אז בכתבה הקודמת, הראשונה בסדרה, דנו בשאלות אותן צריך לשאול לפני שמתחילים בכלל בהליך בניית מחשב גיימינג, וצמצמנו אותן לכדי שאלות שאלות שהן אולי פשוטות וקצרות, אך מאפשרות לנו כבוני מפרט להבין גם מה צריך להיות כלול בתוך המפרט מבחינת חומרה שאפשר למחשב להריץ את מה שאנחנו רוצים, אך מצד שני גם להבין מה היא המסגרת התקציבית של המפרט, כדי שלא נתפזר. ותאמינו לי – קל להתפזר כשבונים מפרט.
אז אחרי שאנחנו יודעים מה התקציב שלנו, אילו משחקים אנחנו רוצים להפעיל ועם איזה ציוד היקפי אנחנו הולכים לשלב את הכל – אנחנו יכולים להתחיל לבחון אילו חלקי חומרה אנחנו צריכים בכדי לממש את אותו מחשב שאנחנו חולמים עליו. בכתבה זאת, נעבור על כלל חלקי החומרה אשר נמצאים במחשב גיימינג טיפוסי, נסביר מה תפקידם, ונסביר בקצרה על משפחות שונות הקיימות בשוק.
שימו לב – הכתבה תכלול אך ורק חלקים אשר נמצאים בתוך מארז המחשב, ולא תתעסק בציוד היקפי (כתבה שכזאת תגיע בהמשך, מבטיחים), ותכלול את הרכיבים אשר בשימוש תדיר בעולם הגיימינג.
אז מה בעצם כולל מחשב גיימינג?
ובכן, כשמדברים על בניית מחשב גיימינג, הבנייה תכלול בכל המקרים 7 חלקי חומרה בסיסיים:
- מעבד – CPU
- לוח אם – Motherboard
- זיכרון – RAM
- כרטיס מסך – GPU
- אמצעי איחסון – SSD או HDD או שניהם (לא יודעים מה ההבדל?)
- ספק כח – PSU
- מארז – Case
לאותם חלקי חומרה כמובן שניתן להוסיף חלקים נוספים – מתאמי רשת, כרטיסי קול, מערכות קירור, אמצעי תאורה (RGB) וכו', אך השבעה הנ"ל הינם מרכיבי חומרה בסיסיים והכרחיים בכל בניית מחשב גיימינג (התנצלותי הכנה עבור כל אלו מכם שמשחקים עם GPU מובנה, זה לא נחשב).
בפסקאות הבאות נעבור על כל אחד משבעת חלקי החומרה העיקריים ונלמד להכיר את תפקידו, ונכיר לכם את המשפחות הקיימות בשוק הגיימינג, כך שתוכלו להתחיל להבדיל בין הדגמים הרבים השונים הקיימים בשוק.
המעבד (CPU), או – המוח של המחשב
עולם מעבדי ה-PC (המחשב השולחני) נחלק ל-2 חברות ענקיות אשר שולטות בשוק: Intel ו-AMD. במשך שנים רבות Intel שלטה ללא עוררין בשוק, אך בשנים האחרונות עם הגעתן של סדרות Ryzen של AMD לשוק, ניתן לראות ש-AMD מתחילה לצבור תאוצה משמעותית בשוק ה-PC (ולמעשה, גם בשווקים אחרים כמו ניידים, תחנות עבודה וכו').
מעבדי AMD מקבלים שם בהתאם לדור שלהם, לסדרה שלהם, ולמיקום שלהם במשפחה, עם או בלי תוספת X בסוף שם הדגם.
הספרה של סדרת האלפים מציין את דור המעבד, כך ש-Ryzen 5 1600 הוא מעבד מהדור הראשון, ו-Ryzen 5 3600 הוא מעבד מהדור השלישי.
