אני רץ למסדרון – החיילים המשובטים כבר שם ויורים עלינו. חמישה דרואידים עומדים בפתח השני של המסדרון ומחכים שמישהו יפרוץ את הדרך. אני מפעיל מגן ונכנס במלוא הכוח עם רובה הסער שלי, ומצליח להוריד משובט אחד, זורק רימון ומתגלגל למסתור. החיילים מהצד השני רק מתאוששים מהרימון שזרקתי ואני יוצא מהמסתור ומפעיל את מקלע הנפץ שקיבלתי מאחת ממשימות הסיפור, כדי לפתוח באש חיפוי. שלושה משובטים נוספים נופלים והשאר מתפזרים – חוליית הדרואידים שמאחורי פורצת קדימה ומטהרת את האיזור. רוג'ר רוג'ר. אז ככה זה מרגיש להיות חלק מהסרטים, הא?
Star Wars: Battlefront II הוא כנראה המשחק השנוי ביותר במחלוקת שיצא השנה, ומאחר ואתם כאן, כנראה שעוד לא גיבשתם דעה נחרצת עליו. ובכן – הסירו דאגה מלבכם, מאחורי מנגנון מיקרו-טרנזקציות שהושבת זמנית ומנגנון התקדמות שהואץ משמעותית נכון לתאריך כתיבת ביקורת זו – מדובר במשחק אקשן מפוצץ ומגניב, שמעריצי מלחמת הכוכבים יאהבו ויהנו ממנו.
האקשן במשחק מרגיש בשיאו בין הייתר בזכות הגרפיקה והסאונד המרהיבים. מנוע Frostbite הוא מהחזקים והיפים ביותר שיוצא לנו לראות במשחקי יריות ומשחקים באופן כללי, וזה מתבטא גם בפרטים הקטנים וגם בגדולים. המפות גדולות ומפורטות, ויש בהן הכל החל מחייזרים שבורחים למחסה,לעלים שמתעופפים ברוח ועד להשתקפויות שלכם בשלוליות על הרצפה בעולם הגשום תמידית, Kamino. האנימציות במהלך הסיפור נעשות באמצעות motion capture, ורק לעיתים נדירות כאשר יש דיאלוגים במהלך שלב, הדמויות נראות טיפה יותר פלסטיות.
הגרפיקה המעולה מלוות בסאונד איכותי ביותר. את השלבים מלווה המוזיקה של ג'ון ויליאמס מהסרטים, וכל האפקטים יותר ממושלמים. כל הפגיעות של הרובים השונים, החלליות השונות, וחרבות האור, מתפצפצים באוזן בצורה מדהימה, ומוסיפים המון סיפוק לכל פגיעה. הדמויות בסיפור מדובבות בצורה משכנעת, ובראשן ג'נינה גוונקאר, שאולי מוכרת לכם מ-Sleepy Hollow או True Blood. אפילו את הדרואידים והמשובטים מדבבים השחקנים מטרילוגיית הפריקוולים, כולל דרואידים מפקדים אשר אתם עשויים לזהות מסדרת הטלוויזיה Star Wars: Clone Wars. הכל מדוייק ובמקום, וזה מכניס אתכם לאווירה.
אחרי שהמשחק הקודם הועמד לביקורת על דלילות בתוכן לשחקן יחיד, הצוות ב-Dice עמלו קשה כדי ללמוד מהביקורת הזו – המשחק מכיל בנוסף למצב Arcade ומצב מרובה משתתפים גם מצב סיפור, אשר מספר לנו על עלילות כל הדמויות האהובות עלינו בתקופה שבין הטרילוגיה המקורית (סרטים 4-6) והטרילוגיה החדשה (סרטים 7-9).
במצב הסיפור אנחנו זוכים לשחק את אידן ורסיו, המפקדת של חוליית מבצעים מיוחדים באימפריה הגלקטית בשם Inferno Squad. לאורך הסיפור אנחנו לומדים עוד על הצד של האימפריה ומה שהתרחש בה לאחר סוף עלילות שובו של הג'דיי והשמדת כוכב המוות השני. לאורך הסיפור אנחנו זוכים לראות ואפילו לשחק בתור פרצופים מוכרים כגון לוק, ליאה, האן ואפילו לאנדו קלריסיאן, אך כמובן בראש ובראשונה את אידן ורסיו, כוכבת הסיפור.
