באופן לא מפתיע ה-i9-12900K הוא מעבד עוצמתי ומהיר שאוכל בלי מלח כל דבר שתחליטו לזרוק עליו, ומציג שיפור משמעותי ביחס לדור הקודם של אינטל, וגם בכירי הדגמים בדור הנוכחי של AMD כבר לא יושבים להם בנחת בראש טבלת הביצועים.
בחודש אוקטובר דאשתקד חשפה אינטל לעולם את הדור ה-12 של משפחות המעבדים השולחניים שלה, תחת שם הקוד Alder Lake, לאחר לא פחות מ-3 שנות פיתוח. המשפחה כוללת כ-60 דגמים שונים של מעבדים מסדרת i3 ועד סדרת i9, ולפי אינטל מציגה שיפור של כ-20% ביחס לדור 11 הידוע בכינויו Rocket Lake.
בתוך משפחת Alder Lake, המעבד הבכיר והמהיר ביותר הוא ה-i9-12900K שעליו נדבר היום, ונועד להתחרות ראש בראש, ולנצח, את מעבד הדגל הנוכחי של AMD, ה-Ryzen 5950X. למרות שהגישה שבה אנחנו בוחנים דברים היא תמיד מעיני הגיימר, ברמות הגבוהות ההבדלים ב-FPS בין המעבדים קטנים לכדי פריימים בודדים ועיקר הנטל הוא על כרטיס המסך. עיקר ההבדל יתבטא דווקא בתוכנות עריכת וידאו ותמונות העובדות עם קבצים גדולים ורינדורים כבדים במיוחד.
אז איך ה-i9-12900K עומד בכל העומס הזה? יצאנו לבדוק
i9-12900K – מי אתה ומה אתה?
ה-i9-12900K כפי ששמו מעיד עליו, הוא מעבד מהדור ה-12, וחלק מסדרת i9 (סדרת האקסטרים). ה-K בסוף שם הדגם מציין שהמעבד מגיע עם מכפלה פתוחה, מה שאומר שהוא דגם שמיועד לאנשים שרוצים לבצע המהרה (Overclock) של המעבד, בכך שיותר קל להעלות את תדר הפעולה שלו.
ה-i9-12900K מגיע עם מהירות שעון מקסימלית של 5.2GHz, ותדר בסיס של 3.2GHz. הדגם למעשה מורכב מלא פחות מ-16 ליבות פיזיות ו-24 נימי עבודה. אבל לא מדובר סתם ב-16 ליבות, אלא בשני סטים שונים של 8 ליבות. סט ראשון של ליבות ביצועים חזקות ומהירות, וסט שני של 8 ליבות חסכוניות ויעילות שמטרתן להריץ את כל מטלות הרקע של המחשב, ולפנות את ליבות הביצועים לעבודה העיקרית.
כמובן שאי אפשר לקבל מפלצת כזאת מבלי לתהות מה המעטפת התרמית וצריכת החשמל שלה (TDP), כך שה-i9-12900K מגיע עם צריכה בסיסית של 125W, ומקסימלית של 241W. לשם השוואה ה-Ryzen 5950X מגיע עם צריכה בסיסית של 105W, ו-TDP מקסימלי של 142W (מוגבל ע"י התושבת).
המשמעות של נתוני ה-TDP הגבוהים הוא שה-i9-12900K מייצר המון חום, בעיקר כשהוא במאמץ. לנושא החום כמובן שיש 2 משמעויות. הראשונה – נדרש קירור משמעותי למעבד בכדי לשמור עליו בטמפרטורות סבירות גם תחת מאמץ. השנייה – מערך ה-VRM של לוח האם צריך להיות ברמה גבוהה במיוחד, ועם מערכת קירור יעילה משלו.
עוצמה של קרנף ומהירות של צ'יטה
את ה-i9-12900K בחנו על מערכת PBA מבית ASUS. למי שלא מכיר, PBA אלו ראשי תיבות של Powered By Asus. כלומר – מערכת שבנויה ברוב על חלקים מבית חברת ASUS, עם השלמות של חברות אחרות לחלקי מפרט ש-ASUS לא מייצרת, כך שבסוף מתקבל מערכת שהיא eco-system מלאה, מתואמת, מסונכרנת ומוכנה לעבודה.
למעשה, במחשב ה-PBA שאנחנו השתמשנו בו כפלטפורמה, מלבד החלקים של ASUS, ניתן היה למצוא בו חלקים מבית מותג הגיימינג המצליח XPG, שמתמחה ביצור זכרונות RAM ו-SSD.
מפרט מערכת הבדיקות / מחשב ה-PBA:
מעבד Intel i9-12900K
לוח אם ROG Maximus Formula Z690
כרטיס מסך RTX 3080 Strix
זיכרון 2x16GB DDR5 XPG Lancer
ספק כח ROG Thor Platinum II 1000W
אמצעי אחסון XPG SX8200Pro 1TB
קירור מעבד ROG RYUJIN II 360
מארז TUF Gaming GT501
המעבד נבחן בשלל מבחנים סינטטיים, שבדקו את יכולותיו של המעבד. בעוד שמרבית התוצאות מתייחסות למעבד כמסגרת שלמה, ישנן בדיקות אשר בודקות יכולות של ליבה אחת בלבד (Single Core), מה שעדיין עשוי להיות רלוונטי כיום לרוב משחקי המחשב.
בכל המבחנים העמדנו את ה-i9-12900K מול המתחרה הנוכחי העיקרי שלו, ה-AMD Ryzen 5950X האימתני, ובכך התוצאות יאפשרו להבין את כוחם של שני המעבדים העוצמתיים האלו.
3DMark
סט המבחנים הראשון מבוסס על המבחנים של תוכנת 3DMark, המאפשרים מדידה של יכולותיו של המעבד בקטעי משחק מדומיינים ובהרצות פיזיקליות מרובות, ומאפשר הבנה דיי טובה לגבי יכולות המעבד בשלל תרחישים שונים/
ניתן לראות שבמרבית המבחנים ה-i9-12900K מוביל על ה-Ryzen 5950X בצורה דיי ברורה. כלומר, בהנחה ומדובר על מערכת זהה (בעיקר ה-GPU), במרבית המשחקים תוכלו לקבל תוצאות טובות יותר עם המעבד מבית אינטל, שמציג יכולות חישוב מוצלחות יותר בהדמיית המשחקים, כנראה בשל 8 ליבות הביצועים המהירות שלו.
GeekBench 5
המבחן של GeekBench בעצם מעמיד את המעבד בפני סימולציות ריאליות שמביאות למקסימום את הדרישות מהמעבד הן עבור הליבה הבודדת, והן עבור ריבוי הליבות.
כפי שניתן לראות, ה-i9-12900K מציג עדיפות של כ-15% בביצועי ליבה בודדת, מה שלא מפתיע היות וברוב ההיסטוריה ביצועי הליבה הבודדת של אינטל היו טובים יותר משל AMD, בעיקר בשל תדרי הליבה הגבוהים יותר.
מה שכן מפתיע, הוא שגם בביצועי ריבוי הליבות ה-i9-12900K גובר על ה-Ryzen 5950X בכ-10%, מה שנותן רוח גבית לאמירות הנשמעות מ-Intel על כך שהם חזרו למשחק – ובגדול.
SuperPI
אחד המבחנים הפשוטים והמשעשעים יותר ברפרטואר בחינות המעבדים הוא ה-SuperPI, אשר למעשה בוחן את הזמן שלוקח למעבד לחשב את ערכו של פאי, עד כמות אדירה של מספרים אחרי הנקודה. במקרים שבחנו אנו – עד מיליון ספרות אחרי הנקודה, ועד 32 מיליון ספרות אחרי הנקודה.
כפי שניתן לראות, מבחינת יכולות חישוב בסיסיות נטו, שני המעבדים מציגים יכולות דיי זהות, עד כדי הפרש של פחות משנייה בודדת בביצוע 32 מיליון פעולות חישוב (חילוק). מפתיע? לא. שני המעבדים הם בעלי ליבות חישוביות מהירות במיוחד. מדובר על כ-100 אלף פעולות חילוק כל שנייה. בהחלט מרשים.
CPU-Z
המבחן הבא שהורץ בוצע ע"י תוכנת CPU-Z, שמריץ מעין מבחן מאמץ על המעבד ובוחן את הזמן הנדרש לו בכדי לבצע את סט המשימות, הן עבור ליבה בודדת, והן עבור ריבוי ליבות.
