Super Mario Party Jamboree ביקורת: פשוט חגיגה

Super Mario Party Jamboree הוא אולי משחק המסיבות הטוב ביותר שנינטנדו הוציאו. הוא מוטרף, מלא באפשרויות ופונה לכל הקהלים.

אחרי שלוש שנים ובאופן מפתיע לקראת הסוף המתקרב של קונסולת הנינטנדו סוויץ', מגיע אלינו הכותר הבא בסדרת משחקי המסיבה של נינטנדו. Super Mario Party Jamboree עמוס לעייפה בדברים, מה שבאמת הופך את המשחק הזה לסיבה למסיבה, והוא עושה זאת טוב יותר מקודמו, Mario Party Superstars.

מונופול למתקדמים

אז מה זה בכלל מריו פארטי? למי שלא מכיר את הקונספט, מדובר בסוג של משחק לוח וירטואלי לארבעה שחקנים המזכיר מעט מונופול, אך הרבה יותר כאוטי. מטרת המשחק היא לצבור כמה שיותר כוכבים במהלך מספר מוגדר של תורות, כאשר כל תור מחולק לכמה סגמנטים – הטלת קוביה (אל תשאלו למה D6 יכולה לתת מספר בין 1-10), תנועה, ואינטרקציה עם הלוח. לאחר שכל השחקנים מסיימים את תורם, מתחיל מיני-משחק רנדומלי שיכול לעזור לכם לזכות בעוד מטבעות.

ב-Super Mario Party Jamboree תוכלו לשחק במגוון של לוחות משחק; בתחילת המשחק פתוחים לכם ארבעה לוחות חדשים לגמרי שלא הופיעו בעבר, ובמהלך המשחק תוכלו לפתוח עוד שלושה לוחות, שניים מהם היו במשחקי עבר ואחד חדש לגמרי. המשחק ממש מצליח להביא יחודיות לכל לוח, ובכל אחד מהם יש גימיק מיוחד שישאיר אתכם דרוכים. אין מה לומר, הלוחות ממש מגוונים, מעניינים וכיפיים, ואם אתם אוהבים שמלא דברים יכולים להשתנות פתאום, ודאי תהנו מהם.

ואם מדברים על דברים חדשים, תכירו את מנגנון החבר (Buddy). תוך כדי משחק תופיע אחת מהדמויות על הלוח, ואם השחקנים מצליחים להגיע אליה תוך 3 תורים (וזה לא פשוט כמו שזה נשמע) נפתח מיני-משחק שנקרא Showdown, בו לכל השחקנים יש סיכוי לזכות בדמות, כאשר לשחקן שהגיע לשם ראשון ניתן יתרון משמעותי. מה שמיוחד בזה שמדובר במיני-משחק די ארוך שייחודי לדמות שמופיעה על לוח המשחק.

מי שמשיג את החבר יזכה לבצע פעולות על הלוח פעמיים, שזה אפילו אומר לרכוש שני כוכבים בבת אחת. יש לציין שזה לטוב ולרע, כלומר שאם נחתתם במקום לא טוב, גם האפקט הרע מתממש פעמיים. כמו כן, החבר לא ילווה אתכם לכל המשחק ויעלם לאחר מספר תורים, אך יותר מכך – אם שחקן אחר עוקף אתכם הוא אוטומטית לוקח איתו את החבר.

חלק הארי של המשחק נשען על מזל, דבר שאישית אני פחות אוהב (למרות שכשהוא פועל לטובתי קשה להתלונן); הכוכבים מופיעים במיקומים רנדומליים, הטלת הקוביה רנדומלית וגם הרבה אלמנטים נוספים. נכון – יש אפשרות לקנות חפצים שיעזרו לכם לצבור יתרון, אך לעיתים אם היה לכם רצף של הטלות מעאפנות – כנראה שלא תצליחו לנצח. למעשה, גם אם תנצחו בכל המיני משחקים במהלך המשחק זה ממש לא מבטיח לכם ניצחון, אבל אולי מקום של כבוד בחדר התהילה של החבורה שלכם.

אולם, הפעם הכניסו גם אפשרות של חוקי משחק מתקדמים (Pro Rules) שמורידים קצת מהרנדומליות של המשחק ומעט משווים את הקרקע. בעיני החוקים הללו לא ממש מספיקים כדי להביא את המשחק לרמת הרנדומליות הרצויה מבחינתי, אבל זה בהחלט חשיבה בכיוון הנכון וטוב שנתנו את האפשרות הזו.

