בתחילת החודש קיבלנו הכרזה מהמפיצה Square Enix שיוקו טארו עתיד להוציא משחק חדש. פרט לשם המשחק, Voice of Cards: The Isle Dragon Roars וקצת איורי דמויות, לא קיבלנו הרבה מעבר פרט לעובדה שנאמר בבירור שיהיה מדובר במשחק קלפים.
בתור אדם שלא חובב קלפים גדול אך נהנה ממשחקי העבר של יוקו טארו (שברובם היו משחקי תפקידים מבוססי אקשן ו-Hack & Slash), לא יכולתי שלא להתאכזב, אך קיוויתי שאולי התוצר הסופי יהיה משהו שאוכל להנות ממנו.
באירוע Nintendo Direct שנערך בחמישי האחרון, המשחק נחשף ואיתו תאריך יציאה שמיועד ל-28 באוקטובר השנה, כלומר חודש לאחר הדיירקט. מיד לאחר מכן, יצאה הכרזה שבנוסף לקונסולת ה-Switch, הוא יצא גם ל-PlayStation 4 ולמחשב. בנוסף לאלה, שוחרר דמו.
יוצאים להרפתקה
למרות שעוד לא ברור האם עלילת הדמו היא אכן התחלת Voice of Cards או פשוט חתך עומק שמציג את הויזואליות ומערכות המשחק, עלילת הדמו עוקבת אחרי שלושה אנשים המשתייכים ל"מסדר השנהב" בשם וויניפרד (Wynifred) שהיא Mage, ברווין (Berwyn) ה-Warrior והדווין (Heddwyn) שנראה כמו נזיר, אם כי זה לא מצויין מפורשות במשחק. הם מתבקשים מהמלכה להשיב את האוצר המלכותי שנגנב והדמו עוקב אחרי המסע שלהם להשיב את אותו האוצר.
העלילה, כמו כל דבר במשחק עצמו, מוצגת בקלפים. בין אם זה איורי הדמויות, הטקסטים ואפילו המפה, הכל מורכב מקלפים עליהם אתם נעים. המקומות השונים כמו אכסניה, דמויות לדבר איתן, חנויות שונות – כולם מופיעים על המפה בתור קלפים שניתן לגשת אליהם ולתקשר איתם. הויזואליות של המשחק מכוונת לדמות לנו משחק לוח, שאמור לתת לנו ניחוחות של מבוכים ודרקונים מצד אחד, והמתיישבים של קטאן מצד שני.
כל עוד אינכם נמצאים בעיר, כל כמה תזוזות יחל קרב באופן אקראי. למרות שגם כאן הקרב יראה כמו משחק לוח, מערכת הקרב דווקא מתנהגת כמו משחק תפקידים בתורות רגיל למדי, אבל זה לא עובד לרעתה.
אחד הדברים שמשחקי וידאו המדמים משחקי לוח מתקשים לעשות הוא להסביר את חוקי המשחק בצורה הדרגתית שמאפשרת לשחקן להתחיל לשחק מאידך וללמוד את חוקי המשחק תוך כדי מצד שני. אבל בעזרת הישענות על מערכת קרב פשוטה למדי, המשחק מצליח "לרקוד על שתי החתונות" ולהרגיש כמו משחק קופסה בזכות הפרזנטציה שלו, ולהיות בפועל משחק תפקידים בתורות, קלאסי ופשוט להבנה.
קרבות פשוטים ב"ניחוח" משחקי שולחן
לכל אחת מדמויות ישנם סטאטים כמו מהירות, התקפה, הגנה, HP וכו'. בכל קלף, של הדמויות שלנו ושל דמויות האויב, ניתן לראות במרכז באדום את כמות ה-HP הנוכחית ואת המקסימום שיש לדמות, משמאל למטה את מספר נקודות ההגנה ומימין למטה את מספר נקודות ההתקפה. הדמויות שלנו מופיעות בתחתית המסך בקרבות והאויבים למעלה, כשהתור של כל דמות נקבע לפי המהירות שלה.
