אז כן, אולי זה נושא קצת רגיש לדבר על מגיפות בתקופה הזו, אבל אין כמו לנגן על הכאב והיגון של האנושות כאשר מדובר במשחק כמו A Plague Tale: Requiem. צפו בטריילר ההכרזה ששודר במצגת E3 2021 של Microsoft:
המשחק הינו משחק המשך של המשחק עטור הפרסים A Plague Tale: Innocence המתרחש בצרפת של שנות ה-1300. בתקופה זו, ישנה מגיפה נוראית שנישאת על ידי עכברושים – המוני עכברושים. המשחק ימשיך את הסיפור של אמישיה (Amicia) ו-הוגו (Hugo) דה-רון (De Rune), אחות ואח שהופרדו למשך זמן ארוך ובילו את המשחק הקודם בפיתוח האמון אחד בשנייה וכמובן, בלשרוד.
הטריילר מציג דמויות אפלות וצבעוניות, נופים יפהפיים וזרועי הרס ושמד – הניגודיות הזו תהיה חלק בלתי נפרד מהמשחק. רואים כל מיני קרבות בטריילר, וייתכן מאוד שנחזה ואולי אף ניקח חלק, סביל או פעיל, בקרבות שהתרחשו במאה הזו בין צרפת לאנגלייה.
יהיה מאוד מעניין לראות איך ההמשך של הסיפור יתקדם ואילו דברים חדשים Asobo Studio יביאו לשולחן כש-A Plague Tale: Requiem יגיע ב-2022 ל-PlayStation 5, Xbox Series X|S ולמחשב האישי. אם יש לכם Game Pass, המשחק יהיה זמין שם מהיום הראשון.
מה קורה כשהשליטים גונבים מאותם אנשים עליהם נשבעו להגן? כשהשחיתות זורמת בעורקיה של הארץ? כך נולדות אגדות. Hood: Outlaws and Legends הוא משחק בו הנרטיב שואב השראה מסיפורו של רובין הוד, עם טוויסט מעניין.
לא מזמן Sumo Digital ו-Focus Home Interactive חשפו אותנו לטריילר ההכרזה של המשחק Hood: Outlaws and Legends ובו ראינו את הרעיון שעומד מאחורי המשחק – ישנה טירה ובמרכזה אוצר והמטרה שלכם היא לשדוד את האוצר ולחלוק את השלל. את זה, תעשו עם חברי הצוות שלכם.
המשחק הינו משחק רב-משתתפים בו אתם משתייכם לקבוצה של ארבעה שחקנים ובו תצטרכו לתכנן אסטרטגיה כדי לפלוש ולגנוב את האוצר. כדי לעשות זאת, יהיה עליהם לעבור חומות מבוצרות ושומרים, אך לא בזה מסתכם הסיפור.
המשחק עצמו מוגדר כ-PvPvE, כלומר, קיים אלמנט נוסף פרט להתמודדות מול דמויות של המשחק, תצטרכו להתמודד אל מול קבוצה נוספת שתנסה להשיג את אותו אוצר בדיוק. ולא, אין דיפלומטיה, הקבוצה ששורדת ולוקחת לעצמה את האוצר מנצחת.
במשחק ניתן לבחור מבין ארבע דמויות איתם תשדדו את הטירה. Hunter (ציידת), Brawler (לוחם), Mystic (מיסטיקן), ו-Ranger (סייר). בשבועות הקרובים נחשף לסרטוני המשחקיות עבור כל אחת מהדמויות, והפעם, במאי המשחק אנדרו ווילאנס (Andrew Willans) מציג לראשונה את הסייר.
להשקיף מן הצללים, לצלוף מרחוק ובשקט כמו רוח
הסייר הוא סוג של טוויסט לדמות הידועה ביותר של אגדת גיבורי העם – רובין הוד. הוא מתמחה בחיסול ממרחק ובשקט, והנשק שלו הוא כצפוי, הקשת. עם הקשת שלו, הוא יכול לפלס דרך לחברי הצוות שלו כדי שיוכלו לחמוק מאיזורים בהם יש ריכוז גבוה של שומרים, ובכדי להתקדם מהר יותר לעבר המטרה.
לסייר יכולת מיוחדת והיא Scout (גישוש) שמאפשרת לו לתייג אוייבים כדי לעזור לחברי הצוות לדעת איפה הם נמצאים, בין אם אלה השומרים של הטירה או שחקנים יריבים. בנוסף ליכולת הזו, הסייר יכול לגרום לעיוורון זמני של האוייבים ולירות חיצים מתפוצצים.
ניתן להזמין את Hood: Outlaws and Legends ברכישה מוקדמת ולקבל גישה מוקדמת החל מ-7 למאי השנה, יחד עם חבילת אביזרים קוסמטיים נאה שכוללת תחפושת לכל דמות ונשק במשחק. בנוסף גרסאת "השנה הראשונה" (Year 1) זמינה גם היא לרכישה מוקדמת ובה תקבלו גישה לדמות Hood ושלוש עונות החל מסיום העונה הראשונה שתהיה חינמית לכולם.
Hood: Outlaws and Legends עתיד לצאת ב-10 למאי. הוא יהיה זמין למחשב דרך חנויות Epic ו-Steam, ל-PlayStation 4, PlayStation 5, Xbox One ו-Xbox Series X/S.
למעט באגים בטקסטורות, ירידות בקצב הרענון, וכמה התרסקויות של המשחק, חובבי משחקי אקשן-תפקידים וסולזלייקים יתאהבו בקלות ב-The Surge 2.
The Surge 2, משחק ההמשך של The Surge של המפתחת Deck 13 כבר כאן ולגמרי יש מה להתרגש ממנו.
עם המון שיפורים לעומת המשחק הקודם, The Surge 2 מביא מערכת לחימה טובה יותר, עולם שכיף מאוד לחקור, וקרבות בוסים מדהימים. ישנן כמה בעיות שעדיין צריך לפתור עם פאצ'ים, ונשמח להרחיב לגביהן לפני הכל.
תקלות
קטנות
לפני שניגש לדבר על הדברים הטובים ב-The Surge 2, נפנה את תשומת ליבכם לבעיה אולי הכי גדולה שלו: בעיות הרינדור שלו. נכון, הגרפיקה שלו מרשימה למדי, יש לה אפקטים אדירים כמו תאורה דינמית והחלקיקים שמרחפים להם באוויר – ועדיין, לוקח לכל זה כמה שניות להטען כמו שצריך.
יש רגעים שבהם תמצאו את עצמכם פשוט בוהים בדמות שלכם, יותר נכון, בשיריון חסר הפרטים שלה, במקום שתראו את שריון ה-Exo-Gear המרשים שעקרתם מגופות של אויבים. זה קורה בעיקר כשחוזרים מהפסקה של המשחק או לאחר מסך טעינה. הבעיה הזאת של הטקסטורות ככל הנראה תקבל טיפול של פאץ' בעתיד הקרוב, אבל עד אז, אפשר לפתור אותה בלצאת ולהכנס מחדש את המשחק.
