אתמול באירוע Unreal Fest 2025 חברת CD PROJEKT RED הצטרפה לבימת Epic Games והציגה דמו טכנולוגי של The Witcher 4 במנוע Unreal Engine 5 (UE5). הדמו, שהוצג בסגנונה האופייני של CDPR, נפתח בחלק סינמטי בו רואים אציל כלשהו מותקף על ידי מנטיקור, ולאחר מכן מוצגת הדמות הראשית, סירי (Ciri), במסעה במהלך חוזה על המפלצת. הדמו מדגים כמה מהטכנולוגיות החדשניות והתכונות של UE5 שישמשו בבניית העולם הפתוח של המשחק.
The Witcher IV הוא משחק תפקידים לשחקן יחיד בעולם פתוח, בו נתחיל סאגה חדשה בעולם של הוויצ'ר. הפעם ניכנס למגפי הרכיבה של סירי ונצא למסע בעולם הפנטזיה האפל והאכזרי שהסדרה מציגה. הדמו מתרחש באזור קוביר (Kovir), אזור בו נשחק לראשונה בסדרת משחקי The Witcher, שעד כה היה נוכח באזכורים בלבד.
במהלך ההצגה ראינו את סירי יחד עם סוסתה קלפי (Kelpie) עושה את דרכה בהרים הסלעיים והיערות הסבוכים של קוביר אל עבר עיר הנמל השוקקת ולדרסט (Valdrest). לאורך הדרך קיבלנו הצגת תכלית מרשימה והסברים על האופן שבו כל תכונה תורמת לביצועים, לאיכות הוויזואלית ולעיצוב עולם פתוח שואב ומציאותי עבור משחק שיהיה ראוי להיות ההמשך של The Witcher 3: Wild Hunt.
הדמו, שרץ על PlayStation 5 ב-60 פריימים לשנייה, מציג יכולות מתוך המשחק עצמו, כולל מערכת האנימציה החדשה Unreal Animation Framework, טכנולוגיית Nanite Foliage להצגת צמחייה עשירה, טכנולוגיית MetaHuman בשילוב קנה מידה של קהלים מבוססי בינה מלאכותית (Mass AI), ועוד. הכלים שהוצגו נמצאים בפיתוח, נבדקים, ויופצו בסופו של דבר לכלל מפתחי UE, החל מגרסת Unreal Engine 5.6 ששוחררה אתמול.
יש לציין (שוב) בשלב זה כי מדובר בדמו טכנולוגי בלבד ולא בטריילר משחקיות, שהרי המשחק עוד לא לקראת סוף הפיתוח שלו, כפי שאמר מיכאוו נובקובסקי (Michał Nowakowski), מנכ"ל משותף של החברה: "להציג מבט מוקדם על העבודה שלנו באמצעות Unreal Engine שרץ ב-60 FPS על PlayStation 5 הוא ציון דרך משמעותי — והוכחה לשיתוף פעולה נהדר בין הצוותים שלנו. אבל אנחנו רחוקים מסיום".
בעוד שניתן לחשוש מכך שמה שהוצג לא משליך על המשחק המלא, שיאתגר יותר את הפלטפורמות, אני כרגע נוטה לסמוך על החבר'ה של CD PROJEKT RED שיתנו מה שהם מבטיחים. נכון, הייתה להם פאשלה בהשקה של Cyberpunk 2077, אך הם עשו מאמצים אדירים ומוצלחים כדי לתקן את זה, ואני בטוח שהם למדו, אם כי בדרך הקשה, לאפות היטב את המשחק לפני שמוציאים אותו.
טיפה יותר מ5 שנים עברו מאז צאתו של המשחק הקודם בריבוט של Doom. בדומה ל-Eternal גם Doom: the Dark Ages מציג מכניקות חדשות שמתקשרות ועובדות ביחד אחת עם השנייה לכדי יצירה של ריקוד אקשן כאוטי ומכוון. מה ששם רגליים לריקוד זה מגוון נשקים מוזר, שלבים גימיקיים שבהתחלה נראו מרגשים וחקר לא מוצלח במיוחד.
Doom: the Dark Ages שם אותנו שוב במגפיו עטויי הפלדה של ה- Doom Slayer במשחק השלישי בסדרת הריבוט של המותג. הפעם אנחנו מצויידים במגן עשיר ביכולות, נשקים חדשים ומהירות תזוזה. אולם זה לא פוגע בתחושת האקשן והעושר המכאני שיש למשחק ולמפתחת ID להציע. רק חבל שמה שתוקע מקל בגלגל של הטנק זה מספר שלבים גימיקיים, מגוון מוזר של נשקים וחקר לא מוצלח בתוך השלבים.
עליית מדרגה לשם עלייה
באופן מפתיע אבל בולט אחד הדברים שהמשחק הפעם בוחר להדגיש זה העלילה. נכון שמי שבוחר לשחק ב-Doom: the Dark Ages לא עושה זאת בשביל איכות העלילה או בכלל מתעניין בה באופן כללי אבל עדיין ראוי לציין את הניסיון של המפתחים לשים דגש מוגבר על הרכיב העלילתי של המותג שובר העצמות הזה. כמעט כל פרק מתוך 22 הפרקים שנשק מתחיל בסצינה סינמטית של מספר דקות שדרכן עוברת העלילה. בנוסף ל-Doom Slayer שאותו אנחנו מגלמים המפתחים החליטו לשים דגש גם על מספר דמויות נוספות שמקבלות זמן מסך בניגוד למשחקים קודמים בהם דמויות אחרות קיבלו בקושי איזכור או דיבוב במקרה הטוב.
