המשחק Scarlet Nexus סקרן אותי עוד בזמן ההכרזה שלו, וכבר חיכיתי לא מעט זמן כדי לדעת מתי אוכל כבר לשחק אותו. בטריילר החדש שיצא אתמול, סוף-סוף גיליתי את התשובה לזה, והתעניינתי במשחק אף יותר.
הטריילר מציג לנו עומק חדש על הדמות השחיקה השנייה במשחק, קאסאנה ראנדול (Kasane Randall), שהוכרזה לפני מספר חודשים. קאסאנה נחושה להציל את העולם מפני המציאות המחרידה בה חוצנים הקרויים The Others פלשו לעולם ומעוניינים במוחות המפותחים של בני האדם. למי שתוהה לעצמו "אבל היי, המוחות שלנו לא מי יודע מה", בעולם של המשחק התגלה הורמון על חושי במוח האדם שגרם לפיתוח מתקדם של היכולות המוכרות לנו אל עבר העל-טבעי.
כנראה שהגישה של קאסאנה שונה מהתפיסה של יואיטו (Yuito), הגיבור השני של Scarlet Nexus, עד כדי כך שהיא מנסה להרוג אותו בשלב מסויים. כדי להבין את הסיפור המלא נצטרך לשחק בשני הנתיבים שיהיו פתוחים לנו בזמן המשחק, הנתיב של יואיטו והנתיב של קאסאנה. נראה כי הנתיבים יצטלבו מספר פעמים במהלך המשחק ואני מחכה לראות את הסיפור מנקודות המבט השונות.
בניגוד ליואיטו שמתמחה באומנויות החרב, קאסאנה מעדיפה את השימוש בקונאים מעופפים שהי מטילה לכל עבר בעזרת היכולות שלה. בנוסף, כפי שטענתי פעם קודמת, חברי צוות של כל אחת מהדמויות הראשיות יציעו יכולות סיוע, והפעם הטריילר מראה את זה במפורש. השילוב של חברי הצוות יחד עם היכולות הפסיכו-קינטיות של הדמויות הראשיות נראה מדהים ועושה חשק ללמוד ולגלות את כל הקומבואים המטורפים שאפשר יהיה לעשות.
בנוסף לכל אלה, כחלק מהשיווק למשחק תצא סדרת אנימה שתקרא, כמובן, Scarlet Nexus. הסדרה תעקוב אחרי יואיטו, קאסאנה וחברי הצוות שלהם במלחמתם נגד "האחרים". לא ברור האם עלילת הסדרה תהווה הקדמה לעלילת המשחק, או שתהיה מקבילה אליה. ייתכן, כמובן, שיהיו אלו שתי עלילות שונות ולא קשורות בכלל כמו שהיה באנימה של Devil May Cry, אך אני בספק. הסדרה תתחיל בקיץ, 2021.
בסוף הטריילר, בצניעות ובלי הרבה "בלינג", הופיע תאריך היציאה – 25 ליוני, 2021. Scarlet Nexus יהיה זמין על PlayStation 4, PlayStation 5, Xbox One, Xbox Series X|S ועל המחשב האישי.
Life Is Strange: True Colors הוא המשחק הרביעי בסדרת Life Is Strange, סדרה עם דגש חזק מאוד על נרטיב ובחירות, העוסקת בבני נוער בעלי כוחות על.
ההכרזה על המשחק החדש בסדרה האהובה הגיעה עם שלל הפתעות מעניינות. העיקרית מבינהם הייתה שהוא יצא במלואו ולא בפרקים כמו קודמיו. ויש גם טריילר.
למי מכם שאינו מכיר, Life Is Strange היא סדרת משחקים מונעי סיפור בהם אנחנו מלווים דמות (בדרך כלל בגיל ההתבגרות) בצומת דרכים רציניים בחיים שלה – ואנחנו אלה שבוחרים כיצד המשחק והסיפור יתקדמו. דמויות המשחק הקודמות היו בעלות כוחות על מיוחדים ושונים – כל אחת והכוח שלה. הדמות שלנו למשחק הנוכחי תהיה אלכס צ'אן (Alex Chen) ולה כוח מעניין למידי.
ממה שראינו בטריילר, אלכס פוגשת לראשונה מזה שמונה שנים את אחיה בעיירה בשם Haven Springs, קהילה קטנה, אוהבת וקרובה. אך האיחוד המרגש הופך במהרה לטרגדיה, כשאחיה מת בתאונה נוראית.
פה אנחנו מגלים שאלכס מתמודדת עם "קללה" שהיא למעשה הכוח המיוחד שלה. היא מסוגלת להרגיש את הרגשות של הסובבים אותה, ולעיתים גם לספוג אותם לתוכה ולתעל אותם לצרכיה. לנו תהיה את האפשרות לשלוט כיצד נבחר להשתמש בכוחות האלו לאורך הסיפור.
אלכס, וגם אנחנו, נוכל לראות את הרגשות כצבעים רבים ומרהיבים כאשר הכוחות שלנו מופעלים – מכאן מגיע השם של המשחק: True Colors. מעין משחק מילים על הצבעים שאלכס רואה, שמגלים לנו מה באמת האנשים סביבנו חושבים ומרגישים.
שניים מאותם אנשים הם ריאן (Ryan) וסטף (Steph). למרות שאנחנו לא יודעים עליהם הרבה, אנחנו כן יודעים שהם ישחקו תפקיד מרכזי בסיפור. אלכס תוכל לבחור לפתח קשר רומנטי עם שניהם, מה שבוודאות ישפיע על הסיפור. אולי יעניין אתכם לדעת שסטף היא דמות שחוזרת מאחד המשחקים הקודמים בסדרה – Before The Storm, אבל לא חובה לשחק בו כדי להבין את הסיפור של המשחק החדש, שכן השניים לא באמת קשורים.
דבר נוסף ששונה במשחק הזה בסדרה הוא הפן הטכנולוגי. Square Enix, יחד עם מפתחת המשחק Deck Nine Games, בחרו לעשות שימוש בטכנולוגיה ללכידת תנועה באופן מלא (full performance capture). כלומר, החברה לקחה שחקנים אמיתיים והשתמשה בהם כמודלים חיים למשחק עצמו. זה הופך את האנימציה של המשחק, בניגוד לקודמיו, להרבה יותר מציאותית, טבעית ואנושית במידה.
כפי שציינתי במעלה הכתבה, Life Is Strange: True Colors ייצא כמשחק אחד שלם, ולא בפרקים כמו המשחקים הקודמים בסדרה.
