Kirby and the Forgotten Land + Star-Crossed World ביקורת: מומלץ בפה מלא

Kirby and the Forgotten Land + Star-Crossed World לוקח את החוויה המקורית ונותן לה מתיחת פנים גמישה כמו שרק קירבי יכול לתת. עם עיצובי שלבים מחודשים, גרפיקה משופרת ואפילו מעט אתגר למי שמעוניין, מי שחיכה לשדרוג כדי לשחק עשה בשכל.

כשהמשחק Kirby and the Forgotten Land יצא לראשונה ב־2022, הוא הביא איתו חדשנות מבורכת לסדרה. אחרי שנים של משחקי דו־ממד צבעוניים, פתאום קיבלנו חוויה תלת־ממדית מלאה – עולם פתוח למחצה שמאפשר חקירה, פלטפורמינג וגישה רעננה לדמות שכבר חשבנו שאנחנו מכירים בעל פה. יחד עם יציאת השדרוג לקונסולת ה-Nintendo Switch 2 מגיעה גם הרחבת Star-Crossed World, שמנסה לקחת את כל מה שעבד ולחזק אותו בעוד שכבות של תוכן.

המשחק המקורי הצליח לשמור על הקסם הילדותי של קירבי, עם מכניקת ה־Copy Abilities המוכרת, אבל עטף אותה במבנה שלבים רחב יותר, מלא סודות ואתגרים קטנים שהפכו כל מסך לחגיגה של גילוי. עם זאת, לא הכל היה מושלם; גם במשחק הבסיס אפשר היה להרגיש שהקושי לא באמת מאתגר גיימרים ותיקים, והעיצוב האמנותי – גם אם יפהפה – נטה לחזור על עצמו בין אזורים. ועדיין, Kirby and the Forgotten Land הצליח להחזיר לסדרה רעננות אמיתית ולתת לשחקנים חוויה נגישה, קלילה, אך עם מספיק עומק כדי להחזיק שעות רבות.

עלילה וקוץ בה

העלילה של קירבי פשוטה וגנרית למדי, כצפוי. על קירבי להציל את חבריו הוואדל-דיז (Waddle-Dees) ולחפש את הכלובים שלהם ברחבי העולם ולשחרר אותם. גם עלילת ההרחבה לא מנסה להתחכם יותר מדי: מטאור מסתורי מתרסק על העולם, ובמרכזו כוח אפל חדש שמאיים על שיווי המשקל בעולם. למרות שמדובר בעוד סיפור לגמרי גנרי, הוא מספיק כדי להצדיק חזרה לעולמות שכבר הכרנו – הפעם כשהם מלאים בקריסטלים זוהרים, שברים מהמטאור, ואווירה מסתורית יותר.

מה שעובד בהרחבה הוא לאו דווקא העלילה עצמה, אלא התחושה שהיא נותנת; היא גורמת לעולמות שכבר חווינו והכרנו להרגיש רעננים, כאילו אנחנו מבקרים בהם בתקופה חדשה לחלוטין. השינוי הזה אמנם קוסמטי בחלקו, אבל יחד עם שינויים בעיצוב השלבים הוא מספק מספיק עניין כדי להחזיר את החשק לחקור. עם זאת, אני חייב להודות שלפעמים האסתטיקה הקריסטלית חוזרת על עצמה יותר מדי – אחרי שלושה־ארבעה שלבים ברצף הכול נראה נוצץ וזוהר באותה צורה, וזה עלול להרגיש אחיד מדי.

עיצוב שלבים שמרגיש חדש

אז נכון – יותר מדי קריסטלים ברצף זה לא מומלץ מאוד אך המשחק גם לא דורש שתעשו אותם ברצף. שילוב של שלבים רגילים ושלבי קריסטלים הופכים את החוויה למעניינת יותר, ובעצם אפשר לומר שאחד ההישגים הגדולים של ההרחבה הוא הדרך שבה היא מתייחסת לשלבים קיימים; במקום להסתפק בלהכניס כמה אויבים חדשים או צבעים אחרים, המפתחים בנו מחדש חלקים גדולים מהשלבים – פתאום יש שבילים צדדיים שלא היו שם, פאזלים חדשים שמצריכים שימוש ביצירתיות, ואתגרים שמבוססים על תזמון יותר מאשר על זריזות.

הרגעים האלה שבהם מגלים מסלול נסתר מאחורי קיר קריסטלים או מצליח לאסוף סטאריז (Starries – היצורים החדשים שמשמשים כמקבילים לוואדל דיז בשלבי הקריסטלים) הם בדיוק מה שעושה את ההרחבה למהנה. כן, יש בסיס מוכר, אבל ההרחבה מצליחה לגרום לו להרגיש שונה. היה נחמד לקבל גם אזורים חדשים לגמרי, אבל גם זה מהווה תוספת לא רעה למשחק.

