Legend of Zelda: Link's Awakening ביקורת: אגדה, כמו שסופרה במקור

Legend of Zelda: Link's Awakening הוא רימייק יפהפה של משחק המקור הקלאסי. יש לו את כל היתרונות של משחק זלדה קלאסי, אבל גם את החסרונות.

סדרת זלדה היא אחת הסדרות שיצקו את ז'אנר משחקי האקשן-הרפתקאות, ו-Legend of Zelda: Link's Awakening המקורי, אשר יצא ב-1993 נחשב לאחד הכותרים המובחרים בסדרה. המשחק המקורי יצא ל-Game Boy בשחור לבן, וגם זמין לרכישה ב-Virtual Console ל-3DS. עכשיו עם צאת הרימייק, אתם יכולים לשחק אותו במסך הגדול, צבע מלא ותלת מימד יפהפה.

אי חדש, אבל מרגיש כמו בבית

בתחילת Legend of Zelda: Link's Awakening, גיבור הסדרה לינק (Link) נשטף על אי מיסתורי בשם קוהולינט (Koholint). נערה בשם מארין (Marin) מוצאת אותו והיא ואביה טארין (Tarin) אוספים אותו לביתם. לינק חוזר להכרה, ויוצא למסע כדי להעיר את היצור המיתולוגי, דג הרוח (Wind Fish) אשר צפוי לעזור לו למצוא את הדרך מחוץ לאי.

על הדרך, אנחנו עוזרים להפתר ממפלצות רשעות שחיות באי, מסייעים לבני הכפר אשר מתגוררים בו, ומשמידים סיוטים (Nightmares) אשר מהווים את הבוסים במשחק.

לאורך המשחק אנחנו מטיילים באי כדי לאסוף את כלי הנגינה שבאמצעותם נוכל להעיר את דג הרוח, אשר מסתתרים במבוכים שונים ברחבי האי. זו הנוסחה המוכרת של משחקי Zelda, והיא עובדת טוב גם כאן. אפילו הביומות השונות שאתם מבקרים בהן במשחק הן דומות מאוד לאלו שתראו במשחקים דו מימדיים אחרים בסדרה, כדוגמת Legend of Zelda: A Link to the Past או Legend of Zelda: The Minish Cap.

לצד ההרפתקה הראשית אנחנו גם מחליפים עם בני האי חפצים שונים, במעין Fetch Quest מתמשך. משימה זו היתה משעשעת ובאופן מפתיע, לא היתה מעיקה כמו משימות אחרות בסגנון.

צעד אחד קדימה, שניים אחורה

לאורך ההרפתקה שלכם ב-Legend of Zelda: Link's Awakening אתם נעים בין מבוך למבוך כדי למצוא את כלי הנגינה הקסומים שיכולים להעיר את דג הרוח. במתכונת קלאסית של משחקי Zelda, אתם כל פעם משיגים גאדג'ט חדש שנותן לכם להתקדם למקומות חדשים במפה ולהכנס למבוכים חדשים.

כאן Legend of Zelda: Link's Awakening נופל לאותן בעיות שהיו גם למקורי, ובכללי להרבה מאוד ממשחקי Zelda. אמנם המשחק הוא משחק שמורכב מחידות שונות שאתם פותרים, אבל בהרבה מקרים הוא לא נותן לכם את כל המידע בשביל שתפתרו את החידות הללו בהצלחה. כשאתם בתחילת המשחק ויש לכם מעט מאוד מקומות ללכת אליהם ורק שני חפצים שונים להשתמש בהם, אתם בקלות יכולים להתמודד עם החידות הללו. אבל בשלבים מתקדמים יותר במשחק, כשכבר יש לכם 15 גאדג'טים שונים ואת כל המפה פתוחה בפניכם, כבר הרבה פחות ברור מה עליכם לעשות.

זה הגיע לשיא כשהייתי צריך לחצות נהר, והעברתי בין 3 ל-4 שעות בניסיון להבין איך אני עושה את זה, ואם פספסתי איזה חפץ בדרך שיעזור לי לחצות את הנהר. בסופו של דבר גיליתי שהדרך מעבר לנהר היתה חבויה מתחת לריבוע של דשא באחד האיזורים, שאותו חתכתי סתם מתוך ייאוש.

עיצוב כזה של משחק אמנם עבד טוב פעם, אבל הוא פשוט לא מתאים לעולם הגיימינג של היום, בעיקר עם הזמינות הקלה של מדריכים באינטרנט. בעוד שחלק מהחידות הקשות במשחק היו כאלו שמצאתי את הפתרון שלהן בעצמי אחרי מספר ניסיונות, באחרות, כשנעזרתי בחברים, גיליתי שיש דברים שבחיים לא הייתי מנסה, והייתי מעביר שעות רבות ומייאשות בלנסות למצוא את הפתרון.

