קחו את XCOM, הוסיפו לו הומור והתגנבות, קורטוב דמויות בלתי נשכחות – וקיבלתם את
Mutant Year Zero: Road To Eden.
מאז שצפינו בסרטון המשחקיות הראשון ל-Mutant Year Zero: Road To Eden, ציפינו מאוד לשחק בו. הקונספט של משחק דמוי XCOM בעל קרבות מבוססי תורות בנוסף לחקר בזמן אמת ואלמנטי התגנבות הוא השילוב המושלם של אלמנטים במשחק עבורנו.
אנחנו שמחים לומר ש-Mutant Year Zero לא רק מממש את כל הציפיות שהוא העלה, אלא הוא גם אחד ממשחקי הטקטיקה הטובים ביותר ששיחקנו בהם בשנים האחרונות. הוא נפטר מכל ניהול המשאבים והבסיס שהתרגלנו אליהם במשחקים דמויי XCOM, ובמקום מתמקד בטקטיקות ובבניית סיפור הרקע של יקום המוטנטים.
הכירו את המוטנטים
Mutant Year Zero: Road To Eden מבוסס במקור על משחק תפקידים שולחני שוודי בשם "Mutant". כתוצאה מהתחממות גלובלית, מגפות ומלחמות גרעיניות, המין האנושי כמעט ונכחד לחלוטין. קבוצות קטנות של רובוטים, בני אדם מעוותים ובעלי חיים מוטנטים מהווים את השאריות האחרונות של האנושות.
בעולם פוסט-אפוקליפטי כזה, משאבים הם נדירים ויש צורך לחקור ולגשש על מנת למצוא עוד מהם. בעקבות תנאי הסביבה הקשים והאיומים שמסתובבים חופשי, היחידים שיכולים לעשות זאת הם Stalkers – מוטנטים המסוגלים לשרוד באיזורים המסוכנים ומלאי הקרינה.
בתחילת המשחק אנחנו פוגשים זוג Stalkers: ברווז מוטנטי בשם דאקס (Dux), שמשמש גם כקמע של המשחק ובורמין (Bormin), חזיר מוטנטי. במהלך המשחק מצטרפים לקבוצה עוד ועוד מוטנטים, כמו סלמה (Selma) ופארו (Farrow) השועל.
דאקס ובורמין מנסים להגיע למקלט בו שוכנת שארית האנושות – ARK. לאחר שהגיעו אליו, נשלחת החבורה לגלות מה עלה בגורלם של צוות Stalkers אבוד – שם המשחק מתחיל באמת.
הסוד להצלחה הוא התגנבות
כאשר משוטטים בעולם החיצוני והמסוכן – זה נעשה בזמן אמת. ניתן למצוא חפצים אקראיים כמו חלקי נשקים או ציוד המפוזרים בעולם, לעקוף אויבים קרובים או לבצע משימות שונות. אפשר אפילו לפצל את הקבוצה ולשלוט בכל חבר בה בנפרד לגישה טקטית יותר.
פיצול הקבוצה הוא חלק הכרחי של הקרבות וההתגנבות. בזכות פיצול זה, אפשר לחמוק בין פטרולי האויב על מנת ללמוד יותר עליו – לדעת כמה אויבים מצפים לקבוצה או ההתנהגות האופיינית שלה על מנת ליצור את המארב המושלם. לאויבים ב-Mutant Year Zero: Road To Eden יש מעגלים מסביבם המציינים באיזה מרחק הם שומעים או רואים עצמים – כל עוד אף אחד מחברי הקבוצה לא ימצא את עצמו בתוך המעגל, הקבוצה תישאר חבויה. כל אחד מחברי הקבוצה יכול גם לתפוס מחסה ולהתחבא, כך יעברו הפטרולים והחבר לא יאותר.
מכניקות ההתגנבות היו מאוד יעילות לאורך המסע. לא פעם נתקלנו בקבוצות גדולות של אויבים והיה עלינו לנטרל את הסיירים שלהם אחד אחרי השני בזהירות. לבסוף, היינו מתכננים מארב על ידי מיקום קבוצה במקומות אסטרטגיים למתקפת פתע.
כמו XCOM, אבל עם ברווז
מהרגע שמתחיל קרב, המשחק משנה את אופיו למשחק מבוסס-תורות. לכל דמות בקבוצה יש שתי נקודות פעולה שבאפשרותן לבזבז איך שימצאו לנכון. הן יכולות לזוז, לתקוף, לתפוס מחסה, לטעון מחדש, ולרפא את עצמן – כל הפעולות הסטנדרטיות שתוכלו למצוא במשחק יריות טקטי מסורתי.
