במשחק ה-XCOM הראשון, אתם משחקים בסיפור ישן כמו ז'אנר המדע הבדיוני עצמו. חייזרים פולשים לכדור הארץ. כמה אומות חוברות יחדיו בזריזות כדי להקים את XCOM תחת פיקודו של "המפקד", ומחזירים מלחמה כנגד הכח החייזרי. במספר פעולות ממוקדות, XCOM מצליחים לפרק את כלי המלחמה של החייזרים חתיכה אחת אחרי השנייה. בעוד שבהתחלה אתם לא חמושים כמו שצריך וגם אין לכם מספיק אנשים, XCOM מנצחת בסוף בעזרת העקשנות האנושית, כוח הרצון וההבנה שכזן – אנחנו ממש אוהבים פיצוצים. החייזרים נזרקים למקום מהם הם הגיעו, כדור הארץ הוצל, האנושות שונתה לתמיד, בלה בלה בלה, הקרינו את הקרדיטים בעוד הגיבור רוקד אל השקיעה עם אהובתו לצידו.
די מובן שמהסוף הזה לא יכול לצאת משחק המשך, אז Firaxis עשו את מה שרוב השחקנים של XCOM עשו בדרגות הקושי הגבוהות יותר – הם נכנעו. XCOM 2 מתחיל 20 שנה לאחר אותה הפלישה שנלחמנו למנוע במשחק הקודם, אך הפעם היצורים הקטנים והירוקים (אפורים למען האמת) נצחו. לא רק שהם נצחו, הם השמידו את ההתנגדות האנושית בתוך מספר חודשים. כה מוחלט היה הניצחון שלהם, כה גדולה הייתה תבוסת המין האנושי שלא הייתה לו ברירה אלא להצטרף לקהילה הבינ-גלקטית השמחה של החייזרים. בן אנוש שנבחר על ידי החייזרים ממונה להיות הדובר שלהם אל מול קהל של המעריצים את החייזרים, שכן החייזרים נתפשים לא ככובשים, אלא כמושיעים. הם מביאים מתנות ורפואה ואם רק תתעלמו מהשכנים שלכם שנעלמים אחד אחד – הכל יהיה בסדר.
כמובן שהחייזרים זוממים משהו רע. מאחורי כל החיוכים המברכים ומרפאות טיפול בגנים ישנה מזימה לעשות משהו נורא ואיום לבני האדם – אבל אני לא אהרוס לכם את הסיפור. מספיק לומר לכם כי בערך כ30 דקות אל תוך המשחק אתם תקבלו שעון אשר יספור לסופכם, רק שהפעם הוא יספור להשלמתו של "The Avatar Project", אותו משהו גדול ונורא שישמיד את הסיכוי האחרון של האנושות לצאת לחופשי. האמת שזה באמת די מרושע.
בנוסף לשעון הסופר אל מותכם, XCOM 2 מחזיר מספר מאפיינים מקודמו עד לנקודה שאם שיחקתם במשחק הקודם עד סופו, יהיה לכם קשה למצוא שינויים גדולים. אל תבינו אותי לא נכון, מאוד אהבתי את XCOM ואני מאוד אוהב את XCOM 2, אבל כן הייתי רוצה לראות רעיונות מקוריים יותר ומכניקות חדשות במשחק ההמשך. מבחינת המכניקה הפשוטה של המשחק, זהו די העתק של הקודם: אתם מפקדים על קבוצה של 4 חיילים, אשר תוכלו בשלב כלשהו לשדרג את הגודל שלה ל-6, ותלחמו בחייזרים בתורות. כל יחידה מקבלת שתי נקודות פעולה שתוכלו להשתמש בהם לתזוזה ול"פעולה" (כמו לירות) והמנצח הוא מי שלא מסיים מחורר בכדורים על הרצפה. XCOM 2 מרחיב על הנוסחה של "תהרוג את כל הרעים" על ידי הוספת מטרות נוספות למשימה כמו "פרוץ לחפץ X" או "תחטוף/תתנקש במטרה", אך לרוב אפשר לפתור כל בעיה על ידי שימוש ברובה.
