Monster Hunter World עושה דברים שאני לא רגיל אליהם במשחקים, בצורה שגרמה לי להתאהב בו. לצוד מפלצות זה אחד מהדברים האהובים עלי, ואני כבר מתכנן את הציד הבא שלי.
סדרת משחקי Monster Hunter קיימת כבר הרבה שנים, ועל אף שהייתי מודע אליה, לא הייתי בטוח שאוהב את Monster Hunter World. ההיכרות שלי עם הסדרה היתה אי שם בימים של Monster Hunter Tri, ובאותו זמן המשחקיות הרגישה לי איטית מדי ופיתוח הדמות הרגיש לי מורכב מדי. שמחתי מאוד לגלות שכל דאגותי הורגעו כשנכנסתי לשחק את Monster Hunter World, ולמעשה, הוא כבר השיג לעצמו מועמדות עבורי לאחד ממשחקי השנה. בואו אספר לכם למה.
את המשחק אתם תתחילו בעיצוב הדמות שלכם, תעצבו Palico, שהוא מעין חתול מחמד שילווה אתכם במשחק, יצטרף אליכם או אפילו לחברים שלכם במשימות, ובאופן כללי יהפוך לסיידקיק שלכם במשחק, ותצאו להפלגה לעבר העולם החדש. הסיפור עצמו סובב סביב העליה של הציידים לעולם החדש בעקבות הגירה המונית של דרקונים קדומים לעברו, כאשר הדמות שלכם מצטרפת לצי החמישי שמפליג אליו. לאורך הסיפור אתם תצודו מפלצות הולכות וגדלות, תוך כדי שאתם חוקרים את התעלומה של הגירת הדרקונים הקדומים.
העלילה לא מנסה להיות עמוקה או מתוחכמת במיוחד. לדמויות השונות בסיפור אין שמות, ומתייחסים לכולם לפי התפקיד שלהם, אבל כל אלה מהווים רקע נחמד סך הכל לציד של המפלצות השונות. לא הרגשתי חיבור מיוחד לאף אחת מהדמויות, אבל הרגשתי שהסיפור נותן לי קונטקסט ללמה אני צד כל מפלצת, ונתן סצינת מפגש מעניינת לכל מפלצת חדשה שנתקלתי בה.
ועכשיו זה זמן טוב לדבר על המפלצות ואיך צדים אותן. כמו במשחקים הקודמים בסדרה, לאורך המשחק אתם תתקלו במפלצות קטנות וגדלות, ולאט לאט תוכלו להרשות לעצמכם לצוד מפלצות קטלניות יותר. הקרבות מול המפלצות מכילים אקשן מעט איטי, אבל מאוד מספק. בתחילת המשחק אתם אולי תמצאו את עצמכם חובטים במפלצת שוב ושוב עם הנשק שלכם, אבל כשתשתפרו, אתם תלמדו איך לחזות את ההתקפות של המפלצת, איפה היא הכי פגיעה, ואיזה חלק חשוב שתשברו כדי להפחית משמעותית את הנזק שהיא תעשה לכם. זה מאוד מספק כשהנשק שלכם פוגע ושובר למפלצת איזו קרן או קוטע לה זנב רעיל, או כשאתם קופצים מאיזור מוגבה ומטפסים על הגב של המפלצת.
לציד המפלצות יש הרבה מאוד עומק, וידרוש מכם הרבה הכנה לפני שתלחמו מול המפלצת. לפני שתצודו מפלצת, אתם לעיתים קרובות תנתחו עקיבות ושריטות שהיא משאירה כדי ללמוד איפה הטריטוריה שלה, וכמו כן לקבל מידע חיוני על המפלצת מהחוקרים שבבסיס שלכם. תוך כדי כל אלה, אתם גם תאמנו את זבובוני המעקב שלכם (Scoutflies), לזהות את כיוון המפלצת, ובעת הצורך הם יראו לכם באיזה כיוון היא נמצאת. זו המערכת למעקב אחר מפלצות במשחק, והיא באופן כללי מאוד מוצלחת.
לאחר שתלמדו איזה סוג נשקים פוגעים בצורה מירבית במפלצת, ואיך היא תוקפת, אתם בדרך כלל תמצאו את עצמכם מחשלים שריון ונשק מתאימים, שבדרך כלל ישלח אתכם לצוד מפלצת קטנה יותר שכבר צדתם. כל התהליך הזה לוקח זמן אבל הוא מאוד כיף, ואני באופן אישי ממש נהניתי להשלים סטים של שריונות, לשדרג חרבות, ולהיות מוכן ומזומן לקראת כל ציד.
בכל פעם שתצודו מפלצת, תקבלו שלל חלקים שיאפשרו לכם לבנות נשקים ושריונות חדשים, וזה ממש כיף. פתאום תמצאו את עצמיכם בונים איזו חרב אש מגניבה, או גרזן חשמלי, וזה מהדברים האהובים עלי במשחק. המשחק באופן כללי מכיל כמות עצומה של סוגי ציוד ושדרוגים, אבל כל זה נפתח בהדרגתיות ומאפשר לכם ללמוד את הדברים בקצב שלכם. זה היה מהדברים שיותר הדאיגו אותי לגבי המשחק לפני ששחקתי בו, ואני מאוד שמחתי לגלות שזה עובד טוב, למרות שלא מצאתי את עצמי משתמש בכל סוגי החפצים השונים.