העלילה של Doom: the Dark Ages בסוף לא באמת מצליחה לעשות שינוי. הסיפור די גנרי והדמויות מתנהגות בצורות די ברורות. בנוסף, הרבה מהפעמים קשה להבין מה הולך, מי הדמויות ומה הן רוצות בפועל. ישנה תחושה שהמפתחים ניסו לתת למשחק סיפור משמעותי יותר נטו בשביל שיוכלו להגיד הנה אנחנו מעניקים דגש רב יותר על העלילה הפעם אולם בעיניי זאת לא ההצלחה שהם קיוו לה.
אין תחליף להגנה טובה
החידוש המרכזי ב-Doom: The Dark Ages הוא ללא ספק המגן של ה- Doom Slayer. המגן מצליח להיות כלי חדשני שמצליח לשלב הגנה, התקפה וטקטיקה בבת אחת. במקום לשמש כאביזר הגנתי בלבד, המגן מתפקד ככלי דינמי שמאפשר לבצע חסימות למתקפות ספציפיות אשר צבועות בצבע ירוק זרחני (parry). לא רק שזה חיוני למנוע נזק, אלא גם להחזיר אותו ולעשות נזק משמעותי לאוייב ששלח עלינו את המתקפה. בעיניי השימוש במגן בקרבות לא רק כיפי או מגניב הוא חיוני וחובה. היכולת להחזיר נזק לאוייב שגם עושה אפקט של Stun הוא מכפיל כוח לכמעט כל פעולה שה-Doom Slayer עושה.
יותר מכך, היכולת לזרוק את המגן כבומרנג נותנת תחושת עוצמה בלתי רגילה – לראות אותו קורע דרך אויבים, מתעקל באוויר וחוזר ליד כמו כלי נשק אגדי. אבל גם פה יש יופי מכאני ומורכבות. מכאניקה נוספת שנוספה למשחק זה המגנים שחלק מהאוייבים מכוסים/ משתמשים בהם. השחקן חייב להסב מספיק נזק בשביל לשבור את המגנים ולחזור לקרוע את השדים לחתיכות. אחת הדרכים היעילות היא על ידי זריקה של המגן על המגנים כשהם צבועים באדום, היכולת הזאת גם יעילה מול אוייבים שונים אחרים.
לסיכום השימוש במגן לא מרגיש כמו גימיק בכלל במשחק. מדובר תוספת של ממש למכאניקת הקרב: הוא דורש תשומת לב, שליטה ותגובה מהירה, ומתגמל את מי שלומד לשלוט בו כראוי.
הגיהינום נפתח, לחקירה
אחד השינויים הבולטים ב-Doom: The Dark Ages הוא המעבר ממבנים ליניאריים לשלבים פתוחים ודינמיים יותר. אם בעבר התרגלנו למסדרונות דחוסים שמובילים מקרב אחד לשני ולזירות מתוחמות בקצב מסחרר, כאן אנו מקבלים תחושה של עולם חי ונושם – גם אם הוא עדיין מחולק לשלבים מוגדרים בעלי התחלה וסוף ברורים מאוד.
אולם לא כל השלבים בעלי מבנה פתוח יותר. עדיין ישנם השלבים הקלאסים אליהם התרגלנו בטרילוגיית הריבוט. השלבים הפתוחים יותר לא באמת מציגים עולם פתוח או משהו בסגנון. אבל הם בהחלט הרבה יותר פתוחים ממה שהתרגלנו עד כה. המבנה הפתוח שלהם מאפשר ליוצרים לתת לשחקן יותר חופש פעולה באיך שהוא ניגש לאתגרים והאובייקטים השונים שיש בשלב או לחקור יותר ולמצוא עוד יותר סודות שחבויים בעולם. בעיניי המבנה של השלבים הפתוחים מוסיף גיוון ועניין באיך אפשר לגשת לכל שלב אבל החקר נהיה עוד יותר מטרד כי לחקור אני אוהב.
בנוסף לשלבים הארוכים נחשפנו לשלבים בהם ה-Doom Slayer מקבל את האופציה לשלוט ברובוט ענק סטייל Pacific Rim (סרט אנדרייטד זריז לכו לצפות) ולרכב על דרקון נושף אש ומגניב בטירוף. מבחינת המשחקיות שני סוגי השלבים גימיקיים למדי ובעלי משחקיות יותר מפושטת ביחס למה שהתרגלנו. השלבים עצמם קודם כל משמעותית יותר קצרים מהמשחקיות שבה ה-Doom Slayer עם הרגליים על הקרקע קוצר ושוחט את אוייביו אבל מצד שני הם כן מספקים אתנחתא מהמשחקיות הרגילה ובעלי שואו שמשאיר את המשחקיות זורמת בלי להעיק (יותר מדי).
