, שני המשחקים הם קנוניים ואתם יכולים לשחק בכל אחד מהם ועדיין להנות מ-Strikers. הדבר לא בהכרח יהיה נכון עבור ספינאופים נוספים שעשויים לצאת בהמשך.

לפי דאיסוקה קאנאדה (Daisuke Kanada), ה-Director מאחורי המשחק, כחלק מחדשה על הכרזת המשחק ב-PlayStation Blog, המשחק אמנם ממשיך את Persona 5, אבל הוא מאמין שמאחר והסיפור "סובב סביב תקרית חדשה לגמרי" הוא חושב ששחקנים יוכלו להנות מהמשחק גם אם הם רק "מכירים את הדמויות ואת הקשרים ביניהן, דרך האנימה או המנגה." לטענתו, שחקנים שאוהבים משחקי אקשן באופן כללי, יוכלו להנות מהמשחק הזה, ולאחר מכן להשלים את סיפור הרקע של הדמויות דרך Persona 5.

אני מתאר לעצמי שרוב מי שמתכנן לשחק במשחק כנראה כבר מכיר את הדמויות והסיפור הכולל, אבל זו אולי דרך טובה לשכנע שחקני מחשב ו-Switch שנכון לכרגע, לא יכולים לשחק ב-Persona 5 ללא פלייסטיישן.

אילו גרסאות

אמנם עוד לא ניתן להזמין מראש את הגרסאות השונות למשחק, אבל כרגע ידוע על מעט מאוד הבדלים ביניהן. עם כל הגרסאות המוקדמות של המשחק צפוי להגיע ספר אומנות דיגיטלי, פסקול דיגיטלי, וסרט מאחורי הקלעיים, שאם אפשר לשפוט לפי גרסת האספנים שיצאה ביפן, כנראה יכיל סרט על יצירת שיר הנושא החדש של המשחק, You Are Stronger (תשמעו אותו, הוא טוב).

בנוסף לאלה, ישנם כמה בונוסים נוספים. נכון למה שידוע לנו עכשיו, ב-Best Buy (בהצלחה לקנות משם, הם לא שולחים לארץ) ניתן יהיה לקבל יחד עם הגרסה ל-Switch בונוס Steelbook מאוד יפה. אין מילה על משהו דומה לגרסת ה-PlayStation 4. ב-GameStop (גם הם לא שולחים לארץ) יהיה ניתן לקבל סיכה מגניבה. לבסוף, האקולוגיים מבינכם יוכלו להזמין את גרסת ה-Digital Deluxe שתכלול מנגינות ממשחקים קודמים, התקפת all out מיוחדת, ותהיה זמינה למשחק 4 ימים לפני תאריך היציאה הרשמי.
מה שהכי משמח בהכרזה, לפי דעתי, זה ההגעה של המשחק ל-Steam. הסדרה, עד כה היתה מוגבלת בעיקר ל-PlayStation, עד שלפני כמה חודשים Persona 4 Golden הגיע אף הוא ל-Steam. אני מקווה מאוד שזו ההתחלה של הגעת כל הסדרה גם למחשב, ובכך תחשוף שחקנים נוספים אליה.

המשחק Persona 5 Strikers יהיה זמין להזמנה מוקדמת ב-10 לדצמבר, ב-2 בלילה. כחצי שעה לפני, כחלק מה-pre-show של אירוע The Game Awards, הזמרת של סדרת משחקי Persona 5, לין אינאיזומי (Lyn Inaizumi) צפויה לתת הופעה מיוחדת.

Persona 5 Strikers עתיד לצאת במערב ב-23 לפברואר, 2021, ויגיע ל-PlayStation 4, Switch ו-PC.
08/12/2020
Hyrule Warriors: Age of Calamity ביקורת: להילחם על העתיד

Hyrule Warriors: Age of Calamity נותן לנו מה שחסר בכל-כך הרבה משחקי זלדה – עלילה. יחד עם משחקיות נהדרת ומלאת אפשרויות ואקשן, זה משחק שלא תפסיקו לשחק.

מתישהו באמצע 2020, בזמן שהקורונה נתנה לאנשים לא מעט זמן פנוי, הכנסתי ל-Switch שלי את כרטיס המשחק של The Legend of Zelda: Breath of the Wild (מעכשיו – BOTW) וקיבלתי חווית משחק מעולה. לפיכך, לא תופתעו לשמוע שמאוד שמחתי על ההזדמנות לחזור להיירול (Hyrule) של BOTW כאשר הכריזו על Hyrule Warriors: Age of Calamity.