גם במבחן זה ניתן לראות את היתרון המסורתי של אינטל במבחני הליבה הבודדת, עם יתרון משמעותי של כ-27% מעל המתחרה מבית AMD. מצד שני, במבחן זה חוזר ה-Ryzen 5950X להובלה במבחן ריבוי הליבות עם יתרון של כ-5%, שהוא אולי יתרון, אבל הוא בהחלט בתוך מרווח הטעות של הבחינה, ובהחלט לא מראה על יתרון ביצועים מהותי.
Blender
מבחן Blender למעשה מבצע רינדור של סיטואציות/סצנות שונות, ובודק כמה זמן לוקח למעבד לבצע את העבודה. תוצאות המבחן הן בשניות, וכמובן ככל שהתוצאה נמוכה יותר – המעבד מהיר יותר.
כפי שניתן לראות, בכל מבחני הרינדור התוצאה של ה-Ryzen 5950X נמוכה משל ה-i9-12900K, מה שבעצם אומר שהמעבד של הענקית האדומה הוא המהיר יותר מבין השניים. כך שאלו מכם שמחפשים מעבד לעבודות רינדור דו ותלת מימד – נראה ש-AMD עדיין מובילה.
PCMark 10
בחינת PCMark 10 למעשה בוחנת את המעבד ב-3 סיטואציות שונות, ונותנת למעבד ציון עבור אותו סוג סיטואציה שבה הוא נבחן, בכדי להעריך את יכולת המעבד. לכל סיטואציה (יצירת מדיה, עבודה משרדית פרודוקטיבית, עבודה בסיסית) יש סדרת מבחנים המאמצת את המעבד בצורה אחרת המתאימה לסיטואציה הנבחנת.
כפי שניתן לראות, ובהמשך לתוצאות מבחן ה-Blender, נראה שה-Ryzen 5950X מוביל בכל נושאי הרינדור ויצירת המדיה. אך מנגד, למשימות המתבססות על ליבה אחת (או אף צמד), נראה שה-i9-12900K מנצח ודיי בגדול, מה שיותר יקרוץ לגיימרים, שלא מחפשים ביצועים מרובי ליבות.
אז – מה זה בעצם אומר?
ובכן, נסכם את כל מה שראינו בשני חלקים שונים. נתייחס ל-i9-12900K בתור מעבד לגיימרים ובתור מעבד לעבודה (יוצרי תוכן, עורכי וידאו וכו'), ובחלק השני נתייחס להשוואה שלו אל מול ה-Ryzen 5950X באותם חתכים.
מבחינת היכולות של ה-i9-12900K אין כאן שום הפתעה. מדובר במעבד שהוא מפלצת. אם אתם גיימרים אז שיהיה לכם ברור שכל כרטיס מתחת ל-RTX 3080 או 6800XT יביא אתכם למצב שאתם לא מנצלים כהלכה את המעבד ובאותה נשימה – כל רזולוציה מתחת ל-4K (ואפילו 4K בעצמה) לא תפריע לכם, לפחות לא מצד המעבד.
אם אתם יוצרי תוכן (עורכי וידאו, סטרימרים, עורכי תמונות וממדלי תלת מימד) אז כנראה שהמעבד הזה יותר קורץ אליכם. הוא מהיר, רספונסיבי ויגרום לכם להתבאס שהפסקות הקפה שלכם התקצרו כי אתם רגילים לזמני עבודה ארוכים יותר.
בפן הגיימינג – באופן חד משמעי לא תרגישו הבדל אם תיקחו את ה-Ryzen 5950X או את ה-i9-12900K. ככה או ככה תקבלו מעבד שיאפשר לכם ביצועים מקסימליים בלי דאגות. בפן יצירת התוכן – בעוד שה-Ryzen 5950X בהחלט מציג ביצועים טובים יותר, חשוב לציין שהוא גם יקר בכ-600 ש"ח (כ-25% יותר). כך שהוא אולי מציג ביצועים טיפה פחות טובים, הוא בהרבה יותר משתלם ביחס העלות/תועלת שלו.
ככה או ככה, אם החלטתם שאתם הולכים על ה-i9-12900K, והחלטתם שאתם משקיעים כ-2,649 ש"ח במעבד שלכם, חשוב מאוד לשים לב שאתם משדכים אותו ללוח אם שידע לעמוד בדרישות החשמל שלו (כמו ה-Gigabyte Z690 AERO G), ומצרפים אליו מערכת קירור שתדע לפזר את החום בצורה יעילה, שלא תגרום לירידת ביצועים.
ה-Intel i9-12900K ומערכת הבדיקות סופקה ע"י נציגות ASUS בארץ
חברת אינטל השיקה היום את סדרת המעבדים החדשה שלה בסדרת Intel Core למחשבים שולחניים (PC), ה-11 במספר, תחת שם הקוד Rocket Lake S, ומבטיחה שיפור משמעותי על פני הדור הקודם, הן ביכולות של המעבד עצמו (ה-CPU), הן ביכולות הכרטיס הגרפי המובנה (בין אם ה-UHD או ה-Iris Xe), והן בתחומי הבינה המלאכותית (AI) והלמידה העמוקה (Deep Learning).
שדרוגים רבותי, שדרוגים!
עם צאת הדור החדש, Intel מבטיחה שיפור של עד 19% בכמות ההוראות בכל מחזור (IPC), מה שיאפשר למעבד לבצע יותר פעולות בכל מחזור (דוגמה מופשטת – מעבד בתדר 4GHz מבצע 4 מיליארד פעימות/הוראות בכל שנייה), מה שמגדיל את היעילות של המעבד, ומאפשר ביצועים טובים יותר ביחס לדור הקודם.
לרוב הכמעט מוחלט של הגיימרים שיפור של עד 50% ביכולות הגרפיות של הכרטיסים הגרפיים המובנים במעבדים הללו הוא חסר משמעות, אבל לרוב משתמשי הלפטופים וה-HTPC (או מחשבי NUC) ירגישו היטב את ההבדל עם הכרטיסים המובנים החדשים. לא שזה יאפשר להם להריץ Crysis, אבל בהחלט במשחקים הבסיסיים אותם ניתן להריץ יורגש שינוי משמעותי לטובה.
בנוסף על השדרוגים ברמת החומרה, מעבדי Rocket Lake S יכללו לראשונה אצל Intel, תמיכה בתקן PCIe 4.0 החדש, עם עד 20 נתיבים כאלו עבור כרטיסי המסך והתקני אחסון SSD מהירים מהדור החדש. בנוסף על כך, המעבדים החדשים יתמכו בזיכרון RAM בתדרים של עד 3200MHz (ללא אוברקלוק). המעבדים החדשים יכללו תמיכה גם במדיה באיכות גבוהה יותר, בפורמט 10bit AV1 ו-12bit HEVC, ואף דחיסה של E2E.
כחלק מהרצון שלה להראות את השיפור שמציגים מעבדי Rocket Lake S, כללה Intel בהכרזה שלוש השוואות מעניינות במיוחד. הראשונה היא בין מעבד i9 מהדור החדש (11th Gen) לבין הדור הקודם (10th Gen), השנייה היא בין מעבד i9 מהדור החדש (ה-I9-11900K) לבין ה-5900X של AMD, וההשווה השלישית הציגה השוואה בין הדור העשירי, לדור ה-11, של מעבד המיינסטרים החדש של Intel, ה-i5-11600K, אל מול קודמו המיינסטרימי הנוכחי, ה-i5-10600K.
כפי שניתן לראות מההשוואות אותן פרסמה Intel, השיפור הבין דורי המוצג פה הוא אכן משמעותי, ומגיע לממוצע של כ-10% תוספת ביצועים עבור מעבדי הדור ה-11 החדש על פני הדור הקודם. בנוסף, אינטל מבטיחה שיפור משמעותי בפרודקטיביות של המעבדים החדשים אל מול מעבדי הדור הקודם, ומעבדי Ryzen 5000, בתוכנות כמו פוטושופ, לייטרופ, וישומי עריכת וידאו ותמונות נוספים.
גשם של דגמים
כחלק מהרצון של Intel לפנות לכל חתכי הצרכנים, ההשקה כוללת לא פחות מ-19 דגמי Rocket Lake S חדשים, החל מה-i5 המיינסטרימי, דרך ה-i7 המיועד לחובבי חומרה וגיימרים כבדים, ועד ה-i9 המיועד למשוגעים לדבר (וכמובן – לאנשי עבודה).
