לכבוד חגיגות 9 שנים לסדרת משחקי התפקידים Blue Reflection, הוכרז אוסף חדש שמאחד את סיפורי המשחקים והאנימה ביחד בשם Blue Reflection Quartet. האוסף יציע גרסאות משופרות של המשחק הראשון והשני, גרסת אופליין של משחק הגאצ'ה שנסגר, וגרסת משחק של האנימה.
סדרת משחקי Blue Reflection היא נישה די מוזרה, שאיכשהו מאוד דיברה אלי. היא מתאימה למי שאוהב סדרות Magical Girls כמו Sailor Moon, או Madoka Magica, ומציעה שילוב בין המשחקיות של סדרת משחקי Atelier של אותם היוצרים, לצד עלילה מבוססת קשרים בין דמויות והתמקדות ברגשות וההתמודדויות שלהן, כמו למשל במשחקים כדוגמת Persona.
באוסף החדש, Blue Reflection Quartet, נקבל בעצם ארבעה משחקים באריזה אחת:
המשחק הראשון בסדרה, Blue Reflection, שבו אנחנו משחקים את הינאקו שיראי (Hinako Shirai), רקדנית גאונה שאחרי תאונה מצערת נפצעה ברגל ועכשיו לא תוכל לרקוד יותר לעולמים. עד שלפתע היא מקבלת הזדמנות – להפוך לנערת קסם ובתמורה, היא תזכה להגשים את משאלת ליבה. המשחק המקורי מלנכולי ומרגש, ועם מערכת קרבות בוס מהטובות שיצא לי לשחק במשחקי תפקידים, שבה הקרבות מאיצים והופכים למעניינים יותר ויותר ככל שאתם מתקדמים בהם.
המשחק הראשון יקבל שדרוג גרפי, ולפחות מצילומי המסך באתר, נראה שיכול להיות שהוא קיבל צנזורה קלה שלדעתי האישית די נחוצה, כי חלק מהקטעים במשחק היו מעט לא נעימים לצפיה.
המשחק הבא באוסף הוא עיבוד משחק של האנימה Blue Reflection Ray. האנימה מציגה סיפור נוסף שמתרחש מתישהו במקביל למשחק הראשון, ועוקב אחרי זוג בנות חדשות – היאורי היראהארה (Hiori Hirahara) ורוקה האנארי (Ruka Hanari), שתיהן מתמודדות עם טראומות שונות ומנסות לפתור תעלומה שתוקפת צעירות טראומטיות בעיר שלהן. במקום להיות 100% אנימה, הפעם חלק מהסצינות יועברו בתלת מימד, כולל קטעי משחקיות חדשים עבור רוקה והיאורי, ופרקי התחלה וסיום חדשים שיחברו דברים לשאר הסיפור של הסדרה.
המשחק השלישי באוסף יהיה בעצם רימייק של Blue Reflection Sun, משחק שיצא בזמנו ביפן בלבד למובייל ולמחשב בתור משחק גאצ'ה עם עדכונים מתמשכים. המשחק עוקב אחרי צוות של 8 נערות חדשות ובראשן מנהיג חסר שם, וביחד הם יצטרכו להתמודד עם סכנות חדשות שהתעוררו בעקבות תרחישי המשחק הראשון. המשחק המחודש יקבל פרקי פתיחה וסיום חדשים, קטעי משחקיות חדשים בתור המנהיג, וקרבות נבחרים מהסיפור המתמשך במערכת הקרב של משחק הגאצ'ה (אבל הפעם בלי הגאצ'ה).
לבסוף, המשחק הרביעי באוסף יהיה גרסה משודרגת של Blue Reflection: Second Light, המשחק השני בסדרה, שמתרחש אחרי כל הסיפורים הללו מבחינת ציר הזמן. במשחק, מספר נערות חדשות מוצאות את עצמן בבית ספר נטוש באמצע הים, כשלפתע מופיעים סביבם איים מיסתוריים שמלאים בזכרונות האבודים שלהן. מבחינת משחקיות וסיפור, מדובר באחד ממשחקי התפקידים המעולים ששיחקתי, ובהחלט אחד שאני מאוד ממליץ לאנשים לשחק. בהוצאה המחודשת, המשחק יקבל מספר שיפורי איכות חיים כמו היכולת להריץ מהר סצינות, או ריצה מהירה יותר, ובנוסף, יאפשר לכם לשחק ב-8 דמויות חדשות, הכוללות את רוקה מהמשחק השני, ואת 7 מהבנות מהמשחק השלישי.
האוסף יציע בנוסף גלריה של איורים מהכותרים השונים, טבלת יחסים בין הדמויות ומפה שתעזור לכם להבין את סדר ציר הזמן המבלבל של הסדרה.
סך הכל מדובר באוסף שמתאים גם לשחקנים ששיחקו כבר במשחקים הקודמים ובא להם לחוות אותם מחדש בצורה משופרת, אבל במיוחד לשחקנים חדשים שמחפשים לחוות את סדרת המשחקים הנישתית אך מרתקת.
Blue Reflection Quartet צפוי לצאת במערב בצורה דיגיטלית בלבד ל-Switch, Switch 2, PlayStation 5, ו-PC, ב-30 ביולי.
ה-SteelSeries Arctis Nova 7P Wireless Gen 2 הן אוזניות גיימינג אלחוטיות שלא מנסות להמציא את הגלגל מחדש – הן לוקחות מוצר שכבר היה טוב ומשפרות אותו בדיוק איפה שצריך. סוללה של 50+ שעות, אפליקציה עם מעל 200 פרופילי סאונד ייעודיים למשחקים, וחיבור כפול אלחוטי (2.4GHz ו-Bluetooth בו-זמנית) – כל זה בחבילה נוחה אחת. המחיר לא זול, אבל אם אתם גיימרים של PS5 או PC שמחפשים אוזניות שפשוט עובדות בכל סיטואציה, ה-Nova 7P Gen 2 עושות את העבודה – ועושות אותה טוב.
SteelSeries לא זרים לאף אחד שמכיר מוצרי פריפריה של גיימינג. החברה הדנית, שנוסדה ב-2001, בנתה את השם שלה על מוצרי גיימינג תחרותיים – מעכברים ומקלדות ועד אוזניות. סדרת ה-Arctis Nova הושקה ב-2022 כשדרוג מלא לליין הישן, וה-Gen 2 שהגיע לשוק ב-2025 הוא האבולוציה הבאה. ה-Nova 7P ממוקמות באמצע הליינאפ – מעל ה-Nova 5 (שביקרנו כאן בעבר) ומתחת ל-Nova Pro שהן אוזניות הדגל של SteelSeries. ה-"P" מסמל אופטימיזציה ל-PlayStation, אבל בפועל האוזניות עובדות מצוין על PC, Switch ומובייל.
נוחות שלא רוצים להוריד מהראש
הדבר הראשון שתרגישו כשתשימו את ה-Nova 7P Gen 2 על הראש הוא כמה הן נוחות. 325 גרם – לא הכי קלות בשוק, אבל הקשת מפלדה מחוזקת עם ריפוד AirWeave Memory Foam מפזרת את המשקל בצורה כזו שפשוט לא מרגישים את זה. הכריות סביב האוזניים עשויות משילוב של בד נושם ועור סינטטי, מה שנותן גם בידוד סביר וגם אוורור שמונע מהאוזניים להפוך לסאונה – נקודה חשובה למי שמשחק בישראל במיוחד בקיץ.
