חברת Mega Crit הודיעה כי Slay the Spire 2 מגיע לגישה מוקדמת דרך Steam ממש בקרוב. המשחק המקורי Slay the Spire נחשב לקלאסיקה של ז’אנר הרוגלייק, כאשר הגישה שלו לקרבות מבוססי קלפים והריצות מבוססות המפגשים השפיעה רבות על הז’אנר. ההמשך הוכרז לראשונה ב-2024 והיה אמור לצאת בשנה שעברה לפני שנדחה למרץ 2026. טריילר משחקיות חדש סיפק סוף-סוף תאריך יציאה מוקדמת רשמי ל-5 במרץ, תאריך שהוא חולק עם Pokemon Pokopia ו-Marathon.
מעבר לכל השיפורים שהמשחק יציע, הוא יכלול גם מצב קו-אופ שיאפשר לחוות את הרוגלייק המצויין הזה יחד עם חברים, אולי בהשראת משחק הקופסה שיצא על בסיס המשחק הראשון. מצב הקו-אופ יאפשר לקבוצות של עד ארבעה שחקנים לצאת לריצה משותפת ויעניק גישה לקלפים ייעודיים למולטיפלייר המדגישים עבודת צוות וסינרגיה בין יכולות, כך שגם מי שבדרך כלל משחק רוגלייקים לבד יקבל סיבה לנסות את החוויה.
Slay the Spire 2 ישחק בצורה דומה לקודמו אך ירחיב את האפשרויות העומדות בפני השחקנים. יהיו גיבורים נוספים שניתן לשחק בהם, יכולות חדשות ומפגשים שלא נראו בעבר. לפי עמוד ה-Steam של המשחק, Mega Crit מתכננת להוסיף במהלך תקופת הגישה המוקדמת קלפים חדשים, אירועים, סביבות, אויבים, מצבי משחק ואף סיום אמיתי.
המפתחת Mega Crit שיתפה פרטים על מטרותיה לשלב זה לקראת ההשקה הרשמית : "המשחק Slay the Spire דורש הרבה משוב מהשחקנים כדי שנוכל לאזן את התוכן, להוסיף שיפורי איכות חיים ולהבטיח שהמשחק פועל ללא בעיות," הסבירו המפתחים. "הגישה המוקדמת היא גם הזדמנות עבורנו לבדוק תכונות ניסיוניות, לנסות עיצובים יוצאי דופן, לזהות בעיות נישתיות ולוודא שהמשחק מתקדם בכיוון הנכון."
ההערכה היא שהמשחק יישאר בגישה מוקדמת במשך שנה עד שנתיים, או באופן כללי עד שהמשחק ״ירגיש מצויין״.
בעידן שבו כל משחק AAA שני מנסה להיות אינסופי כדי שתמשיך לשחק בו (ורק בו) אנחנו כמעט תמיד נתקלים במערכת התקדמות לדמויות שלנו בצורה כזו או אחרת. בדרך כלל, המערכת הזו תלווה בגריינד בלתי פוסק ששוחק לא רק את האויבים שאתם מחסלים – אלא גם אתכם.
אז לאחרי שהתשישות תחלוף, אספנו לכם 10 משחקים (טוב, קצת יותר) שהדרך בה מתקדמים בהם היא לא בדיוק לפי הספר.
טריילר להרחבה הבאה ל-Elder Scrolls Online שתציג חידוש למערכות התקדמות של השחקן.
The Elder Scrolls V: Skyrim – ניסיון זה שם המשחק
The Elder Scrolls היא סדרת משחקים שלמה שמערכת התקדמות הדמות בה מושתתת על ניסיון – אם לא התנסית בזה אז אתה כנראה גם לא טוב בזה עדיין (שאף אחד לא יספר את זה לבוס שלי!). לכל סוג נשק, קסם ואפילו יכולת חברתיות (שכנוע, מיקוח, חוכמת רחוב) יש מד התקדמות משלו. השתמשת עכשיו בחרב ליד אחת בכדי להכות 50 אויבים? במכה ה-50 כבר תעשה יותר נזק מאשר בראשונה.
עם השנים, וככל שהסדרה התקדמה, המערכת הזו התחדשה ביחד עם כל כותר שנוסף. כיום ניתן לראות בשני המשחקים הפופולארים ביותר בסדרה, Skyrim ו-Elder Scrolls Online, שככל שהרמה של כל יכולת עולה, נפתחת לשחקן האופציה לרכוש סקילים בעץ התקדמות מסוים של אותה יכולת בלבד ובכך הוא מחזק אותה. מערכת זו משלבת את המערכת שהסדרה התהדרה בה לאורך השנים עם המערכות שמוכרות לכמעט כל שחקן RPG כיום, מה שהופך אותה לנגישה יותר לקהל הרחב ובתכלס, גם לסבתא שלי.
עצי הסקילים של שחקן נורמטיבי ב-Skyrim (אפשר לשחק בתור משהו שהוא לא קשת מתגנב??)
The Legend of Zelda: Breath of the Wild – איך לא לספר לשחקן שהוא מתקדם
אז מה מיוחד בעצם באיך שמתקדמים בכותר האחרון באחת מסדרות המשחקים המצליחות ביותר של נינטנדו? דבר ראשון ומאוד חשוב: במשחק הזה (כמו בכל סדרת זלדה) אין רמות. אז איך בכלל אנחנו מתקדמים לדבר שני?
אחת המערכות המרכזיות ב-Breath of the Wild היא מערכת הנשקים המתכלים. הנשק שלכם ישבר במהלך הקרב וכנראה תקבלו נשקים מהאויב שהרגע הרגתם, שיהרסו עד שתהרגו את האויב הבא וחוזר חלילה. אז איך בעצם מתקדמים עם מערכת כזו? מסתבר שיש מערכת נסתרת שלא נראית לשחקן!
על כל אויב (חוץ מהאויבים הבסיסיים ביותר) השחקן אוסף כמות מסוימת של נקודות נסיון שנצברת לה לאט לאט. ברגע שעוברים סף מסוים, יותר ויותר אויבים מופיעים בווריאציה החזקה יותר שלהם, מה שמראה לשחקן שהוא מתקדם הלאה ולא ממשיך להרוג את האויבים הבסיסיים ביותר ללא הפסקה.
בוקובלינים בצבעים שונים עם נשקים שונים משמעותית (אני אתן לכם לנחש מי החזק יותר).