בנוסף למעבדי Rocket Lake S (הדור ה-11), החבר'ה ב-Intel גם מרעננים דגמי i3 ו-Pentium Gold מהדור העשירי עם לא פחות מ-11 דגמים מרועננים שמכוונים לשוק המחשבים הבסיסיים ומחשבי המשרדים למיניהם, שלא דורשים כח עיבוד רב או מעבד עוצמתי במיוחד.
כפי שניתן לראות מהטבלאות, גם בדור החדש כל המעבדים יגיעו בגרסה רגילה, גרסה ללא כרטיס מסך מובנה (מסומנים עם סיומת F) שאמורות להוזיל את עלות המעבד לגיימרים שלא צריכים כרטיס מובנה, גרסאות ללא נעילת מכפלת תדרים (מסומנים עם סיומת K) המיועדים לאוברקלוקרים, וגרסאות "מוחלשות" של המעבדים (מסומנים עם סיומת T) המגיעים עם מעטפת תרמית (TDP) נמוכה יותר.
למי שפספס – ברוך הבא למשפחה Z590
למרות שכבר נתקלנו בלוחות Z590 ברחבי האינטרנט, אינטל הציגה לראשונה באופן רשמי את צ'יפסט ה-Z590 החדש שלה, ופירטה את הטכנולוגיות החדשות שיכללו בו. בצד החיובי – Wi-Fi 6E. בצד השלילי – אין נתיבי PCIe 4.0 משל עצמו, אלא רק תמיכה באלו של המעבד.
הצ'יפסט החדש כולל תמיכה בתקן USB 3.2 Gen 2×2 החדיש המאפשר תעבורה של עד 20Gbps, יוסיף עוד 24 נתיבי PCIe 3.0, ויכלול רכיבי רשת מתקדמים (לא רק ה-Z590, אלא גם H570 ו-B560).
Rocket Lake S אל מול AMD, מי ינצח?
ללא ספק כל הכרזה של חברת אינטל על סדרת Rocket Lake S החדשה היא אירוע מעניין במיוחד, אך אני חייב לציין שאנחנו נשארים עם טעם רע בפה לאחר ההכרזה האחרונה.
נכון, אנחנו רואים פה שדרוג דיי מהותי אל מול הדור הקודם, ואף נראה שאינטל כן מצליח לתת פייט ל-AMD (לפחות ע"פ הנתונים שלה), אבל אנחנו לא רואים כאן שום דבר מהפכני, במיוחד כשמסתכלים על הצ'יפסט המתקדם החדש של אינטל, ה-Z590, שעדיין לא כולל נתיבי PCIe 4.0 משל עצמו, שכבר ניתן למצוא בכל צ'יפסט חדש של AMD בשנה פלוס האחרונות.
יחד עם זאת, לחובבי Intel מביננו ההכרזה היא כמובן יריית הפתיחה במרוץ להשגת השבב החדש (כבר החלטתם איזה אתם רוצים?), בתקווה שעבור אינטל היצור יהיה רציף יותר מ-AMD, ולא נראה גם בהשקה הזאת את בעיות האפקה שראינו, ועודינו רואים, עם ליין ה-Ryzen 5000.
בהודעה לעיתונות ששוחררה היום ע"י ענקית ייצור השבבים Intel, היא חשפה את הארכיטקטורה של דור המעבדים החדש שלה. הארכיטקטורה נקראת Cypress Cove, והיא מיועדת למעבדי הדור ה-11 של אינטל, הידועים גם בשם הקוד Rocket Lake S. הארכיטקטורה החדשה עדיין מבוססת על סקייל של 14 נאנומטר, עקב הקושי מצד אינטל לפרוץ את מחסום ה-10 נאנומטר.
הארכיטקטורה החדשה משלבת בתוכה רכיבים מארכיטקטורת ה-Ice Lake Intel Core ואת ארכיטקטורת הגרפיקה Tiger Lake. גולת הכותרת, מלבד כמובן שיפורים בביצועים, היא תמיכה בעד 20 אפיקים של PCIe 4.0. בכך אינטל מיישרת קו עם המתחרה העיקרית שלה – AMD, ולא במקרה ההכרזה הזו מגיעה פחות מיממה לאחר ש-AMD הכריזה על סדרת כרטיסי המסך החדשה.
בפירוט רב יותר, הארכיטקטורה החדשה תציג שיפורים בתחום ה-IPC: מספר רב יותר של פעולות למחזור חישוב, שיפור בביצועי הגרפיקה של המאיץ Intel UHD, פיצ'רים חדשים בתחום ה-Overclocking, שיפור בביצועי ה-Deep Learning, תמיכה ב-USB 3.2 Gen 2X2.
עיקרי הפיצ'רים של ארכיטקטורת ה-Cypress Cove החדשה
בנוסף, המעבדים החדשים בארכיטקטורת ה-Cypress Cove תומכים במהירות DDR4-3200 MHz, אבל בניגוד לדור הקודם, הם יהיו בעל 8 ליבות ו-16 תהליכונים. בנוסף אינטל מבטיחה שיפור במהירויות השעון דבר שיורגש בקרב גייימרים.
אינטל ציינה גם כי תפרסם סדרת צ'יפסטים חדשה, ה-500. עדיין לא נאמר בוודאות האם התושבת אכן תהיה תושבת ה-LGA1200 בה החברה השתמשה בדור העשירי שלה, ובכך מעבדי ה-Rocket Lake S יתאימו גם ללוחות האם הקודמים, כדוגמת ה-Z490 AORUS MASTER של חברת גיגהבייט, או לוחות-האם של חברת של חברת ASUS.
סדרת ה-Z490 צפויה על פי הערכות לקבל עדכון BIOS שיאפשר לה לתמוך בממשק ה-PCIe 4.0, וצרכנים רבים ממתינים לבשורה מצד Intel. נציין, שחברת AMD הצליחה לסחוב על גבי תושבת ה-AM4 שלה 4 סדרות של מעבדים – Zen ,Zen+, Zen 2 והסדרה שהוכרזה לאחרונה – Zen 3, מהלך מרשים גם מבחינה תכנונית וגם מבחינה צרכנית.
סדרת המעבדים החדשה צפויה להגיע לשוק במהלך הרבעון הראשון של שנת 2021 – ממש מעבר לפינה, ואנחנו ממתינים לראות האם אינטל תצליח לעמוד בהבטחה להציג ביצועים משופרים באופן משמעותי לעוומת מעבדי הדור ה-10.
אחרי שהבנו מה הן השאלות עליהן אנחנו צריכים לענות כשאנחנו רוצים לקנות לעצמנו מחשב גיימינג בכתבה הראשונה בסדרה, ואחרי שהכרנו את החלקים מהם בנוי מחשב הגיימינג שלנו, מה תפקידם בתוך המחשב, ומה הכיוונים האפשריים מבחינתו בבניית מחשב גיימינג בכתבה השנייה בסדרה, היום ניתן דוגמאות של מפרטי גיימינג מומלצים, בתקציבים שונים, שתוכלו לקחת AS IS, או להתבסס עליהם ולבנות עצמאית.
התקציבים בהם נציע עבורכם מפרטים הם: 3,500 ש"ח, 4,500 ש"ח, 5,500 ש"ח, 6,500 ש"ח, 8,000 ש"ח ו-14,000 ש"ח. הסכומים לא יהיו מדויקים, וכמובן שבכולם ניתן לערוך אי-אלו שינויים בהתאם לטעם האישי שלכם.
צידה קלה לדרך – מחשב אישי במלוא מובן המילה
לפני שנצא לדרך, כמה מילים קצרות בנושא פרסונליזציה של המפרטים.
המפרטים אותם בנינו כאן הינם מפרטים שהעיקרון הבסיסי המוביל בהם הינו יחס עלות/תועלת, כך שבתוספת עלות כזו או אחרת אתם עשויים לקבל מפרט עם הרבה יותר RGB בכדי להעצים את אפקט ה-WOW של המחשב שלכם, בין אם על ידי החלפת המארז, זיכרון ה-RAM, כרטיס המסך, לוח האם ואפילו הוספה של מאווררים או קירור כזה או אחר.