גיוון שישאיר אתכם מבולבלים אבל לפחות יש מכות
אחד האלמנטים שאמורים להיות עמוד התווך של כל משחק Doom הוא ארסנל הנשקים. תחושת הכוח, הגיוון, וההבדל בין כל כלי נשק אמורים להעניק תחושה והבדלה "מתי ואיך להשתמש בזה". אלא שב-Dark Ages, דווקא הנשקים החמים – אלה שמחזירים אותנו לאדרנלין של המשחקים הקודמים – סובלים מבעיה מפתיעה: הגיוון מבולבל ומבלבל. לכאורה, ישנו מבחר בנשקים. יש לנו רובה פלזמה, שוטגאן, מקלע, תותח, תותח סנייפר,עוד רובה פלזמה ועוד. אבל בפועל? רוב הנשקים מבצעים תפקידים מאוד דומים, עם שינויים מינוריים בקצב ירי, וכמעט ואין סיבה להחליף ביניהם.
התחושה היא שכמה מהם פשוט לא נחוצים. אתה תוהה לעצמך: למה לי שלושה סוגי רובים אוטומטיים שמרגישים כמעט זהים, אם אני משתמש בהם כמעט תמיד באותה סיטואציה? המצב בעיניי מראה על חוסר החלטיות של המעצבים על הנשקים וחלק מהם שם בשביל "לסגור פינה" או כי היו חייבים "גם את הנשק הזה" במשחק. וזה חבל כי חלק מהנשקים מאוד שימושיים ומצאתי את עצמי חוזר אליהם בלי הפסקה והשידרוגים שפותחים רק מוסיפים לשימושיות שלהם.
ואם כבר בנשקים עסקינן אז חובה לדבר על המבחר המובחר של נשקים שיש מטווח קצר. עם השינוי במשחקיות לאחת מחושבת יותר ומקורקעת ה-Doom Slayer הפעם משתמש גם בנשקים מטווח קצר. על הנייר האופציה להשתמש בנשקים לטווח קצר היא תחליף לשימוש במסור החשמלי שמספק תחמושת במקרה חירום. אבל זה לא באמת נגמר כאן. השימוש בנשקים לא מוגבל במלאי של דלק מוגבל מאוד אלא הוא מתחדש בקצב סביר לאורך זמן והקצב עוד מתקצר כשעושים פארי מוצלח למתקפות של האוייבים. מקבלים גם מספר נשקים שלכל אחד יתרון מובהק על פני הקודם ותמיד שווה להשתמש בחדש שמקבלים.
קרני אור בגיהינום
הגראפיקה של Doom: The Dark Ages לוקחת אלף צעדים אחורה מהסגנון התעשייתי-עתידני של המשחקים הקודמים ומחליף אותו במראה גותי אימתי: טירות מתפוררות, חורבות רדופות, שדות קרב מוכתמים בדם ופסלים עתיקים עם עיניים בוערות. חד משמעית מדובר פה בשינוי שמתאים למשחק הנושא את תקופת ימי הביניים בשם. הגרפיקה מתוחזקת בטכנולוגיות מתקדמות כמו Ray Tracing ו-DLSS 4, והתוצאה היא תאורה דינמית שמוסיפה עומק ומתח לסצנות, טקסטורות עשירות ותחושת משקל לכל סביבות המשחק. מצד שני לא ניתן לכבות במשחק את האופציה לשימוש בתאורה מבוססת RT ובאופן הזה היוצרים חתכו קהל משמעותי שלא יוכל להנות מהמשחק במחשב. בעיניי הגראפיקה מרהיבה ושואבת במיוחד, המודלים מפורטים בטירוף, הסביבות עשירות ויפהפיות ובעיניי מדובר במשחק מרהיב ביופיו.
מבחינת הסאונד והמוזיקה באמת שאין יותר מדי מה להוסיף מעבר לזה שהפעם מיק גורדון לא אחראי על הפסקול. באמת שזה הכל, אנחנו מקבלים פסקול מטאל כבד שמנסה לחקות את מה שגורדון עשה במשחקים הקודמים אבל לא מצליח לעלות לגבהים הפסיכיים והמגוונים שלו.
לסיכום
בשורה התחתונה, Doom: The Dark Ages הוא פרק שאפתני בסאגה המחודשת של Doom. הוא מציג מערכת קרב מחודדת, מגן יצירתי שמחולל מהפכה בצורה בה מתנהלים הקרבות, וניסיון מבורך להרחיב את גבולות העלילה של הסדרה. אך למרות כל אלו, הוא מועמס גם בבעיות של עיצוב נשקים מפוזר, שלבים גימיקיים שלא תמיד ממריאים, וחקר שלעיתים מרגיש יותר כמו מטלה מאשר סקרנות.
אני לא בטוח שאני צריך להציג את המשחק Clair Obscur: Expedition 33 בשלב זה; מדובר במשחק תפקידים עם מערכת קרב בתורות, אבל הוא הרבה מעבר לזה. הסיפור מעניין ולא צפוי, הדמויות כיפיות ומגוונות והקרבות אפיים ואינטנסיביים, ועוד לא התחלתי לדבר על הגרפיקה ועל פס הקול. בימים האחרונים צף ברדיט (Reddit) קטע וידאו שהיה חלק מקמפיין לגיוס מדובבים לדמו של המשחק, והוא נראה שמיים וארץ מהתוצר הסופי.