והשחקן מה איתו? בכדי שהשחקן יוכל להתחזק גם הוא, המערכת הזו אוספת לה נקודות לפי קטלוג שקבוע מראש (שמתשנה לפי סוג וצבע האויב). ככל שמופיעות מפלצות חזקות יותר, יופיעו איתן גם נשקים חזקים יותר בשביל השחקן. בכך האשליה של התקדמות העולם והשחקן יחדיו נשמרת מבלי שתראו אפילו בר אחד מתמלא ומבלי שתרדפו אחרי מפלצות להרוג בכדי לעלות רמות.
Path of Exile – מרוב עצים לא רואים את היער
המשחק עם האמא של כל עצי הסקילים אי פעם. ב-Path of Exile בכלל לא מדובר על עץ סקילים אלא יותר על יער. אז מה הוא בכל זאת עושה ברשימה הזו? אז ככה: כל הסקילים שאפשר לפתוח על ידי עליית רמות הם פאסיבים בלבד. כלומר, אם לא בא לכם להשתמש רק במתקפה הרגילה של הנשק שאתם משתמשים בו אז תאלצו לחפש פתרון במקום אחר.
אז איך כן משיגים סקילים אקטיבים? gems ,gems, ועוד פעם gems. משיגים את אבני החן המדוברות על ידי התקדמות בקמפיין, הריגות בוסים או בעוד כמה דרכים שונות שמתגלות לשחקן ככל שהוא מתקדם. לכל אבן ישנה יכולת שונה בטווח שלם של יכולות, מכדור אש קטן עד לשיגור מאחורי האויב ועוד הרבה הרבה יכולות אחרות. ישנן גם אבנים שרק משפרות יכולות אחרות והן יכולות להפוך יכולת חלשה שהתחלת איתה את המשחק ליכולת שתשאר איתך גם במרתף האינסופי שמככב באנדגיים.
עץ הסקילים הזמינים לשחקן – לא מומלץ לנסות לספור, תאמינו לנו.
את אותן אבנים השחקן משבץ באופן חופשי על הציוד שלו לפי סוגי הסלוטים – סלוט אדום דורש אבן אדומה וכדומה. המערכת הזו נותנת רובד נוסף לשלל במשחק כי מעבר לסטאטים טובים השחקן גם יאחל לעצמו ציוד עם כמה שיותר סלוטים ושיהיו כמה שיותר מתאימים לסגנון המשחק שלו.
בגלל המגוון הכל כך רחב שהמערכת הזו מאפשרת, מצאתי את עצמי מחליף סגנונות מספר פעמים במהלך המשחק. אפשר להגיד שהיו לי את כל הסיבות להחליף: בין אם זה שכל הציוד והאבנים שהשגתי צעקו עליי להיות לוחם עם נשק לשתי ידיים, או שפשוט לא הייתה לי ברירה אלא להחליף לסגנון התנקשות מהירה עם שתי סכינים כי זה כל הציוד שהיה זמין לי.
לאנשים שחולים על ההתנסות התכופה בסגנונות שונים במשחקים, זו מערכת שהיא פשוט חלום! תחשבו על זה, אם אתם לא רוצים לפתוח דמות חדשה כדי לנסות להיות משהו חדש, פשוט תחליפו ציוד ואבנים ותראו אם זה שווה את המאמץ.
Persona 5 Royal – ביליתי עם מישהו חכם אז אני חכם יותר
ב-Persona 5 Royal יש מערכת רמות, יכולות חדשות, וגריינד של נקודות ניסיון. אז למה בכל זאת מגיע לאחד ממשחקי השנה שלנו ל-2020 להכנס לרשימה הזו?
בילוי קלאסי עם אקצ'י.
אותה המערכת נהיית כמעט לא רלוונטית בשלב מאוד מוקדם במשחק (באופן יחסי ל-150 שעות שהמשחק ייקח לכם מהחיים) בגלל ריבוי המערכות שנפתחות בשצף כמעט בלתי פוסק עד לשליש השני של המשחק. אז אם סיכמנו שמערכת עליית רמות בכדי להתחזק ולהשתפר היא סטנדרטית ומשעממת, אז ל-Persona 5 Royal יש לא מעט דרכים אחרות להשאיר את השחקן דרוך וסקרן.
יסכימו אתי רבים שמערכת התקדמות האמיתית היא זו של איסוף/שילוב הפרסונות לדמות הראשית. כך אפשר להגיע לתוצאות שיכולות לשבור את המשחק יחסית בקלות. בגדול, המערכת הזו מעודדת את השחקן לא להפסיק להתנסות, ולשנות את סגנון המשחק שלו – במיוחד שמבינים שבכדי להוציא את המיטב ממנה חייבים לנצל את כל שאר המערכות שהמשחק זורק עלייך.
Persona 5 Royal מאפשר לכם לפתוח אופציות נוספות בקרבות ובחקר המבוכים בזכות פעולות שאתם עושה בחיי היום-יום של הדמויות. הלכתם לזרוק חיצים עם אחת הדמויות והצלחתם להוציא תוצאה טובה ביחד? מזל טוב, עכשיו הקשר בניכם מתהדק ושיתוף הפעולה שלכם גובר, מה שיוביל לבונוסים נוספים לרצף ההתקפות שלכם עם הדמות הזו. יש למערכות השונות כל כך הרבה השפעה אחת על השנייה שאפשר לכתוב על זה ביקורת שלמה ועדיין לא להצליח להכניס הכל. אז תאמינו לי, זו הדוגמה הפשוטה ביותר שהצלחתי למצוא.
ג'וקר עושה דאווינים כדי שחברים שלו יחשבו שהוא כריזמטי מספיק כדי להוביל אותם.
Old School Runescape – כל כך גריינדי שלא תשימו לב
טוב אז אני יודע שהתחלנו את כל הסיפור הזה מכך שיש יותר מידי גריינד במשחקים היום, אבל חייבים לדבר על הפיל שבחדר. אם אתם רוצים משחק ששופט אתכם אך ורק על בסיס הניסיון שלכם בביצוע פעולה מסוימת אז אין מועמד ראוי יותר מ-Old School Runescape. כמובן שיש גם את Ultima Online אבל הוא לא פעיל באופן רשמי היום אז הוא די מחוץ למשוואה.
