עיר המקלט האחרונה בכדור הארץ נופלת לאיי חורבות ונכבשת ע״י ״הליגיון האדום״ – אויב חדש חזק וחסר רחמים המורכב מאוסף של גזעי חייזרים המובלים ע״י דומינוס גהול (Dominus Ghaul) האימתני. לאחר שהלגיון מצליח ומשתלט על "הנוסע" (The Traveler) , הקשר בין כל המגנים לאור נקטע ואיתו אובדות גם היכולות שלהם. פה אנחנו נכנסים לתמונה ועלינו לקחת מהלגיון את מה שהוא גזל מאתנו.
כך מתחילה העלילה של דסטיני 2 ותאמינו או לא, למרות שהיא נשמעת מוכרת, מובטחת לכם חוויה לא רעה בכלל.
העלילה היא ללא ספק אחת הנקודות החזקות של דסטיני 2 ומהווה שינוי גדול ומבורך לעומת המשחק הקודם בסדרה, שלא סיפק עלילה ראויה ומגוונת. יש לא מעט פיתולים, והנבל הראשי אפילו מתגלה כדמות עמוקה שכנראה צריכה לקבל יותר זמן מסך. בנוסף, האופן בו מתחילים את המשימה הראשונה עם כל היכולות ואז מאבדים אותן וצוברים אותן מחדש דווקא נחמד ונותן את היכולת להתרשם מהדמות וממערכת הקרבות כבר בתחילת המשחק.
הגיבור אותו אנחנו משחקים הוא גיבור אילם. במקום שנוכל לשמוע את הדמות אותה אנחנו משחקים עונה ומגיבה לדיאלוגים, מי שמדברת בשבילנו, אם בכלל, ויוצרת את האינטראקציה בין השחקן לדמויות השונות במשחק היא אותה קוביה מרחפת (Ghost) שמלווה אותנו עוד מהמשחק הקודם. גם זה פוגע בקשר שלנו כשחקנים לעלילת המשחק.
עם תחילת המשחק נבחר אחד משלוש סוגי התמחות: טיטאן , צייד ומכשף. עד כאן אלו אותם סוגי התמחויות שהיו זמינים גם במשחק הקודם. אך בדסטני 2 נוספה לכל דמות תת-התמחות חדשה. עצי ההתמחות הם עכשיו פשוטים יותר מאשר במשחק הקודם ודרכם תוכלו לבחור את סוג הרימונים בהם הדמות תשתמש, יכולות כמו התחמקות וקפיצות מיוחדות וכן מתקפה מיוחדת. כל זה מספיק כדי להדגיש את ההבדל בין סוגי ההתמחות השונים. בגדול עצי ההתמחות השונים נותנים לנו את היכולת לשים דגש יותר על הגנה או התקפה.
אחרי הבחירה בהתמחות נוכל לעצב את הדמות שלנו. המשחק מציג מסך עיצוב דמויות בו נוכל לבחור את הגזע של הדמות מתוך שלושה גזעים: בני אדם, Awoken – גזע של דמויי אדם עם עור כחלחל אפרפר (קצת מזכירים אלפים), ו-Exo – גזע של מכונות דמויות אדם שנבנו לפני המון שנים למטרה לא ידועה. חוץ מהגזע, נוכל כמובן לבחור גם את מין הדמות ולעצב את הפנים ע״י בחירת פנים מתוך 7 אפשרויות מובנות ואז לבצע התאמה של צבע העור, השפתיים והעיניים. נוכל גם לבחור את שיער הדמות מתוך 15 אפשרויות וכן סימנים מזהים שנראים כמו איפור לא כל כך מוצלח אצל בני האדם.
סך הכל מדובר במערכת בניית דמויות מהפחות מרשימות שנתקלנו בהן. על הצד החיובי, לא נותנים לשחקנים להתמזמז עם התאמת הדמות ומאלצים אותנו לעבור כמה שיותר מהר למשחק עצמו. מצד שני, עם קצת השקעה נוספת במערכת בניית הדמויות יכולנו אולי להתחבר יותר לדמות אותה יצרנו.
המשחק באופן כללי מלא בקרבות ואקשן. האויבים מחכים לנו מעבר לכל פינה כמעט, מה שנותן תחושה של קצב מהיר וימשוך אתכם להמשיך ולהתקדם. מערכת הקרבות עצמה לא השתנתה משמעותית מהמשחק הראשון והאמת היא שאין סיבה שתשתנה. הרי אין סיבה לתקן משהו שאינו שבור.
