Death Stranding 2: On the Beach ביקורת: שליחות קטלנית 2

Death Stranding 2: On the Beach הוא המשך בוגר, מרתק ומשודרג למשחק המקורי שמציג עלילה מסתורית ועמוקה, דמויות חדשות נהדרות, עולם פתוח עשיר ומכניקות משחק מורחבות שמוסיפות גיוון מבלי לאבד את הזהות הייחודית של הסדרה. עם קרבות משופרים, עולם מהפנט, סצנות סינמטיות עוצמתיות ופס קול מדויק, מדובר במשחק ההמשך האידיאלי – למי שמוכן למסע.

אחרי התרגשות גדולה וציפייה לכותר ההמשך למשחק Death Stranding, הוא סוף-סוף הגיע אליי, וכמו קודמו, בדיוק בתקופה שבה אין דבר טוב יותר מלראות שליח שמביא אליך עד הבית בדיוק מה שהיית צריך. Death Stranding 2: On the Beach מבית היוצר של Kojima Productions לוקח אותנו בשנית למסע מלא במסתורין שנפרם לאט-לאט במהלך המשחק.

כתבתי את הביקורת בהנחה שאתם כבר שיחקתם את המשחק הראשון ושאתם יודעים פחות או יותר מה הולך – אם זה לא המצב, פשוט לכו לשחק בו קודם, אני ממליץ בחום. אציין גם שהביקורת פחות או יותר נטולת ספויילרים ודברים שכן בחרתי לכתוב עליהם נחשפו בטריילרים, כך שאם עקבתם אחרי המשחק לא יהיו לכם שום הפתעות פה.

ברוכים הבאים ל-DHV Magellan

העלילה של Death Stranding 2: On the Beach מתרחשת 11 חודשים לאחר סיום המשחק הקודם; אמריקה הצפונית חוברה כולה לרשת הכיראלית וגיבור המשחק, סם פורטר ברידג'ס (Sam Porter Bridges) נמצא במסתור יחד עם התינוקת לו (Lou, קיצור של לואיז) שליוותה אותו כל המשחק הקודם בתוך הנרתיק של ה-BB (ר"ת Bridged Baby, תינוקות של אמהות שנמצאות במצב של מוות מוחי במהלך ההיריון, מהווים קישור בין עולם החיים והמתים).

אל השקט היחסי הזה מתפרצת פרג'יל (Fragile), חברה טובה של סם שמבקשת ממנו להצטרף לחברה שלה ולהמשיך לחבר את העולם לרשת הכיראלית כדי לעזור לאנושות להתמודד עם ה-Death Stranding. לאחר מעט שכנוע סם מסכים לעזור וכך מתחילה להתגלגל סדרת אירועים שמובילים את סם להצטרף רשמית לצוות ה-DHV Magellan, מעבורת שיכולה לשוט בזרמי הזפת שנוצרו בעולם ומשמשת כבסיס אופרציות נייד.

במהלך המשחק אנו לומדים יותר ויותר על הצוות, על הסיפורים האישיים שלהם ועל מה שאיחד אותם יחד. הדמויות החדשות מגוונות ומרתקות מאוד, אפילו יותר מהדמויות שפגשנו במשחק הקודם, וזה אומר משהו. בנוסף לדמויות החוזרות כמו פרג'יל, דדמן (Deadman) והארטמן (Heartman) נזכה להכיר גם את רייני (Rainy), טומורו (Tomorrow), טארמן (Tarman) ודולמן (Dollman). לכולם יש יכולות מעניינות ביותר שעוזרות לסם במהלך המשימה שרק הוא יכול לבצע.

דבר נוסף שאהבתי לראות הוא שהמסע שסם עובר במשחק אינו רק פיזי אלא גם מנטלי, ובמהלכו הוא מתמודד לא רק עם משברים נוכחיים אלא גם עם רוחות מהעבר, בין שהוא מודע אליהן (כמו דמותו החוזרת והמוצלחת של הנבל, היגס) ובין שהוא לא מודע אליהן.