באופן כללי, אלו הן הבעיות הטכניות שאיתן מתמודדים במשחק, מעבר לאלו, כמה קריסות של המשחק, וקצב רענון שצנח לקראת סוף המשחק. רוב הדברים הללו קרו כשהמסך היה מלא באוייבים וסכנות אחרות, שזה חבל אבל מובן.
העיר
שבנויה על טירוף
The Surge 2 מתחיל בדיוק איפה שקודמו נגמר, ומתרחש כולו בעיר Jericho. יצורים רובוטיים מזעריים בשם Nanites מחפשים להשחית את בני האדם – הם פזורים בכל רחבי העיר, מחוללים הרס גדול ומטריפים את התושבים על דעתם. אנחנו נשחק בתור "הלוחם", שנבחר למצוא ולהגן על ילד שעלול להיות המפתח לניצחון על פני ה-Nanites אחת ולתמיד.
בניגוד למשחק הקודם, כאן ניתנת לכם האפשרות ליצור את הדמות שלכם ולעצב אותה על פי הטעם האישי שלכם. למרות האפשרות הנהדרת הזאת, האופציות לבניית דמות אינן רבות. בהשוואה למשחקי תפקידים אחרים, זה ממש מרגיש שהמפתחת חסכה כאן באפשרויות.
הדמות שלכם מתעוררת בבית חולים השייך לבית כלא בתוך העיר, כחודשיים אחרי שנגמר The Surge הקודם. יהיה עליכם להלחם בדרככם החוצה מבית הכלא, וזאת אחרי שה-Nanites תקפו שם קודם לכן. מהרגע שיצאתם מהכלא, יש לכם את כל העיר לחקור ולהסתובב בה כרצונכם. הדבר היחידי שימנע מכם התקדמות הוא רמת האויבים שלכם והמחסור שלכם בנשקים וגאדג'טים שניתן לאגור לאורך המשחק. ככל שתתקדמו כך תגלו עוד על הקבוצות הפועלות הקיימות בתוך Jericho City במצבה הנוכחי. כל אחת מהקבוצות הללו פשוט מרתקת, ובקלות תמצאו את עצמכם חופרים עוד ועוד לתוך הסיפור של כל קבוצה בעזרת הדיאלוגים וקלטות שמע.
הסיפור הכללי של The Surge 2 מעניין מכדי לעבור עליו ברפרוף תוך כדי משחק. הוא מציע רבדים של עומק ששווה לצלול אליהם, יש בו כמות נכבדת של דמויות NPC מרשימות ומגוונות שמספקות משימות צד ביזאריות ומעניינות, וזה שיפור משמעותי מהמשחק הקודם. כל המשימות הללו נותנות הסתכלות על העולם החי והבועט של המשחק וגם את האתנחתא הקומית בתוך העולם האפל הזה.
למרות כל הדברים החיוביים הללו, ישנה נקודה מסויימת בסיפור שמשנה לגמרי את כל החוקים ואת כל הרושם שהמשחק יצר אצלינו מתחילתו. מהנקודה הזאת והלאה, המשחק רץ קדימה מהר מאוד ונותן תחושה שהוא מזרז אתכם כשחקנים. אנחנו מאבדים את כל החופש שהיה לנו עד השלב הזה במשחק, ואנחנו במעין מרוץ שקו הסיום שלו הוא הסוף הבלתי מספק של המשחק עצמו.
לקראת הסוף הזה, תמצאו את עצמכם מתמודדים עם החלטות קריטיות הרות גורל. מה שהפתיע אותנו מאוד היתה העובדה שלא רק שיש להחלטות הללו השפעה מינימלית ביותר על הסיפור, זה גם לא מחשיב בכלל את כל מה שעשינו עד לנקודה הזאת. כל העבודה של המפתחת, בבניית העולם המטורף הזה והסיפור שלו, אבודה.
מרוץ
חייך (רגלייך וידייך)
הלחימה במשחק דומה לקודמו אך משופרת והפעם הצטרפו פיצ'רים נוספים כגון חסימה בזווית משתנה. בעזרת אלו הלחימה מרגישה טובה יותר, מלהיבה יותר, וכמובן, הרבה יותר מהנה.
כמו במשחק הקודם, ההתמקדות בלהנעל על גופו של האויב, או יותר נכון, על הגפיים שלו, ולחתוך אותן מגופו, נותרה כשהייתה. בדרך הזו ניתן להשיג שידרוגים ואיברי גוף רובוטיים לעצמכם, בדומה למשחק הקודם, יחד עם שריונות ונשקים חדשים.
הודות לאנימצייה המשודרגת של קטיעת האיברים במשחק, הרבה יותר מהנה ומספק להשיג את השידרוגים שהמשחק מציע. The Surge 2 מתהדר במבחר עצום של נשקים עם מעל ל-50 נשקים שונים, ומתחלקים ל-8 סוגים שונים ו-5 יסודות. כל סוג נשק מאפשר למהלכי התקפה ייחודיים, וחלק מאפשרים למהלך חיסול מיוחד.
רוב המהלכים בקרב עובדים בצורה חלקה וזורמת, והנשקים השונים מציעים כמה שילובים מענייינים במהלכים השונים ועוזרים להימנע ממצב שבו אתם לוחצים כל הזמן על אותו כפתור להתקפה.
במשחק ישנם 32 שריונות שונים המחולקים לסוגי הדמויות השונות, למרות שהשיריונות ההתחלתיים די דומים זה לזה. השוני בין השיריונות מתבטא בניצול הבונוסים של סטים חלקיים או מלאים. אתם יכולים ללבוש סט שלם של שריון אחד ולנצל את הבונוסים שלו, או ללבוש חלקים משני סטים או יותר, ובכך לנצל חלקים מהבונוס הניתן עם כל אחד מהם. מומלץ בנוסף לנצל את האפשרות להתאים 3 סטים שונים של ציוד לדמות, שניתן להחליף ביניהם בחופשיות כדי להתאים את סגנון הלחימה שלכם למצב.
לבנות את עצמכם לקרב
למשחק יש דימיון ברור ביותר למשחקים של From Software – הקרבות מבוססים על סיבולת, ודורשים שימוש בזמן אמת של המשאבים העומדים לרשותינו, ויותר מכך, הודות למד האנרגייה החדש שבעזרתו תשתמשו בשתלים ומהלכי סיום.