פריים מסרטון הדמופריים מהמשחק
גיום ברוש (Guillaume Broche), מנכ"ל Sandfall Interactive (המפתחת של המשחק) פרסם באפריל 2020 פוסט בו הוא מעוניין לגייס שחקני קול עבור הקלטות לדמו. "המשחק הוא עיבוד מודרני בתלת-ממד לז'אנר ה-JRPG עם דמויות בסגנון מערבי, ומפותח במנוע Unreal Engine 4," כתב ברוש. "יש לנו חמישה גיבורים עיקריים שזקוקים לדיבוב: שתי נשים בוגרות, שני גברים בוגרים וילדה אחת. מאחר שהמשחק מתמקד מאוד בנרטיב, הדיבוב חשוב לנו במיוחד."
בטריילר הקדום הזה מוצגות דמויות ששתיים מהן הן בוודאות לונה ומאל (Lune ו-Maelle), שכן הכיתוב שם מציג את השמות שלהן. כמו כן, רואים שם קרבות בתורות, אם כי בצורה מאוד לא מלוטשת (בכל זאת, מדובר בדמו ראשוני מאוד). כמו כן נראה שהדמויות הולכות גם באזורים בהשראת סטימפאנק, שלא נכללו במשחק הסופי.
אם תסתכלו בסרטון, תוכלו לראות הרבה ליקויים כמו חוסר בקטעי וידאו בהתחלה וקולות דיבוב שמקורם במערכת text-to-speech כלשהי שהייתה זמינה אז. על כך אמר המנכ"ל ש"שום דבר מהמקטעים לא סופי, ויש חלק גדול ושחור בהתחלה כיוון שאנחנו מכינים את סצנות המעבר [שלנו] כעת, וזו הסיבה שאנחנו צריכים קולות (ולא את הקולות הרובוטיים הנוראיים הללו)."
למרות שהוא טען שהסרטון יביא "רעיון טוב לאיך שהמשחק יראה", אנחנו עדים לכך שכיום בקושי רב מאוד ניתן להבחין שמדובר באותו משחק. מה שהיה נכון אז, בהחלט שונה במהלך הזמן (וכידוע, הם גם עברו לעבוד עם מנוע אנריל 5), וטוב שכך. הם בהחלט הלכו כברת דרך ארוכה והביאו לנו משחק מצויין שקשה למצוא תלונות אמיתיות עליו.
Clair Obscur: Expedition 33 זמין כעת ל-PS5, Xbox Series X|S ולמחשב האישי, ואין לי מספיק מילים כדי להמליץ עליו. בזמן שאתם מורידים אותו, תסתכלו כאן בכמה תמונות מתוך הטריילר הראשוני:
בסמוך להגעת הדמויות מ-Dragon Ball Daima למשחק Dragon Ball Sparking Zero, מגיעה גם הרחבה חדשה למשחק Dragon Ball Z: Kakarot, שתיקרא Daima: Adventure Through The Demon Realm. בהרחבה זו, השחקנים ייכנסו לנעליו של גוקו בגרסתו המוקטנת (Mini Goku) וילוו אותו במסעו בממלכה השטנית לצד דמויות חדשות כמו גלוריו ופאנזי (Glorio ו-Panzy). ההרחבה תאפשר לשחקנים לחוות את העולם של הממלכה השטנית, כפי שמוצג באנימה החדשה.
אם אתם לא זוכרים, מדובר במשחק פעולה-תפקידים המבוסס על סדרת האנימה האייקונית Dragon Ball Z. במשחק חווים את סיפורו של גוקו ויוצאים איתו למסע אפי דרך כל קשתות העלילה המרכזיות של הסדרה, ממפגשו הראשון עם רדיץ ועד הקרב המכריע נגד מאג'ין בו. המשחק משלב קרבות דינמיים, חקר עולמות פתוחים וקטעים סינמטיים מרהיבים, תוך שמירה על סגנון ויזואלי נאמן למקור וחוויית סיפור עמוקה שמרגשת את מעריצי הסדרה הוותיקים (ואני ביניהם).
בעוד הוא לא מושלם, בזמנו הוא היה פורץ דרך בעיניי, והצליח להחזיר לקדמת הבמה את הסאגות האפיות של דרגון בול זי. מאז יצאו מספר הרחבות שכללו חלק מעלילות Dragon Ball Super, סיפורו של טראנקס מהעתיד ועוד. כעת ההרחבה החדשה תאפשר לנו לחוות את עולם השדים, כאמור; נוכל לחקור אזורי משחק חדשים, להשתמש בטכניקות חדשות כולל ה-Power Pole עבור גוקו וכן חפצים חדשים בהם נוכל להעזר ולהשתמש.
ההרחבה תהיה זמינה לכל הפלטפורמות שבהן המשחק קיים: PlayStation 5, Xbox Series X|S, Nintendo Switch ו-PC. שחקנים שרכשו את ה-Season Pass 2 יקבלו גישה אוטומטית להרחבה, אך ניתן יהיה לרכוש אותה גם בנפרד. ההרחבה תושק ב-17 ביולי 2025 ותתמקד בחלק הראשון של האנימה החדשה Dragon Ball Daima, ואני מניח שהחלק השני של ההרחבה ימשיך עד סוף הסדרה.
