Final Fantasy XIII-2 לוקח את השחקן למסע בזמן ובחלל, בתקווה לתקן את מה שהתרחש במשחק שקדם לו – Final Fantasy XIII, בתוך עולם המשחק, וגם מחוצה לו. Serah, אחותה של גיבורת המשחק הקודם Lightning, תופסת את מקום הדמות הראשית בהרפתקה חדשה, במטרה להציל את עתיד העולם בו היא חיה ולכפר על טעויות העבר. נראה כי Square Enix הקשיבו לתלונות וטענות מעריצי הסדרה והוציאו משחק שבמבט ראשון נדמה שמתקן את כל מה שלא היה בסדר ב-FFXIII, ומשמר את כל מה שכן. זה יותר ממשמח לגלות שגם במבט שני ושלישי רושם זה נשמר ואפילו מתעצם, וככל שמעמיקים אל תוך עולם המשחק מגלים כי FFXIII-2 הוא בהחלט אחד המשחקים היותר מוצלחים שהגיעו אלינו מיפן בזמן האחרון, ומחזיר לסדרה קצת מזוהר העבר שלה.
כאמור, הסיפור עוקב אחר Serah במסעה בין קווי זמן שונים במטרה למצוא את אחותה Lightning, הלכודה בקרב בלתי פוסק בעיר מסתורית בשם Valhalla, שנמצאת בסוף הזמן. העלילה מתרחשת כשלוש שנים לאחר אירועי המשחק הקודם (שלמען שמירת הסדר טוב, לא נדון בהם), כאשר העיר בה מתגוררת Serah מותקפת בפתאומיות ע"י מפלצות, ובחור מסתורי בשם Noel נופל מהשמיים יחד עם מטאור מסתורי לא פחות. מסתבר שאותו Noel נשלח ע"י Lightning במטרה לאתר את Serah ולסייע לה במסעה בזמן. כיאה למשחק בסדרת Final Fantasy, הסיפור המוזר הזה רק הולך ומסתבך, ובכדי לעקוב אחריו בהצלחה דרושה תשומת לב מרבית וסיבולת אדירה לאקספוזיציה. למרות זאת, נראה כאילו המפתחים באמת ניסו לעזור לשחקן לעקוב אחרי הסיפור, שכן המשחק מכיל סיכום מועיל למדי של אירועי FFXIII, ודואג להזכיר לשחקן את כל מה שהתרחש עד כה לעיתים תכופות (לפעמים תכופות עד מטרד).
אם כבר מדברים על מטרד, חייבים להזכיר את הדמויות הממלאות את עולם המשחק. בניגוד לדמויות המרכזיות בסיפור, שמתנהגות באופן מיושב למדי ומסוגלת להעביר שיחה מבלי להיתקל ביותר מידי קלישאות, רוב הדמויות המשניות אותן תפגשו במהלך ההרפתקה נשמעות ומתנהגות בצורה מגוחכת ומעצבנת כאחד. Serah אולי לא נוטפת אישיות וייחודיות, אך לפחות היא מדובבת באופן מוצלח ואמין למדי, שמאפיל על שאר הדמויות במשחק. לא ברור אם זה הדיבוב, הלבוש, או שורות הדיאלוג התמוהות שלהן, אך שיחה עם כל אחת מהדמויות המלוות הופכת במהרה לשיעור בסובלנות ואיפוק, שבדרך כלל מסתיים בכישלון.
למזלנו, ישנה דרך מאד מהירה ויעילה לפרוק את הזעם והעצבים המצטברים לאחר כל שיחה ארוכה – הקרב. הקרב הוא אחד האספקטים המהנים ביותר במשחק, ולמרות היותו מבוסס על המנגנון המוכר של תורות, הוא עדיין אינטנסיבי ומהיר למדי. בדומה למשחק הקודם, מדובר בשילוב מנצח בין תורות וזמן-אמת: כיאה לקרב בתורות, לכל דמות ישנו מד פעולה המאפשר לה לבצע מספר התקפות, כאשר כל אחת מהן מרוקנות את המד במקצת. הטוויסט במערכת הקרב החדשה של FFXIII-2 הוא שאותו מד מתמלא בזמן-אמת, כלומר ישר אחרי סיום ההתקפה, כך שהשחקן חייב להגיב במהירות ו"לחשוב על הרגליים" במהלך כל קרב, שכן האויב לא חייב לחכות לתורו, ומסוגל להתקיף ברגע שמד הפעולה שלו התמלא. בכדי להקל על השחקן, המשחק מאפשר שליטה אך ורק בדמות אחת במהלך קרב, המתויגת כ"מנהיג". דמות זו נתונה לשליטה מלאה של השחקן, בעוד ששאר הדמויות פועלות לפי התפקיד שלהן, שגם הוא נתון לשליטת השחקן.