אחת ההמצאות הגדולות של Forgotten Land הוא מצב Mouthful Mode, שבו קירבי יכול לבלוע חפצים גדולים במיוחד ולהפוך אותם לכלי משחק שלם – מכונית, מכונת משקאות ועוד חפצים מעניינים. השימוש במצבים אלו בדרך כלל מובן מאליו ולא דורש מחשבה רבה, אך לפעמים פזורים באזור סודות שמעט יצירתיות ופתיחות מחשבתית יובילו אתכם לחשיפתם בעזרת המצב הזה.

בהרחבה תוכלו לשחק עם שלוש צורות חדשות מהניילון – Spring Mouth, שהופכת את קירבי לקפיץ גדול ומאפשרת לו לקפוץ לגבהים אדירים; Gear Mouth, בעזרתה קירבי בולע גלגל שיניים שמאפשר לו לטפס ולהתגלגל על קירות; ו־Sign Mouth, שמאפשר גלישה מהירה על שלט חוצות. בכל פעם שמגלים את אחת הצורות האלו אי אפשר שלא לחייך – הן חמודות, מפתיעות ומוסיפות רעננות לשלבים.

הבעיה היחידה עם מצבי הפה המלא היא שהם מופיעים מעט מדי; עד שכבר התלהבתי מצורה חדשה היא כבר נעלמת ולא צריך להיעזר בה יותר. זה יוצר תחושת פספוס, כאילו המפתחים חששו לשלב אותן באופן עמוק יותר במשחק, וחבל.

טיפה אתגר לותיקי הסדרה

משחקי קירבי באופן גורף הם משחקים קלים מאוד ופשוטים יחסית, מה שמושך קהל צעיר ולא מנוסה במיוחד ואולי קצת מרתיע אנשים שאוהבים יותר אתגר. ובאמת, גם משחק הבסיס לא שונה בהקשר הזה, וזה אף מהווה את אחת מהביקורות המרכזיות ביותר על המשחק. ההרחבה באה לתת לכך מענה בצורת ה-Ultimate Cup Z EX, תוספת חדשה לקולוסיאום שמאתגרת אפילו את השחקנים הוותיקים ביותר, והוא נפתח רק אחרי שמסיימים את הסיפור של ההרחבה.

מדובר ברצף של קרבות בוסים משודרגים, עם מהלכים חדשים ושלבים מורכבים יותר. התחושה מזכירה לפעמים משחקי אקשן קשים בהרבה – וזו מחמאה גדולה לסדרה שהייתה ידועה עד עכשיו בנגישות שלה. יחד עם זאת, חשוב לציין שהמשחק לא הופך פתאום לבלתי נגיש. עדיין יש פריטים לריפוי, שדרוגי יכולות ואפשרויות שמקלות על מי שלא מחפש סבלנות אינסופית. בעיניי, זהו האיזון הנכון: מי שרוצה אתגר יקבל אותו, אבל מי שרוצה פשוט ליהנות מחוויה צבעונית וכיפית עדיין ימצא את מקומו.

גרפיקה, סאונד ושדרוג טכני

המעבר ל־Switch 2 מעניק למשחק לוק מחודש. 60 פריימים לשנייה עושים פלאים לחוויית המשחק, במיוחד בשלבים הדינמיים יותר, והטקסטורות המשופרות גורמות לעולמות להיראות חדים ומלאי פרטים. נכון, זה עדיין לא משחק שנראה ברמה של קונסולות מתקדמות אחרות, אבל בתוך העולם של נינטנדו מדובר בשדרוג משמעותי.

פס הקול גם הוא זוכה לתוספות חדשות; קטעי המוזיקה החדשים של ההרחבה משלבים בין המנגינות הקלאסיות לבין צלילים מסתוריים יותר, שמתכתבים יפה עם העלילה הקריסטלית. זה לא פסקול שייכנס לפנתאון, אבל הוא עושה את העבודה ושומר על האווירה.

בסופו של דבר, Kirby and the Forgotten Land + Star-Crossed World הוא שילוב מנצח של משחק בסיס מצוין והרחבה שבונה ומוסיפה על זה עוד תוכן כיפי. השלבים המחודשים מצליחים להרגיש חיים ומעניינים, גם אם לא תמיד שוברים את התבנית ויחד עם צורות ה־Mouthful החדשות ותוספת האתגר, תקבלו חוויה מרעננת. אם חיכיתם להרחבה כדי לשחק, אין לכם על מה להצטער.

עותק הביקורת של Kirby and the Forgotten Land + Star-Crossed World סופק על ידי נינטנדו ישראל.