כזכור, לפני מספר ימים חברת Rockstar הודיעה לנו על הדחיה של המשחק המצופה GTA VI, הכותר השישי בסדרת המשחקים המצליחה Grand Theft Auto (GTA) ל-26 במאי, 2026. אולי כפיצוי, אתמול הם שחררו את הטיזר השני ללא הכרזה מוקדמת, שהציג מבט מעמיק יותר על העולם הפתוח של ליאונידה, המבוסס על פלורידה, ועל צמד הגיבורים המרכזיים – לוסיה וג'ייסון.
לאחר מעל לשנה של ציפייה מאז הטריילר הראשון, הטיזר החדש מציג בשנית ויזואליה מרהיבה, סיפור מרתק ורמיזות למשחקיות פורצת דרך כמו שרוקסטאר אוהבים להביא. הטריילר מתמקד בלוסיה וג'ייסון, זוג פושעים שניתן להשוות לבוני וקלייד המודרניים. הסרטון מציג קטעים של השניים מבצעים שודים נועזים, נמלטים מהמשטרה במרדפי מכוניות עוצרי נשימה, ואף רגעים אינטימיים שמרמזים על מערכת היחסים המורכבת ביניהם.
לוסיה, הדמות הנשית הראשונה בסדרה המודרנית של GTA, זוכה לזרקור מיוחד, עם סצנות שמציגות את עברה בכלא ואת נחישותה להשתחרר מחיי הפשע – או להפוך למלכת העולם התחתון. וייס סיטי, הגרסה הבדיונית של מיאמי, חוזרת במלוא הדרה עם אווירה מודרנית שמשלבת ניאונים זוהרים, חופים שטופי שמש ותרבות תוססת. הטריילר חשף גם אזורים חדשים במפה, כמו ביצות ואזורי כפר, שמרמזים על עולם מגוון ועשיר יותר מקודמיו.
בינתיים עוד לא הראו דבר מהמשחקיות של GTA 6, וזה אולי הדבר שהשחקנים הכי מחכים לראות; עם כל הכבוד לקאטסינס, שבהחלט נראים נהדר, הקהל צמא לראות איך המשחק נראה מבפנים, ומה הדברים החדשים שרוקסטאר הכינו. את זה כנראה נגלה בשנה הבאה, אחרי שהם ילטשו את המשחק אפילו יותר, כפי שהם הבטיחו.
מה שבטוח, אחרי הדחיה יש כמה משחקים שיוכלו לנשום לרווחה מכך שהם לא יאלצו להתמודד עם המגה-כותר הזה בתחרות משחקי השנה, כמו למשל Clair Obscur: Expedition 33 שממש מגיע לו בעיני לעמוד שם בגאון, ויש למתחרים מעט מאוד זמן להוציא משחק שיתעלה עליו השנה.
Clair Obscur: Expedition 33 הוא משחק תפקידים מרהיב המשלב עלילה עמוקה וניגודית בין אור לחושך, עולם ויזואלי יפהפה עם חקר עולם מיוחד, ומערכת קרב אסימטרית ואינטנסיבית. המשחק מלווה בפס-קול עוצמתי ודמויות מעוצבות היטב, ולמרות גליצ'ים מינוריים, המשחק מציע חוויה סוחפת ומרגשת ותחושת כמיהה לעוד.
כבר הרבה זמן שחיכיתי ל-Clair Obscur: Expedition 33, משחק הביכורים של Sandfall Interactive. כבר מהטריילר הראשון שפורסם המשחק סקרן אותי וככל שעבר הזמן ועוד פרטים נחשפו על המשחק הציפייה שלי רק גברה. אומרים שכגודל הציפיות כך גם גודל האכזבות, אך כאן האכזבה הגדולה שלי הייתה שהוא פשוט הסתיים והשאיר אותי עם טעם של עוד.
בין חושך לאור
עלילת המשחק לוקחת אותנו לעולם מוזר במיוחד. יום אחד הגיעה ציירת והחלה לכתוב כל שנה מספרים בסדר יורד על מונולית' ענק, מ-100 ומטה. כאשר היא מציירת מספר, האנשים שגילם מעליו, נשחקים מהעולם בתופעה שנקראת "גומאז'", ומשאירים אחריהם עלי כותרת לבנים ואדומים ואבל אדיר. האנושות הנותרת החלה לשלוח משלחות במטרה לעצור את הציירת הזו ואנחנו נשחק את משלחת 33.
ממש מעט לאחר היציאה לדרך רוב המשלחת מוצאת את קיצה בטרם עת ומעט השורדים שנשארו לוקחים על עצמם את הנטל הכבד וממשיכים במסע למחוק את הציירת. גוסטב, לונה, מאל וסיאל משלבים כוחות כדי להתמודד עם הנברונים (Nevrons), יצירי הכפיים של הציירת שברשותם כוחות מפלצתיים, ומנסים לחשוף את האמת על המציאות בה הם חיים. אך לא רק מפלצות עומדות בדרכם. הם גם יכירו ג'סטראלים (Gestrals) ידידותיים כמו אסקייה ומונוקו שיעזרו להם להתקדם וגם יוסיפו רגעים משעשעים לבליל העגמומי שאופף אותם.
וזה בדיוק העניין – הסיפור מציג ניגודיות בין רגעי אור (Clair) לרגעים חשוכים (Obscur), ומראים איך מתוך רגעי התעלות ניתן לצנוח מטה וכיצד גם במקומות השפלים ביותר ניתן למצוא תקווה. הסיפור מרתק, מושך ואף פעם לא מובן עד הסוף, עם תפניות לא צפויות רבות. לדעתי מאז Death Stranding לא נחשפתי לעומק כזה של סיפור (ובמאמר מוסגר אני מקווה שהמשחק השני לא יאכזב), ואני חייב להוריד בפניהם את הכובע.