כמעט לכל פעולה במשחק יש מד סקיל שתואם לה. תהיה לכם רמה שונה לכרייה במכרות וירי בקשת אם עסקתם באחד יותר מהאחר. כביכול, גם אין קשר בין סקילים שונים (יש, אבל חכו רגע נו). קסם זה קסם, בישול זה בישול וכולי וכולי וכולי. כלומר אם עליתי רמות בבישול אין שום סיבה ששום דבר אחר ישתפר גם הוא.
הרפתקן ב-Old School Runescape מנסה באופן נואש לעלות רמות בדייג.
"אבל דר, איך אפשר להשתפר בנפחות אם לא כרינו את החומרים לפני כן?" הו! אז פה הקשר בניהם נכנס לתמונה. ניתן להגיד שהקשר בין סקילים אינו ישיר והוא מבוסס בעיקר על קירבה בעיסוק (יצירת רונות קרוב לקסם וקרבות פיזים קרובים לסיף). מאידך ישנם קווסטים במשחק שדרכם ניתן להשתפר ביכולות בקצב מהיר יותר מאשר ביצוע אותה הפעולה באופן מונוטוני לאורך זמן. בחלק מהקווסטים האלו תידרשו ברמות מסוימות של סקילים שלאו דווקא ישתפרו במהלך או בסוף המשימה. זה נועד כדי לדרבן את השחקן לגוון את סגנון המשחק שלו ולהתנסות בדברים אחרים, ואולי לפתוח לו דרך נוספת להנות ממה שיש למשחק להציע.
Dead Cells – להתחיל מחדש בלי לדשדש
כמו שהשם מרמז, Dead Cells זה משחק שאתם הולכים למות בו, והרבה. זהו משחק שהוא דוגמה קלאסית לשילוב הכל כך פופולארי של ז'אנר ה-Roguelike עם נגיעות של תת-ז'אנר Metroidvania.
המשחק אינו בנוי מהרפתקה אחת ארוכה שנמשכת על גבי שרשרת משימות או הסתובבות חופשית בעולם עם מלא משימות צד וכו'. במשחק כמו Dead Cells אתם תשחקו בשיטה שלימים נקראה 'ריצות'. כל ריצה היא כמו התחלה כמעט חדשה למשחק שגם זורקת קצת רנדומציה לאיך שהמפות מסודרות, והיא מתחילה אחרי כל מוות או הגעה לאחד מהסופים של המשחק. זו שיטה שמשאירה את השחקן על קצות האצבעות בכל ריצה ונותנת אפשרות למגוון בילדים שונים לפי מזל וניסיון קודם. אז איך בעצם מתקדמים במשחק שכל פעם מתחיל מההתחלה?
התחלה של ריצה של שחקן אחרי כמה מאות שעות של מוות בלתי פוסק.
במשחק ישנם 2 סוגים של מטבעות: אחד שרלוונטי בעיקר לריצה עצמה ואחד שנשאר ונאסף בין כל הריצות. בעזרת המטבע השני, אפשר לקנות שדרוגים ויכולות שנשארים איתכם בין הריצות ומאפשרים לכם להתקדם גם בלי רצף של ריצות עם RNG מוצלח. אבל זה לא נעצר שם. בעזרת המטבע הזה אפשר גם לפתוח נשקים חדשים שיכולים להופיע בריצות הבאות ובכך להמשיך ולגוון גם לאחר שדרגתם את הדמות עד הסוף.
מעבר לכך ישנם סקילים שנפתחים רק כאשר השחקן מגיע לאבן-דרך מסוימת בריצה, כמו לדוגמה היכולת לטפס על גפנים או היכולת להשתגר בין ארונות קבורה שפותחות אופציות נוספות להתקדמות. בכך Dead Cells פותח בפניכם מסלולי התקדמות שונים לאורך זמן, ולא תצטרכו להמשיך לעשות את אותם שלבים שוב ושוב ושוב.
Slay the Spire – קצת יותר מורכב מפוקר
כמו המשחק הקודם ברשימה, גם Slay the Spire הוא חלק מז'אנר Roguelike הפופולארי, אבל עם טוויסט משלו לנוסחה. במשחק תצאו להרפתקה קטנה במגדל גדול. במהלך הריצה תילחמו במפלצות בעזרת חפיסת קלפים שממנה תשלפו בכל תור. מהלך הקרב ייקבע לפי הקלף שתשלפו ואיך תשחקו אותו. כחלק מההתקדמות בכל ריצה תוכלו לאסוף קלפים חדשים, לשדרג את הישנים ואפילו לאסוף חפצים שישפיעו על איך שאתם משתמשים בקלפים שלכם.
Slay the Spire הוא ההוכחה שגם עם הטקטיקה הטובה ביותר, קצת מזל לא יזיק.
Slay the Spire מציע לשחקן מגוון יחסית קטן של דמויות לצאת איתן לכל ריצה, אבל כל דמות שונה מהותית מחברותיה – כל אחת לעבוד עם קלפים אחרים באופן שונה. כל דמות היא כמעט עולם בפני עצמה.
המשחק פחות או יותר השיק תת-ז'אנר משלו המשלב Roguelike עם Deck-Building. בז'אנר הזה תמצאו את Monster Train, Griftlands ועוד רבים אחרים, כאשר כל אחד מהם מנסה להביא משהו חדש למיקס המיוחד הזה.
Two Worlds 2 – קסם לסקרנים בלבד
Two Worlds 2 מתהדר באחת ממערכות הקסם הייחודיות ביותר לדורו. המערכת הזו כל כך מיוחדת, וכל כך חבל שהמשחק מכוון את השחקן לדמות שבכלל לא משתמשת בקסם.
תהליך הרכבת קסם ב- Two Worlds 2.
התכנון מאחורי המערכת הזו הוא לתת לשחקן את החופש ליצור לעצמו את סגנון הקסם שלו. כל קסם מורכב משילוב של שלושה קלפים: קלף אפקט (Effect), קלף נשיאה (Carrier) וקלף מודיפיקציה (Modifier). קלף האפקט הוא זה שקובע את סגנון הקסם (אש, מים, אוויר וכו'), קלף הנשיאה קובע את איך האפקט יוכוון (השפעה על אזור או ירי או בכלל חיזוק נשק) וקלף המודיפיקציה משנה את איך שהקסם פועל (נזק לאורך זמן, הגנה, ריקושטים, ועוד).