מעבר לאפשרות להשתמש בחפצים, לכל דמות יש מספר מהלכים שהיא יכולה לבצע. חלקם מתקפות רגילות, חלקם מהלכים הדורשים Gems עליהם מיד אפרט, חלקם מתקפות עם אלמנטים, וחלקם מהלכים פסיביים כמו ריפוי דמויות.
האלמנטים במשחק הם מים, אוויר, חשמל, אש, אור, ואופל, כשלרוב האויבים יש חולשות וחוזקות כנגד חלקם. כמו כן, המתקפות הללו כוללות הטלת קוביות המשפיעה על עוצמת ההתקפה, מה שתורם אף יותר לתחושת המשחקיות של משחק קופסה.
כדי להפעיל את ההתקפות עם האלמנטים, כמו גם מהלכים נוספים, צריך אבני חן (Gems), אותן אנחנו רואים בפינה העליונה השמאלית של המסך. בתחילת כל קרב אנחנו מקבלים 2 אבני חן, כשעם כל התקפה שפוגעת באויב אנחנו מקבלים אבן חן נוספת. בדמו הכי הרבה שמהלך יכול לצרוך הוא 2 אבני חן, אך כנראה שבמשחק עצמו נצטרך להשתמש בחוכמה בכמות אבני החן שיש לנו בכל זמן נתון.
כך אנחנו מקבלים מערכת פשוטה למדי עם הטוויסט הנחמד של אבני חן במקום Skill Points המקובל במשחקי תפקידים קלאסיים, ויחד עם הויזואליות שלו, הדמו הוא לא פחות מתענוג. דרגת הקושי של הדמו אומנם קלה מאוד, אבל ניתן לשער שבמשחק עצמו יהיו רמות קושי שונות שיאפשרו לאנשים שונים לשחק אותו בהתאם לכמה הם ירצו לאתגר את עצמם.
Voice of Cards ביחס לשאר משחקי יוקו טארו
למעשה, אחד הדברים שהכי בולטים מהדמו הוא הסימפליסטיות שלו. הכל בו מאוד פשוט – הוא פשוט להבנה, הוא פשוט למשחק, הכל פשוט פרט לויזואליות שנעשתה במלאכת מחשבת. הפשטות הזו לא יכולה שלא להעלות תהיה, האם באמת מדובר ביוקו טארו שאחראי לכך?
התשובה לצערי היא שעוד מוקדם לדעת עד כמה. בעוד שרוב המשחקים שלו נוטים להיות בעלי אווירה מלנכולית וכבדה ומכילים לעיתים סצנות גרפיות, הפרזנטציה הנוכחית באמת מעלה תהיה עד כמה זה יהיה אפשרי כאן.
אומנם המשחק לא בעל פרזנטציה של צבעים חמים בלבד, ומכיל גם הרבה קלפים עם צבעים קרים שנותנים אווירה שיותר מזכירה את המשחקים הקודמים שלו, אבל היא בהחלט לא תאפשר הצגת סצנות גרפיות אלא רק תיאור שלהן. התחושה מהדמו היא שלמרות שהוא לא משחק עליז במיוחד, הוא פחות קודר ממשחקיו הקודמים של יוקו טארו.
עוד דבר שמאפיין את המשחקים שלו, זה הסופים השונים והרבים לכל משחק. גם זה דבר שאנחנו לא יכולים לדעת בשלב זה של הדמו, שבו (באופן לא מפתיע), יש רק סוף אחד. נותר לחכות למשחק האמיתי ולראות כמה הוא דומה לקודמיו בנושא.