הספרה של סדרת המאות מתקשרת אל המשפחה ממנה מגיע המעבד. המשפחות הקיימות הן 3, 5, 7 ו-9. כך ש-Ryzen 5 1600 הוא מעבד מסדרה 5, ו-Ryzen 7 2700 הוא מעבד מסדרה 7. המשפחות מציינות את "רמת" המעבד, כך שסדרה 3 היא סדרת הבסיס, סדרה 5 היא המיינסטרים, סדרה 7 מיועדת לאנשים שרוצים קצת יותר, וסדרה 9 היא סדרת העלית של המשפחה.
הספרה של סדרת העשרות הינה פחות בשימוש, וקיימת בד"כ רק במעבדים מסדרה 9 (לדוגמא – Ryzen 3950X).
מעבד אשר לו הוסף X בסוף הדגם מציין בד"כ מעבד מומהר ביחס לגרסת הבסיס שלו (לדוגמא 3600X יהיה מומהר ביחס ל-3600), אך לא תמיד תהיה גרסה ללא X לדגם (לדוגמא – אין 3700, אך יש 3700X).
מעבדי אינטל מחולקים גם הם בצורה דומה, בהתאם לדור והסדרה שלהם, ובכל סדרה קיים דגם אחד או יותר הממוספרים בהתאם לחוזק היחסי שלהם, ועם אפשרות לתוספת האות K בקצה שם הדגם.
ספרת האלפים (או עשרות אלפים) מציינת את דור המעבד, כך ש-9700 יהיה מעבד מדור 9, ו-8300 יהיה מעבד מדור 8.
באינטל המשפחות הקיימות עבור רוב משתמשי ה-PC, הינן ה-I3, ה-I5, ה-I7 וה-I9. ישנן משפחות נוספות בסיסיות יותר וחזקות יותר, אך הן משמעותית פחות נפוצות עבור משתמש ה-PC הממוצע. גם כן, ה-I3 היא סדרת הבסיס, ה-I5 היא המיינסטרים, ה-I7 מיועדת לאנשים שרוצים קצת יותר, וה-I9 היא סדרת העלית של המשפחה.
ספרת המאות מציינת את מיקום המעבד בתוך הסדרה/דור שלו, לפי העוצמה שלו, כך שה-I7 9700K יהיה חזק מה-I5 9600K.
מעבד אשר הוסף לו K בסוף הדגם מציין כי הדגם מגיע עם מכפלה פתוחה, מה שמקל על ביצוע OverClock למעבד.
לוח האם (MotherBoard), או – הבסיס להכל
כאשר אנחנו מדברים על לוחות אם, הסיפור מתחיל להסתבך. פתאום אנחנו פוגשים המון יצרניות שונות, המון דגמים שונים, ולא מעט "שמות קוד" של צ'יפסטים (מה זה לעזאזל צ'יפסט?!) שונים, אשר לא בהכרח מתאימים למעבד שבחרנו, וליעוד שאנחנו מתכננים למחשב.
נתחיל מהשאלות הבסיסיות ביותר – איזה צ'יפסטים עובדים עם המעבד שבחרתי? ומה זה צ'יפסט בכלל?!
ובכן, על רגל אחת, צ'יפסט (או בעברית – ערכת שבבים) הוא אוסף של שבבים אשר מסייעים למעבד (ה-CPU) לתקשר עם שאר רכיבי המערכת. הוא מחולק לשני חלקים עיקריים שהם הגשר הצפוני והגשר הדרומי, כאשר הגשר הצפוני אחראי על חיבור בין המעבד לבין חלקי חומרה שדורשים תקשורת מהירה (כמו כרטיס המסך שלכם), והגשר הדרומי אחראי על כל חלקי החומרה שלא צריכים תקשורת מהירה (כמו אביזרים חיצוניים למיניהם).
הצ'יפסט בעצם קובע לנו באיזו מהירות המעבד יוכל לתקשר עם סך הרכיבים הנוספים במערכת ולכן חשיבותו היא גבוהה ביותר. לוחות אם עם צ'יפסטים בסיסיים אולי יהיו זולים יותר, אבל עשויים להגביל את מהירות המערכת שלכם, ולמנוע מכם לרכוש רכיבים מהירים יותר, בשל העובדה שהצ'יפסט לא יתמוך בהם.