יש עוד חדשה שאולי תלהיב את מעריצי הסדרה (ואת אלה שעוד לא שחקו במשחקים הקודמים). Life Is Strange המקורי, לצד ספין-אוף Life Is Strange: Before the Storm, יוצאים בגרסה מחודשת שכוללת שידרוג גרפיקה ואנימציה. הגרסאות המחודשות הללו הן חלק מגרסת Life is Strange: True Colors ultimate edition למשחק החדש בסדרה. אבל כמובן שתוכלו לרכוש אותן גם בנפרדץ
Life is Strange: True Colors עתיד לצאת ב-10 בספטמבר, ל-PlayStation 5, PlayStation 4, Xbox Series X|S, Xbox One, ול-PC. הוא אפילו יגיע ל-Stadia.
בשנה האחרונה, בעיקר בעקבות הקורונה, רוב החברות החליטו לחשוף משחקים חדשים ולשדר טריילרים באירועים דיגיטליים. בין אם מדובר ב-State of Play של פלייסטיישן, או Xbox Games Showcase של אקסבוקס, חברות רבות הבינו את הפוטנציאל של שידור דיגיטלי ברחבי העולם.
כעת גם מפיצת המשחקים הוותיקה Square Enix מתכננת כזה אירוע, שיקרא Square Enix Digital Showcase. הוא יתרחש ביום חמישי, ה-18 במרץ, יערך כ-40 דקות, ויציג טריילרים חדשים ומגניבים.
יהיה מעניין כיצד יחזרו לפתח את המשחק הבא בסדרה. בהודעה לעיתונות, Square Enix מבטיחה שנקבל דמות ראשית חדשה, בעלת כוחות חדשים ומעניינים. אנחנו לא יכולים לחכות.
סקוור מבטיחה לנו עוד הפתעות חדשות במסגרת חגיגות 25 שנים ליציאת המשחק הראשון בסדרת Tomb Raider. בהתחשב בכך שהמשחק הראשי האחרון בסדרה, Shadow of the Tomb Raider, יצא לפני 4 שנים, אפשר לקוות להכרזה על משחק חדש של החוקרת השאפתנית. בינתיים, השמועות דווקא מדברות על אוסף בשם Tomb Raider: Definitive Survivor Trilogy, שיכלול את שלושת המשחקים מהגלגול האחרון של לארה.
לאחר הנפילה המטאורית של המשחק Marvel's Avengers שעלה לחברה כ-3 מיליון דולר, סקוור מנסה למזער נזקים. למרות שאנחנו דווקא אהבנו וחשבנו שהואמשחק אקשן מעולה, עם סיפור חדש ודמויות אהובות, אבל מיועד בעיקר לחובבי המותג, נראה שהמשחק לא הצליח למשוך שחקנים רבים והוא היה אכזבה. בכל זאת, בתערוכה הדיגיטלית אנו נראה טריילר לתוכן חדש במשחק שאולי יצליח להוציא את המשחק מהבוץ. כרגע, לא ידוע מה בדיוק יוצג בתערוכה, אך אנו בטוחים שיהיה מעניין.
מעבר לכך, התערוכה הדיגיטלית תציג משחק חדש של סדרת Just Cause לטלפון הנייד, משחק RPG חדש בשם Outriders שעתיד לצאת בחודש הבא ופלטפורמר חדש בשם Balan Wonderworld שגם עתיד לצאת בקרוב.
אלו המשחקים העיקריים שאנחנו נראה ב-Squar Enix Digital Showcase ביום חמישי הזה (18 במרץ). השידור ימשך כ-40 דקות והוא יתחיל בשעה 19:00 שעון ישראל. ניתן לצפות בשידור דרך ערוץ הטוויצ' או ערוץ היוטיוב של Square Enix.
המשחק Outriders הוא Looter-Shooter של People Can Fly ובהפצה של Square Enix. המשחק חווה דחיות רבות והנה, סוף סוף, החברה שחררה דמו של כשלוש או ארבע שעות שבהן כל אחד יכול להתנסות ולחוות את כל 4 הדמויות עד לדרגה 7 עם חלק מהסיפור וכמה משימות צד.
People Can Fly הינה חברה וותיקה שאחראית למשחקים כמו Painkiller, Gears of War Judgement, ו-Bulletstorm. היא גם היתה שותפה ביצירת Fortnite, וממשיכה לסייע בכתיבתו עד היום. כשהדמו של Outriders יצא, מיהרתי להוריד אותו ולשתף אתכם בחוויות.
אי שם בעתיד הלא רחוק
בעתיד הלא רחוק, כדור הארץ גוסס וחללית המכילה אנשים בשינה קריוגנית נשלחת לחפש בית חדש. כשנמצאת הפלנטה הנכונה, משלחת ראשונית של Outriders נוחתת על הפלנטה היפה והציורית רק כדי לגלות במציאות רחוקה מאוד ממה שחשבו. גיבור או גיבורת הסיפור שלנו נקלעים לסופה מסתורית שמעניקה להם כוחות-על שעליהם מתבססת מכניקת הקלאס (class) במשחק הזה.
אני נמנע תמיד מלהכנס לביקורת בסקירה מקדימה אבל אני חייב לציין שההתחלה של המשחק הזה מאוד קשה, לא במובן של משחקיות אלא במובן של סבלנות. אני מעריך שהשעה הראשונה מורכבת מכ-45 דקות של סרטונים סינמטיים שמנסים להכניס אותנו אל תוך הסיפור, אבל בפועל משעממים את השחקן למוות. להתחיל את המשחק בלשבת ולצפות ב-45 דקות של דרמה, מוציא המון מהחשק לשחק. עם הזמן זה משתפר, אבל ההתחלה מצריכה הרבה סבלנות.
עד כאן תלונות, בואו נדבר על הדמויות.
ניתן לבחור דמות מארבעה מקצועות שונים. הראשון הוא ה-Trickster שהוא על תקן המתנקש של המשחק. הם עובדים על מוביליות גבוהה, התקפות מהירות מטווח קצר עם התחמקות מהירה לאזור בטוח. הטריקסטר מסוגל לתפעל את מרחב והזמן ולהשתמש בכוחות כמו שיגור והאטת הזמן.
המקצוע השני הוא Pyromancer שמתמחה בשריפה ונזקי אש. הם חזקים בעיקר בטווח בינוני ובנזק סביבתי (AOE). הפירומנסר מעלה את היריבים בלהבות וטוב לקרבות נגד גלים של יריבים.
השלישי הוא ה-Devastator, או הטנק הקלאסי. עם יכולות הגנה וריפוי חזקים, הם מתמחים בהתקפות קינטיות ורעידות אדמה.
האחרון הוא Technomancer שמתמקד בעיקר בתמיכה, יכולות ריפוי ושליטה בקהל, לצד נזק לטווח רחוק. הם אלה שנשארים לשבת מאחורה עם רובה צלפים ושולחים מוקשים לכל עבר.
