GamersPack ישראל

תגית: Preview

בטא המולטיפליי של Call of Duty WWII עם הרגליים על הקרקע

Call of Duty "חוזר לשורשים" עם Call of Duty WWII. עד כה חשבתי שהאמרה הזו התייחסה אך ורק לרקע המשחק – מלחמת העולם השניה, שבה עיקר המשחקים המעולים בסדרה התרחשו.

אבל לאחר ששיחקתי בבטא המולטיפליי של Call of Duty WWII בסופ"ש האחרון, אני שמח ליידע אתכם שהמולטיפליי הקלאסי של Call of Duty חוזר. סיימנו עם מדע בדיוני, ריצה על הקיר וחיילי על. זה המולטיפליי הקלאסי, הזריז והטוב. מהנשקים למפות ומצבי המשחק.

המשחקים עדיין הרבה יותר זריזים מהמשחק היריב, Battlefield 1, אבל בנוסף מרחשים בסדר גודל קטן יותר. בעוד ש-Battlefield 1 מתמקד במלחמה בסדר גודל גדול, Call of Duty הוא כל כולו קרבות יריות אינטנסיביים שמתחילים ונגמרים בהינד עפעף. הוא מחוספס יותר ומעוגן יותר בקרקע, ואני אוהב את זה. בטא המולטיפליי של Call of Duty WWII היא כנראה חוויית המולטיפליי הכי טובה שהיתה לי ב-Call of Duty מאז Black Ops 2, וזה בהחלט הישג.

מחלקות (Divisions) הן Classes עם שמות מגונדרים

קודם כל, לפני שאתם קופצים לתוך האקשן, עליכם להתגייס למחלקה. מחלקות הן בעצם Classes, אבל לכל אחת מהן יש שם מפואר יותר ווידאו גיוס "התגייסו היום" קצרצר שמספר לכם קצת עליהן. יש את Infantry, שמשמשים בתור קלאס ה-Assault הסטנדרטי של לירות ולרוץ; Airborne, שמאפשר לכם לרוץ מהר יותר ולהשתמש במשתק כדי לא להופיע על ה-מיני מפה; Armored היא הקלאס המשוריין והתומך; Mountain הוא הצלף הקלאסי; ו-Expeditionary הוא כולו קרב מקרוב ושוטגאנים גדולים.

אבל לבחור Class לא נועל אתכם מלקבל גישה לנשקים מסויימים. אתם יכולים להשתמש בכל סוג של נשק מההתחלה. ההבדל בין הקלאסים הוא ביכולות המובנות. למשל, Mountains יכולים לעצור את הנשימה שלהם בזמן שהם צולפים, ו-Expeditionary יכולים להשתמש בתרמילי שוטגאן מבעירים.

לכל קלאס מתאים סגנון משחק ספציפי, אבל כל אחת נותנת לכם כמות מכובדת של חופש בסגנון המשחק הזה. אני באופן אישי מצאתי את עצמי מחליף בין גרסאת צלף מבוססת Infantry במפות הפתוחות יותר, ו-Airborne עם שוטגאן כשרציתי לתקוף מקרוב.

המפות קטנון יותר ופחות בנויות לגובה

מאחר ואין יותר תיקים סילוניים וריצה על הקיר, המפות בבטא היו הרבה פחות בנויות לגובה. אין קיצורי דרך מהגג, אין מגדלי כנסיות לצלפים, ואין קניונים ענקיים לקפוץ מעליהם. כמו שהזכרתי מקודם – מדובר בחוויית מולטיפליי קלאסית, עם צווארי בקבוק, כיוונים מרובים, וקנים למכונות יריה בחלונות.

זה גם אומר שהמפות קטנות יותר, או לפחות מרגישות קטנות יותר מאלו במשחקי מולטיפליי האחרונים. יש לכם משהו כמו 3 דרכים ללכת בהן, עם מעט מרחב ביניהם. חלק מהמפות מכילות איזורים קצת יותר פתוחים באמצע, אבל שחקנים נוטים להתרחק מאלו בגלל הצלפים. מאחר ויש מגבלה של עד 12 שחקנים בכל מפה, זה אף פעם לא נהיה צפוף מדי, ואתם תמיד יכולים למצוא דרך לעקוף צוואר בקבוק או מארב.

סדר הגודל הקטן יותר והחוסר בבניה לגובה עוזרים לשמור אתכם בלב האקשן. אתם יכולים להגיע לכל נקודה במפה בפחות מדקה, שזה מעולה למצבים כמו Domination או Hardpoint, ששם האקשן כל הזמן זז ממקום למקום.

מלחמה, מלחמה לא משתנה – האמת שדווקא כן

רוב המודים שהיו זמינים בבטא המולטיפליי של Call of Duty WWII היו די סטנדרטיים: Team Deathmatch, Domination ו-Hardpoint היו כולם שם. עם זאת ראינו מצב אחד שבלט במיוחד – War.