לכל חברת מעבדים (Intel & AMD) יש צ'יפסטים יעודיים למעבדים שלה, כאשר גם כאן הם נחלקים לצ'יפסטים בסיסיים, מיינסטרים, חובבי ביצועים ועלית.
בצד של AMD, ניתן למצוא כיום למשפחות ה-Ryzen את הצ'יפסטים הבאים לתושבת ה-AM4, כאשר הם מהבסיסי ביותר למתקדם ביותר:
A320 – הצ'יפסט הבסיסי ביותר. לא תומך בדור 3 של מעבדי Ryzen.
B350 – צ'יפסט המיינסטרים של הדור הקודם. נדרש עדכון BIOS בכדי לתמוך בדור 3 של מעבדי Ryzen.
X370 – צ'יפסט חובבי הביצועים של הדור הקודם. בעל יכולות OverClock טובות. נדרש עדכון BIOS בכדי לתמוך בדור 3 של מעבדי Ryzen.
B450 – צ'יפסט המיינסטרים של הדור הנוכחי.
X470 – צ'יפסט חובבי הביצועים של הדור הנוכחי. בעל יכולות OverClock טובות.
X570 – צ'יפסט העלית של AMD. בעל יכולות OverClock טובות ותמיכה בתקן PCIE4.0.
בצד של Intel, ניתן למצוא כיום את הצ'יפסטים הבאים לתושבת LGA 1151-2, מהבסיסי ביותר מהמתקדם ליותר:
H310 – הצ'יפסט הבסיסי ביותר. תומך PCIE2.0 בלבד. מגיע עם 2 סלוטים בלבד לזיכרון RAM.
B360 – צ'יפסט המיינסטרים עבור מעבדי Intel.
H370 – צ'יפסט לחובבי ביצועים. קרוב מאוד ביכולותיו לצ'יפסט Z370, רק ללא יכולות ה-OverClock.
Z370 – צ'יפסט עלית של Intel, בעל יכולות OverClock טובות.
Z390 – מעין שדרוג לצ'יפסט ה-Z370. כולל את כל מה שמגיע עם לוחות Z370, ובנוסף כרטיס רשת אלחוטי מובנה.
עבור שתי החברות, ככל שניקח צ'יפסט מתקדם יותר, הוא כמעט תמיד יכלול יותר יציאות USB (ואף יותר USB3.1 או USB3.0), יותר מקומות לכונני NVMe, פיצ'רים נוספים, ומערכת ויסות/בקרת חשמל מוצלחת יותר עבור הרכיבים. כל זאת כתלות בדגם הספציפי שתבחרו מבין שלל הדגמים שמציאות החברות הרבות בתחום.
בנוסף על כל זה, לוחות אם מגיעים בגדלים שונים, החל מ-mITX הקטן וה-mATX שהופך נפוץ, דרך ה-ATX הסטנדרטי, ועד EATX הענק. כאשר ככל שהלוח יותר קטן הוא בד"כ יכלול פחות פיצ'רים/פונקציות, אך גם יכול להיכנס למארזים קטנים יותר, ולהיות טוב יותר לאלו מכם שאין להם מקום גדול על השולחן או בסלון.
זיכרון (RAM), או – מסוף המכולות של המחשב
בעולם ה-RAM החיים יחסית פשוטים. מה זאת אומרת? מגוון האפשרויות וההחלטות הוא דיי מוגבל, וההחלטה עצמה דיי פשוטה. שני דברים שכן חשוב לשים לב אליהם, הם שסוג הזיכרון תואם את מה שהלוח שלנו תומך בו (לא בעיה כיום שכלל הלוחות תומכים ב-DDR4, ורוב הזיכרונות שנמכרים הם גם כן DDR4), וכן שמהירות הזיכרון שניקח תואם את המהירות המתאפשרת ע"י הצ'יפסט שבחרנו. אחרת הזיכרון שבחרנו לא יוכל לפעול במהירות אשר אותה הוא אמור לספק, אלא במגבלת הצ'יפסט.