טעם אישי הוא מאוד חשוב בעת בחירת המפרט, ישנם כאלו אשר מחפשים כמה שיותר RGB, ויש כאלו אשר אפילו לא מעוניינים שיראו את המערכת שלהם, ומחפשים מארז ללא חלון – התאמה אישית היא העיקר.
אל האינסוף ומעבר לו – חלקי קצה
אלו מכם המתכננים לבצע OverClock למערכת ו/או לבנות Custom Loop, שווה לכם לבחון מארזים אפילו גדולים יותר מאלו שניתנו כאן (או להתמקד בשני האחרונים), כמו ה-Cooler Master TD500 Mesh החדש או ה-Cougar Panzer EVO, ואף לבחור בכרטיסי מסך המגיעים עם בלוק קירור מים מובנה (עם יציאת צינורות) כמו ה-Gigabyte AORUS 2080 Super WaterForce WB המרשים.
רכיב מסקרן נוסף שאנו ממליצים לשקול הוא ה-WD_BLACK SN750. ה-SSD חדש מבית WD אמור להיות חלופה משמעותית ל-SX8200PRO וה-S40G מבית XPG ששולבו במפרטים (שניהם מעולים, וחליפיים אחד לשני). עם מהירות מוצהרת גבוהה ו-Heatsink יפהפה המגיע עליו, כונן ה-NVMe הזה עשוי להיות בחירה מוצלחת ביותר. ה-SN750 נמצא אצלנו בבחינה ממש עכשיו, ונעדכן את הכתבה בהתאם לכשיגיעו התוצאות!
מפרט גיימינג בסיסי – 3,500 ש"ח
לפני שנציג את המפרט הראשון, חשוב לציין ש-3,500 ש"ח הוא תקציב יחסית נמוך למחשב גיימינג, ורוב הסיכויים שתוכלו לקבל תמורה טובה יותר לכסף שלכם אם תלכו על מחשב יד שנייה, ולא על מחשב חדש. ההפרש בתמורה עשוי להיות משמעותי מאוד, ואין לזלזל באופציית היד השנייה כאשר מדובר בתקציבים נמוכים יחסית.
המפרט מגיע עם אחד המעבדים הכי משתלמים שקיימים כרגע ועם ביצועים מרשימים ביותר לרמת מחיר זו: ה-Ryzen 5 3600 של חברת AMD. ביחד עם זיכרון מהיר וכרטיס מסך שלא נמצא הרחק מאחורי ה-5700XT האימתני.
נוסיף מעל שילוב של SSD ו-RAM מהירים מבית XPG, ומונחים בתוך מארז מואר ואסטטי של Antec.
מפרט גיימינג מיינסטרים – 5,500 ש"ח
בתקציב של 5,500 ש"ח אנחנו כבר נמצאים באזור שבו מרבית הגיימרים הקז'ואלים (מלשון Casual) נמצאים בו, עם חלקים שהדגש בהם הוא value for money, אך עם ביצועים ברמה גבוהה יותר, ויכולות 2K לא מבוטלות.
המעבד המוביל במפרט הוא ה-3600X של AMD, אליו מצורף ה-5700XT בגרסת ה-Pulse המוצלחת מבית Sapphire, ו-16GB של RAM מהיר מבית XPG, לחווית גיימינג מעולה. ביחד עם SSD מהיר למערכת ולמשחקים החשובים (גם הוא מבית XPG), ועוד 2TB של HDD לכל השאר. כל זה בתוך מארז מרווח עם 4 מאווררי 120MM והמון RGB.
מפרט גיימינג חזק – 6,500 ש"ח
בתקציב של 6,500 ש"ח אנחנו כבר מקבלים מחשב גיימינג שיכול להריץ משחקים ברזולוציית 2K בלי בעיות בכלל, ובו רוב הגיימרים מוצאים את עצמם ו/או מכוונים אליו מבחינת הביצועים.
המפרט הזה לוקח את המפרט הקודם, ומחזק את המעבד בעוד 2 ליבות פיזיות ולוח-אם מתקדם המאפשר שדרוגים עתידים בצורה קלה ונוחה, ביחד עם אפשרות לחבר שני m.2 SSD בלי לאבד מהמהירות שלהם.
מפרט גיימינג כבד – 8,000 ש"ח
בתקציב של 8,000 ש"ח אנחנו מקבלים מחשב גיימינג כבד. אין משחק שהמפרט הזה לא יכול להריץ ברזולוציית 2K בהגדרות גבוהות, ובעצם נותן לנו אפשרות לשחק במה שנרצה, איך שנרצה. פשוט תענוג של מפרט.
מעבד 3700X מהיר שמתאים גם לגיימינג וגם לעריכה, בתוספת 16GB של RAM מהיר ועם ה-2080Super שיכול להריץ כל משחק שתרצו מבלי להזיע, על לוח מתקדם של AORUS ואחד ה-SSD המהירים בשוק. כל זה בתוך מארז מרשים עם ספק איכותי.
מפרט גיימינג מושלם – 14,000 ש"ח
בתקציב הזה אפשר לקבל את הטוב ביותר לגיימינג, ולקבל חופש מוחלט במה ניתן להריץ וכיצד. הכל פתוח וזמין במפרט בתקציב שכזה. זהו חלומו של כל גיימר.
המלך של כרטיסי המסך, ה-RTX 2080Ti מוביל את המפרט הזה, ביחד עם מעבד ה-3800X האימתני של AMD, מחובר ע"י 32GB של RAM מהיר ומולבש על SSD מהיר מהדור הרביעי. כל זה בתוך אחד המארזים היפים של Corsair, ועל אחד מלוחות-האם הטובים ביותר שניתן להשיג למעבדי AMD.
מילים אחרונות – ועדכון נכון לנובמבר 2020.
קודם כל, חשוב להבין שעולם החומרה מתקדם כל הזמן, מבלי לעצור או להאט. המשמעות היא שהמפרטים האלו הם רלוונטיים כיום, אך ככל שהזמן מתקדם יצאו חלקי חומרה חדשים, אשר עשויים להפוך את המפרטים האלו ללא כדאיים ו/או לא משתלמים, לכן לא לקחת את המפרטים האלו כתורה מסיני, אלא כהמלצה בלבד, כך שגם אם המפרט מתאים לכם באופן מושלם לרצונות שלכם – חשוב לעשות סקר שוק, ולראות האם ישנם מבצעים משתלמים אחרים.
אתם מוזמנים לקפוץ לקבוצת הפייסבוק שלנו The GamersPack, בה נשמח לסייע לכם. אתם גם יכולים למלא את הטופס הבא: טופס בקשה למפרט, ונחזור אליכם בהקדם.
עדכון נכון לנובמבר 2020:
מאז פרסום הכתבה, הדורות החדשים של מעבדים גם של אינטל וגם של AMD, וגם דורות חדשים של כרטיסי מסך – סדרת ה-30 של חברת Nvidia, וכמו כן סדרת ה-RX 6000 של חברת AMD. מלבד ההזדמנויות החדשות, הדבר צפוי להשפיע גם על המחירים של המפרטים המומלצים לעיל.
אז בכתבה הקודמת, הראשונה בסדרה, דנו בשאלות אותן צריך לשאול לפני שמתחילים בכלל בהליך בניית מחשב גיימינג, וצמצמנו אותן לכדי שאלות שאלות שהן אולי פשוטות וקצרות, אך מאפשרות לנו כבוני מפרט להבין גם מה צריך להיות כלול בתוך המפרט מבחינת חומרה שאפשר למחשב להריץ את מה שאנחנו רוצים, אך מצד שני גם להבין מה היא המסגרת התקציבית של המפרט, כדי שלא נתפזר. ותאמינו לי – קל להתפזר כשבונים מפרט.
אז אחרי שאנחנו יודעים מה התקציב שלנו, אילו משחקים אנחנו רוצים להפעיל ועם איזה ציוד היקפי אנחנו הולכים לשלב את הכל – אנחנו יכולים להתחיל לבחון אילו חלקי חומרה אנחנו צריכים בכדי לממש את אותו מחשב שאנחנו חולמים עליו. בכתבה זאת, נעבור על כלל חלקי החומרה אשר נמצאים במחשב גיימינג טיפוסי, נסביר מה תפקידם, ונסביר בקצרה על משפחות שונות הקיימות בשוק.
