במהלך ה-Nintendo Direct האחרון קיבלנו טריילר חדש ומרהיב למשחק Hades 2 בו גם הוכרז רשמית על יציאת גרסת 1.0, שתושק בסוף החודש. אחרי תקופה ארוכה שבה המשחק היה בגישה מוקדמת, סטודיו Supergiant Games מוכן להציג סוף סוף את החזון המלא שלו – עם סיפור שלם, שלל שיפורים טכניים ותוכן נוסף שיכניס את המשחק לקדמת הבמה של עולם הגיימינג.
במרכז הטריילר בולטת Melinoë, בתו של האדס ואחותו של Zagreus, שנכנסת לנעליו של גיבור חדש במשפחת האלים. העלילה מתמקדת במסע שלה להביס את Chronos, טיטאן הזמן, מה שמכניס לעלילה רבדים חדשים של מיתולוגיה יוונית, קונפליקטים משפחתיים ותמה על-זמנית של שליטה בגורל. מהטריילר אפשר לנחש שהעלילה צפויה להיות אפילו יותר אפית ורחבת יריעה מהמשחק הראשון, עם דגש על אינטראקציות עמוקות יותר בין הדמויות ועלילות צד נוספות.
במישור המשחקיות, הטריילר מדגיש הרחבות משמעותיות למערכת הקרב ולחוויית ה־roguelike. ניתן לראות שילוב בין כלי נשק חדשים וקסמים רבי עוצמה, לצד “Guardian encounters” שמציגים קרבות בוס מורכבים ומרובי שלבים. השיפורים הטכניים לא פחות מרשימים: על Switch 2 המשחק ירוץ ב־1080p וב־120fps במצב דוק, או ב־60fps במצב נייד, בעוד שעל הסוויץ’ המקורי הוא יישאר יציב ב־60fps.
עבור שחקנים שכבר חוו את הגרסה המוקדמת, ההכרזה הזו מביאה סיבה אמיתית להתרגש. סוף סוף מקבלים סיפור מלא ולא קטעי עלילה שנגמרים באמצע, איזון מחודש למערכת הקרב והתקדמות שנראית הרבה יותר מלוטשת. גם השיפורים בממשק ובחוויה הקולית-ויזואלית צפויים לשדרג את המשחק ולהפוך אותו ליותר קולח וממכר. למעשה, נראה שהגרסה המלאה לא מסתפקת בתוספת תוכן אלא מנסה לעצב מחדש את החוויה ולתת תחושה של יצירה גמורה.
ועדיין, הטריילר משאיר לא מעט סימני שאלה. לא ברור מתי בדיוק המשחק יגיע לפלטפורמות נוספות מעבר ל־PC ולסוויץ’, ואין פירוט מלא על כל הפיצ’רים שייכנסו לגרסה המלאה. מצד שני, העובדה ש־Supergiant Games בחרה להכריז על מועד השקה רשמי מעידה שהסטודיו בטוח באיכות התוצר, ושכל החלקים שנבנו במהלך תקופת ה־Early Access הגיעו לנקודת בשלות, ויש לנו את האדס המקורי להסתמך עליו בעניין זה.
אני כבר מחכה לחזור לעולם הזה שבין השאר הכניס אותי לז'אנר הרוגלייק ומאז ששיחקתי בו ממש נפתחו לי השערים למשחקים מעולים נוספים. המשחק יצא ב-25 בספטמבר ונכון לעכשיו יהיה זמין למחשב ולקונסולות הסוויץ' בלבד.
אם אתם אוהבים משחקים כמו המשחק הנפלא Hades, אולי תשמחו לשמוע ש-Sworn הגיע אתמול לגישה מוקדמת. מדובר במשחק רוגלייק בו תוכלו לשחק לבד או עם עד שלושה חברים נוספים כדי לנסות ולהתמודד עם האתגרים שהמשחק מציע.
Sworn מציג לנו את הנפילה של קמלוט; המלך ארתור ואבירי השולחן העגול הושחתו על ידי כוחות אפלים, ועליכם להיענות לאתגר ולהביס אותם. כמו ב-Hades, תקבלו ברכות מדמויות רבות עוצמה כמו טיטניה או מאב (Titania, Mab), מלכות פיות ידועות, לפעמים לשמצה. כמו כן תוכלו להתנסות בנשקים שונים, יכולות שונות ולבחור מבין ארבע דמויות שונות כדי להגיע לקרב הגדול מול ארתור.
הסגנון האמנותי נראה נפלא, ולקוח מהסגנון של הצייר האמריקאי מייק מיגנולה (Mike Mignola), שצייר קומיקסים רבים כולל Hellboy וכמה גליונות של באטמן. המשחק פותח על ידי Windwalk Games ומופץ על ידי Team17, וכאמור, החל מאתמול הוא זמין בגישה מוקדמת דרך Steam. בהמשך, כאשר הוא יצא, הוא צפוי להיות זמין גם על Xbox Series X|S, PS5 ו-Nintendo Switch.
מה יש לומר על Hades שעוד לא אמרתי? משחק האינדי רוגלייק הנהדר, שובר השיאים ומביא הפרסים, עושה את דרכו לגיים פאס של Xbox ממש ממש בקרוב.
זה לא סוד שכאן במערכת, האדס היה המשחק שהכי קרוב לקונצנזוס, הסכמה כללית שחייבים לשחק בו ולאהוב אותו, והוא נבחר גם לאחד ממשחקי השנה שלנו. לא רק שלנו כמובן, המשחק גרף מעל 50 פרסים והתמודד מול ענקים כמו The Last of Us 2, הישגים מרשימים ללא ספק.