עולם מדהים ומרהיב
לא רק הסיפור מציג ניגודיות בין חושך לאור, אלא גם העולם עצמו. ראשית אציין שבחקר העולם יש שתי דרגות; ראשית, מפת העולם עליה תלכו כדי לעבור ממקום למקום. אין Fast Travel על מפת העולם כיוון שהיא בעצמה מציגה נקודות עניין כמו חפצים ונברונים להלחם בהם, ומובילה אותנו לפורטלים שמהווים את הדרגה השנייה של העולם.
בתוך הפורטלים האלה ניכנס ל"ארגזי חול" המייצגים אזורים שונים ומשונים, כל אחד מציג נופים אחרים ומיוחדים משלו. שם יהיה עיקר המשחק; תחקרו את הדאנג'נים האלה כדי למצוא שלל, תילחמו בנברונים הפזורים שם והכי חשוב – תהנו מהעיצוב המצויין שעשו למקום. אין לדאנג'נים מפה, אך המפתחים שמו דרך מעניינת לנווט בה שניתן לגלות אם שמים לב. אם אתם רוצים להתקדם במשימה הראשית, לכו איפה שיש תאורה (קלייר), ואם אתם מחפשים סודות – לכו לצללים (אובסקור).
העולם לעיתים מרגיש ריק, אבל בקטע טוב. הוא לא עמוס בדברים ומאפשר לשחקן להתמקד במשחק עצמו ולא בהסחות דעת, עד כמה שניתן. מאוד נהניתי להסתובב בעולם, בשתי הרמות שהוא מציע; הנופים מדהימים ויכולים להציג אזורי יער מלאי חיים וצבע למול עיירה נטושה ומלאה באבל ושכול. כאמור, שיטוט בעולם יזכה אתכם גם במציאת שלל, ואחד הדברים שהכי אהבתי למצוא הוא יומנים של משלחות קודמות, בהם הם חושפים עוד קצת מהתעלומות הרבות שיש לעולם להציע.
אסימטרי ואינטנסיבי במיוחד
אי אפשר שלא לדבר על מערכת הקרב של Clair Obscur: Expedition 33. מדובר בקרב בתורות שדורש מהשחקנים עירנות וריאקטיביות אינטנסיבית לעיתים, כדי להצליח ולעבור את האתגרים שהציירת זורקת בפני המשלחת. בבסיס המערכת עומדות נקודות פעולה (AP – Action Points) אותן תשיגו על ידי מתקפות רגילות או יכולות שתשיגו, והן יפתחו לכם את הצוהר לסקילים הטובים באמת.
כל דמות במשחק נלחמת באופן שונה וזה מדהים בעיניי; האסימטריה הזו מעשירה את הקרבות ומאפשרת לא רק סינרגיה בין הדמות לבין עצמה אלא גם בין הדמויות השונות. לדוגמה, אם לונה תשתמש בסקיל שגורם לאויב לבעור, מאל תוכל להשתמש בזה כדי להכנס למצב וירטואוז (מצב בו היא נותנת 200% נזק) מבלי שהיא תצטרך להצית את האויב בעצמה וכך לחסוך לה תור שיכול להיות קריטי.
במהלך הקרב תצטרכו לשים לב למה שהאויבים עושים, ולנסות להתחמק, להדוף (parry) או לקפוץ מעל ההתקפות של האויבים. זה הופך את הקרב למאוד אינטרקטיבי ומעניין, בו תוכלו לצמצם את הנזק שניתן לכם לאפס ואפילו להרוויח מזה משהו אם יש לכם את היכולות הנכונות. אציין שלעיתים התזמונים שם מאוד קשים לקריאה, אבל ברגע שמצליחים זו הרגשה מאוד מספקת.
בנוסף, לכל דמות יש מבחר נשקים שונה, והרבה מהם עם יכולות שנפתחות ככל שדרגת הנשק עולה (עצה – אל תשדרגו אלא אם אתם ממש תקועים על איזה בוס, קרבות עשויים לשדרג לכם את הנשק בחינם). מעל זה, יש את מערכת הפיקטו (Picto) והלומינה (Lumina). הפיקטו הם חפצים שנותנים בוסט לסטאטים של הדמות אליה הם משוייכים, יחד עם עוד יכולת סבילה. אחרי ארבע קרבות עם פיקטו, היכולת הסבילה הזו נקראת לומינה והיא יכולה להלמד על ידי כל אחד מהמשלחת, אם יש לו מספיק נקודות לומינה.
כל אלה יכולים ליצור קומבינציות מאוד מעניינות שיהפכו את הקרבות לקלים יותר ואף ליצור בילדים מאוד עוצמתיים במיוחד אם רק תרצו. תוכלו גם להתנסות בבילדים שונים במהלך הדרך בעזרת חפץ שמאפשר לעשות ריסט על היכולות או על הסטאטים, והוא לא נדיר במיוחד. ודבר אחרון לגבי הקרבות – האנימציות שם כל כך מרשימות וכיפיות, שלפעמים בא לי לא לגעת בכלל בשלט ולהתרכז, אלא רק לצפות בהן. אפילו ההתקפה הרגילה של כל דמות מונפשת בצורה שונה לחלוטין, וזה מראה את ההשקעה שנעשתה כאן כדי באמת ליצור את ההרגשה האסימטרית במהלך הקרב.
