בעוד שהוא לא מתעלה על קודמו, Resident Evil Village מביא איתו את כל מה שאתם מחפשים: בוסים בלתי נשכחים, פאזלים מעניינים, רגעים מבעיתים, ואקשן מלחיץ.
סדרת Resident Evil לא מוותרת, בטח לא אחרי ההצלחה של Resident Evil 7, שהחזיר את הסדרה לשורשי האימה שלה. Resident Evil Village, שהוא טכנית Resident Evil 8 אבל גם קצת לא, לוקח את המשחק הקודם ומרחיב את כל מה שעשה אותו כל כך מפתיע.
לרוב, זה עובד מצויין. אבל בתהליך, נראה שקאפקום (Capcom) שכחו להוריד את החלקים הפחות מוצלחים של 7, ובטעות הרחיבו גם אותם.
כפר הארורים
Resident Evil Village הוא המשך כמעט ישיר של הסיפור של RE7. אם אתם לא זוכרים בדיוק מה קרה במשחק הקודם, אני לא מאשים אתכם; הסדרה לא בדיוק ידועה בסיפור הברור והעקבי שלה.
כדי לא לספיילר לכם יותר מידי, רק אומר שעקב נסיבות לא נעימות במיוחד, איתן ווינטרס מוצא את עצמו באמצע כפר אירופאי ציורי (טוב, לפחות הוא היה פעם ציורי) בחיפוש אחר ביתו התינוקת שנחטפה. אבל, איך לא, כל תושבי הכפר הפכו למפלצות צמאות דם עם הרבה שיניים ומעט נימוסים.
אני באמת לא חושב ששווה לחפור יותר מידי בסיפור של Village. הוא בוודאי מוסיף למשחק, ומעריצים ותיקים אפילו ימצאו כמה פרטי מידע מעניינים שמרחיבים על ההיסטוריה שלה, אבל כל העלילה די זניחה. היא מתפתלת ומתעוותת בניסיון להמשיך לזרוק טוויסט אחר טוויסט, ואפילו מצליחה להפתיע מידי פעם, אבל בואו נאמר את האמת – זו לא הסיבה שאנחנו כאן.
אנחנו כאן בשביל להסתובב במקומות מפחידים ולהתמודד מול בוסים מטרידים ומזעזעים.
ערפדיות גבוהות ואנשי זאב
בשלב הזה, בטח כבר נחשפתם לאחת מאותם בוסים – הלא היא הגברת דמיטירס (כן, ככה מבטאים את השם שלה. בדקתי). היא ובנותיה הן בהחלט אויבים מאיימים (וגם די מבלבלים, אם נקשיב למה שחצי מהאינטרנט אומר), אבל ל-Village יש יותר מה להציע מערפדיות גבוהות במיוחד.
שוב, אני לא רוצה לגלות לכם יותר מידי, כי הלא-נודע הוא חלק ממה שהופך משחק אימה למפחיד. אבל כן אומר ששאר הבוסים הגדולים במשחק זכירים בדיוק כמו הגברת דימיטריס. נהנתי מאוד להתמודד מול כל אחד מהם, ומהאתגר הייחודי שהם סיפקו.
המשחק בהחלט מגוון יותר מקודמו, גם באויבים וגם בסביבות. תחקרו מגוון של אזורים עם מראה, אויבים, ומכשולים ייחודיים להם. תתמודדו מול אנשי זאב, זומבים, מוטציות, ועוד שלל יצורים מגעילים. חלק מהאויבים אמנם די דומים בהתנהגות שלהם, אבל ההפרדה הזו במראה שלהם (ומאוחר יותר במשחק, גם בטקטיקה שהם דורשים מכם) בין אזור לאזור תורמת להרגשת התקדמות.
בסרט היה כבר היינו
מה שכן, אציין שרוב הסביבות והאויבים שתיפגשו הם מאוד… מוכרים. אחד הדברים שעבדו לטובתו של Resident Evil 7 הייתה הסביבה הלא שגרתית שלו. פה, מרבית האזורים לקוחים ישר מתוך קלישאות של סרטי אימה – טירה גותית, צינוק אפל, יער צפוף ודומיהם. סביבות כאלו לא משאירות הרבה מקום לדימיון, וזה קצת חבל.
האויבים גם הם די מוכרים, אבל לפחות מעניינים ויזואלית, בניגוד לגושי העובש מול איתן התמודד בלואיזיאנה לפני כארבע שנים.
מה שדווקא פחות מוכר זה הפאזלים. כל משחק בסדרת רזיטנד איוול תמיד מלא בפאזלים מוזרים, אם זה מפתחות בצורות מפתיעות, פסלים זזים שצריך לדחוף, או מתגים שונים ומשונים. כל אלה אמנם חוזרים גם פה, אבל תוכלו למצוא כמה פאזלים מעניינים וחדשים. אי אפשר לומר שהם מאתגרים במיוחד, אבל כן נתקלתי באחד או שניים שהפתיעו אותי.