אם במקרה פיספסתם, המשחק מספר את הסיפור של זגראוס (Zagreus), בנו של האדס (Hades) שמנסה לברוח מהשאול ולעבור לחיות על פני השטח. באופן אישי, מעולם לא הבנתי אותו שכן העולם שמתחת נראה נהדר, ומלא בדמויות מרושעות, ציניות, קרות, ואיכשהו חביבות וגורמות לך לרצות להכיר אותן (וכדאי גם שתעשו את זה).
לא שיחקתם Hades עדיין? אין לכך תירוץ, הוא יגיע למנויי ה-Xbox Game Pass ב-13 לאוגוסט הקרוב, אז תשחקו בו.
2020 היתה שנה מוצלחת בכל מובן, בהחלט יותר טובה מ-2019, ואתם לא יכולים להתווכח עם זה. נכון, אמרנו שאתם לא יכולים להתווכח עם זה. אז זה אמנם לא באמת נכון להכל, אבל בכל מה שנוגע למשחקים, השנה באמת היתה מצויינת.
בחרנו לכם את 20 המשחקים הטובים ביותר של שנת 2020.
Hades
לא כולנו חובבי משחקי אינדי, אבל האדס? האדס תפס כל אחד ואחד מאיתנו. היה אפשר לסכם את כל החלק עליו שאתם כרגע קוראים במילים "זה משחק קסום". אבל אתם בטח כאן בשביל יותר מזה, אז קחו הסבר קצת יותר מעמיק.
מדובר במשחק רוגלייט שבו תשחקו את זגראוס (Zagreus), בנו של האדס, אל השאול. בוקר אחד, זגראוס מגיע למסקנה שהחיים בגיהנום הם… גיהנום, ומחליט לברוח אל פני השטח. במהלך נסיונות הבריחה הרבים שלכם, אתם פוגשים את האלים האולימפיים שיתנו לכם את ברכתם ויעזרו לכם בניסיון.
בהאדס, מה שלא הורג אתכם מחשל אתכם, אבל גם מה שהורג אתכם מחשל אתכם, שכן כל כישלון מחזק את זגראוס לקראת ניסיון הבריחה הבא שלו.
אחד הדברים האהובים עלינו במשחק, הוא הסיפור שלו, שמצליח לגרום לכם לרצות לדעת מה קורה הלאה. זאת לצד משחק הקול הנהדר שמפיח חיים בדמויות. אם כל זה לא מספיק, פס הקול של המשחק גם הוא מעולה, וכולל מנגינות ושירים שקשה לנו להפסיק להאזין להם.
המשחקיות, האתגר, הדיבוב, הכל מתחבר לחבילה אחת קסומה שקשה להסביר בצורה לוגית מה כל כך מדהים בה. זה כמו השאלה "איך אתם יודע שאתם מאוהבים?". אתם פשוט יודעים. אי אפשר שלא להתאהב בגיהנום וביושביו, ולא להבין למה זגראוס כל כך רוצה לברוח משם.
Hades זמין ל-Switch ול-PC. קראו את הביקורת המלאה שלנו על Hades.
Pokémon Mystery Dungeon: Rescue Team DX
"במקום שאין אנשים השתדל להיות פוקימון." כן, המימרה עתיקת היומין הזו מתגשמת במלוא העוצמה כשאתם מגלים שהפכתם לפוקימון ומחליטים לקחת יוזמה ולהקים את ה-669 הפוקימוני המוצלח מכולם!
Pokémon Mystery Dungeon: Rescue Team DX הוא חידוש לצמד המשחקים הוותיקים משנת 2005, שהיו גם משחקי ה-Mystery Dungeon הראשונים של פוקימון, וחידוש מוצלח ויפהפה ביותר. המשחק אולי נראה חמוד ותמים, אך המבוכים המתקדמים יקראו תיגר על היכולות הטקטיות שלכם. על מנת לצלוח את הקשה שבאתגרים תשתמשו בארסנל רחב של אפשרויות ושילובים ותבנו צוותי הצלה לתפארת שיגרמו לכם להתגאות. זו פשוט הרגשה מעולה לעבור מבוך קשוח באמצעות תכנון נכון.
אולי השיפור המשמעותי ביותר בחידוש הוא הנחלת חווית שיתוף הפעולה המאפיינת את פוקימון; ב-Pokémon Mystery Dungeon: Rescue Team DX תוכלו לבקש הצלה או להציל בעצמכם אנשים שהובסו במבוכים השונים, ולקבל פרסים תמורת העזרה. זה ללא ספק מוסיף לעניין ועוזר לגבש קהילת שחקנים סביב המשחק.
Genshin Impact היה ללא ספק אחד המשחקים המפתיעים של השנה. כשהוא רק נחשף, המשחק זכה להרבה ביקורת בעקבות הדמיון הרב שלו ל-The Legend of Zelda: Breath of the Wild, אבל אף אחד לא באמת האמין שהוא יהיה מרשים במידה דומה.
המשחק, שפיתוחו עלה 100 מיליון דולר, הוא הסנונית הראשונה שמגיעה להצלחה חסרת תקדים במערב. הוא זכה לשבור שיאי הורדות והכנסות עם השקתו, כשהגיע גם לטלפונים ניידים, מחשב, וקונסולות בחינם, עם מודל Gacha. האופטימיזציה שהמשחק עבר כדי להתאים גם לטלפונים ראויה לקנאה ולהרבה חברות יש מה ללמוד מהמפתחים.
המשחק הוא משחק לשחקן יחיד בעולם פתוח בפנטזיה גבוהה ובו תשחקו חבורה המורכבת מדמויות שונות שתאספו במהלך המשחק או ברכישה. עם ויזואליות אנימה יפהפיה ומכניקות מצוינות של Crafting, מחקר, וקרב, הוא תפס אותנו מההשקה. למעשה, היינו שמחים אם הרבה משחקי MMORPG ילמדו מעט מהמשחק על איך לשלב מכניקות שונות בצורה מעולה.
