Xenoblade Chronicles X: Definitive Edition ביקורת: מסע התשה בעולם מופלא עם קרבות אפיים ועמוקים

גרסת ה-Definitive Edition של Xenoblade Chronicles X מביאה את העולם המרהיב של מירה ל-Switch עם שדרוגים ויזואליים, מערכת קרבות עמוקה שזורחת עם סקלס ותוספות כמו Quick Cooldown ופרקי אפילוג. אולם, היא לא מצליחה להתנער מקצב איטי ומתסכל שנובע מנעילת תוכן מאחורי חקר אינסופי. הסיפור נשאר תירוץ לחקור יותר מאשר לב אמיתי, והמורכבות עלולה להרתיע – זה משחק לחובבי JRPG שמוכנים להשקיע, ולא למי שרוצה הרפתקה מהירה.

כשהתחלתי לשחק ב-Xenoblade Chronicles X: Definitive Edition, ציפיתי להרבה. שיחקתי ב-Xenoblade Chronicles: Definitive Edition וב-Xenoblade Chronicles 3 ומאוד נהניתי מהם, וכשראיתי ש-X מקבל פורט לסוויץ' זה שימח אותי מאוד. מדובר במשחק JRPG שזכה לקהל מעריצים נאמן בזכות העולם הפתוח העצום שלו והקרבות המורכבים, וממש חיכיתי לנסות אותו.

תאמינו או לא, המשחק הזה אכן הצליח להפתיע אותי, אבל לא תמיד לטובה. אבל כמו תמיד, בואו נתחיל מההתלה.

מי מנסה להשמיד את האנושות הפעם?

השנה היא 2054, וכדור הארץ נחרב במלחמה בין-גלקטית בין שני גזעים חייזריים. שאריות האנושות נמלטות על ספינת החלל White Whale ונוחתות על כוכב הלכת מירה – עולם זר, מסתורי ומלא סכנות. אתם מגלמים דמות שתתאימו אישית, אם כי לא ברמת פירוט כמו משחקים אחרים בז'אנר. לאחר פרולוג קצר, תצטרפו לארגון BLADE, במטרה לשקם את האנושות בעיר ניו לוס אנג'לס (NLA) ולחקור את הסודות של מירה.

העלילה מתחילה עם המון פוטנציאל – יש כאן ניחוח של מדע בדיוני קלאסי, עם שאלות על הישרדות, גורל האנושות ומה בעצם קורה בכוכב הזה. אבל, וזה אבל גדול, הסיפור לא תמיד מצליח להתרומם מעבר לקלישאות הז'אנר. הדמויות המשניות מוסיפות קצת חן והומור, אבל הגיבור הראשי חסר קול (תרתי משמע) והעלילה מרגישה לעיתים כמו תירוץ לחקור את העולם ולא ממש סיבה מרכזית לשחק.

עם זאת, התוכן הסיפורי החדש שמתווסף ב-Definitive Edition – בדמות פרקי אפילוג קצרים שמרחיבים את סיפורן של דמויות משניות כמו לין וטאטסו – נותן קצת יותר עומק ומשמעות למסע, וסוגר קצוות פתוחים שהיו במקור. רק חבל שלוקח נצח להגיע לשם.

משחקיות עמוקה – זהירות לא לטבוע

המשחקיות של Xenoblade Chronicles X: Definitive Edition מורכבת מחלקים מהנים יותר ופחות. מה מהנה ומה לא זה בעיקר טעם אישי, אם כי יש דברים שאני בטוח שרוב האנשים יסכימו עליו. למשל, במשחק יש בעיה חמורה של קצב. חלק מהתוכן – כולל משימות עלילה מרכזיות וגישה לסקלס (Skells, רובוטים ענקיים שאתם יכולים לנהוג בהם) נעול מאחורי השלמת אחוזים מסוימים של חקר העולם ורמת דמות גבוהה.

כפועל יוצא, תצטרכו לבלות שעות בלסרוק את מירה, לאסוף משאבים ולבצע משימות צד כדי להתקדם. זה מאט את המשחק בצורה משמעותית ולפעמים אפילו מייאש – במיוחד כשאתם ממש רוצים לדעת מה קורה הלאה בעלילה, אבל נתקעים בגריינד שלא בא לי בטוב. מזכרוני את משחקי הסדרה האחרים, לא הייתה נעילת תוכן או לפחות לא ברמה הזו שהיא מורגשת לחלוטין.

יש גם לא מעט מקומות שיהיה לכם קשה להגיע אליהם בהתחלה, כמו מקומות מאוד גבוהים. לפעמים תצליחו לעלות אליהם כמו איזו עז הרים, אך לחלקם תצטרכו לחכות על שתקבלו את הסקל שלכם שמגיע בשלב מאוחר יחסית במשחק (שלא לדבר על השדרוג שלו למכונה מעופפת). זה בהחלט מתסכל לנסות להגיע למקומות ולגלות שעדיין אין לי את האפשרות.