הסיפור לא מרשים במיוחד וכנראה לא היה זוכה באוסקר – הוא די לינארי ומדלג בין נרטיבים בלי הרבה גישור – אבל הוא מתאים מאוד לעולם של מלחמת הכוכבים, ומעשיר אותנו בידע חדש. הכוכבים האמיתיים בסיפור הם הדמויות השונות, ובפרט אידן, ודרכן אנחנו סופגים לא רק את העלילה אלא גם את הרגשות של שלל הדמויות בזמנים קשים אלה.
אידן מהווה דמות קשוחה אך חיננית, והתגובות שלה לדברים שקורים לאורך הסיפור מראות לנו צד חדש של האימפריה – כאשר היא ושני חבריה לחוליה רואים את כוכב המוות השני נהרס (כחלק מעלילת הסרט "שובו של הג'דיי"), רואים את שלושתם מגיבים ברתיעה (הרי בכל זאת מיליוני חיילים, שאת חלקם הם אולי הכירו, נהרגו בפיצוץ) ואידן אומרת ש"יהיה זמן להתאבל על זה אבל בינתיים צריך להמשיך במשימה", וזה מרגיש לי כמו קטע שמביע מצויין את האנושיות של הדמות שלה. עם קטעים כאלה ואחרים דומים להם, ניתן לראות איך האימפריה מקבלת עומק שלא נראה בעבר, פרט אולי לספרים.
מבין שאר הדמויות בסיפור, כנראה הדמות שהכי אהבתי היא Shriv, קצין מגזע דורוס אצל המורדים, עם אישיות צינית מרירה שכזו. שריב בקלות הופך לליצן של הסיפור. לאורך הסיפור תשמעו אותו מתלונן ומתווכח עם הדמויות השונות, ובפרט עם לאנדו, כאשר מבין הציטוטים האהובים עלי במשחק על ידיו זה: "אם אני הולך למות כאן, אני שמח שגם אתה תמות".
מעבר לסיפור, שלא תופס חלק גדול מאוד מהמשחק, המשחקיות מתחלקת לארקייד – מצב לשחקן יחיד אשר בו נוכל לשחק במשימות עם רמות קושי שונות, או לארגן משחק אימון מול המחשב; ולמולטיפלייר. המשימות במצב הארקייד מהנות, ושמות אותנו בכמה וכמה סיטואציות מעניינות. אחת מהמשימות המעניינות הללו היא משימה שבה אתם מתים מפגיעה אחת, ועליכם להספיק תוך זמן מוגבל להביס 10 חיילים אויבים, שגם הם מתים מפגיעה אחת, ומקנה תחושת "מת לחיות" שכזו. שאר המצבים בארקייד מוגבלים למדי, ולא תוכלו לשחק במפות הגדולות שזמינות במצב מרובה שחקנים, וזה קצת חבל.
על אף שהמצב נועד למשחק בשחקן יחיד, לא תוכלו לקבל כסף משחק או להזדכות על השלמת מטרות אלא אם תהיו מחוברים לאינטרנט תוך כדי. בנוסף קיימת במשחק הגבלה על עד 500 מכסף המשחק שניתן לקבל במצבי ארקייד, בכל יום, וזאת כדי שאנשים לא ישתמשו בו סתם כדי לעשות Farming למלא נקודות, ואז יגיעו למולטיפלייר עם מלא יכולות. על אף ההצדק הזה, הרגשתי שאחרי שאני בשוונג של השלמת משימות בארקייד, אני מוכרח להפסיק כי אני רוצה לקבל את הנקודות הללו בהזדמנות אחרת, גם אם בפועל הייתי מרוויח הרבה יותר נקודות במולטיפלייר.
חידוש נוסף במשחק הוא מצב קרבות החלליות, אשר נבנה מאפס אחרי המשחק הקודם. ב-Starfighter Assault אנחנו זוכים לטוס בסביבות צפופות ומעניינות, וישלחו אתכם לטוס בתוך תחנות חלל או בין הריסות של כוכב המוות. האקשן במצב הזה מטורף, ואתם תמצאו את עצמך במקרים רבים טסים ראש בראש לכיוון חללית, מפוצצים אותה, ורואים את השאריות שלה עפות לכם מול הפנים, ממש כמו בסרטים. מצאתי את עצמי משחק המון במצב הזה מאחר ומאוד אהבתי לטוס בחלליות במשחק Star Wars Battlefront 2 הישן ב-2006, והגרסא המחודשת של מצב זה הביאה לי את כל מה שאי פעם רציתי לעשות.