יש 15 סוגים של קלפי אפקט, 6 סוגי קלפי נשיאה ו-6 קלפי מודיפיקציה. זה אומר שיש 540 אפשרויות לקסמים שונים שהשחקן יכול ליצור בעצמו. וזה לא עוצר שם! אם תשמשו באותו קלף מספר פעמים על אותו הקסם, זה יחזק את אותו אספקט. לדוגמה, שני קלפים של נזק אזורי יגדילו את רדיוס ההשפעה של הקסם מ-4 מטרים ל-8.
בשלב יחסית מוקדם ב-Two Worlds 2, השחקן נשלח לחקור משהו בגילדת הקוסמים ושם הוא לומד את נבכי הקסמים שיש לעולם הזה (או לשניהם) להציע. המערכת המיוחדת הזו נותנת לשחקן את התחושה שהוא מתלמד אמיתי לקסמים ושתמיד יש דרך להשתפר. רק חבל שלהיות לוחם, קשת או מתנקש כל כך הרבה יותר פשוט, ורוב השחקנים בוחרים לוותר על קסם.
רוצים לנחש כמה קלפים צריך להשקיע בשביל קסם כזה?
Disco Elysium – תחקור אותי כמו אחת הנערות הצרפתיות שלך
נכון התגעגעתם למשחקי הרפתקה שלא סובבים סביב אקשן או פלטפורמות? אז Disco Elysium בא לתפור לכם את הפצע. תשחקו בתור חוקר משטרה שלא בדיוק מחובר למה שהוא עושה, בין אם זה כי הוא לא זוכר איך הוא הגיע לשם או שהוא פשוט עם האנגאובר מהגהינום.
הגעתם לעיר בכדי לפתור רצח, ובמהלך החקירה תתקלו בכל קשת הדמויות הקיימות ותצטרכו לנהל איתן שיח בדרך כזו או אחרת. אתם גם תפגשו במיליון ואחת פסיכו-דרמות שמפוזרות להן בחוסר אלגנטיות ויקדמו אתכם הלאה בחקירה או יעניקו לכם יותר נקודות ניסיון. בכאן נכנסת מערכת ההתקדמות של השחקן – באיך שתתפשו את העולם מסביבכם ואיך תבחרו להגיב לו.
הסקילים שיעזרו לכם לפתור את התעלומה (שהיא לא כמה שתיתם אתמול).
אתם מתחילים מדף נקי כמעט לחלוטין בזכות האמנזיה שהגיעה עם ההאנגובר הקטלני שלכם. עקב כך, אתם יכולים לבנות את הדמות שלכם כרצונכם. הדמות והעולם מסביבה ייבנו לפי בחירות הדיאלוגים שתעשו ולפי היכולות שתבחרו לשפר בדרך. תוכלו להשיג יכולות שיעזרו לכם להיות יותר מאיימים או כאלה שיגבירו את הסיבולת שלכם לדברים קשים לצפייה, ואפילו יכולות שיעזרו לכם למצוא רמזים כמו שבלש אמיתי אמור לעשות בחקירה. כל זה לצד הדיאלוג (לא, לא מונולוג) הפנימי של הדמות שלכם – אותו אפשר לפתח עם הזמן ולהגיע לתובנות ובונוסים שיעזרו לכם לאורך המסע.
שימו לב ש-Disco Elysium לא ממש מרחם על השחקן, ואם פשוט תלכו לכל מקום ותנצלו את כל אופציות הדיאלוג עם כל דמות קיימת, תגלו שיפסיקו להתייחס אליכם ברצינות ויכעסו עליכם שאתם מבזבזים להם את הזמן. זו לדעתי דרך מעולה להגביל את המערכת התקדמות של השחקן בכך שלא תוכלו פשוט לפתור הכל על ידי התרוצצות רנדומלית ובאמת תצטרכו לחקור ולקדם את הדמות שלכם בכדי להגיע אל האמת.
Tyranny – אם מערכת אחת לא הספיקה לכם
בעולם שבו הרוע כבר ניצח והוא לא הולך להפסיד בזמן הקרוב, אין ממש מקום ללצאת להרפתקה להציל את העולם. אז איך בכל זאת הופכים משחק תפקידים בעולם כזה למעניין?
ב-Tyranny אתם תשחקו חייל שנבחר על ידי השליט לשפוט ולבצע החלטות בשמו. כחלק מכך, תשחקו בתור דמות חזקה שהאופי שלה נקבע פחות או יותר לפי בחירות שתעשו בעת יצירת הדמות. אתם תסתובבו בעולם ותחליטו בשמו של השליט על גזר דין לפושעים, יחס לסוחרים מקומיים, ואפילו מי מצבאות השליט יקבל שליטה על אזור מסוים ולמה.
יצירת קסם לדמויות שלכם בעזרת הסמלים שתאספו בדרך.
כל זה לא קובע רק דברים שקשורים לעלילה, אלא גם כיצד הדמות שלכם תתפתח. בחירות שתעשו במהלך המשחק יעניקו לכם בונוסים ויכולות שחדשות. נאמר שתחליטו להרוס כפר, יכול להיות שתקבלו סקיל שתורם לכמה הזעם שלכם מחזק אתכם. בכך המשחק מחבר את החוויה של בחירות בעלילה לחוזק הדמות עצמה ולגורל העולם.
Tyranny גם מתהדר במערכת קסם שמוכרת לנו כבר מ-Two Worlds 2, רק קצת פשוטה יותר. את הקסמים והיכולות של הדמות בונים עם סמלים שונים שאוספים תוך כדי המשחק או דרך משימות מיוחדות, ובעזרתם קובעים את אופי הקסם ואת ההשפעה שלו.
וכמובן איך אפשר מבלי עץ יכולות שמחולק לרמות נפרדות כמו ב Skyrim או Old School Runescape. גם פה היעילות של כל יכולת נקבעת לפי הניסיון שלכם באותו התחום, אז אם אתם משתמשים הרבה בחרבות, תתחילו לעשות יותר נזק עם חרבות. אז אם נמאס לכם מפעולות מונוטוניות שמרגישות כאילו אתם בלופ שמוציא לכם את הרוח מהמפרשים, ומערכת אחת פשוט לא מספיקה לכם – Tyranny שם בכדי לספק את הסחורה.
כמו שעשינו בשנה שעברה, החלטנו שלא להכתיר משחק יחיד בתור "המשחק הטוב ביותר של 2019". במקום זאת, הרכבנו רשימה של משחקים שכל אחד מאיתנו נהנה לשחק לאורך השנה.
הנה הם המשחקים שאהבנו לשחק לאורך השנה. קחו אותם בתור ההמלצה שלנו למשחקים מ-2019 שאתם חייבים לשחק.