כל דמות מקבלת כוחות בהתאם להתקדמות שלה בדרגות. ניתן להשתמש בשלושה כוחות במקביל בעזרת ה-Action Bar (המקשים 1,2,3 במחשב). עם העליה בדרגות מגיעים כוחות נוספים ואז על השחקן לבחור אילו להקציב לשימוש מהיר.
בנוסף לכך, דרגות מסוימות מעניקות נקודות כישרון (skill points) לעץ הכישורים שלכם. הנקודות הללו מעניקות יכולות פסיביות כמו תוספת לנזק, לטווח או ליכולות של ה-Outriders.
כמובן שכל עץ מתפתח לכיוונים קלאסיים של טנק, DPS ותמיכה. גרסת הדמו מוגבלת לדרגה 7 בלבד, אך במשחק המלא יהיה ניתן להגיע לדרגות גבוהות יותר.
לירות כדי לחיות
המשחק עצמו הוא בסוף משחק יריות וככזה יש מגוון רחב של נשקים שניתן לבחור מהם, מאקדחים ועד מקלעים ורובי צלפים. גם כאן הנשקים מתחלקים לקטגוריות כמו נדיר, אגדי, ונפוץ. כל נשק מקבל נתונים טכניים כמו נזק, קצב אש, גודל מחסנית, הסתברות לנזק קריטי ועוד. בסוף, הנשק מקבל דירוג שנקרא Fire Power שנותן לו דירוג כללי על עוצמתו. ככל שהדירוג גבוה יותר, כך הנשק חזק יותר ביחס למתחריו.
אבל למרות שהמשחק עצמו מבוסס על ירי ונשק, אני עדיין מרגיש שהוא יותר קרוב למשחקי תפקידים מאשר Looter-Shooter. התנועתיות במשחק יחסית פשוטה ואי אפשר לקפוץ למשל, ומצד שני, לא ניתן להציץ ממחסה. המבט כולו הוא מגוף שלישי והדגש על אנימציות משמעותי.
האפשרות לקסטומיזציה איננה גדולה מידיי, אבל מספיק בשביל ליצור מגוון של דמויות. בנוסף לכך, השריונות משנים את המראה של הדמות כמובן – יש קסדות, כובעים, מעילים, ומכנסיים המעניקים הגנה ומשפרים את היכולות של הדמות.
כמו כל משחק תפקידים, יש עלילה ראשית ויש משימות צד שאפשר לקבל והן יתנו נשקים שונים לבחירה. המשימות מאוד לינאריות, אין כאן אלמנט של עולם פתוח והמשחק בנוי בצורה של hub world, כלומר כל המשימות מתחילות במקום מרכזי, במקרה שלנו העיר, ומשם יוצאים למשימות. השיטה הזו פותרת בעיות של זמני טעינה ומתגברת על יציאה לשלבים בתחכום, וזה אכן עובד, אין זמני טעינה כמעט, למעט במעבר בין הסצינות הסינמטיות למשחק עצמו. אז… אני אחזור בי, כי עם כל כך הרבה סצינות סינמטיות יש עדיין זמני טעינה רבים מהצפוי.
עולם נעלם
כמו שאמרתי מקודם, משימות הצד עצמן יחסית ליניאריות – אתם הולכים קדימה, הורגים הרבה מפלצות, מגיע בוס, הורגים גם אותו ומקבלים שלל. שטחי הקרבות יחסית פתוחים ומאפשרים גישה טקטית יותר, ובכלל, הקרבות הרבה יותר טקטיים מרוב משחקי ה-Looter-Shooter ששיחקתי.
המשחק בנוי ככה שגם לטנק לא יהיה פשוט לעמוד באמצע ולהתעלם ממחסות. רוב הקרבות מצריכים שימוש מגוון יותר בכוחות ובלחשים ביחס למשחקים אחרים מהז'אנר, מה שמחזק את המחשבה שלי שהמשחק הזה הרבה יותר דומה למשחק תפקידים מאשר למשחק ירי.
המשחק פועל לפי מכניקה שהופכת כיום להיות יותר נפוצה במשחקים חיים – World Tier. ככל שהשחקן מתקדם במשחק, כך הרמה של העולם עולה והיריבים נהיים קשים יותר, אך יחד עם זאת השלל נהיה טוב יותר. סרגל ההתקדמות מתמלא ככל שהורגים יותר יריבים, ויורד כל פעם שמתים. אחת שהעולם עולה שלב, ממשיכים לשחק בעולם החדש ומקבלים שלל טוב יותר עם יריבים קשים יותר.
מי שרוצה, תמיד יכול לקחת את השלב אחרוה ולחזור ליריבים קלים יותר ושלל פחות טוב. במשחק משותף, מנהיג הקבוצה מחליט על ה-World Tier, אבל אם הוא גבוה יותר מהמקסימלי של אחד השחקנים, השחקן יקבל XP כמו ב-Tier שלו. ככל שיש יותר שחקנים, העולם נהיה קשה יותר ואלים יותר.
Outriders הוא משחק שבנוי ל-Co-op של עד שלושה משתתפים, כשאפשר להכנס רק אחרי הפרולוג. אבל אל תתדאגו, הפרולוג הוא בעיקר סצינות סינמטיות. השרתים גמגמו כשנכנסנו, אך זה מקובל במשחק חדש, ואני מאמין שעם הזמן זה יעבור אופטימיזציה.
שיתופי הפעולה מאפשרים לשחקנים להחיות אחד את השני, ומבליטים את ההבדלים בין המקצועות השונים. לא מצאתי אפשרות לדמויות לסחור ביניהן או לחלק נשקים, וקרה לי לא פעם שמצאתי רובה צלפים נהדר שלא יכולתי להעביר לצלף. חלוקת השלל נעשית כך שכל אחד מקבל את השלל רנדומלית ואינדיבידואלית. אין משמעות למי פתח איזו תיבה, כולם ימצאו שם נשק וכולם יוכלו לקחת נשק. כך גם לגבי בוסים.
מחברת ספרי הפנטזיה "הארי פוטר", ג'יי קיי רולינג התבטאה בעבר בחריפות כלפי הקהילה הלהט"בית ובמיוחד כנגד טרנסקסואלים. התגובות לדבריה לא איחרו לבוא, ואנשים רבים התנגדו להן, ביניהם גם השחקנים דניאל רדקליף ואמה ווטסון שגילמו את הארי והרמיוני בסרטים. לפי דיווח חדש, מפתחת המשחק המצופה Hogwarts Legacy בעולמו של הארי פוטר תאפשר לשחקנים לעצב את דמותם במשחק לראות עיניהם, כולל דמויות טרסיות, בניגוד להשקפות הסופרת.