War הוא מוד משחק מבוסס משימות שמשתנה לאורך המשחק. דקה אחת אתם תוקפים חדר פיקוד, וברגע הבא אתם מגנים על פצצה עד שהיא מתפוצצת. יש 4 מטרות סך הכל, וכל אחד מהם דורש מכם לשנות את דרך המשחק שלכם. אני מצאתי את עצמי מחליף קלאסים ונשקים לא מעט בזמן ששחקתי ב-War.

סך הכל, War מאוד דומה למוד המשחק החדש Operations שב-Battlefield 1, אבל הרבה יותר דינאמי. סיבובים לוקחים בערך 10 דקות לסיים, ובסוף כל סיבוב, הקבוצות מחליפות צדדים. ככה אתם זוכים לשחק התקפה והגנה בכל משחק.

המשחקים הקצרים, בשילוב עם המטרות המתחלפות ללא הפסקה, הופכים את War למצב המולטיפליי הכי טוב ששיחקתי בבטא המולטיפליי של Call of Duty WWII. עם זאת לרוץ כמו מטורף ב-Hardpoint הוא עדיין הדבר שהכי אהבתי לעשות ב-Call of Duty WWII.

נשקים, יכולות ו-Killstreaks

יש שפע של נשקים חדשים, שדרוגים, ויכולות לפתוח כשאתם עולים רמות. נשקים, יכולות, ו-killstreaks נפתחים על ידי הרמה הכללית של הפרופיל שלכם, אבל שדרוגים לנשק תלויים ברמה של הנשק הספציפי – ככל שתשתמשו בו, כך תקבלו שדרוגים בשבילו. כפי שהזכרתי מוקדם יותר, לכל קלאס יש בונוסים שונים, ואתם פותחים את אלו כשאתם משחקים בקלאס הזה. סך הכל יש מלא דברים לפתוח, אפילו אחרי שתגיעו לרמה המקסימלית.

מאחר וזו היתה בטא, לא הכל היה זמין, אבל מה שקיבלנו הרגיש ממש טוב. בונוס ה-killstreak של להביור היה מהאהובים עלי. הוא נותן לכם להביור למשך דקה בערך, שאתם יכולים להשתמש בו כדי לפלס את דרכיכם דרך היריבים. הוא לא מציע הגנה נוספת, עם זאת. בונוסים נוספים כוללים קלאסיקות כמו מטוס תצפית, מתקפת ארטילריה, וערכת טיפול.

עדיין אין Single Player

אנחנו יודעים של-Call of Duty WWII יהיה סיפור Single Player משלו, אבל מאחר והבטא היתה אך ורק למולטיפליי, לא זכינו לאינפורמציה חדשה לגבי זה. מצב זומבים גם כן "דפק נפקדות", אז אין כל חדש לגבי זה.

בטא המולטיפליי של Call of Duty WWII היתה מאוד כיפית. זה מולטיפליי קלאסי של Call of Duty, לרקע קלאסי של Call of Duty. אין כאן שום גימיקים, המגפיים על הקרקע ומשחקיות אינטנסיבית שהמעריצים יאהבו.

Call of Duty WWII יוצא ב-3.11 ל-PC, PlayStation 4, ו-Xbox One.

06/09/2017
מבט ראשון על Anno 2205: תבנה את העיר והם כבר יבואו

ההתרשמות הראשונה שלי מ-Anno 2205 הייתה הכרוז של המשחק שאומר לי שהתגלתה פעילות משחק ארוכה, שהתלוותה בחלונית שקפצה לי על המסך והציעה שאקח הפסקה מאחר ואני משחק כבר שעתיים. בדקתי את השעון שלי, מכיוון שהייתי בטוח שיש פה איזושהי תרמית שפלה והייתי יכול להישבע שהרגע התיישבתי לשחק. לתדהמתי, אכן עברו שעתיים.

Anno 2205 הוא בדיוק סוג כזה של משחק. הוא עמוק, מרתק ובולע כל שנייה של זמן פנוי. אתם תשבו עליו מספר שעות, אולי אפילו סתם בשביל לבנות אזור מגורים חדש, ולפני שתבינו מה קרה כבר בניתם גשר בין יבשתי, יישבתם את חוג הקוטב הצפוני והקמתם מספר דרכי מסחר שיעבירו סחורה מאזור אחד לאחר. אתם כמובן תצטרכו כעת מספר עובדים נוספים בכל איזור אז רק עוד מתחם מגורים אחרון ומספיק להיום. בוודאות. ואז השמש עולה ומסתבר שעבר לו יום נוסף ועדיין לא סיימתם לייעל לגמרי את תהליך ייצור המיץ במפעלים שלכם.