Borderlands 3
זה לא טריוויאלי שבסדרה כמו Borderlands, שמאז המשחק הראשון שלה התהדרה בכמות הבלתי פרופורציונלית של נשקים מסוגים וצורות שונות, משחק המשך יצליח לחדש ולהביא לנו נשקים עוד יותר מעניינים וביזאריים. עם מצב ירי אלטרנטיבי חדש, Borderlands 3 עושה בדיוק את זה, ומוסיף מימד חדש לארסנל הנשקים הבלתי מוגבל של הסדרה.
עם יותר כוכבים, יותר יכולות, ויותר רכבים, Borderlands 3 נותן לנו עוד ועוד ממה שכל כך אהבנו במשחקים הקודמים. משימות הצד המטורללות וההומור הציני קרעו אותנו מצחוק.
Borderlands 3 ללא ספק מתעלה על קודמיו בכל הנוגע לאנימצייה שלו ולעולם הפתוח המרשים שלו, שכולל ערים מרשימות וגורדי שחקים. ניכר גם הגיוון בדמויות המטורללות שנגדם נלחמים; נשים, גברים, גמדים ואפילו ייצוג מהקהילה הגאה. אין ספק שהמשחק הזה קורץ לכולם וצוחק על כולם.
סדרת Fire Emblem תמיד סבבה קרב טקטי מלהיב, דמויות מסקרנות, ועלילות אפיות ומרגשות. Fire Emblem: Three Houses מתבלט בתוך הסדרה המדהימה הזו בכך שהוא מוסיף שלל מכניקות שעוזרות להכניס שחקנים חדשים לסדרה.
במשחק אתם בוחרים לחבור לאחד מתוך שלושה בתים, וכל נתיב שכזה מאפשר לכם לחוות עלילות שונות ולהתחבר לדמויות שונות. כל קו עלילה חושף חלק מהסיפור הכולל, ודוחף אתכם להמשיך לשחק כדי לחוות את כל המשחק, גם אחרי שהשקעתם שעות על גבי שעות בסיבוב הראשון שלכם.
הדגש של Three Houses על קשר אנושי נוגע ללב במיוחד. כשאתם מתקדמים, הדמויות שאתם שולטים עליהן יוצרות חברויות שמתורגמות לשיחות תמיכה מרגשות. אתם תמצאו את עצמכם על סף דמעות יותר מפעם אחת לאורך ההרפתקה שלכם. Fire Emblem: Three Houses הוא אחד ממשחקי התפקידים העמוקים והטובים ששיחקנו כבר הרבה זמן.
Control הוא משחק מעולה, אבל אם לא שיחקתם בו, קצת קשה להסביר למה (ועוד יותר קשה להסביר מדוע לא שיחקתם בו עדיין). בניית העולם הקפדנית, האויבים המעוותים אותם עליכם להביס, הסביבות עוצרות הנשימה, השיר המדהים ההוא של Old Gods of Asgard, כל אלה הם רק חלק מהעניין; Control הוא פשוט אחד מהמשחקים היצירתיים ביותר ששיחקנו כבר הרבה זמן.
הסיפור כתוב היטב ופותח דלתות לרגעים מעוררי השראה ובלתי נשכחים, ואף על פי כן תרצו לשוב ולשחק בו. כל פיסת עלילה שתחשפו תצית את הדמיון שלכם וזה מבלי לדבר על המשחקיות יוצאת הדופן. למזלנו, המשחק צפוי לקבל תוכן נוסף בתחילת השנה הבאה.
והחלק הכי טוב? Remedy נותנת ל-Control להרחיב ולהסביר דברים ממגוון המשחקים האחרים שהם הוציאו, ולקשור אותם יחד למעין יקום משלהם, Remedy-verse ממש. למצוא דברים שכאלה במשחק זה פשוט תענוג למעריצי החברה.
הדבר הראשון שבולט ב-Star Wars Jedi: Fallen Order הוא האווירה הכללית של המשחק מבחינת הגרפיקה והמוזיקה, שנותנים תחושה של סיפור מלחמת הכוכבים שלא סופר עדיין, ועולם מסקרן שרק מחכה שיחקרו אותו.
תהליך התפתחות של הגיבור הראשי, קאל, מפאדוון צעיר לג'דיי למהדרין מעניין ביותר, והוא מהווה גיבור מוצלח שמרתק לראות מה יקרה לו בהמשך. גם הדמויות השונות שסובבות אותו לאורך המשחק, עם דגש על BD-1, מעוצבות בחן רב ובירידה עמוקה לפרטים, ועוזרות לפתח את העלילה.
השימוש בחרב האור ובכוח במהלך קרבות מולבשים בצורה טבעית, ממש כמו ג'דיי אמיתי שנלחם באובים. אך אין ספק שהרגעים הכי טובים במשחק הם כאשר מצליחים להדוף אוייב ולהפעיל קטעי חיסול סימנטיים מספקים.
המשחק Slay the Spire מזמין שחקנים חדשים כשם שהוא מאתגר את שחקני הקלפים הותיקים, והוא בהחלט יותר ממשחק בניית חפיסות פשוט. המשחק בסגנון רוגלייק וחקר מבוכים, עם מגוון של קלפים ושרידים אותם תוכלו לאסוף בדרככם החוזרת ונשנה אל הפסגה.
ניתן לשחק את המשחק בסגנונות רבים ושונים. מרבית האנשים עשויים להעדיף לשחק אותו כחוויה יחידנית, אך תוכלו להנות ממנו עם חברים ולדון ביניכם אילו קלפים לבחור ולאילו אתגרים לפנות. תוכלו גם להצטרף לקהילת האצנים (speedrunners) ולהתחרות על המקומות העליונים בלוח התוצאות.
אם איכשהו השתעממתם מליבת המשחק, מודרים יצרו דמויות חדשות, קלפים חדשים ואפילו חוקים חדשים לשחק על פיהם, שמשנים את המשחק לחלוטין. Slay the Spire הוא משחק שפשוט ממשיך לתת, ואנחנו נשחק בו עמוק לתוך שנת 2020, וסביר להניח שאף מעבר אליה.