משום שהדמויות שאנחנו משחקים קשורות בצורה עמוקה לעלילת המשחק, אין במשחק permadeath, אז אפילו אם דמויות שלכם ימותו בקרב, הן יחזרו מיד לאחר שהאויב האחרון ייפול. בהערת שוליים: מהרגע שסיימתם את המשחק לראשונה, נפתחת בפניכם רמת הקושי Iron Mode, שבה מוות תמידי קיים, והקרבות הם הרבה יותר קשים.
אפילו ללא Iron Mode, הקרבות ב-Mutant Year Zero הם מאתגרים ואפילו בתכיפות לא הוגנים. המשחק נותן לשחקן להתמודד מול אויבים קשוחים מאוד, ולהכנס במצח נחושה לקרב שסביר להניח שיוביל למותו. Mutant Year Zero נאמן למקורות שלו ואינו משחק אקשן – הוא הרפתקה טקטית, ותיאלצו להתחשב בזאת ולתת את כל כולכם אם אתם רוצים לשרוד עד סופו.
בסוף היום, אין פה שום דבר חדש, ואם אי פעם שיחקתם באחד ממשחקי ה-XCOM האחרונים, תרגישו בבית. זה לא בהכרח דבר רע, ונהנינו מאוד ממערכת הקרב של XCOM.
עליכם להסתגל כדי לשרוד
לכל אחת מהדמויות ב-Mutant Year Zero יש מלאי ציוד אשר מתוכו תוכלו לבחור את הציוד המתאים ביותר נגד היריבים שלכם. הן יכולות להצטייד בשלושה פרטי לבוש ושני נשקים שונים, אשר ביניהם הן יכולות להחליף בזמן קרב. תוכלו לרכוש ציוד כגון רימונים, ערכות רפואה, ואקדחים עבור Scrap, מטבע החליפין של המשחק, ב-ARK.
ה-Scrap הוא בתמציתו חתיכות של מכשירי אלקטרוניקה שבורים או חלקי מכונות ישנים שניתן למצוא בתיבות כשחוקרים את ה-Zone. אתם יכולים בנוסף לשדרג כל אחד מהנשקים שלכם על ידי הצמדת תוספים אליהם או על ידי שיפורם ב-Delta's Fix Pit שב-ARK, על ידי שימוש בחלקי נשקים.
קחו בחשבון, ציוד ואקדחים יוכלו לקדם אתכם רק במידה מסוימת. מה שאתם באמת צריכים זה מוטציות. לכל אחד מה-stalkers שלנו יש עץ מיומנויות ייחודי שמחולק למיומנויות פעילות (Active), חיזוקים פסיביים, ומוטציות. עצי המיומנויות של הדמויות עובדים בתיאום עם סגנון המשחק הייחודי של כל דמות. קחו את דאקס לדוגמה: הוא צלף, ועל כן לרוב שומר מרחק מכל האקשן. המוטציות שלו מאפשרות לו יריות מגבילות ובונוסים לטווח האש שיכולים לתת לו יתרון טקטי בתור יורה לטווח-רחוק.
לעומתו, בורמין הוא דמות טנק ולכן יותר מותאם להילחם פנים מול פנים, ולעשות הרבה נזק עם השוטגן שלו. המיומנויות שלו משקפות את זה, כשהן מאפשרות לו לקבל נקודת פעולה נוספת, או אפילו להפוך לבלתי-נראה לתור אחד.
לכו לאיבוד בעולם פוסט-אפוקליפטי
המשחק Mutant Year Zero נראה ונשמע פשוט נפלא. תשומת הלב לפרטים שהוטמעה בעיצוב המפות ובנוף והסביבה מאפשרת לשחקן לאבד את עצמו מהר מאוד בעולם הפוסט-אפוקליפטי. כל מקום מספק מגוון של הזדמנויות טקטיות בקרבות, וכל מקום הוא כיפי לחקור ולגלות, במיוחד כשאתם נתקלים בחפץ ששופך אור על אירועי עבר בעלילה.
השיחות האקראיות בין חברי הקבוצה תורמות גם הן להישאבות למשחק, ונהנינו במיוחד להקשיב להערות מצחיקות בנוגע לחפצים ישנים כמו ה-Boombox.
Mutant Year Zero: Road To Eden הוא משחק מצוין. לא רק שהוא נותן חוויה טקטית מקיפה ויוצאת דופן, הוא גם עושה את עם דמויות מגניבות, עיצוב, ועלילה. עלילת המשחק היא באורך של כ-20 שעות, כולל טיולים וחקירת האיזורים בנחת, ועבור משחק אינדי (שמתומחר בהתאם), זה יותר מאיכותי. עם זאת אין יותר מדי סיבות לשחק במשחק מחדש, אלא אם אתם נהנים מהאתגר של מוות תמידי.
אם אהבתם את משחקי XCOM בגלל הקרבות יוצא מאשר בניית הבסיסים, ואתם מחפשים משחק חדש שירווה את צימאונכם למשחק יריות טקטי, Mutant Year Zero הוא המשחק בשבילכם.