לפי הדיווח, שעדיין לא אושר באופן רשמי על ידי המפתחת, במשחק Hogwarts Legacy שחקנים יוכלו לבחור את מגדר הדמות, סוג הגוף ואפילו קול גברי או נשי, ללא קשר למגדר הנבחר. לאחר שהדמות נוצרה, השחקנים יוכלו לבחור בין שתי אפשרויות "מכשפה" או "מכשף" על מנת לקבוע כיצד דמויות אחרות במשחק יפנו אליהם. למרות שקיבלנו מידע רב, בשלב זה עדיין לא ידוע מה באמת יכלל במשחק הסופי.
עיצוב דמויות במשחקים אינו דבר חדש במשחקי תפקידים כמו Cyberpunk 2077, משחקי Fallout ו- Skyrim, ולמרות זאת, אנחנו בהחלט שמחים שמפתחי המשחק, חברת Avalanche Software, החליטו לגנות את דבריה של הסופרת וליצור עולם שמתמקד בקסם שהספרים והסרטים הביאו איתם במשך השנים.
המשחק Hogwarts Legacy דלף לראשונה לרשת לפני 3 שנים, אך הוכרז רשמית בפרזנטציית PlayStation Showcase בשנה שעברה. בניגוד לשמועות הרבות שהתרוצצו, המשחק יתמקד בעולם הקוסמים שלפני זמנו של הארי פוטר, ולמעשה כמאה שנים לפני הסיפור. זהו משחק תפקידים בעולם פתוח, שככל הנראה לא יוגבל לכותלי בית הספר לכישוף ולקוסמות, הוגוורטס. במהלך המשחק נחקור הרבה מקומות קסומים, לרבות היער האסור, בהם שוכנים יצורים מאיימים וסכנות קסומות אחרות.
כאמור, ב-Hogwarts Legacy תגלמו קוסם או מכשפה צעירים, תלטשו את כישורי הלחימה שלכם, תבנו את היכולות שלכם ותלמדו כישופים רבי עוצמה. בנוסף, תצרפו לחבורה שלכם קוסמים ומכשפות שיעזרו לכם להתמודד עם האיומים שמסביב, ולעיתים אף תאלצו לעשות החלטות קשות שיוציאו את הדמות האמיתית שלכם אל האור.
Hogwarts Legacy עתיד לצאת בשנת 2022 (ללא תאריך מדויק) ל-PlayStation 4, PlayStation 5, PC, Xbox One ו-Xbox Series X/S. הלוואי שהיינו יכולים לבצע קסם שיעביר את הזמן קדימה!
ה-ROG Swift PG43U היא טלוויזיה מבית ASUS, בגודל 43 אינץ' עם מפרט טכני חזק ומרשים, איכות בנייה גבוהה, ודיוק צבעים מרשים במיוחד – אם אתם יכולים להרשות לעצמכם אותה – אין לה שום מתחרים.
נתחיל מההתחלה, חברת ASUS משווקת את ה-ROG Swift PG43U בתור מסך גיימינג. כמובן שבאנגלית המונח Monitor מתייחס לכל צג, אך ברור שהחברה משווקת אותו בתור מסך מחשב, ולא טלוויזיה. יחד עם זאת, מדובר על "מסך גיימינג" בגודל של 43 אינץ', מה שממקם אותו יותר באזור הטלוויזיות והקונסולות, ופחות באזור המחשב האישי. אבל היי, מי אני שאתווכח?
מעבר לכך שמדובר על טלוויזיית גיימינג (כמו ה-CX65 של LG) ענקית, היא גם חלק ממותק הפרימיום גיימינג של ASUS, הלוא הוא ROG, Republic Of Gamers, ובתור חלק ממשפחת הפרימיום ה-ROG Swift PG43U מגיע עם ציפיות ענקיות בכל התחומים.
ASUS ROG Swift PG43U– תעודת זהות טכנית
ה-ROG Swift PG43U הוא מסך ברזולוציית 4K (או 3840X2160, או פשוט UHD), עם קצב רענון מהיר של 144Hz וזמן תגובה מהיר של מילישנייה בודדת (1ms MPRT). בשביל לאפשר תמיכה עם מפרט מרשים שכזה, החבר'ה ב-ASUS הוסיפו תמיכה ב-DSC, או – Display Stream Compression, שבעצם דוחסת ומרחיבה כל פריים בתורו, ללא איבוד מידע, ובכך מאפשרת להעביר דרך חיבור DP 1.4 בודד את כל המידע למסך.
המסך הוא בעצם פאנל VA, או vertical alignment, שמציג צבעים חיים וזמני תגובה מהירים יחסית. פאנל VA הוא מעין פשרה בין מסכי IPS בעלי חדות צבעים גבוהה, זמן תגובה גבוה ומחיר גבוה, לבין מסכי TN בעלי זמן התגובה המהיר, המחיר הנמוך, והצבעים הפחות "אמיתיים".
אבל אל תיתנו לעובדה שמדובר על פאנל VA ולא IPS להטעות אתכם, הפאנל ב-ROG Swift PG43U הוא פשוט מעולה. הצבעיים נראים חיים ומדויקים, גם במהלך צפייה בסרטים, גם במהלך עבודה יומיומית על המחשב, והכי חשוב – גם בזמן גיימינג (בין אם מרחבי החלל האינסופיים של EVE, או החדרים המסתוריים בבניין של CONTROL, או החופים המרשימים של אורורה ב-GRB).
המסך כולל טכנולוגיות Flicker Free ו-Ultra Low Blue Light. הראשונה היא טכנולוגיה המנצלת שימוש בזרם ישיר בכדי לצמצם משמעותית את רמת הבהובי הרקע במסך, בכדי למנוע את עייפות שרירי העיניים, ולאפשר לגיימרים שימוש ארוך, אינטסיבי ואימרסיבי במסך, מבלי לעייף את העיניים בצורה משמעותית, והשנייה היא טכנולוגיה המפחיתה את כמות האור הכחול שהמסך פולט, בכדי להקל על עייפות המשתמש ולשמור על בריאות העיניים.
כיום רוב המסכים מגיעים עם טכנולוגיית סנכרון מתקדמת המבצעת תיאום בין קצב הרענון אותו מציג המסך, לבין קצב הרענון שה-GPU (כרטיס המסך שלכם) מסוגל להציג, ובכך מונעות קריעות של התמונה המוצגת על המסך בשל אי תאימות בין ה-FPSים. ה-ROG Swift PG43U מגיע עם תמיכה ב-G-Sync מבית NVIDIA.