יחצ"ן המסיבות

אחד הדברים שבאמת קשה למצוא זה חברים שיש להם זמן לשחק ולהשקיע במינימום שעה וחצי, וזה היה מאוד בולט במשחק הקודם. הפעם, נינטנדו התעלו על עצמם והוסיפו כמה מצבי משחק שמאפשרים גם משחק יחידני, שהבולט שבהם הוא מעין מצב סיפור בו תטיילו בלוחות המשחק ותעזרו לדמויות שם לארגן את המסיבה. במצב זה תשלימו משימות ותתחרו במיני משחקים כדי להשיג מיני-כוכבים, וכאשר תשיגו מספיק אף תשתתפו בקרב "בוס" חביב שבסיומו תוכלו להתקדם ללוח הבא.

בנוסף, יש את משחק הקופהת'לון (Koopathlon), סוג של מרתון להשגת מטבעות עם מיני-משחקים מגניבים בו תתחרו מול עד 20 שחקנים (אפילו באונליין). גם המשחק הזה לגמרי מיועד למשחק יחידני, שכן אין אפשרות לעשות בו קו-אופ ספה, ורוב הזמן המשחק איננו מול השחקנים האחרים אלא משחקונים פרטיים.

משחק חדש נוסף הוא Bowser Kaboom Squad, בו 8 שחקנים צריכים למלא תותח בפגזים ולפוצץ את באוזר, שכמובן ינסה להפריע. בין התורים תשחקו ביחד מיני משחקים קואופרטיביים כדי לקבל שדרוגים שיעזרו לכם למקסם את ההפצצות. כפי שהבנתם, פה פחות מומלץ לשחק לבד (בעיקר כי השחקנים של המחשב ממש מטומטמים לפעמים), אבל הקונספט מגניב, רענן, ולא מחייב לשחק משחק לוח בו כמעט 3/4 מהזמן אתה מחכה לתורך בלי יכולת לעשות כלום.

כמו במשחק הקודם, תוכלו גם פה לשחק במיני-משחקים בנפרד, ואף הוסיפו עוד מיני משחקים ייחודיים כגון סדנת הבישול של טוד שמתבסס על קצב וחיישני התנועה של הג'ויסטיקים. כמובן אלו לא המשחקונים היחידים שמאפשרים שימוש בחיישנים הללו, אך שתדעו שניתן לבחור בהגדרות המשחק שלא לכלול את המשחקונים שדורשים תנועה, אם אתם מעדיפים זאת.

מושקע אך איטי לעיתים

אם עקבתם עד פה, בטח הבנתם מה שאמרתי בהתחלה, על כך שהמשחק מלא ועמוס. בעיניי זה ממש טוב כי זה נותן גיוון של ממש ומאפשר לכם לבחור איך אתם אוהבים לשחק. ההשקעה והמחשבה ניכרים בכל ההיבטים של המשחק, ולמרות שלא שיחקתי בכל משחקי המסיבה של נינטנדו, אני מעז להעריך שהוא כנראה משחק המסיבה הטוב ביותר שהם עשו, ולכל הפחות לקונסולת הסוויץ'.

אולם מפריע לי שלא ניתן לדלג או להאיץ פעולות של שחקני CPU במקומות רלוונטיים (למשל כשהם הולכים על הלוח, או כאשר אתה כבר נפסלת במיני-משחק וממשיך לראות שחקני CPU ממשיכים להתחרות). אני חושב שזו תוספת מתבקשת שיכלה להפוך את חווית המשחק ליותר טובה, בין אם משחקים לבד ובין אם משחקים עם קבוצה של פחות מ-4 חברים.

מעבר לכך, המשחק צבעוני, רב-גוני ושמח, כמו שמשחק מסיבה צריך להיות. הוא נראה נפלא וחלק גם במסך הקטן וגם במסך הגדול, וזה דבר שאי אפשר לומר על כל משחק שיוצא לסוויץ'. בנוסף, המוסיקה המלווה את המשחק כיפית ועושה אווירה טובה שגורמת לרצות להמשיך רק עוד מיני-משחק אחד וזהו. טוב נו, עוד אחד או שניים.

Super Mario Party Jamboree מציג מגוון של לוחות, דמויות ומשחקים, והוא פונה ליחידים וחבורות כאחד. אם אתם מחפשים את משחק המסיבות הבא שלכם, כנראה שברגע זה מצאתם אותו.

עותק הביקורת של Super Mario Party Jamboree סופק על ידי נינטנדו ישראל.