Anno 2205 הוא , כמו שאני בטוח שכבר ניחשתם, משחק ההמשך של Anno 2070 והסדרה עברה הסבה מלאה לז'אנר המדע הבידיוני, עם רחפות, ננובוטים וכל הדברים הנוספים שאנו רגילים למצוא שם. המשחק עצמו נשאר די זהה, רק עם תאגידים המחליפים את האימפריות הרגילות. העולם מחולק על ידי מניות אשר שייכות לתאגידי ענק הידועים בתור "חמשת הגדולים" ("The Big 5"). הם למעשה שולטים בעולם וכשאתם מתחילים את המשחק, אתם רק חברה קטנה שמנסה להסתדר ולהרוויח כמה גרושים.

בבסיסו, Anno 2205, הוא לגמרי משחק של ניהול ברמות הכי קטנות. אתם מתחילים עם חתיכת אדמה קטנה על אחד מאזורי הממוזגים של כדור הארץ וחלום שיום אחד תשתלטו אפילו על "חמשת הגדולים". בכדי לעשות זאת תצטרכו לבנות בתים, מפעלים, מכרות וחוות – שכולם עובדים בהרמוניה נהדרת בכדי לרצות את התושבים. כמובן, שתושבים שעובדים ביעילות חייבים להיות מרוצים ושמחים ואתם תבלו רוב המשחק להוציא את המיטב המקסימלי מההתישבויות שלכם. בכדי לתגמל אתכם כאשר אתם מצליחים לעמוד ברצונות והדרישות של התושבים שלכם, תוכלו לקדם אותם למשגיחים. אם הצלחתם לרצות גם אותם הם יהפכו למנהלים בכירים ואף למשקיעים. זה די מה שאתם תעשו רוב זמנכם במשחק – תטפסו בסולם החברות מסתם מישהו מהרחוב למנכ"ל בעל השפעה.

העובדים במשחק די פשוטים, הם צריכים אוכל על השולחן, מים שראויים לשתייה והשכלה בסיסית לפני שהם הופכים למשגיחים. משגיחים כבר יותר בררנים – הם כבר לא רוצים מי שתייה רגילים, הם רוצים מיצים מלאים בויטמינים ודברים נוספים. מיץ לא גדל על העצים… צריך פירות (שלפי מה שאמרו לי, כן גדלים על עצים) והעובדים יכולים לשתול ולקטוף את הפירות לפני שמפעל המיץ הראשון שלך בכלל יתחיל ליצור את הקרטון הראשון. אך עובדים נוספים דורשים יותר אוכל ומים, ואולי גם תחנת הכוח שלכם צריכה שידרוג, וכך המעגל ממשיך לו.

עם כל שלב חדש האזרחים שלכם ירצו יותר ויותר מצרכים, חלקם הם מוצרים שידרשו מספר שלבים של ייצור והובלה. בנוסף, לא תמיד תוכלו ליצור את כל המצרכים הללו במקום ההתחלתי שלכם. למעשה, לפני שיהפכו למנהלים, מפקחים צריכים שתלים קיברנטיים שאותם יכולים לפתח מדענים בחוג הקוטב הצפוני. וכמובן, שמדענים הם כמו מיץ – גם הם לא גדלים על עצים. אך לא כמו מיץ, אתם לא יכולים להפוך אותם לנוזל ולשפוך אותם לתוך קופסא ולשלוח אותם לאן שבא לכם, אז עושים טיול לחוג הצפוני.

התיישבות בחוג הצפוני שונה ממש מזו בכל אזור אחר, מן הסתם. העובדים שלכם הולכים למות אלא אם הם יגורו ליד מפעלים מהסיבה הפשוטה שמפעלים פולטים את החום שבלעדיו האנשים שלכם יקפאו, שלא בשונה מקרטון מיץ מתוק. הם גם יצטרכו מנה של ויטמינים, וניחשתם נכון – זה אומר עוד מיץ. מאחר והחוג הצפוני לא ידוע בעצי פרי הטעימים שלו, אתם תצטרכו להעביר מיץ מאזור אחר שלכם – ברגע שיש מספיק מטעי פירות ועובדים שיגיעו לקטוף אותם, כמובן. עוד עובדים, עוד אוכל, עוד מים, עוד מטעים ועוד מפעלים של מיץ – ואז בסופו של תהליך – מדע. זה אולי נראה כמו הרבה טירחה רק בשביל שאחד מהמשגיחים שלכם יקבל עין ביונית, אך תסמכו עליי זה משתלם בסוף. ברגע שהם משודרגים למנהלים, המשגיחים שלכם יכולים לפתח בניינים נוספים, ופוטנציאלית להכניס רווח נוסף לכספת שלכם. ומאחר והמשגיחים היו בררנים ורצו מיץ, מנהלים לא הולכים לשמוח עד שתספקו להם בשר אורגני משובח וביגוד איכותי. ושוב המעגל ממשיך לו.