סיפור ישן-חדש

כפי שניתן להבין, משחק ה-Warriors החדש מתרחש ספציפית בעולם הזלדאי של BOTW, וחולק איתו מאפיינים רבים ומשמחים. עלילת המשחק מתרחשת 100 שנים לפני BOTW, ומגוללת את התהליכים שקדמו לבואו של Calamity Ganon והשתלטותו על היירול, תבוסתם של זלדה (Zelda), לינק (Link) והאלופים וכן כניסתו של לינק לתרדמת 100 השנים שהגיעה לקיצה ב-BOTW.

הסיפור ייקח אתכם אל המסע של זלדה ולינק לעצור את ה-Calamity הקרב ובא על ידי גיוס האלופים מהגזעים השונים החיים בהיירול שישלטו בחיות האלוהיות (Divine Beasts), מכונות עתיקות עצומות בגודלן ובכוחן. בנוסף, על זלדה למצוא את הדרך להפעיל את כוחותיה על מנת לשמור על כולם מפני גאנון.

אתם אולי תוהים מדוע לעשות שני משחקים שחולקים עלילה אחת. ובכן, יש שתי סיבות מרכזיות לכך. הראשונה היא העובדה שב-BOTW העלילה הייתה משנית לגמרי למשחק עצמו. העולם העצום והיפהפה שלו אפשר לכם לחקור ללא לאות ולהתקדם בקצב ובסדר שאתם רוצים, ורוב המשחק לא הכריח אתכם לעשות דברים על מנת להתקדם. ב-Hyrule Warriors: Age of Calamity יש גם לא מעט חופש, אך הוא מבוסס נרטיב בו עליכם להתקדם ובעצם, זו כל המטרה שלו.

הסיבה השנייה היא שהמשחק מציג בעצם עלילה אלטרנטיבית למה שבאמת התרחש, הכוללת מסע בזמן של שומר זעיר שקשור לזלדה (Zelda) בעבותות גורל. את העלילה עצמה תחוו על ידי סרטוני מעבר נהדרים שמעבירים את התחושות והרגשות של הדמויות בצורה נפלאה ועל ידי קריינות בין שלב לשלב. מאוד אהבתי את הכיוון שהמשחק משך אליו, ואני מסוקרן לדעת איך והאם תהיה השפעה של העלילה הזו על משחק ההמשך של BOTW (שהוכרז אך טרם נחשף).

ששים אלי קרב

ב-Hyrule Warriors: Age of Calamity אתם חזקים, מהירים ומגניבים יותר ממה שנהפכתם להיות ב-BOTW ובהתאם, תילחמו בהרבה יותר אויבים בבת אחת. לכל דמות שחיקה שתפתחו במהלך המשחק יש סט יכולות וקומבואים משלה, וזה פשוט כיף לנסות וללמוד לשחק עם מרבית הדמויות. מספר הקומבינציות הבסיסי של הדמויות מרשים בפני עצמו, והרפרטואר שלהן רק הולך וגדל ככל שמשלימים יותר משימות.

בעוד ב-BOTW (ובעצם, ברוב המשחקים שקשורים לפרנצ'ייז) שיחקנו את לינק, ב-Hyrule Warriors: Age of Calamity ניחשף לדמויות רבות אחרות שרובן נפתחות במהלך הסיפור. אני חייב לציין שהופתעתי לטובה מחלק מהדמויות שמצטרפות לחזית נגד גאנון, גם בדמויות שנפתחות במהלך העלילה אך בעיקר מאלו שנפתחות בדרכים אחרות; היות ואפילו לא חשבתי על האפשרות שנקבל אותן, ההפתעה הייתה עוד יותר גדולה ומרגשת.

כל הדמויות אותן תשחקו יוכלו להיעזר ביכולותיו של לוח השיקה (Sheika Slate) כדי לשבור הגנות ולהתגונן מפני מתקפות של אוייבים חזקים. תוכלו כמובן להשתמש ביכולות הללו גם נגד האוייבים הפשוטים, אבל שמתי לב שלרוב זה לא מאוד מועיל ועדיף פשוט לחבוט בהם כהוגן. כל דמות תפעיל את יכולות לוח השייקה באופן מעט שונה, שזה מגניב מצד אחד אך לעיתים עשוי לבלבל, בייחוד אם התרגלתם יותר מדי לדמות מסויימת ועכשיו עברתם לדמות אחרת.