שימו לב – הכתבה תכלול אך ורק חלקים אשר נמצאים בתוך מארז המחשב, ולא תתעסק בציוד היקפי (כתבה שכזאת תגיע בהמשך, מבטיחים), ותכלול את הרכיבים אשר בשימוש תדיר בעולם הגיימינג.
אז מה בעצם כולל מחשב גיימינג?
ובכן, כשמדברים על בניית מחשב גיימינג, הבנייה תכלול בכל המקרים 7 חלקי חומרה בסיסיים:
לאותם חלקי חומרה כמובן שניתן להוסיף חלקים נוספים – מתאמי רשת, כרטיסי קול, מערכות קירור, אמצעי תאורה (RGB) וכו', אך השבעה הנ"ל הינם מרכיבי חומרה בסיסיים והכרחיים בכל בניית מחשב גיימינג (התנצלותי הכנה עבור כל אלו מכם שמשחקים עם GPU מובנה, זה לא נחשב).
בפסקאות הבאות נעבור על כל אחד משבעת חלקי החומרה העיקריים ונלמד להכיר את תפקידו, ונכיר לכם את המשפחות הקיימות בשוק הגיימינג, כך שתוכלו להתחיל להבדיל בין הדגמים הרבים השונים הקיימים בשוק.
המעבד (CPU), או – המוח של המחשב
עולם מעבדי ה-PC (המחשב השולחני) נחלק ל-2 חברות ענקיות אשר שולטות בשוק: Intel ו-AMD. במשך שנים רבות Intel שלטה ללא עוררין בשוק, אך בשנים האחרונות עם הגעתן של סדרות Ryzen של AMD לשוק, ניתן לראות ש-AMD מתחילה לצבור תאוצה משמעותית בשוק ה-PC (ולמעשה, גם בשווקים אחרים כמו ניידים, תחנות עבודה וכו').
מעבדי AMD מקבלים שם בהתאם לדור שלהם, לסדרה שלהם, ולמיקום שלהם במשפחה, עם או בלי תוספת X בסוף שם הדגם. הספרה של סדרת האלפים מציין את דור המעבד, כך ש-Ryzen 5 1600 הוא מעבד מהדור הראשון, ו-Ryzen 5 3600 הוא מעבד מהדור השלישי. הספרה של סדרת המאות מתקשרת אל המשפחה ממנה מגיע המעבד. המשפחות הקיימות הן 3, 5, 7 ו-9. כך ש-Ryzen 5 1600 הוא מעבד מסדרה 5, ו-Ryzen 7 2700 הוא מעבד מסדרה 7. המשפחות מציינות את "רמת" המעבד, כך שסדרה 3 היא סדרת הבסיס, סדרה 5 היא המיינסטרים, סדרה 7 מיועדת לאנשים שרוצים קצת יותר, וסדרה 9 היא סדרת העלית של המשפחה. הספרה של סדרת העשרות הינה פחות בשימוש, וקיימת בד"כ רק במעבדים מסדרה 9 (לדוגמא – Ryzen 3950X). מעבד אשר לו הוסף X בסוף הדגם מציין בד"כ מעבד מומהר ביחס לגרסת הבסיס שלו (לדוגמא 3600X יהיה מומהר ביחס ל-3600), אך לא תמיד תהיה גרסה ללא X לדגם (לדוגמא – אין 3700, אך יש 3700X).
מעבדי אינטל מחולקים גם הם בצורה דומה, בהתאם לדור והסדרה שלהם, ובכל סדרה קיים דגם אחד או יותר הממוספרים בהתאם לחוזק היחסי שלהם, ועם אפשרות לתוספת האות K בקצה שם הדגם. ספרת האלפים (או עשרות אלפים) מציינת את דור המעבד, כך ש-9700 יהיה מעבד מדור 9, ו-8300 יהיה מעבד מדור 8. באינטל המשפחות הקיימות עבור רוב משתמשי ה-PC, הינן ה-I3, ה-I5, ה-I7 וה-I9. ישנן משפחות נוספות בסיסיות יותר וחזקות יותר, אך הן משמעותית פחות נפוצות עבור משתמש ה-PC הממוצע. גם כן, ה-I3 היא סדרת הבסיס, ה-I5 היא המיינסטרים, ה-I7 מיועדת לאנשים שרוצים קצת יותר, וה-I9 היא סדרת העלית של המשפחה. ספרת המאות מציינת את מיקום המעבד בתוך הסדרה/דור שלו, לפי העוצמה שלו, כך שה-I7 9700K יהיה חזק מה-I5 9600K. מעבד אשר הוסף לו K בסוף הדגם מציין כי הדגם מגיע עם מכפלה פתוחה, מה שמקל על ביצוע OverClock למעבד.
לוח האם (MotherBoard), או – הבסיס להכל
כאשר אנחנו מדברים על לוחות אם, הסיפור מתחיל להסתבך. פתאום אנחנו פוגשים המון יצרניות שונות, המון דגמים שונים, ולא מעט "שמות קוד" של צ'יפסטים (מה זה לעזאזל צ'יפסט?!) שונים, אשר לא בהכרח מתאימים למעבד שבחרנו, וליעוד שאנחנו מתכננים למחשב.
נתחיל מהשאלות הבסיסיות ביותר – איזה צ'יפסטים עובדים עם המעבד שבחרתי? ומה זה צ'יפסט בכלל?! ובכן, על רגל אחת, צ'יפסט (או בעברית – ערכת שבבים) הוא אוסף של שבבים אשר מסייעים למעבד (ה-CPU) לתקשר עם שאר רכיבי המערכת. הוא מחולק לשני חלקים עיקריים שהם הגשר הצפוני והגשר הדרומי, כאשר הגשר הצפוני אחראי על חיבור בין המעבד לבין חלקי חומרה שדורשים תקשורת מהירה (כמו כרטיס המסך שלכם), והגשר הדרומי אחראי על כל חלקי החומרה שלא צריכים תקשורת מהירה (כמו אביזרים חיצוניים למיניהם).
הצ'יפסט בעצם קובע לנו באיזו מהירות המעבד יוכל לתקשר עם סך הרכיבים הנוספים במערכת ולכן חשיבותו היא גבוהה ביותר. לוחות אם עם צ'יפסטים בסיסיים אולי יהיו זולים יותר, אבל עשויים להגביל את מהירות המערכת שלכם, ולמנוע מכם לרכוש רכיבים מהירים יותר, בשל העובדה שהצ'יפסט לא יתמוך בהם.
לכל חברת מעבדים (Intel & AMD) יש צ'יפסטים יעודיים למעבדים שלה, כאשר גם כאן הם נחלקים לצ'יפסטים בסיסיים, מיינסטרים, חובבי ביצועים ועלית.
בצד של AMD, ניתן למצוא כיום למשפחות ה-Ryzen את הצ'יפסטים הבאים לתושבת ה-AM4, כאשר הם מהבסיסי ביותר למתקדם ביותר: A320 – הצ'יפסט הבסיסי ביותר. לא תומך בדור 3 של מעבדי Ryzen. B350 – צ'יפסט המיינסטרים של הדור הקודם. נדרש עדכון BIOS בכדי לתמוך בדור 3 של מעבדי Ryzen. X370 – צ'יפסט חובבי הביצועים של הדור הקודם. בעל יכולות OverClock טובות. נדרש עדכון BIOS בכדי לתמוך בדור 3 של מעבדי Ryzen. B450 – צ'יפסט המיינסטרים של הדור הנוכחי. X470 – צ'יפסט חובבי הביצועים של הדור הנוכחי. בעל יכולות OverClock טובות. X570 – צ'יפסט העלית של AMD. בעל יכולות OverClock טובות ותמיכה בתקן PCIE4.0.
בצד של Intel, ניתן למצוא כיום את הצ'יפסטים הבאים לתושבת LGA 1151-2, מהבסיסי ביותר מהמתקדם ליותר: H310 – הצ'יפסט הבסיסי ביותר. תומך PCIE2.0 בלבד. מגיע עם 2 סלוטים בלבד לזיכרון RAM. B360 – צ'יפסט המיינסטרים עבור מעבדי Intel. H370 – צ'יפסט לחובבי ביצועים. קרוב מאוד ביכולותיו לצ'יפסט Z370, רק ללא יכולות ה-OverClock. Z370 – צ'יפסט עלית של Intel, בעל יכולות OverClock טובות. Z390 – מעין שדרוג לצ'יפסט ה-Z370. כולל את כל מה שמגיע עם לוחות Z370, ובנוסף כרטיס רשת אלחוטי מובנה.
