המשחק Outriders הוא Looter-Shooter של People Can Fly ובהפצה של Square Enix. המשחק חווה דחיות רבות והנה, סוף סוף, החברה שחררה דמו של כשלוש או ארבע שעות שבהן כל אחד יכול להתנסות ולחוות את כל 4 הדמויות עד לדרגה 7 עם חלק מהסיפור וכמה משימות צד.
People Can Fly הינה חברה וותיקה שאחראית למשחקים כמו Painkiller, Gears of War Judgement, ו-Bulletstorm. היא גם היתה שותפה ביצירת Fortnite, וממשיכה לסייע בכתיבתו עד היום. כשהדמו של Outriders יצא, מיהרתי להוריד אותו ולשתף אתכם בחוויות.
אי שם בעתיד הלא רחוק
בעתיד הלא רחוק, כדור הארץ גוסס וחללית המכילה אנשים בשינה קריוגנית נשלחת לחפש בית חדש. כשנמצאת הפלנטה הנכונה, משלחת ראשונית של Outriders נוחתת על הפלנטה היפה והציורית רק כדי לגלות במציאות רחוקה מאוד ממה שחשבו. גיבור או גיבורת הסיפור שלנו נקלעים לסופה מסתורית שמעניקה להם כוחות-על שעליהם מתבססת מכניקת הקלאס (class) במשחק הזה.
אני נמנע תמיד מלהכנס לביקורת בסקירה מקדימה אבל אני חייב לציין שההתחלה של המשחק הזה מאוד קשה, לא במובן של משחקיות אלא במובן של סבלנות. אני מעריך שהשעה הראשונה מורכבת מכ-45 דקות של סרטונים סינמטיים שמנסים להכניס אותנו אל תוך הסיפור, אבל בפועל משעממים את השחקן למוות. להתחיל את המשחק בלשבת ולצפות ב-45 דקות של דרמה, מוציא המון מהחשק לשחק. עם הזמן זה משתפר, אבל ההתחלה מצריכה הרבה סבלנות.
עד כאן תלונות, בואו נדבר על הדמויות.
ניתן לבחור דמות מארבעה מקצועות שונים. הראשון הוא ה-Trickster שהוא על תקן המתנקש של המשחק. הם עובדים על מוביליות גבוהה, התקפות מהירות מטווח קצר עם התחמקות מהירה לאזור בטוח. הטריקסטר מסוגל לתפעל את מרחב והזמן ולהשתמש בכוחות כמו שיגור והאטת הזמן.
המקצוע השני הוא Pyromancer שמתמחה בשריפה ונזקי אש. הם חזקים בעיקר בטווח בינוני ובנזק סביבתי (AOE). הפירומנסר מעלה את היריבים בלהבות וטוב לקרבות נגד גלים של יריבים.
השלישי הוא ה-Devastator, או הטנק הקלאסי. עם יכולות הגנה וריפוי חזקים, הם מתמחים בהתקפות קינטיות ורעידות אדמה.
האחרון הוא Technomancer שמתמקד בעיקר בתמיכה, יכולות ריפוי ושליטה בקהל, לצד נזק לטווח רחוק. הם אלה שנשארים לשבת מאחורה עם רובה צלפים ושולחים מוקשים לכל עבר.
כל דמות מקבלת כוחות בהתאם להתקדמות שלה בדרגות. ניתן להשתמש בשלושה כוחות במקביל בעזרת ה-Action Bar (המקשים 1,2,3 במחשב). עם העליה בדרגות מגיעים כוחות נוספים ואז על השחקן לבחור אילו להקציב לשימוש מהיר.
בנוסף לכך, דרגות מסוימות מעניקות נקודות כישרון (skill points) לעץ הכישורים שלכם. הנקודות הללו מעניקות יכולות פסיביות כמו תוספת לנזק, לטווח או ליכולות של ה-Outriders.
כמובן שכל עץ מתפתח לכיוונים קלאסיים של טנק, DPS ותמיכה. גרסת הדמו מוגבלת לדרגה 7 בלבד, אך במשחק המלא יהיה ניתן להגיע לדרגות גבוהות יותר.
לירות כדי לחיות
המשחק עצמו הוא בסוף משחק יריות וככזה יש מגוון רחב של נשקים שניתן לבחור מהם, מאקדחים ועד מקלעים ורובי צלפים. גם כאן הנשקים מתחלקים לקטגוריות כמו נדיר, אגדי, ונפוץ. כל נשק מקבל נתונים טכניים כמו נזק, קצב אש, גודל מחסנית, הסתברות לנזק קריטי ועוד. בסוף, הנשק מקבל דירוג שנקרא Fire Power שנותן לו דירוג כללי על עוצמתו. ככל שהדירוג גבוה יותר, כך הנשק חזק יותר ביחס למתחריו.
