סדרת משחקי פוקימון קיימת כבר למעלה מ-20 שנה. במהלך התקופה הזו, המשחקים התפתחו מאוד מבחינת מכניקה ואיכות. כבר בטריילרים הראשונים לקראת פוקימון שמש וירח, ניכר היה ש-Nintendo ו-Game Freak הלכו רחוק במשחקים החדשים על מנת לספק את בקשות וציפיות המעריצים לאורך השנים, וכן על מנת לתת חוויית משחק יחודית וראויה לחגיגות יומולדת ה-20 של הסדרה.
מהרגעים הראשונים במשחק, כבר הרגשתי שאווירת המשחק הייחודית עוטפת אותי. המשחק פותח בכמה וכמה סצינות סינמטיות מותחות ויפות, מהסוג שלא נראו עד כה במשחקי פוקימון. מבחינה ויזואלית חל שיפור משמעותי, שפשוט הופך את המשחקים הקודמים למיושנים. היבשת החדשה, אלולה, מבורכת בנופים מרהיבים של צוקים, ערים, יערות, ושלל אזורים אחרים. שיפור נוסף ומשמעותי הוא קרבות הפוקימונים, שעכשיו משלבים צלליות, מודלים ואפקטים שנראים טוב מאוד, ואפילו מאמני הפוקימונים עצמם שמופיעים במהלך הקרב ובכך הופכים את המשחק לעוד יותר סוחף. אני כבר לא מרגיש מנותק מהמשחק וצופה בו מתוך מסך – עכשיו כשאווטאר שאני עיצבתי עומד לו מאחורי הפוקימון שלי ומעודד אותו, אני ממש מרגיש בתוך המשחק. אין ספק שאלולה נראית טוב.
מבחינת סאונד, האפקטים קולעים, והמוזיקה נשמעת טוב ומכניסה אתכם לאווירה. החל ממוזיקת הנושא ה"שבטית" שהתנגנה כבר בטריילרים, למנגינת הקרבות נגד האויבים של המשחק – צוות סקאל, שאני אישית ממש חיבבתי, להבדל הדק שיש במנגינה שמתנגנת כשפוקימון רגיל מתפתח לעומת פוקימון עם צורת התפתחות אזורית חדשה, מאוד נהניתי מהמוזיקה במשחק הזה.
לאורך ההרפתקה ביבשת החדשה אלולה, תזכו לפגוש דמויות שונות ומגוונות, שבניגוד למשחקים קודמים בסדרה, מרגישות הרבה יותר מלאות אישיות. בסיפור, תזכו להיתקל ב-Hau, חבר מקומי, אופטימי אנרגטי ובעל תאבון גדול; Lillie, ילדה ביישנית ומבולבלת עם עבר מיסתורי ופוקימון עוד יותר מיסתורי; פרופסור שלא יודע לדפוק בדלת; ושוטר ציני שצוחק על כל דמות אחרת. אפילו הפוקדע שלכם, אשר בעבר היה דומם, זוכה לקבל אישיות במשחק, והוא אפילו זורק לא מעט בדיחות. צוות הנבלים המקומי, Team Skull, גם הוא מלא אישיות. חברי הצוות טיפשים וקצת מטופשים, ויצחקו אחד על השני, ישברו את הקיר הרביעי, ואפילו ישירו עבורכם ראפ. הם אויבים מהסוג שהייתי רוצה לראות יותר במשחקים בסדרה. אלו מכם שמצפים לעלילה משמעותית ואויבים מאיימים, יזכו גם לקבל את אלה לאורך הסיפור הדרמטי.
המשחק החדש משלב בתוכו כמות אדירה של אפשרויות חדשות, שנחשפות בפניכם לאט לאט. בתחילת המשחק תקבלו פוקדע מחודש ובתוכו Rotom, פוקימון רוח רפאים שמסוגל לדבוק בחפצים שונים. הרוטום שברשותכם יציג לכם מפה בזמן אמת ויעדכן את היעד הבא שאליו תרצו ללכת על מנת להתקדם בסיפור. תוספת נוספת נקראת "מהלכי Z". לאורך המשחק תקבלו קריסטלי Z אשר יאפשרו לפוקימונים שלכם לבצע פעם אחת בקרב מהלך מחוזק. בשונה מחלק מהציפיות, לא מדובר בעוד פיצ'ר אשר שובר את המשחק התחרותי ונותן לפוקימונים כוח עצום כמו המגה-התפתחויות מהמשחקים הקודמים, אלא על טקטיקת משחק חדשה שעוזרת להחלץ ממצבים מסוכנים. לאור כל זאת – זה כנראה המשחק הכי מאתגר ששיחקתי בו בסדרה עד עכשיו, יחד עם Pokemon Black 2 and White 2 במצב הקשה שלהם.