יש מן הסתם הרבה יותר ל-Anno 2205 מרק מיץ – למרות שהוא אכן משחק תפקיד גדול בדרך להצלחה במשחק. ישנם קרבות ים שמתרחשים בזמן אמת, מסחר, ריגול תעשייתי, הרבה משימות צד והפרס הגדול – הירח עצמו, שזה בעצם מה שהכל סובב סביבו. מכיוון שזה רק עותק סיקור ראשוני, אפשרויות המשחק קצת מוגבלות, אך ממה שנראה אני יכול לומר בכנות כי Anno 2205 נמצא מאוד גבוה ברשימת המשחקים שאני מצפה להם, ואני לא יכול לחכות לבקר את המשחק המלא שיצא ב-3 לנובמבר, רק על המחשב האישי.

07/10/2015
הצצה מוקדמת ל-Armikrog: שובו של איש הפלסטלינה

המשחק The Neverhood היה אחד האהובים עליי בתור ילד, הוא עדיין כזה. חוש ההומור המטורף, הפאזלים המסובכים והפסקול הנהדר (והאווילי במקצת) עזרו לכותר הזה לעמוד על שלו מול הענקים של תקופתו, אבל מה שבאמת הפך את המשחק הזה לקלאסיקה, היה המראה שלו. The Neverhood הוא אחד ממשחקי אנימציית-החימר היחידים הקיימים (במשחק נעשה שימוש בכ-3.5 טונות של חימר!), ובתור שכזה, יש לו עיצוב מיוחד מאד, גם לדמויות וגם לעולם. אי אפשר לבלבל בין The Neverhood לשום דבר אחר חוץ מעצמו – משחק הרפתקאות מוזר וחמוד שהמעיטו בערכו, המכיל רעיונות שמרגישים רעננים לא פחות משהיו אז לפני עשרים שנים.

Armikrog, ממשיך הדרך הרוחנית של הכותר, נראה כאילו הוא הולך בצעדי קודמו. פרי מוחם הקודח של דאג טנ'נאפל, מייק דיטץ ואד סקופילד – אותם המוחות שהביאו לנו את The Neverhood ו-Earthworm Jim, המשחק Armikrog הוא הרפתקה עם המון ממה שהפך את הכותר הקודם לכזו קלאסיקה. עד כדי כך, למעשה, שבמבט ראשון, Armikrog מרגיש בדיוק כמו The Neverhood. אחרי ששיחקתי בו במשך כמה שעות, אני יכול לומר שההרגשה הזו לא רחוקה כל כך מהאמת.

לפני זמן לא רב, קיבלתי את ההזדמנות לשחק בשחרור מאד מאד מוקדם של המשחק. לרוע המזל, לא הגעתי רחוק מאד הודות לכמה באגים עוצרי-משחק שגרמו לי להתחיל מחדש בכל פעם. עם זאת, כן שיחקתי דרך כמה מהאיזורים הראשונים כמה פעמים וקיבלתי את ההרגשה של המשחק ורעיון כללי למה מצפה לנו כשהמשחק יצא רשמית. בקטע הפתיחה המונפש הקצר ונהדר, הגיבור טומינאוט ועוזרו כלב-החלל ביקביק נוחתים נחיתת-אונס על כוכב חייזרי ומיד מותקפים על ידי מפלצת ענקית. אחרי שהם מצליחים לחמוק בקושי , הם מוצאים עצמם בחדר מאד מוכר. חלון, דלת סגורה וידית. איפה ראיתי כאלה בעבר? זוהי הכניסה למבצר/כלא המסתורי הנקרא ארמיקרוג.

למרות שזו היתה גרסה די חשופה ומקולפת מתוכן של המשחק הסופי, האלמנטים הבסיסיים זרחו מבעד לבאגים ולהתרסקויות, וממש הצלחתי ליהנות ממנו. בבסיסו, Armikrog הוא משחק Point-and-Click, עם על מה שהדבר כולל. יש חידות הגיון, חידות סביבתיות ואפילו חידות המבוססות על אינוונטורי (רשימת מצאי. תלמדו עברית.), למרות שהאחרון לא באמת נחשב חידה, כי אין באמת מערכת אינוונטורי במשחק. כל פריט שטומינאוט יאסוף במהלך המשחק הוא ידחוף לחלל בחזה שלו, וישלוף אותו החוצה כשיימצא לו שימוש. אתם לא באמת צריכים לחשוב על מה יכול לשמש עם מה – אם יש לכם את הפריט הנכון, טומינאוט ישתמש בו ברגע המתאים.

