Death Stranding ביקורת: שליח עד הבית זו לא מילה גסה

Death Stranding מרגיש קצת כמו סימולטור אמאזון, אבל שווה להתמיד ולהעביר חבילות ליעדיהן בשביל לשאוב את האווירה ולהנות מכל פיסת מידע שנחשפת.

המשחק Death Stranding הוא אולי המשחק הכי מצופה של 2019. פורסמו לו טריילרים סינמטיים לא מעטים, כאשר כל אחד מהם גילה טפח מן הסיפור בעודו מכסה טפחיים. בביקורת נשתדל להמנע מספויילרים, ואלה שיהיו הם קלים מאוד, ולא אמורים להרוס לכם את החוויה.

סיפור הוא בעצם חוט מקשר

הסיפור של Death Stranding מציג לנו עולם אפל שלאחר אירוע קטקליזמי באותו השם שקישר בין עולם החיים והמתים, פיתח תופעות קטלניות כמו ממטרי זמן (Timefalls) שמאיצים את מחזור הזמן של כל דבר שהם נוגעים בו, ונוכחות של ישויות מעולם המתים בשם BTs (או Beached Things). בעולם הזה, קיים ריכוז גבוה של מינרל חדש בשם כיראליום (Chiralium), שגורם לכל התופעות הללו. העולם כפי שהכרנו אותו השתנה לגמרי ומארצות הברית של אמריקה נשאר קומץ זעיר של אנשים שמנסים לשמר את האנושות ולחדש את הכל בשם ה-UCA.

במציאות כזו, שילוח אוטונומי לא יכול להתקיים שכן שליחת רחפנים ללב הסערה תגרום לאבדן המשלוח והרחפן כאחד, ומקצוע השליחים חזר לתחייה. פה בדיוק אתם נכנסים לתמונה. תגלמו את דמותו של סאם, שליח עצמאי, שתקן, ובעל פחד בלתי מוסבר ממגע אנושי, בעל שם מעולה שנחשב אגדה בתחום. הוא ניחן ביכולות מיוחדות שמאפשרות לו להתמודד עם הסכנות השונות בעולם, כמו למשל לחוש את ה-BTs.

הסיפור מתחיל כאשר שרשרת אירועים מובילה את סאם למתקן של ארגון Bridges, ואיתו תינוק שמאפשר לו לראות את ה-BTs ומכונה BB (או Bridge Baby). במהרה נופלת עליו האחריות לעזור לגשר בין הערים והמקומות השונים באמריקה ולהחזיר אותם לרשת הכיראלית, תוך שהוא מבצע משלוחים.

לאורך הסיפור אנחנו נתקלים בדמויות שונות ומשונות שמסבירות לנו על התינוק ועל התופעות המלוות את ה-Death Stranding. הדמויות מעניינות ולכל אחת יש את הסיפור האישי שלה שמתגולל לאורך המשחק, וכולן מעוצבות בחן רב. אולי המעניינת בהן היא פרג'יל (Fragile), אישה מיסתורית שגם לה יש יכולות מיוחדות, כמו לכם. כל התופעות השונות בעולם המשחק נשענות זו על זו בצורה מעולה, וזה הופך את הלמידה עליהן למעניינת במיוחד.

הסיפור נהיה מעניין ככל שאתם מעמיקים וצוללים לתוך המשחק, נדבך אחרי נדבך אתם תגלו את העולם שאחרי ה-Death Stranding ותפרשו את העלילה באופן הדרגתי (ויש שיאמרו אף איטי). בין משימה למשימה יש לרוב סצנת מעבר וחלקן שגרתיות להחריד, בייחוד בשעות הראשונות של המשחק. לאחר מכן העניינים יתחילו להתחמם באמת, ויהיו לא מעט תפניות מפתיעות שמצדיקות את כל שעות המשחק הארוכות. מדי פעם גם תחוו פלאשבאקים של ה-BB, הסובבים אדם בשם קליף (Cliff), שמוסיפים עוד נופך לסיפור.

השליחות מתחילה

במהלך המשחק תצטרכו לשלוט בכמה מערכות חשובות, כמו הליכה. האדמה לא מישורית ברוב המקרים ולעיתים קרובות חלקלקה מאוד ובנוסף להתמודדות איתה, תצטרכו לשמור על איזון המטען. במקרה וסאם מועד או נוטה לימין ולשמאל, תצטרכו לאפס את מרכז הכובד שלו בזמן לפני שתפלו ותזיקו לעצמכם ולמטען. יש לכם גם מד סיבולת שמסמל את התשישות של סאם וכשהוא נמוך, הוא עשוי לגרום לו ליכולת ירודה לשמור על שיווי משקל.

לסאם יש סורק שטח שנותן לכם נתונים כמו תלילות האדמה או עומק הנהר, ומאתר עבורכם דברים שתוכלו לאסוף כגון מטען אבוד, אותו תוכלו לאסוף, להעביר ליעד ולשמח אנשים. נפילות וממטרי זמן מכרסמים בטיב הסחורה, ולכן תצטרכו לחשוב היטב על המסלול שלכם. בעוד שהארגזים ניתנים לתיקון בעזרת תרסיס מיוחד, הסחורה שבפנים לא.