מבית היוצרים של סדרת משחקי Zero Escape, המשחק AI: The Somnium Files הוא חיה די משונה. במשחק אתם משחקים בלש עם אמנזיה שיש לו עין ביונית עם בינה מלאכותית שהוא משתמש בה בשביל לצלול לחלומות של אנשים כדי לפתור פשעים. העלילה עצמה של המשחק היא אפילו יותר מבלבלת, על הבלש לפתור מקרי רצח של אנשים הקשורים לחייו כאשר הרציחות דומות למקרי רצח קודמים שקרו בערך בזמן שהבלש איבד את זכרונו.
AI: The Somnium Files משחק כמו Visual Novel, כשבמהלך רוב המשחק אתם אוספים ראיות, מדברים עם דמויות ולומדים עוד על הרצח ועל עברו של הגיבור. החלק השני של המשחק מתנהל בתוך חלומות של עדים/חשודים ברצח ובהם אנו צריכים לפתור פאזלים בשביל להגיע לסודות של החולמים, תוך כדי החלומות יכולות להיות בחירות שיכולות להשפיע על המנטליות של החולמים וזה בהתאמה יכול לשנות את האירועים שקורים במשחק.
עם סיפור תעלומה מוזר ומעניין ודמויות עם הרבה כימיה, AI: The Somnium Files הוא משחק שמפתה אתכם להמשיך לשחק בו כדי לראות לאן הסיפור יתפתח ומה הסוד מאחורי התעלומה.
כמו המשחק Nier: Automata שיצא ב-2017, גם Astral Chain מוכיח ש-Platinum Games קיבלו חזרה את הקסם שלהם.
המשחק מציג את סגנון האקשן האיקוני של Platinum Games, עם מערכת קרב מעולה בה תשלטו גם בדמות הראשית שלכם וגם בלגיון (Legion) שלכם. יש חמישה סוגים של לגיון שיכול לתמוך בכם במהלך הקרבות, וכל סוג יכניס טקטיקות ומהלכים אפשריים אותם תוכלו לעשות. לשלוט בשתי דמויות במקביל מרגיש כאוטי אך מתגמל, וזה כיף לעשות ג'אגלינג בין כל הדברים שאתם יכולים לעשות בבת אחת.
מחוץ לקרב, המראות הויזואליים, המוסיקה, ובניית העולם יוצאים מן הכלל. מצודתם האחרונה של בני האדם היא אי חי ויפהפה. הסיפור אמנם לא טוב כפי שהיינו רוצים לראות, אבל כל שאר האלמנטים הופכים את Astral Chain למשחק חובה לכל בעלי Nintendo Switch.
פעם נוספת, Call of Duty: Modern Warfare לוקח את סדרת משחקי היריות הותיקה בחזרה לפסגה. הקמפיין לשחקן יחיד מעולה, עם משימות פתוחות ומגוונות שמעודדות אתכם לשחק בהן מחדש. Infinity War הלכו עד הסוף בהצגת המלחמה כמשהו קודר ואפור, עם גבולות מטושטשים (עם חריגות בודדות).
המשחק נהדר גם בגזרת ה-Multiplayer, וממשיך להשתפר עם כל עדכון חדש. המפות דינאמיות ומאתגרות, יש מספיק אקשן מכל הכיוונים, ומצב ה-2 נגד 2 החדש הוא כיף אינטנסיבי וטהור. נראה שהמפתחים ממש מקשיבים לקהילה בכל מה שקשור לתיקון בעיות ותוכן חדש.
זה לא מפתיע ש-Call of Duty: Modern Warfare זכה לשיא מכירות בסוף השבוע הראשון ליציאתו. הוא הכותר הטוב ביותר בסדרה בדור הזה, ואחד ממשחקי Call of Duty הטובים ביותר ששיחקנו.
תופעת ה-Death Stranding השאירה אחריה חורבן וניתוק כמעט מוחלט בין האנשים בעולם, וארצות הברית שהייתה פעם מעצמה יורדת על ברכיה מול התופעה המוזרה. במטרה לשקם את אמריקה, נפרשה תשתית טכנולוגית חדשה שביכולתה לקשר בין מקומות שונים ברחבי אמריקה. התפקיד של סאם, שליח שנחשב אגדה בתחומו, הוא פשוט לכאורה – ליצור את החיבור בין נקודות התשתית, ולהעביר על הדרך מגוון רחב של מטען.
סאם הוא התגלמות הביטוי "מים שקטים חודרים עמוק", וככל שהמשחק מתקדם תגלו כי אתם מבינים אותו יותר ויותר. הדמויות המלוות אותו עשויות, כתובות ומשחקות נפלא ומעודדות אתכם להמשיך ולהשקיע בשיקום העולם גם כשכבר התרוצצתם רבות ממקום למקום.
אל תטעו לחשוב שמדובר בסימולטור שליחויות פשוט – אם תכנסו לנעליו של סאם תגלו עלילה מרתקת ועמוקה עם תפניות ותהפוכות כמו גם משחקיות רבת נדבכים ומאתגרת. את כל זה תחוו לרקע נופים נפלאים של עולם הרוס אך מלא תקווה ופסקול עוצמתי שמטמיע בכם רגשות אמיתיים.
סדרת משחקי Atelier היא סדרה בת עשרות שנים שלמעשה המציאה את הרעיון של ייצור חפצים במשחקי מחשב. עם הכותר הכי חדש בה, Atelier Ryza, רואים שהסדרה לא רק ממשיכה להיות טובה, היא גם משנה את עצמה עם מכניקות משחק חדשות במקום להיצמד למה שנעשה במשחקים הקודמים (אבל בלי להשתנות יותר מדי).
ב-Atelier Ryza משחקים בתור רייזה, נערה בכפר נידח שרוצה לצאת להרפתקאות במקום להיתקע באותו מקום כל חייה. אחרי מספר אירועים, רייזה מגלה את אומנות האלכימיה, היכולת לשלב חפצים שונים בשביל לייצר חפץ חדש, ויוצאת להרפתקאות בשביל למצוא מרכיבים חדשים ולעזור לאנשים בכפר שלה.
Atelier Ryza משלב מערכת קרב מהירה וכיפית שבה חשוב להקפיד על עבודת צוות עם שאר הדמויות בחבורה של רייזה, ביחד עם מערכת אלכימיה עמוקה שבה יש כמות ענקית של חפצים ליצור, כאשר לכל חפץ יש איכות ואפקטים שניתן להוסיף או לשנות על פי השילוב של חפצים שמשתמשים בהם במהלך היצירה. ביחד עם גרפיקה יפה וצבעונית ועלילה עם דמויות שכתובות באופן מעולה, Atelier Ryza הוא משחק נהדר שאפשר להשקיע בו עשרות שעות עם מערכת האלכימיה.