ישבתי עם האוזניות האלה סשנים של 5-6 שעות ברצף, ובשום שלב לא הרגשתי לחץ מציק על הראש או כאב באוזניים. גם עם משקפיים, וזו נקודה שהרבה אנשים שואלים עליה, הלחיצה עדינה מספיק כדי לא להפריע. הקשת מתכווננת בצורה חלקה, ויש תחושה שהאוזניות "מתיישבות" על הראש בלי שצריך לכוונן אותן כל הזמן. אם יש דבר אחד שה-Nova 7P עושות באופן יוצא דופן, זו הנוחות, וזה לא מובן מאליו באוזניות גיימינג.
העיצוב עצמו מינימליסטי ונקי. אין RGB, אין לוגואים צועקים, אין עיצוב עתידני מוגזם. האוזניות מגיעות בשלושה צבעים: שחור, לבן ומג'נטה (חדש ב-Gen 2). השחורות נראות מקצועיות מספיק כדי להשתמש בהן גם בזום עבודה בלי להרגיש כאילו שהגעתם ישר מטורניר e-sport סוער. מה שכן, השלדה עשויה מפלסטיק – ובמחיר שלהן, היית מצפה אולי למשהו יותר פרימיום למגע. זה לא פוגע בעמידות, אבל זה מורגש.
סאונד שיודע מה הוא רוצה
בואו נדבר על מה שבאמת חשוב – איך זה נשמע. ה-Nova 7P Gen 2 מצוידות בדרייברים של 40 מ"מ מסוג Neodymium עם טווח תדרים של 20Hz-22,000Hz ואימפדנס של 36 Ohm. מספרים יפים, אבל מה שבאמת משנה הוא מה שקורה כששמים את האוזניות ומתחילים לשחק.
הבס חזק ונוכח – פיצוצים מורגשים, מוזיקת רקע במשחקים נשמעת עשירה, ואפקטים קולנועיים מקבלים את הכבוד שמגיע להם. טווח האמצע מוצק ובהיר – דיאלוגים במשחקים עוברים בבירור גם כשיש כאוס סביב. הטרבל? פה SteelSeries עשו בחירה מודעת: הם הבליטו אותו, מה שנותן יתרון במשחקי יריות (צעדים, טעינת נשק, צלילים סביבתיים נשמעים חדים יותר), אבל אודיופילים שמחפשים עקומת תגובה שטוחה ומדויקת עלולים להרגיש שזה מוגזם. בסוף, אלה אוזניות גיימינג, לא אוזניות סטודיו, ו-SteelSeries לא מתנצלים על זה.
הסאונד הכיווני (Spatial Audio) עובד יפה. בתוכנת Sonar אפשר להפעיל 360° Spatial Audio שמרחיב את תמונת הסאונד ונותן תחושת מרחב משכנעת. זה לא יתחרה ב-Dolby Atmos ייעודי, אבל לגיימינג – זה עושה את העבודה. שמעתי צעדים מאחוריי, ידעתי מאיזה כיוון מגיעה יריה, ובמשחקים עם סאונד סביבתי עשיר התחושה הייתה אימרסיבית.
האפליקציה שמשנה את הכללים
הנה משהו שאני חייב להדגיש: התוכנה היא הנקודה שבה ה-Nova 7P Gen 2 באמת מבדילות את עצמן מהתחרות. אפליקציית Arctis Companion (זמינה גם למובייל, גם ל-PC) מציעה מעל 200 פרופילי EQ ייעודיים למשחקים ספציפיים. לא סתם "FPS Profile" גנרי – אני מדבר על פרופיל ייעודי ל-Call of Duty, פרופיל ל-Fortnite, פרופיל ל-Counter-Strike 2, פרופיל ל-Kingdom Come Deliverance 2. כל אחד מותאם לסביבת הסאונד הייחודית של המשחק.
ופה העניין: אפשר לגשת לפרופילים האלה גם מקונסולה, בלי מחשב. זה יתרון ענק על פני מתחרים כמו Razer Synapse או Logitech G Hub שדורשים PC בשביל שינויי הגדרות. באפליקציה אפשר גם לכוונן EQ פרמטרי עם 10 פסי תדר, לשלוט ב-Sidetone (לשמוע את עצמכם באוזניות), לעשות איזון בין צ'אט למשחק, ולשלוט ב-ClearCast AI של המיקרופון – הכל בזמן אמת, הכל מהטלפון. אחרי שהתרגלתי לזה, קשה לחזור לאוזניות שדורשות מחשב בשביל כל שינוי קטן.
חיבור כפול שבאמת עובד בו-זמנית
ה-Nova 7P Gen 2 מציעות חיבור אלחוטי כפול: 2.4GHz (דרך דונגל USB-C) ו-Bluetooth 5.0 – ושניהם עובדים בו-זמנית. זה אומר שאתם יכולים להיות מחוברים ל-PS5 דרך ה-2.4GHz ובאותו זמן לקבל שיחת טלפון או להקשיב לפודקאסט מהטלפון דרך Bluetooth, בלי לנתק אף חיבור. לשם השוואה, ה-HyperX Cloud III Wireless מציעות רק 2.4GHz בלי Bluetooth בכלל, וה-Razer BlackShark V2 Pro דורשות לעבור בין החיבורים ידנית.
במהלך כל הזמן שהשתמשתי באוזניות – סשנים ארוכים של גיימינג, שיחות בדיסקורד, וגם סתם מוזיקה ברקע – לא נתקלתי באף ניתוק או פספוס. ה-2.4GHz יציב ונטול השתהות, והמעבר בין המצבים חלק. הטווח של כ-10 מטר מספיק בשביל ללכת למטבח ולהמשיך לשמוע את החברים (אל תשכחו להשתיק את המיקרופון לפני שאתם עושים קפה – הוא רגיש).
אחת התלונות הקבועות שלי, שאני לא מבין למה SteelSeries לא משנים, זה הדונגל של ה-2.4GHz, הוא כל כך רחב (53.8 מ"מ) שהוא יחסום יציאות USB סמוכות אליו בחיבור למחשב נייד או האב עם חיבורים קרובים. זה פרט קטן, שלדעתי יכולים לשנות ולהתאים בעתיד, אז קחו את זה בחשבון.
במשחקים – מהיריות ועד אסטרטגיה
לקחתי את ה-Nova 7P Gen 2 לסשנים ארוכים במגוון ז'אנרים, כי אוזניות טובות צריכות לעבוד בכל מקום – לא רק בסביבה שמחמיאה להן.
התחלתי עם Call of Duty: Black Ops 7, ושם באמת מרגישים שהטרבל המוגבר של SteelSeries באמת מציג את עצמו. צעדים של יריבים שמתקרבים מאחורי, צליל של טעינת נשק בקומה מעליי, רעש של דלת שנפתחת בקצה השני של המפה – הכל חד וברור. עם פרופיל ה-EQ הייעודי של CoD, ההבדל מורגש עוד יותר. זה לא "יתרון לא הוגן", אבל זה בהחלט נותן לכם עוד שבריר שנייה להגיב.
עברתי ל-Helldivers 2, ופה הניסיון היה שונה לגמרי. כשיש פיצוצים בכל מקום, חרקי ענק נוחתים עליכם מכל כיוון, והצוות צועק בדיסקורד – האוזניות צריכות לנהל כאוס סאונד בלי לאבד בהירות. ה-Nova 7P עמדו במשימה. הפיצוצים הרגישו אימפקטיים בלי להטביע את קולות הצוות, ואיזון ה-Game/Chat עזר לשמור על תקשורת ברורה גם ברגעי השיא. והייתה פאניקה. הרבה פאניקה.
