הסדרה הפופולרית חוזרת למופע שלישי ומקפידה גם הפעם לא לקחת את עצמה ברצינות רבה מדי. עם משחקיות פשוטה, קצב מהיר, ומופעי אורח משעשעים, Borderlands 3 מחזיר את הנוסחה המוצלחת של הקודמים.
שבע שנים אחרי המשחק השני, חברת Gearbox השיקה את Borderlands 3, ממשיך לסדרת משחקי היריות ההזוייה. המשחק עבר מתיחת פנים גרפית והוכנסו מכניקות חדשות, כדי להתאים אותו לעידן משחקי היריות של היום. עם גיבורים מהמשחקים הקודמים בהופעות אורח ודמויות חדשות בדיאלוגים שנונים, Borderlands 3 גרם לי להתפוצץ מצחוק תוך כדי שאני מפוצץ אויבים.
בין אם שיחקתם בסדרת Borderlands ובין אם לא, אתם בוודאי מכירים את הגרפיקה הכמעט קומיקסית של הסדרה. אתם אולי גם יודעים איך היוצרים משתמשים במגוון חלקים כדי לייצר מיליארדי נשקים בצורה אקראית, באופן שנותן לכם להרגיש שכל נשק תוכנן בקפידה על ידי מיטב המתכנתים.
תניחי את האקדח ובואי נדבר על זה
ל-Borderlands 3 יש עלילה די פשוטה ולינארית. אחרי שבמשחקים הקודמים הגיבורים שלנו מצאו כספת, ופתחו אותה, ומצאו עוד כספת ופתחו גם אותה, הפעם אנחנו ניצבים מול התיאומים קליפסו (The Calypso Twins).
התאומים קליפסו הם זוג משפיעי דעת קהל שאיגדו לעצמם כת של עוקבים פנטיים, ומחפשים להשיג את הכוח של הכספות לעצמם. למרבה הצער, הם לא ממש רעים ולא גרמו לי לשנוא אותם כל כך. המוטיב שלהם לא היה ממש מובן, למעט איזה סיפור עם שידור חי של כל מה שהם עושים. זה אפילו נראה כמו ניסיון לדבר על שידור החיים ברשתות חברתיות וציות לצופים, ואני בטוח שיש מסר מאחורי זה. גם החלק היחסי שלהם בעלילה לא היה כל כך משמעותי לטעמי, והם יותר היו שם בשביל להסביר למה יש רעים שצריך לירות עליהם.
אבל אף אחד לא באמת בא לשחק ב-Borderlands בשביל העלילה. לעומת העלילה הסתמית, הדיאלוגים עצמם שנונים, דמויות המשנה מצחיקות, והמשחק בהחלט לא לוקח את עצמו ברצינות. אני חייב להודות שהופתעתי מהשנינות הלא צפויה של רוב דמויות המשנה, ואף של דמויות השחקן. אבל הכוכבת של המשחק היא לא אחרת מהדמות המצחיקה ביותר של המשחק הקודם, וגם הפעם היא הרסה אותי מצחוק. כן, Tiny Tina, אני מדבר עלייך. לא רחוק מאחוריה, גם Claptrap קרע אותי מצחוק – רק מלעקוב אחריו בזמן שהוא מדגים את מכניקת המשחק, צחקתי יותר משציפיתי לצחוק.
המשימות הראשיות ב-Borderlands 3 בנויות בעיקר מקטעי אקשן, וכשהן לא, הן דיי משעממות. הניסיון לייצר משימות איסוף גורם לשיטוטים מיותרים ברחבי הפלנטה, אבל לפחות הנוף תמיד יפה. הפאזלים הספורים שקיימים במשחק לא ממש מהווים אתגר מחשבתי, וגם אם כן, המשחק רומז מהר מאוד לכיוון הפתרון.