בשלבים בהם תשחקו יותר מדמות אחת, תוכלו לתת פקודות לדמויות האחרות כך שיגיעו למיקומים מסויימים ויתחילו לטפל באויבים שם. זהו פיצ'ר מאוד נוח, ויכול לעזור, למשל, בחיסכון בזמן; במקום לרוץ מאתר לאתר בין קרבות, פשוט תעברו בנוחות מדמות לדמות.

כמו ב-BOTW, גם כאן יש משחק עם האלמנטים אש, קרח וחשמל, ותוכלו להשתמש במטות מיוחדים על מנת לרתום את קסמי היסודות לטובתכם בצורה מקסימלית על ידי תקיפה של אויב מסוג אחד באלמנט המנוגד לו. במהלך הקרבות שלכם תאספו מגוון רב של נשקים, בעלי חיים, חלקי מפלצות, אוצרות ופריטי מזון. האיסוף, על פי רוב, יתרחש באופן פאסיבי תוך כדי שאתם מביסים המוני האויבים.

אחד הדברים ששמחתי להתרשם מהם במשחק, הוא האתגרים שהוא מציב. אמת, המשחק לא קשה בטירוף ואולי הייתי אומר שהוא די פשוט, אך יש קרבות שלא תוכלו להיות שאננים במהלכם, ותצטרכו לשמור על קצב טוב ותזמונים מושלמים כדי לנצח. אבל אולי זה רק אני והסיוטים שלי מ-BOTW (כן ליינל, אני מדבר עלייך).

חיות הפלא והיכן למצוא אותן

בין פרק לפרק בעלילה, תוכלו (ואני אף ממליץ לכם) לזלוג למשימות הצדדיות. בעוד שרוב המשימות ידרשו מכם להילחם תחת תנאים מגבילים (כגון זמן ודמויות מסויימות), יש הרבה משימות אחרות שדורשות חפצים כאלו ואחרים שיפתחו לכם שירותים כגון נפחייה, חנויות ומקומות אימון. חלק מהמשימות הללו עשויות להוביל אתכם, כאמור, לפתיחת דמויות מפתיעות איתן תוכלו לשחק.

משימות מהנות במיוחד הן המשימות בהן תפעילו את החיות האלוהיות, ומד ההריגות שלכם יחצה את האלפים תוך דקות קצרות. לחיות אמנם אין קומבואים, אבל הן הרסניות למדי ויכולות להתמודד מול כל איום בעזרת כוח ברוטלי ועדינות של פיל בחנות חרסינה.

בנוסף למתקפות פיזיות, כל חיה יכולה להפעיל מתקפות קסומות ומייצגת אלמנט אחר מבין אש, חשמל, קרח ורוח, אותם יסודות שהפגעים (Blights) של גאנון מייצגים. אם זה מעניין אתכם, השמות של החיות נלקחו בהשראה מחכמים (Sages) ממשחקי עבר של זלדה, Ocarina of Time ו-Wind Waker.

יפהפה כמו משב פראי

אחד האספקטים המעולים במשחק הוא השילוב המוצלח של הגרפיקה של BOTW. כאמור, האנימציה היפהפייה תלווה אותנו לאורך כל הדרך, במשחק עצמו ובקטעי המעבר, יחד עם דיבוב מלא (טוב, חוץ מלינק ששותק כל הזמן). עובדה זו הופכת את עניין ירידת הפריימים הפתאומית שיש במשחק למעציב משהו, כי באמת שחבל על כל היופי של המשחק. אני מקווה שהבעיה הזו תיפתר בצורת עדכון למשחק ולא בגירסה של המשחק לקונסולה הבאה של נינטנדו.