בניגוד לרוב מסכי הגיימינג, המגיעים ללא תמיכה ב-HDR, או עם תקני HDR נמוכים יחסית כמו HDR400, ה-ROG Swift PG43U כולל תמיכה בתקן HDR1000, עם רמת בהירות מטורפת של עד 1,000 cd/m2, מה שעשוי להיות בעייתי לאלו מכם שמשחקים בחדר חשוך לגמרי (המסך ממש בהיר, לא משהו שרגילים לראות במסכי מחשב). טווח הצבעים המוצג ע"י המסך הוא מדויק ומרשים יחסית, עם טווח שהפך לסטנדרט תעשייתי של 125% sRGB, או 90% DCI-P3.
ה-ROG Swift PG43U הוא מסך שטוח (לא קעור), אך בשל גודלו העצום אי אפשר באמת לשבת קרוב אליו, והמרחק המומלץ למסכים בגודל שכזה הוא כ-1.8 מטרים, גם מבחינת שמירה על העיניים, אבל בעיקר פשוט כי מאוד קשה לראות את כל המסך ממרחק קצר יותר, במיוחד את הקצוות שלו.
בשל גודלו, ה-ROG Swift PG43U לא כולל אפשרויות כיוון רבות. המסך יושב על מעין חצובה תלת רגלית המחוברת בחלקו האחורי, ולא מאפשר בעצם כיוון של המסך, פרט לאפשרות הטיה של המסך של עד ל-20 מעלות (עד 15 מעלות כלפי מעלה, או עד 5 מעלות כלפי מטה). למי מכם שירצה לחבר את המסך לקיר – ניתן לפרק את הרגלית ולחבר אותו לכל חיבור קיר סטנדרטי עם חיבור VESA 100.
בשל גודלו העצום של המסך (43 אינץ'), המשקל שלו עומד על לא פחות מ-15.3 ק"ג למסך עם הרגלית מחוברת אליו, או 14.2 למסך עצמו ללא הרגלית. הקופסה הענקית שבה הוא מגיע שוקלת כ-23 ק"ג (כבד ועצום), וכוללת בנוסף למסך והמעמד היציב שלו, גם מתאם וכבל חשמל, כבל HDMI, כבל DisplayPort, כבל USB, כבל אודיו, שלט רחוק, מקרן לוגו ROG, חוברת הוראות (QSG), וכן את מסמכי האחריות.
המסך עצמו מגיע עם 2 חיבורי HDMI בתקן 2.0 החדיש, שני חיבורי DisplayPort בתקן 1.4, חיבור 3.5 מ"מ לאוזניות, כניסת AUDIO, כניסת USB מהמחשב, ו-2 יציאות USB מהמסך, לטובת אביזרים היקפיים שתרצו לחבר אליו (ולא למשוך עד המחשב).
ה-ROG Swift PG43U מגיע גם עם שני רמקולי 10W, שבניגוד לרוב המסכים שיצא לי לבחון – באמת מפיקים סאונד ברמה טובה מאוד. לא רק מבחינת העוצמה (ויש להם כח), אלא סאונד יחסית אוכיתי ומדויק, שאולי לא יספק אודיופילים למיניהם, אבל למשתמש הממוצע, ובמיוחד למשתמשי הקונסולות – דיי והותר.
תוספות לגיימרים
ממשק ה-OSD של ASUS הוא בהחלט בנוי בצורה פשוטה ונוחה לכל משתמש. הממשק כולל אופציות רבות, החל מבחינת כוונת על המסך, בחירת רמת סינון האור הכחול, התאמת פרופיל המסך לסגנון המשחק, ופונקציות רבות נוספות שקיימות ברוב ממשקי ה-OSD של החברות הקיימות בשוק (טיימר, הצגת מידע מערכת וכו').
הממשק ב-ROG Swift PG43U זהה לכל מסך אחר מבית ASUS, אך כאן ישנה נוחות יתרה, שכן ניתן לתפעל את אפשרויות ה-OSD בעזרת השלט המצורף למסך/טלוויזיה, לנוחות מיטבית ומבלי צורך לתהות על איזה כפתור לחצת מאחורי המסך.
ביחד עם המסך תקבלו גם מיני מקרן שמתחבר לצידו האחורי של המסך לנקודת חיבור יעודית, ויקרין לכם על השולחן את הלוגו של ROG. תוספת חביבה ובהחלט מרשימה ביותר, אם כי מיותרת לחלוטין לדעתי.
ללא ספק מסך מרשים, אבל האם שווה את זה?
בניגוד להרבה מסכים שתוכלו למצוא בשוק היום, שכוללים אי אלו פשרות שנעשו בהם (כמו ה-G32QC או ה-G34WQC הקונבנציונאליים יותר) בכדי להגיע למחיר שרוב הצרכנים יכולים להרשות לעצמם, כשתכננו את ה-ROG Swift PG43U החבר'ה ב-ASUS החליטו להתפשר על המחיר, ולא על שום דבר אחר.
החיסרון הגדול ביותר של ה-ROG Swift PG43U הוא המחיר שלו. עם תג מחיר שנע בסביבות ה-8,700 ש"ח, הוא בהחלט לא מסך שמתאים לכל כיס ולכל גיימר. למעשה, הוא מגיע לאזור המחיר של טלוויזיות המיועדות לקונסולות ולשוק הגיימינג כמו ה-LG CX65, שגדולות ממנו משמעותית.
השורה התחתונה שלנו לגבי ה-ROG Swift PG43U היא שהמסך הוא ללא ספק אחד היפים שנתקלנו בהם. כל אלמנט בו משדר יוקרה, החל מאיכות החומרים, דרך החבישה על נוחות המשתמש, ועד לאיכות התצוגה עצמה, שהם ללא עוררין – רמה גבוהה ביותר. ואם תחליטו לרכוש אותו, לא תצטערו לרגע.
המסך ASUS ROG Swift PG43U סופק ע"י נציגות ASUS בישראל
מה קורה כשהשליטים גונבים מאותם אנשים עליהם נשבעו להגן? כשהשחיתות זורמת בעורקיה של הארץ? כך נולדות אגדות. Hood: Outlaws and Legends הוא משחק בו הנרטיב שואב השראה מסיפורו של רובין הוד, עם טוויסט מעניין.
לא מזמן Sumo Digital ו-Focus Home Interactive חשפו אותנו לטריילר ההכרזה של המשחק Hood: Outlaws and Legends ובו ראינו את הרעיון שעומד מאחורי המשחק – ישנה טירה ובמרכזה אוצר והמטרה שלכם היא לשדוד את האוצר ולחלוק את השלל. את זה, תעשו עם חברי הצוות שלכם.
המשחק הינו משחק רב-משתתפים בו אתם משתייכם לקבוצה של ארבעה שחקנים ובו תצטרכו לתכנן אסטרטגיה כדי לפלוש ולגנוב את האוצר. כדי לעשות זאת, יהיה עליהם לעבור חומות מבוצרות ושומרים, אך לא בזה מסתכם הסיפור.
