Hades ביקורת: מת לברוח מהשאול אל העולם שבחוץ

Hades הוא משחק מרהיב שנותן לשחקן כמות עצומה של דרכים לשחק בו, רק חבל שהוא לא מציע מספיק גיוון בכדי שתרצו לשחק בו עוד ועוד.

נכון לזמן שהכתבה נכתבה, אנחנו חיים במה שמרגיש כמו סגר אינסופי שרק רוצים לברוח ממנו. אז מה יותר מתאים לתקופה כזאת ממשחק כמו Hades שמבוסס על בריחה מסגר שהוא מילולית אינסופי? המשחק, שפותח על ידי חברת Supergiant Games, שיצרה יצירות מופת של גיימינג כמו Bastion ו-Pyre, רק עכשיו יצא מ-Early Access. כעת השאלה היא האם המשחק באמת מוכן, או שהוא צריך עוד קצת זמן בתנור?

סיפור על ילד וכלבו בעל שלושת הראשים

Hades הוא משחק rogue-lite שמתרחש ביקום של המתולוגיה היוונית, בדומה לעוד סדרת משחקים פופולרית. אנו משחקים בתור בנו של האל היווני האדס – אל המתים ושליט השאול. הבן, שנקרא זגריאוס (Zagreus), כלוא בשאול ואביו לא מאפשר לו לצאת החוצה אל עולם החיים. לאחר אירוע מכונן, לזגראוס נמאס והוא יוצא למסע בשאול החל מהתחתית, שם הוא גר, ועד ליציאה לפני השטח. במהלך המסע, הוא יצטרך להתמודד עם המכשולים שאביו הציב לו בדרך. אבל למזלו, יש לצידו את הפנתיאון היווני שיחזק אותו עם כוחותיו, בנוסף לגורמים אחרים עם אג'נדה משלהם.

כך פחות או יותר מסתכמת העלילה של המשחק. אנחנו משחקים את זגריאוס שיוצא במסע בשאול. מסע שלרוב יגמר במוות ותחייה מחדש בקומה התחתונה. אחרי הכל, אי אפשר למות בעולם המוות. לפני כל יציאה למסע אפשר לדבר עם המשפחה, הכלב, חברים, ואויבים של זגראוס שגם חיים בקומה התחתונה ויכולים לתת לשחקן טיפים מועילים או קצת יותר מידע על העולם ויחסים בין דמויות.

רק אל תשאלו אותו על העקב

אבל לרוע המזל, המשחק סובל מכך שאין לו ממש עלילה שתתפוס את השחקן. אתם מהר מאוד מבינים מי נגד מי, ורוב העלילה מסביב לזגראוס מתבהרת אחרי הפעם הראשונה שבה אתם מצליחים לברוח מהשאול. כמו כן, אין ממש מה לגלות על עולם המשחק, במיוחד אם יש לשחקן ידע בסיסי במיתולוגיה היוונית. זה די חבל שהאינטרקציה בין האלים השונים שחיים מחוץ לשאול מאוד מוגבלת, כי הרי לא חסרות למיתולוגיה היוונית כל מיני יריבויות שונות בין האלים וסיפורי דרמה.

אבל מה שמפצה על חוסר העלילה היא הכתיבה החזקה של הדמויות. קשה שלא לחבב את התושבים של השאול, במיוחד כשאתם הולכים לראות אותם לא מעט פעמים, והמשחק נותן הרבה מקומות להציץ למערכות היחסים השונות בתוך עולם המתים. דוגמה לחלק מהדמויות שהשחקן יראה לא מעט לאורך המשחק הן האל היפנוס שתמיד יגיב על כיצד מתתם בניסיון הקודם (לרוב בבוז), הגיבור אכילס, שיספק תמיכה לזגראוס, ואבא האדס שלא נראה שבטוח בעצמו לגבי איך שהוא רוצה להתייחס לצאצא שלו.

כיף מתים

אבל אני מניח שהדבר הכי מעניין היא המשחקיות, וכאן Hades מצליח בכמה דברים ומפספס באחרים. המשחקיות היא כזו של אקשן בתלת מימד, כשיש לכם כמה מתקפות שונות בהתאם לנשק שלכם, מתקפת קסם, ואת כפתור ההתחמקות, שחייב להיות היום בכל משחק אקשן.

כל שלב הוא למעשה אזור אחר בשאול שבו אתם עוברים חדר-חדר עד שאתם מגיעים לבוס. לרוב תהיה לשחקן את היכולת לבחור לאיזה חדר הוא מתקדם אליו, וזה חשוב מאוד בגלל שברגע שבחרתם, אתם לא יכולים לחזור חזרה לחדרים קודמים. כל חדר יתן לכם פרס ספציפי, שיכול לשנות עד מאוד את המשך ה-"ריצה" במבוך.

בין החדרים שתבקרו בהם תגיעו לחדרים שנותנים לשחקן חפצים מיוחדים שאחרי הריצה ניתן להשקיע כדי לחזק את הדמות, חדרים שישדרגו את הנשק שלכם, חדרים שייתנו לגיבור יכולת מהאלים, או חדר שבו ניתן לקנות יכולות שונות תמורת כסף שאספתם במהלך המסע, שלא יחזור איתכם חזרה אחרי סוף הריצה. יש גם כמה חדרים עם אירועים מיוחדים או מיני-בוסים שלרוב נותנים פרסים ששווים את המאמץ.