באשר לחידות המפוזרות בעולם המוזר, הן באות במגוון לא פחות הזוי. בחלקן תצטרכו לפתור חידה שתבחן את ההגיון שלכם, ובאחרים תצטרכו להסתמך על היכולת שלכם למצוא רמזים בסביבה. הרמזים יכולים להיות חבויים במקום גלוי לחלוטין, כמו דיאגרמה זוהרת בחושך שמצאתי, בזמן שרמזים אחרים יתגלו רק באמצעות חושיו החדים של ביקביק. היצור דמוי-הכלב אמנם עיוור, אבל הוא בהחלט לא אילם. הוא יכול לחקור את הסביבה בעצמו בכדי לעזור לטומי. ביקביק לא רואה את העולם שמסביבו, אבל הוא יכול לחוש אותו באמצעות יכולת על-חושית, ואפילו "לראות" רמזים בלתי נראים לעין הרגילה. בחלק בו שיחקתי, יכולתי לשלוט בביקביק בכמה הזדמנויות ולהוביל אותו דרך מנהרות שהיו צרות מדי בכדי שטומינאוט יוכל לעבור בהן. בסופה של כל מנהרה צפה תמונה אחרת באמצע האוויר. בתור טומי, היתה לי האפשרות להכניס את התמונות האלה לתוך קונסולה בכדי לפתוח דלת.

השוטטות בחדרים הרבים של ארמיקרוג עלולה היתה לגרום לכם לאבד כיוון, אילולא העובדה שכל חדר נראה שונה לחלוטין מקודמו. תוכלו לזכור בקלות באיזה חדר כבר ביקרתם ולאן תצטרכו לחזור, הודות לאומנות החימר הבלתי נשכחת והייחודית. לא פשוט לשכוח מחדר עם תמנון מפלצתי על התקרה, באמת. ואכן, בכל חדר וחדר (אני לא מגזים אפילו קצת) בו ביקרתי היה משהו שונה שקורה בתוכו. באחד היה יצור מרובע ופרוותי שיכולתי לדחוף ממקום למקום, באחר היו צינורות עם ג'יפה ירוקה הזורמת בתוכם, ובחדר שלישי היה פעמון זכוכית ענק שחסם לי את הדרך. פשוט מדהים כמה שסביבות המשחק הזה מגוונות ושונות אחת מהשניה, וכמה הן שונות מכל מה שאי פעם ראיתי במשחק וידאו. ובכן, חוץ מ-The Neverhood.

ואף על פי שהיתה לי ההזדמנות ליהנות מהמראה המרהיב של ארמיקרוג, לא זכיתי לחוות הרבה את הקולות שלה. גרסת הבטא בה שיחקתי היתה שקטה ברובה, כאשר רוב הצלילים היו אפקטים. המוזיקה המעטה שכן שמעתי היה די טובה, ומאד מזכירה את המוזיקה הנפלאה של The Neverhood. זה כנראה מהסיבה שכל המוזיקה ב-Armikrog נכתבה על ידי אותו המוזיקאי המחונן שעבד על The Neverhood – טרי סקוט טיילור. קיוויתי מאד שאזכה לשמוע עוד ממנה, אבל לא התמזל מזלי. בתקווה, המשחק המלא יתהדר בעוד מהקולות המטורפים של סקוט טיילור.

הדבר הנוסף שהייתי להוט לשמוע היה הדיבוב הנהדר של המשחק. טומינאוט מדובב על ידי מייקל ג'יי. נלסון מסדרת הקאלט הטלוויזיונית Mystery Science Theater 3000, וביקביק הוא לא אחר מאשר רוב פולסן, שאולי תזכרו בתור רפאל מסדרת צבי הנינג'ה המקורית, או כיאקו ופינקי עכבר המעבדה מהאנימניאקים. נראה כי בשונה מאיש-פלסטלינה אחר, טומינאוט וביקביק ידברו לא מעט, אבל עד כה שמעתי אותם רק בקטעי המעבר בעוד שאר המשחק היה די שקט. אך-טבעי שעם כשרונות כאלה במחלקת הדיבוב, נשמע את השניים מדברים ביניהם בתדירות גבוהה יותר בזמן שיחקרו את עולם המשחק, ואולי זה באמת יקרה כשייצא המשחק המלא. מהשורות הבודדות שכן שמעתי, השחקנים עשו עבודה נהדרת בלהביא לחיים את הגיבורים, למרות שאיכות ההקלטה נשמעה כמו פסקול זמני ולא כמו התוצר הסופי.

