Super Mario Galaxy 1+2 Bundle ביקורת: לא הלכו עד הסוף

Super Mario Galaxy 1+2 Bundle מציע עיצוב שלבים יצירתי מגוון ומרשים, אך סובל מזוויות מצלמה מקובעות מתסכלות וחיישני תנועה לא מותאמים שהופכים את החוויה למעצבנת. השדרוג הגרפי משמעותי אך שטחי ובהעדר תוכן חדש מדובר במשחק ישן שעבר ליטוש והנגשה קלים.

החבילה הכפולה של Super Mario Galaxy 1 ו-2 מביאה שניים מהפלטפורמרים המהפכניים ביותר של העשור הקודם (אפילו קרוב יותר לשניים) למסך אחד, עם גרפיקה משופרת ובקרים מותאמים. האם הפורט עושה חסד עם המשחקים?

לפני זמן רב, בגלקסיה רחוקה רחוקה, היה קשה לראות מעבר לפינה

שני המשחקים לוקחים את מריו מעבר לממלכת הפטריות ואל הגלקסיות. ב-Galaxy 1, באוזר חוטף את פיץ' (שוב) אבל הפעם בורח איתה לחלל, ומריו חייב לאסוף כוכבי כוח על מנת להציל אותה ואת היקום. ב-Galaxy 2, העלילה לא מאוד שונה, ואף מרגישה פשוטה יותר. אולם, אף אחד לא באמת ציפה שיהיה פה איזה עומק עלילתי גדול, ואת הפוקוס לוקחות הגלקסיות עצמן.

כל גלקסיה היא עולם קטן משלה עם מכניקה ייחודית. הכבידה המשתנה, הפלנטות המסתובבות, הכוחות של מריו והרעיונות המשתנים בכל שלב יוצרים תחושה של הפתעה תמידית. מבחינת עיצוב שלבים, מדובר על עיצוב במיטבו, או לפחות כך הייתי אומר לפני שנים. הבעיה המרכזית שלי עם המשחק אלו זוויות המצלמה המאוד לא נוחות שלו שממש מפריעות לקבל חוויה תלת מימדית אמיתית.

זה מאוד מזכיר לי את זוויות המצלמה של Ninja Gaiden שהן חלק ניכר מהבעיות שיש במשחק הזה. גם בגלקסי 1 וגם בגלקסי 2 הזוויות מקובעות מדי לעומת החופש אליו התרגלתי במשחקים אחרים, כולל Super Mario Odyssey. יכול להיות מאוד ששני המשחקים הללו הם אבן דרך חשובה בדרך אליו, אך הדבר הזה מאוד מוריד מהחוויה והשליטה במשחק, וחבל שלא הלכו עד הסוף במקרה הזה ושחררו אותן.

דבר נוסף שהייתי שמח שנפטר ממנו במשחקים הללו הוא השימוש בחיישני התנועה. למי שלא זוכר, המשחקים פותחו עבור ה-Nintendo Wii, ועוצבו בהתאם. התאמתם לבקר מודרני לפעמים מרגישה לא טבעית, לא מדוייקת ואף לא נוחה, וזה עוד כשמדברים על מצב נייח. במצב הנייד זה אפילו עוד יותר לא נוח, גם אם אתם משתמשים בגריפ שמקל על הארגונומיה. אם היו מאפשרים לפחות לבטל את חיישני התנועה ולאפשר לג'ויסטיקים לעשות את העבודה הנדרשת זה היה הרבה יותר מוצלח בעיניי.

על אף זאת, מדובר בפלטפורמר טוב עם מלא שלבים יחודיים שמאתגרים את היצירתיות שלכם, ולא נותנת לכם לשקוד על השמרים; מצד אחד יש שלבים פשוטים למדי ומצד שני פתאום תתקלו בשלב שיוציא לכם את המיץ עד שתצליחו לעבור אותו ולקבל את הכוכב הנכסף. אני מודה, על חלקם ויתרתי, ואילו היו מתקנים זוויות מצלמה ומבטלים את חיישני התנועה אולי הייתי ממשיך להתעקש בכל זאת.

נראה כמו משחק ישן שפותח לקונסולה חדשה

אין ספק שאחד השיפורים המרכזיים של הבאנדל הוא הגרפיקה. כעת תוכלו לשחק את המשחקים הללו ב-1080p על הסוויץ' הרגיל וב-4K על הסוויץ' 2, שזה שדרוג משמעותי למה שהיה. עם זאת, לא שינו את המודלים הישנים, וזה ניכר לגמרי. זה לא שהדמויות והעולמות לא נראים טוב, הם פשוט לא בסטנדרט שהתרגלנו אליו בשנים האחרונות מנינטנדו.

ממשק המשתמש שודרג אף הוא, הוסיפו גם assist mode שנותן עוד חיים ומחזיר אתכם למעלה מנפילות, וכן מצב בו תוכלו לבחור את הטראקים המועדפים עליכם מהמשחקים ופשוט להאזין להם. כל אלה יחד ממתיקים את הגלולה, אך עדיין מדובר כאן במשחק ישן שנראה מעט יותר מצוחצח, ומותאם לקונסולות היותר מודרניות של נינטנדו (זמין לסוויץ' ולסוויץ' 2, השדרוג בין הגרסאות חינמי)

למי שלא חווה את המשחקים הללו ותמיד רצה לנסות, הבאנדל מציע שעות רבות של משחק במחיר לא נורא. כמובן, אם אתם לא בטוחים, תמיד תוכלו לקנות רק את אחד המשחקים ובכך לקחת סיכון מעט נמוך יותר. אם כבר שיחקתם במשחקים תדעו שמעבר לנוסטלגיה אין להם כמעט שום דבר חדש להציע, בשונה ממשחקים כמו Xenoblade Chronicles: Definitive Edition שהביא גם תוכן אקסטרה מכובד.

בשורה התחתונה, הבאנדל של Super Mario Galaxy 1 ו-2 מציע חוויה נוסטלגית ומלאת קסם עם שלבים יצירתיים ועיצוב גלקסיות מבריק, אך הוא גם חושף את מגבלות העבר – מצלמה נוקשה, שליטה לא נוחה וחיישני תנועה שאין להם מקום בקונסולה ניידת (או בכלל). הגרסה המחודשת אמנם נראית טוב יותר ומוסיפה כמה שיפורים קטנים, אך בלב ליבה זו עדיין אותה הרפתקה קלאסית שמבריקה בעיקר בזכות רעיונותיה – ופחות בזכות ההתאמה שלה לעידן החדש.

עותק הביקורת של Super Mario Galaxy 1+2 Bundle סופק על ידי נינטנדו ישראל.