מלבד זאת, המשימות לא מצליחות לייצר עניין והן רק מפריעות לעשות את מה שהמשחק הזה עושה הכי טוב. זכורה לי במיוחד המשימה בחללית שהיתה פשוט אוסף של מטלות משמימות שהריצו אותי מפינה לפינה. יאמר לזכותן של משימות המשנה, שהן כתובות לא פחות טוב מהמשימות הראשיות ואין הרבה הבדל ביניהן.
ב-Borderlands 3 אנחנו נעים בין פלנטות באמצעות חללית. לראשונה במשחק ניתן לצאת מפנדורה (Pandora) אל הפלנטות האחרות במערכת. המשחק נותן לנו לחקור ארבע פלנטות, ולכל אחת מאפיינים יחודיים ויצורים יחודיים, מה שמוסיף מגוון במשימות וההסתובבות.
אתה תירה, אנחנו נדאג לכל השאר
המשחקיות של Borderlands 3 היא קצבית ומהירה, אז אם אתם שחקני משחקי יריות מציאותיים ואיטיים כמוני, אתם צפויים למות מספר פעמים לפני שאתם מבינים מה זה אומר לשחק ב-Borderlands. ברגע שאתם נכנסים לקצב זה פשוט נהיה מטורף – אתם מתחילים לרוץ, ולקפוץ, ולהחליק תוך כדי ירי, ולקפוץ תוך כדי ירי, ולהעיף מכות למי שקרוב, תוך כדי ירי כמובן.
Borderlands 3 עושה הכל כדי לדאוג שהחיים שלכם יהיו פשוטים, ואתם תתמקדו בלירות. את התחמושת אתם יכולים לאסוף רק מללכת עליה, כך שתחמושת היא לא מגבלה כאן. גם נשקים עצמם לא חסר, כיוון שאין מחסור בתיבות נשקים, וגם היריבים מפילים כמויות של נשקים כל פעם שאתם מעיפים אותם, קצת כמו פיניאטות קטלניות.
הדבר היחיד שמאט את המשחקיות הזריזה של Borderlands 3 הוא הטעינה של הנשקים. אלוהים שזה מרגיש כמו נצח, אני מוכן להישבע שהיו רגעים שבהם הספקתי למרוט שערות, להכין לי קפה ולצעוק על רובה שיסיים להיטען כבר. זה לא באג, ותוכנן בכוונה כדי לאפשר לנשקים מסויימים להטען מהר מאחרים.
אחת הסיבות שכל כך כיף לירות ברובים ב-Borderlands 3 הוא בזכות המגוון שלהם וכמה שהם יכולים להיות מפתיעים. אפילו האקדח הזה שנותנים בהתחלה יורה טילים. כן, טילים! בשונה מהמשחקים הקודמים, ב-Borderlands 3 יש מכניקה חדשה ובה לכל נשק יש מצב ירי אלטרנטיבי, לפי היצרנית שלו. למשל, נשקים של היצרנית Hyperion מפעילים מגן נישא, בעוד שנשקים של היצרנית Atlas מאפשרים לכם לירות כדורים חכמים שיעקבו אחרי האויבים שאתם יורים עליהם.
אבל כל האיסוף של נשקים, ובנוסף המכירה וניהול המלאי, כולם מרגישים מתישים. מצאתי את עצמי פעמים רבות אוסף נשק, רץ למכונה, מוכר אותו, רץ לנשק הבא, וחוזר חלילה. זה מתסכל לפעמים ומרגיש קצת כמו גריינד. גם הארידיום (Eridium) שניתן לאסוף כדי לרכוש סקינים לדמויות או לנשק, הוא קשה להשגה, ולא מאוד מתגמל. זה מרגיש מעט מיותר בעולם שבו הנשקים מתחלפים מהר כמו התחמושת ואת הדמות גם ככה לא רואים (כאילו גוף ראשון, דה).
