רישיון הנהיגה של קראש חודש ובמקום דלק, תידלקנו בניטרו.
לאחר החידוש המוצלח של שלושת המשחקים הראשונים בסדרת המשחקים המצליחה, הגיבור האהוב חוזר שנית (טוב לא בדיוק, היו ניסיונות החייאה נוספים בדרך, אבל אולי עדיף לשכוח מהם) אל מכונית הקארטינג העזובה – היום בגדר קארטינג אספנים.
לא פחות מ-20 שנה עברו, ובינינו, כולנו יודעים איזה משחק מירוצים הוא הטוב ביותר. האהוב ביותר. כזה שבהחלט לקח השראה מסדרה מפורסמת אחרת, אבל בו שיחקנו הרבה יותר כילדים.
עם כל הכבוד לשרברב האדום… אם בחרתם בסוני הראשון (או, נכון יותר, ההורים שלכם בחרו באחד), כנראה שהתאהבתם במכרסם האוסטרלי ופיתחתם את יכולותיכם התחרותיים בניסיון להשאיר אחריכם עשן צמיגים סמיך או בננה *אהמ*, כלומר.. פצצת ניטרו לחבריכם בסלון.
סטודיו Beenox הקנדי בהשגחת Activision לקח את עבודתם המקורית של NaughtyDog ופיתח את חידוש המשחק מהיסוד במנוע גרפי מודרני וברזולוציית HD עם אנימציות נהדרות אותו חשפו בטריילר בהופעת בכורה מרשימה בטקס המשחקים The Game Awards בשידור ישיר.
החידוש, כיאה לשנת 2019, יגיע משופצר במוד מולטיפלייר מקומי ואונליין, דמויות חדשות ומערכת קסטומיזציה לרכבים בנוסף למוד Co-Op חדש. כל זאת תוך כדי שמירה אדוקה על רוח המשחק המקורי.
עכשיו רק נשאר לחדש את Crash Bash האגדי ואולי אפילו יגיע היום בו נראה את קראש בהרפתקאה חדשה לחלוטין.
כבר זמן מה שאנו שומעים על הקונסולה מבוססת ה-PC במימון אתר IndieGoGo, דרכו הצליחו המפתחים לגייס סכום עתק של כמעט 3 מליון שקלים חדשים בשם המוזר Smach Z. לאחרונה הציגה החברה את אב-הטיפוס הראשון שלה, ה-Alpha Unit.
המיזם הלא רגיל הוא במהותו מחשב PC בעל מערכת הפעלה של Windows 10 או הוצאת לינוקס במעטפת קונסולה ניידת בסגנון Nintendo Switch או במקרה המדויק יותר לנו, GPD WIN 2 התומך באותן מערכות הפעלה.
בטקסט קידום המכירות באתר מימון ההמונים הציעו את ה-Smach Z כקונסולה ניידת עוצמתית במיוחד, כזו שעולה בכוחה מעל כל מתחרה קיים. עם מעבד AMD Ryzen מרובע הליבות במהירות טורבו של 3.6GHZ בטכנולוגיית 14nm בעלת כרטיס מסך Radeon Vega 8 מתקדם וחיי בטריה של 5 שעות, SSD פנימי של 64GB ו-4GB של ראם מהיר (עד 16GB ראם ו-256GB של זכרון פנימי בגירסת ה-ULTRA) עם אפשרות למודול 4G חיצוני, בהחלט מדובר במכשיר החזק ביותר בתחום.
למכשיר מסך מגע FHD בגודל 6 אינץ' ומערכת שליטה שמזכירה במהותה את שלט ה-Steam Controller, כאשר בצידה ג'ויסטיק יחיד ומקשי A\B\X\Y בסידור האקסבוקס. מעל שני אלו תוכלו למצוא את משטחי המגע שבעזרתם תוכלו לשלוט על העכבר בדומה למשטח מגע של לפטופ וגם לכוון את נשקיכם בשלל המשחקים הנתמכים.
וכאן בעצם הקסם. בעצם היותה פלטפורמת PC, קיימת באופן טבעי הגישה לכל ספריית ה-PC באשר היא. כמובן שאין התחייבות כי אכן כל משחק יעבוד וישחק כמו שצריך (טקסט קטן מדי, מישהו?) וכמובן שמערכת השליטה תצטרך להוכיח את עצמה ככזו שמאפשרת משחק בשלל ז'אנרים אך למרות זאת המהות נשארת. רוצים לשחק ב-GTA V בין אצבעותיכם? רוצים לשחק כל משחק שאתם רגילים כבר לשחק בו במחשב האישי דרך Steam, GOG, Humble Bundle או כל חנות אחרת? נראה שזה המכשיר בשבילכם.
אפשרות גישה לספרייה חסרת גבולות ולמגוון משחקים עצום בקצות אצבעותיכם, בפוטנציאל. טרם ראינו שלל משחקים משוחקים בזמן אמת על המכשיר, כך שמעניין יהיה לראות איך יתמודדו בצוות הפיתוח עם משחקים שיתבררו כקשים לתפעול או קשים להרצה. למרות שעם המפרט המדובר, אני לא חושב שתהיה בעיה אמיתית, במיוחד לאור העובדה כי במערכות ההפעלה הנתמכות יש גישה לקבצי המשחק, אותם אפשר לשנות כאוות נפשנו. ובכל זאת, נשמח לראות פתרון רשמי, אולי בצורת אפליקציה המתממשקת עם הדרייברים של AMD לקיסטום משחקים ללא התערבות המשתמש (בדומה לאפשרויות ה-LOD למשל במרכז השליטה של יצרניות כרטיסי המשחק).
לדעתי הרעיון מרתק, למרות שנעשו כבר ניסיונות רבים בתחום, כולל כאלו של אינטל הגדולה, אך אף אחד מהם לא נעשה בהצלחה גדולה, למרות שאפשר לאמוד את ה-GPD WIN כהצלחה חלקית (גם הוא, במימון המונים).