אולם, אני חייב לציין שהעולם הפתוח הוא גם נקודת חוזק משמעותית. ראשית, מדובר בעולם פתוח אמיתי בו תוכלו לגשת לכל מקום ללא מסכי טעינה, והוא פשוטו עצום. כל חלק בעולם מיוצג על ידי משושה שנקרא segment, ובכל אחד מהם יש משהו אותו תצטרכו לעשות כדי להעלות את אחוזי המחקר (כמו תקיעת גשוש מחקר, מציאת אוצר ספציפי, ביצוע משימה ועוד).

חקר העולם הוא גם הדרך הראשית להשיג כסף ומשאבים, ותצטרכו לא מעט דברים בשביל רכישה ושדרוג של ציוד. הרבה מהכסף ומהמשאב הגלובלי של הכוכב, מירניום, תשיגו מהתקנת הגשושים (probes) ולמעשה ככל שתתקדמו תוכלו ליצור רשת ענקית שתסדר אתכם ולא תדאגו יותר מדי למחסור. רצף של גשושים מאותו סוג אף ייתן לכם בונוס, וזה יוצר מן פאזל פשוט שכיף לשחק איתו.

מה עושים עם הכסף? קונים ציוד! אבל וואו, יש כל כך הרבה פרטים שניתן לפספס בקלות, כמו מה כל שדרוג נותן, אילו חפצים עושים סינרגיה אחד עם השני, ועוד הרבה דברים. המשחק לגמרי נותן לשחקנים להתאמץ בשביל לעשות אופטימיזציות שונות ולהתאים את הציוד למה שצריך. באופן אישי, לא התעמקתי בכל העושר הזה והסתפקתי בלהחליף נשקים ושריון פעם בעשר רמות בערך, אך מתיעודים שראיתי, על ידי אופטימיזציה זהירה אפשר להגיע לתוצאות מטורפות – אם אתם בעניין של זה, אתם לא תתאכזבו.

אומנויות הקרב

מערכת הקרבות כאן היא מיקס מעולה של זמן אמת ואסטרטגיה. תשלבו בין התקפות אוטומטיות ובין אומנויות (Arts) שתלויות בקולדאונים. תצטרכו להתנהל בצורה חכמה ובמיוחד בקרבות הקשים; לפעמים תצטרכו את האומנות הספציפית דווקא שהיא נטענת מחדש. למזלכם, הפורט מביא פיצ'ר חדש Quick Cooldown, המתבטא באמצעות מד אנרגיה שעל ידי ניצול שלה תוכלו להשתמש מיד באומנות שכרגע נטענת, כל עוד יש לכם מספיק אנרגיה.

חברי הצוות שלכם נשלטים על ידי AI אך תוכלו לבחור מראש במי לשלוט בקלות, ולפעמים אפילו תעדיפו דמות שהיא לא הראשית שלכם. במהלך הקרבות הבאמת קשים, תצטרכו לפעול בצורה אסטרטגית נכונה ולענות לקריאות של חבריכם לצוות כדי לקבל בונוסים שונים כמו TP (קיצור של Tension Points, מעין מטבע איתו תשלמו על אומנויותת חזקות יותר) או אקסטרה חיים. בנוסף, מדי פעם יופיעו לכם פרומפטים של QTE שיעניקו לכם בונוס אם תקלעו בזמן.

תוכלו לבחור לדמות שלכם קלאס לפי סגנון המשחק שלכם (או יותר נכון, לפי הנשקים שבא לכם להשתמש בהם), ובהמשך כשתשלטו במספר קלאסים, תוכלו לעשות ערבוביה של אומנויות. כמובן, עדיין תהיו מוגבלים מבחינת מספר הנשקים שלכם (אחד לטווח קרוב ואחד לטווח ארוך), אך עדיין תוכלו לקחת את הטוב שבשני קלאסים ולמזג אותם למפלצת קרב אימתנית, שזה מגניב.

לכם ולכל דמות שתצטרף אליכם יש את האומנויות שלהם שתוכלו לעזור להם לפתוח ולשדרג, וגם סקילים פאסיביים. גם פה, אופטימיזציה זה שם המשחק ותוכלו לבנות צוות שעובד בסינרגיה מעולה אם רק תרצו להשקיע בזה את המאמץ. בנקודה זו אציין שתקבלו יכולות מיוחדות על ידי השלמת משימות זיקה (affinity missions) של הדמויות, וחלקן אף יוסיפו לכן עוד דמות שתוכלו לצרף. כל הדמויות עולות ברמות גם אם הן לא בפארטי, ואם השגתן דמות מסויימת מאוחר אל תחששו, היא תגיע ברמה שתואמת לשאר.

התעייפתם? הגיוני. שימו לב שמה שדיברתי עליו עד עכשיו הוא רק הבסיס של מערכת הקרב! כבר פה יש עומק שיכל להכיל את כל האוקיינוס של מירה, ואני לא צוחק בכלל. מערכת הקרב הזו מאתגרת כמו שהיא כיפית, ואם החלטתם לשנות כיוון תוכלו לעשות את זה בקלות גדולה יחסית, כי בעזרת כסף תוכלו לקבל חזרה את נקודות השדרוג, והכסף מאוד זמין.