הקצאת התפקידים והחלפתם במהלך קרב מתבצעת ע"י מערכת ה"פרדיגמות" – מערכות תפקידים לדמויות. השחקן מקצה לכל דמות תפקיד מסוים בין אם מדובר בקוסם, לוחם או מרפא (לדוגמא), שלפיו היא תפעל במהלך הקרב. כמובן שניתן להחליף בין אותן פרדיגמות בזמן הקרב, והמשחק אפילו מעודד זאת. בהתחשב בעובדה שהקבוצה כוללת רק שני אנשים (Serah ו-Noel), יש מספר מוגבל למדי של פרדיגמות אפשריות, לפחות בהתחלה, לפני שמפלצות שונות מתחילות להצטרף לקבוצה.
כאשר מפלצת מובסת בקרב, ישנו סיכוי לקבל אותה כתוספת לקבוצה, ולהשתמש בה בזמן קרבות. לכל מפלצת כזו יש תפקיד משלה, אותו לא ניתן לשנות, אך אפשר להחליף בין שלוש מפלצות שונות בזמן קרב, כחלק מבחירת הפרדיגמה. המפלצות הללו הן חברות קבוצה לכל דבר, ואפילו ניתן לשדרג ולשפר אותן בעזרת חפצים מיוחדים. הן אמנם לא משתתפות בסיפור, ומופיעות אך ורק בזמן קרב, אך מהר מאד תמצאו את עצמכם נקשרים למפלצות מסוימות, מעטרים אותן עם מגוון של סמלים וחלקי לבוש, ונותנים להן שמות. התוספת הזו בעצם מחליפה את ה"זימונים" ממשחקי Final Fantasy קודמים, לטוב ולרע; לכל מפלצת יש התקפה גדולה וחזקה, בעלת השפעות שונות, אך התקפות אלו לא משתוות לעוצמה וליופי של הזימונים. מצד שני, זה בהחלט כיף לאסוף מפלצות ולהתאים אותן לסגנון המשחק שלך.
סגנון המשחק מושפע בעיקר מהמפלצות הנמצאות בקבוצה שלך, או מהדרך בה משדרגים את שתי הדמויות הראשיות. כל קרב יתגמל את חברי הקבוצה בנקודות בהן ניתן לרכוש רמה גבוהה יותר של אחד מהתפקידים הבסיסיים של הדמות. ככל שהדמות מתקדמת יותר ברמות, ניתן לרכוש עבורה תפקידים נוספים. לדוגמא, התפקיד החזק של Serah הוא קוסם, אך לאחר כמה רמות ניתן להחליט להוסיף לה תפקיד נוסף – מרפא או חבלן. לכל אחד מהתפקידים האלה יכולות חדשות המסייעות בקרבות מסוימים. כמובן שניתן להמשיך ולהתמקד בתפקיד המקורי של כל דמות מבלי לרכוש תפקידים נוספים, אבל הדמויות עולות רמות במהירות גדולה כ"כ, שרכישת תפקידים משניים לכל אחת מהן לא מאיטה אותן כלל, ואף מועילה מאד בקרבות קשים יותר.
גולת הכותרת של הקרבות ב-FFXII-2 היא ללא ספק קרבות הבוס. היצורים הענקיים (ברובם) הללו מעוצבים באופן יפיפה ומגוון, וכל קרב כזה מרגיש אפי ואינטנסיבי. אלו קרבות שדורשים תגובה מהירה מאד ובניית אסטרטגיה יעילה כנגד כל בוס. כן, ישנם פה ושם כאלה שרק יתסכלו אתכם, בעיקר אם הגעתם אליהם כאשר הדמויות הראשיות עדיין קצת חלשות, אבל תחושת הסיפוק שאחרי ניצחון בהחלט שווה את זה. מרבית קרבות הבוס משלבים "אירועי זמן-תגובה" (Quick Time Events), שמעניקים פן סינמטי לקרב ומעצימים את התחושה האפית. אלה הם קרבות שרק מדגישים את כל מה שכיף במערכת הקרב של המשחק, וכל אחד ואחד מהם הוא אתגר ראוי לשמו, שדורש מידה נכונה של תכנון אסטרטגי וקצת ניסיון וטעייה בכדי להתגבר עליו בהצלחה.