לא רק זאת, אלא ניתן גם לשחק אותו עם חברים במודל של קו-אופ, למרות שמצב זה עוד מרגיש בחיתוליו. לשמחתנו, החברה כבר הודיעה כי היא תפעל לשיפור המשחקיות הזו. אנחנו בטוחים שהמשחק ימשיך לככב גם ב-2021 ומחכים לראות לאן הוא יתפתח.
אחרי ההצלחה האדירה של החידוש משנת 2016, ל-DOOM Eternal היו נעליים גדולות להיכנס אליהן. אבל המשחק לא רק נכנס לנעליים האלה, אלא שיפר את המשחק והפך אותו למהנה במיוחד. המשחק מציג יותר אויבים, נשקים משופרים, יכולות חדשות, ושלבים ענקיים שכיף לחקור. הגיהנום מעולם לא היה כיף יותר (טוב, אולי חוץ מב-Hades). גם הסודות הרבים שמסתתרים בכל השלבים הופכים את DOOM Eternal ממשחק יריות מוצלח אבל טיפוסי, לכזה שכיף מאוד לשחק שוב ולחקור לעומק.
האקשן של DOOM Eternal לא עוצר באף שלב, חווית המשחק אינטנסיבית ומאתגרת, אבל לא מתסכלת. DOOM Eternal פשוט נותן לכם להרוג שדים עם נשקים מגניבים בגיהנום בצורה הכי כיפית בעולם, וזו בהחלט סיבה טובה שמסבירה למה הוא אחד ממשחקי השנה שלנו.
סדרת Paper Mario אולי לא זוכה לאותה אהדה כמו המשחקים הגדולים יותר של מריו, אבל היא מחביאה בתוכה את המשחקים הטובים ביותר בכיכובו של השרברב המשופם. כן, הם די ניסיוניים ולא תמיד פוגעים במטרה, אבל השנה קיבלנו את Paper Mario: The Origami King, שבמהרה הפך להיות אחד ממשחקי מריו המשעשעים, המוזרים, והמוצלחים ביותר ששחקנו.
במלך האוריגמי, ממלכת הנייר של מריו פוגשת אוייב חדש ומסוכן – אומנות הקיפול. זה אולי לא נשמע הכי מאיים בעולם, אבל חכו עד שתלחמו נגד מחורר ענק עם חיבה לדיסקו, שגנב את הפנים של עשרות Toads. האמת, שזה החלק הכי טוב של המשחק – הוא ביזארי להחריד. ממש רואים שהחבר'ה בנינטנדו הרשו לעצמם קצת להתפרע ולכתוב משחק הזוי לגמרי, עם דיאלוג משעשע ודמויות משוגעות.
יש שיאמרו שהקרב במשחק קצת חוזר על עצמו, וזה די נכון, אבל מכיוון שכל מפגש מול אויב הוא בעצם פאזל, המשחק כן מצליח להמשיך ולאתגר אתכם כל פעם מחדש. אנחנו ממליצים לשחק Paper Mario: The Origami King בעיקר כדי לראות צד קצת אחר של מריו ונינטנדו – צד נועז יותר, מופרע יותר, ומסקרן יותר.
Ori and the Blind Forest היה אחד ממשחקי המטרואידווניה האהובים עלינו, עד שהגיע Ori and the Will of the Wisps, שלקח כל דבר בו והפך אותו לטוב יותר, תוך כדי שהוא ממלא את החלקים שהיו חסרים במשחק הקודם.
המשחק החדש הביא איתו מערכת קרב שהיתה מאוד חסרה במשחק המקורי, והיא עובדת מצויין. את זה הוא משלב עם יותר כוחות, שהופכים את הפלטפורמינג וחקר העולם למגוון ומעניין עוד יותר מהמשחק הקודם.
כמו שהמשחק הקודם היה מרגש, גם Ori and the Will of the Wisps הביא עמו עלילה יפהפיה, סינמטית, וסוחטת דמעות. יחד עם המשחקיות המשופרת, הקרבות הכיפיים ושלל הכוחות, הוא באמת מהווה משחק המשך ראוי ליצירת המופת שהיא המשחק הקודם, אז לא פלא שהוא הגיע לרשימה הזו.
המשחק Crash Bandicoot 4: It's About Time הוא המשך ישיר למשחק משנת 1998 וזה מורגש, ומרגיש כאילו קראש מעולם לא עזב. המשחק שומר על הנוסחה המנצחת שהביאה את הסדרה לגדולתה מצד אחד, אבל מציג רעיונות חדשים ומקוריים מצד שני, וזה נהדר. התוספת של מסיכות הקוונטום מהנה במיוחד והן מוסיפות אתגר מהנה למשחק.
מבחינה וויזאולית, אין ספק שהמפתחים עשו עבודה נפלאה, גם עם עיצוב הדמויות של קראש וקוקו וגם מבחינת עיצוב עולמות המשחק. כל עולם הוא חדשני ומיוחד, ומלא בדברים חדשים לחקור. תזכו לבקר בספינת פיראטים, מגרש גרוטאות, שלבים בשלג ואפילו עולם בסגנון יפני. כל אחד מהעולמות יפהפה, מלא בפרטים קטנים וגורם להרגיש שאתם באמת נמצאים שם.
Crash Bandicoot 4: It's About Time הוא משחק מצוין, עם הרבה דברים לעשות והמון עולמות לחקור. הוא ממשיך את הנוסחה של משחקי קראש הקודמים, אבל מוסיף לה דברים מקוריים. לכן, אין ספק שהוא אחד ממשחקי השנה שלנו, ומתאים לאוהבי פלטפורמרים ומשחקי הרפתקאות, או סתם אנשים נוסטלגיים.
Thirteen Sentinels: Aegis Rim הוא משחק עלילתי מלא בהפתעות. הוא מציג לנו נרטיב מ-13 נקודות מבט שונות, שכל אחת מהן מסופרת מנקודת זמן שונה לאורך העלילה שלו. לא רק שהסיפור המורכב הזה קוהרנטי וברור בסופו (בניגוד למשחקים אחרים), הוא גם מספר עלילת מדע בדיוני מעניינת וחדשה.