קרבות מתקדמים

כאמור, הקרב רק התחיל. לקראת אמצע המשחק יפתחו שתי מכניקות קרב חדשות שלוקחות את מערכת הקרב לגבהים חדשים. הראשונה היא מכניקת ה-Overdrive, בה יש לכם זמן מוגבל בו טעינת האומנויות מואצת ואתם מקבלים כל מיני בונוסים. כדי להפעיל את האוברדרייב תשלמו 3000 TP, ותוכלו להאריך את זמן האוברדרייב על ידי העלאת המד ובחירת האומנויות הנכונות. אם תעשו את הדברים הנכונים תוכלו גם להגיע לאוברדרייב אינסופי, אבל זה משהו שתצטרכו לעבוד עליו.

המכניקה השנייה היא כמובן שימוש בסקלס בזמן הקרב. מעבר לכלי שיוט בעולם, הסקלס מביאים עוצמה שתעזור לכם מאוד נגד יצורים חזקים, ובפרט עם היצורים הגדולים שמסתובבים במירה. האומנויות של הסקלס תלויים בנשקים המאובזרים עליו, ותוכלו להתאים אותם לבחירתכם, וגם כשאתם משתמשים בהם תוכלו להכנס למצב האוברדרייב. כמובן, ככל שיש לכם את הכסף, תוכלו לקנות סקלים גם לחברי הצוות שלכם ולהגביר כך את כוח האש. רק תיזהרו לא לשבור אותם.

בעזרת מכניקות הקרב המתקדמות הללו תוכלו לנצח בקלות יחסית אוייבים שעד כה אתגרו אתכם, אך אתם עדיין לא בלתי מנוצחים. בכל מקרה, התוספות הללו מסדרות עוד כמה נדבכים במערכת הקרב ולוקחת אותה לשלב הבא, ועוד קצת. בלי ספק, מערכת הקרב של Xenoblade Chronicles X: Definitive Edition נותנת בראש, ועושה את זה נהדר.

מירה נראית טוב מתמיד

אם יש משהו שסדרת Xenoblade Chronicles תמיד הצטיינה בו, זה העולמות שלה, ובפרט שמדובר בגרסאות המחודשות ל-Nintendo Switch. מירה הוא כוכב לכת שמרגיש חי – יש כאן מישורי עשב אינסופיים, הרים נישאים, ג'ונגלים צפופים ואוקיינוסים שקוראים לכם לקפוץ פנימה. השדרוג הגרפי כאן מורגש: הטקסטורות חדות יותר, התאורה דינמית ומרשימה, והיצורים הענקיים שמסתובבים בעולם נראים מפחידים ומפתים בו זמנית.

זו לא רמת גרפיקה של PS5, בואו לא נתבלבל, אבל ל-Switch זה מרשים בטירוף. העולם יפהפה ולא אשקר אם אומר שעצרתי בכל מיני מקומות כדי להנות מהנוף המרהיב. גם הדמויות נראות טוב יותר, אבל המודלים עדיין נראים מיושנים למדי. לפיכך, את משחקי זינובלייד הייתי שמח לראות בעתיד כרימייקים, ואני בטוח שזה יהיה הצלחה מסחררת.

אולי הדבר הכי שנוי במחלוקת במשחק הוא פס הקול שלו. יש פה שילוב מעניין בין מוסיקה קלאסית אך אפית שנותנת תחושות של עולם פנטזיה, מוסיקת ג'אז-פופ עירונית, רוק אלקטרוני ועוד. בגדול, זה בהחלט יכול לייצג פסקול רנדומלי שלי, ובעוד שיש אנשים שפחות אהבו את השילוב המוזר, לי זה ממש לא הפריע ואפילו נהניתי. מהנעימות המרגשות של NLA בלילה ועד לקטעי הקרב האינטנסיביים – כל צליל מרגיש במקום.

Xenoblade Chronicles X: Definitive Edition הוא משחק שמציע חוויה עצומה, מלאת פוטנציאל ורגעים בלתי נשכחים. העולם של מירה יפהפה, עשיר ועצום ומערכת הקרבות עמוקה ויכולה להיות ממכרת ברגע שמבינים אותה. המשחק לא מושלם; הסיפור לא תמיד מרתק, המורכבות עלולה להרתיע, והקצב האיטי שנובע מתוכן נעול מאחורי חקר וגריינד יכול לייאש אפילו את השחקנים הסבלניים ביותר (ואני לא מהסבלניים). אם אתם חובבי JRPG עם סבלנות לעולם עמוק ומלא פרטים, זה מסע ששווה לקחת. בשורה התחתונה, מירה מחכה לכם, אבל תביאו איתכם סבלנות – ואולי גם קפה חזק.

עותק הביקורת של Xenoblade Chronicles X: Definitive Edition סופק על ידי נינטנדו ישראל.