עם בחירות מוסריות סוחטות דמעות ונופים מרהיבים, Thronebreaker: The Witcher Tales הוא אחד ממשחקי התפקידים הקסומים ביותר של השנה.
חורף הוא הזמן האהוב עלי לשבת ליד המחשב או הקונסולה, ולשחק במשחק עם סיפור טוב. Thronebreaker: The Witcher Tales הוא הסיפור החדש ביותר שמסופר על ידי הסטודיו זוכה הפרסים CD Projekt RED, המפתחים של סדרת The Witcher, וכמו שהייתם מצפים מהם, זה סיפור שמסופר טוב.
סיפור צבעוני על אפורים מוסריים
Thronebreaker מספר לנו את סיפורה של המלכה מיב (Meve), המלכה של הממלכות התאומות, ליריה (Lyria) וריביה (Rivia). אחרי שכוחות נילפגארד (Nilfgaard) הברוטליים פולשים לאדמותיה, היא נאלצת לצאת למסע דרך הממלכות השונות ולבקש עזרה מהשליטים השונים.
במסעה ברחבי העולם של The Witcher, היא פוגשת דמויות מעניינות וצבעוניות עם אישיויות, דעות, ואג'נדות שונות ומגוונות.
הסיפור מועבר דרך מפגשים ודיאלוגים. המשחק מדובב במלואו, עם מספר סיפור שנותן למשחק תחושה של משחק תפקידים שולחני קלאסי. כל מפגש או דיאלוג הוא ייחודי ומפורט, וקל מאוד ללכת לאיבוד בסיפור האפי והאימרסיבי.
בעוד שבתחילת המשחק, המפגשים הם יחסית פשוטים, כגון משימות "להרוג את המפלצת ההיא" או "להבריח את חבורת הבנדיטים ההיא", כשתמשיכו בסיפור, תגיעו למפגשים עם החלטות קשות ותוצאות בלתי צפויות. האם תשקרו למען טובת הצבא שלכם? האם תבחרו להיות רחומים או לאכוף את החוק? האם תפטרו את אנשיכם מעונש מוות בממלכה של מלך אחר? הסיפור מאתגרים אתכם ללא הפסקה עם שאלות אלו ואחרות, וההחלטות הולכות ונהיות קשות יותר ויותר לביצוע.
רוב הבחירות בתחילת המשחק יעלו לכם רק במשאבים או במורל הצבא שלכם, אבל בחלקים מתקדמים יותר בסיפור, חלק מההחלטות שתבצעו יעלו לכם בחברים מהקבוצה שלכם (ובדמעות).
במהלך אחד הפרקים המתקדמים בסיפור, מצאתי את עצמי מאבד שניים מחברי הקבוצה שלי שאהבתי, בגלל החלטות שהם לא הסכימו איתן. חבר שלישי בקבוצה הוצא להורג בגלל החלטה מוקדמת שלי, וחבר קבוצה רביעי מעולם לא זכה לפגוש אותי, בגלל איך שניהלתי את המפגש שבו הוא היה אמור להופיע.
העציב אותי לראות דמויות עוזבות את המסע שלי, אבל אלו הרגשות הללו שגרמו לי להבין עד כמה נוגע Thronebreaker יכול להיות.
התאכזבתי מעט מכך שלא יכולתי לחזור לשמירה מוקדמת מבלי להתחיל מחדש את הפרק. Thronebreaker: The Witcher Tales דואג שתחיו עם ההחלטות הכבדות שבצעתם.
לשחק את הקלפים שלכם נכון
המשחקיות של Thronebreaker מתחלקת לשלושה אספקטים שונים – חקר מפה, בניית בסיס וקרבות.
הקרבות ב-Thronebreaker: The Witcher Tales מוצגים לנו בתור משחקי Gwent, כמו שראינו ב-The Witcher 3, אבל לא בדיוק. הם יותר דומים לאיך שגוונט משחק ב-Gwent: The Witcher Card Game, גרסאת ה-stand alone של משחק הקלפים.
אבל בעוד שהבחירות ב-Thronebreaker: The Witcher Tales הן קשות לביצוע, הקרבות עצמם דווקא די קלים. הסיפור פעמים רבות ישים אתכם במצבי קרב לא הוגנים, יתן לכם תנאי הפסד נוספים, וישלח בוסים אימנתיים להלחם בכם. עם זאת, כל אלה אף פעם לא מהווים איום ממשי. הקלפים שלי והשילובים שעשיתי בהם היו משהו שה-AI לא היה מסוגל להתחרות בו, ואפשר לי לנצח ברוב הקרבות כבר בניסיון הראשון, ומבלי להשקיע יותר מדי בבניית החבילה שלי.