בכוונה בחרתי לבדוק גם Hades 2, שם הסאונד הוא חלק בלתי נפרד מהחוויה – המוזיקה של Darren Korb, אפקטי הקסם, הדיאלוגים. פה הדרייברים של 40 מ"מ הראו את הצד הקולנועי שלהם. המוזיקה נשמעה עשירה ומלאה, האפקטים חדים, והכל התערבב ביחד בצורה שמשכה אותי פנימה. ואז קפצתי ל-Anno 117, שם הדרישות הן שונות לחלוטין – שעות של ניהול, מוזיקת רקע שקטה, ולחיצות עכבר. פה הנוחות הייתה הכוכב: אחרי שלוש שעות של בנייה אובססיבית של הקולוניה שלי, האוזניות עדיין הרגישו כאילו הרגע שמתי אותן.
מיקרופון: סבבה למשחקים, לא לסטרימינג
ה-ClearCast Gen 2 הוא מיקרופון בום נשלף (Retractable) דו-כיווני עם סינון רעשי רקע מבוסס AI שמפחית עד 25dB של רעש סביבה. זה נשמע מרשים על הנייר, ובפועל – זה עובד סבבה. החברים שלי בדיסקורד שמעו אותי בבירור, סינון הרעשים הוריד את רוב הרעש של המקלדת המכנית ברקע, והמיקרופון מושתק אוטומטית כשמרימים אותו למעלה – נוח מאוד.
אבל, וזה אבל חשוב: הקול נשמע קצת "מתכתי" ושטוח. לתקשורת בגיימינג זה מספיק ויותר, אבל אם אתם סטרימרים או יוצרי תוכן שצריכים איכות מיקרופון גבוהה – תצטרכו מיקרופון חיצוני. טווח התדרים של המיקרופון הוא 100-6,500Hz, מה שמסביר את התחושה המוגבלת.
סוללה שמסרבת למות
SteelSeries מבטיחים 50+ שעות של סוללה, וזה מספר שמחזיק מים. שידרגו את הסוללה ב-40% ביחס ל-Gen 1, וזה ממש מורגש. בסשנים שלי של 5-6 שעות, הסוללה ירדה בערך 10-12%. זה אומר שבשימוש רגיל, אתם טוענים את האוזניות פעם בשבוע – אולי פעם בשבוע וחצי. הטעינה המהירה היא בונוס נחמד: 15 דקות של טעינה נותנות 6 שעות של שימוש. אם שכחתם לטעון ונזכרתם 15 דקות לפני שהחברים מתחברים – אתם מכוסים.
הטעינה עצמה דרך USB-C, כמו שצריך ב-2026. זמן טעינה מלא הוא כ-4.5-5 שעות, שזה קצת ארוך, אבל בהתחשב בכמה הסוללה מחזיקה – זה משתלם.
למי מתאים ולמי פחות?
אם אתם גיימרים של PS5 שמחפשים אוזניות אלחוטיות נוחות עם סאונד טוב, סוללה מרשימה ותוכנה שבאמת מוסיפה ערך, ה-Nova 7P Gen 2 הן בחירה מצוינת. גם גיימרי PC ירגישו בבית, וגם מי שמשתמש ב-Switch ובמובייל. החיבור הכפול הבו-זמני הוא יתרון שמעט מתחרים מציעים במחיר הזה, והאפליקציה עם 200+ פרופילי משחק זה משהו שפשוט אין למתחרים.
לעומת זאת, אם אתם מחפשים ANC (ביטול רעשים אקטיבי) – אלו לא האוזניות בשבילכם. אם אתם סטרימרים – המיקרופון לא יספיק, ממליץ לכם לקנות מיקרופון חיצוני אחר כמו ה-Elgato Wave 3. אם אתם אודיופילים שמחפשים צליל ניטרלי ומדויק, אלה לא האוזניות בשבילכם. ואם יש לכם את ה-Nova 7P Gen 1 והן עובדות מצוין, השדרוג הוא נחמד (בעיקר סוללה ואפליקציה) אבל לא הכרחי.
ה-SteelSeries Arctis Nova 7P Wireless Gen 2 הן אוזניות שיודעות בדיוק מה הן – אוזניות גיימינג אלחוטיות מעולות שמתאימות לכמעט כל גיימר, עם תוכנה שנותנת להן יתרון אמיתי על המתחרים. במחיר של כ-929 ש"ח (בהנחה, מחיר מחירון 1,179 ש"ח), הן לא זולות – אבל אתם מקבלים הרבה תמורה.
אוזניות ה-SteelSeries Arctis Nova 7P Wireless Gen 2 סופקו לביקורת על ידי BCONNECT, היבואן הרשמי של המותג בישראל.
Akiba Lost הוא משחק מיסתורין-הרפתקאות בסגנון FMV שמשלב צילומים חיים של דמויות עם סיפור מותח מלא בחירות ופיצולים. המשחק מגיע מיוצרי משחקי הרפתקאות ומיסתורין מוכרים יותר או פחות, ביניהם Death Come True ו-World's End Club.
במשחק Akiba Lost, הסיפור מתחיל כשיוצר משחקים בשם דאיקי שינג'ו (Daiki Shinjo) חושף את המשחק החדש שלו, שגם הוא קרוי Akiba Lost, וממחיז תעלומה אמיתית (בעולם המשחק) שהתרחשה 13 שנים לפניכן, ובה 6 צעירות נעלמו. זמן קצר לאחר חשיפת המשחק שלו, 6 צעירות חדשות מתחילות להעלם. ממש Inception של משחק בתוך משחק!
בתור משחק FMV, או Full Motion Video, אנחנו נזכה להנות מתמונות אמיתיות, קטעי וידאו אמיתיים, ושאר צילומים, במקום אנימציית דו או תלת מימד. זה סגנון שאני באופן אישי מאוד אוהב, והיום קצת נעלם מהעולם, שזה קצת חבל לדעתי.
את הסיפור נחווה מנקודת המבט של דאיקי, וכן של 6 הצעירות, שכל אחת מציגה אספקט אחר בתרבות אקיהבארה (Akihabara) – מלצרית בבית קפה משרתות בשם אאוי שינג'ו (Aoi Shinjo), סטרימרית גיימרית בשם יוקימי קורהאשי (Yukimi Kurahashi), מבקרת אוכל בשם מואה קורוסו (Moe Kurosu), איידולית מחתרת בשם קוקונה נגאטו (Kokone Nagato), עובדת מקדש בשם צ'יהירו ג'ימבו (Chihiro Jimbo), וקוספליירית בשם וקאנה יוסה (Wakana Yusa). את כל הדמויות משחקים שחקנים מוכרים יחסית בעולם הדרמות היפניות, וכן מספר איידוליות אמיתיות.
כל נקודת מבט תציג לנו את אירועי הסיפור מכיוון אחר, תחשוף אותנו עוד לעולם התוכן של התרבות שאותה הדמות מייצגת, ותעזור לנו בסופו של דבר להבין את התעלומה עד הסוף. ב-Akiba Lost יהיו לנו בחירות שונות במהלך הקטעים של הדמויות, שיכולות להוביל להתפצלויות בסיפור ולחשוף מידע חדש, ובנוסף המשחק יציע מצב "360 מעלות" שיתן לנו לסובב את הדמות שלנו באיזורים מסויימים כדי לחפש רמזים ודמויות כדי לחקור אותם. לפי יוצרי המשחק IzanagiGames, המשחק צפוי להכיל 20 שעות סיפור, ומעל 100 אלף תמונות סטילז. מוגזם, ואמביציוזי ללא ספק.
