Ghost of Yotei Complete Edition מחזירה אותנו לאזו עם הרחבה עלילתית קצרה ומצב קרבות חדש. Echoes of Sekigahara מציצה לעברה של אטסו, אבל לא מוסיפה לסיפור או למשחקיות מספיק כדי להצדיק לבדה את החזרה. Most Wanted, לעומתה, נותנת למי שאהב את הקרבות אתגר קשוח וסיבה טובה לשייף מחדש את הכישורים.

כשסקרתי את Ghost of Yotei המקורי לפני שנה בדיוק, מצאתי עולם מרהיב, קרבות זורמים ופס קול נהדר, אבל גם משחק שהחופש שהוא מבטיח מוגבל מכפי שנדמה בהתחלה. למרות הדברים שעשה היטב, החידושים שלו לא הספיקו כדי להוציא אותו מצלו של Ghost of Tsushima. נהניתי מהמסע של אטסו, אך לא הרגשתי שקיבלתי עוד יצירת מופת באותה רמה. אך מה לגבי Ghost of Yotei Complete Edition?

גרסה זו של המשחק נותנת לי סיבה לחזור לאזו ולבדוק אם הפעם התוספות מצליחות לחדש באמת. הביקורת הזו מתמקדת בשתי התוספות העיקריות: ההרחבה העלילתית Echoes of Sekigahara ומצב הקרבות Most Wanted. על העולם, מערכת הקרב והסיפור הראשי תוכלו לקרוא בהרחבה בביקורת המקורית.

זיכרונות מהעבר, מעט מאוד בהווה

הרחבת Echoes of Sekigahara נעה בין ההווה של אטסו לבין העבר שלה, ומחזירה אותנו לתקופה שקדמה למסע הנקמה של המשחק הראשי. על הנייר זו הזדמנות מצוינת להוסיף הקשר לדמות שאנחנו כבר מכירים, במיוחד כשהעלילה החדשה מתרחשת בשני הזמנים. בפועל, החיבור בין התקופות לא הוביל בעיניי להתפתחות עלילתית בעלת משקל; אמנם למדתי עוד על העבר, אבל כשחזרתי להווה לא הרגשתי שהמסע של אטסו קיבל משמעות חדשה.

היתרון המרכזי של ההרחבה הוא שלא חייבים להגיע לסוף המשחק כדי להתחיל את סיפור ההרחבה; אפשר לגשת אליו יחסית מוקדם במהלך משחק חדש. אם כבר סיימתם את העלילה הראשית והמשכתם להסתובב באזו, המשחק מציב אתכם בציר הזמן שלפני המשימה האחרונה, כך אפשר לשלב את ההרחבה במסע קיים, אבל העובדה שהיא זמינה מוקדם גם מחדדת את האכזבה שלי מכך שהיא אינה משפיעה באופן ממשי על הסיפור הרחב.

כמות התוכן שיש בהרחבה די מאכזבת. היא קצרה מאוד, ואין בה מספיק רגעים או פעילויות חדשים שיישארו איתי מעבר לסיפור עצמו. במשחק הבסיס, למשל, הדרך לנשק חדש הייתה חלק מההרפתקה: חיפשתי את מי שיוכל ללמד את אטסו להשתמש בו, השקעתי בלמידה והכנסתי אותו לארגז הכלים הקבוע שלה.

כאן, הנשקים החדשים הם כלי נשק שמוצאים בסביבה או מרימים מאויבים שהפילו אותם. יש לזה מקום בתוך קרב, אבל ביחס לאופן שבו המשחק המקורי גרם לכל נשק חדש להרגיש כמו הישג, התוספת הזו הרגישה לי סתמית.

עוד ניסיון אחד, ועוד אחד

Most Wanted הוא המקום שבו Complete Edition מצאה עבורי סיבה משכנעת יותר לחזור. זהו מצב הישרדות לשחקן יחיד עם מבנה בהשראת רוגלייק: יוצאים לריצה בעקבות חוזה, נלחמים, צוברים יתרונות ומנסים להגיע רחוק יותר. אם החלק האהוב עליכם ב־Yōtei היה הצורך לקרוא אויבים, לתזמן הדיפות ולהחליף גישה תחת לחץ, כאן תוכלו להתמקד בדיוק בזה.

התחלתי לשחק במצב המשחק הזה אחרי תקופה ארוכה בלי לגעת ביוטיי, והפער הורגש מיד; הייתי צריך ללטש מחדש את התזמון ואת השליטה שלי בקרבות, שלא לדבר על להזכר מחדש מה כל לחצן עושה.

הסבלנות חשובה כאן לא פחות מהיכולת להגיב מהר – זה מצב משחק נהדר למי שנהנה מאתגר חוזר ורוצה להשתפר מניסיון לניסיון, אבל הוא גם דורש הרבה גריינד. מי שמעדיף להתקדם דרך סיפור חדש עלול להרגיש שהמאמץ כאן גדול מהתגמול.

מה המסקנה?

המהדורה כוללת גם תוספות קטנות יותר, ובהן פריטים קוסמטיים ואפשרויות נוספות למי שרוצה להמשיך לשחק ולעצב את אטסו. הן נחמדות, אבל לא משנות את דעתי על החבילה. כדאי גם להפריד בין התוכן של Complete Edition לבין השיפורים שמגיעים בעדכון חינמי לכל בעלי המשחק (למשל היכולת לעשות טרנסמוג – לשמור על נראות אהובה של שריון ולהשתמש בשריון אחר שמתאים לסטאטים שתרצו לשפר) כך שלא כל שינוי שתראו כשתחזרו לאזו הוא סיבה בפני עצמה לרכוש את השדרוג.

בסופו של דבר, Complete Edition לא שינתה את התחושה שנשארה לי מהמשחק המקורי. Echoes of Sekigahara קצרה מכדי להרחיב באמת את ההרפתקה, והעבר שהיא חושפת לא נותן מספיק משקל חדש להווה של אטסו. Most Wanted, לעומת זאת, מצליח לנצל את מערכת הקרב המצוינת ולתת לשחקנים שמחפשים אתגר קשוח מקום לחזור אליו שוב ושוב.

אם אתם חוזרים בעיקר בשביל עוד סיפור, צפו לתוספת צנועה וצנומה; אם אתם רוצים לבדוק כמה טוב אתם עדיין נלחמים, המצב החדש ייתן לכם אתגר או שניים..

עותק הביקורת של Ghost of Yotei סופק על ידי פלייסטיישן ישראל.

תומר שטיין

תומר אוהב סוגים רבים של משחקים, החל ממשחקי הרפתקה עם סיפורים רחבי יריעה ועד משחקי מכות קז'ואלים, ואפילו משחקי קופסה מקבלים ממנו יחס חם. חולם להיות מאסטר פוקימון והיה נוטש אותנו לגמרי לטובת מסע להיות הכי גיבור שבעולם.

See Full Bio