השתלים משמשים כאן בתור שדרוגים שאתם יכולים לצרף לעצמכם עם העליה ברמות. הם נעים בין שתלים רגילים שנותנים בונוסים ומשפרים את היכולות שלכם, ושתלים מוזרקים שבהם תוכלו להשתמש בזמן אמת, ונטענים באמצעות מד האנרגיה שלכם. רוב השתלים לא משנים את המשחק בצורה דרסטית, אבל כן גלינו שילוב שלהם שהפך את הדמות שלנו לכמעט בלתי מנוצחת – מה שלצערינו, שבר את המשחק עבורנו.
האויבים במשחק לא חוזרים על עצמם, מה שגורם לכם להישאר דרוכים יותר לשינויים הללו. מה שדי מלהיב כאן, זו האפשרות לאסוף נשקים ושריונות חדשים מכל סוג חדש של יריבים, זה הופך כל מפגש עם סוג אוייב חדש לכיף ומרגש.
בעוד שהמשחק מציע לא מעט אתגרים ברמות קושי שונות ומגוונות, האויבים לא מרגישים חזקים מידי בשביל לגבור עליהם. למרות זאת, כשהתקרבנו לסוף מצאנו את עצמינו ממש נאבקים עם איזור מסויים, עד שכמעט הרמנו ידיים בכעס ורצינו לעזוב את המשחק. אבל אחרי שלקחנו הפסקה וחזרנו להסתובב ולחפש עוד שידרוגים, הצלחנו להתגבר גם על האיזור הזה. זו היתה הפעם היחידה במשחק שבה נדרשנו לעשות גריינד, וזה שיפור משמעותי ביחס למשחק הראשון. אבל מאחר וההתקדמות שלנו האטה בחלק הזה, זה אומר לנו שקרה אחד משני דברים: יתכן ורמת הקושי של הקרבות לא נבנתה כמו שצריך, או שמיהרנו מדי להתקדם במשחק. אנחנו די בספק שזו האפשרות השניה, כי דווקא לקחנו את הזמן ודאגנו לחפש את כל הסודות לאורך כל המשחק.
מתים על קרבות בוסים
קרבות הבוסים של The Surge 2 הם פשוט תענוג. לכל בוס יש טריקים יחודיים שצריך לגלות כדי לנצח אותם, או שהם מעניקים תגמול סודי מגניב אם מנצחים אותם בצורה מסויים, או עונים על קריטריונים מסויימים. גם אם זה לוקח כמה ניסיונות לקבל אותם, כל קרב הוא פשוט מעולה.
המשחק הזה, בניגוד לקודמו, מציע פי שלוש יותר קרבות בוסים, ובטח תחשבו שהם מאבדים את החדשנות בגלל זה. ובכן, הם ממש לא. לא משנה אם זה בוס שנלחמתם בו בהתחלה ועכשיו הוא השתדרג, או אם זה סיבוב חוזר עם אחד שכבר נלחמתם בו – כל קרב מרגיש כמו חדש. ל-The Surge 2 יש מגוון בוסים של ממש.
בעוד שבהתחלה זה עשוי להרגיש כמו טריק זול, בהמשך תתחילו להעריך את התוספת של אויבים רגילים לקרבות הבוס. בהתחלה חשבנו שזה מיושן ומיותר, אבל למעשה זה גורם לקרבות להרגיש מציאותיים יותר. כי בואו נודה באמת, תיאורטית, אם הייתם הולכים להלחם במנכ"ל של תאגיד במציאות, סביר להניח שהוא ישלח נגדכם את כל העובדים שלו וכך הם יחטפו חלק מהאש גם כן. ככה בדיוק המשחק הזה מתנהל.
ארץ הפלאות הבלתי נשכחת
בין ההתרגשות שבקרבות והפחד לאבד את כל הציוד עליו עבדתם הרבה מאוד זמן, תמיד איכשהו תצליחו למצוא את הדרך למקום מבטחים עם ציוד רפואי ומקום לנוח בדיוק מתי שתזדקקו לו. אנחנו מצאנו את זה מאוד מועיל ויותר מכך, זה רק הראה לנו כמה חשיבה הושקעה בעיצוב המשחק – כזו שהיינו מצפים ממשחק הוגן ומאתגר כאחד.
השלבים במשחק פשוטים לשינון וקל לנווט בהם. בכל פעם שאתם מצליחים לפתוח יכולת או משיגים גאדג'ט חדש, מיד תצליחו לקשר אותם למקומות שביקרתם בהם ששם הם יהיו הכי שימושיים. כיף לחזור אחורה ולבקר בשלבים שכבר הייתם בהם עם הציוד והיכולות החדשות, ובכך לחשוף סודות חדשים שטרם מצאתם.
איפשהו במהלך המשחק ובין השלבים אתם תצליחו לפתוח את היכולת להשתגר בין מקומות. בעוד שהוא מאפשר לכם לנוע בין שלושה מקומות עיקריים בלבד, זה שינוי מרענן בקצב שהיה אפשר להכניס בשלב מוקדם יותר של המשחק.
להתחיל מההתחלה
The Surge 2 נותן לכם אפשרות ל-New Game+. לא רק שהאתגר של המשחק מתגבר, גם האויבים מסוף המשחק מפוזרים בכל מקום במשחק. אתם גם יכולים להמשיך לשדרג את הדמות שלכם מעבר למגבלה המקורית, ולמצוא שתלים ונשקים חדשים, שלא ניתן היה להשיג בסיבוב הראשון.
מצב ה-New Game+ יכול לעניין אתכם גם אם אתם מחפשים תוספת לעלילת המשחק. לא נהרוס לכם כלום, אבל רק נגיד שתתחילו מנקודה אחרת בזמן, ואתם תהיו דבוקים לכיסא שלכם בצפייה לראות מה יקרה בהמשך.
The Surge 2 הוא משחק חוויית סולזלייק טהורה. אף על פי שהוא קצת לוקה בחסר באשר לגרפיקה שלו או ליצירת הדמויות, הוא מלא באתגרים וחווית משחקיות נהדרת ומאתגרת, קרבות זורמים, וסיפור סוחף. אנחנו ממליצים לכם לנסות אותו ולקחת את הזמן שלכם כשאתם חוקרים את העיר Jericho.
A Plague Tale הוא משחק בעל סיפור מדהים, פאזלים סביבתיים מתוחכמים באופן מרושע, ועיצוב דמויות מרהיב. אפילו ההתגנבות המאכזבת לא הרסה את המשחק המפתיע הזה.
אתם אולי מכירים את A Plague Tale Innocence בתור "המשחק עם כל העכברושים", וזה תיאור די הוגן. במשחק אכן יש כמות מזעזעת של עכברושים שחורים וחסרי רחמים שרק מחכים לקרוע לגזרים כל מי שיכלא בדרכם. הם מטרידים, מגעילים ואנחנו לגמרי אוהבים אותם גם בתור כלי עלילתי וגם בתור מכניקת משחק.