במקביל להכרזה על המשחק, יצאה גם סדרת דרמה אפיזודית על המשחק ביפן. זה סוג של שילוב מדיות מסוג שאני מאוד מעריך.
בתור חובב סיפורי מיסתורין שמאוד אוהב את תרבות יפן ככלל, ואת אקיהבארה בפרט, אני מאוד מצפה למשחק הזה. כל הדמויות מייצגות או אספקטים בתרבות שאני מאוד אוהב ומעריך, או כאלה שאני עוד לא מכיר מספיק ובא לי להתעמק בהם. על כל פנים, אני בהייפ, ומצפה למשחק שצפוי לצאת ב-17 בספטמבר ל-PlayStation 5, Switch, Switch 2, ו-Steam.
Pokemon Fire Red & Leaf Green הם זוג משחקים שכיף לחזור אליהם, ואחת הדרכים הטובות ביותר לחוות מחדש את המשחקים המקוריים שהתחילו את הסדרה. הם בדיוק כמו שזכרנו אותם, לטוב ולרע, ואין המון שיפורים שהגרסה ל-Switch מציע.
Pokemon Fire Red & Leaf Green הם כנראה הגרסאות הכי טובות של המשחקים המקוריים שהתחילו את הסדרה. באופן מעט אירוני, גם הרימייקים המקוריים הגיעו לארץ בתקופת מלחמה כמו זו שמתרחשת בדיוק בימי כתיבת הביקורת הזו, אבל לפני 20 שנה בערך. המשחקים עצמם לא השתנו יותר מדי במהלך ה-20 השנים הללו, ולכן השאלות המתבקשות הן באילו אופנים הם כן השתנו, והאם עדיין שווה לשחק בהם כיום. ובכן, אנחנו כאן כדי לענות לכם עליהן.
בחזרה לשורשים
זוג המשחקים Pokemon Fire Red ו-Pokemon Leaf Green לוקחים אותנו בחזרה למחוז קאנטו (Kanto), ומשחזרים את המשחקים הראשונים-ראשונים של הסדרה מ-1996, אותם המשחקים שחצי מהאנשים בגילנו שיחקו באימולטור אלף פעם בתקופת הצבא או הלימודים, אותם המשחקים שעליהם מבוססת העונה הראשונה של האנימה. לפני שהוסיפו מאות פוקימונים חדשים, מכניקות אונליין, או גרפיקת תלת מימד מסובכת.
את המשחקים אתם מתחילים בלבחור את הפוקימון ההתחלתי שלכם – בלבזור, צ'ארמנדר או סקווירטל, ומשם אתם יוצאים להרפתקה ברחבי מחוז קאנטו, כדי לאסוף את תגי המכון של דמויות מוכרות כמו ברוק (Brock) מאמן האבן, או מיסטי (Misty) מאמנת המים. ההרפתקה בקאנטו נותנת לכם יד די חופשית באיזה סדר לעשות חלק מהחלקים בהרפתקה, ואף לתפוס מספר פוקימונים אגדיים בדרככם לליגת הפוקימונים.
מעבר להתאמה לחוקי המשחק המעודכנים שנכנסו ביחד עם משחקי הדור השלישי של פוקימון, Pokemon Ruby & Sapphire, הרימייקים הוסיפו לא מעט תוכן נוסף שלא היה קיים במשחקים המקוריים שיצאו ב-1996. התוכן הנוסף הזה בא לידי ביטוי בדמות איי סבי (Sevii Islands), קבוצה של 7 איים שניתן לחקור, שנפתחים הדרגתית החל מנקודה מסויימת לקראת סוף הסיפור הראשי.
בחלק הראשון של האיים אנחנו זוכים להנות ממשימת צד קצרצרה, לצד הזדמנות ללכוד כמה פוקימונים שהיה יותר קשה למצוא במשחקים המקוריים. אבל בחלק השני אנחנו מקבלים לחקור את שאר האיים ואפילו להתקל בפוקימונים שלא היו קיימים במשחקים המקוריים, והצטרפו לסדרה רק מאוחר יותר במשחקי Pokemon Gold & Silver. שחקנים שרק שיחקו במשחקים המקוריים יזכו להרפתקה עם טעם מעט חדש, אבל כמובן, בהנחה והם לא שיחקו בזוג הרימייקים הללו כשהם יצאו ב-2005.
איפה שהגרסה ל-Switch של זוג המשחקים מחדשת באמת, וגם את זה צריך כמובן לקחת בעירבון מוגבל, זה בגישה לתוכן האוונטים הזמניים שהיו נגישים בזמנו רק לשחקנים במדינות אחרות שיכלו לבקר באתרים רשמיים של נינטנדו ולחבר את ה-Game Boy שלהם למכשירים כדי לקבל גישה. האוונטים הללו כוללים את Birth Island, אי מיסתורי שתוכלו להגיע אליו לאחר שהשלמתם את הליגה, ומארח את הפוקימון המיתי דיאוקסיס (Deoxys), ואת האי היותר מגניב בעיני, Navel Rock, שבו תוכלו לתפוס את זוג הפוקימונים האגדיים הו-או (Ho-oh) ולוגיה (Lugia).
הפורט שבחדר
המשחק עצמו רץ מעולה על סוויץ' 2, וזה לא מפתיע אף אחד – בכל זאת, זה משחק שרץ מצויין גם על טטריס שעשוי מתפוח אדמה, ומהבחינה הזו, זה בערך הדבר הטוב היחיד שאפשר לומר עליו. אולי לחלקכם זה ישמע מעכשיו כמו קיטורים, אבל תאמינו לנו – הקיטורים האלה נכתבו בדמעות. ולא, אנחנו לא מדברים על זה שאי אפשר לקרוא ליריב שלנו A**HOLE בגלל פילטר מטופש, למרות שזה גם מעציב.
נתחיל מהדבר הכי מעצבן שקרה לנו. התחלנו את המשחק, ואחרי שכמעט הגענו כבר למכון הראשון בטעות עשינו למשחק סופט ריסט… ולא שמרנו. איך זה קרה? כי הם החליטו שאת המקשים הדרושים לסופט ריסט (שבקונסולה המקורית של המשחק היו נפרדים יחסית) – הם ישימו ביחד בתור לחצני A-B-X-Y. זה דרש ללכת להגדרות השלט ולבטל את אחד המקשים האלה כדי שזה לא יקרה שוב, מה שאומר שאם עוברים בין משחקים צריך שוב ושוב להחליף את ההגדרות, או לשחק עם שלטוים שונים בכל משחק. כל זה במקום לאפשר לעשות מיפוי מחדש (או מראש לא לשים את כולם יחד) בפורט.
בנוסף – אחד הדברים שיכולים להיות מאוד משמעותיים במשחקים האלה, זה היכולת להחליף פוקימונים, גם כדי להשלים את הפוקדקס וגם כדי לפתח חלק מהפוקימונים שלנו כמו קדברה והאנטר. היינו מצפים שבפורט שגם ככה יתממשק אונליין עם אפליקציית Home של פוקימון כדי להעביר משם פוקימונים למשחקים מודרניים יותר, תינתן גם האפשרות להתחבר לאנשים אונליין ולהחליף איתם, ואולי אפילו גם לעשות איתם קרבות. זה משהו שממש חסר וההחלטה לעשות זאת כדי שזה ידמה כמה שיותר למשחקים המקוריים – תמוהה מאוד.