עבור שתי החברות, ככל שניקח צ'יפסט מתקדם יותר, הוא כמעט תמיד יכלול יותר יציאות USB (ואף יותר USB3.1 או USB3.0), יותר מקומות לכונני NVMe, פיצ'רים נוספים, ומערכת ויסות/בקרת חשמל מוצלחת יותר עבור הרכיבים. כל זאת כתלות בדגם הספציפי שתבחרו מבין שלל הדגמים שמציאות החברות הרבות בתחום.
בנוסף על כל זה, לוחות אם מגיעים בגדלים שונים, החל מ-mITX הקטן וה-mATX שהופך נפוץ, דרך ה-ATX הסטנדרטי, ועד EATX הענק. כאשר ככל שהלוח יותר קטן הוא בד"כ יכלול פחות פיצ'רים/פונקציות, אך גם יכול להיכנס למארזים קטנים יותר, ולהיות טוב יותר לאלו מכם שאין להם מקום גדול על השולחן או בסלון.
זיכרון (RAM), או – מסוף המכולות של המחשב
בעולם ה-RAM החיים יחסית פשוטים. מה זאת אומרת? מגוון האפשרויות וההחלטות הוא דיי מוגבל, וההחלטה עצמה דיי פשוטה. שני דברים שכן חשוב לשים לב אליהם, הם שסוג הזיכרון תואם את מה שהלוח שלנו תומך בו (לא בעיה כיום שכלל הלוחות תומכים ב-DDR4, ורוב הזיכרונות שנמכרים הם גם כן DDR4), וכן שמהירות הזיכרון שניקח תואם את המהירות המתאפשרת ע"י הצ'יפסט שבחרנו. אחרת הזיכרון שבחרנו לא יוכל לפעול במהירות אשר אותה הוא אמור לספק, אלא במגבלת הצ'יפסט.
כאשר בוחרים זיכרון RAM, ישנן כמה שאלות פשוטות שצריך לענות עליהן. הראשונה נוגעת לנפח הזיכרון שאותו אנחנו צריכים, ואת זאת נקבע כמובן בהתאם לצרכי המחשב. עובדים על תוכנות עריכה כבדות או סימולטורים? יכול להיות שצטרכו 32GB. גיימרים רגילים? כנראה ש-16GB יספיקו לכם. משתמשים בעיקר במעבד תמלילים? כנראה ש-8GB יספיקו לכם.
"מהירות הזיכרון", או מספר הפעולות שהוא מבצע בשנייה, נמדדת ב-MHz – מגה הרצים. בפשטות? ככל שמהירות הזיכרון גבוהה יותר, כך הביצועים שהוא יתן הם טובים יותר. הרגל השנייה במשוואת המהירות הינה ערך ה-CL של הזיכרון, אשר מציין את ההשהייה בזמן בין פקודת הקריאה ועד זמינות הנתונים לקריאה (משעמם הא?). גם כאן, בפשטות? ככל שה-CL נמוך יותר, כך הביצועים של הזיכרון יהיו טובים יותר.
השאלה האחרונה שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו כשאנחנו קונים זיכרון RAM, הוא האם אנחנו רוצים סטיק זיכרון רגיל, או שאנחנו רוצים סטיק שיבלוט בשטח? כן כן, גם לעולם ה-RAM לא חסר את בלינג ה-RGB שלו, וישם דגמים רבים המגיעים עם תאורת RGB מרשימה.
כרטיס מסך (GPU), או – ההוצאה הכי גדולה של גיימר
אם תשאלו גיימר, הוא ידע לומר לכם שלמשחקים, החלק הכי חשוב במחשב הוא כרטיס המסך, או באנגלית – Graphics Processing Unit. ה-GPU מסייע ל-CPU בהתמודדות עם עומסי חישוב הנובעים מהצרכים הגרפיים הכבדים של משחקי המחשב כיום (ריבוי תמונות, תלת מימד וכו') ובעצם הוא הזרז להתפתחות הגרפיקה המדהימה שאנחנו רואים כיום במשחקי המחשב.
בהתאם לרמת חשיבותו בגיימינג, שוק כרטיסי המסך הוא שוק מגוון מאוד, אשר טווח המחירים בו הוא הגדול והמשוגע ביותר. החל מאזור ה-500 ש"ח לכרטיסי מסך יחסית פשוטים וחלשים, ועד לאזור ה-6,000 ש"ח ל-RTX 2080Ti על גרסאותיו השונות. הטווח הוא כל כך גדול, והמגוון כל כך רחב, עד שלמעשה, בחירת ה-GPU היא אחת משתי הבחירות הראשונות שעושים בפועל כאשר בונים מחשב גיימינג, כיוון שחלק זה דורש שיריון של חלק גדול ומשמעותי מתקציב המפרט (במידה ורוצים לבנות מחשב גיימינג חזק).
כיום ישנן 2 חברות עיקריות אשר שולטות בשוק ה-GPU. הראשונה, והגדולה יותר, היא NVIDIA. השנייה היא AMD (אשר רכשה בתחילת שנות ה-2000 את ATI ונכנסה לעולם כרטיסי המסך). שתי החברות האלו מייצרות ארכיטקטורות כרטיסי מסך, ואף מוכרות כרטיסי מסך בעצמן, אך עיקר כרטיסי המסך נמכרים ע"י חברות אשר מקבלות את ארכיטקטורת כרטיס המסך מהחברות הנ"ל, ובונות כרטיסי מסך משלהן, עם קירור ומראה אחר לגמרי, אך עם אותם נתונים טכניים (פרט לכרטיסים אשר מגיעים עם OverClock כבר מהמפעל).
המשפחה העדכנית של NVIDIA נקראת סדרת RTX 20, והיא כוללת את טכנולוגיית ה-Ray Tracing החדשה של NVIDIA. המשפחה כוללת בתוכה גם תת סדרה חדשה יותר הנקראת RTX Super. דירוג דגמי כרטיסי המסך מבחינת עוצמתם הוא דיי פשוט, והולך כך: RTX 2080Ti > RTX 2080 Super > RTX 2080 > RTX 2070 Super > RTX 2070 > RTX 2060 Super > RTX 2060. מלבד כך, ישנה סדרת GTX 16, אשר מבחינת ביצועים היא מתחת לסדרת RTX, ומלבד עניין הביצועים, לא כוללת את טכנולוגיות ה-Ray Tracing. סדרה זו מדורגת כך: GTX 1660Ti > GTX 1660 Super > GTX 1660 > GTX 1650 Super > GTX 1650. ניתן כמובן למצוא כרטיסים יד שנייה מסדרות ישנות יותר (כדוגמא GTX 980 ו-GTX 1060, אשר עשויים מבחינת העוצמה שלהם להיות חזקים יותר גם מהכרטיסים החדשים, אך לא נתייחס אליהם כאן).
המשפחה העדכנית ביותר של AMD נקראת משפחת RX 5000, והכרטיסים החדשים בה מיוצרים בטכנולוגיה החדשה ביותר של 7nm. המשפחה כוללת את הדגמים הבאים, המסודרים מהחזק ביותר, לחלש ביותר: Radeon VII > RX 5700XT > RX 5700 > RX 5600XT > RX 5600 > RX 5500XT > RX 5500. כאשר ה-Radeon VII הוא לא חלק מסדרת RX 5000 באמת. בנוסף על סדרה זאת, הסדרה הקודמת של AMD, אשר נקראה Vega, כוללת שני כרטיסים בלבד – Vega 64 ו-Vega 56. שני כרטיסים אלו מבחינת ביצועים מתמקמים בתווך של סדרה RX 5000, כאשר ה-Vega 64 חזק מה-RX 5700, וה-Vega 56 חלש ממנו. ל-AMD ישנה גם סדרה ישנה יותר, סדרת RX 500, אשר עדיין נמכרת בחנויות, וכוללת 3 כרטיסים עיקריים אשר מיועדים לשוק הנמוך-בינוני: RX 590 > RX 580 > RX 570, כאשר ה-RX 590 אמור להיות חזק במעט מה-RX 5500XT.