העלילה מורכבת והרבה פעמים לא ברורה, כפי הצפוי. על כל ניחוש נכון שהיה אפשר לעשות מהטריילרים שפורסמו יש לפחות שלושה ניחושים שהתבררו כלא נכונים ואפילו לא בכיוון, ואני אוהב את זה. למשל, חשבתי רבות על דמותו המסקרנת של ניל (Neil) ועל הקשר שלו, אם קיים, לסם, והמשחק הצליח להציג הכל בקצב שלו ובעיתויים המדוייקים.

את כל המשחק מלוות, כמובן, סצנות סינמטיות שקיבלו תפנית מאוד שונה מאלו של המשחק הקודם; מעבר למיסתורין המשובח ולמסחטת הרגשות הדי מוצלחת לה היינו עדים כבר, הפעם נוסף גם הרבה אקשן קולנועי וסוחף. פשוט היה לי כיף לצפות בהן וחיכיתי להן האלה כל פעם שחיברתי נקודה חדשה לרשת הכיראלית. לפעמים אפילו נצבט לי קצת הלב שאני יכול לשחק רק כסם.

ממשיכים לבנות ולחבר

ליבת המשחק נשארה ממש כפי שהיא הייתה. סם צריך לעבור מסלולים מאתגרים ולבצע שליחויות לא פשוטות כדי לחבר עוד ועוד מקומות לרשת הכיראלית. כל מקום כזה בתורו יפתח לכם דברים חדשים שתוכלו לבחור אם להשתמש בהם או לא וכן משימות נוספות עבור סם, שיתוגמל אם יבצע אותן בהצלחה. השעות הראשונות של המשחק מרגישות קצת כמו הסרת חלודה ותזכורת למערכות השונות והאתגרים שהמשחק מציב. לי החלק הזה הרגיש יחסית מיותר כיוון שהמשחק הזה הוא לגמרי כמו לרכב על אופניים, ושמחתי לגלות שלאחר מכן הקצב משתנה משמעותית.

כמובן, לא צריך להיות גאון כדי להבין שאת מרבית המשחק תבלו בהליכה או נסיעה ברחבי העולם, אולם הפעם גם תתמודדו עם אתגרי טבע כמו רעידות אדמה, מפולות שלגים, סופות ומטרי אש. זה לגמרי מוסיף לחוויה וההסברים המסופקים לכל התופעות הללו מכניס אותנו אף יותר לעולם המשחק.

כמו במשחק הקודם, גם כאן סם יוכל לבנות מבנים שיעזרו לו בדרך. המבנים מהמשחק הקודם וכן מגרסת ה-Director's Cut כלולים, כמובן, במבנים שתוכלו לייצר, וחלקם (אם לא כולם) קיבלו שדרוג משמעותי שיאפשר לכם יותר יצירתיות בתכנון הדרך שלכם. לדוגמה, קטפולטת המשא שודרגה כך שעכשיו גם סם יכול להכנס אליה ולשגר את עצמו קדימה. זה עזר לי לעבור כמה מקומות אסטרטגיים בקלות יתירה.

המבנים נחשפים לאט לאט במהלך המשחק, וכמעט תמיד בתזמון המתאים. כמו כן, ישנם גם מספר מבנים חדשים שהמשחק מציע, אבל אשאיר לכם לגלות אותם בעצמכם. להערכתי גם שיפרו את כמות המבנים שניתן לבנות, כלומר רוחב הפס שכל מבנה לוקח מהרשת הכיראלית מצומצם יותר ומאפשר לכם לבנות יותר ולא לגנוז מבנים קודמים. זה ממש טוב כיוון שזה משפיע ישירות על הפן השיתופי במשחק והסינרגיה בין המבנים שלכם לבין אלו של שחקנים אחרים יכולה להיות אפילו טובה יותר מבעבר.