מה שכן השתנה היא מערכת נשיאת הנשקים. אם במשחק הקודם נשקים היו מחולקים לפי שלוש קטגוריות – עיקרי, משני וכבד – עכשיו הם מחולקים לפי סוג הנזק לו הם גורמים: קינטי, אנרגיה וכח. כל סוג של רובה יכול עקרונית להתאים לכל קטגוריה. כך למשל ניתן לחמש את הדמות שלנו בשלושה רובי צלפים, שכל אחד גורם לסוג נזק אחר, או לחלופין כל קומבינציה אחרת של נשקים שעולה לכם בראש. בדסטיני 2, כמו בקודמו יש כנראה את רוב הנשקים שתוכלו לחשוב עליהם. המשחק פשוט מפוצץ בסוגים שונים של נשקים, ממטולי רימונים שונים ומשונים ועד לאקדחים וחרבות.
מבחינה ויזואלית המשחק נראה טוב עם סביבות מפורטות ופלטת צבעים עשירה. גם אם זה לא המשחק המרהיב ביותר שתראו השנה, הוא בכל זאת נעים לעיניים. המפות מציגות לפנינו סביבות די מגוונות, מעיר הרוסה דרך הצמחייה הפרועה שמחוץ לה ועד לספינות חלל וקטקומבות עמוקות. כולן ללא יוצא מן הכלל עשירות בפרטים, ומהנה להסתובב בהן גם אם אין באמת אינטראקציה מלאה עם הסביבה. צריך לציין כאן שהמשחק הקודם בסדרה גם הצטייד בוויזואליות טובה, וכאן נראה שחידדו את הנושא עוד קצת והעלו את הרף עם עוד פרטים וצבעים.
דסטיני המקורי התמקד בעיקר סביב חווית הקו-אופ וכך גם ההמשך. דסטיני 2 ממשיך את קודמו ומציע לנו להצטרף לשחקנים אחרים, בין אם זה לצאת למשימות כקבוצה או להצטרף לשחקנים אקראיים ולהילחם בגלים של אויבים באירועים מיוחדים המופיעים בצורה אקראית על גבי מפות המשחק. החוויה די ממכרת סך הכל והעולם הפתוח הנפרש על כמה כוכבים מאפשר מעבר חלק ממשימות לאירועים רבי משתתפים. באנג׳י עשתה כאן עבודה יפה של שילוב העולם הפתוח של הכוכבים אותם נחקור במשימות העלילה, האירועים האקראיים ומשימות הצד. ניתן לבלות שעות רבות בתוך המפה מבלי לעבור מסכי טעינה מעיקים.
חווית השחקן נגד שחקן היתה ממכרת ומהנה גם כן. המשחק מרגיש מאוד מאוזן וככזה הכישורים של השחקן משפיעים יותר מאשר בחירת הנשק/התמחות החזקים ביותר. אחד השינויים הבולטים הוא מספר השחקנים. בכל מצבי המשחק של שחקן נגד שחקן יש שתי קבוצות המונות 4 שחקנים כל אחת. המערכות קצרות יותר, מה שמגביר את הקצב. בנוסף, נעשו שינויים בממשק ויותר אינפורמציה מוצגת לנו במהלך המשחקים, כמו למשל מי מהשחקנים עדיין בחיים, מה הטעינה של היכולת המיוחדת של חברי הקבוצה ועוד.
קיבלנו גם מצב משחק חדש – "ספירה לאחור" (countdown). במצב זה על קבוצה אחת להטמין פצצה בעוד שעל הקבוצה הנגדית מוטלת המשימה לנטרל אותה לפני שהזמן פוקע. הוא מאוד דומה למצב המוכר לנו משלל משחקי יריות המוניים שונים אך לא נראה עד כה בדסטיני.
קשה לשחק בדסטיני 2 ולא להשוות אותו למשחק הראשון בסדרה. עוד יותר קשה שלא לשים לב שהוא מתעלה על קודמו בכל אספקט. דסטיני 2 הוא משחק משובח וניכר שהפקת הלקחים מהכותר הקודם בסדרה היתה מצויינת. בניגוד למשחקי המשך אחרים שראינו השנה, דסטיני 2 לוקח את רוב הפוטנציאל העצום וההבטחות של המשחק הקודם ומגשים אותו. סה״כ מדובר במשחק טוב שמצליח לענות על הציפיות הגבוהות. הנקודה החלשה שלו היא בכל מה שקשור לדמות השחקן ולחיבור שלו אליה. אמנם עדיין ניתן להתחבר לעלילה, אבל בכל מה שקשור לאינטרקציה שלנו השחקנים עם הדמות, המשחק דל ביותר.
את דסטיני המקורי מאוד חיבבתי אבל את דסטיני 2 אני ממש אוהב. מומלץ בחום לכל אוהבי משחקי היריות, כל עוד כמובן הם בעניין של עלילת מדע בדיוני. ניתן למצוא בו כמעט הכל, החל מעלילה טובה ומעניינת ועד משחקי קו-אופ או שחקן נגד שחקן, שנותנים תחרות לכל כותרי משחקי היריות ההמוניים בשוק.