מבחינת השוואה בין 2 החברות, ניתן לומר בקלות שהכרטיס החזק ביותר הוא של NVIDIA, ואפילו בלי מתחרה קרוב מצד AMD. הכרטיס החזק ביותר של AMD, ה-Radeon VII, משתווה מבחינת עוצמה ל-RTX 2070 Super של NVIDIA, כך שבשוק הכרטיסים החזקים – NVIDIA שולטת ללא עוררין עם שלושת דגמי ה-RTX 2080 שלה.
אבל, לענייננו. איך אנחנו יודעים איזה כרטיס מתאים לנו, ובמה אנחנו צריכים לבחור? ובכן, בחירת כרטיס המסך תלויה בשתי שאלות שעליהן ענינו בכתבה הקודמת. הראשונה – אילו משחקים אנחנו הולכים לשחק?. השנייה – איזה מסך הולך להיות לנו ומה המפרט הטכני שלו?
לאלו מכם אשר מתכננים לקנות מסך ברזולוציה של 1080p – אין צורך להתפרע על הכרטיסים החזקים ביותר, כיוון שלא תוכלו לנצל את כל העוצמה שלהם. למסך כזה הייתי ממליץ "להסתפק" ב-GTX 1660 Super של NVIDIA, או ב- RX 580 של AMD. אם למסך שלכם יש קצב רענון גבוה (מעל 60Hz), אז שווה לחשוב טיפה מעבר, על ה-GTX 1660 Ti או RTX 2060 (הרגיל או ה-Super) של NVIDIA, או ה-RX 5700 של AMD (או ה-RX 5600XT שצפוי לצאת בקרוב).
לאלו מכם אשר בונים על מסך עם רזולוציה של 2K – כרטיסי הביניים וטיפה מעבר לכך הם האזור שאליו אתם צריכים לכוון. מבחינת כרטיסי NVIDIA ה-RTX 2060 Super או ה-RTX 2070 הם בחירה טובה, או ה-RX 5700 של AMD. גם כאן, אם אתם עם מסך בעל קצב רענון גבוה אז ה-RTX 2070 Super הופך להיות המומלץ מבחינת NVIDIA, וה-RX 5700XT הוא המומלץ של AMD.
לאלו מכם אשר מכוונים לטופ של הטופ עם רזולוציות של 4K – אצלכם השאלה פשוטה יותר, והאפשרויות מצומצמות יותר. בגדול? רזולוציית 4K עם קצבי רענון גבוהים אתם מוגבלים ל-RTX 2080Ti בלבד, או RTX 2080 Super, שיהיה טוב עבור מרבית המשחקים ומרבית הגדרות התצוגה, אך לא לכולן.
אמצעי איחסון, או – SSD, HDD ומה שביניהם
אמצעי האיחסון הוא נושא פשוט יותר מהנושא הקודם בו עסקנו, ובגדול יש בו טריידאוף אחד משמעותי – עלות אל מול נפח/מהירות. אתם רוצים נפח גדול עם מהירות גבוהה? תשלמו. רוצים נפח גדול אבל לא רוצים להוציא הרבה? תקבלו מהירות נמוכה. רוצים מהירות גבוהה ולא רוצים לשלם הרבה? תקבלו נפח קטן.
פעם האופציה היחידה בשוק הייתה לבחור ב-HDD, שהם הכוננים הקשיחים שכולנו מכירים עם החוגה והדיסקים המסתובבים. כיום, בעוד שאותם HDD עדיין קיימים, השוק מתקדם לכיוון כונני SSD, כאשר שתי תתי האופציות בו הם SSD בתקן SATA3, או SSD בתקן NVME.
לפני שתמשיכו בכתבה, אמליץ לכם לעבור ולקרוא את כתבת ה-SSD המקיפהשלנו, אשר מסבירה מונחים בסיסיים בתחום, וכן את ההבדלים בין הסוגים השונים.
נפתח עם כונני ה-HDD, שהם האיטיים מבין שלושת האופציות, אך מגיעים בנפחים גדולים ובמחירים נמוכים (לדוגמא, כונן 1TB יעלה כ-200 ש"ח, וכונן 2TB יעלה כ-300 ש"ח). הצד השני של המשוואה הם כונני ה-SSD בתקן NVME, כאשר שם תקבלו את המהירויות הגבוהות ביותר, אך בכדי לקבל נפח גדול תצטרכו לשלם (לדוגמא, כונן 1TB יעלה כ-600 ש"ח לדגמים בסיסיים, ויכול להגיע ל-1500 ש"ח לדגמים מתקדמים יותר). בין שני אלו ניתן למצוא את כונני ה-SSD בתקן SATA3, שנמצאים באמצע הדרך מבחינת המהירות בין ה-HDD לבין ה-SATA NVME, אך מחירם קרוב מאוד למחירי הפתחילה של כונני ה-NVME (לדוגמא, כונן 1TB יעלה כ-500-600 ש"ח).
ספח הכוח (PSU), או – המנוע החשמלי של המחשב
ובכן, עולם ספקי הכוח הוא עולם מורכב מאוד, אשר רובו ככולו שייך לעולם החשמל והפיזיקה. דברים אשר אותנו כצרכני קצה – לא כל כך מעניין. מבחינתנו? ספק הכוח תפקידו "לתת חשמל" לכל אלמנטי המחשב שלנו, ותו לא. אבל, אסור לנו לזלזל בחשיבותו של הרכיב הזה, שכן ספק כח ברמה נמוכה עשוי לספק מתח לא יציב לחלקי המחשב, ולפגוע בהם. ואף אחד לא רוצה לאבד מחשב של אלפי שקלים בשל חיסכון של כמה מאות בודדות על ה-PSU (או – Power Supply Unit בשמה המלא).
בגדול, תפקידו של ספק הכוח הוא לקחת את המתח הגבוה שהוא מקבל מרשת החשמל הארצית (זרם חילופין – AC) ולהמירו למתח נמוך ומבוקר (זרם ישר – DC) כך שכל רכיב במחשב יקבל את המתח הרצוי לו לפעולה בצורה סדירה וקבועה, ללא הפרעות.
השאלה החשובה ביותר כאשר בוחרים ספק כח, היא כמובן מה ההספק הדרוש למחשב שלי? ובכן, קודם כל נציין שהספק (נהגה – Hespek) נמדד ביחידות Watt, וכיום ספקי הכוח נעים בין 300W לבין 1000W ויותר. לאחר שקבענו את המפרט שלנו, אנחנו יכולים להיכנס לאחד ממחשבוני ההספק הקיימים ברחבי האינטרנט, להכניס את החלקים שבחרנו, ולקבל מהם את ההספק הדרוש מספק הכוח שלנו בכדי להחזיק את המחשב.
המלצתי אליכם היא תמיד לקחת את מחשבונים אלו באופן מוגבל, שכן בדרך כלל הם נוטים להגזים בהספק הדרוש כלפי מעלה, אך אציין שככל שהמערכת מורכבת מיותר חלקים, או מחלקים חזקים/כבדים יותר (לדוגמא – RTX 2080 Ti) אזי המערכת תצרוך הספק גבוה יותר, אך רוב המערכות הרגילות כיום יכולות להסתפק ב-PSU עם הספק של 550W-650W.
שאלה נוספת הנוגעת לספקי כח הינה שאלת היעילות, אשר אותה נמדוד לפי תקן "80 Plus". התקן בעצם מציין את היעילות האנרגטית של הספק. ככל שהיעילות גדולה יותר – כך הספק מבזבז פחות אנרגיה, מייצר פחות חום, ונחשב ליעיל יותר. התקן כולל 6 שלבים, אשר הבסיסי בהם נקרא בפשטות "80 Plus", והמתקדמים יותר כוללים לאחר מכם שם של מתכת, כאשר סדר היעילות הוא: Titanium > Platinum > Gold > Silver > Bronze.
השאלה האחרונה בתחום הספקים, היא האם תרצו ספק מודולארי, חצי מודולארי, או לא מודולארי בכלל. ספק מודולארי הוא ספק אשר בו הכבלים לא מחוברים, אלא ניתן לבחור אילו כבלי חשמל נרצה לחבר, ואילו לא (כך שאם אין צורך בהם – לא מחברים אותם). היתרון בספק מודולארי הוא שבמערכת אשר לא צריכה את כל הכבלים, אנחנו לא נכניס אותם לתוך המערכת, ובכל ניצור מערכת מסודרת יותר, עם פחות כבלים ששוכבים סתם. כיום רוב הספקים הם מודולארים, ומעטים הם חצי מודולארים (חלק מהכבלים בלתי נתיקים) או לא מודולארים בכלל.
