Far Cry Primal לוקח את סדרת המשחקים חזרה לעידן האבן. במלוא מובן המילה, וממש לא באופן מטפורי. המשחק נותן תחושה שונה ורעננה בהשוואה לכותרים הקודמים בסדרת Far Cry, על אף שהוא לא מוסיף חידושים מבחינת מכניקת הליבה. המשחק הוא לא המשך של הסדרה כפי שהוא ספין-אוף שלה. יש שיאמרו שאין זו אלא הרחבת ענק של Far Cry 4. ניתן להבין את הסיבה לכך בקלות, Primal נראה כאילו שמישהו מיוביסופט ממש אהב את משימות שנגרילה והחליט להרים סביבן משחק שלם. אם להודות באמת, לדעתי זה רעיון מעולה.
אולם במקום לתור להרי ההימאליה העתיקים, Far Cry Primal מתמקם במרכז אירופה בשנת עשרת אלפים לפני הספירה. אתם תשחקו את טאקאר (Takkar), צייד ואחד מהשורדים האחרונים של שבט הוונג'ה. לאחר מסע ציד כושל, טאקאר מוצא את עצמו באדמות היפיפיות והפראיות של Oros, הטומנות בחובן הבטחות לבית חדש אך גם סכנות אכזריות. על טאקאר לעזור לבני שבטו לשגשג באורוס ולהגן עליהם מפני שני שבטים מתחרים שמאיימים או לאכול אותם או לשרוף אותם לאפר. כיאה לשמו, Primal – ראשוני או קדמון, מתאר את יסוד סיפור ההשרדות, מהסוג עליו מתבססים סיפורי ההישרדות האחרים זה אלפי שנים. אין סודות אפלים לגלות או מניעים נסתרים לחשוף. באופן בסיסי, אין זה אלא "אנחנו או הם", תפעל או תמות, תהרוג בל תיהרג. הנחת היסוד הזו אמנם די פשוטה, אבל היא תואמת היטב את המאבקים הפרימיטיביים של הדמויות.
על כל פנים, אל תצפו להידהם על ידי העלילה ואף הדמויות שתפגשו. נכון, חלקן משעשעות, כמו בונה מלכודות גידם שנהנה להשתין על אויביו. דמויות אחרות יכולות להיות מסתוריות או פשוט מוזרות. המשחק מציג קשת רחבה של דמויות משניות בעוד אף אחת מהן לא מעוררת חיבה או אף רגש אחר. אתם בוודאי תבצעו עבורן משימות בכדי לפתח כישורים או לקבל הטבה כלשהי, אולם ספק שזה יקרה בגלל שאיכפת לכם מהדמויות עצמן. אפילו הרשעים מצטיירים כגנריים ואף גרוע מכך, נשכחים בקלות. לאף אחד מהם את אין הנוכחות של פין מינג מהמשחק הרביעי. המחשבה עליהם לא צפה גם בעודכם מחסלים כל עדות לקיום השבט שלהם.
הרשע האמיתי במשחק הוא אורוס, או ליתר דיוק החיות המאכלסות את האיזור. החל מזאבי פרא המשוטטים בלהקות, נמרי ענק אכזריים בעלי ניבי חרב ועד לדובי מערות מפלצתיים. כל צעד שתפסעו באורוס עלול להיות האחרון. אפילו אוכלי הצמחים באיזור יכולים להוות סכנת חיים. כראיה, אינספור הפעמים בהן נדרסתי למוות על ידי ממוטה או דישון. במזל, לטאקאר יש את הכשרון להכניע את החיות המסוכנות ואף להשתמש בהן לתועלת. אתם מבינים, טאקאר הוא מה שהשמאנים של השבט מכנים "שליט החיות". היכולת הייחודית להרגיע ולאלף חיות פרא הוענקה לו בחיזיון, על ידי ינשוף קסום. זה לא באמת Far Cry ללא שימוש בסמים פסיכואקטיביים בכדי לעורר את הפוטנציאל החבוי בדמות שלכם. עם פיתיון כלשהו ומעט סבלנות, טאקאר יכול לאלף חיות פרא ולגרום להן לציית לפקודותיו, בייחוד להוראות תקיפה וקריעת אנשי מערות לפיסות. בנוסף, טאקאר יכול לזמן את הינשוף הקסום המוזכר לעיל על מנת שיסמן את האויבים מהרקיע ואף יפיל פצצות.