המשחק עצמו מוגדר כ-PvPvE, כלומר, קיים אלמנט נוסף פרט להתמודדות מול דמויות של המשחק, תצטרכו להתמודד אל מול קבוצה נוספת שתנסה להשיג את אותו אוצר בדיוק. ולא, אין דיפלומטיה, הקבוצה ששורדת ולוקחת לעצמה את האוצר מנצחת.
במשחק ניתן לבחור מבין ארבע דמויות איתם תשדדו את הטירה. Hunter (ציידת), Brawler (לוחם), Mystic (מיסטיקן), ו-Ranger (סייר). בשבועות הקרובים נחשף לסרטוני המשחקיות עבור כל אחת מהדמויות, והפעם, במאי המשחק אנדרו ווילאנס (Andrew Willans) מציג לראשונה את הסייר.
להשקיף מן הצללים, לצלוף מרחוק ובשקט כמו רוח
הסייר הוא סוג של טוויסט לדמות הידועה ביותר של אגדת גיבורי העם – רובין הוד. הוא מתמחה בחיסול ממרחק ובשקט, והנשק שלו הוא כצפוי, הקשת. עם הקשת שלו, הוא יכול לפלס דרך לחברי הצוות שלו כדי שיוכלו לחמוק מאיזורים בהם יש ריכוז גבוה של שומרים, ובכדי להתקדם מהר יותר לעבר המטרה.
לסייר יכולת מיוחדת והיא Scout (גישוש) שמאפשרת לו לתייג אוייבים כדי לעזור לחברי הצוות לדעת איפה הם נמצאים, בין אם אלה השומרים של הטירה או שחקנים יריבים. בנוסף ליכולת הזו, הסייר יכול לגרום לעיוורון זמני של האוייבים ולירות חיצים מתפוצצים.
ניתן להזמין את Hood: Outlaws and Legends ברכישה מוקדמת ולקבל גישה מוקדמת החל מ-7 למאי השנה, יחד עם חבילת אביזרים קוסמטיים נאה שכוללת תחפושת לכל דמות ונשק במשחק. בנוסף גרסאת "השנה הראשונה" (Year 1) זמינה גם היא לרכישה מוקדמת ובה תקבלו גישה לדמות Hood ושלוש עונות החל מסיום העונה הראשונה שתהיה חינמית לכולם.
Hood: Outlaws and Legends עתיד לצאת ב-10 למאי. הוא יהיה זמין למחשב דרך חנויות Epic ו-Steam, ל-PlayStation 4, PlayStation 5, Xbox One ו-Xbox Series X/S.
Hardsuit Labs כבר לא מובילים את הפיתוח של Vampire: The Masquerade – Bloodlines 2, משחק ההמשך שמעריצים רבים (ואני ביניהם) מחכים לו כבר שנים.
המפיצה Paradox Interactive הוציאה הודעה רשמית באתר המשחק ובחשבון הטוויטר שלו, בה היא מודיעה על ההחלטה שלה להיפרד מהארדסוט לאבס. במקביל, אותה הודעה מגלה לנו ש-Bloodlines 2 נדחה מעבר ל-2021 לתאריך לא ידוע.
ההודעה הרשמית מתחילה בניסיון להרגיע את המעריצים, שחיכו לחדשות על המשחק כבר זמן מה: "החדשות הראשונות שיש לנו עבורכם הן שהמשחק Bloodlines 2 עדיין בפיתוח."
"דבר שני, הגענו להחלטה הקשה ש-Hardsuit Labs לא יובילו יותר את הפיתוח של Bloodlines 2, מה שאומר שלא נוכל לשחרר אותו במהלך 2021 כמו שתכננו. מכיוון שאנחנו עדיין לא מסוגלים להתחייב לתאריך יציאה חדש, החלטנו להפסיק ולקבל הזמנות מוקדמות של המשחק בזמן זה."
אז אלה הן החדשות הרעות. בשלב זה אנחנו לא יודעים למה הארדסוט לאבס פוטרו, מי יחליף אותם,או מה יעלה בגורלו של המשחק. מה שכן, נראה שהפרידה בין פרדוקס והארדסוט לאבס עברה (יחסית) חלק, לפחות לפי מה שהמפיצה רשמה בהודעה שלה:
"אנחנו רוצים לנצל את ההזדמנות כדי לכבד את להארדסוט לאבס על המאמצים שלהם, ולהודות להם על כל העבודה הקשה על הפרוייקט. הסטודיו עשה עבודה מדהימה בבניית יסודות המשחק, ואנחנו מקווים שהקהילה מעריכה את התרומה שלהם ל-Bloodlines 2."
אגב, זה לא הקושי הראשון שמשחק ההמשך נתקל בו. באוגוסט 2020, המפתחת פיטרה בפתאומיות את הכותב הראשי בריאן מיטסודה (Brian Mitsoda) ואת הבמאי קאיי קלוניי (Ka'ai Cluney). מעניין אם כעת, ש-Bloodlines 2 מחליף ידיים, השניים האלה יחזרו – אחרי הכל, מיטסודה הוא זה שכתב את המשחק המקורי.
Vampire: The Masquerade – Bloodlines 2 הוכרז במקור ב-2019, והיה אמור לצאת שנה שעברה על PlayStation 4, Xbox One ו-PC, עם גרסאות ל-PlayStation 5 וה-Xbox Series בעתיד הקרוב. במהלך 2020, המשחק נדחה בשנה ל-2021, אבל עכשיו אנחנו יודעים שהדחייה רצינית הרבה יותר.
האם המשחק ייצא ב2022? לא ברור… נאלץ לחכות בסבלנות עד שפרדוקס תחליט לשתף אותנו בעוד פרטים. אולי זה הזמן לחזור ולשחק את Vampire: The Masquerade – Bloodlines המקורי בפעם המיליון.
המשחק Outriders הוא משחק ירי מגוף שלישי המכיל קו-אופ ואלמנטים של RPG, מזכיר קצת את Destiny 2. המשחק אמור לצאת לקונסולות החדשות והישנות, למחשב האישי, וזה עתה הגיע עדכון – גם Google Stadia תארח את המשחק בפלטפורמת הענן שלה. אלה חדשות טובות ל-Google Stadia לאחר שנאלצה לסגור את הסטודיו שהקימה, ולאחר התסבוכת עם מפתחת Terraria שביטלה את השתתפותה בפרויקט של Google Stadia
העלילה של המשחק מתרחשת בעתיד כאשר האנושות מנסה לאכלס כוכב בשם Enoch, והגיבורים שלנו נעלמים בסופת אנרגיה שנקראת "האנומליה." הסופה מעניקה להם כוחות על והם מסתייעים בזה כדי למצוא אות מסתורי שאמור לסייע לאנושות כולה. המשחק יכלול קווסט ראשי עם משימות צד, דיאלוגים ועץ כשרונות – כל מה שאנחנו אוהבים במשחקי תפקידים, מינוס היכולת לשנות את התוצאה של השיחה בדיאלוגים עם דמויות.