באופן אישי, למרות שאפשרי שהמשחק יהיה יותר קליל מקודמיו, אני חושב שאחד הדברים שיוקו טארו מוצלח בהם הוא בלעשות משחקים בעלי נושאים כבדים שמצליחים לגעת ברגש של השחקן בעזרת סיפורים גרנדיוזיים ואפים מצד אחד, ואנושיים מצד שני. בהחלט יש לזה בסיס כאן, אז ניסיון לעשות דברים קצת אחרת יכול להוליד תוצאה מעניינת ומהנה.
כמו כן, כמו שניתן לראות מהשם, אלמנט הדרקון שמלווה את המשחקים של יוקו טארו חוזר גם במשחק זה. הוא זכה להצלחה הגדולה שלו לאחר היציאה של Nier Automata (בעל אלמנט המד"ב), משחק ההמשך ל-Nier שקיבל לאחרונה חידוש בשם Nier Replicant, אך לא כולם יודעים ששני אלו הם ספין-אוף לסדרת משחקי האם Drakengard, בה אלמנט הדרקונים היה מרכזי. יכול להיות שמה שמתחיל כעת כמשחק עצמאי יכנס לתוך היקום של שתי הסדרות הללו וגם אם לא, הוא לכל הפחות ינסה להתכתב איתן, מה שאמור לעודד את המעריצים הוותיקים.
דבר נוסף שעלה לי מהפשטות של הדמו זו התהיה האם יכול להיות שמדובר במשחק שבמקור היה אמור לצאת לסמארטפונים? בשנה שעברה המשחק Nier Re[in]carnation יצא לסמארטפונים, ופרט לגרפיקה שקיבלה ביקורות טובות, כל שאר אלמנטי המשחק זכו לפידבקים הנעים בין פושרים לשליליים לחלוטין.
אני בקלות יכול לדמיין את Voice of Cards כשמוסיפים לו מערכות של משחקי סמארטפונים חינמיים, וזה גורם לי לתהות אם לא קרה התהליך ההפוך – שהיה מדובר במשחק סמארטפון שהורידו לו את המערכות שמעודדות מיקרו-טרנזקציות. כך או כך, התוצאה נהדרת וגורמת לי לחשוב כמה אשמח לראות ניסיונות כאלו בעתיד.
פרט למה שכבר ציינתי על הפרזנטציה של המשחק, יש עוד נקודות רבות אליהן ניתן להתייחס בדמו הקצר. לכל המתרחש יש קריין שעושה עבודה מעולה (גם אם קצת חבל שאין לדמויות עצמן דיבוב) ואכן נותן תחושה כאילו אנחנו חווים מעין אגדה.
המעט מפס הקול ששמענו היה מצויין, ובהחלט יש מה לצפות בהתחשב בזה שהמשחק הקודם שהמלחין עשה עם יוקו טארו, Nier Automata, זכה בפרס הפסקול הכי טוב ב-The Game Awards לשנת 2017.
אפילו קיבלנו בדמו הקצרצר משחק קלפים (כן, עוד משחק קלפים בתוך משחק קלפים) שניתן לשחק אותו אפילו ב-local multiplayer וכמו ברוח שאר המשחק, הוא קליל ופשוט ללמידה.
הדמו של Voice of Cards הוא דמו קצר של כשעה בערך, אך הוא גרם לי לשנות את דעתי לגבי המשחק – ממשחק שכשהוא הוכרז לראשונה, חשתי חשש רב לגביו, לאחד המשחקים שאני לא יכול לחכות לשחק ולחוות כבר.
בין אם אתם מעריצים ותיקים של יוקו טארו או רוצים סתם לחוות שילוב של משחק תפקידים יפני עם תחושה של משחק לוח קליל, שווה לכם לבדוק את הדמו. הוא עושה את תפקידו היטב בלהציג איזה מין משחק אנחנו עתידים לקבל ובהתחשב באנשים שעומדים מאחוריו, בין אם נקבל חווית "יוקו טארו" קלאסית וקודרת או משהו חדש ומרענן, מצפה לנו כנראה הרפתקה מהנה.