כל סצינה במשחק תחשוף בפניכם תפנית חדשה ומפתיעה, תפתור תעלומה אחת בפרשיה הענקית שמלווה את המשחק, ותפתח שתיים חדשות. רובוטים, מסע בזמן, ושכתוב זכרונות הם רק מעטים מהנושאים שהסיפור נכנס אליהם, ובאמצעותם ובאמצעות אחרים, הוא חוגג את סצינת המדע הבדיוני באשר היא.
לצד העלילה המצויינת שלו, Thirteen Sentinels: Aegis Rim מציע גם משחקיות אסטרטגיה בזמן אמת מהנה, ומלווה בסגנון אומנותי יפהפה, שמחזקים את החוויה הנהדרת שהוא משאיר.
הגלגול החדש ביותר של הסימולטור של Microsoft הוא לא עוד סימולטור טיסה, Microsoft Flight Simulator 2020 הוא אחד הפרויקטים המעניינים ביותר בבניית עולם ובינה מלאכותית. היחודיות שלו היא בכך שכדור הארץ כולו נבנה בקנה מידה של אחד לאחד. המידע כולו נשאב ממפות Bing של Microsoft ואת ההמרה לעולם תלת מימדי מבצעת בינה מלאכותית שפותחה במיוחד לצורך כך. היכולת של מחשב לפתח עולם לרמת פירוט גבוהה כל כך ללא מגע יד אדם מהותית מאוד לפיתוח משחקים והסימולטור של Microsoft מדגים את זה.
אם יש משהו שהקורונה לימדה אותנו זה שאפשר לראות עולם מבלי לצאת מהבית. הגדולה של Microsoft Flight Simulator 2020 זו היכולת להיות בכל מקום בעולם, לבד או עם חברים. ערב אחד אנחנו טסים מעל האמזונס ולאחר שעה מירוץ אולטרה לייטים בין הבניינים במנהטן עם חברים. זה עולם פתוח בצורה הכי טהורה שלו, אז גם אם המשחק הוא לא משחק עלילתי בהחלט יש בו המון מה לחקור.
Tokyo Mirage Sessions #FE Encore הוא משחק תפקידים על סצינת הבידור בטוקיו שחושף אותנו לעולם חדש ומעניין. המשחק אמנם מהווה קרוסאובר בין העולמות והמשחקיות של Fire Emblem ו-Shin Megami Tensei, אבל מגבש לעצמו אישיות משל עצמו.
המשחק מלווה בעלילה מעניינת, קלילה, ומשמחת, לצד שירים מעולים שהדמויות מבצעות, ומשחקיות תפקידים בתורות עם טוויסט כיפי. וכמובן, איך לא, מלא J-Pop נהדר וקליט, שהצטרפנו לשיר למרות שלא באמת הכרנו את כל המילים.
אבל מה שהופך את Tokyo Mirage Sessions #FE Encore למשחק שנה עבורנו זו הדרך שבה הוא מקדם את הסיפור דרך סיפורים של התגברות על מכשולים והגשמת חלומות בצורה נהדרת ומשמחת. אנחנו לא נתקלים במספיק משחקים כיום שחוגגים את הגשמת החלומות של הדמויות, וזה בדיוק מה שהופך את המשחק לכזה מרגש. עוד לא באמת ידענו את זה כשהמשחק יצא בתחילת השנה (נכון, הוא גרסה משופרת של המשחק שיצא במקור ב-2015), אבל סיפורים חיוביים שכאלה הם בהחלט מה שהיינו צריכים בשנה המאתגרת הזו.
אם אתם בקטע של פצצת אנרגיה נוסטלגית שיכולה לחסל את האויבים הכי מרים של גוקו, Kakarot ייתן לכם בדיוק את זה. מבין משחקי Dragon Ball Z רבים מספור שיצאו במרוצת השנים עקב הפופולריות הגדולה של הסדרה, המשחק Dragon Ball Z: Kakarot מכה בעוצמה הכי גדולה.
את העלילה אתם כמובן מכירים אבל גם אם לא, המשחק מעביר אותה בצורה מעולה. אם זה הטנגו הראשון שלכם עם גוקו, זו בהחלט דרך להכיר את הסדרה מקרוב בלי לשרוף שעות יקרות על קרבות מבטים.
המשחק משלב אלמנטים של RPG ועולם פתוח יחד עם מערכת קרבות מרשימה, כיפית ודינמית ששמה דגש על הפרשי הכוחות בין הדמויות כתלות בהתקדמות העלילה. מערכת התפקידים הבסיסית של המשחק מסמלת בשורה טובה למשחקים העתידיים של BANDAI NAMCO, בהחלט צעדים מעודדים בכיוון הנכון.
The Last of Us הראשון הוא אחד המשחקים האהובים ביותר שאי פעם יצאו – הוא טִשטש את הקו בין קולנוע למשחקי וידאו באופן שאף משחק אחר לא עשה לפניו ומעטים עשו אחריו. לכן איזה כיף שהשנה, אחרי ציפייה ממושכת, סטודיו Naughty Dog שחררו את ההמשך המדובר – וטרפו את הקלפים.
במשחק ההמשך המפלצות מאתגרות יותר אך גם בני-האדם. העולם עתה אכזרי מתמיד ואם תקפאו על השמרים, תמותו; כי The Last of Us 2 יוציא לכם את הקרביים, יגרום לכם לבכות ולשמוח ולעתים יעשה כן בו זמנית. הוא מביא את גיבוריו אל נקודת הקצה ודוחף אותם עוד, ועוד, ועוד. זהו אפוס עוצמתי שיגרום לכם לרצות לחקור כל פינה בעולם שלו, משום שאין קיר, מגירה או כרזה שאינה מכילה סיפור קטן משלה – וכל זאת במסגרת חוויה ויזואלית חסרת תחרות.
