Stellar Blade ביקורת: גרסת המחשב ותקווה חדשה לאנושות

גרסת ה-PC של Stellar Blade מביאה את חוויית האקשן-RPG הסוחפת של איב למחשב האישי, עם שדרוגים גרפיים מרהיבים, תמיכה בטכנולוגיות מתקדמות ושליטה מדויקת במיוחד בשלט. למרות קטעי פלטפורמינג מאכזבים ורגעי Quicktime מיותרים, המשחק מצליח לבלוט בזכות קרבות מדויקים ומתגמלים, עיצוב אמנותי ייחודי, פסקול עוצמתי ועולם פוסט-אפוקליפטי עשיר בפרטים.

אחרי שכבשה את שחקני ה-PlayStation 5, איב עושה את הקפיצה ומביאה את Stellar Blade למחשב האישי – עם סטייל קוריאני מוגזם, עולם פוסט-אפוקליפטי ועשרות בוסים שרק מחכים שתחסלו אותם.

מדובר באקשן-RPG מהוקצע שמספר את סיפורה של איב – לוחמת עתידנית שנשלחת להציל את מה שנשאר מהאנושות. המשחק משלב חקר, קרבות אינטנסיביים ועיצוב אמנותי שלא דומה לשום דבר אחר בז'אנר. הגרסה החדשה למחשב מבטיחה להביא את אותה חוויה קולנועית, עם שדרוגים גרפיים ואפשרויות שליטה מגוונות – אז בדקנו האם היא באמת מצליחה לעמוד בציפיות.

אנושות אחרונה על הקצה

Stellar Blade מציג עלילה שמתחילה כמו עוד סיפור מד"ב פוסט-אפוקליפטי – האנושות כמעט נכחדה, כדור הארץ נשלט על ידי כוחות מסתוריים, ואתם בתור איב – לוחמת שנשלחת מהקולוניה האנושית האחרונה – יוצאים לנקות את הבלגן. אבל מה שמתחיל כמו קלישאה, הולך ומתפתח עם טוויסטים, דמויות מסקרנות ורגעים של שקט מפתיע בין כל האקשן.

העולם עצמו מחולק לאזורים חצי-פתוחים, חלקם עם מבנה די לינארי ואחרים שמזמינים חקירה – במיוחד העיר Xion, שמרגישה כמו נווה מדבר של שברי זיכרונות וחיים ישנים. אין כאן עולם פתוח ענק כמו ב-RPG מערבי, אבל יש תחושת קנה מידה מרשימה והמון תשומת לב לפרטים – מהשלטים, דרך האנימציות של הדמויות ועד הדרך שבה האור נופל על שריון הקרב של איב.

אלמנט שיהיה מוכר לשחקני סולז הוא תחנות המנוחה שפזורות בעולם – נקודות בהן תוכלו לשפר את איב, למלא את השיקויים, לקנות חפצים ולבצע שדרוגים. אבל כמו בכל Souls טוב, כל מנוחה כזו גם מחדשת את האויבים הקטנים בסביבה – מה שמוסיף רובד של תכנון לטיול שלכם בין אזור לאזור.

עם זאת, אחד הדברים שפחות אהבתי היה הפלטפורמינג – לא רק שבעיניי השליטה במשחק לא מדויקת מספיק לקטעים מהסוג הזה, אלא שגם לקחו ממני את הנשקים הקרובים והשאירו אותי רק עם כלי הנשק לטווח רחוק. באופן אישי אני כמעט ולא משתמש בהם, אבל פתאום נאלצתי להסתמך עליהם. השלב הזה הרגיש מנותק משאר המשחק, כאילו נבנה רק בשביל "לגוון", גם אם אותו גיוון לא באמת תורם – ואפילו מוציא מהשטף הנהדר שמלווה את שאר החוויה.

תזמורת של תזמון ומכות מדויקות

Stellar Blade לוקח המון השראה ממשחקי סולזלייק, וזה ניכר במיוחד במכניקות הקרב: התחמקויות מדויקות ו־Parry מתוזמן היטב פותחים פתח למהלכי המשך מרהיבים, והמשחק מתגמל את מי שמוכן להשקיע וללמוד את התזמון הנכון. זה לא סתם ספאם של כפתורים – כל תנועה של איב מרגישה שקולה, וכל טעות נענשת.

למרבה המזל, לחוששים שביניכם, אפשר לבחור ברמת קושי קלה יותר, ואין שום עונש אמיתי למוות – כלומר, מלבד עונש אחד קטן אך מתסכל: הסצנות שלפני קרבות בוס חוזרות בכל ניסיון מחדש, בלי סיבה ברורה (למרות שלרוב אפשר לדלג עליהן).

ככל שמעמיקים במערכת, מגלים עומק מפתיע: מתקפות מיוחדות שנפתחות בהדרגה, אפשרות לשנות סגנון לחימה, ולבנות את איב סביב יכולות שמתאימות לסגנון המשחק שלך. הבוסים יודעים להפעיל לחץ – כל אחד מהם דורש למידה, התאמה ולעיתים גם לא מעט ניסיונות כושלים – אבל ברגע שהכול מתחבר, התחושה פשוט ממכרת.

כשתהרגו אוייבים תצברו Exp שבו תשתמשו כדי לפתוח את אותן יכולות, וברחבי העולם תוכלו למצוא חפצים שישדרגו את כמות החיים שלכם, האנרגיה שמשמשת למתקפות, את כמות הגיר שתוכלו ללבוש ואת הנזק שתעשו. מערכת הגיר די פשוטה מצד אחד, אפשר ללבוש רק חפץ אחד בהתחלה ובהמשך קצת יותר, כל חפץ נותן בוסטים אחרים אבל הבוסטים עצמם מוסברים בצורה מעט מסורבלת מדי.