למעשה, ישנם כמה וכמה זנים שונים של חיות הניתנות לאילוף ולכל זן יתרונות ושימושים אופייניים. כגון זאבים המעולים בזיהוי אויבים, יגוארים זריזים וחמקמקים ודובים הם בעיקרון טנקים. תמיד תוכלו למצוא בן לוויה המתאים ביותר לסגנון המשחק שלכם. מהרגע בו תבייתו בעל חיים, הוא יהיה זמין עבורכם בגישה דרך תפריט מהיר, כך שתוכלו להחליף בין בני הלוויה השונים במידת הצורך. לדוגמה, תוכלו להתגנב מסביב ולהוריד מספר אויבים בבת אחת עם הנמר שלכם או להסתער בעודכם רכובים על גב דב מתפרע, מובלים על ידי מטח חיצים אל עבר מאחז אויב. מכניקת השליטה בחיות אמנם פשוטה אך מוסיפה המון אפשרויות משחק להשתעשע ולהתנסות עימן. בנוסף, האספנים מביניכם לא יוכלו לנוח עד שיבייתו את הטורפים הנדירים ביותר.
השותף הפראי שלם הוא נשק יקר ערך בין אם אתם נלחמים באדם או חיה, אבל לא תוכלו להסתמך עליו כדי שיוציא אתכם מכל מצב אליו תכלאו. אין מה לעשות, תצטרכו להזיע ולהלחם בעצמכם כדי להמשיך לשרוד. מאחר ואלה זמנים פרה היסטוריים, אתם מן הסתם יכולים לשכוח מרובים בבחירת הנשק החביב אליכם. ברוח התקופה, תהיו מוגבלים לאלות, חניתות וחיצים. אלה יאלצו אתכם להתקדם באופן איטי ומתוכנן יותר אל תוך הקרב. כמובן שתוכלו להסתער אל האויבים עם אלה ולרסק את כל מה שסביבכם בהנפות רחבות. אבל, בכל זאת, להיות צייד אמיתי ולדלל את העדר ממרחק יכול להיות לא פחות מספק. יש להודות כי לא תמיד פשוט להתגנב אל עבר האויבים, הם יכולים לזהות ממרחק לא רק אתכם אלא גם את החיה שלצדכם, בעיקר אם אתם לא רצים עם היגואר. בין אם תבחרו להתגנב או לרכב על גב ממוטה למרכז מחנה האויב; דעו כי הקרבות במשחק עשויים היטב, בייחוד לאחר שמשדרגים כמה מהנשקים.
אם תחליטו לקחת הפסקה מריסוק גולגלות והדיפת חתולי ענק צמאי דם, סתכלו מסביב ושימו לב עד כמה יפה היא אורוס. זה איזור פורח, מלא בעצים, אגמים והרים. יש איזור מושלג בצפון שמציע חוויית חקירת איזורים שונה. האיזור היחיד על המסך שלא נראה מרהיב הוא המפה המוקטנת, כולה מפוקסלת מסיבה כלשהי. עדיין, ככל שתטיילו יותר באורוס, לא תוכלו שלא לעצור ולהעריך את הנוף ביותר מקומץ הזדמנויות. מכל מקום, הפרט המרשים ביותר ויזואלית במשחק הוא הדמויות. הדמויות המשניות, ללא שחקן, מפורטות להפליא, עם צלקות ייחודיות ותווי הבעה המופיעים ודוהים במהלך שיחה. הדמויות מדברות בניב מוזר שפותח במיוחד בשביל המשחק. השפה המומצאת מוסיפה נופך אותנטי למשחק. אלה מכם שלא אוהבים לקרוא כתוביות אולי יתעצבנו, אבל לדעתי זה שווה רק בשביל להשלים את חוויית איש המערות.
Far Cry Primal הוא מגרש משחקים יפהיפה שהמשחק היחיד שמותרלשחק בו הוא הישרדות. נדידה עם חיית פרא לצדכם פותחת המון אפשרויות כשזה נוגע ללחימה באנשי מערות, והסביבה גורמת למשחק לשדר אווירה שונה מזו של Far Cry 4, על אף שהשניים מאוד דומים. יוביסופט יצאה מגדרה בכדי לנסות ולספק חוויה פרה היסטורית, וזה משתלב היטב עם נוסחאת Far Cry שהם עמלו שנים בשכלולה. הסיפור עלול לא להיות משכנע מספיק והדמויות לא עמוקות כפי שניתן היה לקוות, אבל משחק בעולם הפתוח מובחר כתמיד. Far Cry Primal אולי לא לגמרי ייחודי או מחדש, אבל הוא ללא ספק הצעד המהפכני הבא עבור סדרת משחקי Far Cry.