אם טרם הבנתם, The Last of Us 2 הוא, חד וחלק, יצירת מופת. מדובר במגנום אופוס של Naughty Dog ומודל חיקוי שמשחקי וידאו אחרים צריכים לשאוף אליו. לשחק בו זו זכות ואם טרם עשיתם כן, לְמה בדיוק אתם מחכים?
Tell Me Why משלב בתוכו את סיפור חייהם המורכב והמאוד אותנטי של שני אחים תאומים שהופרדו בגלל אירוע טרגי בו איבדו את אימם ואחד את השנייה. כבר בהתחלה ברור לנו, שהאם ככל הנראה ניסתה לרצוח את בנה הטרנסג'נדר, טיילר (Tyler) שבניסיון להגן על עצמו גרם למותה.
אנחנו חוזרים לנעליהם של התאומים עשר שנים לאחר המקרה, כשהם מתאחדים מחדש. לאורך המשחק, אנחנו חושפים את סיפור החיים שלהם וחווים שלל של אתגרים נפשיים מורכבים וקשים, כחלק מעלילה מרתקת שלא תוכלו לעזוב לרגע.
הדרך החלוצית שבה הוא מציג את דמותו של הטרנסג'נדר, והדרך שבה הסיפור שוזר בתוכו המון אמוציות, חוכמה, שנינות, וחן, היא כזו שלא ראינו במשחקים אחרים עד כה. כל אלה ביחד מתאחדים למשחק מיוחד ומרגש ביותר.
Yes, Your Grace הוא ההוכחה שלא צריך גרפיקה מציאותית כדי להתחבר לדמויות גם מבלי שהן יזכירו לכם משהו מהחיים עצמם. אין ברירה אלא להקשר לעולם הקטן שנוצר לכם בלב בזמן שאתם משחקים, אבל לפחות בעולם הזה אתם מלך!
בתור המלך אריק תצטרכו לנהל ממלכה שלמה, וממלכה קצת יותר קטנה בבית שלכם, ושם המשחק מצטיין. האינטרקציות בין הממלכה שלכם למשפחת המלוכה עצמה ולממלכות השכנות הן מהות המשחק העיקרית, ואין משחק שעושה את זה טוב יותר.
בין מוזיקה מצוינת שמנוצחת על ידי להקת Merkfolk לגרפיקת פיקסלים מהממת, קשה שלא להשאב לכל אחת מהסיטואציות. אם אתם מתכננים לשחק בזה, כדאי שתכינו מקום בלב לשלושת הבנות העתידיות שלכם, כי אתם תצטרכו אותו.
Yes, Your Grace זמין ל-Switch, Xbox One, Xbox Series X/S ו-PC.
Ghost of Tsushima
שנים רבות של פיתוח קדמו ליציאתו של Ghost of Tsushima ורבים אף איבדו תקווה כי נזכה לשחק בו בתקופה הקרובה, אך 2020 הביאה עמה בשעה טובה את אחד המשחקים המדוברים ביותר של Sony ו-Sucker Punch – והתוצאה לא רק שהותירה אותנו מורשמים, אלא הביאה נוקאאוט לז'אנר ה-RPG והעולם הפתוח.
Ghost of Tsushima הוא אמנות: לא רק שהמשחק מרהיב ביופיו, אלא כל פינה באי הדרומי טסושימה מכילה סודות וסתרים. המשחק מעודד אותנו להתקדם בסיפור באותה מידה שהוא מעודד רק לעלות על הסוס ולהנות מהנוף, ופעמים רבות מצאנו עצמנו נקרעים בין השניים; כי המשחק אמנם מציע פעילויות ומעשיות כיד המלך, אך הקמפיין הראשי – מסע נקמה של סמוראי צעיר בכובשים המונגולים – הוא גם סרט סמוראים טוב שאתם רוצים (ותאמינו לנו בעניין הזה) לראות כיצד הוא מתקדם.
Ghost of Tsushima הציב רף חדש למשחקי תפקידים והעולם הפתוח, ונראה כי היחידים שמסוגלים להתעלות על הרף הזה הם Sucker Punch בעצמם. אם המשחק הבא של הסטודיו יחזור אל טסושימה, בהחלט לא נתנגד. אז תגידו באנזאי, צאו להרוג מונגולים וללטף שועלים.
לאחר שנים של ציפייה, הרימייק של הקלאסיקה, הגיע סוף סוף. ב-Final Fantasy 7 Remake אנחנו זוכים להצטרף לקלאוד, טיפה, ושאר הגיבורים האהובים, כמו שלא ראינו אותם מעולם. ניתן לראות ש-Square-Enix השקיעה המון בחידוש; הגרפיקה עוצרת נשימה, והמודלים של הדמויות מפורטים להפליא. פס הקול של הגרסה המחודשת הולחן על ידי המלחין המקורי, Nobuo Uematsu, שיצר גם מנגינות חדשות ומדהימות. הרימייק עומד בפני עצמו וכמעט מבטל את הצורך לשחק ב-Final Fantasy 7 המקורי, למרות שכנראה תפספסו חלק מהרמזים וה-Easter Eggs במידה ודילגתם עליו.
גולת הכותרת של המשחק היא מערכת הקרבות בזמן אמת. המשחקיות משתנה בין כל הדמויות, עם כאלה שמתאימות להתקפות מקרוב או מרחוק. גם אם תמצאו דמות אחת שתעדיפו לשחק איתה (קלאוד), לכל אחת מהן יש את השימושים והחוזקות שלה.
תקופת הרנסנס שחווה סדרת Assassin's Creed מגיעה לשיאה במה שנדמה כמשחק המוצלח בסדרה מזו תקופה ארוכה, אחד המשחקים המוצלחים ביותר שיצאו השנה, ואולי גם הארוך ביותר שבה: Assassin's Creed Valhalla!