קלייר-אובסקור היא מנגינה שלא יוצאת מהראש
אחד הדברים שהכי חשובים לי במשחק זה פס-הקול שלו, ובמקרה של Clair Obscur: Expedition 33 הוא בא בעוצמה כה חזקה שפשוט קשה לי להתנתק ממנו. גם פה, הניגודיות בין צלילים רכים לבין קטעים אינטנסיביים וקצביים מורגש ונוכח מאוד, וכל כך נהניתי לשמוע את המלודיות שיש למשחק להציע, על ריפיט. אז מה אם אני לא מבין צרפתית?
לעוצמה הזו נוסיף את קטעי המעבר המעולים של המשחק, שיכולים להיות רגעי אקשן חסר מעצורים או תחושות על אובדן, והמוסיקה מעלה את זה לרמה הבאה. אין ספק בכלל שההשקעה פה הייתה אדירה – והיא השתלמה לגמרי, יש שם קטעים שארצה לראות שוב רק בשביל ההנאה.
עיצוב הדמויות מעניין מאוד, ויש שיאמרו שהן יצירות אומנות בפני עצמן. ניתן גם לשנות את הנראות באמצעות תחפושות שתמצאו או תקנו. כמו כן, הדיבוב שלהן מעולה, אם כי הייתי רוצה שהאנימציות יתאימו גם לשפה הצרפתית כי פשוט לא הצלחתי לשחק ככה. אציין שגם העיצוב של האויבים השונים פנטסטי; הוא יכול להיות תמים לחלוטין, או קריפי וגרוטסקי להחריד, עוד סימנים לניגודיות שהמשחק מציב בפנינו.
מלוטש אך לא עד הסוף
כפי שאולי שמתם לב עד עכשיו, מאוד אהבתי את המשחק ואת מה שיש לו להציע. רוב מוחלט של האלמנטים במשחק נעשו בצורה פנומנלית, שזה מאוד מרשים עבור משחק ביכורים של סטודיו אינדי שהוקם לפני כ-5 שנים. אולם, יש כמה דברים קטנים ששמתי לב אליהם וחלקם אפילו סודרו בעדכון תוך כדי ששיחקתי.
בקטעי המעבר שמתי לב שפה ושם היו כל מיני גליצ'ים שלא נעימים לעין, היה ניתן להתקע על מכשול במפת העולם מבלי יכולת לזוז (מקומות בעייתיים מסויימים תוקנו בעדכון) ולעיתים המוסיקה הייתה נפסקת במהלך הקרב והופכת את הקרב מאפי ל"בוא נסיים עם זה כבר כי אני לא יכול עם השקט הזה". אלו דברים פעוטים יחסית, והם לא קרו בתדירות גבוהה כך שההנאה שלי מהמשחק כמעט ולא נפגמה. אני בטוח שבמשחק הבא שהם יוציאו יהיה גימור איכותי יותר.
Clair Obscur: Expedition 33 עמד בכל הציפיות שלי, ועוד. שילוב של עלילה מרתקת, עולם מרהיב ומעניין, מערכת קרב אינטנסיבית ולא מתפשרת ופס קול אפי במיוחד הופך את המשחק הזה למועמד חזק מאוד למשחק השנה של 2025, וזה לגמרי יגיע לו.
אם חשבתם ש-2025 תהיה השנה שבה סוף סוף נחזור ל-Vice City, אז יש לנו חדשות רעות: GTA VI נדחה ל-2026. כן, שוב.
בהודעה שפורסמה היום, רוקסטאר מסרה שהמשחק לא יעמוד בלוח הזמנים המקורי שדיבר על שנת 2025, וכרגע מכוונים לשחרור במאי 2026 – אם לא יהיו עיכובים נוספים.
הסיבה הרשמית? רוקסטאר, כמו תמיד, שואפת לשלמות. אבל מאחורי הקלעים מדובר ככל הנראה בעיכובי פיתוח, אילוצי עבודה מהמשרד (במקום מהבית), וקצב מתקדם אך לא מספיק כדי לעמוד בלוחות הזמנים. צוותי הפיתוח קיבלו הוראה לחזור פיזית למשרדים בשנה שעברה, כדי לנסות ולדחוף את המשחק קדימה – מה שמעיד שהסטודיו מבין שהוא בבעיה.
נזכיר ש-GTA VI נחשף סוף סוף בדצמבר 2023 עם טריילר שובר-יוטיוב, שבו פגשנו את לוסיה, אחת מהדמויות הראשיות, והצצה מחודשת ל-Vice City העדכנית והמהממת. אבל מאז הטריילר – דממה.
אלו כמובן חדשות פחות משמחות, אבל אם זה אומר שנקבל תוצר מוגמר ומושלם זה כנראה יהיה שווה את ההמתנה הנוספת.
יוביסופט פרסמה היום את ה-Roadmap הרשמי לשנה הראשונה של Assassin’s Creed Shadows, המשחק החדש בסדרת ההתנקשות שמביא אותנו סוף־סוף ליפן הפיאודלית. הטריילר שעלה בערוץ היוטיוב של Ubisoft מציג העידכונים הקרובים למשחק, שכולל הרחבה חדשה, קווסטים ומערכות חדשות.