זו תהיה אולי התלונה הכי ניטפיקינג שתיתקלו בה בכתבה הזו, אבל קצב המשחק מרגיש מאוד מיושן, ומאוד חבל שלא הוסיפו אפשרות לשחק את המשחק במהירויות גבוהות יותר (כמו למשל בפורט של Fire Emblem: Shadow Dragon & the Blade of Light) ולחסוך זמן על הגריינדינג האינסופי שגם ככה קיים במשחקים האלה. למי מכם ששיחקו במשחקים האלו באימולטורים בעבר, אתם ודאי זוכרים שהיה אפשר לעשות את זה ולשחק במהירויות של פי 5 ואפילו יותר, כתלות באימולטור.
בסוף, הפורט הזה מרגיש שהוא רק עבר התאמה קלה למערכות הנינטנדו סוויץ', בלי שום מחשבה מעבר על קהל השחקנים, וללא כל תוספת של "איכות חיים" (QoL). זה מוריד משמעותית מהיכולת להנות מהמשחקים האלה כמו שמגיע להם – ומגיע להם. זה מצטרף לעוד פורטים שהגיעו לאחרונה, כמו Mario Galaxy 1+2, שגם שם לא עשו את ההתאמה לסוויץ' בצורה שנותנת לשחקנים חוויה טובה יותר.
כיף לחזור ל-Pokemon Fire Red & Leaf Green. אלה משחקים שגדלנו עליהם, בין אם מדובר ברימייקים מ-2005 או בגרסאות המקוריות. עם זאת, לגמרי מרגיש שלמדנו להתפנק בשנים הארוכות שעברו מאז ששיחקנו בהם לראשונה – היום אנחנו רגילים לשמירות אוטומטיות, מיפוי מקשים נוח יותר, והחלפות פוקימונים מרחוק.
למעשה, גם הדברים הבסיסיים ביותר שהיו מוסיפים למשחקים המון חסרים, כמו היכולת לשחק את המשחק מהר יותר, שקיימת במשחקים אחרים בספריית המשחקים הקלאסיים של נינטנדו. יש הרבה דברים קטנים שאפשר לדבר עליהם, כי בתכל'ס, יש הרבה מקום להפוך את חוויית המשחק במשחקים הללו לטובה יותר, וחלק גדול מאוד מזה לא באמת דורש לשנות את קוד המקור.
כך או כך, כמעריצי פוקימון הארדקור שכמונו, קשה שלא לשחק את המשחקים הללו עד הסיום, ואחר כך להרגיש מקום ריק בלב בעודנו מקווים שנינטנדו תבחר להביא ל-Switch גרסאות של משחקים נוספים, ואולי בפרט את Pokemon Heart Gold & Soul Silver האגדיים. רק הפעם, בתקווה שיהיו בהם יותר שיפורי איכות חיים.
מפתחת: Game Freak
מפיצה: Nintendo
תאריך יציאה: 5 במרץ, 2026
ז'אנר: תפקידים
זמין על: Nintendo Switch
בוקר על: Nintendo Switch2
עותקי הביקורת של Pokemon Fire Red ו-Pokemon Leaf Green סופקו על ידי נינטנדו ישראל.
נראה שבליזארד לא מתכוונת לתת לנו רגע אחד של שקט בתוך הכאוס של Quel'Thalas. בזמן שכולנו עדיין מנסים להבין איך להתמודד עם איומי ה-Void החדשים, עדכון 12.0.5 של World of Warcraft: Midnight כבר נוחת ב-PTR, והוא מביא איתו כמה שינויים שנועדו להדק את החוויה לפני שהבלגן האמיתי של אמצע ההרחבה מתחיל. מי שחשב שזה הולך להיות פאצ' "קטן" שרק סוגר פינות, כדאי שיחשוב שוב – יש כאן כמה מהפכות של ממש בדרך שבה אנחנו משחקים ומשיגים ציוד.
המהפכה של ה-Voidforge: להתראות RNG
השינוי הכי מרעיש בעדכון הקרוב הוא ללא ספק ה-Voidforge. נראה שבליזארד סוף סוף הפנימה את התסכול של השחקנים מהתלות המוחלטת במזל, והיא מציגה מערכת שמאפשרת לנו לקחת את הגורל לידיים בעזרתו של הדומאנאר דסימוס (Domanaar Decimus). המערכת החדשה הזו מאפשרת לנו להשיג ליבות מיוחדות שנקראות Nebulous Voidcores. הליבות הללו הן המפתח שלכם לציוד הטוב ביותר במשחק, והן מתפקדות כסוג של "הגנה מפני נאחס" מתוחכמת במיוחד.
בכל שבוע תוכלו להמיר משאבים כמו זהב או Voidlight Marl לטובת הליבות הללו. לאחר שתביסו בוס ברייד, תסיימו Mythic+ או תשלימו Bountiful Delve, תוכלו להשתמש בליבות כדי לקבל אייטם ספציפי מה-Loot Table של אותה פעילות. זה אומר שגם אם יש לכם מזל רע במיוחד, בסופו של דבר תוכלו "לצוד" את ה-Best in Slot שלכם בצורה דטרמיניסטית. עבור שחקני הסולו, מדובר בבשורה ענקית: הליבות הללו יהיו זמינות גם דרך ה-Delves ברמות הגבוהות, מה שמאפשר להשיג ציוד מתוך הרייד מבלי שתדרכו בתוכו אי פעם. רמת הציוד תיקבע לפי התיבה השבועית שלכם.
Void Assaults ו-Ritual Sites: המלחמה על השטח
האקשן האמיתי ב-12.0.5 יוצא אל מחוץ לערים עם ה-Void Assaults. התקיפות הללו מתרכזות ב-Eversong Woods וב-Zul'Aman ובנויות משני שלבים מרכזיים. השלב הראשון הוא ה-Void Strikes, שהם אירועים שבועיים קטנים יותר באזורים ספציפיים, והשלב השני הוא ה-Void Incursion – תרחיש (Scenario) המוני שבו כל השחקנים באזור מתאחדים כדי להביס איומי ענק של ה-Void.
במקביל לתקיפות ההמוניות, נוספו ה-Ritual Sites, שהם אינסטנסים קטנים המיועדים לשחקן יחיד ועד חמישה שחקנים. באתרים כמו ה-Broken Throne או ה-Daggerspine Ritual Site, תצטרכו לעצור פולחנים אפלים של נאגות וכתות Twilight's Blade. החלק המעניין הוא ששני סוגי התוכן הללו – גם האסולטס וגם הריטואלים – מעניקים לכם את המטבע החדש Field Accolades. המטבע הזה משמש לקניית ציוד ברמת Champion ו-Heroic, ובנוסף, השלמת הריטואלים מקדמת אתכם ישירות בנתיב ה-World Content ב-Great Vault.
Decor Duels ודייגי התהום
בליזארד ממשיכים בכיוון הקז'ואלי שהתחיל להתווסף למשחק, מה שהחזיר את הרגשת ה-MMORPG. היא מציגה את ה-Decor Duels – הגרסה הרשמית של WoW למוד ה-Prop Hunt המפורסם. המשחק מתרחש בתוך Silvermoon City המשופצת, שם קבוצה אחת הופכת לרהיטים וחפצים מתוך מערכת ה-Housing, והקבוצה השנייה צריכה לצוד אותם. מעבר לצחוקים, מדובר בדרך מעולה להשיג מטבעות לקניית רהיטים נדירים, צעצועים ואפילו מאונט חדש. ניכר שבליזארד אהבו מאוד את Dave the Diver.