המשחק Outriders של People Can Fly מכיל ארבעה מקצועות ראשיים: Trickster שיכול להשפיע על הזמן ואמור להיות לוחם לטווחים קצרים. Pyromancer שיכול להשפיע על אש ועובד לטווחים בינוניים, Devastator עם יכולות סיסמיות שטוב לקרבות מטווח קצר, ו-Technomancer שיכול להשפיע על חפצים וכנראה יהיה על תקן support לטווחים רחוקים.
היכולות של הדמויות יעבדו על מתכונת Cooldown (מאוד מזכיר את Destiny כבר אמרתי?) והשימוש העיקרי יהיה בכלי נשק מסורתיים. רובי סער, Shotgun או רובי ציד, רובי צלפים וכל הארסנל הרגיל של משחקי ירי. כמובן שאפשר יהיה להרכיב תוספות על הנשקים, ולשדרג אותם עם שלל שמפלצות מפילות. הקרבות יהיו כנגד בני אדם ומפלצות גם כן. ויהיה "דירוג עולם" שמקביל לרמת קושי ומאפשר קבלת שלל ברמה גבוהה יותר.
המשחק יתאים לשחקן יחיד ולקו-אופ של עד שלושה אנשים. לא יהיה במשחק PvP והוא לא מציע שום שירות של Live Service. המחיר היחיד שתצטרכו לשלם על המשחק יהיה עלות המשחק וזהו.
המשחק מפותח על ידי People Can Fly, הם אחראים על משחקים כמו Bulletstorm ו-Gears of War. החברה היתה בבעלות מלאה של Epic Games והתפצלה ממנה בשנת 2015, אך הם עדיין עובדים ביחד על משחק לא מוכר בשם Fortnite. המשחק עצמו מופץ על ידי Square Enix שעודדו את People Can Fly להרחיב את המשחק מהרעיון המקורי. הצוות גדל מ-40 איש ל-200 והוא ייצא בראשון לאפריל 2021, זאת לאחר שנדחה פעמיים עד כה. אך אין מה להתרגש, זו כמובן תופעה די רווחת השנה כיוון שמגיפת הקורונה פגעה בפיתוחים של משחקים ואנחנו רואים ונראה עוד הרבה דחיות השנה.
The Medium שואב השראה מ-Silent Hill ובונה על הסיפור יותר מאשר על המשחקיות. יש בו קצת פאזלים, הרבה הליכה, ומשחקיות פשוטה. סיפור אימה מצוין אבל חסר כל המסביב.
לפעמים נראה כאילו שנת 2020 לא היתה מספיק מפחידה עבור הרבה אנשים, וז'אנר האימה מקבל עדנה חדשה. משחקים כמו Phasmophobia, The Last of Us 2, ואפילו החידוש של Resident Evil 3 הבליחו אלינו בשנה האחרונה וצברו פופולריות אדירה.
כוכב האימה החדש לשנת 2021 הוא The Medium, המשחק שנחשב לממשיך דרכה של סדרת Silent Hill. למרות שהוא איננו קשור לסיפור משום בחינה עלילתית הוא בהחלט שואב הרבה השראה מהסדרה האהודה. חברת Bloober Team, שעומדת מאחורי משחקי אימה כמו Blair Witch, Layers of Fear ו-Observer, חברה למלחין האגדי של סדרת Silent Hill והציתו התלהבות בקרב חובבי האימה.
סיפור לשעת לילה מאוחרת
לקח לי זמן להבין את זה, אבל העלילה של המשחק מתרחשת בפולין של שנות התשעים. בחורה צעירה בשם מריאן גדלה אצל אביה המאמץ ג'ק, כאשר עברה לוטה בערפל למעט הצלקות הפיזיות והנפשיות שמלוות אותה. למריאן יש כח מיוחד, היא חיה במקביל בעולם הרוחות והעולם האמיתי, שזו מחוות ל-Otherworld שמככב בכל משחק Silent Hill מאז 1999.
יום אחד, מריאן מקבלת שיחת טלפון מאדם מיסתורי שמספר לה שהוא יודע מי היא ומה היא יכולה לעשות, ומציע לה לפגוש אותו באתר הנופש Niwa. כאשר מראין מגיעה לאתר היא מגלה שהוא נטוש כבר שנים ורדוף על ידי רוחות, משהו שהיא כנראה רגילה אליו כפי שהיא אומרת: "Relax, it's just a haunted hotel." כמובן שהמלון לא רדוף רק על ידי רוחות חביבות אלא משהו אפל הרבה יותר שצפוי להפתיע אתכם לגמרי. או אולי לא.
קשה לי לומר שהעלילה של The Medium מיוחדת או מעוררת השראה. כמי שחובב סרטי אימה לא מצאתי בעלילה טוויסטים שלא צפיתי אותם, ולא הופתעתי מהתגליות במשחק. אבל הגדולה של The Medium היא בהגשה של העלילה. השחקנית הראשית מצוינת ושנונה, הטקסטים מעולים והסאונד מדהים. המלון הנטוש מבוסס על מלון אמיתי בפולין, וההישג המרשים מבחינתי זה שכמעט ואין Jump scares. העלילה בונה את האימה והטרור באופן מצוין ומשאירה אותכם מפוחדים גם מבלי להשתמש בשיטות הנלוזות הללו.
אבל העלילה יכולה היתה להיות הרבה יותר מיוחדת ומעניינת, ואולי אפילו מרגשת. באיזשהו מקום, Bloober Team הלכו על נוסחה דיי פשוטה ולא ניסו לאתגר אותנו. בכל משחק אחר זה בסדר גמור, אבל במשחק כמו זה, שהמשחקיות שלו שולית לחלוטין, הייתי רוצה לראות עלילה שתסחוף אותי לגלות את ההמשך. בעיקר כשמדובר במשחק באורך של שמונה שעות בערך.
קצוות מפוצלים
ספרתי לפחות איזה שישה רפרנסים ל-Silent Hill במשחק הזה, אבל הרפרנס הכי טוב הוא עולם הרוחות, או Otherworld כפי שמבקרים בגבעה השקטה מכירים אותו. בעולם של The Medium, עולם הרוחות הוא עולם הדומה לשלנו אך מעט שונה. כדי שנוכל לחוות את העולם בשני צורותיו המסך שלנו מתפצל לשניים כאשר צד אחד מראה את העולם האמיתי והצד השני מראה את עולם הרוחות. צריכה מריאן לנווט בשני העולמות במקביל, וזו המכניקה העיקרית במשחק. כל הפאזלים והאתגרים מתרחשים בשני העולמות בו-זמנית, וחלק מהקטע הוא להבין באיזה עולם צריך להתמקד כדי לגרום לדברים לעבוד.