אבל המשחק הוא הרבה יותר מזה. זהו סיפור אפי שממשיך להתפתח עד הרגע האחרון, עם פאזלים סביבתיים מסובכים שיאתגרו אתכם בכל שלב בדרך וגם מכניקות התגנבות וקרב די פשוטות.
סיפור מדבק
אומנם פרסום המשחק התמקד בעכברושים, אבל בפועל A Plague Tale: Innocence סובב סביב שני ילדים בצרפת של שנות ה-1300. אמישיה (Amicia) ו- הוגו (Hugo) דה-רון (De Rune) בורחים מהאינקוויזיציה, בזמן שמחלה נוראית בשם The Bite משתוללת ברחבי הארץ.
המשחק מספר שני סיפורים שונים בו-זמנית. הראשון הוא הסיפור על מערכת היחסים של שני האחים – אמישיה והוגו, שהופרדו במשך רוב חייהם הקצרים וכעת צריכים לסמוך אחד על השנייה כדי לשרוד. מערכת היחסים הזו היא הלב של המשחק, כשהכל מעוצב כך שישפיע עליה באופן כזה או אחר. הסיפור השני הוא הסיפור של המגפה, אשר מניעה באופן משמעותי את כל חלקי העלילה.
שני הסיפורים, ומה שמחבר ביניהם, כתובים בצורה מדהימה ומפתיעה שממשיכה להתפתח במשך כל המשחק עד סופו. תפגשו דמויות חדשות, תגלו עוד על העכברושים ועל תפקידם בהפצת המגפה, וכמובן למה האינקוויזיציה רודפת אחריכם.
שני יתומים בעולם חולה.
אולי חלק מהסיבה שנהנינו מהסיפור של המשחק כל כך, היא האופן שבו הוא מזכיר לנו את סדרת מלחמת הכוכבים. אנחנו יודעים, משחק באירופה שבתקופת המגפה השחורה לא נשמע כמו משהו שיהיה לו במשותף עם אופרה בחלל החיצון, אבל יש דמיון. שתי דמויות שהן ללא ספק Darth Vader ו-The Emperor שולטות באינקוויזיציה, הוגו הצעיר הוא לגמרי לוק, והעכברושים הם…. איווקים? לא, זה כנראה לא נכון.
גם אם "מלחמת הכוכבים אבל בצרפת של ימי הביניים, מוכת מגפת עכברושים" נשמע לכם טוב וגם אם לא, A Plague Tale הוא עדיין משחק שבנוי היטב. הקצב שלו מדוקדק, ואף פעם לא נהיה משעמם או חוזר על עצמו, מה שמאוד מרשים במשחק שמורכב בעיקר משתי מכניקות עיקריות – התחמקות מעכברושים או התחמקות מחיילים.
לעזאזל עם כל העכברושים האלה
העכברושים נמצאים בכל מקום במשחק הזה. מהעטיפה של המשחק ובכמעט כל חלק במשחק, המכרסמים מוכי-המחלות הללו מהווים איום כל יכול ב-A Plague Tale. אבל הם לא אויב שתוכלו להביס, אלא פאזל מתמשך לאורך המשחק.
עכברושים בכל מקום.
אי אפשר להרוג את העכברושים. טוב, מבחינה טכנית אפשר להרוג אותם אם תתקעו אותם בפינה עם לפיד, אבל אתם לא באמת אמורים לעשות את זה, אלא אמורים להתחמק מהם. העכברושים לא אוהבים אור, אז אפשר להשתמש באש, פנס או אפילו בחומר נפץ כדי להזיז אותם מדרככם. בחלקים מסוימים של המשחק תאבקו להגיע ממדורה אחת לשנייה, ובחלקים אחרים תצטרכו לפתור פאזלים באמצעות ידיות, ולפידים נעים.
הפאזלים הסביבתיים הללו נבנים אחד על-גבי השני ונהיים יותר קשים ככל שהמשחק מתקדם כך שתמיד יעמוד בפניכם אתגר חדש. הפאזלים הללו לא היו כל כך מרגשים ללא האיום הממשי והתמידי מצד העכברושים. תוכלו לראות את העיניים הבוהקות שלהם מתבוננות בכם מהחשכה, ואם תתקרבו יותר מידי לקצה התחום המואר, הם יתנפלו עליכם וינסו לנשוך אתכם. אם הם יצליחו לתפוס אתכם, לא ייקח הרבה זמן עד שהם יחסלו אתכם קליל, ולא יהיה שום דבר שתוכלו לעשות כדי לעצור בעדם. העכברושים מהווים מכשול מאוד אפקטיבי במשחק, אבל זה מה שהופך את ההתגנבות מהם לכל כך מספקת.
החלק היותר מהנה (ואולי קצת מטריד) הוא להשתמש בעכברושים כנשק נגד השומרים של האינקוויזיציה שצדים אתכם. תפילו לשומר את הלפיד שלו ותוך מספר שניות העכברושים יחסלו אותו, וישאירו מאחורה שלד. מצד שני, תוכלו פשוט לעקוב אחרי השומר ולהשתמש באור שהלפיד שלו מייצר, כדי לעבור דרך ים העכברושים בדרכם. שתי המערכות עובדות נהדר יחדיו ומרחיבות את מספר הדרכים בהן תוכלו להתמודד עם שתי הבעיות.
חיליי האינקוויזיציה
אף אחד לא מצפה לאינקוויזיציה הצרפתית
מלבד לעכברושים, האינקוויזיציה היא האנטגוניסט הראשי ב-A Plague Tale: Innocence. החיילים שלהם מפטרלים ברחובות העיר, ומחפשים את אמישיה והוגו, ובגלל שאף אחד מהילדים לא באמת יכול להביס אביר בשריון, בדרך כלל תשתמשו בהסחות דעת והתגנבות.
מכניקת ההתגנבות היא די בסיסית. אתם מתכופפים כדי לייצר פחות רעש, ומנסים לא להיות בשדה הראיה של השומרים. אתם יכולים לזרוק אבנים וכדים כדי להסיח את דעתם של השומרים ולעקוף אותם בלי שישימו לב. אין כאן משהו מהפכני, אבל זה מספיק כדי להתמודד עם השומרים. ככל שהמשחק מתקדם, תרכשו כלים נוספים כדי להתמודד עם השומרים, גם בדרכי שלום וגם בדרכים אלימות.
ואם כבר הזכרנו אלימות, A Plague Tale מכיל בתוכו גם מכניקה של לחימה, אך רק בתור אמצעי אחרון. אמישיה מצוידת בקלע שאיתו היא יכולה להרוג במכה אחת אויבים שאין להם קסדה. זה אמנם נשמע קצת חזק מידי, אבל הקלע לא עובד על יותר מאויב אחד. הטעינה של האבן מאוד אטית, ואפילו הכיוון של הקלע מייצר רעש שיכול להתריע אויבים שבאותה מידה יכולים להרוג אתכם במכה אחת. אז המשחק דואג שלא יהיה לכם יתרון במשך רוב המשחק.