אבל בהחלט לא חסרות ל-Legend of Zelda: Link's Awakening חידות מוצלחות. ברוב החלקים במשחק, הוא מצליח להפנות את תשומת ליבכם לדרך המחשבה שצריך כדי לפתור את החידות, מבלי להיות ברור מדי או מייאש מדי. זה ממש כיף להשתמש עם חפצים שקיבלתי בתחילת המשחק כדי להמשיך ולפתור חידות גם במבוכים המתקדמים בו. Legend of Zelda: Link's Awakening מצליח לגרום לכם לשלב בין הגאדג'טים בצורה מעניינת כל הזמן.

גם החידות בעולם עצמו מעניינות מאוד, ובכל פעם שאתם משיגים גאדג'ט חדש, נפתחות בפניכם דרכים חדשות, וזו הנאה צרופה לחקור אותן.

כיאה למשחק Zelda, בסוף כל מבוך ניצב בפניכם בוס שעליכם להביס באמצעות הגאדג'ט שהשגתם באותו מבוך. קרבות הבוס הם השיא של כל משחק זלדה, וגם כאן הם מככבים. לשמחתנו, ניתן לחזור עליהם גם אחרי שהבסתם את המבוך. אבל איך? ובכן…

בין מבוך לקרנבל

ב-Legend of Zelda: Link's Awakening, אתם יכולים לחזור לחדרים של מבוכים שביקרתם בהם באמצעות מצב חדש שנותן לכם לעצב מבוך. זה כולל גם את הבוס שבקצה המבוך, שאותו אתם יכולים לבחור מתוך הבוסים שכבר הבסתם.

אבל מצב זה לא מאוד מתגמל, ובאופן אישי לא הרגשתי שיש לי צורך לחזור על חדרים במבוך. רק האפשרות לחזור כדי להלחם בבוסים היתה שווה את המעבר בחדרים מוכרים שוב ושוב.

חוץ מלבנות ולחקור מבוכים מחדש מצד אחד, ולחפש אוצרות וסודות מצד שני, ב-Legend of Zelda: Link's Awakening יש כמה מיני משחקונים שאתם יכולים להשתתף בהם. הראשון מביניהם הוא משחקון דייג, שבו אתם צריכים ללכוד דגים שונים בתמורה לכסף המשחק (Rupees).

אתם יכולים גם לשחק במשחק מנוף, ולראות איך הזרוע נכשלת בלהרים את הפרסים, בדיוק כמו בחיים האמיתיים. אבל בניגוד לחיים האמיתיים, עם קצת אימונים אפשר להצליח במיני משחק הזה, והוא היה ממש כיף.

בהמשך המשחק אתם יכולים גם לפתוח מיני משחק של שיט בנהר, שבו אתם יכולים להתחרות במירוץ או לשוט בשביל לאסוף חפצים.

משחק זלדה דו מימדי מעולם לא נראה טוב כל כך

המאפיין הבולט ביותר של Legend of Zelda: Link's Awakening הוא הויזואליות המצויינות שלו. לא מדובר רק בגרפיקת תלת מימד, אלא גם במראה הייחודי שלה, שנראה קצת כמו צעצועים על גבי שולחן.

מאוד אהבתי איך דברים רחוקים בתמונה נראים מטושטשים. זה מקנה למשחק מראה מאוד אסתטי, ואולי אפילו מציאותי, עד כמה שאפשר בויזואליות שנראית כמו צעצועים קטנים. הדמויות במשחק, בדגש על לינק, פשוט חמודות וזה מקנה למשחק אווירה מרגיעה, כזו שאולי צריך אחרי יום עבודה ארוך.

גם המוזיקה במשחק כולה עברה שדרוג רציני, והפכה ממנגינות של משחק Game Boy למוזיקה תזמורתית ומלאה בצלילים. היא קליטה וכיפית והמשכתי לזמזם אותה גם כשלא שיחקתי במשחק.

Legend of Zelda: Link's Awakening הוא רימייק מצויין למשחק מצויין. הוא נאמן גם בחלקים הטובים, וגם בחלקים הרעים, אבל הבעיות שלו הן בעיות שנפוצות בהרבה מהמשחקים האחרים בסדרה.

על אף שהוא מכיל רגעים מתסכלים, הוא נשאר מרתק עד הסוף. Legend of Zelda: Link's Awakening הוא כנראה משחק ה-Zelda הדו מימדי היפה ביותר עד כה.

אז בין אם אתם חובבים ותיקים של משחקי Zelda, או אם מעולם לא שיחקתם משחק דו מימדי בסדרה, ל-Legend of Zelda: Link's Awakening יהיה מה להציע לכם, רק תדאגו שיהיה לכם איזה מדריך קטן בצד לרגעי ייאוש?