Sakura Wars הוא החייאה מוצלחת של סדרה ותיקה בתולדות הגיימינג. אבל המשחקיות בקרבות לא מפותחת מספיק ומונעת ממנו להיות משחק חובה של ממש.

זה היה עולם שונה במקצת כשרשמתי לפני כמה חודשים על כך שהמשחק Sakura Wars הוכרז למערב. למזלינו, בסוף התחזיות היותר מדכדכות לא התממשו וחזרנו לסוג של שגרה. ואיזו דרך יותר טובה לחזור לשגרה מלשחק במשחק תפקידים יפני שמשלב אלמנטים של רומנטיקה, שנראה כמו ז'אנר שמתחיל לתפוס תאוצה בזמן האחרון.

אז מה זה Sakura Wars? הסדרה התחילה במקור על ה-Sega Saturn והייתה בין המשחקים המפורסמים ששילבו בין משחקיות תפקידים ו-Visual Novel. הסדרה המשיכה במשך כמה שנים עד המשחק האחרון שיצא לקונסולת ה-PlayStation 2 בסוף ימיה (ואני ממליץ עליו בחום). עכשיו הסדרה חזרה לחיים עם כותר חדש שלא מצריך היכרות קודמת עם הסדרה. האם המשחק מצליח במשימה? קראו את המשך הביקורת בשביל לגלות.

מלחמות סאקורה

ראשית כל, Sakura Wars הוא לא רימייק של המשחק המקורי אלא המשך של עלילת הסדרה. המשחק מתרחש בעולם שמזכיר את שלנו, רק עם קסם, רובוטים מונעי קיטור, ושדים המנסים להשתלט על האנושות. עשר שנים עברו מאז קרב הרסני בתוך טוקיו שבסופו כל הדמויות מהמשחקים הקודמים בסדרה נעלמו. מאז הקרב היה שקט יחסי מצד השדים, אבל לאט לאט כמות המתקפות שלהם התחילה לעלות.

אנחנו משחקים בתור סייג'ורו קאמייאמה (Seijuro Kamiyama), קצין בצבא שהורד בדרגה והועבר לתפקיד בו הוא אחראי על צוות "תיאטרון" (Revue) – צוות של לוחמים שתפקידם בזמן מתקפה להיאבק בשדים באמצעות רובוטים, ובשאר הזמן לשמור על המורל גבוה באמצעות אירועים חברתיים. תחשבו על זה כמו שטייסים בחיל האוויר היו מחלטרים בתור התזמורת הצה"לית בין אימונים ופעולות.

צוות התיאטרון שאליו משוייך סייג'ורו ממוקם בתוך תיאטרון דועך. הצוות, שכמובן מכיל רק נשים, חסר יכולת משחק וניסיון בקרב והתקציב כבר מזמן אזל. השחקן צריך לעזור לצוות ולהציל את התיאטרון כשברקע השאלה מה קרה בדיוק לפני עשר שנים.

התאהבו, עלמות

צוות התיאטרון הוא החלק הכי חשוב במשחק ולשמחתי, הוא יצא מאוד מוצלח. יש חמש דמויות בצוות: סאקורה (Sakura) – מעריצה מושבעת של הכוכבת הקודמת בתיאטרון שנעלמה בקרב לפני 10 שנים, האטסואו (Hatsuho) – נזירת מקדש וחברת ילדות של סאקורה, אזמי (Azami) – נערה שטוענת שהיא נינג'ה, קלאריסה (Clarissa) – כותבת מתחילה שלא מאוד אופטימית לגבי עתיד התיאטרון, ואנסטסיה (Anastasia) – כוכבת תיאטרון ותיקה והתקווה האחרונה של צוות התיאטרון לצאת מהבור.

כל הדמויות במשחק הן כיפיות, יחודיות, ומעניינות, עם עיצוב מגניב מאת טיטה קובו (היוצר של Bleach, מה שגורם לי פתאום להרגיש מאוד זקן). במרכזן, הדמות הראשית של סייג'ורו, שמגיב בצורה יוצאת מן הכלל לכל האירועים שהוא חווה.

כל פרק במשחק סובב את אחת מהדמויות המרכזיות, ומלמד עוד על העבר שלהן ומה הן רוצות להיות. כאן אציין בעיה קלה בעלילה – היא מתמקדת בחלק מהדמויות יותר מדי, בזמן שהיא מזניחה את השאר. אבל מעבר לכך, העלילה מוצלחת, ומזכירה סדרות אנימה ישנות שלא לוקחות את עצמן יותר מדי ברצינות. למשחק עצמו יש כמה סופים אפשריים, בהתאם לדמות שאיתה אתם מפתחים את הקשר הטוב ביותר. בעוד שהעלילה עצמה לא משתנה, הסופים עצמם מאוד מושקעים.

sakura wars

אתה לא תמות

המשחקיות ב-Sakura Wars מחולקת לשתיים. לאורך רוב המשחק עוברים בטוקיו ורואים אירועים שונים עם הדמויות. כמעט בכל אירוע יש אפשרות בחירה שמשפיעה על היחים של הדמויות עם הדמות של השחקן, סייג'ורו. האירועים עצמם מעניינים ברובם ומציגים בצורה טובה את הדמויות השונות ואת הדינאמיקה שלהן עם שאר הדמויות, לצד בניית עולם מצויינת.