טכנית המכשיר מסוגל לייצר כוח רב יותר כאשר הוא מחובר לחשמל, אך לא ראינו את האפשרות בפעולה. מה שכן, הוא יכול לשמש כמחשב לכל דבר ועניין ברגע שמחברים אליו מקלדת ועכבר אלחוטיים, וכמובן מסך. ובגלל המפרט המחמיא, אני חושב שהחוויה לא תהיה רעה בכלל.
אך למרות זאת בקהילה הביעו חשש כי ההבטחה למכשיר שהוצגה לציבור בשנת 2016 היא לא אחרת מאשר הונאה מתוחכמת (סרטוני יוטיוב הטוענים כך אפשר למצוא למכביר), כזו שהיום אנו יודעים שהיא איננה נכונה וזאת משום שעד היום הצוות לא הציג אב טיפוס פועל, כנראה משום שהצוות מעולם לא עסק במלאכה מסוג זה ומדובר בפרויקט הראשון של הצוות.
Smach Z נמכר במכירה מוקדמת באתר החברה ומתחיל במחיר של 629$ ומגיע עד 989$. אני בכל מקרה לא יכול לחכות כבר לראות את המוצר בפעולה בגירסתו הקימעונית שתגיעה בשנת 2019.
ב-Big Day, שמפותח עלי הסטודיו הסיני SonicShield ומופץ על ידי Zodiac Interactive אתם תתפסו את מקומו של ניצול תאונת מטוס, שורד מגיפת הזומבים הידוע בכינויו פאנצ'ו (Pancho) המנסה את מזלו בהרג זומבים עד כלות ועל הדרך להציל את ביתו ליז שנחטפה על ידי המאפיה המקומית. יום רגיל לאדם רגיל.
Big Day הוא משחק הארדקור. משחק הארדקור יריות-זומבים ממבט על בפיקאסלארט. כזה שרק אנשים כמו פאנצ'ו יבינו.
עיקר המשחק הוא כמובן במשחקיות, ופחות בעלילה שנותנת מסגרת לרצח ההמוני של שלל אל-מתים שעדיין לא הספיקו להרע לאף אחד. לפי החוק מותר לרצוח זומבים? הם הרי כבר מתים.
בכל מקרה, ב-Big Day תוכלו לבחור מבין כמה מצבי משחק. מצב הסיפור הוא מצב Roguelite בעל מפה הנוצרת באופן אקראי. כשאני אומר מפה, אני מתכוון גם למפת עולם המשחק, המקום בו תבחרו את השלב אליו תגיעו.
כשאתם נוסעים במפה הזו, אתם עשויים להתקל בזומבים מתהלכים ולהתחיל מפגש בסגנון פוקימוני.
גם שלב המשחק עצמו, שבו המטרה העיקרית היא להגיע לעמדת הסיום ולבלות בה 5 שניות מבלי לחטוף נזק, יהיה אקראי. במידה וקפחתם את חייכם באמצע – כל השלל שהשגתם עד אותה הנקודה נאבד לעד.
מצב משחק נוסף הוא מצב ה-Dungeon האינסופי שמטרתו היא לספק לכם שלל משופר, במידה ולא הצלחתם לשמור את זה ממצב הסיפור ואתם זקוקים לחיזוק. או כי אתם פשוט חובבים שלל עד כאב.
השליטה בפאנצ'ו היא בסגנון ה-Twin-Stick Shooter האהוב, מצב בו ג'וסיטיק אחד מזיז את השחקן על גבי המפה וג'וסיטיק שני המכוון את כלי הנשק.
ועוד אילו כלי נשק. 8 סוגים שונים של נשקים כבר קיימים במשחק, מכונות יריה, רימונים, שוטגאנים, ועוד. מכל אותם 8 הסוגים יהיו בסך הכל 30 נשקים נפרדים, עם תוכניות לנשקים נוספים. המשחק מהיר מאוד והשליטה? TIGHT.
בנוסף לזאת, המפתחים יציעו שירות Workshop מובנה במשחק בו כל שחקן יוכל להציע נשק אותו הוא יצר, בנה ותכנת בעצמו, בעזרת הכלים המסופקים עם מנוע המשחק, ביחד עם יכולת להעלאת מפות שהשחקנים יצרו. המפתחים יעברו על שלל ההצעות והטובות ביותר יתקבלו ויכללו בגירסה עתידית של המשחק. ממש Fan Service.
מכניקת נשק מגניבה שהמפתחים מציעים היא מכניקת סופר-ההטענה שהיא חידוש מרענן בז'אנר. היא מאפשרת לשחקן לתזמן את יכולת הטעינה שלו במין מיני-גיים נהדר כך שאם יצליח, יקבל יותר תחמושת ממה שהוא הפסיד במחסנית. זה הרי מאוד מלחיץ כאשר לא נשארות לכם הרבה מחסניות, ומאות זומבים רודפים אחריכם.
מאות זומבים? אז כן, שאלנו את המפתחים ונאמר לנו שאין הגבלה לכמות הזומבים על המסך בבת אחת, ושזו שאלה מטופשת כי מדובר במשחק 2D. נו טוב.
יכול להיות שאת Metal Wolf Chaos אתם כבר מכירים. המשחק פותח על יד FromSoftware המשובחים (יוצרי סדרת Dark Souls) ויצא בשנת 2004 לאור ל-Xbox בלבד ואך ורק ביפן. שם הוא קיבל קבלת פנים חמה בקרב אוהבי ז'אנר מכונות המלחמה וצופי האנימות התואמות, לדוגמת Mobile Suit Gundam.
Microsoft ניסתה בזמנו להיכנס לשוק היפני, אך ללא הצלחה אמיתית, עד היום. אלא שהסיפור האמיתי אינו מתחיל אלא רק שנים מספר לאחר מכן. המשחק כולו הוא מעין פרודיה יפנית נהדרת דרך דעות קדומות של היפנים על הדרך בה הם רואים את האמריקאים.
המשחק מדובב כמעט כולו באנגלית נפלאה ברושם יפני, והסיפור מופרז לחלוטין מכל הבחינות ומשלב אינספור סטראוטיפים הוליוודים. לעזאזל, השחקן מגלם את נשיא ארצות הברית בכבודו ובעצמו שלא פוחד לעשות שימוש ברובוטים ענקיים כנגד כוחות הרשע (הסגן המורד שלו), כשהוא נמצא ונלחם בתוכם, אפילו שזה לא נשמע לנו מאוד.. טקטי. כן, שמעתם נכון. השחקן מגלם את נשיא ארצות הברית שנלחם בעצמו מתוך תא הטייס של רובוט מלחמה ענק.