כאשר בוחרים זיכרון RAM, ישנן כמה שאלות פשוטות שצריך לענות עליהן. הראשונה נוגעת לנפח הזיכרון שאותו אנחנו צריכים, ואת זאת נקבע כמובן בהתאם לצרכי המחשב. עובדים על תוכנות עריכה כבדות או סימולטורים? יכול להיות שצטרכו 32GB. גיימרים רגילים? כנראה ש-16GB יספיקו לכם. משתמשים בעיקר במעבד תמלילים? כנראה ש-8GB יספיקו לכם.
"מהירות הזיכרון", או מספר הפעולות שהוא מבצע בשנייה, נמדדת ב-MHz – מגה הרצים. בפשטות? ככל שמהירות הזיכרון גבוהה יותר, כך הביצועים שהוא יתן הם טובים יותר. הרגל השנייה במשוואת המהירות הינה ערך ה-CL של הזיכרון, אשר מציין את ההשהייה בזמן בין פקודת הקריאה ועד זמינות הנתונים לקריאה (משעמם הא?). גם כאן, בפשטות? ככל שה-CL נמוך יותר, כך הביצועים של הזיכרון יהיו טובים יותר.
השאלה האחרונה שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו כשאנחנו קונים זיכרון RAM, הוא האם אנחנו רוצים סטיק זיכרון רגיל, או שאנחנו רוצים סטיק שיבלוט בשטח? כן כן, גם לעולם ה-RAM לא חסר את בלינג ה-RGB שלו, וישם דגמים רבים המגיעים עם תאורת RGB מרשימה.
כרטיס מסך (GPU), או – ההוצאה הכי גדולה של גיימר
אם תשאלו גיימר, הוא ידע לומר לכם שלמשחקים, החלק הכי חשוב במחשב הוא כרטיס המסך, או באנגלית – Graphics Processing Unit. ה-GPU מסייע ל-CPU בהתמודדות עם עומסי חישוב הנובעים מהצרכים הגרפיים הכבדים של משחקי המחשב כיום (ריבוי תמונות, תלת מימד וכו') ובעצם הוא הזרז להתפתחות הגרפיקה המדהימה שאנחנו רואים כיום במשחקי המחשב.
בהתאם לרמת חשיבותו בגיימינג, שוק כרטיסי המסך הוא שוק מגוון מאוד, אשר טווח המחירים בו הוא הגדול והמשוגע ביותר. החל מאזור ה-500 ש"ח לכרטיסי מסך יחסית פשוטים וחלשים, ועד לאזור ה-6,000 ש"ח ל-RTX 2080Ti על גרסאותיו השונות. הטווח הוא כל כך גדול, והמגוון כל כך רחב, עד שלמעשה, בחירת ה-GPU היא אחת משתי הבחירות הראשונות שעושים בפועל כאשר בונים מחשב גיימינג, כיוון שחלק זה דורש שיריון של חלק גדול ומשמעותי מתקציב המפרט (במידה ורוצים לבנות מחשב גיימינג חזק).
כיום ישנן 2 חברות עיקריות אשר שולטות בשוק ה-GPU. הראשונה, והגדולה יותר, היא NVIDIA. השנייה היא AMD (אשר רכשה בתחילת שנות ה-2000 את ATI ונכנסה לעולם כרטיסי המסך). שתי החברות האלו מייצרות ארכיטקטורות כרטיסי מסך, ואף מוכרות כרטיסי מסך בעצמן, אך עיקר כרטיסי המסך נמכרים ע"י חברות אשר מקבלות את ארכיטקטורת כרטיס המסך מהחברות הנ"ל, ובונות כרטיסי מסך משלהן, עם קירור ומראה אחר לגמרי, אך עם אותם נתונים טכניים (פרט לכרטיסים אשר מגיעים עם OverClock כבר מהמפעל).
המשפחה העדכנית של NVIDIA נקראת סדרת RTX 20, והיא כוללת את טכנולוגיית ה-Ray Tracing החדשה של NVIDIA. המשפחה כוללת בתוכה גם תת סדרה חדשה יותר הנקראת RTX Super. דירוג דגמי כרטיסי המסך מבחינת עוצמתם הוא דיי פשוט, והולך כך:
RTX 2080Ti > RTX 2080 Super > RTX 2080 > RTX 2070 Super > RTX 2070 > RTX 2060 Super > RTX 2060.