במהלך המשחק ייפתחו לכם רכבים מתקדמים שיעזרו לכם לעשות את השליחויות מהר יותר (פיצה, מישהו?) ולסחוב יותר מטען עליכם, אך הם לא מאוד נוחים לשליטה ולפעמים עדיף פשוט ללכת רגלית עם השלד החיצוני שלכם.

אל כל תפריטי המשחק תוכלו לגשת דרך צמיד היד של סאם, ושם תמצאו גם מפה מעודכנת, רשימת מטען, הזמנות, מידע, טיפים ועוד פונקציות רבות, אז תקפידו לבדוק אותו כשאתם יוצאים למסע. תפריטי המשחק לא מאוד אינטואיטיביים ולרוב מלאי פרטים ודורשים זמן הסתגלות.

ב-Death Stranding יש ציוד בסיסי שמומלץ לסחוב בכל זמן, כגון סולם ויתד טיפוס. הסולם יעזור לכם לטפס במעלה הרים תלולים או לחצות נחלים צרים מספיק ויתד הטיפוס תורמת פלאים לקיצורי דרך נועזים. ניתן להשאיר את הציוד במקומו לאחר השימוש עבור הפעמים הבאות שתעברו שם, או לקפל ולקחת אתכם למכשול הבא. למעט המשקל, אינכם מוגבלים בכמות הציוד שלכם, לכן כדאי לכם לשקול להשאיר את הציוד המשומש בשטח, בייחוד כי תוכלו להרוויח מכך לייקים.

ואו כמה לייקים גרפתי

הדירוג של סאם נעשה על ידי לייקים, שתורמים לכם בכמה מישורים, כמו למשל העלאת רמת המתקן שקיבל שירות, הגוררת תוספת משאבים שתוכלו לקבל מהמתקן. משלוח שעבר בהצלחה עם שקלול של גורמי סיכון ושמירה על נזק מזערי יתרום רבות לרמת הפופולריות של סאם, המשפיעה על יכולתו לסחוב יותר דברים ולפתח קשרים רבים יותר עם שחקנים אחרים.

הקשרים הללו אינם ישירים, אבל תורמים מאוד למשחקיות. סולם עזוב שנעזר בו שחקן אחר, ייתן קרדיט למשאיר ואף ייתכן שיעניק לו לייקים כבונוס. תוכלו לפזר גם שלטים מסביב כדי להתוות את הדרך לנקודות מפתח, כדי לתת אזהרות מפני אזורים מסוכנים או סתם חיזוק חיובי.

בנוסף, שחקנים יכולים לשתף ביניהם ציוד ולתרום אותו למטרה הנעלה של איחוד הערים. בלוקר המשותף שתוכלו למצוא במתקנים המשתייכים ל-UCA, תוכלו לתרום ציוד מיותר ולהעביר מטען אבוד שמצאתם ברחבי העולם כדי שמישהו אחר יסיים את המשלוח עבורכם. אגב, אם תצעקו לכם אי שם במפה, אולי תשמעו קול ענות חלוש. כן, זה סאם מקביל אליכם, מאוד חמוד.

אלמנט שיתופי חשוב נוסף במשחק הוא הדפסת מבנים, ומהווה כלי חשוב במשחק. כל עוד לא חרגתם מרוחב הפס של הרשת הכיראלית, שתגדל עם כל מקום שתחברו אליה, תוכלו להדפיס מבנים שונים ומשונים ברחבי העולם שישמשו גם שחקנים אחרים. תוכלו לעזור להם להשלים את המבנים שלהם במקרה ולא היו להם מספיק משאבים, ולהיפך. רוב המבנים נוצרים על ידי אביזר הנקרא PCC (או Portable Chiral Constructor – בנאי כיראלי נייד), וחלקם צריכים תוספת חומרים בכדי לסיים את המבנה סופית או לשדרג אותם. גם פה תוכלו לתת לייק למבנה שבא לכם בטוב.

גם סלילת דרכים היא פרוייקט משותף וגדול שכן היא דורשת הרבה משאבים. המקטעים שתסללו יחד עם השחקנים האחרים יעזרו מאוד להתנייד מהר ובביטחון מנקודה לנקודה.

לא להרוג את השליח – בגדר המלצה

במשחק תיתקלו במספר אויבים שינסו לשבש את דרככם. אם חשבתם שכבר ראיתם את כל סוגי המכורים בעולם, הכירו את הפרדים (The MULEs), אנשים שמכורים למטען. הם אורבים לשליחים כמו סאם ומנסים לגנוב ממנו מטען. אם המטען שלכם אינו מיועד לשילוח אתם בטוחים, אבל אם הסריקה שלהם תעלה על מטען של טובין, הם יתחילו לרוץ לעברכם באמוק.