זה מגוחך בדרך הכי נפלאה שיש. נצליח גם לשמוע את הנשיא שלנו בקשר, מעודד את ארצות הברית, ובעצם את עצמו. מדונלד טראמפ טרם נמסרה תגובה.
ב-Wolf Metal Chaos XD השחקן לוקח פיקוד על מכונת הקרב המתקדמת ביותר שיש לארצות הברית להציע. בצידה הימני והשמאלי נשקים עצומים שמתקפלים אל גוף המכה (Mecha) ומחוצה לו. בכל פעם שתנסו לבחור נשק, האסנל המרשים שלנו יתקפל החוצה בדרך מעוררת התפעלות ויציג את עצמו – מכונת ירייה, רובה המזכיר M16 או RPG להרס אמיתי אך מדויק פחות הם רק חלק מן הנשקים.
ניתן להחליף בין הנשקים בזמן אמת והשילוב ביניהם הוא החלטה אסטרטגית שתשנה את פני המשחק. הבאמפר הימני יורה בנשק הימני וכנ"ל לשמאל. נשקים מסוימים ינעלו על מטרות, אחרים יצריכו דיוק בטיפול בהם. למרות שבסופו של דבר אני יודע שפשוט תיקחו את מה שנראה הכי מגניב. לכל נשק קיימת גם יכולת מיוחדת, מעין Ultimate מוגזם שיביא חורבן לאויבינו ויחסל כמעט את כולם במכה אחת מוחצת.
חוץ מהיכולת לירות ולהחליף נשקים – למכה יש גם היכולת להשתמש ב-Jetpack שלו על מנת לעופף בשלב המשחק, להשתמש ב-Boost, לירות מהאוויר ואפילו להשתמש במכה חזקה כאשר הוא חוזר בעוצמה לקרקע.
המטרה היא להרוס את כל מי שנקלע בדרככם, כאשר לעיתים תדרשו להשמיד מטרות ספציפיות ואפילו בוסים. עולם המשחק הוא בר-השמדה באופן מרשים לקונסולת ה-Xbox המקורית. מורגש שהאובייקטים ברי-ההריסה הם לא חלק מהמפה עצמה, אלא מונחים בה בנפרד, אך המשחק עושה שימוש חלק בשילוב שלהם לאורך השלב. זה כולל חלקים מבניינים, כלי רכב, צריחים עם מכונות יריה, קרונות רכבת ועוד ועוד. בהחלט הסביבה הכי הריסה שאני מכיר עד שנת 2004.
אם נגיע לגשר ובו אויבים רבים (משאיות מלאות בהם!) נוכל פשוט לירות כמה טילים לעבר הגשר עצמו ולראות את אויבינו מובסים ברגע אחד כשהגשר נעלם מעל פני האדמה.
בין האויבים תוכלו לראות חיילים שנהרוג בצורה המזכירה Hack N' Slash, ובוסים ענקיים, רובוטים עניקיים בעלי יכולות מיוחדות שלעט עתה, מועדף שתראו בעצמכם.
אז מה גרם למפתחים להחזיר את Metal Wolf Chaos לחיים לאחר 15 שנה? לאור הקומיות ה"מרומזת", קמה למשחק עדת מעריצים בעולם המערבי. הוא הפך למעין משחק-פולחן ובנה לעצמו קהילה שעקבה אחרי כל משפט והפכה אותו לסוג של Meme, סוג של אגדה גיימרית.
עבור אלו שהתחברו לסגנון התמהוני ולתסריט הקיצ'י, השחרור המחודש הוא לא פחות מנס. עותקי המשחק המקוריים נמכרים למרבה במחיר באתרי מחירות פומביים לאור הביקוש התמוה. הפרט המצחיק בכל הסיפור הזה הוא שבעצם מעט מאוד מן האנשים שנשבעים באיכויות המשחק, לא שיחקו בו ולו לרגע, משום שללא שחרור מערבי, התפריטים בו ביפנית, ולשחקנים דוברי אנגלית מדובר במשימה לא קלה. ובכל מקרה, הוא לא פונה בכלל לקהל האמריקאי, אלא רק עושה בו שימוש סטראוטופי נפלא.
מה שמביא אותנו לשנת 2019. המשחק ישוחרר מחדש במסגרת שיתוף פעולה בין FormSoftware והמפיצה Devolver Digital ויקבל שיפוץ הכולל רזולוציה משופרת עם תמיכה ב-4K ומסך רחב. המשחקיות תשאר כמה שיותר קרובה למקור עם שליטה טובה יותר, מערכת שמירות ושינויים קוסמטיים יגיעו לטובה. זאת ועוד, המשחק ישוחרר בזאת לקונסולות המודרניות, וכמובן ל-PC.
במקור, סדרת Armored Core של FromSoftware ש-Wolf Metal Chaos XD הוא ההמשך שלה, התמקדה בקסטומיזציה כבדה לדמות המכה ובערכת מקשים מסובכת אך מדויקת. הסדרה התמקדה בצד הטקטי של הדברים, אך הרחיקה שחקנים שרצו חוויה פשוטה יותר, כאלה שרצו להרים את השלט ולשחק בפעם הראשונה ועדיין להרגיש כמו מכונת קרב משומנת, וזה בדיוק מה ש-Wolf Metal Chaos XD מספק. הוא ארקיידי, הוא נגיש והוא מופרז ועובר כל גבול אפשרי כדי שהשחקן ירגיש שהוא מגניב ובעל כוח.
קשה ולא לשים לב לאבסורד. נשיא ארצות הברית לוקח את העיניינים לידיים ומתכנן להציל מדינה שלמה בעצמו. הביטחון העצמי האמריקאי המופרז שהופגן אי שם בשנת 2004 רלוונטי יותר מאי פעם, ואולי זו חלק מהסיבה שאנו זוכים לחוות אותו שוב. מייקל ווילסון, הנשיא מספר 47 בעולם המשחק הבדיוני והגיבור הראשי, כמעט פגע. טרמפ הוא רק הנשיא ה-45. לכן למרות אכזבתי, כנראה שיש למה לצפות מן הפוליטיקה האמריקאית.