מלבד כך, ישנה סדרת GTX 16, אשר מבחינת ביצועים היא מתחת לסדרת RTX, ומלבד עניין הביצועים, לא כוללת את טכנולוגיות ה-Ray Tracing. סדרה זו מדורגת כך:
GTX 1660Ti > GTX 1660 Super > GTX 1660 > GTX 1650 Super > GTX 1650.
ניתן כמובן למצוא כרטיסים יד שנייה מסדרות ישנות יותר (כדוגמא GTX 980 ו-GTX 1060, אשר עשויים מבחינת העוצמה שלהם להיות חזקים יותר גם מהכרטיסים החדשים, אך לא נתייחס אליהם כאן).
המשפחה העדכנית ביותר של AMD נקראת משפחת RX 5000, והכרטיסים החדשים בה מיוצרים בטכנולוגיה החדשה ביותר של 7nm. המשפחה כוללת את הדגמים הבאים, המסודרים מהחזק ביותר, לחלש ביותר:
Radeon VII > RX 5700XT > RX 5700 > RX 5600XT > RX 5600 > RX 5500XT > RX 5500.
כאשר ה-Radeon VII הוא לא חלק מסדרת RX 5000 באמת. בנוסף על סדרה זאת, הסדרה הקודמת של AMD, אשר נקראה Vega, כוללת שני כרטיסים בלבד – Vega 64 ו-Vega 56. שני כרטיסים אלו מבחינת ביצועים מתמקמים בתווך של סדרה RX 5000, כאשר ה-Vega 64 חזק מה-RX 5700, וה-Vega 56 חלש ממנו.
ל-AMD ישנה גם סדרה ישנה יותר, סדרת RX 500, אשר עדיין נמכרת בחנויות, וכוללת 3 כרטיסים עיקריים אשר מיועדים לשוק הנמוך-בינוני: RX 590 > RX 580 > RX 570, כאשר ה-RX 590 אמור להיות חזק במעט מה-RX 5500XT.
מבחינת השוואה בין 2 החברות, ניתן לומר בקלות שהכרטיס החזק ביותר הוא של NVIDIA, ואפילו בלי מתחרה קרוב מצד AMD. הכרטיס החזק ביותר של AMD, ה-Radeon VII, משתווה מבחינת עוצמה ל-RTX 2070 Super של NVIDIA, כך שבשוק הכרטיסים החזקים – NVIDIA שולטת ללא עוררין עם שלושת דגמי ה-RTX 2080 שלה.
אבל, לענייננו. איך אנחנו יודעים איזה כרטיס מתאים לנו, ובמה אנחנו צריכים לבחור? ובכן, בחירת כרטיס המסך תלויה בשתי שאלות שעליהן ענינו בכתבה הקודמת. הראשונה – אילו משחקים אנחנו הולכים לשחק?. השנייה – איזה מסך הולך להיות לנו ומה המפרט הטכני שלו?
לאלו מכם אשר מתכננים לקנות מסך ברזולוציה של 1080p – אין צורך להתפרע על הכרטיסים החזקים ביותר, כיוון שלא תוכלו לנצל את כל העוצמה שלהם. למסך כזה הייתי ממליץ "להסתפק" ב-GTX 1660 Super של NVIDIA, או ב- RX 580 של AMD. אם למסך שלכם יש קצב רענון גבוה (מעל 60Hz), אז שווה לחשוב טיפה מעבר, על ה-GTX 1660 Ti או RTX 2060 (הרגיל או ה-Super) של NVIDIA, או ה-RX 5700 של AMD (או ה-RX 5600XT שצפוי לצאת בקרוב).