אם אתם מעדיפים משהו רגוע יותר, ה-Abyss Anglers הוא אירוע דיג תת-ימי חדש בחופי Zul'Aman. תוכלו להשתמש בציוד צלילה מיוחד, לשפד דגים אקזוטיים ולשדרג את ציוד הצלילה שלכם כדי להגיע לעומקים שבהם מסתתרים האוצרות האמיתיים. זה סוג של תוכן רוחבי שמוסיף המון צבע לעולם המשחק.
מה עוד בקנה?
כמובן שיש גם את ה-Class Tuning המסורתי. הפעם בליזארד מתמקדת בחיזוק כמה מהקלאסים שסבלו מביצועים נמוכים ב-Single Target, לצד כיוונון של יכולות PvP שהיו חזקות מדי ב-Arena. בתחום ה-Housing, תוכלו מעכשיו לשתף את העיצובים שלכם (Blueprints) בקלות דרך הצ'אט, ונוספו המון פריטים חדשים בסטייל של ה-Void.
לפי כל הסימנים, פאצ' 12.0.5 צפוי לנחות בשרתים החיים בין אמצע לאפריל למאי 2026.
הפעם האחרונה שבאמת "חייתי" בתוך אזרות' הייתה ב-Shadowlands. מאז, הקשר שלי עם המפלצת של בליזארד היה בעיקר סטוץ פה ושם כמו ה-Legion Remix, גיחה קצרה בעונה האחרונה של Dragonflight כדי לראות שהדרקונים עדיין עפים, וכמה רגעים חולפים ב-The War Within שלא באמת השאירו חותם. כשכריס מצן עלה לבמה בבליזקון והכריז על ה-World Soul Saga, לא ממש התרגשתי. "סיפור אחד על פני שלוש הרחבות"' אוקיי, ו? במה זה שונה ממה שכבר חווינו חוץ ממיתוג? אבל אז הוא אמר World of Warcraft: Midnight. והם אמרו שהיא תתרחש בסילברמון.
סילברמון היא מבחינתי הפצע הפתוח של WoW (זה ולורדרון). אחד האזורים האהובים עליי במשחק שנזנח מאז 2007. הידיעה שאנחנו חוזרים לקואלת'לאס המעודכנת גרמה לי להבין שאין ברירה – אני חוזר פנימה. אבל הפעם, זה מרגיש אחרת לגמרי.
כשהמשחק (ואני) מתבגרים
אני לא יודע אם זה המשחק שהשתנה או אני, אבל כנראה שמדובר בשילוב של שניהם. נמאס לי מהמרדף הסיזיפי אחרי ה-Item level. נמאס לי מהלופ האינסופי של ריצה ל-Mythic Plus עם טיימר לחוץ על הראש או ריידים מחייבים רק כדי לקבל מספר גבוה יותר על הציוד שיאפשר לי לעשות בדיוק את אותו הדבר, רק קשה יותר. לחכות שעות ב-queue כדי למצוא קבוצה, פשוט חוויות שמיציתי. העולם הפתוח תמיד הרגיש לי כמו תפאורה ריקה, וחיפשתי משהו שאפשר לעשות לבד, בלי "עונשים" על זה שאני רוצה לשחק בדמויות נוספות (Alts).
הפתרונות התחילו להגיע עוד לפני Midnight, מערכת ה-Warband היא לא פחות ממהפכה. העובדה שההתקדמות שלי תופסת לכל החשבון ולא רק לדמות ספציפית היא משנה חיים לשחקן כמוני שאהב לשחק בהרבה דמויות במקביל. תוסיפו לזה את ה-Delves, אותם "מיני-דאנג'נים" לסולו (אפשר עם חברים) שמלווים ב-NPC שמתחזק איתכם ואתם בוחרים אם הוא יהיה טנק הילר או DPS, וקיבלתם משחק שסוף סוף מאפשר לי לשחק בקצב שלי, בלי להיות תלוי באף אחד.
מרגשים בבית
ואי אפשר לדבר על Midnight בלי לדבר על הפיל שבחדר, או יותר נכון – על הבית שבו הפיל גר. מערכת ה-Housing היא חלום רטוב של כל שחקן Animal Crossing או "סימס" שבמקרה משחק גם וואו. היא מנותקת לחלוטין ממערכת הכוח במשחק ומעניקה אפס יתרון תחרותי. נשמע גרוע? בדיוק להפך. שחקנים שלא מתעניינים בזה יכולים להתעלם מהמערכת לגמרי בלי להפסיד כלום, וזה שינוי מרענן מהימים שבהם בליזארד הכריחה אותנו לעשות דברים שלא רצינו כדי להתקדם.
המערכת עובדת בשכונות (המשויכות לרוב לגילדות) שהן אינסטנס של אחד משני אזורים: "אלייאנסי" או "הורדי". שחקנים יכולים להחזיק שני בתים כדי לחוות את שני העולמות, כשההבדל הוא קוסמטי בלבד. בשכונה יש פעילויות שמקדמות אותה ומאפשרות לבנות חדרים חדשים או להשיג חפצי קישוט. רמת הקסטומיזציה פשוט מטורפת, ראיתי שחקנים שבנו בתים שנראים כמו ספינות או חלליות.
כל שחקן בוחר חלקה בשכונה (ואם היא מתמלאת, ניתן ליצור "שכבה" חדשה), ומעצב את הפנים והחוץ כאוות נפשו. מה שיפה זה שבליזארד העניקה חפצי קישוט (Decors) רטרואקטיבית על כל מה שעשינו במשחק ב-20 השנים האחרונות, מה שנותן משמעות חדשה להישגים ישנים. בתור שחקן שדי הניח לבית שלו אחרי העיצוב הראשוני, אני עדיין המום מאיכות הפיצ'ר ומזה ששחקני הארדקור מושבעים מבלים שם שעות בחיפוש אחרי הרהיט המושלם (כן עמית, אני מסתכל עליך).
הבית של עמית
בימים האחרונה חלה סערה קטנה סביב מערכת הבתים, כשבליזארד העלו חבילה של חפצי קישוט במחיר די מוגזם. נקווה שבליזארד ידעו לעשות את האיזון בין החפצים שאפשר לקנות לבין אלו שאפשר להשיג דרך המשחק, ולא יבחרו לנעול מודלים אך ורק לחנות.
ב-Midnight, התחושה היא של "חזרה הביתה" במלוא מובן המילה. זה לא רק העדכון המיוחל לקואלת'לאס והחזרה לאנשים המוכרים, אלא העובדה ששוב אכפת לי מהעולם הזה. בגלל המצב בארץ (מלחמה עם איראן, אם אתם קוראים בעתיד) והיעדר זמן פנוי, אני מבלה את כל זמן המשחק שלי על ה-Steam Deck. וזה יצר דינמיקה שלא חוויתי מאז 2005: לראשונה, אני משחק ב-WoW בתור RPG לשחקן יחיד. אני קורא כל טקסט של קווסט, עושה משימות צדדיות, מחפש אוצרות ונהנה מהשקט. כל זה קורה כי במקום להתעסק בסיפורים גדולים מהחיים באיזורים שלא שמענו עליהם ולא מרגישים קשורים, חזרנו למקום מוכר, דמויות מוכרות, כאלו שאכפת לנו מהם.
על הבניה המחודשת של סילברמון אין לי מספיק מקום כדי לכתוב. מדובר בעיר היפה ביותר במשחק, שמרגישה הכי חיה והכי עדכנית. אני כבר עכשיו מתבאס על זה שהיא רק להרחבה אחת. לא מדובר רק בבניה מחדש, אלא גם בבניית איזורים חדשים לעיר, כאלו שהיו הרוסים בעבר (נהרסו עוד ב-Warcraft 3) וכעת הם נבנו מחדש, מה שממשיך את הסיפור באמצעות הסביבה. תשומת הלב לפרטים גם מפתיעה, כשניתן למצוא את הפסלים הישנים של Prince Kael'thas שבעבר קיבלו את הבאים לעיר, זרוקים מתחת למים אחרי המעשים הנוראיים שלו.