Wolf Metal Chaos XD עתיד לצאת לקונסולות ה-Playstation 4, Xbox One ול-PC ב-30 ליוני 2019.
המשחק הוא מעין משחק פאזל המפותח על ידי סטודיו אינדי בשם Sectordub, ומופץ על ידי Devolver, ומספיק מבט אחד כדי להזכר בפנינות כמו LocoRoco המשובח ל-PSP ומשחק מוטרף אחד בשם Katamari כדי להבין לאן הגענו. אולי אפילו אזרוק למשוואה את Donut County (החדש יחסית) שגם משתמש בעולם המשחק המגוחך שלו כחלק מהפאזל.
העולם של Pikuniku הוא הכל חוץ משגרתי. הוא שטותי לגמרי גם מהפן הויזואלי, אבל גם מכל השאר.
במשחק תשחקו בתור פיקוניקו – יצור אדום ודי חמוד ולו כמה יכולות: ללכת בצורה מצחיקה שנראה שהיא מבוססת פיזיקה (כלומר ללכת ישר בלי ליפול הוא לא דבר של מה בכך), ולהפוך לכדור קטן ולהתגלגל. בהמשך המשחק ניתן גם לגלוש על כבלים המונחים בעולם המשחק כמו אומגה.
השליטה במשחק פשטנית מאוד, ובכוונה. לפעמים יש יופי בפשטות. פיקוניקו ישים את יכולותיו למבחן וישתמש בכולן כדי לגלות ולפתור פאזלים שובבים בעולם המשחק הבהיר והמשעשע.
אבל לא הכל ורוד בעולם של פיקוניקו, ונגלה לאט לאט שעולם הטכנולוגיה מפריע לאקולוגיה הטבעית של העולם המצויר. אך אל דאגה! פיקוניקו כאן לעזרה וביחד בטוח נצליח לפתור תעלומות, לעזור לכולם ולהקים חברה פיקוניקית נפלאה.
שום דבר בPikuniku הוא אינו כפי שהוא נראה. עצים מתעוררים לחיים, חברים הם אויבים ואויבים הם חברים, והמשחקיות משתנה מקצה לקצה רק כדי לשגע את השחקן עוד קצת. לאף אחת מהדמויות אין ידיים, ומשום מה נוכל להפוך לפעמים מדמות אנושית למכונית מירוץ.
עד כאן הכל רגיל. המטרה שלנו פשוטה – לעזור לכולם בלי לפגוע באף אחד. בעולם המשחק הפתוח אפשר לבחור לאילו דמויות לעזור ואילו סודות לגלות. בכל פינה נוכל למצוא חפץ מעניין ובעזרת כישורי פתרון החידות המדהימים שפיתחנו, להפוך אותו לפאזל שטותי בעצמו.
Pikuniku הוא בעצם ניסיון לעשות משהו שונה – משחק עם מטרה קצת אחרת. אף אחד מהחלקים של המשחק (גרפיקה, סיפור, משחקיות) הוא לא העיקר, והוא לא סטנדרטי. הוא רוצה שתגלו אותו בעצמכם דרך המשונות הבלתי מתנצלת שלו.
הפס הקולי של המשחק מוסיף לאווירה המיוחדת של המשחק והוא פרי ניצוחו של Calum Bowen, יוצר צרפתי די מפורסם בתחומו שיצר גם את המוזיקה ל-SnipperClips המעולה בקונסולת ה-Switch.
הסצינות במשחק קומיות לחלוטין והן משתפות את השחקן בצחוק. הטקסט כולו רשום באותיות גדולות, ואפשר ממש להרגיש איך כולם צועקים תמידית בהתרגשות, אפילו שלפעמים הם צועקים ממש עליכם ולא איתכם. לאורך המשחק תתקלו בטקסטים שנונים ומצחיקים ואפילו בכמה רפרנסים לשחקנים המפולפלים בינינו.
ל-Pikuniku גם מצב Co-Op נפרד בעל שלבים שנוצרו במיוחד לשני שחקנים. הם כמובן אבסורדים לחלוטין ויעלו חיוך אצל כל מי שיסתכל על המסך, אפילו אם הוא לא שיחק משחק מחשב בחייו, מבוגר או ילד. לכן שווה לגמרי להזמין חבר אחרי שמסיימים את המשחק הרגיל.
שאלתי את מפתח המשחק, ארנו דה בוק (Arnaud De Bock) כמה זמן אמור לקחת דבר כזה. לטענתו, זה תלוי בשחקן, אבל המשחק לשחקן יחיד יכול לקחת בערך 5 שעות עד לתומו.
Pikuniku הוא עתיד לצאת לאור השנה ל-PC ו-Switch, ואתם רוצים עוד מוזרות שכזו בחיים שלכם.
Carly & The Reaperman הוא משחק VR ששואף להיות יותר מסתם משחק VR.
המשחק מיועד לשני שחקנים, כאשר אחד מהשחקנים חובש קסדת VR, והשחקן האחר משחק עם שלט. שני השחקנים צריכים לעבוד ביחד על מנת להתקדם במשחק.
בעולם המקסים שיצרו Odd Raven ישנן שתי שדמויות: קארלי – ילדה שנשלטת כמו כל דמות קלאסית בגוף שלישי בעזרת שלט ו-The Reaperman – דמות ענק העוזרת לקארלי במסעה והיא בעצם שחקן בקסדת VR.
בתערוכת Gamescom נפלה בידי ההזדמנות לשחק בלא מעט משחקי VR אך במקרה הזה קבלתי הפתעה נעימה במיוחד. Carly & The Reaperman הוא משחק מולטיפלייר במציאות מדומה בלבד, אבל לא בדיוק.