המולטיפלייר הוא כמובן החלק העיקרי במשחק – כנראה שתעבירו בו את כמות השעות הכי ארוכה, הוא הכי מתגמל מבחינת נקודות ואצ'יוומנטים, והוא גם החלק הכי כיפי במשחק. המשחק מתחלק לחמישה מצבי משחק שונים: Galactic Assault, שבו תשחקו חיילים רגליים במפות ענקיות ומתגלגלות, ותדרשו לתקוף או להגן על מטרות לאורך משימה אחת גדולה; Starfighter Assault, שהוא המקבילה למצב זה, אבל בחלל עם חלליות; Heroes vs Villains, מצב שבו תוכלו לשחק את כוכבי הסרטים והמשחק בקרב של 4 נגד 4; Strike, שהוא מצב משימות בסדר גודל קטן יותר מ-Galactic Assault ובמפות קטנות; ולבסוף Blast, שהוא משחק Team Deathmatch סטנדרטי במפות קטנות וצפופות.
כל מצבי המולטיפליי מלאי אקשן, ותלוי בסגנון המשחק שלכם, יתכן ומפות מסויימות יתאימו יותר לסוג החייל שתשחקו. ואם כך בואו נדבר על הסוגים השונים: Assault הוא החייל הסטנדרטי שמסתער מהר וכנראה שבקרב אחד על אחד הוא ינצח כל חייל אחר אם הוא זז מספיק מהר; Heavy הוא הטנק שבחבורה, עם יכולות כמו מגן נייד ומ"ג אשר משמש לאש חיפוי; Specialist הוא הצלף, אשר בעל יכולות התגנבות, אך עיקר תרומתו היא מרחוק במפות פתוחות; ולבסוף Officer הוא תומך הלחימה הקלאסי, עם יכולות אשר מחזקות דרמטית את החיילים סביבו וצריח אוטומטי נייד. באופן אישי בחרתי להתעמק ב-Heavy, ולאורך הזמן למדתי איך לשחק איתו בצורה יותר טובה, ואפילו זכיתי ב-MVP מספר פעמים.
אכן כן, על אף המהומה הגדולה בהחלט סביב עניין הלוטבוקסים – שאני באופן אישי עוד לא הצלחתי לקבוע אם שחקנים מנוסים יותר מנצחים אותי כי הם מנוסים יותר או כי יש להם יותר שדרוגים – הכישרון משחק כאן תפקיד משמעותי, והוא הרבה יותר חשוב מהציוד שתקבלו. בסיום כל משחק תקבלו כסף משחק בסכום בין 100 ל-400, ותוכלו לקנות באמצעותו מספר גיבורים חזקים יותר אשר נעולים בתחילת המשחק, או לוטבוקסים שונים לחיילים, גיבורים, או חלליות. המערכת הזו מרגישה איטית למדי, לפחות כל עוד אתם מחליטים לפתוח את כל הגיבורים לפני שאתם מתחילים לרכוש לוטבוקסים, אבל היא שיפור משמעותי על מערכת ההתקדמות במשחק הקודם לדעתי. על כל פנים משחקי המולטיפלייר מהנים מאוד, ומצדיקים את כמות הזמן שתעבירו בלפתוח יכולות ודמויות חדשות, ואני באופן אישי רואה את עצמי משחק במשחק עוד הרבה אחרי הביקורת.
אז כן, Star Wars Battlefront II לא עבר השקה חלקה במיוחד. עוד לא ברור אם המיקרו-טרנזקציות יחזרו, ואם בחזרתם הם יוציאו את המשחק מאיזון, אבל נכון לכרגע, המולטיפלייר במשחק הוא מחוויות המולטיפלייר האהובות עלי אי פעם. גם אם במפה מסויימת הרגשתי שהקלאס שלי היה פחות אפקטיבי, המפה הבאה הראתה לי שהוא דווקא כן, והמשחקיות פשוט ממכרת.
המשחק נראה מהמם ונשמע מהמם והופך את כל החוויה למאוד אימרסיבית, בעיקר ממשחק במבט ראשון, ולכן אני מאמין שמעריצי מלחמת הכוכבים, וחובבי משחקי יריות בסדר גודל גדול כמו בסדרות Star Wars Battlefront ו-Battlefield יהנו מהמשחק עד מאוד. לא רק זאת אלא ש-EA כבר הכריזו שכל ההרחבות וה-DLC יבואו במסגרת המחיר ההתחלתי של המשחק, וכבר ראינו הכרזות על גיבורים ושלבים חדשים, ואפילו כבר החודש צפוי האירוע הראשון של המשחק. אני באופן אישי בהחלט עוד הולך להמשיך לחגוג על המשחק להרבה זמן, מקווה לראות שם גם אתכם.