כנגד ארבעה גיבורים דיבר המשחק, לכל אחד כשרונות שונים, כולם חזקים, כולם חכמים, וכולם יפים. אפשר להגיע לשילובים מעניינים בין כשרונות שונים והשוני בבניית דמות יכול להיות גדול בין שחקן לשחקן. תמורת מחיר מסוים ניתן גם לאפס את עץ הכשרונות ולשבץ את הנקודות מחדש. כמי ששיחק לא מעט משחקי תפקידים עם עצי כשרונות מפותלים ומסובכים, אני ממש מרוצה מהתכונה הזו. העץ קל ונוח להבנה עם הצגה מספרית של הבונוס בשלב זה ובמקרה שישודרג.
תסתכל עליי, אני הנהג עכשיו!
כמו במשחקים קודמים בסדרה, גם ב-Borderlands 3 אנחנו נלחמים בכמויות של יריבים. הפעם אנחנו נתקלים במפלצות הקשורות לכל עולם מצד אחד, ומנגד ב-"ילדי הכספת" (Children of the Vault), המעריצים הפנטיים של התאומים קליפסו. כמו במשחקים הקודמים, לא מדובר ביריבים מתוחכמים שיודעים לנצל מחסה או להבין שיורים עליהם מרובה צלפים – היתרון שלהם הוא בגודל ובכמות. כאשר הם קופצים כולם מכל הכיוונים, זה לא פשוט להצליח לשרוד אותם. במזל, כמו במשחקים הקודמים, למוות אין עלות גבוהה במשחק, ורק תאבדו חלק מהדולרים שצברתם, אותם קל להשיג חזרה.
הבוסים במשחק גם פשוטים יחסית, ועובדים בתבניות משעשעות כמו לסובב אליך את הישבן לאחר פגיעה מוצלחת או להניף את המגן אל על בשמחה כאשר הם כמובן חשופים להתקפות. פגיעות קריטיות מוסיפות נזק ולכל יצור יש מקומות רגישים משלו.
כמובן ש-Borderlands 3 מכיל גם כלי רכב. כמו במשחקים הקודמים, על כלי הרכב הללו שולטים בסגנון של Unreal Tournament – עם העכבר (או ג'ויסטיק ימני) אתם שולטים על המבט ועם המקלדת (או ג'ויסטיק שמאלי) על ההגה, ולאיפה שאתם מסתכלים, הרכב יסע. השליטה הזו לא מאוד נוחה, ועוד יותר גרוע זה שעדיין לא ניתן לאסוף שלל מתוך הרכב. במקום זאת צריך לרדת מהרכב, לקחת את השלל, ולחזור לרכב.
אבל היי, תחמושת בלתי מוגבלת? יש! טילים בלתי מוגבלים? יש! זמן טעינה? אין! רמפות לקפיצות? יש! פגוש משונן לדריסה של יריבים? בטח שיש!! אז היי, אני בעד רכבים, יחד עם החסרונות. אין רכב? אין בעיה! תמיד אפשר לקפוץ על רכב של ילדי הכספת ולחטוף מהם את הרכב. כמובן שמומלץ לאחר מכן לדרוס אותם בשביל הבונוס. ב-Borderlands 3 אתם יכולים לעצב את הרכבים קצת יותר בקפידה, והם נבנים על ידי בחירה מכמה סוגים של שלדה, סוגי גלגלים וסוגי נשקים. את כל אלה ניתן להשיג במסגרת העלילה במשחק.
Borderlands 3 רחב ידיים, המפות גדולות וניתן לחקור הרבה מקומות שאתם מגלים על המפה. טוב, זה לא Skyrim, אבל זה עדיין מגניב לגלות מערות ובורות ומשימות משנה שפשוט שוכבות להן שם בקצה המפה. זה תמיד כיף לחפש עוד פינה עם ארגז של נשקים או עוד מקום נסתר שטומן בחובו אוצרות. Looter Shooter כבר אמרנו?