לרוב אפשר לנטרל אותם עם התגנבות מחושבת, אבל היות וסאם הוא איש חזק ואני חסר סבלנות לסגנון משחק איטי כזה, פעלתי באלימות. סאם יכול להביס כמות גדולה של פרדים כל עוד הוא לא מתעלף, גם אם עוד לא עומדים לרשותו נשקים מתוחכמים כמו רימון הלם או רובה משתק. השיטה האהובה עליי, למשל, היא לנטרל אחד בכמה אגרופים, לתפוס ביד את המזוודה שהוא מפיל ולהכניס אותה לפרד הבא בפנים.

עם האויב העל אנושי, ה-BTs, די טריקי להתעסק ופה נכנס לתמונה ה-BB. התינוק מקשר בין עולם החיים לעולם המתים וכאשר סאם מחבר אותו לסורק השטח שלו, הוא יכול להראות לכם את הצלליות של ה-BTs. כאן תוכלו להשתמש בסורק וב-BB כדי להתגנב, תוך כדי שאתם נזהרים שלא לתת ל-BB שלכם להלחץ יותר מדי.

אם חלילה נתפסתם, תילכדו בביצת זפת שחורה שתנסה להפיל אתכם וללכוד אתכם. לפעמים תצליחו להדוף אותה ולברוח אך אם לא, תיגררו לקרב נגד BT מפלצתי וגדול. הוא מהיר יותר מכם בביצת הזפת ומאוד לא פשוט לנצח, גם כשכבר יש לכם נשק מתאים. אם נשאבתם לעולם הבא אתם תחזרו לחיים לצד המכתש, אבל תאבדו מטען וכל שמץ של כבוד עצמי. מניסיון – כשמתחיל לטפטף, תשמרו.

אבל הסכנה הכי גדולה שמוצגת בפניכם היא ארגון הטרור Homo Demens. הם תפסו את אחותו של סאם, ונשיאת ה-UCA, אמאלי (Amelie), ורוצחים אנשים במטרה להנדס Voidouts, התופעות שקורות כשאדם מת הופך ל-BT. בראש הארגון עומד היגס (Higgs), איש מפחיד עם יכולות מיוחדות שמאפשרות לו להתחיל ממטרי זמן, לזמן BTs שילחמו עבורו, ולהעלם ולהופיע בין רגע.

הטרוריסטים יורים כדי להרוג, רבים יותר ובעלי טקטיקות מוצלחות יותר מהפרדים, מה שהופך אותם לאיום הרבה יותר גדול. בשלב זה של המשחק יפתחו לכם נשקים קצת יותר רציניים כולל אש חיה. תזכרו שבעולם של Death Stranding לא מומלץ להרוג, בלשון המעטה, ואם אתם רוצים להמנע מלערום גופות למשאית וללכת למשרפה הקרובה, תשתמשו בתחמושת לא קטלנית.

עולם ומלואו

הסיור בעולם של Death Stranding מהנה מאוד – העולם רחב, עשיר ואימרסיבי וכל מקום מותאם בדיוק לאווירה שהוא אמור לשדר, מה גם שניתן לטפס כמעט מעל כל מכשול. הציוד נראה כמו משהו לא מהעולם הזה, וזה הגיוני, בהתחשב שהטכנולוגיה מתבססת על כיראליום.

פס הקול של המשחק הוא אחד הטובים שיצא לי לשמוע, השירים המתנגנים ברקע מאוד מתאימים למה שמתרחש על המסך. גם כאן היד של קוג'ימה מורגשת מאוד, עיצוב המשחק ככללותו – כסרט. לפעמים השילוב של המוסיקה בנקודה הנכונה פשוט גרם לי לצמרמורת.

הטיפטוף העדין של מגוון ציוד לתוך המשחק מקנה זמן הסתגלות טוב לשימוש נכון, וגם לשימוש "לא נכון" – היצירתיות שלכם כשחקנים היא עניין מרכזי פה. אולם, כדי להגיע לחלקים היותר מעניינים של המשחק, תאלצו לשחק לא מעט בסימולטור אמאזון, עם משימות חזרתיות וחוסר השפעה על העלילה. יש הרגשה של משחק בסרט, ואולי זו הייתה כוונתו של קוג'ימה, ללכת חזק על קטע ה-"קישור" כך שהשחקן לא יהיה רק החוט המקשר בין הערים, אלא החוט המקשר בין סרטוני העלילה.

המשחק Death Stranding מהווה בעצם חוויה שמנסה לחשוף את השחקן למציאות עגומה ולא מובנת, תוך כדי גריינדינג שמרגיש לפעמים קצת מיותר. לדעתי, הגריינדינג שווה את הרגשת הסנג'ר שלי בכל פעם שאני מקבל פקודות חדשות למשלוח, כי לרוב בסופו אני חושף עוד נדבך בעולם המרתק הזה.

Death Stranding זמין כרגע רק ל-PlayStation 4 והוא עתיד לצאת גם למחשב באזור תחילת הקיץ של שנת 2020.

עותק ביקורת של Death Stranding סופק על ידי אנג'ויסטיק חיפה.