כמו בהרבה משחקים אחרים בסדרה, גם כאן יש 14 סוגים שונים של נשקים. לכל אחד מהם משחקיות שונה ושדרוגים שונים, ואם אתם חדשים לסדרה, אתם בוודאי תמצאו את עצמכם מנסים כמות של נשקים לפני שאתם נסגרים על סוג שאתם מרגישים איתו מאוד בנוח. בשלבים מאוחרים יותר במשחק, כשתרצו להחליף נשק אתם לעיתים תצטרכו לפתח ולשדרג אותו מההתחלה, מה שידרוש מכם לא מעט גריינד, אבל מאחר והמשחקיות ואיסוף הרכיבים כיפיים מאוד, אתם כנראה לא תתבאסו יותר מדי אם תצטרכו לעשות גריינד שכזה.
כמעט כל משימות המשחק זמינות למשחק יחד עם עוד שחקנים. בכל פעם שתכנסו למשחק תוכלו לבחור להתחבר לשרת לבחירתכם או להשתמש במנגנון ה-Matchmaking של המשחק. כשתשחקו עם שחקנים אחרים, בין אם הם זרים או חברים שלכם, תוכלו די בקלות להצטרף אליהם למשימה והם יוכלו די בקלות להצטרף אליכם למשימה. לעיתים יצטרף אליכם שחקן שבלעדיו לא הייתם מצליחים לנצח במשימה, ולעיתים יצטרף שחקן רק כדי לרכב על השלל שלכם מהמשימה מבלי לעזור, אבל בממוצע זה יקצר לכם את המשימות ובעיקר יוסיף עוד אקשן וכיף לציד שלכם.
עכשיו בואו נעבור לדבר על הגרפיקה והסאונד במשחק. אחד הדברים הבולטים במשחק הוא הגרפיקה המפורטת והיפה. כל המפלצות השונות במשחק מפורטות, ובעלות עיצוב ייחודי שהושקעה בו מחשבה. ממש רואים איך כל מפלצת מותאמת לאיזור שבו היא חיה. דוגמא טובה לכך היא מפלצת בשם ציצי-יא-קו, מפלצת דמויית יען שמתגוררת באיזורים חשוכים שבהם כל המפלצות האחרות רגישות לאור, ומסוגלת לייצר הבזקי אור כדי להמם אותן. בנוסף למראה שלהן, המפלצות גם מונפשות בצורה מאוד טוב, ואם תובילו את המפלצות לשטחים שבין טריטוריות שונות, המפלצות השונות עשויות לתקוף זו את זה וזה מאוד מרשים ויפה.
הסביבות עצמן לא פחות יפות – במשחק תחקרו סביבות מפורטות מלאות בצמחיה, מערות, ועצים מרשימים, ועל אף שכל ציד יתרחש באחת מהמפות הבודדות במשחק, הן מספיק מורכבות בכדי לתת לכם חוויות שונות ומעניינות בכל פעם מחדש. גם כאן נראה שהושקעה הרבה מחשבה מאחורי הסביבות השונות, המפלצות שמתגוררות בהן, ואיך כל הפרטים הללו משחקים זה עם זה.
בעוד שהגרפיקה במשחק נראית מהממת, הסאונד מוצלח רק בחלקו. למפלצות השונות יש מנגינות ייחודיות, חלקן קליטות יותר או פחות, וזה מאוד נחמד. עם זאת, הדיבוב במשחק לא מוצלח במיוחד, ובין אם תשחקו בדיבוב באנגלית, ביפנית, או אפילו ב-Monster Hunter Language, שנשמעת כמו שילוב בין סינית, יפנית ושפת אנשי מערות, הדיבוב אף פעם לא מתאים לשפתיים. מאחר וכל הצד הזה הוא הכרחי אך ורק לסיפור, שאני לא רואה בו מרכיב מרכזי מאוד בחוויה של המשחק, זה לא הפריע לי מאוד, אבל זה עוד אחד מהדברים שמונעים מהמשחק מלהיות מושלם.
Monster Hunter World הוא הרפתקה שאני כל כך שמח שהצטרפתי אליה. הוא אימרסיבי, יש לו הרבה עומק ותוכן מעניין, והמשחקיות שלו כיפית. אני לא יכול להפסיק לצוד מפלצות חדשות וכל פעם שאני צד מפלצת חדשה זה מרגיש כמו חג המולד. בזכות המשחק הזה אני יודע שאני כבר אעקוב אחרי המשחק הבא בסדרה.
בעוד שהוא עושה דברים שאני רגיל לא לאהוב במשחקים, Monster Hunter World עושה את מה שהוא יודע לעשות טוב מאוד, ואני מצאתי את עצמי נהנה מכל סנטימטר שלו. אני כבר מתכנן את הציד הבא שלי, ואת זה שאחריו, ואפילו את זה שאחריו.
Monster Hunter World זמין ל-PlayStation 4 ו-Xbox One, ויצא ל-PC לקראת סוף השנה. בואו לצוד יחד איתי.