Armikrog עושה רושם כי יחזיר בחזרה את כל מה שהפך את The Neverhood לכזה להיט קאלט. הוא מחזיר את אותם הסגנונות החזותיים ואת החידות המוזרות, ופוטנציאלית גם את המוזיקה האדירה. אני מקווה שהמשחק המלא יהיה שונה מספיק מקודמו בכדי להשאיר חותם משלו ולא לחיות בצל הארוך שהוא הטיל. מעריצי Neverhood, וכל מי שיכול להעריך משחק חידות ייחודי ומיוחד, ללא ספק יאהבו את כותר האינדי הייחודי הזה. אני יכול להגיד בוודאות שאני מתרגש לקראת יציאתה של הגרסה המלאה של Armikrog, שתצא ב-18 באוגוסט למחשב האישי, ל-Mac וללינוקס.

23/07/2015
הליינאפ החדש של Gioteck נותן בראש

Gioteck מתכוננת לשחרר את הליינאפ החדש של אזניות הגיימינג שלה עם פרסומות חדשה לאזניות מסדרות ה-LP וה-FL, צפו למטה!

אזניות ה- FL-300 משלבות סגנון עם נוחות בליינאפ החדש של סדרת האוזניות FL. רצועת הסיליקון המתכווננת לראש עוצבה במיוחד בכדי לשמור על נוחות מירבית, והספוג מסביב לאזניה עצמה שומר על האוזניים שלכם קרירות. ה-FL-300 גם מתהדר באוזניות שניתנות להסרה ויכולות לשמש כרמקולים חיצוניים למחשב שלכם.

האוזניות תומכות הבלוטות' באות בכחול, שחור, אדום או ירוק במחיר קמעונאי של $79.99. חלק מהתכונות המגניבות של ה-FL-300 כוללות גם מיקרופון נשלף ואזניות שמסתובבות ב-180 מעלות. האזניות תואמות למחשב, PS4, Xbox One ומכשירים ניידים. למרות שעוד לא קיבלנו תאריך שחרור רשמי, כנראה שתוכלו לשים את האוזניים שלכם על המודל הזה בסביבות אוגוסט או ספטמבר השנה.

אם לערוך השוואה, אזניית ה-LP-01 לא נראית מי יודע מה, אבל זה מפני שהיא עוצבה במחשבה על פשטות. ה-LP אמורה להפוך לחלק משגרת היום-יום שלכם על ידי איגוד כל צרכי האודיו שלכם באזניה אחת. היא תואמת את ה-PS4, PS3 ומכשירים ניידים עם פונקציית בלוטות'.

האזנייה כוללת כפתורי צד פשוטים ששולטים על כיבוי, הדלקה, עוצמת השמע ומענה לשיחות ותגיע בצבעים שחור, אדום וכחול. ה-LP-01 תצא באוגוסט הקרוב ותגיע במחיר שנשמע (ראיתם מה עשיתי פה?) הרבה יותר טוב של $34.99.

20/07/2015
Into the Stars – הצצה מוקדמת אל הלא נודע

מגיע ל-Early Access של Steam קצת מוקדם יותר החודש, המשחק Into the Stars הוא משחק אינדי סימולציה/אסטרטגיה בו תשלטו בספינת החלל שהיא תקוותו האחרונה של כדור הארץ להשרדות. גזע חייזרי הנקרא the Skorm תקפו את כדור הארץ ולאחר ששה חודשים של לחימה מתמשכת, כמעט מחקו כליל את הגזע האנושי. לאחר שלא קיבלו תגובה ממספר קולוניות שנשלחו בספינות חלל למצוא כוכבים אחרים לשורדים להתיישב בהם, המנהיגים המעטים שנותרו בכדור הארץ החליטו לשלוח ספינה אחרונה, ה-Ark 13, לאותה משימה עם הידיעה שאם ייכשלו, לא תיוותר נפש חיה.

אם אי פעם רציתם להוביל משימה נואשת לתוך החלל בזמן שרודפים אחריכם חייזרים מסוכנים, ולחקור את החלל על הדרך, זה משחק בשבילכם. עוד מההתחלה, תזכו לעצב את הדמות שלכם ואת הצוות מבחינת פרצופים ושמות וגם תבחרו את כל המרכיבים של הספינה שלכם. שימו לב טוב, כי למבנה הספינה והצוות תהיה השפעה גדולה על הצלחת המשימה או כשלונה, או לפחות על לשרוד את ההתחלה. אחרי שהתחלתם בהרפתקה, אתם חופשיים להתקדם בכל כיוון בו תבחרו. תצטרכו לנהל לא רק את המשאבים שלכם, אלא גם את הכרייה שלהם ואת הקרבות אליהם תיקלעו. תנו לי להזהיר אתכם עכשיו, המשחק הזה די קשה. אם אתם טובים במיקרו-ניהול ויש לכם חוש לאסטרטגיה ותכנון זה יבוא לעזרתכם.

