צאתו של משחק ההמשך המצופה, The Last of Us: Part 2 פילגה את עדת המעריצים לשניים: אלה ששונאים אותו, ואלה ששיחקו בו. לפני שאתם ממשיכים לקרוא, אל תדאגו, אין בכתבה הזו ספויילרים. אלא אם אתם מחשיבים "יש בני-אדם במשחק" כספויילר, כמובן.
כשעלו כתוביות הסיום של The Last of Us: Part 2, נשענתי אחורה על הכורסה ופלטתי אנחת רווחה. לא כי הסוף שמח או עצוב (תנשמו, לא מגלה) אלא משום שזו התגובה ההולמת ל-24 שעות ו-20 דקות בחברתו של משחק וידאו מהמשובחים שראיתי – משחק שהביא אותי לקצה גבול היכולת פעם-אחר-פעם, משחק שבמהלכו הדופק שלי עלה ל-200 והזיעה מכפות הידיים כמעט ומילאה את הכינרת. משחק שהוא רכבת הרים של אמוציות, ובחזית הטכנית אף מרחיב את הגבולות הגרפיים של קונסולת ה-PlayStation 4 המזדקנת (ועם זמני טעינה של שניות בודדות, מדהים). כן, ללא צל של ספק, The Last of Us: Part 2 הוא יצירת מופת. שום דבר, אבל שום (!) דבר, לא יכול להרוס לי את החוויה שהרגע סיימתי.
ואז נכנסתי לאינטרנט.
זה לא סוד שלפני תקופה קצרה דלפו ספויילרים מעלילת המשחק לרשת. אמנם לא ספויילרים רבים, והם חסרי הקשר בנרטיב הכללי (ועזבו שהסתבר כעת שחלקם לא נכונים), אך עבור מי שנחשף אליהם ותכננן להתנסות במשחק, החוויה שלו נפגמה. אולם ההמון הזועם בחר, ובכן, לזעום, והוא שלף קלשונים – סטודיו Naughty Dog ובמאי המשחק ניל דרוקמן (Neil Druckmann) חטפו מטחי אש דיגיטליים, וגיימרים רבים אף ביטלו (או טענו שביטלו) את ההזמנות המוקדמות שלהם. בד בבד, הקיצוניים שבאותם גיימרים החלו לקלל את הסטודיו כאילו ניל דרוקמן בעצמו נכנס אליהם הביתה ודקר להם את הכלב.
אבל האם זה מה שמגיע לסטודיו שהביא לנו את משחקי Uncharted, סטודיו שהציב רף חדש לקשר בין נרטיב ומשחקיוּת? הרי זה לא ש-Naughty Dog הוא חתלתול מסכן שלא עשה כלום; עם מטחי הביקורות אודות פרטי העלילה שדלפו, הגיעה גם ביקורת גם על תרבות הקראנץ' הידועה בעולם הגיימינג ובה עובדים נאלצים, בחודשים טרם צאתו של משחק כלשהו, לעבוד עד השעות הקטנות של הלילה על-מנת לעמוד בדדליין.
Naughty Dog כמובן לא המציאו את תרבות הקראנץ'. רוב אולפני המשחקים, גדולים כקטנים, סובלים מאותם תנאים (או היעדר-תנאים), אולם כשהמשחק סוף סוף יוצא לשוק והוא מתגלה, למצער, בתור משחק טוב – קל יותר להפנות את המבט הצידה. אבל חבר'ה, מצטער לגלות לכם: גם האנשים שהביאו את Red Dead Redemption 2 לא זכו להשכיב את הילדים שלהם לישון. כמעט ואין סטודיו שעובדיו לא נפגעו מתרבות הניצול הקלוקלת הזו (אם כי יש דיווחים שדווקא ב-Ubisoft הולכים הביתה ב-17:00, שזה יתרון רק לחברה שיש לה 384119 אולפנים ברחבי העולם ובקרוב בטח גם שלוחה במאדים, Ubisoft Mars).
לכן Naughty Dog הפכו לשעיר לעזאזל כשהתברר כי עלילת The Last of Us: Part 2 שנויה במחלוקת, אך לרגע נדמה היה שהסערה שכחה: הביקורות על המשחק (וגם שלנו בדרך, לא לדאוג) עלו לרשת והקונצנזוס הוא כי מדובר ביצירת אמנות במקרה הטוב ו-"משחק סבבה" במקרה הרע. לרגע נדמה היה כי Naughty Dog יצאו מהתופת.
אלא שאם תיכנסו גם כעת לרשת, יהיה זה Reddit, Twitter, Twitch, תגובות ב-YouTube או MySpace – אתם עשויים לטעות ולחשוב שמדובר במשחק הכי גרוע בכל הזמנים. הפער בין ציון המבקרים של המשחק ב-Metacritic (שנכון לכתיבת שורות אלו עומד על 95) ובין הציון של הקהל (3.7. אאוץ') הוא פער גדול. הייתי אומר שהוא הפער הכי גדול שאי פעם נראה בתעשיית המשחקים, אבל לא באמת בדקתי – ממש כמו אותם גיימרים שמיהרו להעמיס את Metacritic בביקורות שליליות על אף שלא בדקו אותו או שיחקו דקה אחת מהמשחק.
ואל תטעו: רובם באמת לא שיחקו ב-The Last of Us: Part 2. שרשורים אודות סוף המשחק זכו למאות תגובות דקות בלבד אחרי שהמשחק יצא לאוויר העולם, תגובות שלא מפרטות כלום מעבר ל-"איזו אכזבה" ו-"לא קונה יותר שום דבר של Naughty Dog". רק כשהחלו לצוץ דיונים של מעט הגיימרים שאשכרה סיימו אותו, ניתן להיווכח שהמצב לא כזה נורא: אמנם יש מי שעדיין מבקרים אלמנטים מסוימים במשחק (מה שלגיטימי) אך השיח הרבה פחות מתריס.
לכן אם אתם מאלה שמעוניינים להרים את המשחק אבל חוששים – אל תיכנעו לשינאה העיוורת. נסו לקרוא מה יש למבקרים המקצועיים לומר (או תשאלו את אימא שלכם. תנו לה הזדמנות, היא אישה חכמה), סמכו על האינסטינקט שלכם או פשוט בִדקו בעצמכם. הרי גם אם הסיפור באמת יתברר ככזה שיגרום לכם לרצות להקיא, עדיין מדובר ב-Naughty Dog. לכל הפחות, צפויה לכם חוויה סינמטית גדולה מהחיים.
אני יודע זאת, כי גם אני נחשפתי לספויילרים. גם אני כעסתי. גם אני בכיתי (אבל זה כי דרכתי על לגו וזה כאב). אולם נתתי הזדמנות למשחק שעבורו המתנתי כל-כך הרבה שנים, וגיליתי ש-5 שורות ספויילר אודות נרטיב בן 24 שעות ו-20 דקות – בהחלט לא עושות צדק לאותם אלפי העובדים שעמלו רבות (כאמור, לעתים עד השעות הקטנות של הלילה) כדי להביא לנו מוצר נהדר.