אחרי כמעט עשור שנדמה היה שסדרת Need For Speed איבדה את הקסם שלה, Need For Speed הניף אותנו מהרגליים, ולקח אותנו לסיבוב בנופים הצבעוניים והמרהיבים של Palm City.
עם מערכת קסטומיזציה מפורטת שנותנת לכם לעצב את המדבקות על הרכב לעומק, Need For Speed Heat נותן לכם להיות יצירתיים ולהגשים את מכונית החלומות שלכם.
בין אם אתם מתקדמים בסיפור הסינמטי, צוברים כסף במירוצי יום, או מתחמקים מהמשטרה במהלך הלילה, האקשן ב-Need For Speed Heat אף פעם לא נגמר. הנוסחה החדשה של המשחק של יום ולילה היא מתכון מנצח, שלוקח את הסדרה בחזרה לנתיב המהיר.
בכל פעם שאנחנו משחקים משחק סולס-לייק חדש, אנחנו בוחרים מועדף חדש. השנה, המשחק המועדף עלינו היה The Surge 2. השלבים שמתחברים בינם לבין עצמם, אנימציות קטיעת האיברים הנהדרות ומכניקות הקרב החלקות הופכות את הכותר הזה למשחק אקשן-תפקידים מבוסס סיבולת מושלם, לצד Bloodborne הנהדר.
המשחק עושה עבודה פנטסטית בלימוד המשחק מבלי שתרגישו שמחזיקים לכם את היד, שזה פן שאנחנו מעריכים מאוד במשחקי סולס-לייק. זו יכולה להיות נקודת השבירה של חווית משחק שכזה.
Deck 13 משכו בעטם סיפור מרגש, דבר שחסר לנו בכותר הקודם בסדרה ובנסיונם הראשון בסגנון סולס-לייק, Lords of the Fallen.
אם אתם אוהבים אקשן כבד וחסר מעצורים, חובבי אתגר קשה ונהנים ממשחקי hack and slash עתידניים, The Surge 2 יעביר לכם שעות על גבי שעות של ריגושים.
המשחקים Pokemon Sword and Shield הם הרבה יותר מאשר כותר חדש בסדרה המוכרת עם ניחוח אנגלי חדש. ככותר חדש לחלוטין בקונסולה ביתית, הדור השמיני של פוקימון לוקח את הנוסחה של הסדרה ומעלה אותה לרמה הבאה, תוך שהוא נותן אווירה שמזכירה לנו את האנימה.
לצד השגרה של משחקי פוקימון שכוללת ניצחון בקרבות מכון, הפיכה לאלופי המחוז ולכידה של כמה שיותר סוגים של פוקימונים, המשחקים נותנים לכם לחקור את אזור הפרא היפהפה, בו תוכלו לראשונה לקבל חווית עולם פתוח במשחק פוקימון ולמצוא פוקימונים חזקים במגוון נופים ומזגי אוויר. איזור הפרא נותן למשחקים אווירה חיה וייחודית, וניתן להעביר בו שעות תוך התפעלות מהפוקימונים השונים שמטיילים בו והאינטרקציה איתם.
הדור השמיני של פוקימון הביא איתו פן שיתופי מוצלח מתמיד עם שילוב של ריידים המעודדים שחקנים גם להירתם אחד לצד השני בנוסף לפן התחרותי הקיים. בעזרת קרבות הריידים תוכלו להשלים את הפוקידע בדור הזה ביתר קלות, בפרט כי הם פונים לשחקנים קז'ואליים ותחרותיים כאחד. המשחקים האלו הוכיחו לכולם שאין לשפוט משחק לפי יציאתו והם בהחלט כותרי הפוקימון הטובים ביותר שיצאו בשנים האחרונות.
אחרי שבשנה שעברה נדמה היה שז'אנר ה-Battle Royale נחרש מכל כיוון וש-Fortnite, PUGB ו-Call of Duty: Black Ops 4 שולטים בו ביד רמה, Apex Legends הגיח משום מקום והפיל את כולנו מהכסא.
המשחק הכניס שינוי מרענן לז'אנר עם מבחר גיבורים מגוונים ודגש על מפות מעניינות עם שימוש בחוכמה בורטיקליות של העולם, שמאפשרות מגוון רחב של אסטרטגיות.
הדגש על עבודת צוות כחלק משלישיה מחייבת אתכם לתקשר (ואפילו להכיר אנשים חדשים על הדרך), ולהשתמש ביכולות השונות של הגיבורים בחוכמה. השילובים בין היכולות השונות יוצרים סינרגיה חזקה והופכים את המשחקים להרבה יותר מלאי אקשן.
המשחק Apex Legends זמין ל-PC, PlayStation 4 ו-Xbox One.
Stygian: Reign of the Old Ones
Stygian: Reign of the Old Ones הוא עוד דוגמה נהדרת למשחקי התפקידים הנפלאים ששנת 2019 הביאה לנו. זהו משחק לאברקראפטי בעל נאמנות אדוקה לחומרי המקור, ועושה איתם צדק. לא רק בשל העובדה שהוא נותן לכם לפגוש בזוועות שמעבר למציאות שלנו, אלא בסחיטת כל טיפה של חרדת קיום מכם.
Stygian מעודד אתכם לפתור כל סיטואציה בכל דרך שתבחרו, אבל אז מכריח אתכם לחיות עם התוצאות (הבדרך כלל מחרידות).
האטמוספירה האפלה והעלילה מעלים אתכם בחכתם חיש מהר, וככל שתתקדמו העולם יהיה מעוות ומעניין יותר, כך שלעולם לא תרצו לעצור. מגוון הדמויות שתוכלו לשחק נותן לכם מנעד רחב של אפשרויות כאשר תיתקלו בבעיות, ותמיד תתהו מה יכל היה להיות אם הייתם בוחרים בנתיב פעולה אחר.
אנו ממליצים על Stygian בפני כל מי שמחפש לחוות משחק תפקידים ארוך ומרגש, כזה שתוכלו לשחק בכפייתיות, שוב ושוב. ושוב.
על אף שהוא בונה על המוניטין הקשה והמאיים של סדרת Souls, המשחק Sekiro: Shadows Die Twice הצליח לעורר עניין בשחקנים חדשים וותיקים כאחד עם הגישה היותר נגישה ומכוונת אקשן שלו.