מספר מכניקות חדשות כן מפרידות את XCOM 2 מקודמו. המכניקה שהכי בולטת לעין היא המכניקה של ההסתתרות. מאחר והחייזרים הם אלו ששולטים בכמעט הכל, XCOM לא יכולים פשוט להגיע חמושים מכף רגל ועד ראש ולפתוח באש. הפעם אתם נדרשים לעשות את הדברים בצורה יותר מתוחכמת וזה מגיע בצורת הסתתרות. בהתחלה של רוב המשימות, החייזרים לא באמת יודעים שאתם שם. הם ימשיכו בשגרה שלהם – יפטרלו במסלולים שלהם, יעמדו בעמדות השמירה שלהם, ויעשו מה שהחלאות החייזריות הללו עושות בכמה דקות האחרונות של חייהם. זה ייתן לכם את האפשרות לחקור את האזור, למקם את החיילים שלכם בנקודות יתרון, לתפוס מחסה ואף לפרוץ למכשיר אחד או שניים. לאחר כל זה, כשהכל מוכן, אתם פותחים באש ובתקווה מחסלים את החייזרים עם תכנית התקפה מתוכננת היטב בעוד הם מנסים להתפזר ולתפוס מחסה בין מתר של כדורים. אני אומר "בתקווה" כי כל מי ששיחק XCOM יודע ש99% לפגיעה יכול ים להיות באותה מידה 100% החמצה אם אתם ממש צריכים שהכדור שלכם יפגע.
גם הבסיס של XCOM הותאם לנסיבות. כבר אין לכם את היתרון של בונקר תת קרקעי מוגן היטב במקום לא ידוע. הפעם אתם ניידים על סיפון ספינת אספקה ישנה של החייזרים שאתם לאט לאט מתאימים לצרכים שלכם. פינוי הריסות מחליף את האדמה שהייתה ב-XCOM והאנרגיה גאותרמית מוחלפת בגנרטורים, אבל בגדול כל התפעול של הבסיס נשאר כמעט אותו הדבר כמו בקודם. השינוי המבורך היחיד הוא באיך שאתם מנהלים את הצוות שלכם – במיוחד את תומכי הלחימה. המהנדסים שלכם הם כבר לא סתם מספרים, אלא אנשים אמיתיים שתוכלו לצרף לפרוייקטים שיעזור לכם יותר, החל מלזרז את הבנייה ועד לתפעל מכשירים רפואיים, מהנדסים הם משאב חשוב ויקר. מדענים, לרוע המזל, הם עדיין לא יותר ממספרים על דף.
XCOM 2 שינה גם את המערכת המקצועות. עם עץ מיומנויות יותר ממוקד, חמשת המקצועות של המשחק מרגישים כמו יותר. הפעם, הלוחמים הסיוניים הם ממש מקצוע בפני עצמו ולא חיילים רגילים עם כמה יכולות מעניינות.. עם מתחם אימון המוקדש רק להם, XCOM 2 הופך את החיילים הסיוניים למה שהם היו אמורים להיות – מאין "מטילי קסמים" אשר הורגים חייזרים עם כוח המוח בעודם פולטים משפטים מסרטי אקשן של שנות ה80. המקצועות האחרים הם שילוב של מה שראינו בעבר, עם מספר שינויים לאיזון. הקלעים מתחים בצליפה מרחוק או מטווח אפס, בין אם הם מורידים את המטרות שלהם מהצד השני של המפה בשימוש ברובה צלפים או שהם הורגים את המטרות שלהם מקרוב עם אקדח. החייל הכבד נשאר כמעט אותו הדבר כאשר רוב היכולות שלו חוזרות מהמשחק הקודם. החייל התומך הוא שילוב של המרפא/תומך, שבעזרת הרובוט שלו יכול לרפא את חברי הקבוצה או לזרוע טרור בלבם של היחידות המכניות של החייזרים. המקצוע האחרון והחביב הוא חייל התקיפה שנולד מחדש בתור הסייר. בנוסף ליכולת לדחוף רובה צייד לפרצוף של האויב, הסיירים מומחים בהסוואה ולחימה בחרב. כן, ב-XCOM 2 יש חרבות והם ממש מסוכנות אם משתמשים בהן נכון; שום דבר לא אומר "עוף לי מהכוכב" כמו להב מפלזמה לחלקים הרכים.
החיילים הם לא היחידים שקיבלו צעצועים חדשים – גם לחייזרים היה זמן להרגע ולהתפתח, מה שמתבטא בשינויים ושידרוגים לארסנל המסיבי שכבר היה להם. ה-Sectoid הקטנים והחמודים הפכו להיות גבוהים יותר ונראים הרבה יותר כמו בני אדם, עם יכולות סיוניות חזקות יותר ממה שהיו להם בעבר. Thin Men חזרו לצורתם המקורית של נחשים גדולים ויורקי רעל. Mutons הם… ובכן… Mutons. אתם לא באמת יכולים לשפר את העיצוב של יצור גדול ושרירי המסתער אלי קרב חמוש בנשק ושיריון מסיבי. אבל אל תדאגו, ישנם עוד הרבה הפתעות אשר מחכות לכם בהמשך בעודכם מתקדמים בסיפור הראשי.