הרעיון עצמו יפה מאוד. היכולת לאתגר את השחקן עם חידות שמצריכות מעקב אחרי שני העולמות מובילה לפאזלים מעניינים, והפעמים בהן עוברים לעולם הרוחות באופן מלא מרגישות מאוד מיוחדות.
ולמה אני אומר "מרגישים"? כי כל המשחק הזה מאוד ליניארי. כל כך ליניארי שפעמים מעטות הייתי צריך לחזור לאותה הנקודה. רוב התנועה היא בקו ישר קדימה כאשר הבעיות ופתרונן דיי מובנים מאליהם. אני לא אומר שלא היו לי קשיים אבל לרוב מדובר בפתרון דיי ברור.
רוב המשחק עונה לקטגוריה הלא מחמיאה של Walking Simulator. משחקים כאלה מצוינים ככלי להעביר גם עלילה ולא רק סיפור. אבל The Medium לוקח את זה אולי קצת רחוק מידיי. בשלב כלשהו במשחק, הדמות הראשית מסננת בייאוש "This is getting tedious" ולא יכולתי שלא להזדהות עם זה. רוב המשחק אתם הולכים בקו ישר ומגיבים לחפצים שנמצאים מולכם עם סימון עליהם שמסביר מה צריך לעשות. מעטות הפעמים בהן לא הצלחתי לפתור את הפאזל בקלות יחסית.
יתכן כי אם המכניקה היתה מעט יותר מאתגרת, המשחק עצמו היה ארוך יותר ולו בשל בקושי בפתרון הפאזלים. עלילה טובה אפשר לעשות בשעתיים של סרט, אבל כדי שמשחק שיספק אותה רמה של Immersion היו צריכים להשקיע יותר במכניקה ובמשחקיות. לצערי מדובר פה בפספוס ענק שלוקח רעיון ממש מקורי ולא ממצה את הפוטנציאל שלו.
בין קיבעון לשיגעון
אם יש משהו שצועק "שנות התשעים" יותר ממסך מפוצל, זה מצלמה קבועה. מי מכם ששיחק משחקי אימה קלאסיים של פעם בוודאי זוכר את המצלמה הקבועה שקופצת מחדר לחדר שעה שהדמות זזה. אני מברך את Bloober Team על השימוש במצלמה קבועה כאמצעי לייצר אווירה – זה עובד, אבל לא מספיק טוב כדי שזה יצדיק את המגבלות שמצלמה כזו יוצרת.
מדובר על בלאגן של שליטה בדמות. כל פעם שהיא עוברת לחדר אחר, הזווית משתנה ואיתה גם הכיוון בו צריך להחזיק את הג'ויסטיק כדי להמשיך להתקדם. נגיד, לקחתי את הסטיק ימינה, אבל עכשיו פתאום צריך לכוון אותו למעלה כדי להמשיך באותו כיוון. המשחק מפצה על זה בכך הדמות פשוט ממשיכה ללכת קדימה כל עוד לא מזיזים את הסטיק. זה נחמד והכל, אבל זה יוצר בלבול בקשר יד עין ובאמת מסבך את השליטה לרמה לא נוחה.
הייתי אומר על הכל ניחא אם היה נעשה שימוש מגניב בזוויות המוזרות של המצלמה. אם פתאום היינו רואים צל מתגנב מאחורי מריאן בדיוק כשיוצאים מהחדר או שהיינו נתקלים בזוויות שגורמות לנו להרגיש כאילו מישהו צופה בנו. אבל השימוש במצלמה כל כך פשטני ולא מצדיק את הפשרות במכניקה.
אבל אחרי שהתלוננו, בואו נודה שהמשחק הזה יפהפה. המלון הנטוש הוא אחד המקומות המפחידים שטיילתי בהם, ההבדלים בין שני העולמות מרשימים, והמעבר ביניהם פשוט מעולה. מבחינה ויזואלית, יש פה משהו מיוחד, ולא רק בגלל הרזולוציה או התאורה. הבחירות העיצוביות פה יוצאות מהרגיל. עיצוב עולם הרוחות מרתק וגורם לכם לחפש את דברים קטנים שלא שמתם אליהם לב. היעדר UI מכניס את כל המחוונים אל תוך המשחק וגורם לדברים להיות דינמיים ומציאותיים (עד כמה שאפשר להגיד על משחק אימה שהוא מציאותי).
הבחירה של Bloober Team בשנות התשעים בתור התקופה בה מתרחש ה-The Medium מתבטאת בהרבה אזכורים של חפצים ועיצוב משנות התשעים וזה מעולה. הסאונד פשוט מצמרר והמוזיקה מכניסה לאווירה בצורה פנטסטית. כתוצאה, רק צורם לי עוד יותר כשהבסיס של המשחק פשוט לא מצליח לרתק.
מדיום-וול
לצערי, The Medium מפספס פוטנציאל אדיר. מדובר במשחק שלא מפחד לקחת פינה פחות פופולרית ולנסות לעשות משהו מעט שונה. הבעיה היא שהוא לא ממש מנסה. העלילה דיי צפויה והסיפור דיי בנאלי. כמשחק מבוסס נראטיב הייתי רוצה לראות עלילה הרבה יותר סוחפת ומעניינת. זה גם מרגיש שהוא מנסה בכח למשוך עוד קצת כדי להוסיף נפח.
אין פה פניקה, אין פה איום קיומי ובגדול המשחק לא מתיימר להיות סיפור אינטראקטיבי. יש פאזלים, וחלקם מצוינים. השימוש בשני עולמות שונים שצריכים להסתנכרן ביחד כדי לקדם את העלילה הוא רעיון מבריק. אני בטוח שאפשר להוציא יותר מרעיון כזה, ומרגיש לי שקצת פספסו כאן. מי שאוהב את Silent Hill ימצא כאן הרבה אזכורים, אבל לא את היורש של Silent Hill: לא בנפח, לא בעומק ולא במשחקיות.
בסופו של יום יש כאן סיפור סביר שעטוף בניירות צבעוניים ויפים, אבל החבילה עצמה נחמדה ולא מעבר לכך. במקרה הזה טוב שהמשחק לא ארוך מידיי כי אחרת היה ממש קשה לסיים אותו. אני כולי תקווה ש-Bloober Team יעשו משחק המשך שישפר את מה שצריך, כי הפוטנציאל פשוט אדיר.
