יש משהו קצת מוזר בעולם של צמידי הכושר. מצד אחד, השעונים החכמים הפכו למחשבים קטנים על היד ומסוגלים למדוד כמעט כל דבר. מצד שני, לפעמים כל מה שאנחנו באמת רוצים הוא מכשיר קטן שימדוד את מה שצריך, ייתן לנו את הנתונים שאנחנו מחפשים ולא יפריע לנו במשך היום.
אחרי כחודשיים עם ה-Fitbit Air, אני חושב שסוף סוף מצאתי מכשיר כזה.
ה-Air לא מנסה להיות שעון חכם, הוא לא דורש מכם לשלם מנוי חודשי כדי לקבל את המידע הבסיסי שלכם, והוא קטן וקל מספיק כדי שבשלב מסוים פשוט תשכחו שהוא נמצא על היד.
קטן, קל וכמעט בלתי מורגש
אחד הדברים שאני הכי אוהב ב-Fitbit Air הוא עד כמה הוא פשוט לא מורגש.
אחרי שעונדים אותו במשך היום, קל מאוד לשכוח שהוא שם. אין מסך גדול שמושך את תשומת הלב, אין התראות שמתחילות לצפצף באמצע היום ואין תחושה שאני מסתובב עם עוד גאדג'ט שצריך לתחזק.
גם הסוללה מצוינת. לפי הנתונים הרשמיים היא יכולה להגיע לעד כשבוע, אם כי אני באופן אישי מעדיף להטעין אותו בערך פעם בשלושה ימים ולא לחכות לרגע שבו הוא יתחיל להתחנן למטען. המטען ד"א הוא מטען יחודי לצערי, כך שאם הוא יאבד די אכלתם אותה.
ועדיין, העובדה שאפשר לעבור כמה ימים טובים בין טעינות הופכת את השימוש בו להרבה יותר נוח משעון חכם שצריך להוריד מהיד מדי יום.
ואז הגיע הג'ודו
האמת היא שהסיבה האמיתית שבגללה קניתי את ה-Fitbit Air היא קצת פחות שגרתית.
אני אדם אנליטי. אני אוהב נתונים, אוהב לעקוב אחרי ביצועים ואוהב לדעת מה הגוף שלי עושה במהלך אימון. הבעיה, שחלק מהאימונים האלו הם אימוני ג'ודו. שעון ספורט? במקרה הטוב הוא עלול למצוא את עצמו מתישהו על הרצפה. במקרה הרע הוא עלול למצוא את עצמו בפרצוף של מישהו.
טבעות כושר הן פתרון מעניין, אבל המחירים שלהן הופכים אותן להרבה פחות אטרקטיביות עבורי. ה-Fitbit Air מצא בדיוק את הנקודה שחיפשתי: הוא קטן מספיק כדי שאוכל לענוד אותו על שריר הזרוע באמצעות רצועה ייעודית, וכך לקבל את נתוני האימון מבלי לסכן כלום.
ה-Air יודע לזהות אימונים באופן אוטומטי, אבל אפשר גם להפעיל אימון באופן ידני. ואם הזיהוי האוטומטי לא קלע בדיוק למה שעשיתי, אפשר לערוך את האימון לאחר מכן.
עבורי זו בדיוק הנקודה שבה המכשיר הופך מצמיד כושר נחמד לכלי שאני באמת משתמש בו.
הנתונים הם כל העניין
הפיטביט אוסף המון מידע ומגוון רחב של מדדים כשאתם עונדים אותו, ובמהלך החודשיים האלה התרשמתי מאוד מהדיוק שלהם.
כמובן, אי אפשר להפוך צמיד כושר למכשיר רפואי רק בגלל שהוא מציג מספרים יפים באפליקציה, אבל מהבדיקות וההשוואות שעשיתי, המדדים שקיבלתי היו מדויקים להפליא ועקביים.
וזה בדיוק מה שאני רוצה ממכשיר כזה. לא בהכרח עוד גאדג'ט שיגיד לי "כל הכבוד", אלא מכשיר שאוסף מידע לאורך זמן ומאפשר לי להבין מה קורה.
גם השינה מפתיעה לטובה
אחד הפיצ'רים שאני הכי אוהב הוא דווקא כזה שלא קשור לאימונים: מעקב השינה.
ה-Air לא מסתפק בלתת לי ציון כללי על הלילה, אלא מספק תובנות שמאפשרות להבין קצת יותר מה עבר עליי במהלך הלילה.
באחד הלילות, למשל, יצא לי לישון בערך ארבע שעות בלבד. ילדים, אתם יודעים. למרות זאת, מתוך הזמן הקצר הזה הייתה לי יותר משעה של שינה עמוקה.
למחרת עדיין הייתי עייף, כמובן, אבל רמת העייפות הייתה הרבה פחות בלתי נסבלת ממה שהייתי מצפה אחרי לילה כזה. קשה כמובן להסיק מסקנות רפואיות מאירוע בודד, אבל בדיוק בשביל הדברים האלה אני אוהב את הנתונים שה-Air מספק לאורך זמן.