אבל למרות שהמשחק עצמו מבוסס על ירי ונשק, אני עדיין מרגיש שהוא יותר קרוב למשחקי תפקידים מאשר Looter-Shooter. התנועתיות במשחק יחסית פשוטה ואי אפשר לקפוץ למשל, ומצד שני, לא ניתן להציץ ממחסה. המבט כולו הוא מגוף שלישי והדגש על אנימציות משמעותי.
האפשרות לקסטומיזציה איננה גדולה מידיי, אבל מספיק בשביל ליצור מגוון של דמויות. בנוסף לכך, השריונות משנים את המראה של הדמות כמובן – יש קסדות, כובעים, מעילים, ומכנסיים המעניקים הגנה ומשפרים את היכולות של הדמות.
כמו כל משחק תפקידים, יש עלילה ראשית ויש משימות צד שאפשר לקבל והן יתנו נשקים שונים לבחירה. המשימות מאוד לינאריות, אין כאן אלמנט של עולם פתוח והמשחק בנוי בצורה של hub world, כלומר כל המשימות מתחילות במקום מרכזי, במקרה שלנו העיר, ומשם יוצאים למשימות. השיטה הזו פותרת בעיות של זמני טעינה ומתגברת על יציאה לשלבים בתחכום, וזה אכן עובד, אין זמני טעינה כמעט, למעט במעבר בין הסצינות הסינמטיות למשחק עצמו. אז… אני אחזור בי, כי עם כל כך הרבה סצינות סינמטיות יש עדיין זמני טעינה רבים מהצפוי.
עולם נעלם
כמו שאמרתי מקודם, משימות הצד עצמן יחסית ליניאריות – אתם הולכים קדימה, הורגים הרבה מפלצות, מגיע בוס, הורגים גם אותו ומקבלים שלל. שטחי הקרבות יחסית פתוחים ומאפשרים גישה טקטית יותר, ובכלל, הקרבות הרבה יותר טקטיים מרוב משחקי ה-Looter-Shooter ששיחקתי.
המשחק בנוי ככה שגם לטנק לא יהיה פשוט לעמוד באמצע ולהתעלם ממחסות. רוב הקרבות מצריכים שימוש מגוון יותר בכוחות ובלחשים ביחס למשחקים אחרים מהז'אנר, מה שמחזק את המחשבה שלי שהמשחק הזה הרבה יותר דומה למשחק תפקידים מאשר למשחק ירי.
המשחק פועל לפי מכניקה שהופכת כיום להיות יותר נפוצה במשחקים חיים – World Tier. ככל שהשחקן מתקדם במשחק, כך הרמה של העולם עולה והיריבים נהיים קשים יותר, אך יחד עם זאת השלל נהיה טוב יותר. סרגל ההתקדמות מתמלא ככל שהורגים יותר יריבים, ויורד כל פעם שמתים. אחת שהעולם עולה שלב, ממשיכים לשחק בעולם החדש ומקבלים שלל טוב יותר עם יריבים קשים יותר.
מי שרוצה, תמיד יכול לקחת את השלב אחרוה ולחזור ליריבים קלים יותר ושלל פחות טוב. במשחק משותף, מנהיג הקבוצה מחליט על ה-World Tier, אבל אם הוא גבוה יותר מהמקסימלי של אחד השחקנים, השחקן יקבל XP כמו ב-Tier שלו. ככל שיש יותר שחקנים, העולם נהיה קשה יותר ואלים יותר.
Outriders הוא משחק שבנוי ל-Co-op של עד שלושה משתתפים, כשאפשר להכנס רק אחרי הפרולוג. אבל אל תתדאגו, הפרולוג הוא בעיקר סצינות סינמטיות. השרתים גמגמו כשנכנסנו, אך זה מקובל במשחק חדש, ואני מאמין שעם הזמן זה יעבור אופטימיזציה.
שיתופי הפעולה מאפשרים לשחקנים להחיות אחד את השני, ומבליטים את ההבדלים בין המקצועות השונים. לא מצאתי אפשרות לדמויות לסחור ביניהן או לחלק נשקים, וקרה לי לא פעם שמצאתי רובה צלפים נהדר שלא יכולתי להעביר לצלף. חלוקת השלל נעשית כך שכל אחד מקבל את השלל רנדומלית ואינדיבידואלית. אין משמעות למי פתח איזו תיבה, כולם ימצאו שם נשק וכולם יוכלו לקחת נשק. כך גם לגבי בוסים.
בסך הכל, Outriders נראה כמו שילוב בין Destiny 2 ו-Gears of War. הוא אמור לצאת באפריל השנה, והדמו זמין בחנות של Steam, בחנות של סוני ל-PlayStation 4 ו-PlayStation 5, ובחנות של Xbox, כך שגם אתם מוזמנים לנסות אותו.