עוד מוקדם לסיכומים
יש עוד הרבה מה לגלות. מערכת ה-Prey החדשה שאמורה להעשיר את העולם הפתוח עוד צריכה להוכיח את עצמה, ואנחנו עדיין מחכים ל-Labyrinth – מעין "מגה-דלב" שנוכל להשלים בחלקים ובתקווה יציע רמות אתגר חדשות. העונה הראשונה עדיין לא יצאה לדרך, אבל בשורה התחתונה? לראשונה מזה הרבה זמן, אני לא משחק בשביל ה-Reset השבועי. אני משחק כי אני פשוט רוצה להיות באזרות', ואם גם אתם רוצים להצטרף אתם מוזמנים לקהילה הישראלית הרשמית של המשחק בפייסבוק.
המפתחת Ember Lab שיתפה בשורה משמחת עבור קהילת השחקנים של נינטנדו, כאשר הכריזה רשמית על הגעתו של משחק ההרפתקאות עטור הפרסים Kena: Bridge of Spirits לקונסולת ה-Nintendo Switch 2 באביב 2026. המשחק זכה לשבחים רבים מאז השקתו המקורית, יגיע לפלטפורמה החדשה בגרסה שלמה הכוללת את כל העדכונים והתכנים שהופצו עבורו עד כה.
במרכז העלילה עומדת קנה, מורת רוחות צעירה היוצאת למסע לגילוי עצמי במטרה להחזיר את האיזון לכפר עתיק בסביבה שפעם שקקה חיים. השחקנים נדרשים לחשוף את סודות העבר תוך שהם נעזרים ב-Rot, יצורים קטנים וחבויים המשמשים כבני לוויה רוחניים ובעלי עוצמה רבה. שיתוף הפעולה עם היצורים הללו מהווה נדבך מרכזי במשחקיות, שכן הם מסייעים בטיהור השחיתות שפשטה בכפר, בפתרון חידות סביבתיות ובלחימה מול אויבים מאתגרים. השילוב בין נרטיב רגשי לבין מכניקות קרב מהירות וחקירה של עולם עשיר בפרטים הפך את המשחק לאחד הכותרים העצמאיים האהובים ביותר בשנים האחרונות.
המהלך מסמן צעד משמעותי עבור הסטודיו, ששואף להנגיש את סיפורה של קנה לקהל רחב ככל הניתן, תוך ניצול היכולות של החומרה החדשה מבית נינטנדו המאפשרת חוויית משחק הן במצב נייח והן במצב נייד. הגרסה המיועדת ל-Nintendo Switch 2 תכלול את הרחבת ה-Anniversary DLC שהושקה בעבר, ומביאה איתה שורה של תוספות משמעותיות למשחקיות.
בין היתר, השחקנים יוכלו ליהנות ממצב New Game+ המאפשר להתחיל את המסע מחדש עם כל היכולות והשדרוגים שנרכשו בסיבוב הראשון, לצד מפגשי קרב מאתגרים שעוצבו מחדש. בנוסף, הגרסה כוללת את אבני החן המעניקות בונוסים שונים, מבחני מורת הרוחות, תלבושות חדשות עבור קנה ואפשרויות נגישות מתקדמות. חבילת התוכן הזו נועדה להבטיח שגם שחקנים ותיקים וגם מצטרפים חדשים יקבלו את החוויה המלאה והמלוטשת ביותר שיש לאולפן להציע.
ההכרזה הזו, על המעבר לקונסולה החדשה של נינטנדו, מגיעה בזמן שהסטודיו כבר עמל על הפרויקט הבא שלו, Kena: Scars of Kosmora, מה שמעיד על המחויבות של האולפן להמשיך ולפתח את המותג. העובדה שהמשחק יושק באביב 2026 כחלק מרשימת כותרים איכותית המלווה את הפלטפורמה בשלביה המוקדמים, ואנחנו מחחכים לראות מה עוד יגיע אליה.
Xenoblade Chronicles X: Definitive Edition – Nintendo Switch 2 Edition לוקח משחק שכבר נראה ממש ממש טוב, ומציג אותו ברזולוציה גבוהה יותר עם קצב פריימים מהיר יותר. בעוד שהשדרוג לא יגרום למשחק בן ה-11 שנים להראות באופן קסום כמו משחק שיצא השנה, הוא בהחלט הופך את חוויית המשחק לטובה יותר ומציג את הצדדים היפים שלו בצורה הטובה ביותר.
כש-Xenoblade Chronicles X יצא לראשונה ל-Wii U ב-2015, הוא היה נחשב לאחד המשחקים היפים במכשיר בעיני רבים, ויש שיגידו שהוא יפה יותר מכמה מהמשחקים שיצאו גם בשנים האחרונות. אבל כמובן ש-11 השנים שעברו היו משמעותיות בכל אספקט, ובפרט בפן של הגרפיקה ושל קצב הרענון.
עכשיו לכשיצא העדכון למכשירי ה-Switch 2, נשאלת השאלה, האם העדכון עזר למשחק להדביק את הסטנדרטים של היום? והאם בכלל שווה לכם ללכת עליו? אם קראתם את כותרת המשנה (היא בולטת ופה למעלה), אתם יודעים שהתשובה שלי הולכת להיות כן, אבל עכשיו אפרט גם למה.
חבילת השדרוג כוללת שני שדרוגים עיקריים – הראשון מביניהם הוא תמיכה בקצב רענון של 60FPS לעומת הגרסה המקורית שתמכה ב-30FPS. השדרוג השני, משמעותי לא פחות הוא תמיכה ברזולציה של עד 4K.
ב-Xenoblade Chronicles X: Definitive Edition – Switch 2 Edition, ניתן להנות מקצב רענון של 60FPS. זה אומר שהאנימציות של הדמויות, בין אם בסצינות הסיפור או סתם כשאתם מסתובבים בעולם הפתוח העצום של המשחק, יראו חלקות ונעימות לעין. כשמסתכלים על זה בהשוואה לגרסת ה-Switch שיצאה בשנה שעברה, מאוד קל לראות עד כמה ההבדל דרמטי, במיוחד עבור הרגישים יותר שביננו.
השדרוג לא מסתכם בזה, כמו שרשמתי קודם – הגרסה ל-Switch 2 תומכת ברזולוציה של עד 4K, וככה באמת תוכלו לספוג את הנופים העשירים שיש למשחק להציע. כשעוד הייתי רק בתחילת הסיפור, מצאתי את עצמי רץ לרקע שקיעה מסנוורת. המראה הזה של שקיעה מלאת צבעים, אנימציית הריצה החלקה, וכל הפרטים הקטנים שאפשר היה לראות בחדות ברזולוציה הגבוהה יצרו יחד מראה מרהיב, מהסוג שאזכור הרבה זמן. כזה שגם על קונסולות מתחרות לא תמיד אפשר להתקל בו.
עם השדרוגים הללו, יש עדיין בעיות גרפיקה בודדות שעדיין מפריעות, כמו למשל המודלים המיושנים של הדמויות. במיוחד לאור שאר האספקטים המרהיבים שיש למשחק להציע, העיצוב של הדמויות והאנימציות הבסיסיות שלהן, ובפרט אנימציות הדיבור שלהן, נראים צורמים בכמה שהם לא שייכים. בנוסף, באיזורים מסויימים במשחק, השילוב בין הצמחיה, לקרקע, לנראות של הדמות, יוצר רעש לא נעים לעיניים, וקשה להפריד בין הדמות לרקע.