לאלו מכם אשר בונים על מסך עם רזולוציה של 2K – כרטיסי הביניים וטיפה מעבר לכך הם האזור שאליו אתם צריכים לכוון. מבחינת כרטיסי NVIDIA ה-RTX 2060 Super או ה-RTX 2070 הם בחירה טובה, או ה-RX 5700 של AMD. גם כאן, אם אתם עם מסך בעל קצב רענון גבוה אז ה-RTX 2070 Super הופך להיות המומלץ מבחינת NVIDIA, וה-RX 5700XT הוא המומלץ של AMD.
לאלו מכם אשר מכוונים לטופ של הטופ עם רזולוציות של 4K – אצלכם השאלה פשוטה יותר, והאפשרויות מצומצמות יותר. בגדול? רזולוציית 4K עם קצבי רענון גבוהים אתם מוגבלים ל-RTX 2080Ti בלבד, או RTX 2080 Super, שיהיה טוב עבור מרבית המשחקים ומרבית הגדרות התצוגה, אך לא לכולן.
אמצעי איחסון, או – SSD, HDD ומה שביניהם
אמצעי האיחסון הוא נושא פשוט יותר מהנושא הקודם בו עסקנו, ובגדול יש בו טריידאוף אחד משמעותי – עלות אל מול נפח/מהירות. אתם רוצים נפח גדול עם מהירות גבוהה? תשלמו. רוצים נפח גדול אבל לא רוצים להוציא הרבה? תקבלו מהירות נמוכה. רוצים מהירות גבוהה ולא רוצים לשלם הרבה? תקבלו נפח קטן.
פעם האופציה היחידה בשוק הייתה לבחור ב-HDD, שהם הכוננים הקשיחים שכולנו מכירים עם החוגה והדיסקים המסתובבים. כיום, בעוד שאותם HDD עדיין קיימים, השוק מתקדם לכיוון כונני SSD, כאשר שתי תתי האופציות בו הם SSD בתקן SATA3, או SSD בתקן NVME.
לפני שתמשיכו בכתבה, אמליץ לכם לעבור ולקרוא את כתבת ה-SSD המקיפה שלנו, אשר מסבירה מונחים בסיסיים בתחום, וכן את ההבדלים בין הסוגים השונים.
נפתח עם כונני ה-HDD, שהם האיטיים מבין שלושת האופציות, אך מגיעים בנפחים גדולים ובמחירים נמוכים (לדוגמא, כונן 1TB יעלה כ-200 ש"ח, וכונן 2TB יעלה כ-300 ש"ח).
הצד השני של המשוואה הם כונני ה-SSD בתקן NVME, כאשר שם תקבלו את המהירויות הגבוהות ביותר, אך בכדי לקבל נפח גדול תצטרכו לשלם (לדוגמא, כונן 1TB יעלה כ-600 ש"ח לדגמים בסיסיים, ויכול להגיע ל-1500 ש"ח לדגמים מתקדמים יותר).
בין שני אלו ניתן למצוא את כונני ה-SSD בתקן SATA3, שנמצאים באמצע הדרך מבחינת המהירות בין ה-HDD לבין ה-SATA NVME, אך מחירם קרוב מאוד למחירי הפתחילה של כונני ה-NVME (לדוגמא, כונן 1TB יעלה כ-500-600 ש"ח).
ספח הכוח (PSU), או – המנוע החשמלי של המחשב
ובכן, עולם ספקי הכוח הוא עולם מורכב מאוד, אשר רובו ככולו שייך לעולם החשמל והפיזיקה. דברים אשר אותנו כצרכני קצה – לא כל כך מעניין. מבחינתנו? ספק הכוח תפקידו "לתת חשמל" לכל אלמנטי המחשב שלנו, ותו לא. אבל, אסור לנו לזלזל בחשיבותו של הרכיב הזה, שכן ספק כח ברמה נמוכה עשוי לספק מתח לא יציב לחלקי המחשב, ולפגוע בהם. ואף אחד לא רוצה לאבד מחשב של אלפי שקלים בשל חיסכון של כמה מאות בודדות על ה-PSU (או – Power Supply Unit בשמה המלא).