לרוע המזל, לאלו שלא ממש, המשחק לא בדיוק יעזור לכם ויגיד מה אתם צריכים או איך להשיג זאת. אם להיות הוגנים, מעצבי המשחק הודו בזה וכתבו מדריך הפעלה מהירה שנותן לכם סוג של הסבר על איך להתחיל וכמה טיפים למתקדמים, מה שצריך להחזיק אתכם עד שיכניסו לבסוף tutorial בתוך המשחק. הלוחמה היא פחות או יותר ישירה, אבל עדיין די קשה כשאתם מתחילים להתקל באויבים במספרים יותר גדולים, או כשהאזרחים שלכם מתים בקצב מהיר כי לא הצלחתם לנהל את המשאבים נכון. שיחקתי במשחק הזה פעמיים, בשתי הפעמים נכשלתי. בפעם הראשונה זה היה כי נגמר האוכל לאזרחים, כי החלטתי לחקור כל דבר שראיתי.

בפעם השנייה זה היה כי ה-Skorn הכניעו אותי אחרי שעשיתי עצירה ארוכה מדי בכדי לאסוף משאבים שלא ניהלתי נכון בפעם הראשונה, למרות שהייתי במרחק כמה גזרות מהיעד שלי. אם כבר מדברים על חקר החלל, דרך אגב, למרות שהגלקסיה די גדולה עם מספר רב של גזרות לבקר בהן, לא תמיד יש המון בתוך הגזרות הללו, ולמרות שזה נותן תחושה טובה של החלל כמו שאנחנו מכירים אותו נכון לעכשיו, זה לא מה שהייתי מצפה מהחלל שמאוכלס בבני אדם וחייזרים. זה כנראה ישתנה כשהמשחק יתקדם משלבי האלפא שלו.

מבחינת גרפיקה, המשחק די מרשים. למעט סדרת Mass Effect וכמה משחקי Star Wars, החלל מעולם לא נראה כה יפה בעיניי. הפלנטות גדולות בהתאם למצופה ושונות אחת מהשניה במראה, מאלו השוממות וחסרות החיים לאלו היפות והמסתוריות. תוכלו אפילו לחלוף על פני כוכבים הזוהרים באור בהיר ובוערים באש חנוקה כשלהבות מתנחשלות על פני השטח שלהם, או על פני פלנטות עצומות וכחולות שעושות הרגשה קרירה, אבל חמות לא פחות. מראה הספינה שלכם, למרות שאינו ניתן לשינוי, נראה כמו שהייתם מצפים מספינת התיישבות להיראות; היא גדולה, מחולקת לתאים, ומהבהבת באורות פעילים שרצים לאורך השלדה בנוסף לאפקטים של המדחפים במנועים. הצד הפחות חיובי הוא כשאתם בתוך הספינה, הויז'ואל נראה קצת יותר מיושן מכיסא הקפטן כי הטקסטורות לא חדות כמו מבחוץ וחלק מהתנועות של הצוות קופצניות לפעמים.

המוזיקה נשמעת טוב, למרות שרק לעתים נדירות שמתי לב לשינוי במה שהושמע, חוץ מבמצבי קרב. האפקטים הקוליים היו חריפים, למרות שקצת סטיריאוטיפיים לחלל. אבל הכל במקום הנכון, כי טילים נשמעים כמו טילים ותותחי לייזר נשמעים כמו תותחי לייזר. שמעתי כבר אנשים שאומרים בהרבה משחקי מדע-בדיוני שיהיה יותר טוב אם לא ישמעו רעשים מדברים מחוץ לספינה, כי זה לא הגיוני בחלל, אבל הטיעון הזה לא מחזיק מים מבחינתי כי משחקי חלל יהיו די משעממים אם תשמעו דברים רק לעתים נדירות. למרבה המזל, המשחק הזה לא מאכזב אותי והולך עם הזרם.

לסיום, המשחק מרגיש כאילו יש לו פוטנציאל אדיר ולמזלנו הוא רק בשלב האלפא והגישה המוקדמת, אז יש לו הרבה מקום לגדול. מראות נהדרים, מוזיקה וסאונד הגונים, קרבות שהם גם מסובכים וגם פשוטים, ותוכן קשה הם דברים שבאמת בולטים בעיניי. המשחק יכול ליהנות מעוד הרבה שיפורים, כולל שיפוץ בגרפיקה הפנימית של הספינה ו-Tutorials בתוך המשחק, יותר מידע על מה דברים עושים ומילוי הגזרות בחלל עם עוד דברים מעניינים.

