Thief, כמו שבטח ניחשתם, הוא משחק על גנב, וברוב המקרים הוא מצליח לגרום לכם להרגיש כמו אחד. להתגנב דרך הצללים, לכייס כיסים, לפרוץ מנעולים ולהרים כל חפץ מנצנץ שלא ממוסמר לרצפה – וכל זה בעודכם נמנעים ממשמר של עיר – זאת חוויה נהדרת, גם אם אתם לא חובבים משחקי התגנבות. אבל אז משהו קורה, משהו שממש הורס את החווייה ואתם מבינים שאתם מחזיקים שלט ביד לפני מסך שחור. אתם כבר לא גנבים, אתם פשוט משחקים אחד.
זה יכול להיות אחד מכמה דברים; זה יכול להיות שומר שצועד מעבר לצוק, מרחף באויר כמה שניות לפני שהוא נופל למותו; או סתם מישהו ברחוב שחוזר על אותו המשפט שוב ושוב עד שבא לכם לגאול אותו מיסוריו. יש סיכוי שהבעיה היא הסיפור שלא מצליח להחליט לאן הוא רוצה ללכת. רגע אחד אתם משחקים את גארת (Garret) גנב העל, ופתאום אתם סתם משחקים משחק וידאו לא גמור.
למרות זאת, כל עוד האשלייה נמשכת, Thief הוא מסוג המשחקים שיגרום לכם לרצות להמשיך לשחק ויסחוב אתכם פנימה עמוק אל תוך העולם שלו. ואיזה עולם זה? ובכן, האזור הראשי במשחק הוא עיר בסגנון אירופאי, תעשייתית ואפלולית בשם "העיר" (The City) – והיא ממש דמות בפני עצמה; ואולי אף הדמות הכי מפותחת במשחק. דמויות אחרות (אפילו גארת עצמו) לא מקבלות מספיק "זמן מסך" בכדי לפתח אישיות. בעודכם הולכים בסמטאות והגגות, "העיר" הופכת לחיה עם הדיבורים של השומרים, אור מדורות סביבן מתאספים הקבצנים, שמדי פעם נותנים מידע מעניין על איפה יש אוצר כזה או אחר.
לחקור את "העיר" זה גם כיף וגם מתגמל, לרוב בגלל הסודות הרבים שיש למצוא. לרוב הם לא מעשירים את חווית המשחק מעבר ללתת לכם יותר דברים לגנוב, אך הם כן מעניקים אתגרים קטנים או פאזלים בצורת "איך אני מגיע לשם?" או "איך אני פותח את זה?". בימי עברו ב-Thief המקורי, גארת בקושי יכל לטפס או לברוח מהר יותר מהשומרים שרדפו אחריו. כיום, גארת יכול לרוץ ולטפס יחד עם הטובים ביותר. הוא לא אתלט, אך תודות ליכולת התמרון החדשה שלו, זה יותר קל וכיף לזוז ולחקור כל תעלה וסדק ברחבי העיר. היה נחמד אם הסיפור היה מתמקד יותר בסביבה המעניינת במקום להתמקד בגארת ובעוזרת שלו ארין (Erin).
הסיפור הוא עוד חלק שבו המשחק יוצא מאיזון. בתחילה, המשחק עוקב אחרי גארת ותפקידו בעתיד "העיר". גארת נעלם למשך שנה – שנה שהוא לא זוכר ממנה כלום – וכעת העיר שהוא השאיר מאחוריו נמצאת תחת מצור ע"י מגיפה קטלנית הנקראת "The Gloom". האצילות המקומית לא מתעניינת בגורל האנשים, אז כמובן שזה תלוי בגיבורינו המסתייג. אבל אז, מסיבה מוזרה, הסיפור מתרחק מהמאבקים הפוליטים ברחבי "העיר", ועובר לסיפור האישי של גארת, שמתעסק בעוזרת החסרה שלו ארין ועוד הרבה דברים על טבעיים – משהו שממש לא משתלב עם מה העולם שראינו עד עכשיו. בגלל השינוי במיקוד של הסיפור, בסופו של דבר הוא מאוד לא מספק ואפילו לא חשוב.