יש לא מעט אלים בפנתאון היווני ולכל אחד יש את היכולות שלו שהוא יכול לתת. למשל אתנה, אלת החוכמה והמלחמה נותנת מהלכים הגנתיים שיכולים להגן מפני מתקפות של יריבים. אל המלחמה והאלימות נותן לשחקן יכולות לעשות הרבה נזק במהירות וחיזוק של הדמות קרוב למוות. אל הברק זאוס יכול לתת לשחקן מכת ברק לכל מתקפה וחיזוק של יכולות מיוחדות. זה רק חלק קטן מהאלים הפוטנציאליים והיכולות שלהם, כך שלשחקן יש סיבה טובה לחשוב באילו אלים הוא בוחר.

1000 דרכים למות

המעבר בחדרים השונים בכל שלב קובע איך המשחקיות תהיה בהמשך. השידרוגים של הנשק יכולים לשנות לחלוטין איך תשחקו בהמשך הריצה, וכנ"ל עם הכוחות של האלים, שם יש את ההחלטה הקשה האם לדבוק בכמה אלים או לעקוב רק אחר אל יחיד שישדרג הלאה את היכולות שבחרתם. לדוגמה, לא פעם שאלתי את עצמי האם כדאי ללכת לחדר עם האלה אתנה נטו בשביל לחזק את יכולת ההתחמקות שלי בצורה משמעותית, או ללכת לחדר של דיוניסוס שיכול לתת לשחקן ריפוי מינימלי לפני כל חדר.

כמות השידרוגים לא נגמרת כאן. אפשר לחזק את זגראוס עם אקסטרה חיים ואפקטים מיוחדים על ידי שימוש בחפצים שאוספים במבוך, יש לא מעט סוגי נשקים עם שדרוגים שמשנים את ההתקפות שלהם ויש גם ציוד ספציפי שאפשר לשים על הדמות שיכול לתת שיפור דרמטי כמו אקסטרה חיים או שנייה של חסינות אחרי התקפה. Hades הוא משחק שהדגש בו הוא על שיפצור הדמות הראשית והסתגלות למה שאתם מקבלים במבוך, וכאן באה לידי ביטוי הבעיה הגדולה ביותר במשחק.

אבל דרך אחת לעבור לפני המוות

Hades הוא משחק עם מעט מאוד גיוון. השלבים השונים קבועים בעיצוב שלהם ובסדר שאתם עוברים בהם, הבוסים שמשחקים נגדם משתנים בצורה זניחה, שלא מצריכה שינוי באסטרטגיה שצריך לנקוט נגדם, וגם החדרים המיוחדים שיש במבוך לא משתנים. זה גורם לכך שברגע שסיימתם ריצה פעם אחת, כבר אין ממש למשחק מה להראות. לא חסרים סודות חדשים לגלות או דרכים להגדיל את רמת הקושי, אבל לא מצאתי בהם משהו שבאמת גורם לי לרצות לשחק עוד פעם, רק בשביל להשיג משהו או לשחק עם צעצועים חדשים. בשילוב עם העלילה החלשה, יוצא שהיה לי קשה להצדיק ריצה נוספת, אחרי הריצה המוצלחת הראשונה.

וכאן לא נגמרות הבעיות של המשחק, יש המון שדרוגים לקנות ב-Hades וכמות מסיבית מהם דורשת כמות לא קטנה של חפצים נדירים שמשיגים רק מהבסת בוסים שונים של כל שלב, החלפה בכמות עצומה של חפצים אחרים יותר שכיחים שמוצאים במבוך, או לחלופין, חיסכון כל הכסף בריצה בשביל הזדמנות קנייה שלהם בשלב האחרון. זה מייצר גריינד מדכא, כי אפשר למעשה להשיג כמות קטנה מאוד של חפצים נדירים כאלה בכל ריצה. וזה עוד מבלי להחשיב את המערכת המשונה של המשחק שתמנע מכם להשיג את החפצים הללו אם כבר הבסתם את הבוס עם הנשק הנוכחי שלכם ולא מתתם מספיק לפני. המשחק נותן הסבר לא כל כך מובן של המערכת הזו רק אחרי הפעם הראשונה שמסיימים ריצה בהצלחה.

המוות מעולם לא היה יפה כל כך

Hades פשוט נראה מדהים, עם העיצוב היפהפה והייחודי של האומנים ב-Supergiant Games. המודלים של הסביבה, האויבים והדמויות נראים מעולה ומתאימים מאוד לעיצובים הקלאסיים של האלים במיתולוגייה היוונית. על אף זאת, המשחק רץ בצורה חלקה גם על הלפטופ תפוח-אדמה שלי. מה שכן, קרו לי כמה פעמים שהמשחק התרסק או סירב להתחיל, אבל הצלחתי לפתור את הבעיות הללו יחסית בקלות, ומבלי לאבד מההתקדמות שלי.

המשחק גם מגיב בצורה מאוד טובה לקלט של השחקן ואני לא זוכר מצב שבו מתתי בגלל בעיות בשליטה או חוסר יכולת לראות מה קורה.

מבחינת סאונד המצב גם ברמה גבוהה. עם דיבוב מעולה של הדמויות השונות, ומוזיקה שנשמעת טוב ומתאימה להצגה של המשחק. וטוב שכך, כי השחקן הולך לשמוע חלק מהמנגינות כמות לא קטנה של פעמים לאורך זמן המשחק.

סך הכל, Hades הוא משחק שהייתי אומר עליו שהוא כמעט מושלם אלמלא הבעיה שלו של המחסור בגיוון. עם הבעיה הזו, קשה לי להמליץ עליו לרוב האנשים, אלא אם אין להם בעיה לחזור על אותם סביבות ובוסים פעם אחר פעם בניסיון לשפר את ההתקדמות וההישגים שלהם כל פעם.

לשאר האנשים הייתי ממליץ לחכות לעדכונים נוספים, כמו למשל עוד מבוכים ובוסים למשחק, אלא אם אתם מתכננים לשחק במשחק לריצה אחת בלבד.