כאשר אני מניח את משקפי המציאות המדומה על ראשי, מברכת את פניי דמות מתוקה בשם קארלי ומבקשת שאתן לה Fist Bump. ברגע אני נשבה באווירה ובסגנון האומנותי המסוגנן ועולם המשחק הבהיר והמעניין. עם זאת, עד כאן החוויה מוכרת, לא משהו שלא ראיתי מעולם.
מהר מאוד אני מבין שהדמות הקטנה לא נשלטת על ידי והיא לא אחרת מאשר אדם בשר ודם, בחור נחמד מצוות הפיתוח שעומד על ידי ומשחק דרך הפסרספקטיבה של קארלי המתוקה בפלטפורמר גוף שלישי. הוא מסתכל על מסך מחשב ואני בקסדת מציאות מדומה אחראי לעזור לו לעבור את השלב. סליחה. לעזור לקארלי.
בתור ה-Reaperman הענקי אני יכול לגרור את עצמי בסביבה דרך אחיזה בכל מקום במרחב ומשיכה של היד, שזו דרך מעולה לזוז ב-VR שלא גורמת לסחרחורת. דרך זו עובדת מעולה כאן כיוון שהשלבים עצמם קטנים ומספר תנועות מובילות למקום המבוקש.
בנוסף, אני יכול לתפוס עצמים בסביבה ולהניח אותם במקום אחר, אחת הדרכים הבסיסיות בה המשחק מציג פאזלים לשחקנים.
אבל הרכיב החשוב מכל הוא שיתוף פעולה בין שני השחקנים שהמרחק בין סגנון המשחקיות שלהם גדול מאוד. באחד הפאזלים אני רואה גשר שמוביל לפלטפורמה הבאה של קארלי. עם זאת, מנקדות המבט של השחקן השולט על קארלי הגשר בלתי נראה. אני נאלץ להנחות את השחקן ששולט בקארלי בעזרת השיחה ביננו כדי שידע לאן בטוח ללכת וכמה צעדים לקחת, כשאני יכול גם להצביע לו ולהיעזר בידיים שלי במרחב הפיזי כדי להוביל אותו לבטחה.
דוגמא נוספת לשיתוף הפעןלה באה בכך שכדי לעזור לקארלי לקפוץ למקום גבוה בשלב או לחצות תהומות גדולים אני צריך לקחת בלוקים ולהניח אותם במקום הנכון. לפעמים אפשר לקחת את הזמן, ולפעמים צריך לעשות זאת גם ביחד ומהר.
המשחק מתאים לכל המשפחה ותורם ליצירת הבנה הדדית ושיתוף פעולה דרך משחק פלטפורמה, פתירת חידות ובניה כדי להציל את העולם התחתון.
המשחק מציע 40 שלבים ומעל 10 שעות משחק וכמובן משחקיות אסימטרית מיוחדת במינה שהופכת את חוקי המשחק. מספר משחקים ניסו סגנון משחקיות אסימטרית אבל הצלחה גדולה לא נרשמה בדמות, גם אם מסתכלים על משחקי AAA כמו Evolve למחשב. אני מאמין שיש עתיד בז'אנר והוא מעורר עניין שמשחקים אחרים לא יכולים ליצור. יש משהו מיוחד ומרענן בעובדה ששני שחקנים נמצאים באותו העולם הוירטואלי ומשפיעים אחד על השני בפעולות שלהם, אבל כל אחד מהם נמצא ב"משחק אחר" – ביחד.
Carly and The Reaperman הוא המשחק הראשון מהסטודיו הצעיר Odd Raven והוא זמין כבר עכשיו ל-Oculus Rift, HTC Vive ו-Windows MR.
My Brother Rabbit הוא משחק הרפתקאות מיוחד במינו בעל גרפיקה מצויירת ואישיות יוצאת דופן מבית סטודיו האינדי Artifex Mundi. במשחק אנו מגלמים ארנב (שנראה, למען האמת, מבולבל קמעה), פרי דמיונו של אח לילדה חולה במחלה קשה. ביחד אנו עוזרים לאחים להתמודד עם הקושי הטרי דרך מסע דמיוני בעולמם של הילדים לצד הארנב המשונה.
בסיפורם של הילדים, אותו הם מספרים אחד לשני כדי להמלט ולו אף לרגע מן העולם האמיתי, ארנב חמוד אשר גר מתחת לאדמה רוצה לעזור לחברתו החולה; פרח ההדר, כך שתחזור לבריאות שלמה וכמה שיותר מהר ובכל דרך שיוכל. כדי לעשות זאת, הוא יצטרך להשתמש בהיגיון ושכל לפתירת תעלומות ופאזלים בהשארת משחקי Point And Click מן העבר, נצחון במיני גיימס וגילוי חפצים נסתרים.
הגרפיקה במשחק נראית כולה כמין ציור עבודת יד פנטסטי, המנעימות נעימות (באדיבות ארקדיוס רייקובסקי, מלחין פס הקול של Layers of Fear המעולה) – ואולי החשוב מכל, הוא חסר דיבוב. חוץ מג'יבריש נפלאה כמובן.
ניתן – ואף רצוי, לשחק ב-My Brother Rabbit עם ילדים בגילאים קטנים שאינם יודעים אנגלית(עדיין!), או כל שפה אחרת במקרה הזה. המשחקיות חוזרת למקורות הקווסט הקלאסיים כדוגמת Monkey Island, Day of the Tentacle ורבים טובים אחרים. לי אישית הוא מזכיר מעט את הסגנון הציורי של Broken Age, וזו מחמאה אמיתית.
הפורמולה הזאת של Point And Click קלאסי עם כלים ואמנות מודרניים מאפשרת משחק פשוט להבנה ומשותף לכל הגילאים, ואנחנו לגמרי מאמינים בה. הארנב שלנו יכול להרים עצמים, להשתמש בהם על אובייקטים במפה או עצמים אחרים(בחוכמה. אחרת הארנב לא יהיה מרוצה) ואפילו לפתור פאזלים – במשחק ישנם פאזלים רבים שחלקם הם בעצם מיני גיימס בפני עצמם.
אני שחקתי באחד מהם המזכיר מאוד משחק פאזל מוכר לפלאפונים הסלולאריים בו צריך לחבר בין כמה שדות בלוח מרובע אחד לשני בלי להפריע לחיבור ביניהם.