בדיוק כמו הסיפור, המשימות ב-Thief הן חלקן טובות וחלקן לא ממש. המשימות במשחק זה יותר גדולות וארוכות מב-Thief המקורי, אך גם יותר ליניאריות והרבה פחות מאתגרות כתוצאה מכך. ישנו סימן על המסך בכל זמן נתון שמסמן לשחקן לאן הוא אמור ללכת או איפה אפשר למצוא את האוצר שהוא מחפש, מה שהורס קצת את הכיף בחקור את השלב בעצמכם כדי למצוא את האוצר.
למזלכם, אתם עדיין יכולים לחקור את השלב לבד אם אתם רוצים, ולמצוא את כל הדברים היקרים והמיוחדים. אם תעשו זאת, ייתכן ותמצאו דרכים חלופיות למטרה שלכם, ולמזער התקלויות עם השומרים, כמו שגנב אמיתי אמור לעשות. המקומות שאליהן גארת הולך במעליליו הליליים הם מעניינים ומיוחדים, ואם שיחקתם במשחקים הקודמים אז אפילו תזהו כמה מהם. משימה אחת תיקח את גארת לבית בושת מתחת לאדמה, אחרת תיקח אתכם לבית משוגעים נטוש, ומשימה נוספת תוביל אתכם לקתדרלה ישנה עם סמל מוכר. כל אחד מהמקומות הללו יש את המראה שלו ואת האתגרים שלו, ומבטיחים שלא יהיה רגע דל.
למען האמת, המשימות הטובות ביותר נמצאות בעיר עצמה. בזמן שאתם בין משימות ראשיות גארת יכול לאסוף חוזים ממספר דמויות מפוקפקות. למרות שהמשימות הללו קצרות, הן אלו שבאמת מביאות את המשחק להוויתו, באופן תמוהה. המטרה היא פשוטה – לגנוב חפץ מסוים – אבל הדברים שגארת צריך לעבור בכל משימה הם חדשים ומרגשים. זה יכול להיות סדרה של פאזלים, או לפנות דרך בשביל שיכור שיוביל אותך אל המטמון שלו. משימות הצד הם לא לינאריות כמו המשימות הראשיות, ובדרך כלל נותנות לכם למצוא את הדרך שלכם להשלים את המטרה, מבלי להוביל אתכם באף.
לגארת יש ארסנל קטן של נשקים ואביזרים שונים לעזור לו לעבור את כל הקשיים בלהיות גנב ולא להתגלות במהלך המשימות שלו. שני הנשקים העיקריים שלו הם האלה, שבה הוא משתמש כדי לעלף שומרים או לנופף באופן חסר תועלת במהלך קרב, והקשת שלו עם מגוון רחב של חצים. למרות שגנב-אומן משתמש אך ורק בכישורים שלו, זה כיף (ומקל מאוד על המשימה) להשתמש בחץ מים כדי לכבות לפיד, או בחץ עם חבל כדי להגיע למקומות שאף עיו חטטנית לא תוכל לראות. אבל כאשר הכל נכשל, והגעתם למצב שבו אתם חייבים להילחם, גארת לא ישרוד יותר מאויב אחד, והוא לא ייצא ללא פציעות. זה אפשרי להתחמק מהתקפות במהלך קרב, אבל אלה היא לא נשק יעיל כנגד שומר חמוש, וגארת לא באמת יודע איך להשתמש באלה שלו כנשק, אחרי הכל – הוא גנב, לא לוחם.