קלע אמישיה.
אחרי שתשדרגו את הציוד שלכם מספר פעמים, לחימה תהפוך לאפשרות קצת יותר אמינה. מצאנו את עצמנו מסתמכים על לחימה יותר ככל שהמשחק התקדם, כיוון שזה היה יותר מהיר מלהתגנב מסביב. זה לא הופך את המשחק לקל יותר בהכרח, אבל זה פותח בפניכם עוד אפשרויות להתמודד עם הצרות שבדרך.
זה עולם חולה, עצוב ומרהיב
קבר אחים פתוח, שדה קרב מרוצף בגופות, חזירים רקובים שערומים יחדיו – אלו הם רק חלק מהמראות הקשים שתפגשו ב-A Plague Tale: Innocence. המשחק לא עוצר את עצמו מלהראות לכם מה קורה לקרבנות ה-"The Bite". זה עוזר לייצר אווירה של ייאוש והפסד שמשחקים מסוג זה ניזונים ממנה.
אבל למרות המראה הקודר של חלקים במשחק, זהו בכל זאת משחק מרהיב. אתם תחקרו יערות, טירות נטושות, וצינוק אפל וכולם נראים יפיפייה. אפשר לראות קצוות חדים וטקסטורות מטושטשות אם תסתכלו מרחוק (אפילו בהגדרות הגבוהות ביותר ל-PC), אך זה לא פוגע ביופיו השובה של האזורים השונים.
למרות כל זאת, מה שגונב את ההצגה הוא עיצוב הדמויות. הן נעשו ברמת פירוט מאוד גבוהה, במיוחד הפנים, האיכות הפתיעה אותנו כל פעם מחדש כשאמישיה והוגו דיברו ביניהם במהלך cutscene. ברצינות – המודלים של הדמויות הם מהטובים שראינו השנה, לא יכולנו שלא לעצור ולצלם תמונות של הדמויות בכל פעם שהמצלמה עשתה תקריב על הדמויות במהלך דיאלוג.
עוד פרט נוסף שממש אהבנו הוא אוסף הפרחים של הוגו. לא בגלל חיבתנו לבוטניקה, אלא כי בכל פעם שהוגו מוצא פרח חדש הוא שם אותו בשערה של אמישיה כסמל לסיום הפרק הנוכחי. לא נראה כי זה משנה משהו במשחק, אבל זאת תוספת נחמדה שמוסיפה צבע לסביבה העגומה והאפורה בה אתם נמצאים.
A Plague Tale: Innocence הוא משחק יפהפה, שואב ומרגש. הוא מספר סיפור בלתי נשכח שתמיד ממשיך להפתיע אתכם, וגם פאזלים סביבתיים ששומרים על המשחק מאתגר. ההתגנבות והלחימה קצת מורידים מרמת המשחק הכוללת, אבל לא באופן משמעותי. אם אין לכם פחד משתק מעכברושים, אין לכם שום תירוץ שלא לשחק במשחק הזה.
אבל זה לא ספורט אמיתי! את הטיעון הזה כנראה שמעתם מיותר מדי אנשים. ל-Focus Home Interactive נראה שלא מפריע, כי ליגת esports של המשחק Farming Simulator 2019 בדרך, עם פרסים משמעותיים.
זו לא התחרות הראשונה שנערכת ב-Farming Simulator 2019. המשחק כבר בחן את המים עם עונה תחרותית בסוף שנה שעברה, אבל הפעם המפתחים GIANTS Software הולכים עד הסוף ומתכננים להכנס הישר לתוך עולם ה-esports.
בנוסף לעונה התחרותית השניה שתערך במשחק Farming Simulator 2019, תפתח ליגת Farming Simulator – ליגת esports מלאה עם 10 טורנירים ברחבי אירופה.
בסוף העונה התחרותית, הצוותים הטובים ביותר יתחרו זה בזה כדי לזכות בתואר הנחשק Farming Simulator Champion, וכן פרסים בשווי 100,000 יורו. בנוסף, בכל טורניר הצוותים הזוכים יזכו בפרסים בנוסף לניקוד בליגה, וסך הפרסים של הליגה יגיע עד 250,000 יורו. עם סכום כזה כמעט אפשר לקנות חווה אמיתית.
לצורך התחרות, GIANTS Software אחדה כוחות עם מגוון חברות מהתעשיה, ביניהן Logitech G, Intel ו-noblechairs.
מנכ"ל GIANTS Software מסביר שזו הזדמנות ייחודית. "חקלאות תחרותית היא משהו שאנשים נהנו ממנו במשך שנים, אבל לא משהו שנעשה ב-esports עד היום." אומר Christian Ammann, "יש לנו בחברה הרבה חובבי esports שלא יכולים לחכות להראות לעולם שחקלאות בהחלט יכולה להיות כיפית ותחרותית בו זמנית. אנחנו מאמינים שמצאנו את השילוב הנכון בין חקלאות אמיתית ומשחקיות כיפית כדי לאפשר לכולם להנות ממנה."
אז איך משחק כמו Farming Simulator 2019 יכול להוות משחק תחרותי? האם יתכן ומדובר בבדיחה? אז זהו, שלא. המשחק עתיד לקבל עדכון אשר בו הוא יעבור למצב של משחקים תחרותיים של 3 נגד 3. במצב זה הצוותים יתחרו על אתגרים כיפיים, לצד עבודת שדה כיפית ומציאותית.
ייתכן וזוהי רק ההתחלה. עד אז, כנראה שתרצו להוציא את המעדר מהמחסן ולהתחיל להתאמן, ואולי גם אתם תצליחו להיות דוד משה אמיתי.
המשחק Farming Simulator 2019 זמין ל-PC, Xbox One ו-PlayStation 4.
Call of Cthulhu הוא משחק עם הרבה אלמנטים מעניינים ומטרידים שמצליח לתפוס את המהות של חומר המקור ומשחק התפקידים השולחני עליהם הוא מבוסס.
זה לא סוד שחלק נכבד ממעריצי ז'אנר האימה אוהבים סיפור לאבקראפטי טוב (על שם יוצר ספרי האימה, במיוחד קתולהו הנודע לשמצה – H.P. Lovecraft). זה גם לא סוד שתעשיית משחקי המחשב מנסה כבר שנים להשתמש במותג זה, לרוב עם תוצאות לא מוצלחות.
המשחק החדש ביותר, שמנסה להשתמש בסיפורים שמכילים יצורים שונים ומשונים שבני האדם לא נועדו לגלות, הוא Call of Cthulhu: The Official Video Game. לשמחתינו, הוא מצליח להתעלות על המשחקים הקודמים שהתקיימו ביקום של לאבקראפט. המשחק הוא עיבוד רשמי של משחק התפקידים השולחני עם אותו שם, ולאו דווקא של סיפור ספציפי בסדרה.