הבחירות של השחקן יכולות לשנות את האירועים מאוד, ובמיוחד הבחירות הפחות רציניות, והמשחק מאוד נינוח בדרישות הקשרים עם דמויות שצריך בשביל לקבל איתן אירועים מיוחדים. זה אומר שאתם לא צריכים לדאוג יותר מדי לקבל את ההחלטה הטובה ביותר בכל אירוע, ואפשר לבחור אופציות מצחיקות מדי פעם. זה חופש מצויין שלא רואים בהרבה משחקי תפקידים.

החלק האחר במשחקיות הוא קרבות עם רובוטים. לרוע המזל, חלק זה במשחקיות הוא…. גנרי להחריד. קטעי האקשן בעלי משחקיות אקשן לא ממש מעניינת, התנועה היא בסיסית ביותר, עם תזוזה חופשית, וכפתור להתחמקות. המתקפות מתחלקות להתקפה חלשה והתקפה חזקה, ובנוסף מהלך מיוחד.

Sakura Wars מנסה להשאר על הצד הבטוח, בלי להכניס איזה טוויסט למשחקיות, שיתן הרגשה שאתם מטיסים רובוטים, כמו שליטה מסובכת או אופציה לשנות את הציוד שהם סוחבים. בנוסף, רמת הקושי ממש קלה, מלבד קרבות ספציפיים ששם המשחק מצריך טיפה יותר יכולת. הבעיה המרכזית בקטעי האקשן היא שהאויבים יותר מדי פסיביים והשחקן יכול להתקיף אותם בלי יותר מדי מאמץ.

האם פריז בוערת?

הזירות השונות בהם נלחמים גם לא מעניינות במיוחד מבחינה אסתטית ומהר מאוד מתחילות לחזור על עצמן. עוד החלטה משונה במשחק היא שניתן לשחק רק עם עוד דמות אחת מלבד הגיבור ברוב הזירות, כך שלעולם אין את התחושה שאתה חלק מצוות, או צורך להחליט החלטה טקטית שמערבת שימוש בדמות שהכי מתאימה נגד אויב מסוים. הקרבות הלא-מרשימים הם כנראה הפספוס הכי גדול של Sakura Wars.

מעבר לקרבות, יש שתי מטרות צד עיקריות במשחק. הראשונה היא איסוף קלפים עם תמונות ואירועים בסדרה, שזה מאוד נחמד למי ששיחק במשחקים הקודמים ומרגיש נוסטלגי, גם אם האיסוף עצמו לא כזה מעניין ולא מצדיק את הדרישות היותר מוגזמות בשביל חלק מהקלפים. השניה היא משחק קלפים יפני ממכר במיוחד שיהיה מוכר מאוד למי שמשחק במשחקי Yakuza.

להתראות, אהובתי

ברמה הויזואלית, Sakura Wars נראה נהדר, עם מודלים מושקעים שגורמים להרבה רגעים להיראות כאילו הם לקוחים מסדרת אנימה, ואנימציה טובה לדמויות ולרובוטים במהלך הקרבות. במשחק יש גם המון קטעים מצויירים בסגנון אנימה ברמה מקצועית, שממחישים אירועים שונים במשחק. המשחק עצמו רץ חלק על ה-PlayStation 4 שלי, למרות שהייתי מעדיף אם היו פחות זמני טעינה.

מבחינת המוזיקה, למשחק יש פס קול מוצלח, עם כמה מנגינות שזכרתי גם כמה ימים אחרי שסיימתי לשחק. הדיבוב במשחק הוא ברמה גבוהה, אבל זמיו ביפנית בלבד, עם כתוביות כמובן.

sakura wars

Sakura Wars הוא לא משחק ארוך במיוחד, ולוקח בערך 20 שעות, כשאפשר לשחק את השעות האחרונות שלו מחדש בשביל לקבל את כל הסופים השונים. אבל מעבר לכך, לא היתה לי הרבה סיבה לחזור למשחק, מלבד אולי לשחק עוד קצת במשחק הקלפים. זה די חבל עם האיכות הגבוהה של החלקים השונים במשחק.

גם עם הבעיות שלו, סך הכל היה לי מאוד כיף לשחק ב-Sakura Wars. למשחק יצאה כבר סדרת אנימציה שממשיכה את העלילה שלו, שהיא לא רעה בכלל ואני ממליץ למי שסיים לשחק לצפות בה.

מפתחת: Sega

מפיצה: Sega

תאריך יציאה: 28 באפריל, 2020

ז'אנר: אקשן, תפקידים

זמין על: PlayStation 4

בוקר על: PlayStation 4