ואם כבר מדברים על האתגר במשחק הזה – מבחני האי במשחק הזה שונים במקצת מהמתכונת הפופולארית במשחקי הפוקימון, מכוני פוקימונים ובעקבותם ליגה, אבל ממש לא מורידים מערך המשחק. הם משלבים התנסות שונה, בעיקרה מורכבת מחידות ופעולות לא שגרתיות, אשר תואמת את החיבור היותר חזק לטבע שיש לתושבי אלולה, מבלי להפחית בקרבות. בסופה תמיד זוכים לקרב מול פוקימון טוטם, אשר מהווה קרב בוס אמיתי וראוי.
פיצר נוסף, שקיים על מנת להוסיף עוד פן מעניין למשחק וגם על מנת לשמש כמחווה למשחקים המקוריים בסדרה, הוא גרסאות האלולה האזוריות. שלל פוקימונים מהמשחקים המקוריים Red ו-Blue, מופיעים במשחק לאחר שהם עברו אדפטציה לתנאי מזג האוויר הטרופיים, אשר שונים משמעותית מהאקלים במשחקים הקודמים. תוספת זו נותן דרך חדשה להנות מפוקימונים ישנים, ומעלה רגשות נוסטלגיה בשחקנים ותיקים כמוני.
תוספת נחוצה כבר הרבה זמן שהתווספה במשחקים החדשים היא העדר ה-HMים. במשחקים קודמים, היה על השחקן לאסוף סדרה של מכונות אשר ניתן באמצעותן ללמד פוקימונים התקפות אשר אפשרו לשחקן להתקדם במשחק, כגון שחיה, תעופה או דחיפת אבנים. הבעיה העיקרית בכך היתה שהתקפות אלו היו בלתי ניתנות להחלפה, ובכך הגבילו את השימוש בפוקימון אשר למד אותן. במשחקים החדשים, אין את הבעיה הזו – השחקן מקבל פייג'ר שבאמצעותו ניתן לזמן פוקימון, אשר בתורו יבצע את המטלה, כגון שבירת אבנים באמצע הדרך, שחיה, ותעופה. בכך, שחקנים כבר לא ימצאו את עצמם במעמקי מערה כשהם גילו שהם שכחו לקחת עמם פוקימון שיודע לשחות.
בהמשך המשחק גם תזכו לבקר ב-Poke Pelago – מקום בו תוכלו לנצל את הפוקימונים שאתם לא משתמשים איתם לאורך ההרפתקה על מנת לאסוף חפצים ופירות יער, להתאמן, ואפילו להתיידד וגם לתפוס עבורכם פוקימונים נוספים. האוטומציה הזו שאפשר לעשות יכולה להיות מאוד שימושית עבור שחקנים כמוני, שמעדיפים לעיתים להתקדם בעלילה ורק מדי פעם לעשות הפסקות לדברים אחרים.
פיצ'ר חדש אחרון הוא ה-Festival Plaza. זהו אזור במשחק שניתן להשתגר אליו מכל מקום במשחק, ברגע שמשיגים לראשונה נגישות למרכז פוקימונים. בפלאזה, שמזכירה במידה רבה את Join Avenue מהמשחקים Pokemon Black 2 & White 2, ניתן לבצע החלפות וקרבות אונליין, להשתמש במערכת ההחלפות הגלובאלית (ה-GTS), ולהשתתף במגוון משחקונים, חלקם יחד עם שחקנים זרים, על מנת לזכות במטבעות אשר באמצעותן ניתן לקנות פרסים. האפשרויות השונות לעצמן הן מעולות, ומאוד נחמד לקחת הפסקה מהסיפור האינטנסיבי בחלקים מסויימים ולבצע החלפה אקראית עם אדם אחר בעולם, אבל הממשק הרגיש לי מאוד לא אינטואיטיבי. בעוד שבמשחקים קודמים היה אפשר לטייל עם האינטרנט מחובר, ומדי פעם לקבל הזמנה לקרבות או החלפות משחקנים אחרים, כאן צריך להתחבר בכל פעם שרוצים לעשות משהו כזה, ומציאת החברים לוקחת זמן להתרגל. זה לא הופך את המשחקיות ללא טובה או משהו, ולמען האמת, המשחקיות הזו היא מהחזקות במשחקים ב-3DS, בעיקר לאור העובדה שיש קהילה עצומה של שחקנים פעילים בארץ ובעולם, אבל הרגשתי כאילו פוקימון לקחו צעד אחד אחורה ממערכת מעולה שהיתה להם במשחקים הקודמים, והרגשתי שאני משתמש פחות בפיצ'רים האלה בגלל חוסר האינטואיטיביות הזה.
ניתן לראות שהושקעה מחשבה רבה מאחורי כל פוקימון בפוקימון שמש וירח, גם מבחינת עיצוב וגם מבחינת רקע וסיפור, ואפילו ברמה התחרותית ניתן לראות שיפור. המשחק משלב עוד מגוון הפתעות – אתגרים, חוויות ופוקימונים שונים (שלא התייחסתי אליהם על מנת לא לפגוע בחוויה) אשר מעודדים אתכם לשחק, לתפוס, להחליף, לאמן, ולהיות האלופים של האזור החדש. אני יכול להבטיח לכם שתופתעו עוד כמה וכמה פעמים לאורך המשחק.