דווקא קרבות הפאזל הם אלה שהיו מעט יותר מאתגרים. אלה משתרעים ממשימה להפטר מפרה משוגעת, לתחרות שתיה מול גמד, והתגנבות דרך ארכיון מאובטח כדי להשיג מגילה יקרת ערך. הפאזלים האלה תמיד היו מפתיעים וכיפיים והיוו את החלקים האהובים עלי במשחקיות של Thronebreaker.
גם אם Gwent זה לא משחק הקלפים האהוב עליכם, אתם יכולים לבחור לשחק ברמת הקושי הקלה ביותר, שנותנת לכם לדלג על קרבות לגמרי. הסיפור של המשחק מעניין מספיק כדי לתת לכם חוויית משחק תפקידים מעולה, גם אם אתם בוחרים שלא לשחק בצד ה-Gwent של המשחק.
כמובן, אתם לא רק תלחמו באנשים. אתם גם תרחיבו את הצבא שלכם ותפתחו את המחנה שלכם, וזה מזכיר מאוד את Heroes of Might and Magic.
הפיתוח של המחנה שלכם מתחלק לעצים שונים, שיפתחו בזמן שתתקדמו בסיפור. בניה ופיתוח של מבנים במחנה שלכם תאפשר לכם לאמן יחידות חדשות, לשדרג יחידות קיימות, ויוסיפו עוד שלל בונוסים לצבא שלכם. זה תמיד מספק לבנות שדרוגים חדשים ולראות את המחנה המתרחב שלכם גדל עוד ועוד.
כשתפתחו את המחנה שלכם, תוכלו לאמן יחידות חדשות לצבא שלכם, אבל מאחר והקרבות לא מהווים אתגר גדול במיוחד, יתכן ובאף שלב לא תראו בכך צורך, גם אם אתם משחקים ברמת קושי הבינונית.
חוקרים עולם רחב אך לינארי
החלק האחרון למשחקיות של Thronebreaker: The Witcher Tales הוא חקר העולם. בכל פרק במשחק אתם תצאו לסייר במפה חדשה, שבה תמצאו תיבות אוצר, משאבים, ומשימות צד.
המפות הן יחסית לינאריות, ובדרך כלל מובילות אתכם דרך הנקודות השונות בסיפור, עם עצירות מזדמנות בכפרים בשביל משימות צד. עם זאת, המפות מאוד מזמינות אתכם לחקור אותן, מאחר והמשחק עושה עבודה טובה בלתגמל אתכם עם משאבים חשובים וקלפים על חקר המפה.
במהלך הטיולים שלכם, אתם תתקלו במפות שמובילות לתיבות אוצר חבויות, מפתחות לתיבות אוצר נעולות, וחלקי קלפים שתרצו לאסוף ולהשלים. כל אלה מהווים פאזלים סביבתיים כיפיים, והופכים את חקר המפה להרבה יותר מספק.
רקע יפהפה למשחק יפהפה
זה הסגנון הויזואלי הייחודי של Thronebreaker שהופך אותו לכל כך כיף לחקור. המפות כולן מצויירות ביד, צבעוניות ומונפשות, ובעוד שהן דו מימדיות, הן לוכדות את האסתטיקה של סדרת Witcher התלת מימדית.
בחלק מהאיזורים, המצלמה תתרחק ממיב, ותתן לכם נוף מרהיב ומהמם שכיף לצפות בו. השריפות, שאתם תראו הרבה מהן כי בכל זאת מדובר בעת מלחמה, בוערות בצבעים בוהקים, והשלג מנצנץ עם הילה קסומה.
מפת העולם היא לא החלק היחיד במשחק שנראה מדהים. הדיאלוגים מציגים את הדמויות בגרפיקת תלת מימד בסגנון Cell-shaded יפה, פרקים מתחילים ומסתיימים באנימציה בסגנון קומיקס שמקפצת בין פאנלים, ואפילו המפגשים מלווים באיורים כדי לעזור לכם להבין מה קורה בהם. הכל מפורט ביותר, והתוצאה היא אחד מהמשחקים היפים ביותר ששיחקתי בהם השנה.
הדמויות מופחות רוח חיים בזכות דיבוב וקריינות מצויינים. הרגשות של המלכה מיב בולטות, והופכים אותה לדמות שהרבה יותר קל להזדהות איתה מאשר דמות משחקי המחשב הממוצעת.
המשחק גם מצליח מבחינת אפקטים קוליים. את הדיאלוגים ואת מספר הסיפור מלווים אפקטים של התנגשות חרבות ודהירת סוסים. זה הופך את הכל להרבה יותר אימרסיבי וקסום.
Thronebreaker: The Witcher Tales מספר סיפור מדהים עם החלטות קשות שיבחנו את החוסן המוסרי והרגשי שלכם. הוא מלמד אתכם את המחיר הכבד של אמת, וששום דבר הוא לא לגמרי הוגן או צודק.
למרות שהקרבות הם מאוד קלים בחלקם, המשחק הוא עדיין חווייה יפהפיה ומזמינה שאתם לא תרצו לפספס.