במשחק Call of Cthulu אתם משחקים בתור בלש פרטי בשם אדוארד פירס (Edward Pierce), אשר נשכר בשביל לחקור את מקרה המוות המסתורי של גברת שרה הוקינס ומשפחתה. הרמזים שאתה מתחיל איתם זה ציור מטריד של דמות מסתורית וסמל מוזר.
במהלך החקירה מגיעים לאי בשם Darkwater, מקום מושבם של קבוצה קטנה של דייגים שמנוהלת על ידי מספר קטן של "משפחות ותיקות". ככל שאתם מדברים עם האנשים שם ומגלים דברים חדשים בנוגע להיסטוריה ולתרבות שלהם, כך זה נעשה ברור יותר ויותר שהמוות של משפחת הוקינס, וכל דבר אחר שמתרחש על האי, מונע על ידי כוחות שמעבר להבנתכם.
העלילה של המשחק מתאימה בדיוק לצורת הכתיבה המתבקשת לעיבוד של סדרת הספרים. היא לוקחת סיפור לאבקראפטי בסיסי ומשפרת אותה אפילו יותר באמצעות רעיונות מקוריים ומחרידים.
המשחק מצליח לספק איזון טוב בסיפוק מעריצים ותיקים של הסיפורים ואנשים שחדשים למיתוס. המעריצים הוותיקים ייהנו מרמיזות קלות (ולא כל כך קלות) ליצירות אחרות לסדרת ספרים, ואלה שחדשים לסדרה יקבלו הצצה ראשונית לעולם האיקוני של לאבקראפט.
אדוארד פירס – חוקר פרטי
בליבו, המשחק הוא קודם כל משחק חקירה. יש מעט קטעי אקשן והתגנבות, אבל הם מרגישים יותר כמו משהו המפתחים שמו במשחק כי הם היו חייבים, ובאופן כללי הם קלים באופן מגוחך. רוב המשחק מבוסס על חקר הסביבה, שיחות עם אנשים וחיפוש אחר רמזים. איך שאתם בוחרים לעשות את זה תלוי בנחישות, החושים והיכולות שלכם.
היכולות הם איפה שהאלמנטים של משחק תפקידים באים לידי ביטוי. מכיוון שהמשחק מבוסס על משחק תפקידים שולחני, המשחק מתנהל לפי איך שאתם מפתחים את הדמות שלכם, ולפי זה נקבעים הדברים שאתם יכולים לעשות. לבלש שלנו יש כמה יכולות "סטנדרטיות" באמתחתו, כמו חקירה, חוזק ופסיכולוגיה, והוא יכול להשתמש בהם כשהוא חוקר את הסביבה או תוך כדי שיחות. יכולת החקירה, למשל, נותנת לכם לפענח רמזים יותר טוב ואחר כך לתחקר אנשים על מה שגיליתם, וכמו כן אחראית לאחוז ההצלחה שלכם כאשר אתם מנסים לפרוץ מנעולים.
באופן טבעי, תרצו להשקיע נקודות יכולת לתוך יכולות אלה בשביל להעלות את סיכוי ההצלחה שלכם במהלך קטעי משחקיות או שיחות. אבל חלק מהיכולות כמו רפואה וחקר הנסתר יכולות להשתפר רק אם מוצאים וקוראים ספרים ספציפיים שנמצאים בעולם. זו מכניקה מאוד מגניבה – היא נותנת לכם תמריץ לחקור כל פינה במשחק ומביאה לשחקן מצב של סיכון מול תמורה.
מה הסיכון שיכול להיות בקריאת ספר? לא כל מידע חדש טוב לבריאות הנפשית, ויש דברים שעדיף שיישארו לא ידועים. קריאת ספרים ספציפיים או ראייה של אירועים שאמורים להיות בלתי אפשריים יכולים להשפיע באופן ישיר על השפיות של החוקר האמיץ שלנו.
הדרך לטירוף
מכיוון שהמשחק מבוסס על סדרת ספרי אימה ידועים לשמצה, אנחנו כמובן לא נשמח ממה שנגלה במהלך החקירה שלנו. למעשה, זה אחד מהדברים הטובים ביותר במשחק. מצד אחד אתם רוצים להמשיך ולחקור מה בדיוק הסוד מאחורי האי והסיבה לגורל משפחת הוקינס, אבל באותו זמן, מתחילים לפחד מההסודות שאתם עלולים למצוא ומה הם יעשו לדמות הראשית. ככל שאתם מגלים יותר, כך המשחק נעשה יותר מטריד, וכך גם אתם בסיכון יותר גדול לאבד את שפיותכם.
השפיות של אדוארד קשורה באופן ישיר לאיך שהסיפור יסתיים. אנחנו לא הולכים להרוס לכם את זה, וגם לא בדיוק בטוחים כמה ישירה ההשפעה של השפיות על התוצאה הסופית (אבל כמובן, למשחק יש כמה סופים שונים). אבל איבוד השפיות אינו בהכרח דבר רע, כי זה יכול לפתוח דרכי התקדמות חדשות לשחקן, ולעזור לגלות מידע חדש בנוגע לעולם ולסיפור.
השפיות של הדמות זה לא הדבר היחידי שקובע כיצד הסיפור יתקדם. המשחק הוא לינארי ברובו, אבל ההחלטות של השחקן, התוצאות של המעשים שלכם, ומעל הכל, הסקרנות שלכם, יכולים לפתוח דרכי עלילה חדשות עם תוצאות שונות. החלטות יכולות להשתנות בעקבות משהו קטן כמו קריאת ספר או שתיית כוס ויסקי, או משהו גדול כמו לחוס על חיים של אדם. אפשר אפילו לבחור פשוט להשאיר את עצמכם באפלה, בניסיון להגן על שפיות הדמות הראשית. זו לא החלטה רעה כאשר האמת יכולה לגרום לכם לבלות את שארית חייכם בבית משוגעים, במקרה הטוב.
אז בזמן שהסיפור עצמו נשאר פחות או יותר זהה, החוויה שלכם יכולה להשתנות מאוד לפי כמה עמוק אתם מעוניינים לחקור בשביל לגלות את האמת ולראות כל מה שיש לראות. ככל שאתם יודעים יותר, ככה אתם מאבדים מי שאתם – זה מראה שהיוצרים מבינים את המהות של היקום שלאבקראפט יצר.
הפחד האורב
עוד דבר מהותי של מיתוס קתולהו הוא האימה, והמשחק מצליח לקלוע כאן בצורה מעולה. האימה אינה מגיעה במכה אחת אלימה, אלא לאט לאט מתגנבת לתוך המשחק. חוסר ההחלטיות בנוגע לצעדים הבאים רק מחזק אותה, ונוצרת הרגשה שאתם בסכנה תמידית. יש כמה רגעים שיקפיצו אתכם מהכסא, אבל רוב האימה מגיעה מהגילוי האיטי של האמת מאחורי האי ותושביו.