דבר נוסף שיעזור לכם במסע הוא אמצעי התחבורה השונים. סם יוכל ליסוע באופנוע תלת-גלגלי וכן ברכב שמיועד לנשיאת משאות כבדים במיוחד שגם מגן על התכולה מפני מטרי הזמן (Timefalls, גשמים שמאיצים את הזמן של כל מה שבא במגע איתם ומדרדרים את המצב שלו). תוכלו לשדרג את הרכבים עם רכיבים כמו סוללות ומפחיתי כבידה, ואפילו להתקין נשקים על חלקם. כמו כן בהמשך תפתחו אמצעי תחבורה שכנראה יהיה המועדף עליכם, לפחות אני מאוד נהניתי להשתמש בו.

אם במשחק הקודם לא הייתה שום מערכת שמשדרגת את היכולות של סם, כאן יש אפילו שתיים, אחת פאסיבית ואחת אקטיבית. המערכת הפאסיבית משתדרגת בעצמה לפי סגנון המשחק שלכם, למשל אם אתם מרבים להשתמש באקדח אז לאט לאט תעלו את הרמה ותעשו איתו יותר נזק, ואם אתם מעדיפים להתגנב מסביב ל-BTs ולעצור את הנשימה, תשדרגו את משך הזמן בו לא תצטרכו לקחת אוויר.

המערכת השנייה היא שדרוג באמצעות מערכת APAS, שנותנת לכם מספר עצי יכולת שתוכלו לשים בהן נקודות כדי לקבל סקילים. הסקילים הללו נפתחים בעזרת עליה בדרגות של האזורים שחיברתם לרשת הכיראלית – ככל שתשלימו יותר משימות כך תקבלו יותר מהיכולות האלה, והן יכולות להיות שימושיות ביותר. לדוגמה, הגלאי שלכם יוכל להראות צלליות של האויבים שלכם מה שיעזור בהתגנבות, או שתוכלו לקבל התרעה אם אתם הולכים להתקין מבנה במקום שמועד לשטפונות, למשל.

המערכת הראשונה היא פשוט פועל יוצא של סגנון המשחק שלכם, ולכן אין מה להקדיש לה יותר מדי תשומת לב. מצד שני מערכת APAS מעודדת אתכם לבחון אילו יכולות כדאי לכם לתת לסם ולהתאים אותן למצבים שונים. שתיהן ביחד הופכות את סם מפרוטגוניסט די סטגנטי לדמות שמתפתחת ומתמקצעת, והופכות את המשחק ליותר אינטרקטיבי בעיניי.

קרבות סוערים

בעוד שתוכלו הרבה פעמים לבחור בגישה שקטה ומתגנבת, ב-Death Stranding 2: On the Beach יהיו גם פעמים בהם תצטרכו לעמוד על שלכם בכוח הזרוע. הפעם הקרבות הרגישו לי הרבה יותר מלאים באקשן, וזה שינוי מבורך ממה שהיה במשחק הקודם. כמו בשאר המשחק, גם כאן הבסיס זהה ולרשות סם יעמדו האגרופים שלו אך גם ארסנל מרשים של נשקים, קרים וחמים.

אם במשחק הקודם יכלתם להשתמש רק בחבל, באגרופים שלכם ואולי להכות באויב עם מטען שהחזקתם ביד, כאן תוכלו להשתמש גם במטות מחשמלים שגם תוכלו להטיל על האויבים, להבים ועוד נשקים קרים שאתן לכם לגלות לבד, כי סתם חבל להרוס. כך תוכלו לעשות השתלטות יחסית שקטה שלא תעיר את כל המחנה, או לטפל באויבים מקרוב ולא להרגיש יותר מדי שאתם בנחיתות מספרית.

