הוא אמנם בעל ממשק בעייתי ומספר מנגנונים פחות נוחים, אבל זה לא מונע מ-Xenoblade Chronicles 2 להיות משחק תפקידים יפני מעניין, עם עולם עצום ויפהפה שכיף לחקור.
עם שני כותרים מוצלחים קודמים שיצאו לדורות הקודמים של הקונסולות של נינטנדו, סדרת Xenoblade מסתמנת כאחת מהסדרות המוצלחות ביותר של השנים האחרונות. כעת יצא הכותר השלישי (על אף המספר 2 בשם) בסדרה לסוויץ'. האם המשחק שווה קנייה או שכדאי להימנע?
העלילה של המשחק לא קשורה למשחקים הקודמים בסדרה, והיא מתרחשת בעולם שבו בני האדם גורשו מגן עדן וכעת חיים על טיטאנים ששטים על ים אינסופי. הטיטאנים הם יצורים שנעים בין גודל של סירה קטנה לגודל של יבשת עם מערכת סביבתית משלה. העולם מתקרב לסופו והטיטאנים הענקיים מתים בזה אחד אחר זה מזקנה, ואין טיטאנים חדשים שיוולדו בשביל להחליף אותם. בנוסף לכך, בני האדם מתחילים במלחמות אחד עם השני על מעט היבשה והמשאבים שנותרו כאשר הם משתמשים בישויות בשם להבים בשביל להילחם. ישויות אשר מחזקות את בני האדם איתם הן מקושרות בקשר סימביוטי. הגיבור שלנו רקס, אחרי מגוון אירועים, פוגש להב מיוחדת בשם Pyra עם כוח שיכול פוטנציאלית להרוס יבשות וביחד הם מנסים להציל את העולם.
יש הרבה מאוד מרכיבים בעלילה אבל המשחק נותן לשחקנים זמן לספוג את המידע הרב על העולם. העלילה מאוד בסיסית ומזכירה מאוד אנימות מהעבר בסגנון של "נער פוגש נערה וביחד מצילים את העולם" (שמשום מה נראה לי שהרבה יותר נדירות כיום) וכמו הסדרות האלו המשחק נע בין לקחת את עצמו ברצינות ובין בדיחות שלרוב די שחוקות. לדעתי העלילה הייתה קצת נדושה מדי אבל מצד שני מי ששיחק במשחקים הקודמים בסדרה יודע שלא תמיד אפשר להיות בטוח לאן העלילה תתגלגל עם מעט מאוד אזהרה.
המשחקיות מזכירה מאוד את המשחקים הקודמים בסדרה, אתם משחקים חבורה של 3 דמויות כאשר תשלטו רק על אחת מהן. במהלך קרב הדמות שלכם תתקוף אוטומטית את האויבים והשליטה היא בעיקר על תזוזה בשדה ושימוש במהלכים מיוחדים. הטוויסט – vמהלכים שלכם תלויים בלהבים שיש לדמות שלכם. אין שום הגבלה אמיתית בתוך העלילה לכמה להבים יכול להיות לאדם יחיד. על כן חשוב מאוד לבחור להבים נכונים על מנת לשרוד קרבות.
המשחקיות כיפית ויש עומק לבחירות של איך מרכיבים את הקבוצה אבל היא סובלת מכך שהיא מאוד איטית בהתחלת המשחק וכמו כן מכך שאי אפשר לתת הוראות לחברי הצוות שלך תוך כדי קרב כך שתלויים יותר מדי בחסדי האינטליגנציה המלאכותית של הדמויות שאמנם יחסית מוצלחת אבל אינה תחליף להוראות מדויקות. בנוסף להכל, ההסברים שנותנים בתוך המשחק למערכת קרב לא מובנים כל כך וכדאי לקרוא באינטרנט על המערכות בשביל למנוע כאב ראש.
יש שני סוגי להבים: להבים שהם דמויות מיוחדות עם דיבוב משלהן ועיצוב על ידי אומנים ידועים, ו"פושטים" שלא שימושיים מבחינת יכולות עד סוף המשחק. בשביל לקבל להבים חדשים במשחק צריך להשתמש בקריסטלים מיוחדים ונדירים אשר אפשר להשתמש בהם רק עם דמות ספציפית ורק הדמות הזו תוכל להשתמש בלהב שיוצא, ואי אפשר לדעת מה סוג הלהב שמתקבל מהקריסטל.