לצערינו, המשחק מעביר להילוך גבוה מדי לקראת הסוף, וכתוצאה מכך, המערכה האחרונה שלו מרגישה מהירה מדי ולא מספיק מפוקסת. שלא תבינו לא נכון – המשחק עדיין טוב בחלקים אלה, אבל הוא יכל להיות אפילו יותר טוב אם היתה השקעה גבוהה יותר בפאזלים ובמשחקיות בחלק הסופי של הסיפור. במקום זה, המשחק די רץ לעבר סוף שלא מרגיש כל כך מספק, כאילו במטרה להסתיים כמה שיותר מהר.
עוד דבר שמאוד מעצבן הוא שהמשחק לא נותן לכם להסתכל ביומן של הדמות הראשית בחלק הסופי של הסיפור. שם מתועדים כל האירועים, אנשים, מקומות וסודות שגיליתם במשחק, והיה נחמד אם היה אפשר להסתכל עליו בשביל לעשות סדר בראש לגבי מה שהוביל אתכם לאיפה שאתם עכשיו.
הצבע מן החלל
לצערינו, המשחק לא נראה טוב כמו שיכל להראות. הגרפיקה היא באופן כללי מיושנת, במיוחד בזמן cutscenes, ויש כמה קטעים שלא היה מזיק להם עוד קצת ליטוש.
אבל מה שמציל את המשחק הוא העיצוב. המודלים של הדמויות הם גרוטסקיים, באופן מתאים, כשלהרבה מהם יש את "המראה של Innsmouth". הצבע הירוק מאוד דומיננטי במראה המשחק, לא רק בשביל להביא תחושה של הים ומה אורב מתחת לגלים, אלא גם בשביל לחבר בין עולם המשחק עם הציורים המטרידים של שרה הוקינס.
ציורים אלה משחקים חלק חשוב בסיפור המשחק ומשרתים את המטרה של חיבור העולם עם המיתוס של קתולהו. והם באופן כללי החלק המרשים ביותר ויזואלית במשחק. ציורים אלה ישארו איתכם גם מעבר לגבולות הסיפור עצמו.
הציורים של שרה הוקינס הם רק חלק מהדברים המרשימים ביותר במשחק. עבר הרבה זמן מאז ששיחקנו משחק אימה שתופס באופן כל כך טוב את מה שהמעריצים אוהבים לגבי עולמו הדמיוני של Lovecraft, וזה כנראה האחד שעשה את זה בצורה הכי טובה מאז Dark Corners of the Earth.
עם התמקדות על סיפור וחקירה שבסוף מולידים לגילויים מצמררים. Call of Cthulhu הוא חוויה שתזכרו לאורך הרבה זמן ותרצו לשחק עוד פעם בשביל לראות מה אפשר לעשות אחרת ומה פספסתם. מעריצי המיתוס אשר מעריכים אימה פסיכולוגית איטית לא ירצו לפספס את הקריאה הזו.
בחדשות משמחות הוכרז משחק המשך ל-Battlefleet Gothic, סימולטור קרבות החלל ביקום של סדרת Warhammer 40K. המשחק יתרחש בזמן ה-"מודרני" של הסדרה, בתחילת המילניום ה-42 כחלק מאירועי סדרת ה-Gathering Storm שבה מתרחשים שינויים מאסיביים בעלילה הכוללת של הסדרה ועל פי הטריילר נראה שהשחקן יוכל לקחת חלק באירועים אלה.
המשחק יכיל לא פחות מ-12 צבאות שונים: ה-Imperial Fleet, שהם בני אדם רגילים; ה-Space Marines, שהם בני אדם שנהפכו לחיילי על; Adaptus Mechanicus, שהם בני אדם משודרגים, עד כדי שהם יותר מכונה מאנוש; Necrons, שהם פרעונים מכניים; Chaos, שהם פשוט חבר'ה שרוצים לשרוף את הכל; Eldar, שהם אלפים בחלל; Eldar Corsairs שהם אלפים פיראטים בחלל; Drukhari, שהם אלפים אפלים עם נטייה לבגדי עור והצלפות; Tau, שהם קומוניסטים בחלל; אורקים, שהם פשוט אורקים בחלל; ו-Tyranids, שהם לגמרי לא חיקוי של הנוסע השמיני.
ממעט המידע שהתקבל עד עכשיו, המשחק יבנה על קודמו ויהיו בו כמה קמפיינים שונים. הם יהיו ארוכים ודינמיים, וההחלטות של השחקן צפויות לשנות את העלילה במקצת בצורה שיכולה לגרום לקרבות מאוחרים יותר להתנהל שונה. כמו כן, הקרבות יהיו גדולים יותר ויהיה יותר חופש בחירה לגבי איך שתבחרו לעצב את הצי הפרטי שלכם.
המשחק צפוי לצאת ל-PC ב-2018. מידע נוסף צפוי להגיע בסביבות ה-7-8 לפברואר.
קתולהו מאמץ את הלך הרוח של משחקי התפקידים של חברת Choasium, המשוחקים בעט ונייר ומביא את החוויה למחשב ולקונסולות. לפחות זה היה הרושם שקיבלנו לאחר שיצאנו מההדגמה של המשחק ב-Gamescom.
הדמו החי שקיבלנו נעשה בחדר סגור במהלכו הראו את הפרק השני במשחק. הגיבור אדוארד פירס בדיוק מגיע לאי דארקוואטר ומתחיל בחקירת הרצח המסתורי של משפחת הוקינס.
כבר מההתחלה יש תחושה שמשהו לא כשורה באי, מקבל את פנינו פגר מבותר של לוויתן קטלן המוטל על החוף. חקירת זיהוי פלילי זריזה לא חושפת הרבה מלבד שהפציעה לא נגרמה על ידי אף יצור ימי מוכר.
למעשה חקירת זיהוי פלילי היא אחת מהמיומנויות שיש לאדוארד, הסיבה שלא הצלחנו לדלות הרבה מידע בשלב זה היא שהמיומנות הזו עדיין לא מספיקה. פיתוח מיומנויות שונות כמו פריצת מנעולים, יכולות על-טבעיות וגופניות יפתחו מסלולים שונים, מידע ואפשרויות משחק שונות.
המטרה העיקרית בהדגמה הייתה לחקור מחסן נטוש על האי. בנוסף היו מספר מטרות צדדיות שיכלו לגלות לנו מידע נוסף או להרוויח נקודות זכות אצל המקומיים. המפתחים החליטו להיכנס לפונדק מקומי על מנת להדגים לנו איך היחסים עם דמויות הרקע משפיעים על המשחק.