ארסנל הנשקים החמים גדל אף הוא, והיה לי כיף להתנסות בכל הסוגים ולהתאים את הנשקים שאני בוחר להצטייד איתם במשימות ובאתגרים השונים שהמשחק העמיד בפניי. לרוב הנשקים יש גרסאות משודרגות שתפתחו במהלך הסיפור או לחלופין, לאחר ביצוע מספיק של משימות צד, והשדרוגים משמעותיים במיוחד. הפעם גם כמעט ואין מה לחשוש – רוב הנשקים מתאימים פחות או יותר נגד כל אויב, ורובם המכריע לא הורג אלא מנטרל – דבר מאוד משמעותי בעולם המשחק.

על הנשקים המעטים שכן עשויים להרוג תקבלו אזהרה מראש וכן יופיע סימן של גולגולת באזור התחמושת כדי להזכיר לכם שלא כדאי לכם לכוון את זה על מטרות אנושיות. כמובן שאם תהרגו בטעות, תאלצו לקחת את הגופות למשרפה הקרובה (חלק מהמתקנים שתחברו לרשת הכיראלית מכילים אפשרות כזו), או שתתמודדו עם ההשלכות הרות האסון.

האויבים הפעם מגוונים יותר ורבים יותר; בין אם אלו אויבים אנושיים, BTs או המכונות של היגס, תמצאו את עצמכם כל הזמן בתנועה ופשוט ממלאים את המטרות שלכם בכדורים ללא רחמים. וטוב שכך – במשחק הקודם הקרבות הרגישו לי פחות משמעותיים ולעיתים סתם מטרד, וכאן החוויה הייתה שונה לחלוטין וממש נהניתי מכל סשן קרבות שנקלעתי אליו.

כשהכל מתחבר לסימפוניה שלמה

העולם של Death Stranding היה מעניין כבר במשחק הראשון, וכאן אנחנו מגלים עוד עליו ועל המסתורין שלו, וכמובן שעולה התהייה, שאף הודגשה בטריילרים – האם היה עלינו באמת להתחבר? אז אני, אם עוד לא הבנתם התחברתי, ואפילו מאוד. בעוד שאין הרבה ערך בשיטוט בעולם מעבר למשימות שתבצעו, אתם תחרשו את העולם אם תרצו בכך ואם לא, ונראה שכל מטר רבוע ודיגיטלי בו מעוצב בהתאם; לא חוויתי שום קריסה או באג בהליכה בעולם, וזה עוד לפני הפאץ' שוודאי יגיע בסביבות ההשקה.

היה מאוד מרשים להסתובב באזורים השונים; המדבריות הצחיחות, ההרים המושלגים ואף היערות עתירי הצמחייה. העולם פתוח לגמרי והכל נראה מצויין ומרגיש אמיתי למדי. והמכשולים הסביבתיים גרמו לי ממש לתכנן את המסלולים שאקח עבור המשלוחים שלי.

אל תוך החוויה הזו מתברג גם פס הקול שמלווה את המשחק ונכנס בדיוק ברגעים הנכונים. תהיתי האם הם יצליחו לשחזר את ההצלחה של פס הקול הקודם, ואף קיוויתי שהם יצליחו. מה אגיד, לא התאכזבתי, אפילו לא לרגע; הטרקים הנכונים תוך כדי הטרקים הנכונים, אם אתם יורדים לסוף דעתי. נו אל תעשו פרצוף, מותר לי.

Death Stranding 2: On the Beach הוא משחק ההמשך שחובבי Death Stranding היו צריכים. הוא לקח בסיס טוב ושדרג אותו באופן משמעותי מבלי לגרוע מהקסם המקורי שאפיין את המשחק. זה אולי משחק שמתאים למיטיבי לכת בלבד (משחק המילים מכוון), אבל הוא נותן תמורה שקשה למצוא במשחקים אחרים.

עותק ביקורת של Death Stranding 2: On the Beach סופק על ידי פלייסטיישן.