יש משהו קסום בשם Shinobi. סדרה שחרטה על דגליה את מהות משחקי הנינג’ות של סוף שנות השמונים ותחילת התשעים עם קצב מהיר, אתגרים בלתי מתפשרים וסטייל יפני כובש. עכשיו עם SHINOBI: Art of Vengeance הסדרה חוזרת אל קדמת הבמה, והיא עושה זאת בכבוד כשהיא מצליחה לשלב בין נוסטלגיה לבין חוויית משחק מודרנית.
סיפור של נקמה בדם קר
העלילה עוקבת אחר מוסאשי, לוחם נינג׳ה מנוסה שיוצא לנקום באויב שהחריב את כפרו. זה אולי בסיס עלילתי מוכר, אך הדרך שבה הסיפור מועבר עושה את ההבדל. במקום סצנות קולנועיות כבדות אנחנו מקבלים תיבות טקסט מלוות באילוסטרציות מונפשות של הדמויות, קצת בסגנון של Hades. הסגנון הזה קנה אותי מיד – הוא נותן אופי לדמויות שעד עכשיו היו בעיקר כלי עלילתי ומכניס הרבה חן ואישיות לרגעים שבדרך כלל היו עוברים מהר מדי. מעבר לכך, הדמויות המשניות – מורים, חברים ויריבים מקבלות כולן רגעים קטנים שמוסיפים שכבה נוספת של דרמה אישית. לא מדובר בעלילה מורכבת במיוחד, אבל היא בהחלט מרגישה כמו חלק מהחוויה ולא רק תירוץ לאקשן.
מהרגע הראשון אפשר להרגיש שהמשחק נבנה מתוך אהבה אמיתית לשורשים שלו. הגרפיקה צבעונית, חדה ומעוצבת היטב, אבל מצליחה לשמור על טאץ׳ רטרו שמזכיר את מכונות הארקייד הקלאסיות. שלבי היער החשוכים, גגות העיר הרועשת והטירות המפוארות בנויים כולם בקפידה עם פרטים קטנים שמכניסים את השחקן לעולם חי ומגוון. שילוב המוזיקה בין סינתיסייזרים ישנים לכלי מיתר יפניים מסורתיים יוצר פס קול עוצמתי שמכניס אותך מיד לאווירת נינג׳ות קלאסית, כזו שעושה כבוד למקור אבל גם נשמעת עכשווית.
אמנות החרב והקונאי
מערכת הקרב עובדת על שילוב בין מתקפות רגילות למתקפות חזקות וקומבואים שמערבבים ביניהן. לכל אויב יש מד שמתמלא עם כל פגיעה, ומתקפות חזקות או זריקת סכיני קונאי מיועדות במיוחד כדי למלא אותו במהירות. כשהמד של האויב מתמלא אפשר להוציא אותו להורג מיידית, ואחד הרגעים הכי מספקים במשחק הוא לחסל כך מסך שלם של אויבים. ככל שתוציאו יותר אויבים להורג בו זמנית כך תרוויחו יותר כסף וחיים בחזרה.
בנוסף לכך עומד לרשותכם ארסנל של נינג׳וטסו – קסמים התקפיים והגנתיים שמתמחים בתחומים שונים: הורדת שריון, האצת מד ההוצאה להורג, יכולת parry משודרגת ועוד. הנינג׳וטסו מוסיף רובד אסטרטגי שמכריח אתכם לבחור נכון את הכלי המתאים לסיטואציה.
למוסאשי יש גם יכולת אולטימייט עוצמתית, ואתם מחליטים מתי לשחרר אותה: לטהר את המסך מאויבים, כדי לרפא את עצמכם או כדי להפעיל אפקט מיוחד אחר. השימוש הנכון באולטימייט יכול להפוך קרב אבוד לניצחון מבריק.
במהלך המשחק אוספים כסף וטוקנים שניתן להשקיע בחנות שתמצאו במפה. כאן נבנית תחושת ההתקדמות – כל שדרוג הופך את מוסאשי לקטלני יותר עד שהוא מתגבש לשינובי האולטימטיבי. השדרוגים עצמם מגוונים, החל מהתקפות חדשות ועד לשיפורים ליכולות קיימות, מה שנותן לשחקן חופש אמיתי לעצב את סגנון המשחק שלו.