Final Fantasy XIII-2 לא מתעסק רק במפלצות וקרבות, מוצלחים ככל שיהיו. בבסיסו, זהו משחק תפקידים בעל עולם עשיר וקו עלילה פתלתל ומסתעף שסוחף את השחקן לאינספור מיקומים חדשים ומרהיבים. כל אחד מאותם מקומות הוא בעל אופי ייחודי ומראה יצירתי השונה מקודמיו כמעט בכל אספקט, מה שתורם לתחושת הגילוי והמקוריות של המשחק. FFXIII-2 מוותר על המבנה הליניארי של קודמו וכן מאפשר לשחקן לחקור כל אזור ואזור, ולהתקדם בקצב שלו. ישנם אזורים שלמים שלא לוקחים חלק בסיפור הראשי, אך חקירתם תתגמל את השחקן בחפצים חדשים או כמה משימות צד. תמיד ישנה האפשרות פשוט לעזוב את העולם/קו הזמן בו נמצאים ולעבור לחקור מקום אחר מבלי לאבד כל התקדמות שכבר נעשתה. החופש הזה לקפוץ בין מקום למקום בהחלט עוזר לשמור על הזרימה של המשחק, ממעיט את המקרים בהם השחקן מרגיש תקוע, ומעודד את השחקן לנסות ולגלות כמה שיותר אזורים חדשים.
חבל שכל טיול כזה ברחבי המפה כרוך באינספור היתקלויות אקראיות עם מפלצות שונות ומשונות, וקרב חמישי בפרק זמן של עשר דקות כבר באמת יעלה לכם על העצבים. כמובן שישנן דרכים להימנע מקרבות אקראיים, ותמיד אפשר פשוט לברוח מהקרב, אבל באמת חבל שמנגנון קרב כל כך מוצלח הופך למטלה ברגע שרק רוצים לחקור קצת את הסביבות המדהימות של המשחק. בכדי לשבור קצת את המונוטוניות של הקרבות האקראיים, FFXIII-2 מפזר פה ושם אתגרים אינטלקטואלים יותר בדמות פאזלים שונים. הם לא מאד מגוונים או קשים, אך זוהי הפוגה מבורכת מהאינטנסיביות של הקרב והעלילה המבלבלת.
לזכותו, יאמר ש-FFXXIII-2 הוא משחק יפיפה ומעניין, שכל רגע בו מלא במראות צבעוניים ומוסיקה משובחת. הדמויות המרכזיות בסיפור, הכוללות את שני הגיבורים הראשיים ואת הדמויות מהמשחק הקודם, מדובבות באופן מוצלח הרבה יותר ממה שניתן לצפות ממשחקי תפקידים יפניים, ולמרות שהדיאלוגים שלהן גובלים בנדוש וברגשני, הם מבוצעים באופן מקצועי ואמין לחלוטין. ישנן מקרים בהם קצב הפריימים צונח במקצת, אבל רק לעיתים נדירות כשהמסך באמת מלא בפיצוצים ושאר אפקטים צבעוניים. גם כמות המעברונים (cut-scenes) הלא מבוטלת שיש במשחק יכולה קצת לעצבן, בעיקר כשהם מגיעים ברצף, אבל הגרפיקה יפה מספיק בכדי שברוב המקרים ניתן יהיה פשוט ליהנות מהמתרחש על המסך, מבלי להקדיש תשומת לב גדולה מידי למונולוגים הדרמתיים של Serah.
Final Fantasy XIII-2 מצליח להתעלות על קודמו בכל דרך אפשרית, בעיקר במשחקיות שלו, המעניקה לשחקן חופש גדול יותר. מערכת הקרב החדשה היא בהחלט גולת הכותרת של סדרת השלוש-עשרה, והעיצוב של המפלצות בהן תילחמו ושל הסביבות אותן תחקרו הוא אחד המקוריים והמגוונים ביותר שראינו השנה. כן, כמובן שכמו לכל משחק גם לזה יש את הבעיות שלו, שלעיתים מפחיתות בצורה דרסטית את ההנאה מהמשחק, או פשוט מציקות; בין אם מדובר בסיפור הלא ברור, או ברגשנות המיותרת של הדמויות, FFXIII-2 נוטף מלודרמה שעשויה להרתיע שחקנים החדשים לסדרה. אך למרות זאת, זהו משחק מצוין עבור אלה שמעולם לא התנסו בסדרת Final Fantasy המפורסמת, גם בגלל הקרבות המהירים יותר, וגם בגלל משך המשחק הקצר יחסית, של למטה מ30 שעות. בשורה התחתונה, ניתן בהחלט לומר שמלבד כמה הרגלים מעצבנים שהסדרה עדיין לא הצליחה להתנער מהם, Final Fantasy XIII-2 הוא משחק אשר באמת מוביל את Final Fantasy אל עתיד טוב יותר.