אתם תתקדמו בסיפור בדרך הרגילה: אתם תשלימו משימות, תבצעו מחקרים, תחשפו לאט לאט את המזימה של החייזרים עד שיגיע הזמן לחסל כמה מהם. מה שהשתנה זה איך החייזרים מגיבים להתקדמות שלכם. לחייזרים כבר אין מחשבה ליניאריות של "תעשו את זה ואז את זה", אלא גישה די אקטיבית ללמחוץ את המרד העלוב שלכם. זה קורה בתור "אירועים אפלים" – כל זמן מה החייזרים מחליטים לעשות את החיים שלכם קשים יותר; זה יכול להיות על ידי הוספת יותר חיילים משוריינים, פגיעה במשאבים שלכם או אפילו על ידי שליחת חללית לצוד אתכם. חלק מהמשימות הללו יכולות לצוץ רק אם תשקיעו זמן בחיפוש אחריהם, וגם אז לא בטוח שתצליחו להתגבר על כל המכשולים שהחייזרים ישימו לכם בדרך. זה מוסיף סיבה טובה לשחק במשחק שוב ושוב, שכן מלבד העובדה שהמשימות והציוד רנדומליים, האירועים האפלים הללו מוסיפים טוויסט לכל משחק שהופך אותו לשונה כל פעם ופעם.
XCOM 2 מרחיב את האפשרות של עיצוב הלוחמים שלכם כמעט בכל אופן. משדרוג הביצועים של הנשקים שלכם ועד האפשרות לצבוע אותם ולתת לשם שמות, תוכלו לעצב את הצוות שלכם בדרכים שונות ויצירתיות. המשחק רוצה שתפנימו שמדובר במלחמת גרילה ולכן אין שום בעיה שהלוחם שלכם ילבש מסכת הוקי מכוסה בדם וינופף בשוטגאן בשם "גושי". בעזרת המנוע Unreal 3.5 תוכלו ליהנות מהדרכים המרהיבות ש"גושי" הופך חייזרים לעיסות מדממות.
Firaxis עשו מצווה לקהילה של XCOM 2 בכך שהם שחררו את ערכת המודים החדשה כדי ששחקנים יוכלו ליצור תוכן נוסף למשחק. יחד עם תמיכה מלאה של Steam Workshop, המשחק מגיע לרמות התוכן של Bethesda. למעשה, המשחק שוחרר עם מספר מודים אשר נוצרו על ידי האנשים המוכשרים ב Long War Studios, וכל יום שעובר מביא עוד ועוד מודים. עם תוכן חדש מכל סוג שגדל בכל יום, תוכלו לצפות לדברים מדהימים מהקהילה. כמובן שאנו לא צריכים לציין שערך המשחקיות החוזרת של המשחק מגיע לגבהים חדשים.
אם ל-XCOM 2 יש צד שהוא קצת חלש בו, זה מצב מרובה המשתתפים שלו. עם כל הדברים הגדולים והחדשים שהוסיפו למשחק הראשי, מצב מרובה המשתתפים נשאר די זהה: שחקן מול שחקן עד המוות. העיצוב של הדמויות, שמרכיב חלק מאוד גדול בחוויה של מצב השחקן היחיד, לוקה בחסר ומאפשר שינויים קוסמטים בלבד. ישנו גם מבחר מאוד מצומצם של יחידות לבחור מתוכן ובנוסף יש מספר בעיות טכניות, שכנראה יפתרו בעתיד בעזרת פאטצים שונים, אבל נכון לעכשיו הם מייגעות והורסות את החוויה. חבל שעם חוויה סיפורית כל כך מוצלחת החוויה של מרובה המשתתפים לא מקבלת את תשומת לב הדרושה.
בשורה התחתנוה, XCOM 2 מרגיש כמו שמשחק המשך אמור להרגיש. הוא לוקח את כל החלקים הטובים של המשחק הקודם ומשתמש בהם – לפעמים משאיר אותם כפי שהם ולפעמים משפר אותם. לאחר מכן הוא מוסיף שכבה דקה של אלמנטים חדשים ומסיים בליטוש הסיפור, שממש מעניין באופן מפתיע. כמשחק שמעולה גם בתור משחק המשך וגם כנקודת כניסה לסדרה, XCOM 2 עושה את הכל כל כך נכון שקשה לא להמליץ עליו.