Sekiro מביא לחיים חזון דימוני ומרהיב של יפן הפיאודלית, ומספר לנו סיפור על לוחם שינובי שנלחם כדי להציל את המאסטר הצעיר שלו. מערכת הקרב הייחודית מתמקדת בדיוק ותזמון, והופכת כל חיכוך לקרב מלהיב שמדגיש את האנימציות המפורטות.
אם הקרבות המסעירים הם קצת יותר מדי בשבילכם, אתם יכולים לשלב התגנבות לצד שלל כלים וטכניקות כדי להפתיע את האויבים שלכם ולצאת כשידכם על העליונה. אחד מהכלים הללו הוא וו תפיסה מאוד שימושי שעוזר לכם לחקור את העולם המרתק בחופשיות.
אם אתם נותנים לסקרנות שלכם להניע אתכם קדימה במסעכם ב-Sekiro: Shadows Die Twice, אתם תגלו הרפתקה שכל השחקנים יכולים להעריך, ולא רק מעריצי Dark Souls ומזוכיסטים.
השנה סימלה את תחייתם של משחקי היריות בסגנון שנות ה-90, עם שחרורים משופרים של קלאסיקות ומשחקים חדשים שנראים ומשחקים כמו משחקים מהדור הנוסטלגי הזה. Ion Fury שייך לקטגוריה השנייה, ומרגיש כאילו הוא נוצר באותה תקופה כמו קלאסיקות כמו Doom ו-Blood (או לפחות, אם היה איזה סופר מחשב באותם שנים להריץ אותו) ומשחק בצורה דומה.
ב-Ion Fury אתם משחקים שוטרת בעולם עתידני שנלחמת נגד מדען מטורף, ובדרך אתם נלחמים בעוזריו והיצירות המשוגעות שלו. המסע של הגיבורה נגד המדען מוביל אתכם אל הרבה אזורים מרשימים כמו גורדי שחקים, שדות רחבים ומעבדות ענקיות, כשלכל אחד מהם יש מראה ייחודי וטקטיקה שונה כיצד להתקדם. כמו כן לא חסרים אויבים להרוג, בין סייבורגים עם רובים, מוטנטים שקופצים עליכם ורובוטים ענקיים שיורים עליכם טילים.
כנגדם, Ion Fury מצייד אתכם בארסנל אדיר של רובים, שוטגאנים, פצצות שמתמגנטות לתוך אויבים ועוד. עם נלאי כלי נשק, שכל אחד מתאים למצב שונה, המשחק מהיר, עצבני ודורש גם מחשבה קדימה כיצד לגשת לכל קרב. בקיצור, תענוג.
Ion Fury זמין ל-PC, PlayStation 4, Xbox One ו-Switch.
A Plague Tale: Innocence
A Plague Tale: Innocence הוא משחק יפהפה, עם דמויות ועיצובים סביבתיים מהממים לצד כמויות מזעזעות של עכברושים המתפתלים על המסך.
העכברושים אינם האויב אותו עליכם להביס או גימיק – הם כוח טבע שעליכם להתמודד איתו. הודות להם, לצלוח את השלב הופך להיות חידה שטנית ומחוכמת שממשיכה להעלות את האתגר ככל שהסיפור מתקדם.
ואיזה סיפור אפי ומרתק הוא. קל להשוות את הסיפור למלחמת הכוכבים, מכל הדברים. כלומר, אם מלחמת הכוכבים הייתה מתרחשת במאה ה-18 בצרפת, והעכברושים היו התחליף לכוח. אולי תמצאו את ההשוואה הזו מגוכחת, אבל כשתשחקו במשחק אתם תראו למה אנחנו מתכוונים.
אם אתם מחפשים סיפור שייזכר לעד עם משחקיות מרטיטה (ומפחדים עד מוות ממכרסמים מרושעים) – A Plague Tale הוא משחק חובה.
11 שנים אחרי יציאת המשחק האחרון, Devil May Cry 5 מחזיר את סדרת המשחקים, ובגדול. Devil May Cry 5 מתבלט בזכות הויזואליות הנפלאה לו, הסיפור המעניין והמרגש, והאקשן הבלתי נגמר שלו שימיס לכם את הפרצוף.
דנטה, נירו ו-V, כולם מחזיקים בארסנל שלם של נשקים שכל כך כיף להשתמש בהם שלעולם לא תשתעממו מלראות אותם בפעולה. הם מעודדים אתכם להתנסות בקרב, למצוא את הקומבואים האהובים עליכם, ולאתגר את עצמכם כדי להקפיץ את הניקוד, גם ברמות הקושי הגבוהות.
המשחק החמישי בסדרה מצליח להשאר קליל ומדלג בחינניות בין קטעים מרגשים ורציניים להומור מגוחך, בעיקר כשדנטה וניקו מעורבים. הוא מעט קצר באורכו, אבל יש מספיק סיבות לחזור אליו גם אחרי שראיתם את הכתוביות של הסוף.
Devil May Cry 5 הוא אחד ממשחקי האקשן הטובים של 2019, ואולי גם הכותר האהוב עלינו בסדרת DMC כולה.
Gears 5 מרגיש כמו הבית לאוהבי סדרת Gears of War. אקשן טהור עם קמפיין נהדר, מולטיפלייר ממכר ועוד כהנה וכהנה גימיקים שתוכלו לנגוס בהם. והוא עדיין אחד ממשחקי היריות הקואופרטיבים הטובים ביותר שיש.
במרבית הזמן, Gears 5 מרגיש כמו "עוד Gears", שזה כנראה מה שהמעריצים קיוו לו בכל מקרה. אך אין זה אומר שהוא לא מצליח לחדש בגבולות הנוסחה המוכרת. עם סביבות גדולות ופתוחות, משימות צדדיות וסודות, הקמפיין מרגיש יותר נרחב מאז ומתמיד.
גם חווית המולטיפלייר לא מאכזבת. הקרבות התחרותיים מהירים ואכזריים כפי שתמיד היו, במיוחד במצב הארקייד החדש. כמו כן, ישנן אפשרויות נוספות לשיתוף פעולה, עם מצב Horde משופץ ומצב נסיגה טקטי שמרגישים כמו מצב משחק מקורי לגמרי בסדרת Gears.
Gears 5 דוחפת את סדרת Gears of War אל דרך חדשה ומרעננת, ואנחנו מצפים בקוצר רוח לראות כיצד תסתיים הטרילוגיה.