הרחבה ראשונה – Claws of Awaji
ההרחבה הראשונה שתושק נקראת Claws of Awaji, והיא תהיה זמינה בחינם לכל מי שהזמין את המשחק מראש. ההרחבה תרחיב את מפת העולם ותאפשר לנו לחקור את האי אוואג’י – אזור חדש עם משימות, אויבים ואתגרים. בנוסף, נחשף כי הדמות של נאואה, אחת משני הגיבורים הראשיים של המשחק, תקבל נשק חדש במסגרת ההרחבה: מקל בו (Bō Staff) – כלי נשק איקוני שמבטיח סגנון לחימה שונה לגמרי.
בחודשים הקרובים יוביסופט תשחרר סדרת עדכוני Story Drops – תכנים חינמיים שיכללו משימות צד, הרחבות לעלילה הראשית, דמויות משנה חדשות, ואירועים בעולם הפתוח. המטרה של Story Drops היא לשמור על קצב קבוע של תוכן, ולתת לשחקנים סיבה לחזור למשחק שוב ושוב.
עדכונים ושיפורים – גם אחרי ההשקה
עוד לפני ההרחבות הגדולות, כבר בחודשים הראשונים לאחר ההשקה המשחק יקבל מספר עדכונים שישפרו את חוויית המשחק:
מערכת פארקור משופרת
אפשרויות צילום חדשות
משימות נוספות
בן ברית חדש
רמות קושי מתקדמות
ושיפורים באינטראקציה עם העולם (כמו מערכת אזעקה חדשה והצגת כובעים וקסדות בסצנות).
בהמשך השנה: מצב New Game+ ושיתופי פעולה
מאוחר יותר ב-2025 יתווסף גם מצב New Game+, שיאפשר להתחיל את המשחק מחדש עם כל הציוד, היכולות וההתקדמות הקודמת שלכם. בנוסף, צפויים שיתופי פעולה עם מותגים אחרים, ככל הנראה עם תוכן קוסמטי או משימות ייחודיות.
אם עוד לא שיחקתם במשחק ואתם עדיין מתלבטים, אתם מוזמנים לקרוא את הביקורת המלאה שלנו.
FromSoftware חשפה את דרישות המערכת לגרסת ה-PC של Elden Ring: Nightreign, משחק הספין-אוף למשחק המצוין Elden Ring. המשחק, הנמצא ביקום של אלדן רינג, בנוי להיות משחק קו-אופ בו שלושה שחקנים יחברו כדי להביס את היצורים השפלים שהמשחק יזרוק עליהם.
דרישות מערכת – לא מפחידות כמו שחששנו
אם אתם מתכוונים לשחק על מחשב, כדאי שתדעו מה תצטרכו כדי להריץ את Nightreign בצורה חלקה. החדשות הטובות: הדרישות הגיוניות לחלוטין – כנראה בגלל התאמה גם לקונסולות מהדור הקודם או/וגם הרצון שישחקו אותו יחד אונליין.
כאמור, גם בדרישות המומלצות מדובר על דרישות סבירות לחלוטין וגם מחשבים "ותיקים" יוכלו להריץ אותו ללא מורא וקושי. החלק המעניין והמאתגר יהיה חווית הקו-אופ; במהלך חלק מבדיקות הרשת של המשחק דווחו בעיות טכניות, ואני מקווה ש־FromSoftware תיישר קו עד ההשקה.
Elden Ring: Nightreign צפוי להביא איתו אתגר, סגנון ואווירה אפית ש־FromSoftware יודעים לספק, וקשה לחכות כבר. ההשקה תתרחש ב־30 במאי, ובנוסף למחשב, המשחק יהיה זמין גם ל-PlayStation 4, PlayStation 5, Xbox One ו־Xbox Series X|S, ונכון לעכשיו ללא אפשרות ל-Crossplay, לצערי.
יוביסופט ממשיכה להרחיב את העולם של Assassin’s Creed Shadows: בסרטון חדש שעלה לפני מספר ימים, החברה הכריזה שבמהלך השבוע הקרוב ייחשף תוכן חדש למשחק – ככל הנראה הרחבה או עדכון משמעותי ראשון מאז ההשקה, ושאר התוכניות העתידיות למשחק.
Assassin’s Creed Shadows, ששוחרר מוקדם יותר השנה, לקח אותנו ליפן הפיאודלית עם סיפורם של יאסוקה ונאואה – שילוב בין קרבות סמוראים ישירים לבין התגנבות שקטה ומדויקת. המשחק זכה לאהדה על האווירה והעולם שבנה, אבל גם לביקורת בנוגע לחלק מהמכניקות והקצב.
עכשיו, עם ההכרזה על התוכן החדש, יוביסופט מאותתת שיש לה עוד תכניות גדולות ל-Shadows. עדיין לא ידוע אם מדובר בהרחבה עלילתית או עדכון חינמי עם משימות חדשות – אבל מה שבטוח, הציפיות גבוהות.
אם אתם עדיין מתלבטים אם לנסות את המשחק תוכלו לקרוא את הביקורת שלנו, וכמובן שנעדכן כשהחדשות יחשפו.