ואז יש את ההשכמה החכמה
זה אולי הפיצ'ר הכי קטן במכשיר, אבל אחד האהובים עליי.
במקום להגיד ל-Air "תעיר אותי ב-07:00" ולקבל התעוררות אקראית בדיוק באותה שנייה, אפשר להגדיר מתי תכננתי לקום ולתת לו חלון של עד חצי שעה לפני כן.
אם המכשיר מזהה שסיימתי מחזור שינה ומתאים לי להתעורר, הוא יכול להעיר אותי בתוך החלון הזה.
התוצאה היא התעוררות שמרגישה הרבה יותר טבעית. זה לא פיצ'ר שישנה את החיים שלכם, אבל הוא כן קצת ישפר את הבקרים שלכם.
בלי מנוי. פשוט כך
נקודה נוספת שאני מאוד אוהב ב-Fitbit Air היא שאין כאן ניסיון להפוך את המכשיר לשירות בתשלום.
קניתם את המכשיר? מצוין. הוא עובד.
אין צורך לשלם בכל חודש כדי לקבל גישה לנתונים הבסיסיים או כדי להפוך את המכשיר למוצר שבאמת אפשר להשתמש בו. בניגוד למוצרים כמו Whoop, מבחינתי זה יתרון משמעותי.
מי שכן רוצה לשלם יכול להצטרף ל-Google Health Premium, שעולה 10 דולר בחודש, ובמסגרתו מקבלים בין היתר גם מאמן AI שיכול לנתח את הנתונים ולעזור להפיק מהם תובנות.
אבל עבורי מדובר בתוספת נחמדה, לא במשהו שהופך את המוצר לשימושי. נכון לעכשיו השירות גם אינו זמין בישראל.
האפליקציה סוף סוף מדברת עם האייפון
עוד שינוי משמעותי הגיע דווקא בצד התוכנה.
אפליקציית Fitbit, שכיום משולבת תחת Google Health, קיבלה לאחרונה עדכון משמעותי עבור משתמשי אפל, שמאפשר לה להעביר ולשתף מידע בצורה מלאה יותר עם אפליקציית הבריאות של האייפון ועם אפליקציות נוספות, כולל כאלה שמשמשות למעקב אחר קלוריות.
עבור מי שכבר משתמש בכמה אפליקציות בריאות שונות, זו תוספת חשובה. במקום שהמידע יישאר כלוא בתוך אפליקציה אחת, אפשר לקבל תמונה הרבה יותר שלמה של הפעילות והנתונים.
הרצועה היא החוליה החלשה
אם יש משהו אחד שאני פחות אוהב ב-Air, זו הרצועה המקורית.
היא בסדר גמור מבחינת השימוש עצמו, אבל מדובר ברצועת סקוץ', ולכן אין לה מידה קבועה שאפשר פשוט "לזכור".
בפועל מצאתי את עצמי לא מעט פעמים פותח וסוגר אותה עד שמצאתי מחדש את ההתאמה שאני אוהב.
זה ממש לא דיל ברייקר, בעיקר מכיוון שאפשר למצוא רצועות צד שלישי באינטרנט במחירים מצחיקים, אבל עדיין הייתי שמח לראות פתרון קצת יותר נוח ברצועה שמגיעה בקופסה.
ומה לגבי המחיר?
אני רכשתי את ה-Fitbit Air בחו"ל ב-120 דולר, כולל רצועת Stephen Curry במהדורה מוגבלת.
בישראל המחיר עומד על כ-470 שקל ב-KSP, ולדעתי זו נקודת מחיר מעניינת מאוד עבור מה שמקבלים כאן.
הוא אמנם לא זול כמו צמידי כושר בסיסיים, אבל הוא גם לא מנסה להתחרות בהם. היתרון שלו הוא בשילוב בין גודל כמעט בלתי מורגש, חיי סוללה טובים, מדדים רבים, מעקב שינה מצוין והעובדה שאין צורך במנוי חודשי.
השורה התחתונה
ה-Fitbit Air הוא לא המכשיר שצריך לקנות אם אתם מחפשים שעון חכם על היד. הוא גם לא מנסה להיות כזה.
וזה בדיוק מה שהופך אותו לכל כך מוצלח.
עבורי הוא ממלא נישה שהייתה חסרה: מכשיר קטן, קל וכמעט בלתי מורגש שמאפשר לי לאסוף נתונים לאורך כל היום, למדוד אימונים שאי אפשר למדוד בצורה נוחה עם שעון, לעקוב אחרי השינה ולהמשיך להשתמש בכל המידע הזה בלי לשלם מדי חודש.
הרצועה המקורית יכולה להיות נוחה יותר, והייתי שמח לראות עוד קצת ליטוש בצד הזה, אבל זו בערך התלונה היחידה המשמעותית שיש לי אחרי חודשיים של שימוש.
האם הייתי קונה אותו שוב? חד משמעית כן.
במיוחד אם אתם מתאמנים בענף שבו שעון על פרק היד הוא פשוט לא אופציה, ה-Fitbit Air הוא אחד הפתרונות הכי הגיוניים שמצאתי.