כדי להקל על שחקנים חדשים, Thief מציג דבר חדש שנקרא "ריכוז" (Focus) – מכניקה חדשה שמאפשרת לכם לגלות מלכודות ודברים יקרי ערך, להאט את הזמן או לטפל במהירות באויב. כדי לקבל את כל ההטבות הללו, אתם צריכים לשדרג את יכולות הריכוז שלכם באמצעות כסף או גבישים שתמצאו לאורך השלב. מעריצי המשחק המקורי יכולים לבטל את האופציה הזאת לחלוטין (או פשוט להתעלם ממנה) מכיוון והיא פשוט שואבת את כל האתגר מהמשחק. עדיף לכם לשמור את הכסף שלכם כדי לקנות מפתח ברגים וחותך תיל, שני כלים יעילים ביותר שיתנו לכם גישה לאזורים סודיים ויכולת לנטרל מלכודות. עדיין, ריכוז יכול להיות יעיל אם אתם רוצים להיות בטוחים שלקחתם הכל מחדר חשוך.
כן, Thief הוא משחק חשוך, אך גם יפיפה. הוא לא כותר של הדור הבא, אך התאורה לבד די מרשימה. אתם תבלו רוב הזמן בצללים הכחולים, ותצפו בשומרים הולכים עם לפידים בידם ומאירים את החשכה באור צהוב; הקונטרסט בין הצבעים כמעט מהפנט. הטקסטורות חלקות ומפורטות, שזה דבר חשוב מאחר ותבלו את רוב זמנכם בין המגירות השונות של שידות או תצמידו את פרצופכם לארגזים בכדי לתפוס מחסה.
הסאונד של המשחק תורם לרגעים הטובים של המשחק כמו גם לרעים. רעשי הסביבה מעולים, ולכל משטח שגארת הולך עליו יש צליל שונה. דריכה על זכוכית שבורה על הרצפה או סתם רצפת אבן תעשה צליל חזק יותר מללכת על רצפת עץ או שטיח. זה לא משפר את האווירה של המשחק, אלא משפיע גם על סיגנון המשחק שלכם. גארת צריך גם להיזהר לא להפיל בקבוקים או חפצים שבירים אחרים, מאחר והצליל שלהם מתנפצים על הרצפה ימשוך תשומת לב לא רצויה. לרוע המזל, הרגעים שבהם הסאונד נכשל הרבה יותר מורגשים. הדידוב הוא ברמה נמוכה מאד למשחק שכזה, ורוב הדמויות נשמעות כאילו הן משועממות או פשוט לא מעוניינות בסיפור. גארת הוא היוצא מן הכלל, שכן הוא אמור להישמע משועמם וציני, אך ברוב הפעמים המונולוגים שלו נשמעים טפשיים בהתחשב בנסיבות. אה, ומסתבר שהמגיפה גורמת לנזק מוחי, מאחר ולא רק שהשומרים ושהבריונים טפשים, אבל הם גם חוזרים על הדיאלוג שלהם שוב ושוב, ונראה כי התרופה היחידה היא חץ לפרצוף.
Thief הוא לא משחק מושלם. הוא סובל מהרבה גליצ'ים מוזרים, אויבים מטומטמים וסיפור לא מספק. לפעמים מאוד קשה להחליט עם המשחק רוצה לשמר את חווית המשחק של משחקי Thief המקוריים, או לפנות לקהל יעד חדש עם משחקיות מהירה יותר ומפות יותר ליניאריות. אך האמת היא שמתחת לכל המכניקה לא משופשפת ישנה חוויית Thief אמיתית שעושה דבר אחד בצורה מעולה: היא שואבת אתכם אל העולם וגורמת לכם להרגיש באמת כמו גנב על. להתגנב דרך משימות, לגנוב ארנקים מחגורות השומרים או לפצח כספות בכדי להגיע לכל-טוב המסתתר בתוכם מעניקים תחושת הישג שמעט מאד משחקים מצליחים לספק. זוהי אולי חוויה לא מאוזנת, אך Thief הוא בהחלט אחד מהמשחקים שתרצו לחטוף מהמדפים.