בוסים שמוציאים ממך את המיטב
מגוון האויבים רחב: מנינג׳ות מהירים עם שוריקנים ועד ענקים כבדי שריון שחוסמים מתקפות רגילות. כל אויב דורש גישה אחרת, ולא פעם תצטרכו לשלב מתקפות שונות כדי לשבור את ההגנות שלהם. קרבות הבוסים הם גולת הכותרת – קרבות מרובי שלבים עם דפוסי התקפה שנבנים בהדרגה. יש בוסים שנאלצתי לנסות יותר מפעם אחת, אך לא הייתי מגדיר את המשחק כמשחק קשה במיוחד. הוא מאתגר ברמה מספקת, ואין ענישה אמיתית על מוות, מאחר ונקודות השמירה קרובות יחסית לבוסים. כך נוצרת חוויה שמרגישה מתגמלת ולא מתסכלת.
אמנות החקירה
כמו בכל מטרוידואניה גם כאן תצטרכו למצוא יכולות מיוחדות שיעזרו לכם להגיע למקומות שהיו נעולים עבורכם קודם. המשחק בנוי כך שהשחקן יכול להיכנס ולצאת מכל עולם ולחזור לכל נקודת שמירה שבו, מה שמקל מאוד על חזרה לאזורים נעולים לאחר שמצאתם את היכולת הדרושה להתקדמות. זה מוסיף רובד של חקירה ושליטה בקצב ההתקדמות וגורם לעולם להרגיש מיסתורי יותר. חלק מהיכולות שתגלו בדרך – כמו וו שמאפשר לכם להתנדנד על נקודות מסויימות או טיפוס על קירות הופכות את הפלטפורמינג עצמו למהנה יותר ומאפשרות שליטה מרשימה בתנועה של מוסאשי. השילוב בין קרבות אינטנסיביים לחקירה קפדנית יוצר חוויה מלאה שמתגמלת סבלנות והתמדה.
משמעת של נינג׳ה
Shinobi Art of Vengeance הוא משחק מאתגר, אך כזה שיודע ללמד את השחקן לאט ובצורה הוגנת. האויבים הראשונים פשוטים יחסית ומאפשרים להתנסות במכניקות, ובהדרגה המשחק מציב בפניכם אתגרים מורכבים יותר שמאלצים אתכם לשלב בין כל מה שלמדתם. אין כאן קיצורי דרך – הניצחון מושג דרך התמדה ושיפור מתמיד, וכשזה קורה ההרגשה היא של שליטה אמיתית באמנות הנינג׳ה.
בגרסת ה PC והקונסולות החזקות המשחק רץ בצורה חלקה עם זמני טעינה מהירים מאוד. לעומת זאת גרסת ה Switch 2 שעליה שיחקתי אמנם שומרת על קצב פריימים יציב, אבל ברזולוציה נמוכה בצורה מעליבה ולא ברורה. אין לי מושג למה המשחק הגיע לסוויץ׳ 2 בצורה כזאת, אבל זו לחלוטין הדרך הפחות טובה לשחק בו. זה מאכזב במיוחד כי מבחינת ניידות המשחק מושלם לקונסולה הזאת. החדשות הטובות הן שסגה כבר הכריזה שהם עובדים על פאץ׳ שישפר את הביצועים על ה Switch 2, כך שיש למה לצפות.
סיכום
Shinobi Art of Vengeance הוא חזרה מרשימה לסדרה אגדית. הוא מצליח לשמר את הרוח המקורית של Shinobi עם קרבות מהירים ואתגריים, מערכת קרב עשירה ושדרוגים מתגמלים, ובו בזמן להביא אותה לעידן המודרני עם פלטפורמינג בסגנון מטרוידואניה, חקירה מתגמלת ועיצוב בוסים מצוין. הסיפור אולי פשוט, אבל מוצג בצורה חיננית עם אילוסטרציות מונפשות שמוסיפות המון חן לדמויות. עבור מעריצי Shinobi זו חגיגה של ממש, ועבור שחקנים חדשים זו הזדמנות מצוינת להכיר אייקון גיימינג שחוזר בסטייל. רק חבל שגרסת ה Switch 2 עדיין לא עומדת בסטנדרט של שאר הפלטפורמות – אבל אם הפאץ׳ המובטח יגיע בזמן, יש סיכוי שזה יהפוך לגרסה שווה לכל דבר.