המשחק מזקק לתוכו את כל מה שטוב בסדרה הוותיקה – התגנבות, קרבות והתנקשויות, והתוצאה היא משחק מאוזן שלא מרגיש מנופח יתר-על-המידה. לא רק זאת, אלא שהנופים המפעימים של אנגליה ונורווגיה הופכים את Valhalla לממתק ויזואלי, עם סביבות עשירות במגוון פעילויות, יצורים שניתן לצוד, ואוצרות לאתר.
לא רק שמדובר באחד המשחקים המהנים בסדרה, Valhalla כתוב נהדר ויחזיק אתכם במתח למשך עשרות רבות של שעות. חובבי ההיסטוריה אף ייהנו בו מנרטיב אודות מלחמה עקובה מדם על הכתר האנגלי, מלחמה שתציב אתכם במרכז הבמה. בהחלט מדהים לגלות שגם אחרי 12 משחקים, סדרת Assassin's Creed מצליחה לחדש, להפתיע ולהתעלות על עצמה. כל הכבוד Ubisoft, הרווחתם פה את מקומכם ביושר.
נכון, שנת 2020 צלעה בהרבה מובנים, אך הייתה זו שנה מוצלחת במיוחד לחידושים. אחד החידושים היותר מוצלחים השנה הוא כמובן Xenoblade Chronicles: Definitive Edition, והוא הרבה מעבר לסתם מתיחת פנים לכותר מוצלח במיוחד.
מפתחי הרימייק הלכו על כל הקופה. הגרפיקה שודרגה לבלי היכר, ממשק המשתמש הפך נוח וברור יותר וחלקים גדולים מהמוסיקה הוקלטו מחדש עם תוספת עוצמה. כל זה עוד מבלי לדבר אפילו על הפרק החדש שמעשיר משחק בעל תוכן רב מלכתחילה.
Xenoblade Chronicles: Definitive Edition הוא משחק יפהפה עם עלילה סוחפת, מרתקת ומלאת תפניות ואירועים. כיף להתחבר לדמויות הן מהעלילה, הן מפיתוח חברויות אמיצות על ידי רגעי "לב-אל-לב" הפזורים במהלך המשחק והן מלהכנס לנעליהן ולהילחם בכל מה שזז. אם כבר מדברים על קרבות, תהנו ממערכת קרב עשירה בזמן אמת ותלמדו אילו שילובי דמויות ויכולות יניבו לכם את המירב.
בתקופה שבה אתם צריכים להשאר בבית, ובטח ובטח לא יכולים לטוס לחו"ל, לפעמים הכי מתאים לשחק משחק שנותן לכם לנהל חיים רגילים במקום אחר. סימולטור החיים ביפן של Persona 5 Royal מלווה בעלילה מרתקת ומרגשת על טראומות וצדק חברתי, שכולה מבוססת על פסיכולוגיה של קארל יאנג. יחד עם משחקיות התפקידים ואיסוף השדים הממכרת שלה, זה הפך את המשחק המקורי לאחד ממשחקי השנה שלנו לשנת 2017.
אבל ב-Persona 5 Royal קיבלנו יותר מזה, מספיק בשביל שהוא יגיע גם לרשימה הזו. עם עלילה נוספת, מרתקת ומרגשת עוד יותר, משחקיות משודרגת, ודילמות חדשות ומעוררות מחשבה. אולי ההצלחה הכי גדולה בעיננו של Persona 5 Royal היא הדרך שבה המשחק משלב דמויות חדשות שלכל אחת מהן סיפור טרגי, יחד עם הדמויות הראשיות של הסיפור המקורי כדי לתת סוף מעניין, מספק, ומציאותי הרבה יותר מאשר הסוף של המשחק המקורי.
החוויה העשירה של Persona 5 Royal גרמה לנו לחזור ולשחק גם במשחקי העבר של הסדרה. כשמדובר במשחקים של 100 שעות או יותר, זה מראה כמה כוח יש לכל כותר בסדרה באופן כללי, אבל בפרט על התאבון שכותר מוצלח כמו זה יכול להשאיר אצלנו.
Marvel's Spider-Man: Miles Morales הוצג כמשחק ההשקה לקונסולת הדור הבא של Sony, אבל שמחנו להנות ממנו גם בקונסולה הקודמת. הוא ממשיך את המשחק הנהדר מ-2018, ועושה עבודה נאמנה. כמו במשחק הקודם, גם כאן המשחק נותן לכם יד חופשית להתנדנד ברחבי ניו-יורק ולחקור את מגוון המשימות שיש בעיר. הוא מציע משימות שונות ומיוחדות והן נעות בין לעזור לאנשים ברחוב, למצוא תיקים שנשארו ברחבי העיר, ולהרוס מבצרים של אויבים.
המשחקיות עצמה שופרה מאוד, בעיקר בזכות ה-Venom Punch שמחשמל אויבים לזמן קצר, ועם השדרוגים השונים שלו יכול להפוך לנשק בלתי ניתן לעצירה. גם האפשרות להפוך לבלתי נראה באמצעות יכולת ה-Camouflage עוזרת לפגוע באויבים שלא מודעים לקיומכם ולהביס אותם. כל אלה מלווים במכות סיום סינמטיות מרהיבות שכיף לראות כל פעם מחדש.
העיר ניו-יורק, בה המשחק מתרחש, נראית מדהים, ואין ספק שזה אחד המשחקים היפים ששיחקנו. הבניינים נראים מצויין, הירידה לפרטים נהדרת, וגם הדמויות עצמן מעוצבות בצורה מעולה. העיר שוקקת חיים כל הזמן, יומם ולילה ללא הפסקה. האופטימיזציה הרבה שהמפתחים עשו כדי להתאים את המשחק גם לקונסולות הדור הקודם וגם לקונסולות הדור הבא מורגשת מאוד, ופשוט כיף לשחק במשחק. Marvel's Spider-Man: Miles Morales, כמו קודמו, הוא משחק מצוין שבהחלט ראוי להיות אחד ממשחקי השנה שלנו.