Into the Stars זמין להורדה עכשיו ב-Steam Early Access בעבור $19.99

13/07/2015
מבט מעמיק אל תוך העולם החייזרי של Prey 2

האיום החייזרי הוא לא דבר חדש בתעשיית משחקי הוידאו. קחו לדוגמא את Prey, משחק האקשן שיצא בשנת 2006 בוא הגיבור, טומי דומאסי, נשאב הישר מהשמורה בה הוא חי אל תוך חללית חייזרית המאיימת על כדור הארץ. כל מי ששיחק את המשחק זוכר את האלמנטים שעשו אותו ייחודי, כמו השערים שחיברו בין חלקים שונים של החללית (המשחק יצא לפני פורטל) והמניפולציה על כח המשיכה שיצרה כמה קרבות מעניינים למדי, שלא לדבר על זה שהגיבור הוא בכלל יליד אמריקאי משבט הצ'רוקי, פלח באוכלוסיה שלא רואים במשחקי וידאו לעיתים קרובות.

בכנס BFG 2011, הכנס השנתי של Bethesda, הוצג לראשונה משחק ההמשך לPrey, הנקרא באופן מפתיע Prey 2. החלק המפתיע הוא לא השם, אלא העובדה שPrey 2 לא קשור (כמעט) בשום דרך למשחק הראשון. טומי נעלם כלא היה ובמקומו קבלנו את קיליאן סמואלס, מאבטח טיסה שנמצא על מטוס שנחטף ע"י החללית במהלך אירועי המשחק הראשון (מי ששיחק אותו אולי זוכר את המטוס ההרוס בתוך החללית). חמש שנים לאחר החטיפה אנחנו מוצאים את קיליאן על כוכב מרוחק בשם Exodus, מוקף במגוון גזעים של חייזרים, ועובד כצייד ראשים האנושי היחיד בגלאקסיה. הדבר העוד יותר מוזר הוא שקיליאן לא לגמרי בטוח איך הוא הגיע למצב הזה, או מה בדיוק קרה לו בשנים האחרונות.

לא רק הסיפור שונה, אלא כמעט כל אספקט במשחקיות. בעוד שPrey היה מאד ליניארי ושייך לתת הז'אנר המכונה "Corridor-shooter", משחק ההמשך תומך בעולם פתוח בסגנון של Red Dead Redemption (אותו ציינו המפתחים כמקור השראה) המציע משימות צד ושלל פעילויות בשביל השחקן כשלא בא לו להמשיך בסיפור הראשי (שהוא עדיין יחסית ליניארי). בדומה לRed Dead Redemption, המשחק מפעיל מדד מוסריות המשתנה בהתאם להתנהגות וההחלטות שקיליאן יעשה במהלך העלילה, ואפילו כח משטרה שירדוף אחריו במידה והוא החליט לחצות את הקווים האדומים. אזרחי העיר בסביבתו של קליאין יגיבו בהתאם להתנהגותו, ואם הוא יחליט לשלוף אקדח באמצע הרחוב ולהתחיל לאיים או לרצוח חייזרים חפים מפשע, יהיו לכך השלכות.

האקשן במשחק מתוכנן להיות מאד זורם וחופשי, כאשר פארקור (ענף ספורט אתגרי המשלב ריצה וקפיצה בין בניינים) לוקח בו חלק מרכזי. קליאין יכול לטפס, לרוץ ואפילו לקפוץ בבטחה מבניינים תודות למגפי הרחיפה שלו. בנוסף לפארקור, ישנו מנגנון מכסה המאפשר לגיבורנו לירות כשהוא תלוי מגג בניין או מסתתר מאחורי הארכיטקטורה של העולם סביבו. גם יריביו יכולים, כמובן, לתפוס מכסה במהלך קרב יריות, אבל קיליאן יכול להפעיל גאדג'ט שימושי ביותר הגורם לאויבים לרחף באוויר, בכך הופך אותם למטרות נוחות הרבה יותר. במשחק יהיו כ20 גאדג'טים, ביניהם משקף הפועל בדומה ל"ראיית הבילוש" של באטמן במשחק Arkham Asylum, וכ40 נשקים הניתנים לשדרוג והתאמה אישית, ששילוב ביניהם יכול לספק מספר לא מבוטל של אפשרויות להשחקן.

ידוע שPrey 2 משתמש בגרסה משודרגת של id Tech 4, ולא במנוע החדש id Tech 5. נקווה שהשאפתנות של המפתחים לא תוגבל ע"י גילו של המנוע.

זה נראה כאילו המכנה המשותף בין Prey למשחק ההמשך שלו הוא ששניהם משחקי אקשן במבט ראשון המתרחשים בחלל, אבל המפתחים הבטיחו ששחקנים יוכלו ללמוד עוד על העולם של Prey ועל האירועים מהמשחק הראשון במהלך Prey 2. מעבר לזה, נראה כאילו מדובר בIP חדש לחלוטין.

Prey 2 מפותח ע"י Human Head Studios ואמור לצאת מתישהו בשנת 2012, לPS3, XBOX 360 ולPC.

19/04/2011