Metaphor ReFantazio, המשחק הגדול הבא של Atlus, מכוון להיות מצד אחד דומה לסדרת Persona, אבל בעולם ימי ביניים, ועם קרבות אקשן, בנוסף לקרבות בתורות. לגמרי במקרה ובמזל גדול, טיילתי ביפן כשהחברה חגגה 35 שנים בפסטיבל, וזכיתי לשחק בדמו קצר של המשחק, אז כמובן שאני אדאג לספר לכם את כל מה שחוויתי.
מבוכים ואלים קדומים
בדמו של Metaphor ReFantazio, יכולתי לבחור באחד משלושה מצבי משחק – סיפור, דמו שפשוט מדגים קטע מהעלילה; מבוך, דמו שמדגים חקר מבוך, משימות בתוכו, וקרבות; ובוס, שזה כמובן מסביר את עצמו. אני בחרתי לשחק בדמו של המבוך, כי הוא היה זה שהומלץ לי על ידי הסגל של האירוע.
בדמו, אנחנו משחקים מנקודה יחסית מוקדמת של המשחק. יש לנו כבר חבורה של 3 לוחמים, שכוללת את הגיבור, את הולקנברג (Hulkenburg), לוחמת אלפית, ואת סטרול (Strohl) שהוא לוחם עם שיער כסוף. החבורה שלנו גם נעזרת בגאליקה (Gallica), שהיא פיה קטנה חמודה שמלווה אותנו במסע ועוזרת לייעץ לנו בקרבות.
החבורה שלנו מגיעה למבוך, ובכניסה למבוך, פוגשת אשת חתול ורודה גבוהה בשם קתרינה (Catherina). קתרינה מופיעה חבולה, ומסבירה לנו שבהמשך המבוך יש תושבים שנלקחו בשבי, ואנחנו מבטיחים לעזור לה לחלץ אותם. פה אני אסתייג מראש, הדמו היה ביפנית, ולכן יש סיכוי שאני טיפה מחרטט לכם את הסיפור, אבל אני לא חושב שזה קריטי. מה שדווקא כן קריטי זה שהגיבור מדבר בקול רם, בשונה ממשחקים כמו Persona או Shin Megami Tensei, וזה דווקא שיפור מטורף ביחס אליהם לדעתי.
בכל אופן, אנחנו נשלחים לסייר במבוך בחופשיות – השליטה בהסתובבות במבוך מאוד דומה לזו ב-Persona 5 Royal, יש לכם אפשרות לרוץ, ולהפעיל "חוש עכביש" שעוזר לסמן דברים שאפשר להפעיל ונותן לכם מידע על האויבים.
החלק של המבוך שיצא לי לעשות לא היה מורכב במיוחד – עליתי במדרגות, נלחמתי באויבים, ירדתי במדרגות, מצאתי דלת נעולה, ואז התקדמתי כדי להשיג את המפתח של הדלת וחזרתי כדי לפתוח אותה ולהציל את התושבים. אחרי שהצלתי את התושבים, קתרינה באה להודות לי, הבטחנו להמשיך לעזור זה לזו, ונפתח קשר איתה, בדומה לקשרים בפרסונה. בסופו של דבר הגעתי לקרב בוס, וכשניצחתי אותו הדמו נגמר.
אז איפה המשחק מחדש? במבוכים לא במיוחד, אבל במערכת הקרב דווקא כן.
לא רק קרבות בתורות
התלונה הגדולה ביותר על משחקי פרסונה ששמעתי מחברים שלי היתה שהקרבות שם הם בתורות וזה משעמם, במיוחד כשיש מלא אויבים קטנים שנלחמים בהם שוב ושוב. פה בדיוק Metaphor ReFantazio בא לחדש.
כשאתם פוגשים אויבים, אתם יכולים לתקוף אותם פיזית בזמן שאתם מסתובבים במפה. אם אלה אויבים חלשים מספיק, הם ימותו ויעלמו, ואם אלה אויבים חזקים יותר, אתם תורידו להם מד חיים מסויים, וכשתסיימו, תוכלו להפעיל קרב בתורות ולקבל יתרון התחלה לקרב. ככה המשחק חוסך מכם את כל הקרבות הקלים והמשעממים, ומשלב פנימה קרבות אקשן פשוטים שעוזרים לכם לפרוק עצבים ולהשאר עירניים ודרוכים.
לכל דמות שחיקה יש ארכטיפ (Archetype), שזה קצת כמו הפרסונות ב-Persona, או השדים ב-Shin Megami Tensei, רק הפעם מבוסס על מקצועות ממשחקי תפקידים. הדמויות משתמשות בארכטיפים בקרב כדי לקבל מקבץ יכולות שמייחד כל דמות, ומעניק למשחק את העומק הטקטי שלו.
אם שיחקתם במשחקים קודמים של Atlus, אתם תרגישו בבית עם מערכת הקרב בתורות. לכל דמות יש התקפה רגילה, ויכולות מיוחדות שהיא מקבלת מהארכטיפ שלה, כמו התקפות קסם או חיזוקים לעצמה או לצוות. יש לכם גם אפשרות לחסום ולהשתמש בחפצים. וכמובן, לכל הדמויות ולכל האויבים יש חולשות וחוזקות לפי יסודות שונים, ואתם יכולים לקבל תורות נוספים אם הצלחתם לתקוף באלמנט שחזק נגד האוייב.
משהו שחדש לי במשחק, ולא הבנתי אותו עד הסוף בדמו, זה שיש לדמויות גם התקפות משולבות שאפשר לבצע בשם Synthesis. בהתקפות הללו, אפשר להעזר בשתי דמויות כדי לשלב בין היכולות שלהן ולתקוף בהתקפה סינמטית חזקה במיוחד. אני בטוח שבמשחק המלא, כשאבין את המערכת הזו יותר לעומק, היא תרשים אותי עוד יותר.
ל-Metaphor ReFantazio יש עוד לא מעט מערכות ואספקטים שלא יצא לי לחוות בדמו הזה, כמו מערכת תאריכים כמו של משחקי Persona, יכולות שנפתחות כשמתקדמים בקשרים עם הדמויות, ורכב ענק מהלך שאפשר להעביר בו זמן ולהפגש עם הדמויות השונות. המשחק נראה עשיר, ואני באופן אישי מאוד מצפה לקראתו.
אבל יש עוד זמן עד ש-Metaphor ReFantazio יוצא. המשחק מיועד לצאת ב-11 באוקטובר, ל-Xbox, PlayStation 4, PlayStation 5, ו-PC.