Hades הוא משחק מרהיב שנותן לשחקן כמות עצומה של דרכים לשחק בו, רק חבל שהוא לא מציע מספיק גיוון בכדי שתרצו לשחק בו עוד ועוד.
נכון לזמן שהכתבה נכתבה, אנחנו חיים במה שמרגיש כמו סגר אינסופי שרק רוצים לברוח ממנו. אז מה יותר מתאים לתקופה כזאת ממשחק כמו Hades שמבוסס על בריחה מסגר שהוא מילולית אינסופי? המשחק, שפותח על ידי חברת Supergiant Games, שיצרה יצירות מופת של גיימינג כמו Bastion ו-Pyre, רק עכשיו יצא מ-Early Access. כעת השאלה היא האם המשחק באמת מוכן, או שהוא צריך עוד קצת זמן בתנור?
סיפור על ילד וכלבו בעל שלושת הראשים
Hades הוא משחק rogue-lite שמתרחש ביקום של המתולוגיה היוונית, בדומה לעוד סדרת משחקים פופולרית. אנו משחקים בתור בנו של האל היווני האדס – אל המתים ושליט השאול. הבן, שנקרא זגריאוס (Zagreus), כלוא בשאול ואביו לא מאפשר לו לצאת החוצה אל עולם החיים. לאחר אירוע מכונן, לזגראוס נמאס והוא יוצא למסע בשאול החל מהתחתית, שם הוא גר, ועד ליציאה לפני השטח. במהלך המסע, הוא יצטרך להתמודד עם המכשולים שאביו הציב לו בדרך. אבל למזלו, יש לצידו את הפנתיאון היווני שיחזק אותו עם כוחותיו, בנוסף לגורמים אחרים עם אג'נדה משלהם.
כך פחות או יותר מסתכמת העלילה של המשחק. אנחנו משחקים את זגריאוס שיוצא במסע בשאול. מסע שלרוב יגמר במוות ותחייה מחדש בקומה התחתונה. אחרי הכל, אי אפשר למות בעולם המוות. לפני כל יציאה למסע אפשר לדבר עם המשפחה, הכלב, חברים, ואויבים של זגראוס שגם חיים בקומה התחתונה ויכולים לתת לשחקן טיפים מועילים או קצת יותר מידע על העולם ויחסים בין דמויות.
רק אל תשאלו אותו על העקב
אבל לרוע המזל, המשחק סובל מכך שאין לו ממש עלילה שתתפוס את השחקן. אתם מהר מאוד מבינים מי נגד מי, ורוב העלילה מסביב לזגראוס מתבהרת אחרי הפעם הראשונה שבה אתם מצליחים לברוח מהשאול. כמו כן, אין ממש מה לגלות על עולם המשחק, במיוחד אם יש לשחקן ידע בסיסי במיתולוגיה היוונית. זה די חבל שהאינטרקציה בין האלים השונים שחיים מחוץ לשאול מאוד מוגבלת, כי הרי לא חסרות למיתולוגיה היוונית כל מיני יריבויות שונות בין האלים וסיפורי דרמה.
אבל מה שמפצה על חוסר העלילה היא הכתיבה החזקה של הדמויות. קשה שלא לחבב את התושבים של השאול, במיוחד כשאתם הולכים לראות אותם לא מעט פעמים, והמשחק נותן הרבה מקומות להציץ למערכות היחסים השונות בתוך עולם המתים. דוגמה לחלק מהדמויות שהשחקן יראה לא מעט לאורך המשחק הן האל היפנוס שתמיד יגיב על כיצד מתתם בניסיון הקודם (לרוב בבוז), הגיבור אכילס, שיספק תמיכה לזגראוס, ואבא האדס שלא נראה שבטוח בעצמו לגבי איך שהוא רוצה להתייחס לצאצא שלו.
כיף מתים
אבל אני מניח שהדבר הכי מעניין היא המשחקיות, וכאן Hades מצליח בכמה דברים ומפספס באחרים. המשחקיות היא כזו של אקשן בתלת מימד, כשיש לכם כמה מתקפות שונות בהתאם לנשק שלכם, מתקפת קסם, ואת כפתור ההתחמקות, שחייב להיות היום בכל משחק אקשן.
כל שלב הוא למעשה אזור אחר בשאול שבו אתם עוברים חדר-חדר עד שאתם מגיעים לבוס. לרוב תהיה לשחקן את היכולת לבחור לאיזה חדר הוא מתקדם אליו, וזה חשוב מאוד בגלל שברגע שבחרתם, אתם לא יכולים לחזור חזרה לחדרים קודמים. כל חדר יתן לכם פרס ספציפי, שיכול לשנות עד מאוד את המשך ה-"ריצה" במבוך.
בין החדרים שתבקרו בהם תגיעו לחדרים שנותנים לשחקן חפצים מיוחדים שאחרי הריצה ניתן להשקיע כדי לחזק את הדמות, חדרים שישדרגו את הנשק שלכם, חדרים שייתנו לגיבור יכולת מהאלים, או חדר שבו ניתן לקנות יכולות שונות תמורת כסף שאספתם במהלך המסע, שלא יחזור איתכם חזרה אחרי סוף הריצה. יש גם כמה חדרים עם אירועים מיוחדים או מיני-בוסים שלרוב נותנים פרסים ששווים את המאמץ.