בגדול, תפקידו של ספק הכוח הוא לקחת את המתח הגבוה שהוא מקבל מרשת החשמל הארצית (זרם חילופין – AC) ולהמירו למתח נמוך ומבוקר (זרם ישר – DC) כך שכל רכיב במחשב יקבל את המתח הרצוי לו לפעולה בצורה סדירה וקבועה, ללא הפרעות.
השאלה החשובה ביותר כאשר בוחרים ספק כח, היא כמובן מה ההספק הדרוש למחשב שלי? ובכן, קודם כל נציין שהספק (נהגה – Hespek) נמדד ביחידות Watt, וכיום ספקי הכוח נעים בין 300W לבין 1000W ויותר. לאחר שקבענו את המפרט שלנו, אנחנו יכולים להיכנס לאחד ממחשבוני ההספק הקיימים ברחבי האינטרנט, להכניס את החלקים שבחרנו, ולקבל מהם את ההספק הדרוש מספק הכוח שלנו בכדי להחזיק את המחשב.
המלצתי אליכם היא תמיד לקחת את מחשבונים אלו באופן מוגבל, שכן בדרך כלל הם נוטים להגזים בהספק הדרוש כלפי מעלה, אך אציין שככל שהמערכת מורכבת מיותר חלקים, או מחלקים חזקים/כבדים יותר (לדוגמא – RTX 2080 Ti) אזי המערכת תצרוך הספק גבוה יותר, אך רוב המערכות הרגילות כיום יכולות להסתפק ב-PSU עם הספק של 550W-650W.
שאלה נוספת הנוגעת לספקי כח הינה שאלת היעילות, אשר אותה נמדוד לפי תקן "80 Plus". התקן בעצם מציין את היעילות האנרגטית של הספק. ככל שהיעילות גדולה יותר – כך הספק מבזבז פחות אנרגיה, מייצר פחות חום, ונחשב ליעיל יותר. התקן כולל 6 שלבים, אשר הבסיסי בהם נקרא בפשטות "80 Plus", והמתקדמים יותר כוללים לאחר מכם שם של מתכת, כאשר סדר היעילות הוא: Titanium > Platinum > Gold > Silver > Bronze.
השאלה האחרונה בתחום הספקים, היא האם תרצו ספק מודולארי, חצי מודולארי, או לא מודולארי בכלל. ספק מודולארי הוא ספק אשר בו הכבלים לא מחוברים, אלא ניתן לבחור אילו כבלי חשמל נרצה לחבר, ואילו לא (כך שאם אין צורך בהם – לא מחברים אותם). היתרון בספק מודולארי הוא שבמערכת אשר לא צריכה את כל הכבלים, אנחנו לא נכניס אותם לתוך המערכת, ובכל ניצור מערכת מסודרת יותר, עם פחות כבלים ששוכבים סתם. כיום רוב הספקים הם מודולארים, ומעטים הם חצי מודולארים (חלק מהכבלים בלתי נתיקים) או לא מודולארים בכלל.
כעיקרון, ספק מודולארי אמור להיות יקר יותר, אך כיום אין באמת הפרשי מחיר משמעותיים, ולמעשה כמעט ולא ניתן למצוא ספקי כוח לא מודולארים בכלל.
המארז (Case), או – בית הבובות של המערכת שלכם
המארז, כפי ששמו חושף, תפקידו לארוז את כלל הרכיבים לתוך קופסה אחת. בתיאוריה? אין חובה אמיתית במארז, המערכת יכולה לפעול מעולה גם בלעדיו, אך המארז מספק לנו גם הגנה מפני הסביבה (לכלוך, נפילה של דברים על המערכת וכו') ובד"כ מגיע עם תכנון סירקולציית איוורור טובה שמאפשרת מעבר אוויר וחום בצורה יעילה בין הרכיבים והחוצה.
למרות שכולנו מתארים את המארז כקופסה מלבנית פשוטה, ואכן רוב המארזים שומרים על צורה זאת, אין זו חובה. ישנם מארזים המגיעים בצורות שונות, וישנה כמובן אפשרות לעשות מארז Custom שבו המארז הוא בעצם שולחן, או כל חפץ אחר שנחפוץ בו.