כעיקרון, ספק מודולארי אמור להיות יקר יותר, אך כיום אין באמת הפרשי מחיר משמעותיים, ולמעשה כמעט ולא ניתן למצוא ספקי כוח לא מודולארים בכלל.
המארז (Case), או – בית הבובות של המערכת שלכם
המארז, כפי ששמו חושף, תפקידו לארוז את כלל הרכיבים לתוך קופסה אחת. בתיאוריה? אין חובה אמיתית במארז, המערכת יכולה לפעול מעולה גם בלעדיו, אך המארז מספק לנו גם הגנה מפני הסביבה (לכלוך, נפילה של דברים על המערכת וכו') ובד"כ מגיע עם תכנון סירקולציית איוורור טובה שמאפשרת מעבר אוויר וחום בצורה יעילה בין הרכיבים והחוצה.
למרות שכולנו מתארים את המארז כקופסה מלבנית פשוטה, ואכן רוב המארזים שומרים על צורה זאת, אין זו חובה. ישנם מארזים המגיעים בצורות שונות, וישנה כמובן אפשרות לעשות מארז Custom שבו המארז הוא בעצם שולחן, או כל חפץ אחר שנחפוץ בו.
מארזים מגיעים בכמה גדלים שונים, כאשר הקטן ביותר נקרא SFF (קיצור של Small Form Factor) ומתאים ללוחות אם בגודל MiniITX, מעליו מארזי Mini-Tower שמתאימים ללוחות אם בגודל MicroATX. לאחר מכן מגיעים מארזי ה-Midi Tower, שהם הנפוצים ביותר בשוק, שמתאימים ללוחות אם בגודל ATX, וישנם מארזי Full Tower ענקיים המתאימים גם ללוחות אם בגודל EATX.
מלבד כך, המארז צריך להכיל גם את שאר הרכיבים שקנינו, כך שאם קנינו כמה כונני HDD למערכת, עלינו לוודא שיש מספיק מקום עבורם בתוך המארז, כך כמובן אם קנינו כונן DVD עלינו לוודא שיש אפשרות לחברו למארז (מארזים רבים כיום כבר לא תומכים בכך), ובנוסף על כך, עלינו לוודא שאם בחרנו במערכות קירור מיוחדות למעבד ו/או לרכיב אחר אז יש מספיק שטח עבורן בתוך המארז, בין אם מבחינת עומק המארז, ובין אם מבחינת מיקום מאווררים בדפנות המארז.
כאשר קונים מארז, חשוב להבין עם מה הוא מגיע מבחינת סירקולציית אוויר – כמה מאווררים מגיעים איתו? באיזה גודל? איך הם מסודרים? כמה אפשר להוסיף והיכן? אלו הן שאלות מהותיות, כיוון שישנם מארזים אשר מגיעים עם מאוורר בודד אשר אינו מספיק בכדי לאפשר סירקולציית אוויר יעילה בתוכו, וידרוש מכם לקנות מאוורר נוסף.
אך כמובן שחשוב להבין שהמארז, מעבר לכל מה שקראנו עד כה, הוא הצהרה אופנתית. המארז הוא מה שכולם יראו כשיכנסו לחדר, ולכן כיום המארז הוא בחירה סובייקטיבית לחלוטין. האם תרצו חלון פלסטיק/זכוכית בשביל שתוכלו לראות את המערכת בפנים? האם תרצו הרבה אורות RGB שישאירו רושם? האם תרצו צורה מיוחדת למארז בשביל לתת שואו? היום מגוון המארזים הוא כל כך רחב (וכך גם מגוון המחירים), כך שכל אחד יכול למצוא את המארז שמתאים לו.
אחרי ההיכרות – מה עכשיו?
אז עברנו על כל חלקי המחשב ההכרחיים בעת בניית מחשב גיימינג. הכרנו אותם והבנו מה תפקידם במערכת, וכיצד אנחנו צריכים להתאים אותם בשביל שהכל יסתדר. עם הידע הזה אתם יכולים לגשת למשימה הקשה האמיתית – בחירת החלקים הספציפיים למערכת שלכם.
בחירת החלק הספציפי, גם כאשר אנחנו יודעים מה אנחנו רוצים, עשויה עדיין להיות משימה מסובכת. לכל חלק, גם אחרי שנבחר את הדגם שנרצה, יש בד"כ כמה וכמה חברות שונות שמייצרות אותו, ולכל חברה ישנה כמה וכמה דגמים של אותו חלק, ומאוד קל לאבד את הידיים והרגליים במצב הזה.
אז אחרי שציידנו אתכם בידע הבסיסי שצריך בשביל לבנות מארז, ושלחנו אתכם למערכת הרכבת המערכת – אנחנו לא משאירים אתכם לבד. מוזמנים לקרוא את הכתבה הבאה בסדרה, בא כבר נצלול אל מפרטים.
צריכים עזרה? רוצים להתייעץ? לא בטוחים לגבי משהו? אתם מוזמנים לקפוץ לקבוצת הפייסבוק שלנו The GamersPack, בה נשמח לסייע לכם. אתם גם יכולים למלא את הטופס הבא: טופס בקשה למפרט, ונחזור אליכם בהקדם.
כ-3 חודשים עברו מאז ש-AMD הטילה את פצצת הדור השלישי של מעבדי ה-Ryzen שלה, סדרת Ryzen 3000, בכנס CES2019, ובכל הזמן שעבר מאז, נשמר שקט יחסי בגזרה זו מצד AMD, וניתן לומר שאפילו ישנה עמימות מסוימת בנושא מצד הענקית האדומה.
למי מכם ששכח, הדור השלישי של מעבדי Ryzen, או – מעבדי סדרת Ryzen 3000 של AMD, הם מעבדי הדור הבא של AMD, אשר נקרא "Matisse" (על שם אנרי מאטיס, צייר ופסל צרפתי), אשר הולכים להיות הראשונים בטכנולוגיית ה-7nm.
אז לאלו מכם שכבר לא יכולים לחכות לדור השלישי שיצא כבר, החלטנו לארגן לכם כאן, את מה שאנחנו יודעים:
תאריך השקה
מנכ"לית AMD, ליסה סו (Lisa Su), עדכנה שבנאום הפתיחה שלה בכנס Computex הקרוב (שיתקיים בטאיוואן בסוף חודש מאי) היא תחשוף את הפלטפורמות החדשות, ובתוכם – הדור השלישי של Ryzen, וגם כרטיסי המסך עם ליבת NAVI (למי שהספיק לשכוח את ההכרזה על Radeon VII).
תאריך ההשקה המשוער כיום הוא בסביבות חודש יולי, אך רק לאחר הנאום של ליסה סו נוכל לדעת בוודאות מה מתכננים עבורנו שם ב-AMD.
הדגמים
אז מה בעצם אנחנו צפויים לקבל מ-AMD בדור הקרוב? ובכן, על-פי השמועות אנחנו צפויים לפגוש 10 דגמי מעבדים חדשים, שיחולקו בהתאם לרמת הביצועים שלהם וכמות הליבות שהם מכילים.
ראשונים הם דגמי Ryzen 3 ה-"פשוטים" עם ששת הליבות שלהם, דרך Ryzen 5 ו-Ryzen 7 שהן סדרות המיינסטרים, עם 8 ו-12 ליבות העיבוד שלהם בהתאמה, ועד ל-Ryzen 9, הצפויים להכיל לא פחות מ-16 ליבות עיבוד.
המחיר
כפי שאתם כבר מבינים – נכון להיום אין שום דבר ודאי, וכך גם בתמחור הצפוי. אך אם מסתכלים על תמחורי העבר של AMD למעבדים, ומתחשבים בהדלפות מאתרי חומרה – אנחנו יכולים לראות טווח מחירים שנע בין כ-100 דולר לדגם הפשוט ביותר (Ryzen 3), אזור ה-200-400 דולר לדגמי המיינסטרים (סדרות 5 ו-7) ועד לאזור ה-550 דולר לדגם המתקדם ביותר (Ryzen 9).
אנחנו בוודאות מתרגשים לקראת כנס Computex במאי, ונמשיך לעדכן אתכם בכל החדשות הקשורות לסדרת Ryzen 3000, ככל שיהיו.