ואם כבר מדברים על דברים מעציבים, יש את עניין המפה. אני לא מתכוון למפה הגדולה של היירול, זו שהיא בעצם ממשק המשתמש במשחק. המפה הגדולה דווקא מאוד אינדיקטיבית ומציגה בבירור את המשימות שכבר ניתן להשלים, מבחינה בין משימות שנעשו לבין אלו שלא ונוחה לתפעול. המפה הבעייתית בעיניי היא המיני-מפה בתחתית המסך, שקצת קשה לנווט בעזרתה למיקומים השונים. אולם, זו לא בעיה רק ב-Hyrule Warriors: Age of Calamity, אלא במשחקי Warriors רבים, ככלל.

לצד האלמנטים החזותיים הנפלאים (כשאין ירידת פריימים), המשחק מלווה בסאונד מצויין. המוסיקה אפית ומעולה, כפי שניתן לצפות ממשחק בעולם של זלדה ובטח במשחק עם טון כל-כך אפל כמו זה. ישנן, כמובן, הרבה מנגינות עבר שחוזרות בגדול ומעשירות את החוויה.

הדיבוב של הדמויות מלא פאתוס ומשעשע. הוא לעיתים קרובות מצליח להפיג את המתח מול אימתו של גאנון. רוב האפקטים הקוליים במשחק יהיו מוכרים לכם מאוד מ-BOTW (באופן לא מפתיע), אך גם אלו החדשים עשויים ללא דופי.

כאחד שאוהב משחקי Warriors, לשחק Hyrule Warriors: Age of Calamity הייתה, כצפוי, חוויה נהדרת, וזה עוד לפני הערך המוסף שמביא איתו הנרטיב המעניין שלו. לעניות דעתי גם אנשים שלא בהכרח מתחברים לז'אנר יהנו מהמשחק, ואני מאוד מצפה לראות האם וכיצד הוא ישליך על המשך הסדרה.

בעוד שהוא סובל מירידות פריימים מדי פעם, הויזואליות הנהדרת שלו והמשחקיות האינטנסיבית שלו הופכים אותו לחוויה בלתי נשכחת. העלילה שלו היא מהמעניינות והעשירות בסדרה, וכזו שאני מקווה שתהווה סטנדרט למשחקים הבאים בסדרה, גם לא משחקי Warriors.

מפתחת: KOEI TECMO, Omega Force

מפיצה: Nintendo

תאריך יציאה: 20 לנובמבר, 2020

ז'אנר: פעולה, הרפתקה, קרבות

זמין על: Switch

בוקר על: Switch

עותק הביקורת של Hyrule Warriors: Age of Calamity סופק על ידי נינטנדו ישראל.

03/12/2020
Dragon Quest Heroes: The World Tree's Woe and the Blight Below – ביקורת

Dragon Quest הפך לשם דבר בעולם משחקי התפקידים; כשהוא מביא עמו שלל של משחקי איכות שנושאים את יסודות ה-RPG וסיפורים חזקים שתמיד משאירים את השחקנים עם טעם של עוד. Dragon Quest Heroes: The World Tree’s Woe and the Blight Below אינו כמו שאר המשחקים בסדרה, אך אם אתם אוהבים אותה או סתם רוצים להיכנס בעדינות לעולם המשחק ולהכיר את הנפשות הפועלות, Dragon Quest Heroes ייקח אתכם להרפתקה של עונג צרוף.

קצת מוזר לשחק במשחק Dragon Quest שלא כולל סיפור טוב. אני לא מתכוון בכך שהסיפור במשחק רע או משהו, פשוט קצת.. פשוט. עוד בהתחלה, זורקים אתכם למים העמוקים עם פתיח יפהפה המציג מה שלא ראינו בסדרה עד כה, עולם בו בני אדם ומפלצות חיים בהרמוניה. ואז אומת האש תקפה, רק האווטאר.. לא, סתם… בהתאם לאופי של הסיפור, כח מרושע מסית את המפלצות נגד האנושות ומוטל עליכם לעצור את מי שעומד מאחורי הכאוס.