מארזים מגיעים בכמה גדלים שונים, כאשר הקטן ביותר נקרא SFF (קיצור של Small Form Factor) ומתאים ללוחות אם בגודל MiniITX, מעליו מארזי Mini-Tower שמתאימים ללוחות אם בגודל MicroATX. לאחר מכן מגיעים מארזי ה-Midi Tower, שהם הנפוצים ביותר בשוק, שמתאימים ללוחות אם בגודל ATX, וישנם מארזי Full Tower ענקיים המתאימים גם ללוחות אם בגודל EATX.
מלבד כך, המארז צריך להכיל גם את שאר הרכיבים שקנינו, כך שאם קנינו כמה כונני HDD למערכת, עלינו לוודא שיש מספיק מקום עבורם בתוך המארז, כך כמובן אם קנינו כונן DVD עלינו לוודא שיש אפשרות לחברו למארז (מארזים רבים כיום כבר לא תומכים בכך), ובנוסף על כך, עלינו לוודא שאם בחרנו במערכות קירור מיוחדות למעבד ו/או לרכיב אחר אז יש מספיק שטח עבורן בתוך המארז, בין אם מבחינת עומק המארז, ובין אם מבחינת מיקום מאווררים בדפנות המארז.
כאשר קונים מארז, חשוב להבין עם מה הוא מגיע מבחינת סירקולציית אוויר – כמה מאווררים מגיעים איתו? באיזה גודל? איך הם מסודרים? כמה אפשר להוסיף והיכן? אלו הן שאלות מהותיות, כיוון שישנם מארזים אשר מגיעים עם מאוורר בודד אשר אינו מספיק בכדי לאפשר סירקולציית אוויר יעילה בתוכו, וידרוש מכם לקנות מאוורר נוסף.
אך כמובן שחשוב להבין שהמארז, מעבר לכל מה שקראנו עד כה, הוא הצהרה אופנתית. המארז הוא מה שכולם יראו כשיכנסו לחדר, ולכן כיום המארז הוא בחירה סובייקטיבית לחלוטין. האם תרצו חלון פלסטיק/זכוכית בשביל שתוכלו לראות את המערכת בפנים? האם תרצו הרבה אורות RGB שישאירו רושם? האם תרצו צורה מיוחדת למארז בשביל לתת שואו? היום מגוון המארזים הוא כל כך רחב (וכך גם מגוון המחירים), כך שכל אחד יכול למצוא את המארז שמתאים לו.
אחרי ההיכרות – מה עכשיו?
אז עברנו על כל חלקי המחשב ההכרחיים בעת בניית מחשב גיימינג. הכרנו אותם והבנו מה תפקידם במערכת, וכיצד אנחנו צריכים להתאים אותם בשביל שהכל יסתדר. עם הידע הזה אתם יכולים לגשת למשימה הקשה האמיתית – בחירת החלקים הספציפיים למערכת שלכם.
בחירת החלק הספציפי, גם כאשר אנחנו יודעים מה אנחנו רוצים, עשויה עדיין להיות משימה מסובכת. לכל חלק, גם אחרי שנבחר את הדגם שנרצה, יש בד"כ כמה וכמה חברות שונות שמייצרות אותו, ולכל חברה ישנה כמה וכמה דגמים של אותו חלק, ומאוד קל לאבד את הידיים והרגליים במצב הזה.
אז אחרי שציידנו אתכם בידע הבסיסי שצריך בשביל לבנות מארז, ושלחנו אתכם למערכת הרכבת המערכת – אנחנו לא משאירים אתכם לבד. מוזמנים לקרוא את הכתבה הבאה בסדרה, בא כבר נצלול אל מפרטים.
צריכים עזרה? רוצים להתייעץ? לא בטוחים לגבי משהו? אתם מוזמנים לקפוץ לקבוצת הפייסבוק שלנו The GamersPack, בה נשמח לסייע לכם. אתם גם יכולים למלא את הטופס הבא: טופס בקשה למפרט, ונחזור אליכם בהקדם.