לפי המפתחים, במשחק המלא יהיו פאזלים רבים, בסביבות ה-30! אני מרגיש צורך להסביר כמה פתרון חידות הוא חיובי למוח צעיר ומתפתח, אבל את זה אתם תחליטו.
חשוב להדגיש שהמפתחים עמלו על כלים שיעזרו לשחקנים לא להתקע בשלבי המשחק השונים. בצידו הימני של המסך תמיד ניתן לראות מה אנו מחפשים – והאם הוא נמצא במסך הנוכחי. זו מערכת רמזים מקסימה שלא משתמשת באנגלית כלל מצד אחד, ומצד שני לא מגישה את הפתרונות על מגש של כסף, ובסופו של דבר מונעת מהשחקנים כל תחושת תסכול.
My Brother Rabbit הוא משחק בעל הרבה קסם ילדות משגע ואנחנו נשמח לראות הורים משחקים ביחד עם ילדיהם כך שהם גם ילמדו לחשוב ולפתור וגם יהנו מהדרך. כי ספר זה לא מספיק מעורב ואינטרקטיבי. אנחנו ב-2018, בסדר? הוא גם נחשב בתוך החברה כ-Passion Project של חלק מהמפתחים בה, ביחד עם משחקים אחרים שניתן להם חופש יצירתי בסטודיו.
My brother Rabbit מגיע בספטמבר 21 ל-PC, Xbox One, PlayStation 4 וגם ל-Switch.
AOC, יצרנית מסכי המחשב המצליחה, שבארצנו הקטנה התמקדה לא מעט בשוק המוניטורים המוזלים, מתקדמת לשלב הבא. החברה זכתה לאהדה ופרסים רבים לאורך השנים, אך דור המסכים הבא שלה הולך להיות מעניין באמת.
AOC תמיד נתנה תמורה טובה למחיר בתור שחקנית בשוק מסכי המחשב ותפסה לעצמה נישה עוצמתית בתחום מסכי הגיימינג שבאופן טבעי, אנחנו אוהבים לבהות בהם קצת יותר. נכון להיום החברה התפתחה בתחום ואף ממוקמת בו במקום הראשון בטווח מסכי הגיימינג המציגים 75Hz ומעלה.
מסך AG273QCX
מסך AG273QCX הוא האופציה הקעורה בגודל 27 אינץ' עם רזולוציית QHD, קצב רענון של 144Hz, זמן תגובה של 1ms ותמיכה בטכנולוגיית FreeSync 2 HDR בתקן DisplayHDR 400 של VESA. במילים אחרות, תקבלו מסך קעור ברזולוציה גבוהה, אך לא גבוהה מדי, כזו שגם כרטיס מסך ממוצע ומעלה יוכל לממש בו את הפוטנציאל, ובקצב רענון גבוהה.
FreeSync 2 HDR ימנע כל סוג של "קריעת מסך", אפקט בלתי רצוי בו הפריים הנוכחי בפאנל נראה חצוי לשניים וגורם לתמונה להראות חלקה יותר גם כאשר המשחק רץ בצורה לא אופטימלית, הודות ל-Low Framerate Compensation.
בנוסף לכך, הפאנל מסוגל להציג צבעים רבים יותר בעזרת תקן ה-HDR ובבהירות של 400 יחידות NITS. בהמשך השנה, ובשנה הבאה, תציג החברה גם מסכים בעלי סטנדרט HDR 600 ו-HDR 1000 שהוא החשוב באמת והסף האמיתי לקבלת תמונת HDR אמיתית בעלת בהירות גבוהה ליצירת ניגודיות בין האיזורים הבהירים לאלו החשוכים.
מסך AG273QCG
מסך AG273QCG לעומת זאת יציג קצב רענון של 165 הרץ, זמן תגובה של 1ms בנוסף לטכנולוגיית G-Sync המתחרה של NVIDIA, אך לא יכלול יכולות HDR נכון לדור זה, למרות שתכונות הצבע במסך מרשימות ללא קשר. כמו שתראו בהמשך, משפחת המוצרים התומכים ב-G-Sync ישודרגו ויצטרפו לרכבת ה-HDR בשנה הבאה.
טכנולוגיה נוספת וחשובה לא פחות היא טכנולוגיית ה-Flicker Free של AOC שהופכת את זרם החשמל לזרם ישיר (DC) למען התאורה האחורית, בדומה לנורות LED איכותיות שלא סובלות מאפקט הריצוד מעורר כאבי הראש מאותה הסיבה. קשה להבחין באפקט בעין בלתי מזויינת, אך כיוון שזרם חילופין (AC) גורם לריצוד בלתי רצוי בתאורות מודרניות, הפתרון הזה יעיל בהחלט ויחסוך מהעיניים שלכם מאמץ מיותר.
אך כל זה נשאר בעבר. החברה שדרגה את מותג מסכי הגיימינג הפרימיום המתקדם ביותר שלה, הלא הוא AGON 3. עיצוב חסר מסגרת מדגיש את הפאנלים החדשים ומאפשר שילוב שלהם לחווית צפיה סופר רחבה, רזולוציות גבוהות, זמני תגובה ו-Input Lag נמוכים.
רגלית המסך קטנה ותופסת פחות מקום בשולחן מבעבר וניתנת האופציה לתלות את אוזניות הגיימינג שלכם משני צידי המסך בעזרת ווי תליה מתקפלים. וכמובן, תאורת RGB. בקצרה: הכל. ועוד קצת. הסדרה תכלול בשנת 2019 מסכי 4K עם תמיכה ב-FreeSync 2 HDR ו-144Hz יחדיו לראשונה. יתרה מכך, החברה תציג מסכי G-Sync HDR בעלי פאנל VA קעורים ברזולוציות QHD קלה יותר להנעה עם תמיכה ב-HDR 1000 וקצב רענון של 200Hz.