מדי פעם מופיעים גם קטעי Quicktime שלא תורמים לחוויה – ולפעמים אפילו הורסים. כמו לדוגמה בוס שתנצחו בקרב אינטנסיבי, ורגע אחרי תתנגן סצינה קצרה שדורשת לחיצה אחת אחרונה. אם במקרה הנחתם את השלט לנוח – הבוס יקום על רגליו ויגרור אתכם להמשך קרב שחשבתם שכבר סיימתם.

בין עכבר למקשי חץ

גרסת ה-PC של Stellar Blade מאפשרת לשחק הן עם בקר והן עם מקלדת ועכבר – והאמת? שתי האופציות עובדות, אבל ברור לחלוטין שהמשחק תוכנן בראש ובראשונה לבקר. עם עכבר ומקלדת אפשר להסתדר, והשליטה לא מרגישה שבורה – אבל קשה לומר שהיא אינטואיטיבית, במיוחד כשמדובר בפרקי פלטפורמה או ניהול תפריטים תוך כדי תנועה.

כמובן ששלט של PlayStation 5 יעבוד כאן הכי טוב – כולל הפיצ'רים הייחודיים שלו כמו התנגדות בלחצנים הרגישים למגע ורטט מדויק – וזו חד משמעית הדרך הנוחה ביותר לשחק.

הממשק עצמו נקי, קריא ומעוצב היטב, עם ניווט קל גם בין עשרות יכולות, שדרוגים ופריטים. אם אתם מגיעים מהקונסולה – תרגישו בבית. ואם זו הפעם הראשונה שלכם עם איב? כדאי לשקול לשלוף בקר לפני שמתחילים.

נוצץ, חד, ובדיוק בקצב שלך

כמו כל פורט טוב למחשב, Stellar Blade לא מגיע בידיים ריקות. הגרסה הזו כוללת תמיכה ב-DLSS 4, FSR 3, קצבי רענון גבוהים, מסכים רחבים במיוחד (כולל 32:9 למי שבאמת משקיע), ואפשרויות גרפיקה מתקדמות שמאפשרות לסחוט כל פיקסל מהמכונה שלכם. על חומרה מודרנית, המשחק רץ בצורה חלקה גם ב-4K, עם אפקטים של תאורה, חלקיקים וצללים שנראים פשוט מעולה. האויבים, הדמויות והעולם הסביבתי מקבלים עומק חדש כשנותנים להם לרוץ בקצב פריימים גבוה ובחדות שלא קיימת בקונסולות.

מעבר לנתונים היבשים, מדובר בחוויה סופר קולנועית – בין אם זו מצלמה שמתקרבת בדיוק ברגע הנכון בסיום מהלך, או אנימציית תנועה שמרגישה כאילו יצאה היישר מסרט אנימה עתידני.

שיחקתי על מסך 21:9, והחוויה הייתה יוצאת דופן – המשחק נראה ונשמע פשוט מדהים לכל אורכו. בעיניי זוהי לחלוטין החוויה האולטימטיבית של המשחק – הוא רץ חלק ללא כל תקיעה ונראה יפהפה. אין ספק שמדובר על פורט מלוטש לחלוטין.

אפוקליפסה עם באסים

אחד האלמנטים שפחות מדברים עליו אבל משפיע מאוד על התחושה בזמן המשחק הוא הפסקול, וב-Stellar Blade מדובר בביצוע מדויק ואפקטיבי להפליא. המוזיקה משתנה בהתאם למצב: מקטעי קרב עם באסים דחוסים ואלקטרוניקה אגרסיבית, ועד נעימות איטיות ורגשיות שמלווים רגעים שקטים יותר של חקירה או אינטראקציה עם דמויות.

גם עיצוב הסאונד מרשים – כל חבטה, התחמקות ו-parry מלווים באפקטים חדים שנותנים משקל אמיתי לכל פעולה. הדיבוב האנגלי סביר, אך לא תמיד מדויק רגשית, ומי שרוצה חוויה קולנועית יותר – מומלץ לעבור לדיבוב הקוריאני, שם הדמויות מרגישות אותנטיות יותר לטון ולסגנון האמנותי של המשחק.

גרסת ה-PC ש-Stellar Blade הייתה צריכה מההתחלה

גרסת המחשב של Stellar Blade מצליחה לקחת את מה שכבר היה מרשים על הקונסולה, וללטש אותו לכדי חוויה עשירה, חלקה ומרשימה הרבה יותר. עם גרפיקה חדה, פריימים גבוהים, תמיכה מלאה במסכים רחבים ושליטה מדויקת (במיוחד עם בקר DualSense), מדובר בגרסה המומלצת לכל מי שרוצה לחוות את המשחק הזה לראשונה – או אפילו לחזור אליו לסיבוב נוסף.

הקרבות ממכרים, העולם מעניין, והעיצוב האמנותי מצליח להישאר ייחודי גם בתוך ים של משחקי אקשן דומים. יש פה ושם נפילות קטנות – כמו קטעי Quicktime מיותרים או סצנות שמתנגנות שוב ושוב לפני בוסים – אבל אלו לא פוגעים באמת במה ש-Stellar Blade מציע: חוויית אקשן סוחפת, סגנונית ומרשימה, שבגרסת ה-PC מקבלת את הבמה הכי נוצצת שיש.

אחרי פורט כזה, נותר רק לקוות ש-Shift Up יביאו משחק המשך ראוי, ועדיף עם כמה שפחות QTE.

עותק הביקורת של Stellar Blade סופק על ידי PlayStation.