יש לא מעט אלים בפנתאון היווני ולכל אחד יש את היכולות שלו שהוא יכול לתת. למשל אתנה, אלת החוכמה והמלחמה נותנת מהלכים הגנתיים שיכולים להגן מפני מתקפות של יריבים. אל המלחמה והאלימות נותן לשחקן יכולות לעשות הרבה נזק במהירות וחיזוק של הדמות קרוב למוות. אל הברק זאוס יכול לתת לשחקן מכת ברק לכל מתקפה וחיזוק של יכולות מיוחדות. זה רק חלק קטן מהאלים הפוטנציאליים והיכולות שלהם, כך שלשחקן יש סיבה טובה לחשוב באילו אלים הוא בוחר.
1000 דרכים למות
המעבר בחדרים השונים בכל שלב קובע איך המשחקיות תהיה בהמשך. השידרוגים של הנשק יכולים לשנות לחלוטין איך תשחקו בהמשך הריצה, וכנ"ל עם הכוחות של האלים, שם יש את ההחלטה הקשה האם לדבוק בכמה אלים או לעקוב רק אחר אל יחיד שישדרג הלאה את היכולות שבחרתם. לדוגמה, לא פעם שאלתי את עצמי האם כדאי ללכת לחדר עם האלה אתנה נטו בשביל לחזק את יכולת ההתחמקות שלי בצורה משמעותית, או ללכת לחדר של דיוניסוס שיכול לתת לשחקן ריפוי מינימלי לפני כל חדר.
כמות השידרוגים לא נגמרת כאן. אפשר לחזק את זגראוס עם אקסטרה חיים ואפקטים מיוחדים על ידי שימוש בחפצים שאוספים במבוך, יש לא מעט סוגי נשקים עם שדרוגים שמשנים את ההתקפות שלהם ויש גם ציוד ספציפי שאפשר לשים על הדמות שיכול לתת שיפור דרמטי כמו אקסטרה חיים או שנייה של חסינות אחרי התקפה. Hades הוא משחק שהדגש בו הוא על שיפצור הדמות הראשית והסתגלות למה שאתם מקבלים במבוך, וכאן באה לידי ביטוי הבעיה הגדולה ביותר במשחק.
אבל דרך אחת לעבור לפני המוות
Hades הוא משחק עם מעט מאוד גיוון. השלבים השונים קבועים בעיצוב שלהם ובסדר שאתם עוברים בהם, הבוסים שמשחקים נגדם משתנים בצורה זניחה, שלא מצריכה שינוי באסטרטגיה שצריך לנקוט נגדם, וגם החדרים המיוחדים שיש במבוך לא משתנים. זה גורם לכך שברגע שסיימתם ריצה פעם אחת, כבר אין ממש למשחק מה להראות. לא חסרים סודות חדשים לגלות או דרכים להגדיל את רמת הקושי, אבל לא מצאתי בהם משהו שבאמת גורם לי לרצות לשחק עוד פעם, רק בשביל להשיג משהו או לשחק עם צעצועים חדשים. בשילוב עם העלילה החלשה, יוצא שהיה לי קשה להצדיק ריצה נוספת, אחרי הריצה המוצלחת הראשונה.
וכאן לא נגמרות הבעיות של המשחק, יש המון שדרוגים לקנות ב-Hades וכמות מסיבית מהם דורשת כמות לא קטנה של חפצים נדירים שמשיגים רק מהבסת בוסים שונים של כל שלב, החלפה בכמות עצומה של חפצים אחרים יותר שכיחים שמוצאים במבוך, או לחלופין, חיסכון כל הכסף בריצה בשביל הזדמנות קנייה שלהם בשלב האחרון. זה מייצר גריינד מדכא, כי אפשר למעשה להשיג כמות קטנה מאוד של חפצים נדירים כאלה בכל ריצה. וזה עוד מבלי להחשיב את המערכת המשונה של המשחק שתמנע מכם להשיג את החפצים הללו אם כבר הבסתם את הבוס עם הנשק הנוכחי שלכם ולא מתתם מספיק לפני. המשחק נותן הסבר לא כל כך מובן של המערכת הזו רק אחרי הפעם הראשונה שמסיימים ריצה בהצלחה.
המוות מעולם לא היה יפה כל כך
Hades פשוט נראה מדהים, עם העיצוב היפהפה והייחודי של האומנים ב-Supergiant Games. המודלים של הסביבה, האויבים והדמויות נראים מעולה ומתאימים מאוד לעיצובים הקלאסיים של האלים במיתולוגייה היוונית. על אף זאת, המשחק רץ בצורה חלקה גם על הלפטופ תפוח-אדמה שלי. מה שכן, קרו לי כמה פעמים שהמשחק התרסק או סירב להתחיל, אבל הצלחתי לפתור את הבעיות הללו יחסית בקלות, ומבלי לאבד מההתקדמות שלי.
המשחק גם מגיב בצורה מאוד טובה לקלט של השחקן ואני לא זוכר מצב שבו מתתי בגלל בעיות בשליטה או חוסר יכולת לראות מה קורה.
מבחינת סאונד המצב גם ברמה גבוהה. עם דיבוב מעולה של הדמויות השונות, ומוזיקה שנשמעת טוב ומתאימה להצגה של המשחק. וטוב שכך, כי השחקן הולך לשמוע חלק מהמנגינות כמות לא קטנה של פעמים לאורך זמן המשחק.
סך הכל, Hades הוא משחק שהייתי אומר עליו שהוא כמעט מושלם אלמלא הבעיה שלו של המחסור בגיוון. עם הבעיה הזו, קשה לי להמליץ עליו לרוב האנשים, אלא אם אין להם בעיה לחזור על אותם סביבות ובוסים פעם אחר פעם בניסיון לשפר את ההתקדמות וההישגים שלהם כל פעם.
לשאר האנשים הייתי ממליץ לחכות לעדכונים נוספים, כמו למשל עוד מבוכים ובוסים למשחק, אלא אם אתם מתכננים לשחק במשחק לריצה אחת בלבד.