עכשיו כשהתחלתם בהרפתקה, תוכלו לבחור באחד הגיבורים או אחת הגיבורות, ללא אפשרות לשנות את הבחירה מאוחר יותר. מה שמוסיף לערכו של המשחק אחרי שסיימתם אם תרצו להצטרף להרפתקה בפעם השנייה כבני המין השני. במהלך ההרפתקה, תיתקלו בדמויות אייקוניות ממשחקי הסדרה השונים. אוהבי הסדרה ימצאו את העניין די משפיל מכיוון שהדמויות הללו באות במראה חדש ותפקיד ייחודי לסיפור. למרבה הצער, כמו שציינתי קודם, לסיפור אין המון מה להציע במובנים של טוויסטים מפתיעים בעלילה או רגעים מעוררי התרגשות, אז אל תצפו להידהם. עם זאת, צורת סיפור הסיפורים העליזה של הסדרה עדיין מורגשת כאן. למרות שהעלילה של Dragon Quest Heroes בהחלט אפלה, המשחק שומר על הקסם שלו, ואתם כנראה תחייכו בסוף כל קטע מעבר.

Dragon Quest Heroes אינו כמו שאר משחקי הסדרה. ביססנו את זה כשדיברנו על הסיפור, אבל זה נכון גם גבי המשחקיות. בשונה ממשחקים קודמים בסדרה, Heroes הוא משחק Musou, מה שאומר שהוא הולך בדרכי המכניקה של משחקים כמו Dynasty Warriors. במקום להשלים מטרות כמו כיבוש או שחרור של שטחים אבודים, ב-Dragon Quest Heroes תצטרכו לטהר איזורים במפה אחד אחרי השני. למרות שהאויבים רבים ומגוונים, עולה בעייתיות האינטליגנציה המלאכותית של האויבים שאינה מהטובות ביותר ולכן ניתן לנצח כל קרב בקלות יחסית. כמובן, האתגר עולה כשיצורים ענקיים מתחילים להסתער על שדה הקרב ומחוללים מאבקים אדירים תוך כדי הניסיון להכניע אותם.

תכונה חדשה שייחודית ל-Dragon Quest Heroes היא השימוש ב-"אסימוני מפלצות". במהלך הקרבות שלכם, אסימוני מפלצות עשויים ליפול, ואתם תוכלו להפעיל אותן בשדה הקרב. כל אסימון הוא חד פעמי והמפלצת תישאר היכן שהפעלתם אותה. אני מצאתי את עצמי נהנה ממשחקיות בסגנון Tower-Defense כשהצבתי מפלצות לשמור על אזורים בזמן שאני חוקר את המפה. היה מאד מרענן לראות את המפלצות מחזיקות מעמד כשאני מטייל, וגם כשנלחמנו צד אל צד בכדי להגן על האזור עליו הן ממונות.

הקבוצה שלכם מורכבת מארבעה חברים, לכל אחד יכולות ונשקים משלו. אין עץ כישורים ומערכת נשק עמוקים, אבל זה מוסיף לאפקט הכיף של המשחק. מכיוון שהקבוצה תמיד אתכם, הייתי קצת מאוכזב מחסרונו של המשחק מרובה המשתתפים. שדה הקרב נועד בבירור למספר שחקנים בקבוצה, והורגש חסרונו של ה-Co-op. החלטה זו של המפתחים בלבלה אותי קצת מכיוון שמשחקי Musou אחרים שילבו בדרך כלל משחק מרובה משתתפים כלשהו בתוכם.

אין להכחיש, Dragon Quest Heroes הוא משחק שנראה טוב. הדמויות כולן נראות ייחודיות ובאות בדיוק במקום כששמים אותן יחד עם עיצוב מפלצות יצירתי. מפתיע לראות כמה אקשן יכול לקרות במסך אחד כשתשלחו עשרות מפלצות מעופפות, או תבצעו את אחד מהמהלכים המיוחדים המרשימים וויזואלית שלכם. הדיבוב אולי קצת מזויף ומוגזם, אבל זה תמיד היה חלק מהקסם של Dragon Quest. לא יכולתי שלא לחשוב תוך כדי המשחק איך ייראה העתיד של הסדרה, כי בהחלט יש כאן רמזים לכמה יפהפיים יכולים המשחקים הבאים להיראות.

Dragon Quest Heroes הוא חוויה מהנה, עם דמויות מתוקות שאי אפשר שלא לחייך כשתראו אותן. למרות שהסיפור לוקה בעומקו והיעדרות המשחק-מרובה-המשתתפים קצת מפריעה, המשחקיות הנמרצת וההצגה הוויזואלית המצוינת הן תענוג צרוף. אם אתם אוהבים את סדרת Dragon Quest או משחקי Musou, מקומו של המשחק הזה הוא ללא ספק אצלכם בבית.

15/11/2015