החלק הכי כיף בכנס E3 הוא לראות משחקים חדשים. נכון, גם לשחק משחקים שהכריזו עליהם כמה חודשים או אפילו שנים קודם זה גם סבבה ואחלה והכל, אבל יש משהו במשחק חדש לגמרי, שעדיין לא יודעים עליו כלום, שפשוט הופך את החוויה הראשונית איתו למרתקת. זו בדיוק הסיבה בגללה קפצתי על ההזדמנות לשחק את Steep, משחק הסקי החדש של חברת יוביסופט. ומה אני אגיד לכם, זו הפעם הראשונה שהתלהבתי כל כך ממשחק ספורט אתגרי.
האמת היא, שסטיפ הוא פחות משחק ספורט או סקי, ויותר משחק מרוצים שבמקרה מהתרחש בהרי האלפים המושלגים. במקום מכוניות או אופנעי שלג, אתם משחקים גולש בודד עם סנובורד, מגלשיים או אפילו חליפת דאייה. כמו בכל משחק מרוצים, סטיפ מתגאה בכמה מצבים ואתגרים שונים. אני הספקתי לנסות שנים מתוך המצבים האלה – מרוץ סטנדרטי בו צריך להגיע לקו הסיום בחתיכה אחת, ומצב בו פשוט צריך לעשות תרגילים וקפיצות מרשימות כדי להרוויח נקודות, ומי שמגיע לתחתית עם הכי הרבה נקודות – מנצח.
המרוץ שהכי נהנתי לשחק היה עם חליפת הדאייה. במסלול בו שחקתי התרחשבתוך נקיק סלע בהר, והייתי צריך להיזהר לא להתנגש בקירות או בריצפה. הטוויסט הוא שככל שתעופו קרוב יותר לקיר, ככה תקבלו יותר נקודות – מעין מערכת זה סיכון-תגמול שכזו. מכיוון שמעולם לא דאיתי במהירות מטורפת במורד הר מושלג, כן יצא לי להתרסק בברוטליות כמה פעמים. מה שמאוד אהבתי זה אפילו כשאתם מתרסקים, אתם חוזרים למרוץ מאוד מהר, בלי שיש לכם יותר מידי זמן להתבאס על עצמכם. זה גורם לכישלון האישי להרגיש הרבה פחות נורא ומאפשר לכם לנסות שוב ושוב עד שתצליחו מבלי להפוך למעיק או מתסכל. בסופו של דבר, כשהצלחתי להגיע לקו הסיום, הרגשתי כאילו התגברתי על אתגר רציני. סטיפ הוא מסוג המשחקים שבאמת מאפשרים לך לחגוג כל ניצחון כאילו זה הדבר המדהים ביותר שאי פעם שעשית.
מה שמייחד את סטיפ משאר משחקי המרוצים או הספורט היא המערכת ליצירת תחרויות ואתגרים לשחקנים אחרים. לשם הדוגמא – מסלול סטנדרטי מורכב משלג עליו אפשר לגלוש, ומסלעים שעשויים לגרום לדמות שלכם לשבור כל עצם בגופה הוירטואלי. אם במהלך מרוץ, או סתם גלישה חופשית במורד ההר, אתם אתם מצליחים לקפוץ בין מעל סלע, לעשות סלטה ולנחות כמה עשרות מטרים במורד ההר, זה נחשב לתרגיל מרשים למדי. עכשיו כל מה שאתם צריכים לעשות זה ללחוץ על כפתור ולהפוך את כל רצף הפעלולים הזה לאתגר עבור החברים שלכם, או הקהילה כולה.
בעוד שיש מרוצים בכל פינה על המפה, יוביסופט בונים על המערכת הזו כדי להעריך את החיים של המשחק, ונראה שהיא תופסת מקום מרכזי יותר בחווית המשחק עצמה. זו נראת לי שאיפה די הגיונית, מכיוון וכל נקודה על המפה פתוחה לגלישה, רחיפה או דאייה כבר מההתחלה, אז לא צריכה להיות בעיה למצוא מקומות מסוכנים לבצע בםה פעלולים שיעסיקו את החברים שלכם שעות על גבי שעות.
חוץ מהסנובורד, המגלשיים וחליפת הדאייה, המשחק מציע גם מצנח רחיפה איטי אותו אפשר לפתוח בכל רגע. לא מאוד ברור לי מי יהנה לצנוח באיטיות במורד ההר כשהוא יכול במקום זה לרחף או לגלוש, אבל זה נראה שיש למצנח שימוש אחד ברור – לאפשר לשחקן להאט כדי לזהות מקומות בהם אפשר לעצור ולבצע אתגרים, או סתם ליהנות מהנוף המרהיב.
Steep מביא איתו חוויה מאוד מיוחדת שקצת קשה להסביר במילים. אני מבטיח לכם שזה לא עוד משחק ספורט רפטטיבי, אלא חווית מרוצים שיתופית שמתאימה בול לשחקנים תחרותיות שאוהבים לראות את החברים שלהם מתרסקים. אני באופן אישי מעולם לא שיחקתי משהו שדומה למה שסטיפ מציע, ואני ממש מחכה לסוף השנה כדי לנסות את המשחק המלא על ה-PlayStation 4, Xbox One או המחשב האישי. בואו נגיד שיש סיבה לזה שהמשחק קיבל מאיתנו את הפרס למשחק המרוצים הטוב ביותר של הכנס.