מאחר וההסתברות לקבל מהסוג הראשון קטנטן והמשחק לא ממש מבהיר איך משפרים אותה מלבד העלאת המזל של הדמות (שאולי יכול להיות טעות בתרגום), מה שיוצא מזה זה מתכון לעצבים. יש פעמים שבהם משתמשים בעשרות קריסטלים באיכויות שונות שלקחו שעות להשיג ומקבלים במקרה הרע כלום ובמקרה הטוב להבים לא ממש שימושיים כמו אחד שמעלה התקפה עבור המרפא בחבורה, שזה כמובן מיותר. אה, והזכרתי כבר שכל פעם שמשתמשים בקריסטל זה לוקח בסביבות 20 שניות והמשחק מראה לך גם מה שיכולת לקבל לפני התוצאה הסופית (שנראה שתמיד יהיה נדיר)? או שהחפץ היחידי להעברת להבים בין דמויות מוגבל ל-3 בלבד בכל המשחק? בסופו של דבר כל המנגנון הזה מעיק מאוד, והיה אפשר לעשות אותו הרבה יותר פשוט וידידותי למשתמש.
אחד מסימני ההיכר של סדרת Xenoblade הוא העולמות הענקיים, וכמובן שבמשחק הזה ניכר לשים לב לכך. כאשר במהלך המשחק נטייל על מספר טיטאנים ענקיים עם ערים וסביבה אשר ייחודיים אליהם. העולמות מעניינים, מרגישים אורגניים עם מספר רב של יצורים מעניינים על כל טיטאן ובעלי כמות רבה של סודות לחקור. אין יותר מדי הגבלה של רמות בעולם וצריך להיזהר ממפלצות חזקות שלפעמים יוצאות מהשטח שלהן ויכולות להרוג את השחקן במהירות. מוות במשחק פשוט מחזיר את השחקן לנקודה המיוחדת האחרונה במפה אז אין באמת פחד מלחקור יותר מדי עמוק לתוך איזור שמלא במפלצות חזקות וזה מוסיף להרגשה של חופש. כמו כן המשחק מלא במשימות צד שונות שחלקן מושקעות מאוד וזה רק מוסיף לכמות השעות שאפשר לחקור את העולם. דבר אחד שאני חייב להתלונן עליו מבחינת חקר הסביבה זה המפה במשחק שפשוט נוראית ולא מראה נקודות עניין מלבד מיקומים של קווסטים והדרך היחידה לראות מידע מלא זה לפתוח את התפריט הראשי ולהסתכל משם.
הגרפיקה במשחק היא ברמה של משחקי הדור הקודם, אבל בהחלט צבעונית ויפה עם עיצוב דמויות די מוצלח, ובמיוחד של הלהבים הנדירים. ברמה הטכנית, הסוויץ' מדי פעם מתקשה לטעון את הסביבה ויש טקסטורות שמופיעות בפתאומיות בעת מעבר מהיר בין אזורים, אבל לאורך המשחק נדיר מאוד שיש ירידה בפריימים כל שנייה והחוויה של הליכה בין נקודה א' ל-ב' היא חלקה מאוד לא שום עצירות. הבעיה הגדולה מבחינה טכנית היא בעת שימוש בתפריטים שמצריך כמה שניות של טעינה בעת פתיחת התפריט הראשי ובשילוב עם המפה חסרת התועלת זה יכול להיות מאוד מעצבן כאשר מחפשים נקודה ספציפית על המפה וזה מצריך לפתוח את התפריט כמה פעמים.
הסאונד במשחק טוב אבל לא נתקלתי במוזיקה מעולה כמו "You Will Know Our Names" או "Black Tar" מהמשחקים הקודמים. לגבי הדיבוב, הוא די באמצע. לחלק מהדמויות הדיבוב סביר (כמו רקס) ולחלק לא משהו (כמו פירא) אבל יש דמויות שעבורן הביאו מדובבים עם מבטא שלפעמים פשוט בלתי מובן בעליל מאיך שהן מבטאות מילים. ועל זה נאמר תודה לאל שיש כתוביות.
אסכם ואומר שאני קצת חצוי לגבי המשחק. יש הרבה מאוד דברים שעובדים טוב וזה פשוט תענוג לחקור את העולם אבל מצד שני יש הרבה דברים קטנים ומעצבנים שפוגמים מההנאה. עם עשרות השעות שהשקעתי במשחק עד כה, נראה שהוא עושה את העבודה כהלכה. מה שבטוח הוא שאם אתם רוצים RPG טוב לסוויץ' עם פוטנציאל לעשרות, אם לא מאות, שעות של תוכן, Xenoblade 2 הוא המשחק עבורכם.