אקשן מהיר וטרחני
מה שפחות הופתעתי לגלות הוא ש-Resident Evil Village שם יותר דגש על אקשן מאשר אימה. זה כיוון שהסדרה תמיד מעדיפה לקחת בסופו של דבר – לטוב ולרע.
נתחיל מזה שהאקשן דווקא לא רע בכלל. יש לכם מבחר נשקים קלאסיים כמו אקדח, רובה ציד ומטול רימונים, ונראה שאיתן יודע איך להשתמש בהם. אל תטעו – אתם לא תשחקו רמבו שיכול לחסל גלים של מפלצות. האויבים עושים עבודה טובה בלבלבל אתכם ולגרום לכם לבזבז כדורים סתם, ואפילו מסוגלים להפתיע אתכם אם אתם לא בוחנים כל צל בחשדנות. אבל גם לא תצטרכו להימנע מקרב או לברוח מכל עימות.
ברמת הקושי הרגילה, תמיד היו לי מספיק תחמושת ובקבוקי רפואה כדי להתמודד עם כל מה שהמשחק זרק עלי. נכון, זה בעיקר כי העברתי שעות בלחקור כל פינה ופינה במפה מספר פעמים ולאסוף כל מה שיכולתי, אבל ככה אמורים לשחק משחקי אימה, לא? ואם במקרה תמצאו את עצמכם ללא תחמושת אבל עם עודף מטבעות, תמיד תוכלו לקפוץ לחנות של הדוכס ולרכוש שם הכל.
אצל הדוכס, שהוא לא הרבה מעבר לקריקטורה של איש שמן וחמדן, תוכלו למצוא את כל מה שאתם צריכים – תחמושת, רפואה, ושדרוגים לנשקים שלכם או לאיתן עצמו. הוא גם מוכר תרשימים שיאפשרו להכין את כל החפצים האלה בעצמכם בעזרת מערכת הקראפטינג של המשחק. בין החנות לבין הקראפטינג, לעולם לא תגיעו למצב בו תעמדו מול מפלצת ולא יהיה לכם איך לחסל אותה.
אז כן, אתם תחסלו המון מפלצות. אופן אישי, אני הרגשתי שיש קצת יותר מדי מהאקשן הזה, בעיקר לקראת הסוף. זה הגיע לנקודה בה הקרב הפסיק להיות מורט עצבים ואינטנסיבי, והפך להיות משהו שמפריע לי בזמן שאני מסובב במסדרונות החשוכים והמפותלים של המשחק בדרך לשלב הבא שלו.
מי ששיחק ב-Resident Evil 7, בוודאי זוכר את הנקודה בה המשחק מאבד את הכיוון שלו – הספינה הנטושה. לצערי, גם ב-Resident Evil Village מגיע שלב בו המשחק לא מפסיק לזרוק עליכם אויבים עד שכל שבב של אימה מתפוגג. זה חלק די ארוך ומייגע במשחק, שנמשך הרבה יותר מדי זמן. אבל לפחות החלק הזה נגמר בקרב בוס אנרגטי ומהנה שמצליח לשאוב אתכם חזרה למשחק.
פחד אמיתי
אם מדברים על להישאב לתוך המשחק – הגרפיקה. אני שיחקתי את המשחק על הפלייסטיישן 5, ואני חייב לציין שמאוד התרשמתי מכמה טוב Village נראה. מה שתפס את תשומת ליבי הן דווקא הדמויות – גם האנושיות וגם אלה שפחות. אם תהיו מספיק אמיצים כדי לתת להן להתקרב אליכם, תופתעו לגלות כמה מפורטות הן נראות.
באמת שכל הויזואלים של המשחק נראים מאוד ריאליסטים. בעוד שמשחק לא מפחיד כל כך באווירה שלו, אם אתם רגישים לדם, רפש, ודברים עם יותר פיות מאצבעות, קחו בחשבון שהמשחק מראה את כל הדברים האלה ב-4K חד וברור.
בגדול, Resident Evil Village מאוד מזכיר את קודמו בהרבה תחומים. הדרך הכי קלה לתאר אותו היא "Resident Evil 7, אבל יותר." מפה גדולה יותר, הרבה יותר גיוון, הרבה יותר אקשן, הרבה יותר אויבים, הרבה יותר חקירה, והרבה יותר דרמה. אולי הדבר היחיד שאין יותר ממנו הוא דווקא פחד.
בעוד שלדעתי הוא לא מתעלה על RE7, יש ב-Village את כל מה שאתם מחפשים: בוסים בלתי נשכחים, פאזלים מעניינים, רגעים מבעיתים, ואקשן מלחיץ. חובבי הסדרה, גם הוויתיקים וגם אלה שהצטרפו אלינו לא מזמן, ירגישו בבית.
מפתחת: Capcom
מפיצה: Capcom
תאריך יציאה: 07 במאי, 2021
עותק הביקורת של Resident Evil Village סופק על ידי ישפאר