גרסת ה-FreeSync של המסכים הקעורים מעניינת מעט יותר ולו בגלל אופציה אחת מעניינת. ניתן, דרך מרכז בקרה בתוכנת OSD או בעזרת שלט מיוחד הנמכר בנפרד לשנות את הגדרות המסך עצמו. לא עוד לג'ויסטיקים קטנטנים וכפתורים בלתי נראים מאחורי גוף המסך. אפשר לשנות כל אפשרות בהגדרות התצוגה של המסך עצמו, והמסך יזכור זאת בזיכרון הבנוי בו. בהירות, צבעים, תאורת LED, אפילו FPS Counter בצד המסך לכל משחק (גם למשחקים שאינם תומכים באופציה באופן טבעי – אדיר!). הגדרות המסך הופכות לכל כך יותר פשוטות לתפעול. בהחלט רעיון מקורי ויוצא דופן של AOC.
סך הכל נראה ש-AOC פורצת בכל הכוח לשוק ה-high end, ותציג אופציות לא מתפשרות כך שלא נצטרך לבחור עוד בין HDR, לקצב רענון גבוהה או בכלל 4K. ממש אפשר לקרוא לזה.. "מסך הכל כלול"!
להונג קונג אף פעם לא הייתה תדמית של עיר רגועה או בטוחה מדי. The Hong Kong Massacre – משחק אינדי חדש פרי דמיונם של שני אחים שוודים מנצל זאת לרעה, בדרך הטובה ביותר.
אם חשקה נפשכם ב-Twin-Stick Shooter המזכיר את Hotline Miami המעולה, בשילוב Bullet Time כמו שרואים במטריקס: היום הוא יום המזל שלכם, או שלי, שכן יצא לי לשחק בדמו של המשחק ביחד עם אחד משני מפתחי המשחק בתערוכת Gamescom 2018.
המשחק The Hong Kong Massacre מפותח על ידי VRESKI, צוות פיתוח המונה רק שני מפתחים וממוקם בדרום שוודיה. ביחד הם הצליחו לייצר משחק אלים ששואל את סיגנונו מסרטי B-Rated סינים אפלוליים אך גם מוסיף ניצוץ משלו.
מסתבר שמכיוון והמשחק מדורג כ-16+ נאסר על צוות המשחק להציג אותו על טלוויזיה גדולה, ולכן נאלצנו לשחק אותו על מסך מחשב קטן. לכו תבינו.
המפתח הזהיר אותי מרמת הקושי במשחק ורמז לי להתרכז, אז כמובן שהתחלתי בשיחה איתו והפסדתי פעם אחר פעם באופן מביך. לשמחתי, לא הייתי לבד, וכתבנו מיטב המשיך את השיחה משם. קבלתי אומץ וסיימתי את המשחק. כמעט. עברתי את השלב הראשון.
צוות הפיתוח שוקל להוסיף רמות קושי למשחק אך רומז שזה דבר טריקי לעשות. צריך לגרום לשחקן לבחור את הרמה המתאימה לו – וכשהוא נמצא בה: לוודא כי לא קשה לו מדי – או חשוב יותר במקרה שלנו, קל מדי.
במצב הנוכחי המשחק מאתגר מאוד, וזה כל הכיף. לאחר כל מוות תרגישו קרובים יותר ויותר אל הסוף עם תחושת פספוס ורצון קל לזרוק את השלט, להרים את השברים ולהמשיך עד הסוף.
במשחק עצמו אתם זוכים לשחק בלש משטרתי בדימוס המחפש נקמה בשם שותפו אשר נרצח באכזריות על ידי המאפיה ההונג קונגית. במשחק תוכלו להשתמש ביכולות האטת זמן והתחמקות הצידה כדי לעזור לכם לנצח בקרבות מוגזמים ועקובים מדם.
חשוב לדעת – כל כדור הורג. לא רק את הדמויות העוינות אלא גם את הדמות שלכם. לכן אתם חייבים להשתמש בכל היכולות שלכם – כולל האטת הזמן, ההתחמקות וכמובן יכולות הכיוון שלכם על מנת להרוג את היריב שלכם לפני שהוא הורג אתכם, כי באמת נורא קל למות כאן.
כל מפה במשחק משלבת בתוכה לא רק אויבים מאיימים אלא גם משימות שבשהשלמתם נפתחים נשקים וציוד. בדמו ששיחקנו היו 4 נשקים אך מעל 10 מתוכננים למשחק המלא, כאשר חלקם כבר קיימים בדמואים אחרים. ברגע שהרגתם דמות תוכלו לקחת את הנשק שלה. זה פרט חשוב כי לכל נשק כמות כדורים מוגבלת, ללא אפשרות לטעון מחדש.
יכולת האטת הזמן מגניבה כמצופה והיא מוגבלת ב…זמן. תוך כדי שימוש בה אפשר לנצל את ההזדמנות לסרוק את החדר ולתכנן את ההתקפה שלכם ולשלב את יכולת ההתחמקות כדי ליצור מצבים מגניבים במיוחד כשהדמות שלכם מבצעת את תנועותיה כנגד חוקי הזמן-חלל. בעזרת היכולת להתגלגל אפשר גם לפרוץ דרך חלונות באופן תיאטרלי ולדלג מעל מכשולים כדי לתפוס מכסה.
The Hong Kong Massacre יראה אור מתישהו השנה וישוחרר ל-PlayStation 4 ו-PC. המפתח ציין שהם אינם פוסלים את האופציה לשחרר את המשחק גם ל-Switch, נקווה שנוכל לשחק גם בו בעתיד כמה שיותר קרוב!
Breach הוכרז בדיוק בזמן ל-Gamescom 2018 ואנחנו בהיותנו סקרנים מטבענו, התיישבנו עם המפתחים מQC Games בעת התערוכה.
נפגשנו עם מפיק המשחק דאלס דיקנסון, וה-CCO גייב אמטנג'לו, שסיפרו לנו עוד אודות משחק האקשן-מבוכים והמולטיפלייר האסימטרי שלו. יצא לנו אפילו לשחק במשחק וכמובן שניצחנו באופן מוחץ את השד האימתני ומפלצותיו.