לדוגמה, בעל הפונדק לא אהב אותנו כל כך בתחילה אך אם משלימים מספר משימות צדדיות עבורו, הוא יגלה מעבר סודי למחסן.
היחסים עם הדמויות משפיעים גם על הדיאלוגים עם מספר דמויות, חלקן אפילו לא ידברו איתנו וחלקן יספקו בהדרגה יותר מידע. בנוסף תפתחו אפשרויות דיאלוג נוספות במידה ותחקרו את הסביבה ותמצאו רמזים שתוכלו לדבר עליהם עם אנשים.
לאחר שזכינו באמונו של בעל הפונדק ושוחחנו עם עוד מספר דייגים, הלכנו לכיוון המחסן דרך המעבר הסודי שהזכרנו.
בנקודה זו התחלנו להרגיש את תחילת הסיפור, לא נפרט מעבר כדי לא להרוס את ההפתעה, אך נאמר שהמפתחים מצאו דרך לשלב שפיות (ואי שפיות) בתור מנגנון משחק.
קתולהו הוא לא משחק עבור שחקנים עם לב חלש, כפי שניתן לדמיין תראו דברים מוזרים, מזעזעים ובלתי מוסברים, אדוארד הוא בן אדם בסך הכל. עם התקדמות המשחק השפיות שלו מדרדרת, ותתחילו לראות הזיות ולשמוע קולות, ועל פי המפתחים הקו בין מציאות ודמיון הולך ומיטשטש ככל שהעלילה מתקדמת. מה שראינו בהדגמה בדרך למחסן היה בהחלט מוזר ולא הגיוני- אבל זה אפילו לא קצה הקרחון של מה שבא בהמשך.
העניין הוא שלא היינו זקוקים בהכרח למפגש עם בעל הפונדק. המעבר התת קרקעי הוא רק אחת מהדרכים להיכנס למחסן. יכלנו למשל לאיים על מספר שומרים או להתגנב פנימה, הכל תלוי איזה סוג שחקן אתם רוצים להיות ואילו מיומנויות אתם מפתחים.
אחרי חיפוש במחסן גילינו שמישהו (או משהו) גר שם, עזבנו מיד כדי להמשיך בחקירה אבל מישהו חיכה לנו בחוץ. מסתבר שאם אתה לא יכול לפלס את הדרך שלך החוצה בדיבור תוכל לפלס את הדרך באלימות. אין דרך לשלוט על הקרב ונראה שתוצאות הקרב תלויה ברמת המיומנות.
לצערנו הקרב לא נגמר בהצלחה מרובה והדמו הסתיים.
קתולהו בהחלט מרגיש כמו משחק שנעשה מכל הלב, הוא מוסיף אלמנט של חקירה ו-RPG למשחק. הוא מבוסס על משחקי תפקידים קלאסיים (של עט ונייר) של חברת Chaosium, ואף מספר כותבים מהחברה הזו עבדו על הסיפור של המשחק.
קתולהו יצא בדצמבר ל-PC, PlayStation 4 ול-Xbox One. ע״פ דיווחי המפתחים הקמפיין יקח בין 12-15 שעות לסיום.
Vampyr הוא הפרויקט הבא של Dontnod Entertainment. יצא לנו לשמוע מספר פרטים על המשחק לפני כן, אך עוד לא ראינו שום דבר חוץ מכמה תמונות. היום, Dontnod החליטו לשתף איתנו מספר תמונות, ואני חייב לציין כי הן מאוד…. אפלות.
אם אנחנו מנסים מספיק חזק, אנחנו נצליח לראות את הסביבה שבה המשחק מתרחש – כנראה בתחילת המאה ב20 בלונדון. אנו יכולים לראות בית חולים, סמטאות מאיימות ומה שנראה כמו שני ערפדים שמנשנשים על מישהו. כל זה מאוד מתאים לאווירה של Vampyr, הוא מספר את הסיפור של רופא שהפך לערפד שעכשיו חייב ליטול חיים במקום להציל אותם.
Dontnod גם הדגישו כי המשחק יהיה "עם מערכת קרב דינאמית בזמן אמת" אשר משתמש בקרב פנים אל פנים, מכניקות ירי מטווח רחוק וכוחות על טבעיים של ערפדים. כוחות אלו תמיד יבואו במקום הlifeblood של הגיבור הראשי, ושימוש בהם עלול לתת לכם את היתרון בקרב, אך ישאיר אתכם חלשים לאחריו. אנחנו גם למדנו על סוגי האויבים השונים שאנו ניתקל בהם – ערפדים אחרים, מספר יצורים על טבעיים אחרים ואפילו ציידי ערפדים.
תוכלו ליצור נשקים ולשדרג אותם בעזרת מערכת המלאכה שבמשחק. תוכלו לשדוד גופות בשביל משאבים ליצור את הנשקים הללו, נשקים ותחמושת מיוחדת אשר תנצל את החולשות של האויבים.
Vampyr ישוחרר למחשב האישי, PlayStation 4 ולXbox One ב2017.
אתם זוכרים שFrogware הכריזו על כותר משחק תפקידים לדור הבא של Call of Cthulhu אי שם ב2014? אנחנו בהחלט זוכרים, מאחר וזה היה אחד מהמשחקי אימה הכי מצופים שלנו של 2015. ובכן, 2015 היה ועבר, וCall of Cthulhu נשאר חבוי, בדיוק כמו הGreat Old One.
היום, המפיצה Focus Home Interactive הכריזו רשמית שהמשחק עדיין בפיתוח, אך החליף ידיים מאז הפעם האחרונה שראינו אותו. Cyanide, הסטודיו מאחורי משחק התפקידים של Game of Thrones, Orcs and Men וStyx: Master of Shadow לקחו את המשחק לידיהן הנאמנות.
בהתבססות על המשחק תפקידים השולחני, Call of Cthulhu הוא משחק "חקירה עם אימה פסיכולוגית ומכניקת התגנבות, בעולם סוחף ועמוק". הגיבור של המשחק יוצא לחקור את המוות של אמנית והמשפחה שלה על אי. השחקן יגלה מהר מאוד כי לא חכם להסתכל מאחורי הוילון, במיוחד עם הוילון מסתיר אימה שאי אפשר לתאר בסגנון של Lovecraft.
למטה תוכלו למצוא שתי תמונות ראשונות מהמשחק, המראות סביבות חשוכות חצי פתוחות אשר נבנו בUnreal Engine 4. זהו בהחלט משחק Cthulhu. אתם יכולים לראות זאת על פי הבחירה של הצבעים.
Ph’nglui mglw’nafh Cthulhu R’lyeh wgah’nagl fhtagn. המשחק Call of Cthulhu יקום משנתו העתיקה ב2017, למחשב האישי, Xbox One ולPlayStation 4.
