הפרק הראשון של Batman: The Telltale Series השאיר אותנו מבוהלים מהמסתורין האופף את משפחת וויין, ומהביצוע של Telltale לסיפור ולהצגה של האביר האפל. עכשיו הפרק השני בסדרה, Children of Arkham, יצא סוף סוף ובעוד אנחנו צוללים קדימה לתוך ההסטוריה של גות'הם, ברוס וויין נקרע בין לכידת עברייני העיר גות'הם לבין קנוניה המאיימת להרוס את שם משפחתו.
אנחנו ממשיכים ישר אחרי הפרק הראשון בסדרה, Children of Arkham מביא לנו את ברוס וויין כשהוא נקרע על ידי הידיעה שמשפחתו לא היתה טהורה כמו שהוא חשב. במהלך החקירה שלכם בהסטוריית משפחת וויין, אתם, כברוס, תתקלו בסוד אפל שעוסק בתומס וויין ובדרך בה הבטיח את הון המשפחה. הסוד מוביל את החקירה למאורעות הלילה בו ברוס וויין איבד את הוריו, ומדוע הדברים קרו כמו שקרו. בעוד הסיפור מתגולל, איום חדש מופיע בגות'הם בדמותו של אוסוולד קובלפוט, הידוע בכינויו "הפינגווין". הסיפורים של משפחת וויין ומשפחת קובלפוט קשורים בדם, והפינגווין מחפש נקמה.
מספיק מעניין לראות את הצד הפגיע של איש העטלף בעוד הוא מתמודד עם העבר הקודר מאחורי ההון המשפחתי שלו. באופן כללי, כל הדמויות בפרק השני מרגישות יותר מלאות, כשלכל אחת יש את המטרות והנקמות האישיות שלה. דמויות מסוימות, כמו ויקי וייל, אולי היו יכולות להיעזר ביותר דגש, ובחלק מהסיפורים יש חורים. כמו למשל כשקובלפוט חבר לאנטגוניסט הראשי של פרק 2 ואיך הצליח לקבץ צוות ססגוני, הכולל מטה-אדם. למרות שזה לא ברור כמו שזה יכול היה להיות, הסיפור ממשיך להתפתח בדרך מסקרנת, ואנו שוב נשארים בצפייה לשחרור הפרק הבא.
ממש כמו במשחק הראשון, האכזבה הגדולה ביותר היא הניתוק שתרגישו כשתשחקו כבאטמן. היו סצנות בהן רציתי להיות מעורב באקשן, כמו בסדרת ארקהם המפורסמת, אבל הן המשיכו בסגנון Telltale הרגיל, עם הרבה דיבורים ומעט התערבות מצד השחקן. אין הרבה מה להגיד על המשחקיות חוץ מכך שהבחירות שתעשו כעת בשיחה, חקירה ומצבים שונים עכשיו בעלות משקל גדול יותר בהשפעה על הנרטיב הכללי.
מכיוון שזה בעצם חלק מאותו המשחק השלם, Children of Arkham לא משנה כלום כשזה נוגע למשחקיות, חוץ מכך שההחלטות במשחק הזה בעלות משקל גדול יותר. היו רגעים בהם הייתי צריך לעצור את המשחק לכמה שניות בכדי לשקול את ההשלכות של המעשים שאני עתיד לבצע. המערכה האחרונה הציגה בפניי החלטה קשה שתפלג את קבוצת החברים שלי לשני מחנות לגבי איזו מהבחירות היא הנכונה.
ישנם וייב וסגנון יחודיים למשחקים של Telltale, והם אפילו יותר מודגשים ב-Batman Episode 2. במהלך האינטראקציות בין הדמויות, המשחק מרגיש חי ממש כאילו אתם צופים בפרק בסדרת הטלוויזיה. הבעיה עולה כאשר אתם צריכים לזנק אל תוך האקשן, ורואים שמנוע המשחק של Telltale עדיין צריך לעבור כברת דרך כשזה מגיע להנפשה של דמויות. תנועת הדמויות מאד נוקשה בקטעי הקרב המהירים, וזה נראה כמו חבורה של רובוטים הולכים מכות. בפרק הראשון הבעיה הזו לא עלתה כי רוב העיסוק היה בחקירה, אבל ב-Children of Arkham ישנן הרבה יותר סצנות אקשן, אז העניין נהיה בולט וצורם. ולמרות זאת, פרק 2 די דומה לראשון, בלי שינויים משמעותיים באיכויות הגרפיקה ופס הקול.
Batman: The Telltale Series – Episode 2: Children of Arkham צולל עמוק לתוך הקנוניה נגד משפחת וויין, ומגיש סיפור הרבה יותר מעניין. זה, בשילוב עם פיתוח דמויות נהדר והמעורבות של ברוס וויין עם הדמויות בגות'הם, באמת נותן בשר לעלילת הסדרה כולה. למרבה הצער, בעקבות קטעי אקשן כבדים, הדמויות נראות פחות טבעיות ומרגישות הרבה יותר רובוטיות. עם זאת, כמו בכל משחק Telltale, לבחירה יש מרכיה חשוב כאן וההחלטות לוקחות את מרכז הבמה. כולן עד אחת מרגישות כאילו הן הולכות לגרום להשפעה מכרעת בפרקים שיבואו בעתיד, וזה רק גורם לי לייחל שיתנו לי לשחק בהן כבר עכשיו.