עם Breach, המפתחים QC Games התמקדו על חווית ה-co-op. המטרה שלהם היא "לעשות co-op כמו שצריך" תוך כדי שמירה על תחרותיות. כאן נכנס מצב ה4v1 לתמונה. ארבעה משתתפים משחקים כגיבורים כששחקן אחד תופס את תפקיד השד. המטרה של הגיבורים היא לנקות את המבוך מאויבים ולנצח את הבוס. השד (השחקן החמישי) חייב לעצור אותם בעזרת הנחת מלכודות ויצירת מפלצות חזקות.
אם הנ"ל נשמע לכם מוכר מעט, זה בגלל שאולי שמעתם על משחק מבוטל של BioWare בשם Shadow Realms. זה לא צירוף מקרים מאחר ודיקנסון ואמטנג'לו עבדו על המשחק לפני שהוא בוטל. הצטרפנו אל דיקנסון ועוד שני חברים בסטודיו בתפקיד גיבור מהיר בעל יכולת התחמקות כשאמטנג'לו שיחק בתור השד. שחקנו בסוג הAorus Gladiator, חלקית בגלל שהוא מבוסס על דאנטה מסדרת Devil May Cry אבל בעיקר בגלל שזו הייתה הדמות שניתנה לנו בתחילת הדמו.
במשחק המלא שחקנים יוכלו ליצור דמויות מאפס ולבחור מתוך עשרות קלאסים מכמה סגנונות "School of Magic" עיקריים. למשחק יש מערכת קלאסים פתוחה שאומרת שהשחקנים יוכלו להחליף בין סוגי דמות באמצע מבוך ואפילו ליצור סגנון משלהם תוך בחירה ביכולות המיוחדים שלהם.
Aourus Gladiator היא דמות התקפתית השייכת לסגנון School of Magic של קרב. התפקיד שלו הוא לשים למטרה את האויבים הגדולים יותר ולהביס אותם עם קומבואים מוחצים. כדי לעשות זאת, היו לנו כמה סקילים לשימושינו: יכולנו להעיף אויב לאוויר בעוצמה, להחזיר אותו בחבטה חזרה לאדמה, לבצע תרגיל סיבוב שפוצע אויבים מספר פעמים ולהשתמש בשרשרת כדי למשוך אויב קרוב אלינו – סקורפיון סטייל.
שימוש ביכולת הנכונה בזמן הנכון היא המפתח לקומבו ארוך ומוצלח. בהתחלה העפנו אויבים אל האוויר והטחנו אותם בעוצמה אל הריצפה, רק כדי להחזיר אותם בחזרה מעלה בעזרת השרשרת וחוזר חלילה. אך במהירות למדנו עוד ועוד מהלכים וקרענו מפלצות לגזרים בקלות יתרה. מערכת הקומבואים היא מאוד אינטואיטיבית והיא מתאימה בדיוק למשחקיות מלאת האקשן. אפשר אפילו לשלב מתקפות ממספר דמויות במקביל כדי ליצור קומבואים חזקים וארוכים יותר. אנחנו מרגישים שחשוב להדגיש בנקודה זו ש-Breach הוא לא משחק MOBA או MMORPG – אלא אקשן-RPG אמיתי שהשחקן תמיד נמצא בשליטה מיידית על ההתקפות של הדמות, התנועה שלה ותזמון המקשים.
יש לשחקן את החופש להתאים אישית את המראה של הדמות שלו, הקלאס, הנשקים והתכונות. השחקן יכול אפילו לבחור את הבונוס שמשיגים כאשר עושים עבודה טובה במבוך. ה"מיני-תגמול" הזה נותן לדמות שלך אקסטרה כוח בדומה לMOBAs. הם לא מועברים בין משחקונים אך כן ממשיכים לקבל עוד מהם כשמשלימים מבוך. התגמולים הם דרך של Breach לדחוף את השחקן לנסות קלאסים שונים. אחרי כל קרב, פותחים סקילים חדשים, פריטים ונשקים, אבל לא כולם שייכים לקלאס שאתם כרגע משחקים. אז בשעה שיש לכם את הבחירה להשקיע את המשאבים בקלאס הנוכחי, זה כנראה מועיל יותר (וכנראה גם יותר כיף) לגוון ולערבב בין הקלאסים, וזה כבר הרבה יותר אפקטיבי נגד השד.
למרות שלא שחקנו בתור השד עצמו, אמטנג'לו הסביר לנו כל מה שאנחנו צריכים לדעת עליו ועל התפקיד שלו במשחק. לשד אין צורה גשמית ולא יכול לפגוע בגיבורים באופן ישיר. הוא רק יכול לזמן מפלצות ולשלוט בהם או להכין מלכודות שמאטות את תנועת הגיבורים ופוגעות בהם. אם השד לא יכול להרוג את הגיבורים בלאכתם, הוא יכול לנסות ולמנוע מהם להגיע אל סוף המבוך ולסיים יעדים מסויימים.
לכל חלק במבוך יש מטרה שחייבים להשלים לפני שהגיבורים שלנו יוכלו להמשיך במסעם. מטרות אלו משתנות מלהרוג את כל האויבים לתפיסה של נקודות ציון והגנה על NPC או מז"לט. לפחות אלו היו המטרות שלנו בשלב "טוקיו"
היות שהמפלצות במשחק מבוססות על אגדות ומיתולוגיות, בשלב "טוקיו" הן היו מבוססות על הפולקלור היפני. לדוגמא, הבוס האחרון במבוך זה הוא מפלצת Oni ענקית, טרול ענק ומרתיע מהמסורת היפנית העתיקה. אנחנו כבר יודעים על שלבים אחרים המבוססים על מצריים ואוקראינה עם מפלצות כמו האל אנוביס והרוח הרעה קיקימורה, שלא כדאי לכם לקרוא עליה לפני השינה.
אנחנו חושבים ש-Breach הוא משחק מבטיח ונהנינו במיוחד להתמודד נגד השד ולנצח את טרול ה-Oni היפני עם עוד שלושה שחקנים, בעיקר תודות למערכת הקרב הגמישה והשליטה האינטואטיבית והמשחקיות האסימטרית שפשוט עובדת. QC Games מתכננים לשחרר אלפא טכני בקרוב ואפשר להירשם באתר המשחק הרשמי על מנת לקבל קוד גישה לאלפא. זה לא בגדר המלצה, נסו בעצמכם!
