סדרת Halo רגילה למשחקים שונים המבוססים עליה, עם משחקים כמו Halo Wars ו-Halo: Reach החוקרים ז'אנרים וסיפורים שונים. Halo: Spartan Assault עושה את שניהם – הוא משחק יריות ממבט עליון, המתרחש בין האירועים של Halo 3 ו-Halo 4, ממבט של שתי דמויות: הספרטנים פלמר ודיוויס (Palmer and Davis). מדובר במעין הרחבה לעולם של Halo, המאפשרת לשחקנים לראות עוד מהסדרת משחקים האהובה עליהם בעודם חווים משחקיות חדשה. הוא הרבה יותר מתאים לטאבלטים ולשוק הסלולרי שממנו נלקח במקור, אך Spartan Assault הוא משחק טוב אם אתם צמאים לעוד מסדרת Halo, אך בצורה יותר קלה ובאופן לא מחייב.
הקלילות של המשחק מתבטאת גם בסיפור של המשחק, במיוחד מאחר ול-Halo: Spartan Assault אין אחד. אתם תשמעו על הסיכסוך בין בני האדם לברית (Covenant) על פני הכוכב Draetheus V, אך אין לזה ממש קשר למה שתעשו במשחק. בין כל קבוצה של משימות אתם תראו סצנה נחמדה (מאין מצגת תמונות) עם קריינות שמידעת אתכם מה קורה בשלב זה של הסיפור, כנראה בכדי לתת הקשר קלוש. זו בערך הרמה שהמשחק מצפה שלשחקנים יהיה אכפת, וזה גם סיבה מספיקה להמשיך לשחק. חובבי ההיסטוריה של Halo יעריכו את תוסף זה לקנון של הסדרה, אך רוב השחקנים פשוט יקשיבו לסיפור וימשיכו לירות ברובוטים של הברית בפרצוף.
מאחר ומשחק זה הוא משחק יריות ממבט על, המשחקיות של Spartan Assault היא די ישירה: אתם זזים עם הסטיק השמאלי ומכוונים אל המטרות שלכם עם הסטיק הימני. ישנם גם כמובן רימונים ויכולות של השריון, אבל הם לא באמת משנים את המשחק באופן קיצוני. אתם הולכים, מכוונים ויורים, ודי זהו. המשחקיות הפשוטה הזו עובדת לטובת המשחק, ומאפשרת לו להיות מהיר וכיפי בכדי לשרוף כמה שעות. המשימות קצרות, כך שאתם לעולם לא תרגישו תקועים במקום למשך זמן רב וגם לא תשימו לב כמה רפטיטיבי המשחק.
המיקום של המשימות השונות והאתגרים השונים משתנים כל הזמן, כך ש-Spartan Assault אף פעם לא נהייה משעמם. באחת המשימות אתם תלוו שיירה צבאית כספרטן פאלמר ובמשימה אחרת אתם תסעו בתוך טנק לתוך בסיס של האויבים בתור ספארטן דיוויס. כן, בבסיסו המשחק הוא אותו הדבר, אך בלי שינויים אלו בסביבה, משחק קצר זה ירגיש הרבה יותר ארוך, ולא בצורה טובה. אתם יכולים להקשות על עצמכם בכך שתכפו על המשימה הגבלות מסויימות לפני תחילתה. הגבלות אלו יהפכו את האויבים ליותר קשים, יגרום למגנים שלכם להתרוקן יותר מהר ובאופן כללי לגרום לעסק להיות יותר מעניין. בחירות אלו גם יקנו לכם יותר נקודות ניסיון כשהמשימה תסתיים.
באופן מוזר, נקודות הניסיון הם לא הדרך שלכם להתקדם, אלא משמשות כמטבע תוך-משחקי. לפני תחילת כל משימה תוכלו לשנות את הציוד שלכם ע"י רכישת נשקים טובים יותר, יכולות שריון שונות ובוסטרים בעזרת נקודות הניסיון שצברתם. תוכלו גם לרכוש נקודות עם כסף אמיתי בכדי להפוך את המשחק לקל יותר. בהתחלה אין הרבה סיבות לנצל את נקודות הניסיון אך ככל שהמשחק מתקדם, המשימות נהיות קשות יותר והציוד הבסיסי פשוט לא מספיק חזק. לרוע המזל, אתם רק משאילים את הציוד למשימה אחת בלבד כמעין "רמאות" או בוסט זמני. סוג זה של מודל עסקי אינו מרגיש נכון בקונסולות, במיוחד למשחק שעולה כמו כל כותר להורדה אחר. נכון, המשחק אף פעם לא מכריח אותכם לקנות שום דבר, אך יש פה החמצה רצינית של מערכת התקדמות מלאה עם רמות ונשקים שאפשר לפתוח, וכך ליצור הרגשה של התקדמות אמיתית במשחק.
יחסית למשחק יריות ממבט עליון, Halo: Spartan Assault נראה די טוב. הסביבות נחמדות ומגוונות עם צבעים בהירים וטקסטורה חלקה. המודלים של האויבים עושים מעבר יפה ל-2.5D, ונראים כמו שהם נראו במשחקי Halo קודמים. אין שם משהו שלא ראינו במשחקים אחרים, אך הזוית החדשה תופסת את העין וגורמת להכל להראות חדש. המוזיקה שמלווה את המסעותיהם של הספרטנים גם היא מוכרת, ועוזרת לחבר את המשחק זה לשאר הסדרה. דבר אחד שממש הפריע לי, אישית, היה המשפט "Nice work, dawg" שהחיילי מרינס שמצטרפים אליך נותים לזרוק לאויר בכל פעם שהייתי הורג אויב או משלים משימה. לא רק שהמשפט כל כך לא במקום למשחק יריות עתידני (באמת? הסלנג לא השתנה ב-540 שנה?), אך זה נאמר כל כך הרבה שזה כמעט הוציא אותי מדעתי. אבל זו סתם קטנוניות.
Halo:Spartan Assault הוא משחק קליל, מהיר וכיפי. המשחקיות סוחבת את המשחק, ולמרות שהסיפור זניח, הוא משמש תוספת נחמדה לתורה של Halo. זה אומנם לא מרגיש כמו משחק לקונסולות, ואולי באמת לפי הגדרות מסויימות זה באמת לא, אך אוהבי האקשן ומעריצי Halo יהנו ממנו מאוד, כולל קמפיין קואופרטיבי קצר (אם תצליחו למצוא עם מי לשחק). אולי עם עלות נמוכה יותר היה קל יותר להמליץ על המשחק, במיוחד בהתחשב בעובדה שהמשחק עובד על מודל עסקי של קניות קטנות בכסף אמיתי, אך שוב- בשביל כמה שעות של הנאה פשוטה בעולם של Halo זה עשוי להיות שווה את זה.