למרות שהיו דיווחים ברשת על ביצועים בעייתיים של הגרסה ל-Switch 2, החווייה שלי היתה חלקה וטובה, עם זמני טעינה מהירים, ללא מריחות או באגים. הכל רץ חלק, ונוצץ מתמיד.
השדרוג, כאמור, לא מציע המון, אבל השיפור הגרפיים הללו הופכים את חוויית המשחק לעוד יותר טובה, ובעבור שדרוג לא-יותר-מדי-יקר, זה מרגיש לגמרי שווה את זה.
אחרי שראיתי את המשחק בגרסת Xenoblade Chronicles X: Definitive Edition – Switch 2 Edition, אני אפילו לא יכול לדמיין את עצמי חוזר לאיך שהוא היה נראה לפני זה. גם אם העדכון לא הולך להפוך את המשחק פתאום למשחק PlayStation 5 עם גרפיקת דור הבא-הבא, וגם אם הוא לא יביא אתכם לשחק את המשחק מחדש אחרי שכבר סיימתם אותו, הוא בהחלט גורם למשחק להראות נהדר, וזה שווה את המחיר של העדכון.
היום לכבוד חגיגות 30 שנים לסדרת פוקימון, קיבלנו עדכון לקראת היציאה של Pokemon XD: Gale of Darkness שצפוי לצאת בקרוב מאוד ל-Switch. המשחק עם סיפור אפל יותר וקרבות קשים יותר מהמשחקים בסדרה הראשית, והוא אחד המשחקים האהובים עלי ביותר.
ב-Pokemon XD: Gale of Darkness אנחנו משחקים גיבור עם סיפור קצת שונה מהרגיל. במקום לתפוס את כולם ולאסוף תגי מכון כדי להפוך לאלופים של הליגה, פה אנחנו נלחם ראש בראש עם ארגונים אכזריים ונגנוב מהם בחזרה פוקימוני צל (Shadow Pokemon) כדי להציל אותם. זהו משחק המשך ל-Pokemon Colosseum, שלמרות שהוא המשך רוחני למשחקי Pokemon Stadium, הוא עלילתי, עם הרפתקה ומשימות ופוקימונים לתפוס.
המשחק המקורי יצא ל-GameCube ב-2005 והיה אחד המשחקים האהובים עלי, ממגוון סיבות. בין אם מדובר בקרבות הכפולים (כלומר 2 פוקימונים נגד 2 פוקימונים), מאמנים שמשתמשים בטקטיקות מתקדמות, ושלל פוקימונים שעד אותו הזמן היה קשה להשיג בלי Pokemon Fire Red ו-Pokemon Leaf Green, היו הרבה סיבות להתרגש מ-Pokemon XD: Gale of Darkness.
בנוסף לאלה, המשחק המשיך עם מכניקה ייחודית שדורשת מכם לתפוס פוקימוני צללים במהלך קרבות מול מאמנים. זה אומר שבזמן קרב יש לכם 4 פוקימונים שתוקפים זה את זה ואתם צריכים איכשהו להצליח ללכוד אחד מהם. זה משמעותית העלה את הקושי במשחק, והפך את הקרבות למלאי אקשן וציפיה. לאחר שאתם תופסים פוקימוני צללים ממאמנים בצורה הזו, אתם נדרשים לטהר את הנשמה שלהם דרך שימוש בהם בקרב. זה נותן לכם הזדמנות להשתמש במגוון רחב של פוקימונים, חלקם פחות מיינסטרימיים, ועבורי זה היה חלק גדול מהכיף במשחק.
במשחק גם היה ניתן להשיג את אחד הפוקימונים המגניבים ביותר בהיסטוריית הסדרה, שאדו לוגיה – גרסה מיוחדת של הפוקימון האגדי לוגיה שהצבעים שלו הפוכים, הגוף שלו בצבע סגול כהה והבטן שלו לבנה, עם עיניים אדומות מרושעות. שאדו לוגיה, כמו גם שאר פוקימוני הצל, לומדים התקפות צללים מיוחדות וחזקות שידרשו מכם לשחק בדרכים יצירתיות, ובהחלט יחדשו למי מכם שלא השתמש בפוקימוני צללים במשחקים הללו בעבר.
Pokemon XD: Gale of Darkness צפוי לצאת במהלך חודש מרץ במסגרת ה-Nintendo Switch Online+ לקונסולת ה-Switch 2. עוד לא ידוע אם אפשר יהיה להעביר ממנו פוקימונים לשאר המשחקים דרך Pokemon Home בהמשך הדרך. בכל מקרה יהיה כיף להעביר איתו את הזמן עד ליציאת המשחקים הבאים Pokemon Winds & Pokemon Waves.
היום באירוע 30 שנה לפוקימון, נחשפו המשחקים בדור העשירי בסדרת המשחקים, הם Pokemon Winds & Pokemon Waves. בטריילר נחשפנו למחוז חדש וצבעוני עם גלים שוצפים, צמחיה טרופית וצבעונית, ופוקימונים חדשים.
בתחילת הטריילר רואים מחברת שדמות מדפדפת בה. בכל עמוד רואים תמונה שמתייחסת לאחד מדורות משחקי הסדרה לאורך דרכה. עד שלבסוף מגיעים לעמוד העשירי, ואז הדמות סוגרת את החברת ופותחת את הדלת. בצד השני של הדלת רואים זוג פיקאצ'ו לבושים בתלבושות מגוחכות, ומאחוריהם ים שוצף.
משם הטריילר עובר להציג לנו מרחוק את המחוז החדש – בקתאות, יערות, חופים והרי געש. בשלל האיזורים הללו אנחנו גם זוכים לראות כל מיני פוקימונים מדורות קודמים שיופיעו במשחק. נראה שבמשחקים החדשים יהיה עוד יותר דגש על אווירה ששמה פוקימונים בסביבה הטבעית שלהם באופן משכנע.
אחד הדברים שמאוד חסרו לי במשחקי הדור הקודם Pokemon Scarlet ו-Pokemon Violet היה שהסביבה הרגישה קצת חזרתית ולא מספיק עוטפת מבחינת אווירה, ואני חושב שזה משהו שהולך להשתנות במשחקים החדשים, או לפחות מקווה שזה יהיה המצב. לכל הפחות הגרפיקה של המשחקים נראית מעולה בטריילר החשיפה.
בהמשך הטריילר רואים את השחקן זורק פוקדור על פיקאצ'ו ולוכד אותו. אנימציית הלכידה דומה יותר לאנימציית הלכידה במשחקים כמו Pokemon Scarlet & Pokemon Violet, מה שמרמז שאנחנו נחזור למערכת הקרבות בתורות. אלו מאיתנו שאהבו את מערכת הקרב בזמן אמת של Pokemon Legends: Z-A עשויים להתאכזב מעובדה זו, אבל אחרים אולי יהיו שמחים.
לבסוף, הטריילר מציג לנו את הפוקימונים ההתחלתיים החדשים של המחוז, אפרוח הדשא בראוט (Browt), כלבלב האש פומבון (Pombon), ולטאת המים גקואה (Gecqua). שלושתם נראים צבעוניים ובולטים, ולי באופן אישי הולך להיות קשה לבחור ביניהם.
זוג המשחקים Pokemon Winds ו-Pokemon Waves צפויים לצאת בשנה הבאה, 2027, לקונסולת ה-Nintendo Switch 2 בלבד.