יחד עם המפות הגדולות יש הזרמה מאוד נוחה של התוכן. אין זמני טעינה ארוכים והמעבר בין מפות חלק יחסית. וזה הכי מורגש כשאתם משייטים עם רכב בתוך כל הגודל הזה.
ככה זה כשיש שניים
ל-Borderlands 3 יש אפשרות לשחק עם עוד שחקנים דרך LAN או באמצעות שידוך ברשת. השידוך עובד לא רע, ולא הגעתי למצב שלא היו לי שותפים. במשחק יש שלושה מצבי משחק מרובי משתתפים: הראשון הוא להצטרף לקמפיין של שחקן או לקבל שחקנים שיצטרפו אליך, השני הוא מצב לחימה בגלים של מפלצות שמגיעות ברמת קושי עולה, והמצב השלישי הוא מבוך עם בוס בסוף שלוקח כמה דקות לכל היותר.
ריבוי משתתפים נותן לחברים להחיות אחד את השני ובנוסף ניתן לסחור אחד עם השני בכלי נשק וחפצים. אבל עם מנגנון השידוך גם מגיע חיסרון, והוא ההעדר המורגש של שימוש באיתות והוראות מהירות. עם הקרבות המבולגנים, היה מאוד שימושי אם היתה דרך לסמן מטרות, יריבים או להודיע לחברים שיש כאן רובה בדיוק בשבילם. חברת Gearbox הודיעה שזה יתווסף בהרחבה עתידית. אבל מעבר לזה, ריבוי המשתתפים מציע בדיוק מה שמציע הסיפור הראשי, רק עם חברים.
להכניס קצת צבע לחיים
הגרפיקה של Borderlands תמיד היתה מיוחדת, וב-Borderlands 3 היוצרים לקחו את זה והגבירו. הירידה לפרטים מאוד מרשימה, התיבות, הדמויות, המפלצות, אפילו התפאורה ניזוקה מירי. הרקע מעניק מסגרת יפה למשחק עם נופים יפים ולפעמים סתם נהניתי מטיול עם הרכב בדרך לעוד מטרה. במשחק יש אפילו מחזורים של יום ולילה.
עם זאת, במשחק שמתמקד בנשקים שלכם יש מספר בעיות איתם, והמשמעותית מביניהן היא שכלי הנשק לרוב קצת גדולים מידיי ומסתירים לפעמים את המסך ואת היריבים. פה הייתי שוקל אולי לאפשר להנמיך את הנשק. בנוסף, התוספות הקטנות לנשקים (Trinkets) והסקינים מרגישים קצת מיותרים. סך הכל מדובר בירי מגוף ראשון, ולא באמת ראיתי את הדמות שלי במהלך המשחק.
הדמויות בנויות יפה ויש משחק קול לכל דמות בנפרד שזה ממש מיוחד ומרשים. אבל מעבר לזה, הסאונד די… בנאלי. הפיצוצים נחמדים וזעקות הכאב משעשעות, אבל לא מצאתי בפסקול משהו שגרם לי לקפוץ יחד עם הקצב.
Borderlands 3 מציע את אותה הנוסחה של המשחקים הקודמים רק בגדול יותר, וזה לא דבר רע, אין צורך לחפש נוסחה חדשה, בעיקר היום כשמשחקי ירי מגוף ראשון זוכים לפופולריות גדולה כל כך. הסיפור הראשי מציע כ-30 שעות משחק והמולטיפלייר יכול לספק תמיד ריגוש קל של עבודת צוות נגד גלים של מפלצות.
Borderlands 3 הוא לא משחק שאתם באים אליו בשביל העלילה, אלא בשביל המשחקיות, והגרפיקה הקומיקסית שלו פשוט פנטסטית. למי שעוקב אחרי הסדרה גם מהכותרים הקודמים, צפויות לא מעט הופעות אורח משמחות של הדמויות מהמשחקים הקודמים. אבל גם לשחקנים חדשים צפוייה הנאה מטורפת בזכות האקשן המהיר וההומור המופרע של המשחק.